פורום הריון ולידה (עמוד 5325)

מרגישים מוקדם יותר,אז הכל הגיוני,בדר"כ התנועות זה סביב שבוע 20

שאולי יש לי תאומים

באולטרה סאונד בשבוע ה10 בערך הרופאה אמרה לי שמוקדם עוד לראות (היה נשמע מוזר למדי, כי ראיתי רק כתם אחד).

אחות אחת אמרה לי שזה לא יכול להיות
ואחותו אמרה שזה ייתכן...

זה קרה כבר בהריון הראשון.
אולי זה גם תלוי במיקום השליה.

באמת מעניין למה! מנסיון של שלל הריונות ושיליות - מיקום השילייה בכלל לא שינה אצלי

תאומים לא ניסיתי, אבל נשמע לי נדיר שלא יראו בשבוע 10...

בשבוע 10 אפשר לראות אם זה תאומים או לא.

בהריון השני..

ובהריון הראשון גם הרגשתי מוקדם (ש' 15)

במקרר לא על הדלת,אלא עמוק יותר 4 ימים.

במקפיא כנ"ל לא בדלת בהקפאה עמוקה 3 חודשים.

למה את חושבת שהיא לא אוכלת טוב?

ותודה על התשובות

שאיבה חד פעמית לא אומרת כלום לגבי כמויות של אכילה. 

בשביל לדעת כמה היא אוכלת בארוחה, צריך לשאוב שלושה ימים לפחות באותה השעה. כך הגוף לומד לייצר ארוחה עבור התינוק בשעה הזו. 

בנוסף, צריך להיות מיומנים ורגילים בשאיבות. זה לוקח זמן  

אם התינוקת שמחה ורגועה ועושה פיפי וקקי, אז היא אוכלת כמו שצריך. סביב גיל 4 חודשים השד מאבד מהמלאות של החודשים הקודמים, כי כמויות החלב מסתדרות בהתאם לתינוק, וייצור החלב מתבסס. יכול להיות שעל הרקע הזה את חוששת? גם העליה במשקל מתמתנת. אם בחודשים הראשונים הם עלו אפילו ק"ג שלם בכל חודש, בחודשים השלישי והרביעי קצב הגדילה יורד, בעיקר כשרמת הפעילות עולה (מישהו אמר משהו על התהפכות? ).

אבל היא שמנה , ומתהפכת רק לעיתים נדירות מהבטן לגב ורק בעזרת הסורגים של העריסה. אחרי שהצלחתי להאכיל אותה פעם בשעתיים , היא שוב רוצה כל שעה. אולי בגלל שנורררררא חם ולח , וזה כמו מים בשבילה?

פנקי ותוך כדי תפנקי גם את עצמך בתירוץ לסתלבט בחום הזה...

מה את רוצה?

פאז, שלא באמת מבינה בזה.. (אבל גם לי נשמע ממש מוקדם..)

בלי עין הרע! איזה יופי ! שלי בת 4 חודשים , בקושי מתהפכת (שמנמונת ,אז קצת קשה לה). היא התהפכה לפני כמה ימים וגם לי היה נראה שזה לא מרצון ,אלא במקרה - אבל קודם לכן זה לא קרה לה.

אז לסיכום , כנראה שאת מגדלת טייס טפו טפו חמסה

תספרי את זה בטיפת חלב, שיראו אם אין לו טונוס שרירים גבוה (היפרטוניה). לא קריטי, כך או כך  

ככה הרופא הסביר לי או בטיפת חלב אני לא זוכרת מי זה היה שראה את הילדים שלי הם עשו הכל מהר ומוקדם. אני לא יודעת אם זה טוב או לא הם התהפכו מהר והתיישבו מהר וזחלו על 4 בערך שבועיים וא"חכ ישר נעמדו . יש לנו גם בעייה של גמישות יתר הם גמישים מאוד ויכולים לעשות שפגטים רק מפיסוק רגליים . הבעיה כמובן רממני שקיבלתי את זה מאימיאין לי מושג אם זה טוב .אבל נווה שלך יכול לקבל מדליה. הוא ממש זריז . בדר"כ בקיץ הם לבושים פחות אז יותר קל להם להתהפך ולהתגלגל.ש רק תיזהרי לא לשים אותו על המיטה שלך לבד או על שידה! ראית איזה מפתיעים הם יכולים להיות

ברוך ה' הם ממש לא היו קטנים במשקל והם מאוד זריזים.... (רק לשם הדוגמה הבן שלי הלך בגיל 10 חודשים...)

ואצלי להתהפך בגיל 4 חודשים נחשב מוקדם מאוד! רוב הילדים שלי התהפכו אחרי גיל חצי שנה! 

הוא התהפך הרבה ועכשיו כלום..

ואז אמרו לי שזה מרפלקס.. 

מעניין..

לא רוצה לבאס..

גם הבן שלי התהפך,נראה לי רפלקס או כמו שכתבת הראש כבד יותר.

מה זה משנה..העיקר שהוא חמוד 

ובכל זאת הטמפרטורה קצת מעל 30 כבר חודש לפחות.

יש מלא שמות לילדות השאלה אם את בסגנון של הלל, אמונה, תפארת או נועה, עדי, ענבר?=]

שמות של ירושלים

תודה

רק בבקשה אל תקראי לה איליה קפיטולינה , וגם לא ביצרון (גם כינוי לירושלים)

זה מאתגר אותי. ובכן, הבה נראה, שמות של ירושלים, אהממ...

ירושלים - כן, אפשר פשוט ירושלים. אם יש לכם אומץ. אני אוהבת.

בת ציון, שלומציון - יפה כל עוד זה נשאר באמת בת ציון. אבל הרבה פעמים זה מתגלגל לבתצי ושלומצי וזה כבר מגוחך ודוחה בעיני.

ציון - כן, לבת, כמו בתנ"ך. אני יודעת על ילדה בשם זה. בעיני זה יפה. שמה המלא: ציון שרון...  מקסים.

ציונה - יפה עם ניחוח חלוצי ירושלמי.

נאווה - אחד משמות ירושלים.

-----------------------------------------------

ציטוט מתוך: שמות ירושלים בויקיפדיה:  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D

שבעים שמות לירושלים

המדרש מציין במספר מקומות^[7] כי "שבעים שמות לירושלים", אך אינו מפרטם, ואף במספר מקומות בהם המדרש אכן מפרט את השמות, הרשימה אינה מלאה, או שחלו בה שיבושי גרסאות כל-כך גדולים, עד שעשאוה לכמעט חסרת תועלת.

למעשה, מספר השמות והכינויים לירושלים במקרא עולה על שבעים, ומעבר לכך, גם תלוי בפרשנותם של פסוקים שונים, העשויים להתייחס לעיר או לדבר אחר. מספר פרשנים וחוקרים נרתמו למשימת מניין השמות, אך בהיעדר כללים ברורים שהונחו על ידי המדרש לגבי אלו שמות נחשבים למניין השבעים ואלו לא, הופעתם של שמות מסוימים משתנה מרשימה לרשימה.

הרשימה בת שבעים ושניים שמות ירושלים, כפי שהופיעה במאמרה של קצנלנבוגן:

בס"ד

אמונה [תמיד קשור לירושלים]

בת ציון

בת עמי

יהודית

תחיה

הודיה

אוריה

אוראל

שיראל

לבונה

זה מה שעולה לי כרגע בראש
 

ציון!

אמנם יותר מקובל כשם של בן, אבל זה באמת שם נקבי ("ציון הלא את תשאלי"). אני מכירה שתי ציון.

שם מדהים לדעתי.

גם מוריה שם נחמד (אבל הרבה יותר נדוש).

אם איזכר בעוד משהו יפה - אכתוב בלי נדר.

שיהיה במזל טוב!!!

האמת שכבר יש לנו מוריה, אבל עדיין לא התחברתי לאחד מהשמות שהועלו,

אנסה שוב אולי יקפוץ משהו בהמשך,

ושוב תודה רבה

אני מכירה מָשֹושׂ (מהרשימה של נחשונית) וגם: היכל והיכליה.

משוש??? היכליה???? היכל???
איזה אומללות. הצילו.

והיא לא ניראת אומללה בכלל...

אני אוהבת תאיר, הדס, הדר, נגה, נעה, 

אני מכירה בת עמי נפלאה , אבל זה לא קשור לירושלים . זה שם יהודי כזה .

שבותיה או אפשר גם שבות אם רוצים פחות כבד... "בשוב ה' שבות עמו..."

אבל צריך לבדוק כי זה שם של בנים בד"כ.

שהרב אליהו זצ"ל לא היה ממליץ לקרוא בו משום שהוא תמיד מופיע בתנ"ך בהקשרים שליליים: שבר בת עמי, במגילת איכה וכו'.

טוהר, יהלי, תאיר, גפן , כרמל, רוני

אנחנו קנינו אנגלזינה ביד 2 ובסביבות גיל 8 ח' עברנו לטיולון זול,וזה ב"ה מחזיק גם לילד השלישי.

עגלות זה דבר שלא יוצאים ממנו, בכל דבר תמצאי משהו שיהיה יתרון וחסרון. אנחנו ויתרנו על אמבטיה כי לא היה לנו רכב, קנינו עגלה לא יקרה אבל טובה עם גלגלים גדולים שתוכל ליסוע גם בחול. וממש נהננו ממנה.

תלכי על הדברים העיקריים שחשובים לך ולפי זה תתקדמי, כמובן שהמחיר גם משחק חלק חשוב בעניין.

צריך באמת אמבטיה, או שמספיקה עגלה מתכוננת כלשהיא?

(אני מתכננסת שתהיה עריסה בעז"ה)

ומישהי יודעת אם באמת עדיף לקנות מותג ביד 2 או עגלה פשוטה

ולא ממותגת אבל חדשה?

וממש לא יקר אני ממליצה לך על גרקו

גם סלקל מתלבש מעל גם נשכבת לגמרי (את יכולה לשים מזרון קטן שקונים ב 20 שקל להתחלה) והיא נוסעת מעולה בתנאי שטח - חול וכו' לנו היתה ומאז ניסיתי עוד עגלות  (יקרות יותר)  והיא היתה הכי טובה בעניין של התנאי שטח

גם לנו היתה גרקו (כלומר עדיין יש) החזיקה 3 ילדים בלי שום תקלה. טפו טפו טפו.

הינו ממש מרוצים ממנה, ובגלל זה אני ממש מתלבטת מה יהיה בהמשך,,,

לא תמיד העגלות היקרות הכי טובות...

מאיזה שבוע יודעים שזה זה, כלומר שסביר להניח שבתנוחה הזאת הוא ישאר עד הלידה?

לא יודעת לגבי האחרים.

אני נרשמתי לשני בתי חולים במקביל.

למיטב הבנתי הסיכוי להתהפכות הולך ויורד, אבל תמיד יש סיכוי כלשהו. אפילו בשבוע 41 - היו מקרים. כשיודעים שהעובר כבר במצג ראש כדאי להרבות בכריעות עמוקות - זה מבסס את העובר באגן ומקטין סיכון להתהפכות.

אפילו שנרשמתי באינטרנט, כשהגעתי לבית החולים בהריון במקרה לבדיקה, הם אמרו לי שזו הרשמה חלקית, וצריך להשלים אותה אצלם במשרד.

אפשר גם לשערי צדק להירשן באינטרנט או בפקס את פשוט צריכה לסרוק את הת.ז. שלך ושל בעלך.

וכמו שכבר כתבתי בעבר:

ההרשמה היא לנוחות בלבד כי לא משנה מה מצב החדר לידה בין אם את רשומה ובין אם לא.

אם עמוס וצריך להעביר יעבירו גם אם את רשומה ואם לא עמוס אז לא משנה אם נרשמת או לא.

פשוט בירושלים נפוץ שרבים הם לא אזרחי מדינת ישראל ובי"ח צריכים לוודא מי משלם להם את הלידה והאשפוז (במקום הביטוח הלאומי)

ברוב בית חולים אחרים בשאר הארץ אין הרשמה.

מי שלא נרשמה, כשתגיע יטרטרו את בעלה לרשום והוא לא יוכל להיות איתך בהתחלה....

בשערי צדק וביקור חולים, בפקס.

מצג עובר בדר"כ סביב סוף חודש שמיני סביבות שבוע 34  הוא מתבסס,אבל יש גם מקרים שהוא יכול להתהפך גם בשבוע 42 בדר"כ זה בא גם עם ריבוי מים וכו'.

ברגע שהתרגלת למשהו - הם משנים אותו 

(מאחלת ומקווה שהיה חד פעמי)

רק כשהשכבת לישון היא  בכתה? היא הייתה עייפה?

ויוקטנה- דברים כאלה אומרים בשקט! בלחש! כותבים באותיות קטנות! חס וחלילה שהפיצקית שלי תקרא את זה, וזה יכניס לה רעיונות לראש...

הקטנה בת עשרה וחצי חודשים (גדולה!), וזה אכן היה רק כשהיא בכתה. לכן חשבתי שזה קשור בעיקר לשינה (או לזה שהיא לא רוצה ללכת לישון רעבה, מה שמקודם לא הפריע לה כ"כ). והיא הייתה עייפה.

בעז"ה היום יהיה טוב יותר (עוד לא התנסיתי בזה כ"כ היום...).

מקפיצה!!

בס"ד

מצרפת קישור לאיך שזה נראה..

נשמע מאוד אמין.

כרגע אין לי סיכוי, הבת שלי ב"ה כבר בת 4 חודשים, ורגילה מאוד לבקבוק..

אבל בעז"ה.. לפעם הבאה.

לצפיה בסרטון (לא לגברים)

(עריכה:  לבקשת גולשות כאן מחקתי את שילוב הסרטון והפכתי אותו לקישור.  למען הסר ספק ורינונים - עשיתי את זה מהSQL ואין לי מושג איך נראה הסרטון), מ.ל.

לאור נסיון מר עם פטמות שקועות בילדה הראשונה יצרתי קשר עוד לפני הלידה האחרונה עם ליגת לה לצ'ה

המליצה לי שם מדריכה לקנות מזרק של 10cc . כידוע יש לו שני חלקים- הבוכנה, איתה שואבים את הנוזל והמזרק עצמו. למזרק יש שני צדדים- כנפיים בצד אחד וחור להכנסת מחט/ שאיבת הנוזל בצד שני.

מה שהיא אמרה לי- לגזור את הצד של המזרק שמכניסים ממנו את המחט, להוציא את הבוכנה מהצד של הכנפיים ולהכניס דרכ החור שיצרנו.

כעת "המכשיר"מוכן. מצמידים את הצד עם הכנפיים לפטמה ומחילים ליצור פעולת יניקה בעזרת הבוכנה- למעלה ולמטה ולמעלה ולמטה וכו.

באופן זה בעצם אנו מחקות את פעולת היניקה. לעשות זאת כל פעםלפני ההנקה-- והנה מכשיר להוצאת הפטמה שעולה מספר שקלים בודדים וניתן להשיג בכל בית מרקחת

אז אמנם לא ניסיתי בעצמי אבל... זה נשמע לי פתרון מצוין.

אפשר שזיפים שחורים , מיץ תפוזים , ולשתות המון . כל השאר , אפילו טבעי - כדי להתייעץ עם מי שמבין

ב"ה

את יכולה לנסות לשאול כאן http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f115

שיהיה בהצלחה!

פשוט שומדבר לא עוזר!

המינון הכפול של הברזל הרג לי את מערכת העיכול..

לי הרופאה נתנה בהריון הקודם וזה ממש הציל אותי...

האם ניסית יועצת הנקה?

ועוד משהו,

בין אם את יכולה להניק ובין אם לא, ההחלטות שלך הן שלך ולאף אחד אין זכות לשפוט אותך על כך.

זכרי זאת.

אל תתחילי לחשוב שמסתכלים עלייך ובוחנים ושופטים אותך..

תהיי שלמה עם המציאות, תשדרי את זה וכך אף אחד לא יוכל לערער  עלייך.

ועכשיו בסמיילי:

דבר שני, גם אני לא הייתי מסתמכת רק על זה אלא מבקשת יועצת הנקה בטיפת חלב שתשב איתך אחד על אחד ותסביר לך בדיוק מה לעשות במצב כזה. אני רק יכולה לומר לך שלאחותי גם כן היו פטמות "לא שגרתיות" (והיא הניקה עד גיל שנה וחצי..

שאלה עאת צריכה לדעתי לחשוב עליה היא אם זה יהיה מעט מורכב מהרגיל, עד כמה את מוכנה ללכת עד הסוף בשביל להניק? זה גם חשוב שתשארי שפויה =]

זאת שיחת חינם, התייעצתי איתן בעבר, והן עזרו לי,

קראתי בספר של לה לצ'ה על שיטה להוציא פטמות שקועות- טכניקת הופמן,

או פשוט לשאוב במשאבה ממש לפני ההנקה.

אם את רוצה להניק אל תוותרי.

את יכולה, את תלמדי איך וגם התינוק שלך...

אשמח להסביר באישי אם את רוצה.

ציטוט מפורום באתר אחר: 

בכל הנקה, לשים בכוסית קטנה תוספת של חלב, נגיד, 40 CC. לכוס הזו יש מכסה עם חור שממנו יוצאת צינורית. הצינורית נכנסת אל תוך פטמת הסיליקון המעטרת את השד וכך הנסיכה יונקת גם חלב ב"לייב" וגם מקבלת תוספת, לפי הצורך. היועצת אמרה לי שזה פיתרון זמני כזה, "להדליק" אותה, שתראה שהשד (תרתי משמע... ) לא כזה נורא ושזה יוכל אפילו להגביר ייצור.

אפשר לקנות בבתי מרקחת אבל בכמות די גדולה (100 ויותר) יש אצל יועצות מסויימות. יש ב-מלהיב www.malhiv.co.il

בציטוט ההתייחסות היא להגברת יצור החלב. אבל אולי זה יוכל לעזור גם במשיכת הפטמה החוצה. בכל מקרה, אל תשתמשי בזה בלי ייעוץ ואישור מיועצת הנקה מוסמכת.

מכיון שאת לא אדם הזוי וחסר לב את בהחלט יכולה לומר לעצמך משפט זה חזור ושנה.

כי רק את יודעת באיזה מצב הייתם נתונים בכל רגע נתון ועל סמך מה החלטת את החלטתך. ( הנבונה יותר, אגב, מאשר לסכן תינוק ברעב והתייבשות)

2. אפשר להניק עם פטמות שקועות.

נכון, היה טוב אילו היית מתארגנת לפני הלידה,

נכון, זה לא קל לפעמים ודורש התעסקות יותר מן ההנקה הרגילה.

אבל אפשרי ויש אמצעים שונים לטפל בזה.

קשה לי כאן במילים מצומצמות להסביר כיצד. אבל יש אמצעים ( שאיבה קצרה קראת הנקה, אביזרים קטנים ש"מחזיקים" את הפטמות בחוץ ולאט לאט מגמישים אותן ועוד) מצאי יועצת הנקה באזור שלך וקבעי איתה. יועצת טובה תדע שראוי להקדיש לזה לפעמים כמה מפגשים.

בהצלחה בכל דרך שתחליטי!!!

ושהעיניים של אחרים יסתכלו לצלחת שלהם...

א. למרות כל ההטפות - תודה לה' , וברוך שמו - על מטרנה , סימילק וכל השאר . ובבקשה לזרוק ליאור את כל רגשות האשמה המיותרים.

ב. אני מניקה , לאחר שבשבועות הראשונים נתתי את התחליפים המבורכים האלו. ואם אני עם הפטמות הפצפונות והשקועות שלי הצלחתי - אז כנראה שרבות אחרות יכולות.

אני נעזרתי בכל מי /מה שרק יכולתי - כולל פטמות הנקה , שמעולם לא הצלחתי להשתמש בהן. לקחתי יועצת הנקה ב-250 שקלים , ואפילו היא כמעט התייאשה .שתיתי איזה מיצוי שעלה 50 שקלים להגברת החלב. הנקתי בשכיבה , בישיבה , הלוויתי כרית הנקה . בכיתי , התייאשתי , נתתי מטרנה ושוב הנקתי . כעסתי על עצמי שנתתי מטרנה , אז הנקתי ואח"כ נתתי מטרנה .

נדנדתי לכל מי שהניקה - ולא הכרתי הרבה . הזמנתי נשים לתמוך בי . שמעתי סיפורים . בין השאר על תינוק שלא אהב את החלב של אמא שלו והוא גדל רגוע ושמח על מטרנה (אמא לחמישה ילדים , שהניקה לטווח ארוך את כולם חוץ ממנו)

אמרו לי שתוך עשרה ימים - שבועיים זה יסתדר , אבל אפילו אחרי חודש הנקה , כאבו לי הפטמות , כאבי תופת. בסוף זה יסתדר

מה שהכי עזר ? כרגיל - תפילות " ריבונו של עולם , תעשה שהפצפונת תצליח לינוק מה"כריות אויר" המנופחות האלו, אין לי מושג איך , אבל תעזור לי בבקשה? אפשר לקבל קצת חלב ? ים של חלב, טוב נהר , נחל? שלולית?

ולא , זו לא פרסומת למטרנה.

אני מניקה כבר יותר משלושה חודשים , ועדיין לא תמיד בטוחה שאני מחזיקה נכון ...לפעמים אני מוחצת לה את האוזן .

תניקי כמה שאת יכולה , איך שאת יכולה ,ולא להתייאש.

ואם לא - גם זו לטובה . והלאה רגשות אשם (תשאירי אותם לגויים)

בהתחלה כאב תופת . נשכתי שפתיים - כנראה שפיתחתי פטמות ברזל - כי לא כואב בכלל. היא בת 4 חודשים ב"ה (עד 120 שנה לפיצית המתוקה שלי)

סיפור מדהים עולה מבין השורות, ואשמח באופן אישי לקרוא את כולו, אם תעלי אותו באופן מסודר על הכתב יום אחד... 

לי היה אותו סיפור, גם פטמות שקועות ולא הצלחתי להניק וביקשתי מהיועצת הנקה שתבדוק, כי זה היתה לידה שלישית והנקתי קודם (בעזרת פטמות סיליקון), ובעזרתו יתברך ביום השיחרור מביה"ח התברר כ"טעות" של אחת האחיות שאנחנו לא משתחרירים מבהי"ח כי יש לתינוק לשון קשורה. מה שהתברר "כטעות" הציל אותנו. חתכו את הלשון מאותו הרגע הכל בה על מקומו בשלום.

שווה בדיקה.

בס"ד

 סיליקון??

ניסיתי של אוונט, מדלה.. הכל פשוט נפל באמצע או שהיא התעצבנה למצוץ למצוץ עד שנוצר וואקום ויוצא חלב...

אשמח שתעני, תודה

וגם פתחו לכם אותה באשפוז??? איפה זה היה ? אני מחפשת בתי חולים שמתפלים בלשון קשורה.

תודה.

כי חיכו שהרופא א.א.ג אם אני לא טועה יגיע למחלקה (כי יש לו ימים קבועים), אז יצא לנו בנס והוא הגיע רק בצהריים וחתך את הלשון פרוצדורה של בדיוק 2 שניות והכל נגמר. ב"ה.

זה היה במעיני הישועה.

..וזה מעניין , כי דווקא היום כאבו  לי הפטמות. והיה נדמה לי שאין לי חלב , אז אמא שלי הצדיקה הכינה לי מטרנה -בסוף כרגיל אבא שלי שתה את הרוב (הוא מעל 80 אז כנראה שזה לא מזיק לבריאות שלו),

במקרה שלי , הנקה ,היא חלום שמתגשם והיה צריך להלחם עליו.

היית?

היו 2 סדנאות לבחירה (ריקוד הלידה/יוגה/פילאטיס)

טעימה של רפלקסולוגיה למי שרצתה, כיבוד קל, מקום מהמם,

אוירה נחמדה, מכירות של חזיות הנקה, מנשאים וכאלה.

היה ממש שווה.

למרות שזה קשה...

גם אני הייתי במצב כזה וכבר לא האמנתי שאלד, בכל מקרה אני ממליצה לך לעלות ולרדת מדרגות, כי לי זה ממש זירז לידה, יום אחרי זה כבר היה לי ירידת מים...

בהצלחה =)

תהני בבית , תראי סרטים, תבקרי חברות (לא רחוקות..) ותקראי ספרים..

אח"כ זה יהיה קצת יותר קשה=]

מהנסיון שלי לזירוזים (שלא הכי הצליחו לי  -אבל לכי תדעי אולי הייתי יולדת בסוף עם זירורזים וככה ילדתי טבעי?!=])

עלייה במדרגות, הליכות, שתיית פטל, אישות, עיסוי פטמות

(כמו שאת רואה ניסינו הכל!!!!)

אני ילדתי בשבוע 41 פלוס פלוס וכבר בפגישה האחת לפני שילדתי אמרו לי שאם בביקורת הבאה אבוא ועדיין לא יהיו סימני לידה - יעשו לי זירוז...

לפני חודשיים בערך.. בסוף הוא נולד! D:

גם אני ילדתי אחרי 41, וזו תחושת ציפיה משגעת, למרות שממש לא מיהרתי לשום מקום...

כל היום הייתי בדריכות, כל הזמן סידרתי את הבית והסתכלתי האם ברור לכל מי שמסתכל בארון מה כל ילד צריך ללבוש ביומיים הבאים, כל הזמן העמדתי בסטנד-ביי אנשים שיקחו את הילדים תחת חסותם אם וכאשר.. פשוט הייתי קפיץ דרוך, ועם כל השמחה שבציפיה זה היה לי ממש קשה...

הרב שלנו אמר שעפ"י ההלכה שני הזירוזים הכי טבעיים שיש הם (כמו שכבר הוזכר פה) אישות ועיסוי פטמות.

אצלי זה עזר טיפה.. התחילו צירים קטנים שנחלשו. בסוף עשיתי סטריפינג כי רצו לזרז אותי ולא רציתי התערבות מסיבית של זירוז אמיתי.

שיהיה בשעה טובה!!

זה עזר לי, אבל  אי אפשר לומר על בטוח, הרגשתי שזה מה שזירז אצלי,

יש קשר בין השרירים הטבעתיים בגוף, אולי זה קשור לזה?

וגם בצירים מצצתי סוכריות וזה עזר, אולי מאותה סיבה.

אני מבינה את הציפיה,נסי לעשות דברים אחרונים,לצאת עם חברות לנוח ולהנות.

המליצו לך על זירוזים טבעים,וזה יבוא בע"ה בעיתו ובזמנו!

קחי חופש

ולא רעיל אם הצבע חדש וטרי אז ברגע שהצבע מתייבש-תוך שעה שעתיים ,לדבריו אין חשש,אלה אם הצבע ישב כמה חודשים בדלי לפני הצביעה אז זה בעייתי ומרגישים בריח היותר חריף שלו.

לכן לא פתחתי אתמול,היה מדהים..ממליצה לכולם ללכת לעין יזראל,המון מים מותאם למשפחות ונשים בהריון

היולדות המתוקות שלי חיכו לי..

מה חדש אצלכן?איך החופש... בהצלחה לכל התשעיות היקרות..

ואימהות טריות מה שלומכן?

להאכיל עם כפית מרק ירקות עם הודו או עוף.

קציצות בשר וכו'..

מצטערת שלא עניתי עד עכשיו; פשוט אין לי תשובות כ"כ מגובשות. אני לא כ"כ זוכרת איך זה היה אצלנו...

אולי תנסי לחכות שלוש שעות בין הארוחות- או שעתיים וחצי, איך שמתאים לחמוד הקטן- ואז אולי הוא יהיה רעב יותר ויסכים לארוחה מוצקת שלמה

ואני אישית מעולם לא טחנתי. בהתחלה- במשך חודשיים או יותר ריסקתי במזלג, ואח"כ- חתכתי לחתיכות קטנות. עוף- מההתחלה חתכתי לחתיכות קטנות-קטנות, ולא ריסקתי (לא רציתי "לבשר" את המיקסר).

אולי אם תושיבי אותו עלייך ל"ארוחה של ממש" שמעכת במזלג, הוא יסכים לאכול יותר.

ובד"כ הם אוכלים קצת בהתחלה, עד שהם מבינים שזה טעים וכדאי, ושמילארדי מבוגרים לא טועים

בהצלחה!

אנסה את המלצויתיכן

בהתחלה אני לא כ"כ עושה אמבטיות,רק שוטפת אותם בזריזות,בסה"כ הם לא מתלכלכים בארגז חול או משהו.. כשהם גודלים קצת הם מקבלים יותר ביטחון ויכולים יותר ליהנות מאמבטיות.תזרמי איתו..תרתי משמע

זה מה שאמא שלי תמיד היתה עושה.

ממליצה גם על החיתול בד.

איזה מרגש לקרוא את ההודעות שלך 

הם שונאים להיות ערומים לרגע אחד,

והמים מפחידים אותם.

אצלי- עבר לו בגיל חודש- חודשיים..

ונראה לי שעם חיתול בד יהיה לו קר..

עכשיו הוא בוכה כי הוא לא רוצה לצאת מהאמבטיה... אנחנו שמנו מגבת בתוך הכיור כדי שיהיה לו יותר נעים+חיממנו קצת את החדר אמבטיה לפני.

בהצלחה!

3 מחשבות שעלו לי-

1- אולי "דפני" יעזור.( אלא אם כן הוא כבר בשימוש)

2-אולי המים חמים מידי/קרים מידי? הקטן שלי אוהב מים חמייים!!  וכשגיליתי את העניין הוא ממש נהנה...

3-הפצע של הברית כבר בריא? אולי זה סתם שורף?

בהצלחה!!

וחכי חכי לשפריצות שהוא יעשה לך כשיגדל, כייף חיים!

ניסית את הדפני??

הוא מעד עוזר וגם לך הידיים קצת יותר משוחררות..

אח"כ הוא לא ירצה לצאת!

פשוט לא לעשות לו אמבטיות

בשבועות הראשונים אנחנו עושים פעם בשבוע-שבועיים

תכלס הוא עוד לא משחק בארגז החול וכאלה

היא מתחילה לצרוח ברגע שמתחילים להפשיט אותה. אנחנו שמים לה מים חמימים. אני פשוט מכניסה אותה בהדרגה לתוך המים: בהתחלה רגליים אני מרטיבה לה אותם קצת ואח"כ אני עם היד מרטיבה לה את הבטן ואז היא נרגעת לאט לאט ואני מכניסה אותה למים.זה מפחיד כי היא כזאת קטנה וזה מפחיד שהיא תחליק לי. הדפני לפי דעתי מיותר בשלב הזה הם כ"כ קטנים הם זקוקים לחום ולמגע שלנו ואז בטוח הם יהיו יותר רגועים וכן צריך לדבר איתם ולשירלהם שירים אפילו שהם צורחים הם מבינים.וזה דרך אגב יכול להרגיע גם אותך במקום לא לדבר ולעשות הכל מהר כדי שהוא לא יצרח ולהיות סתם בלחץ מזה . אני עושה את זה כל הזמן מדברת ושרה וגם עם הגזים שלה זה מאוד עוזר. וכן בגיל הזה הם כן צריכים להתקלח בתדירות גבוהה שכחתן את כל הזיעה שמצטברת בקפלים של הצוואר ואת כל החלב שמלכלך אותם מההנקה אח"כ זה ממש מסריח ומסכנים למה שיהיה להם ריח מסריח במקום שיהיו נקיים עם ריח של סבון אני אישית מקלחת יום כן יום לא. ואני מרגישה שזה לא מספיק. אבל מה לעשות עושים את המקסימום.

אפילו ריח הזיעה שלהם שמעורבב עם החלב מתוק!

אני מבינה שתינוקות שלך 

לא פולטים

ב"ה בלי עין הרע טפו טפו

חמסה  חמסה

אחרת לא היית שורדת שבועיים בלי אמבטיה

מאימא של פלטיאלוש החמוד

שפולט ופולט ופולט בלי סוף

ומתחרה בתנובה על ייצור גבינה

נה להכיר את התינוקות שלי מגדול ועד קטן: פלטיאל, מופלטה, אורי (משום מה הוא לא פלט כמו האחרים שלו), פלטיאלה, פלוטו, ו... עוד פעם מופלטה, כי נגמרו לי השמות 

אנחנו משתמשים בחולצות על מנת לספוג את הפליטות (כי הטטרה הן לעג לרש במקרה שלנו), ואחרי שתי הנקות החולצה ספוגה - אבל ספוגה!!! 

(את פשוט לא מכירה את הסטנדרטים הנמוכים שלנו בכל הנוגע לסדר ונקיון... אני לא אפרט מחשש שיצחק קדמן בולש בפורומים של הורות! )

איזה חיים שלווים

הלוואי עלי

 , plitta be pitta ,

ופולט (על משקל קולט- יעני צרפתיה ) וכמובן פלאטה (לשבת) ופלטינה  . סתם חשבתי לעזור לך (משתמשת בכולם לשלי - כי יש לי רק אחת..אבל לרוב באמת פלטיאלה שולטת

יוקטנה, האם יכולת לפתוח  מפעל לגבינה חמוצה?

אם לא.... הפלטנים שלך "לא שווים".

אצל התנוקות שלי -  יום בלי אמבטיה... ישר למשרד הבריאות!

ב"ה

אחרי שראיתי שהילדון בוכה באמבטיה גם אני הכנסתי אותו בהדרגה למים (עם דפני ועם מגע שלי) עטוף בחיתול - ככה כשהם עטופים וגם עם מגע של אמא וגם עם דפני הם מרגישים הרבה יותר בטוחים.

אחרי דקה שהוא התרגל למים עם החיתול הורדתי את החיתול בהדרגה.

שיהיה המון הצלחה!!

אנסה..

יש לנו דפני, עדיין לא מושיבה אותו על זה בלי ידיים שלי...

מה שבטוח שאחרי האמבטיה למרות הצרחות, הוא כ"כ רגוע ושליו, פשוט להתענג עליו

תודה על העצות חמודות  

רק בידיים החזקות והיציבות של אבא שלה

בגיל יותר מבוגר שכבר הייתה פחות עוברית העברנו לדפני והיא התלהבה...

להכניס קודם את הרגליים ולאט לאט את כל הגוף,

גם אנחנו מתקלחים בהדרגה...

בהתחלה היא בוכה, אבל עכשיו היא מבינה שמקלחת זה כיף,

אני רק מורידה לה את הבגדים היא צוהלת

שהוא נכנס לים או לאייה... והיא שטה לאט לאט... ותדברי בקול רגוע... ככה עד סוף המקלחת...

אז הייתי נותנת לה באמבטיה את ה-2 טיפות ויטמין D  ככה שהאמבטיה תקושר עם משהו מתוק.

לאט לאט היא למדה להנות, ובגיל 3 חודשים, כשהייתי מפשיטה אותה היא מיד היתה פותחת פה לקבל את הויטמין...

השניה שלי מתה על מקלחות מיום לידתה...

(כ"כ כיף לראות שאלות שלך על ילדים... עושה טוב בלב...)

להזהר שלא יכנסו מים לאוזנים

אבל זה תלוי בכמה מאמץ מדובר, ואם את מרגישה סחוטה מרוב מאמץ אח"כ.

לק"י

יש נשים שמאמץ חריג (משהו שאת לא רגילה אליו בשיגרה) הליכה מרובה, נסיעות קופצות בשטח וכד'.. יכולים לגרום להם להפלה/ בעיות לעובר.. (לרוב נשים יודעות זאת לאחר שעברו דבר כזה לא עלינו..)

אני יכולה להעיד עלי שבתחילת ההריון שלי (השבועות הראשונים ממש) לא נהגתי בזהירות יתרה מדי.
היתה לנו חתונה של חברים טובים ולא חששתי לרקוד ולקפץ.
עשינו טיולים רגליים (גרנו במצפה רמון ועשינו מסולילם במכתש...)

לדעתי כדאי לברר קודם כל אם את אכן בהריון.
יש כאלה שמרגישות גם עיפות יתרה וחושלה(רצון לישון וכד'..) בתחילת ההריון(משהוא שגם בא לי בחודש השני בערך)
וכך תנהגי בהתאם לגוף שלך

מה שכן תמיד אשפר לשנות את סגנון הטיול לכליל יותר
ותמיד לבדוק באטרקיות שמתוכננות (מסלולים קיקיים וכו'..) אם זה מתאים לנשים הרות.

ב"הצלחה!!
ורק בבריאות

תהנו

בס"ד

בחודש שביעי עשיתי מסלול בכרמל, היה דווקא ממש נחמד

בלי דברים מסוכנים מידי ומטלטלים

ותהנו

ההריון של אחותי היא פספסה כי היא בכלל אל ידעה- והיא התנהגה כרגיל וב"V ילדים בריאים..=] אבל, לא צריך לחכות שיקרה ח"ו משהו אז מומלץ לעשות בדיקת הריון לפני וככה לתכנן מסלול שמיועד לנשים הרות=]

תהנו!!!!! לא נשאר עוד הרבה חופש...

א. תחילת הריון - אם את חוששת מהפלה בד"כ מאמץ לא קשור לעיניין. הפלות בשבועות מוקדמים מאוד הם על רקע מומים בעובר - זאת אומרת עובר לא תקין בהתפתחות שפשוט מפסיק את ההריון. ככה שלא משנה מה תעשי זה לא משפיע על ההריון. אישה שיודעת שהיא בהריון וקצת מדממת אומרים לה לשכב ולנוח -כי אין משהו אחר להגיד לה אבל זה גם לא תמיד עוזר.

אולי יהיו לך בחילות והקאות או שסתם תרגישי חלשה אבל את זה את לא יכולה לדעת עד שאת תרגישי ככה ואז את יכולה לשנות תוכניות.

ב. באמצע הריון וסוף הריון - חשוב פחות לאמץ את הגוף ולא לטלטל אותו ולכן יש אטרקציות שלא מאפשרות לנשים בהריון להיכנס - כדי לא לקחת על עצמם סיכון. מסלולים -זה מאוד אינדוודואלי אני עשיתי את היהודיה בחודש שביעי והיה מצוין,ולא ילדתי מוקדם, רק צריך להקפיד לשתות פי 3 כי גם חם וגם את בהריון.

בהצלחה ותהנו!

בתחילת ההריון, ישנה עייפות רבה, אבל לא נראה לי שמסלול, או אטרקציה אחרת תגרום להפלה חלילה, כמו שכתבו מעלי, הפלה בשבועות הראשונים נוצרת ממום וחוסר התפתחות אצל העובר.

אני הייתי שואלת רופאה ליתר ביטחון.

אני עליתי את המצדה באמצע שמיני וילדתי ב40 +. כל אחת והגוף שלה.

שאפשר כבר לעבור. אנחנו עברנו בגיל 7 חודשים, אבל היה עוד קר אז... בכל אופן, למה לא? הוא ישן בעגלה? אם כן- הוא ישן בה הרבה?

אם לא, תעברו בשמחה

הוא ישן בה רק בשבועיים הראשונים ואח"כ עבר לאריסה. 
הוא לא מצליח להרדם לטווח ארוך בעגלה ואני משערת שזה בגלל שהיא קטנה לו וגם בגלל שחם.

אשמח לעוד תגובות...
 

 כמו שאמרת- הוא היה גדול וכבר היה לו צפוף.

אם יש לכם טיולון ויורד עד כמעט 180 מעלות וכמו שאמרת הוא לא ישן בעגלה אז תהנו מהטיולון!!!

גם הוא יהנה יותר כי הוא יראה יותר את העולם...

בפעם האחרונה עברתי לטיולון בגיל חודשיים. כבר היה קיץ והיה לי קשה להיסחב לגינה עם אמבטיה. היה נראה לי שהוא ממש מרוצה.

בעצם, זה רק נראה קצת מוזר לדעתי. באמת כשהאימהות בגינה ראו אותי עם הטיולון הם שאלו: "כבר?", אבל לא נראה לי שיש עם זה בעיה מהותית.

תנסי ותראי אם טוב לו. תזרמי!

בקשר ל1. אני ממש לא טורחת לקום ליטול ידים. לא יודעת מה ההלכה בעניין, לי אישית אין מצב לקום. האמת היא שאני גם לא ממש מתעוררת אני דיי מניקה מתוך שינה.

בקשר ל2. בהתחלה באמת קשה להניק בצניעות. עם הבכורה שלי לא היה לי מצב להתכסות בערך בחודש-חודשיים הראשונים. ובאמת זה היה קשה ומתיש ואכן ייבשתי אנשים. וסעודות שבת בכלל... הייתי בדר"כ אוכלת אחרי כולם. זה אכן מבאס, אך בהחלט עובר.

וכל הכבוד לך על המאמץ להניק! |מצדיעה| זה אכן קשה אבל שווה!

בקשר ל1 לא יודעת.

2. זה ממש נורמלי וברור שיש קשיי הנקה בהתחלה, לכן גם אם יש אורחים המקום הכי שקט ונוח לך זה המקום בו את מניקה! והאורחים יבינו (בד"כ מסננים חברות בשלב הזה... שיחזרו עוד כמה שבועות כשאחותי ילדה אנחנו היינו המסננים של כל האורחים - היא נחה, מניקה וכו' וכולם הבינו.)

3. בשלב הזה את עושה מה שטוב לך ולו, עדיף להניק עם פיטמת סיליקון עד שהמקום פחות יכאב ויהיה  רגיש, עידוד- זה לא לעד!

4. יש גישות שונות בהנקה כמה לתת ומאיזה צד... כמו שאת עושה זה מצוין.

5. אולי רק רוצה מנה אחרונה... כדי להירדם בחמימות והמתיקות של אמא....

6. האם חובה גראפס אחרי הנקה? בד"כ יש להם אבל לא תמיד.

בהצלחה!! קשיי הסתגלות מבורכים, שתעבור תקופה זו במהירות - חיבוק גדול!!

דבר ראשון: כל הכבוד על התמדה בהנקה למרות הקשיים.

דבר שני: כל הכבוד שאת יודעת לשים גבול כשכואב וקשה מדי.

(דבר שלישי: יוווווווו!!!!!! זהו נרגעתי ואפשר להמשיך בתשובות)

1. אין לי מושג, כמובן.

2. מאחר וההנקה עוד לא התבססה, חשוב להניק בכל פעם שאפשר. כמו שאמרתי קודם: אם כואב מדי וקשה אז מה לעשות, אבל אם את מרגישה שאת יכולה, אלא שחובות חברתיות "מונעות ממך", אז אני ממש מצטערת ומחילה מאורחייך, אבל האחיין החדש שלי וזכויותיו קודם במעלה בסדר העדיפויות!!! שנני זאת לעצמך כשההנקה מתארכת והאורחים בסלון

3. בגדול יש בעיה עם סיליקון, אבל השאלה אם תניקי פחות בגלל הכאבים. אם תניקי פחות, אז עדיף שתמשיכי עם הסיליקון ותניקי יותר. הכי כדאי שתתיעצי עם היועצת שלך בנוגע לזה.

4-5. הלוחשת לא מבינה כלום בנוגע להנקה. שוב פעם: הלוחשת לא מבינה כלום בנוגע להנקה! אחרון: הלוחשת לא מבינה כלום בנוגע להנקה!!! תמיד תעמידי בספק את מה שהיא אומרת לגבי הנקה. ספציפית לגבי מה ששאלת: תעשי מה שנח לכם. תחליפי צד, אל תחליפי צד - לא משנ, כל עוד את ונווה שמחים וטובי לב. אחרי 45 דקות, לא הייתי מוסיפה תחליף, אבל תשאלי את היועצת בכל מקרה.

6. תראי אם הוא ממשיך לישון ברוגע בלי הגרעפס. כל תינוק ושגיונותיו...

דברים נוספים שחשוב לי לומר:

א. טוב מאוד שלקחת יועצת! כך תוכלי להיות שקטה בנוגע להחלטות שאת עושה בנוגע להאכלה. חוסר בטחון של ילד ראשון, במיוחד... נו... את יודעת... בקיצור - תתקשרי אליה בכל פעם שאת לא בטוחה במשהו, כדי שתוכלי להמשיך בלב שקט.

ב. תשאלי אותה אם היא בדקה שמא יש לו לשון קשורה, ואם לדעתה כדאי ללכת למומחה שיסתכל.

שולחת נשיקות סטריליות לנווה ולך!

גם אני הנקתי בהתחלה עם פטמת סיליקון כי לא הצלחתי להניק נורמלי וכבר נפצעתי וממש כאב! אז אחרי שהמצב חזר לקדמותו והפטמה הבריאה טיפה, (תקני את המשחה לנסינו, היא מעולה וריםאה אותי תוך שניות, מה גם שלא צריך להוריד אותה לפני ההנקה שזה מעולה) אזרתי אומץ והנקתי בלי.. 

אם את מסתדרת איתה ונוח לך להניק עם פטמת הסיליקון אז זבבה, אבל אם לא אז תנסי להניק מדי פעם בלעדיה, לי עזרו בטיפת חלב וב"ה עכשיו ממש בסדר..

לגבי הצניעות-אויש זה נורא מסובך עד שמסתדרים עם ההנקה.. מה עם סינר/שכמית הנקה? ככה לא מסתבכים בלסדר את הבד עלייך וגם להתארגן להנקה, ועוד עם פפטמת סיליקון..

אני מניקה 10-15 דקות מכל צד, וזה עובד יופי..

בהצלחה

כבר ענו כ"כ טוב .בקשר ל-1,גם אותי זה הטריד לא מעט,אז ביררתי,בעקרון מי שמסוגלת ליטול ידיים גם בלילה ,תבוא עליה הברכה (נדמה לי זה היה הגר"א ששכר במיוחד מינקת ללילה כדי שאשתו תישן וכדי שהיא בטוח תיטול ידיים-בשכר) אבל אין חיוב,לפעמים הצלחתי לקום לפעמים לא.. גם לפעמים יש חשש לגזל שינה אם הקטנציק צורח ומעיר תשכונה..אז יש תירוצים..

ככככללל הכבוד על ההשתדלות זה ממש שווה כשהכל יסתדר בע"ה זה הכי כיף שבעולם.אל תשכחי לשמן עם לנולין אורפאל לרפא את המקום עד אז.

לגבי צניעות ..זה בסדר גם אני ככה,ננעלת לי בחדר לשעה (אפילו מהילדים שלי לא נעים לי..כבר לא כ"כ קטנים)לפחות זה נותן לך שעה של שקט ומנוחה,שזה ממש חובה עכשיו.וכמו שאנשים צריכים ללמוד לכבד את מי שכן נעים לה בציבור ודאי שיכבדו את מי שלא..לאט לאט לומדים גם להסתדר עם מצבים שאין ברירה וצריך להניק בצניעות עם סינר/שמיכי/וכד'.

בהצלחה רבה

רק מזה הלב מתרחב

ולתשובותיי-

1. אני כן הייתי נוטלת ידיים (חצי ישנה לפעמים, אבל כן). אם את עייפה מאוד מאוד, יש אפשרות לשים מראש קערה ונטלה מלאה ליד המיטה?

2. אולי תנסי לפרוש מעליכם חיתול בד דק כזה? נראה לי שזה לא יחממכם מדי, וזה יצניע יפה. (צריך קצת מומחיות לזה, כנראה. אני מעולם לא הצלחתי, וגם לא ניסיתי ).

5. המוצץ נופל לו ממש כל חמש דקות? באסות. אני דווקא נותנת לקטנה להירדם עם זה, והיא לא מתעוררת כשהוא נופל. לא יכולה לעזור בזה כ"כ...

6. בעיניי- לא.

ויישר כוח על העליה היפה במשקל!

אל תידאגי

אם עכשיו זה מציל לך את ההנקה תלכי על זה

אני רק בזכות זה הנקתי וחששתי מאוד מאוד שלא אצליח לגמול אותו מזה

סביבות גיל חודש עם הרבה סבלנות הוא ינק ממני בלי מחיצות פלסטיק 

שמעתי את זה מעוד כמה

(אח"כ בילדים הבאים כבר לא היה בעיות)

ומשום מה נראה לי שגמזו שלנו כתבה שלה ?קשה עם הבידוד בשעת הנקה ולא שלא נעים מהאורחים בסלון

ואני מאוד מבינה את זה כי לפעמים רוצים קצת לראות אנשים ולהתאוורר

זה קשה להיות כל הזמן בחדר...

הרבה פעמים מה שקשה עם כיסוי זה מתי שהתינוק "תופס"את הפטמה

אז אין לי פתרון לאורחם אבל לבעל אפשר לבקש שלא יסתכל כמה דקות או שיצא (כמובן להסביר ולסכם את העניין מראש) אחרי שהוא תופס טוב לכסות מלמעלה ומרוויחים חצי שעה של ביחד

בהצלחה!!

(גם אני אף פעם לא יודעת אם הוא שבע או לא? מה זה הדחף המטורף הזה שלהם כל הזמן למצוץ?

ושלי גדול מנווה בשבועיים...)

קודם כל מזל טוב !!!!

השלב בכי קשה הוא בשלב החיבור לפטמה

אני כרגע גיליתי את הסדין - קרי סדין למיטת תינוקות , ההוא עם הגומי, זה מאפשר לתפוס את הסדין , או בראש של התינוק או בראש שלך וככה זה פחות זז

ובכלל - אורחים זה דבר מאדדדדדדדדדד מעייף אחרי לידה וללכת להניק בחדר זאת הזדמנות טובה לנוח מהמולה שנלויית לכל אורח

מה שחשוב בעיקר- זה שתרגישי טוב ובנוח

שמרתי ואעביר הלאה את הרעיון המשובח! 

ולגבי מנוחה - את צודקת! אנשים חושבים שלנוח זה כיף, אבל לנוח זו עבודה קשה ובכלל לא מהנה לפעמים! אבל זו עבודה שצריך ואף חשוב לעשותה במקרים כאלה ואחרים - מה לעשות! 

פיתרון קל ונוח. כמו גלימה כזאת הפוכה עם סקוץ או תיקתק סביב הצוואר בדר"כ זה בד מאוורר ונושם .אתיכולה לאחר  שהתינוק תופס לכסות אותו עם זה זה לא מציק ( בתנאי שזה בד נעים ורך ) ודרך אגב אם את יושבת ליד אנשים הם לא רואים כלום !אני יודעת  זה באמת מדכא לשבת בחדר לבד שעה. תפארת גדולה מנווה בארבעה ימים ועדיין לא התרגלתי לזה .למרות שיש לי שניים מתחתיה . ניסית להניק בשכיבה ? זה הרבה יותר קל ! פשוט תענוג... גם הם לא צריכים להתאמץ כי הפיטמה נכנסת להם ישר לפה המיילדת שלי ישר אחרי הלידה הראשונה לימדה אותי להניק בשכיבה. אם את לא מסוגלת אז אולי תנסי עם כרית הנקה בישיבה? אני יודעת שפיטמת סילקון זה פיתרון מדהים אבל יכול להיות שכואב לך כי הוא לא תופס טוב?לגבי אורחים תסנני יהיה לךזמן אליהם אח"כ. לגבי הבעל זמן טוב לשיחנושים כן גם הם זקוקים לצומי

ממש כדאי להניק כמה ימים בתנוחה אחרת, שלא לוחצת על הפצע (יועצת הנקה יכולה להראות לך),

אולי זה יעזור כשתרצי להוריד את פטמת הסיליקון.

עזבי את הלוחשת . תעשי מה שטוב לך . אני הנקתי בהתחלה רק מצד אחד כל פעם - ועכשיו אני מניקה משני הצדדים . כי כרגע זה מה שטוב לי.

בהריון כמו רכיבה על אפניים - כי בהריון השיווי  שמקל מתערער..

ודם להזהר לא להיות שלילית - זה מקרין דברים לא טובים לתינוק..=]

וכמו שיוקטנה אמרה יש כל מיני דברים שפשוט עדיף להזהר בהם גם בלי להיות בהריון =]