פורום הריון ולידה (עמוד 5382)

סונר ראשון- לקבוע גיל הריון ולראות דופק עוברי.

סקירה מטעם הקופה- בדיקת האברים חיוניי חיים , גדילה, מין (אם רוצים)

הערכת גדילה- כשמה כן היא . לראות מנח, מצג, גדילה עקבית...

אלו בדיקות חשובות רפואית. יש בדיקות נוספות לשיקול דעת האשה, אם היא מעוניינת להרחיב את הידיעה על מצבו הרפואי של בעובר. :

1. שקיפות עורפית ( שבוע 10-13) יכול לתת  הערכה של סיכון למחלות כרומוזומליות שונות ( תסמונת דאון ותסמונות פחות נפוצות נוספות) - מסובסד על ידי הביטוחים במשלימים

2. סקירה מורחבת/ מוקדמת ( שבוע 15-18, או במקום הסקירה הרגילה של הקופה בשבוע 20-24) ( אם כבר מוציאים כסף אז למה לא לעשות מוקדם יותר) רק בשבוע זה והלאה ניתן לראות מין העובר. מה לעשות, לפני כן זה פשוט לא ניתן לבדיקה. בנוסף למע' חיוניות חיים שנבדקות, נבדקות עוד מערכות ואברים שאם יש בהם בעיה הם יכולים להצביע על בעיה במערכת נוספת שאולי לא נצפית בסונר הנוכחי- מה שידרוש פניה לבדיקות נוספות ומעמיקות יותר. יתאון: גילוי מוקדם יותר. חסרון: יש מערכות שבאופן טבעי בשלב זה יש בהם "סימנים" מסוימים שאילו ייצפו בהם בשבוע 20 אז זה כבר לא יהיה תקין, ואילו בשבועות האלו זה פיזיולוגי. ואז מתעוררת השאלה- לבצע כבר בדיקות נוספות או להמתין לסקירה הבאה?  - מסובסד על ידי ביטוחים משלימים

החל משבוע 20 בערך יש תנועות עובר. זהו הסימן המובהק ביותר לחיותו ובריאותו של העובר. אז למה סונר? אולי חברתך הלכה לרופא שיש לו סונר בחדר אז הוא עושה כסת"ח לעצמו ובודק או שסתם בא לו לפנק את לקוחותיו ( הוא מתוגמל על כל לקוחה ולקוחה, אל תדאגי לו...) . אבל אין בזה צורך אמיתי.

3. אם יש בעיה בהערכת גדילה או שהעובר במצג עכוז (ולא ראש) אז תוזמני לסונר נוסף לפי הצורך, על חשבון קופת חולים

והעיקר- בבריאות שלמה!

שיש לאולטרסאונד השפעה על הגוף. 

בינתיים לא הוכח נזק, אבל הוכחה השפעה. 

אני משתדלת להמעיט באולטרסאונד, ולא להרבות. 

יש לא מעט רופאים שיש להם מכשיר אולטרסאונד בחדר, ולא אכפת להם לעשות בכל פעם שמגיעים אליהם (בעקרון גם אין צורך להגיע לרופא נשים יותר מ3 פעמים בהריון, אבל אפשר לבוא כל חודש למעקב אם רוצים).

ואני מחזקת את מה שיוקטנה אמרה על הנזק הפוטנציאלי של הבדיקות הללו. גם הרבי מליובאוויטש אמר להמעיט בהן.

את משלמת לפי רבעון..

אז את יכולה לעשות כמה שאת רוצה (אם הבנתי אותך), עד שהרבעון עובר.

ויש רופאים שיש להם אולטרסאונד בחדר וכל חודש וחצי בערך שאת מגיעה הם עושים לך אולטרסאונד.

אצל רוב הרופאים זה עם הדופלר לשמיעת דופק..

ומשבוע 24-25 את כבר מרגישה נועות.

וגם זה לא כ"כ טוב לעובר אולטרסאונד כי יש שם גלי קול וזה עלול להציק לו.

אבל אני ממש מבינה את הצורך שלך..

אם תעברי את התאריך יש כל יומיים שלושה גם אולטרסאונד.

אפשר להשיג בחנויות טבע ובבתי מרקחת רק ויטימין B12 או מולטי ויטמין B...

אני שנים לוקחת (אמורה) כי אני צמחונית...

למרות שעם הנסיון,וגם ההריונות שלי למדתי שלקראת הלידה חשוב שיהיה לי יותר,אז בדר"כ אני מתחילה בשליש השלישי לקחת ברזל,ואומגה 3 גם לי קשה עם פרנטל,

אז אני אוכלת דברים טובים ומזינים.

אבל אם יש חוסר אז ברור שלקחת!

ואני ממשיכה גם אחרי הלידה בתק' הנקה {נו..טוב,משתדלת} להמשיך עם הברזל ואומגה 3..

תרגישי טוב!

אני שמחה שאני לא היחידה בגישה הזאת.

ולהבהרה- ברור שאם יש חוסר אני אקח (כתבתי את זה), אני ממש לא מזלזלת בצרכים של הגוף ומשתדלת להיות קשובה לאיתותים, אין לי ספק בזה בכלל, משתדלת לאכול בצורה מסודרת ובריאה, אם כי מרשה לעצמי מידי פעם גם נישנושים לא בריאים (ולא במקום האוכל).

ברזל- תמיד מגיע שלב שיש לי מחסור ואז לוקחת, בלי להתלבט בכלל ועכשיו גם עם ה-B12, שהוא על הגבול, אני אקח.

רק שמפריע לי ההוראות הגורפות האלה, אולי כי הרופאים רוצים לכסות את עצמם מבחינה רפואית ושאח"כ לא יבואו אליהם בטענות- "לא אמרו לי".

למה אומגה 3 עוזר בהריון?

ועוד..אולי מחר אני אכתוב יותר בפירוט..עייפתי

בדיוק מישהו שאל בפורום בישולים ומתכונים על האומגה 3 אם לתת לבת שלו בת. אז אני פשוט עושה העתק הדבק:

יש אומגה 3 משמן מרווה. זה בא בכמוסות שאפשר לפתוח אותם ולתת לה לשתות את השמן שהוא די טעים לילדים.

יש בעיה עם האומגה 3

ראשית היא קיימת רק בדגים שחיים במים מלוחים עמוקים וגם לא בכל הדגים רק בדגים מסויימים מאוד!

שנית, כיום האומגה 3 שנמצאת בדגים לא כל כך בריאה מאחר והמים בהם הם חיים מזןהמים בפסולת של מפעלים לצערנו. כך שגם הדגים שאנו אוכלים (במידה והם ממים עמוקים ומלוחים) כבר לא כל כך בריאים.

שלישית, כמוסות אומגה 3 המיוצרות מדגים מכילות את מתכות רעילות שמקורה מהפסולת התעשייתית שנשפכת לים (כמו כספית וכו') לקחת כמוסות כאלו זו ממש סכנת נפשות!!

הדגים מקבלים את האומגה 3 מהאצות שהם אוכלים לכן למה לא ללכת למקור ולקחת משם את האומגה 3.

אז במידה ותיתן לה אומגה 3 בכמוסות תן לה אך ורק אומגה 3 צמחית.

לא סתם כתוב באריזות של האומגה שבאה מדגים: "ללא חשש כספית, מתכות כאלו ואחרות".

עם כל סוגי האומגה, גם צמחי וגם זו, שבא מדגים. קשה לומר, באיזה מהם הבעיות חמורות יותר.

למרות זאת, ממליצים על אומגה, כי בתזונה של היום יש מחסור רציני מאד באומגה-3, צכאשר מחסור זה חמור מבעיות של התוסף. כלומר, גם זה וגם זה לא אידיאלי, אבל בוחרים את הרע במיעוטו. דרך אגב, אני אישית חושבת, שאומגה של דגים עדיפה. דרך אגב, יש גם סוג של אומגה שעבר מחקרים רבים ומותאם לאישה בהריון.

אבל! אני בהחלט סבורה, שאדם צמחוני, שתזונתו עשירה במזונות עשירים באומגה-3 (כמו אגוזים, שומשום וכו' וכו') מקבל מספיק אומגה-3. למעשה, כל תוספי אומגה מיועדים לאוכלי בשר. במילים אחרות, אני כן ממליצה על אומגה-3, ובמיוחד מהסוג הרגיל (לא צמחי) שלה, אבל אם מישהו צמחוני, זה כבר סיפור אחר.

באמת חשוב לי לדעת

ומדוע מדגים יותר טוב?

הרי עשו המון מחקרים לאחרונה שהראו שהאומגה מדגים מכילה חומרים רעילים לגו:. זה בדוק!

ההמלצה היא גורפת, מכיוון שלא ניתן לבדוק כל אישה עבור כל הוויטמינים, ולרוב הנשים המערביות חסרים וויטמינים כאלה ואחרים. 

תסמכי על ההרגשה שלך. 

לגבי ויטמין B12, או שהכל אותו דבר?

זה טבעי וגם מאוד יקר יחסית.

ואני לגמרי מסכימה עם הגישה שלך.

ממליצה לך לקחת B12 למציצה של סולגר, כי זה נכנס ישר למערכת הדם. אבל, מאחר שהמינון די גבוה, אחרי שבועיים, כדאי להפחית ל2-3 פעמים בשבוע.

יש חברה (לא זוכרת איזו ) שיש לה B12 למציצה עם חומצה פולית (חבילה מרובעת שבה הכדורונים ארוזים אחד אחד ולא בקופסא, כך שאפשר לשים בתיק בנוחות). כך לא תרגישי כמו בית מרקחת, אלא כדור אחד יספיק לך.

של FLORIS זו קופסא כזאת פלסטיק, שיש בה כדורים קטנים למציצה מתחת ללשון.

הם לא גדולים ובטעם פירות, ככה שזה לא מגעיל לקחת אותם.

אני אישית לא הסתדרתי עם הB קומפלקס וכו', כי הם היו לי גדולים  מידי ועשו לי רע יחד עם הבחילות.

וגם אני לא אוהבת את ההמלצה הגורפת של לקחת ויטמינים, ועד עכשיו לא לקחתי כלום חוץ מB12 אבל הבנתי שאת החוסרים לא רואים מיד אלא אח"כ ולכן כדאי לקחת.

אם אני אמצא את המחבוא של הפרנטל שלי אולי אתחיל לקחת אותו.

[ואפילו הרופאה אמרה שאם זה עושה רע אפשר להפסיק, אז כנראה שזה לא באמת נורא אם אין חוסרים בבדיקות דם...]

כל ויטמינים שהרופאים נותנים ללכת לחפש את אותו ויטמין רק מחברה אחרת ויקרה יותר.

מנסיוני יש הבדל ענק בין הויטמינים שהרופאים נותנים לו מרשם לבין היקרים יותר - מבחינת ספיגה ובמיוחד מבחינת תופעות לוואי.

בניפרד לקחת לא טוב. יש לקחת במקביל קומפלקס B, אחרת את אמורה לגרום בעיות לעצמך בעתיד. אם יש לך ויטמין B12 פחות מ-300 (לפחות!) בבדיקה, אני בהחלט-בהחלט ממליצה לך לקחת B12 כתוסף - לא חשוב, מה החברה, אבל תקפידי, שיהיה למציצה. ובנוסף - חובה לקחת קומפלקס ויטמיני B. הכי טוב, לדעתי B-REST. לקחת את שתי הכדורים לאחר אותה ארוחה: B-קומפלקס לבלוע ואחר-כך B1;2 לשים מתחת ללשון. אחת החברות מציע B12 יחד עם B9. זה נורא נחמד פירסומי, אבל זה לא עובד ביחד: B12 נספג בפה ו-B9 - רק במעיים. במילים אחרות, אני לא ממליצה להתלהב מצירוף הזה.

לקיחת פרנטל זה דבר מאד חשוב ומאד נכון. אם יש לך מחסור ב-B12, תתחילי מזה. אם אין - פשוט קחי רק פרנטל! יתכן, שבמקרה שלך יש גם צורך לקחת אותם ביחד, אבל אי-אפשר להגיד את זה בפורום, בלי להעמיק במקרה שלך.

חוץ מזה, אם יש לך מחסור בויטמינים או מינראלים אחרים - גם אותם מומלץ להשלים, במיוחד אם יש לך הריון ברקע!

תתייחסי ברצינות לעניין.  תשקלי ייעוץ מקצועי חד-פעמי בנושא. בינתיים אני שולחת לך לינק למאמר על ויטמינים  מסיסים במים, ויטמינים, מסיסים בשומן, תוספי תזונה בזמן ההריון. במאמר האחרון שימי לב, שלא מדובר על כך, שכל אישה בהריון חייבת לרחת את כל הרשימה! בשום אופן לא. אלה, שבזמן ההריון סביר להיווצר המצב, בו אישה תזדקק לתוספים המוזכרים.

לפני כחמישה חודשים עשיתי בדיקת דם מקיפה, כולל כל הויטמינים והמינרלים החיוניים לגוף, עקב ירידה במשקל, ב"ה הבדיקות היו תקינות וכהגדרת הרופאה- "הבדיקות תקינות ומאוזנות".

כמה שבועות אח"כ נכנסתי להריון, ולא שיניתי שום דבר בתזונה, אפילו מאז עוד יותר מקפידה על תזונה בריאה, כך שלא רואה שום סיבה לקחת "סתם" ויטמינים, כשאין צורך.

בבדיקת דם שהייתה חודשיים אח"כ ראו ירידה רק ב-B12, שהערך שלו היה 276.

לא הבנתי למה צריך לקחת את כל הקומפלקס. היום כשקניתי את ה-B12, שאלתי את האחות בקופ"ח האם יש צורך לקחת את כל הקומפלקס של ויטמיני B, והיא אמרה לי שיש כאלה שמעדיפים שכן, אבל ממש אין צורך, במיוחד כשהרופאה אמרה לי רק על B12, מספיק לקחת רק מה שחסר ואני מספיק סומכת על חוות דעתה הרפואית.

ואין מצב שאני מתקרבת לפרנטל אחרי תופעות הלוואי שהוא גרם לי בהריון הראשון- תשישות איומה, חוסר כוח וחשק לדברים, שהפסיקו ברגע שהפסקתי לקחת, וההבדל בהרגשה היה כ"כ חד ומשמעותי שלא היה אפשר לתלות את התופעות האלה בהריון עצמו.

ההריון, הילדים והעבודה מספיק מתישים אותי בשביל שאקח עוד דבר שגורם לי לתשישות, גם אם זה אמור להוסיף לי ויטמינים.

ויש לך שתי אפשרויות: או להכניס לו "חומרים מוזרים לפה"- שמאלחשים את המקום ומפחיתים כאב (טיג'ל, אנאדנט, אפילו לטפטף כמה טיפות אוזניים אוטידין- על אצבעך- ולמרוח שם, להכל יש אותה השפעה...), וזה עשוי להרגיע קצת,

או לא לשים לו, ולתת לו להמשיך לבכות על ידייך......

נשכן גם עשוי קצת להועיל, אם הוא לא עצבני מידי.....

בכל מקרה- זה קשה- אבל זה עובר, ושוכחים מזה, עד הילד הבא....

הוא גם משלשל?כמו שכתבו לך אפשר טיג'ל וכו'..

אני מכירה גם נשים שמביאות אקמול..

בשלב זה זה גם השלב שהתינוק מגלה את הידיים שלו ובכלל הוא בשלב האורלי כל דבר הוא יכניס לפה.

יש לו חום?אולי כדאי לשלול שאין לו משהו אחר דלקת אוזניים וכו'..

תרגישי טוב לילות רגועים

ואני אישית פשוט המשכתי להניק ולהרים..

הוא לא משלשל, ואין לו חום, ובדקתי (שמתי יד על האוזניים) וזה לא נראה לי דלקת.

הוא התחיל את השלב האורלי כבר לפני כן, ואז לא היו לו כאבים..

לא תמיד עוזר לשים ידיים על האזניים, לפעמים רק רופא יכול לראות, ואם הוא לא ישן בלילה כדאי לך ללכת לשלול.

אבל לפי התיאורים שלך שיניים זה באמת הגיוני.

והחומרים המוזרים באמת יכולים להרגיע.. גם את כשכואב לך משהו לא לוקחת חומרים מוזרים?

יש גם משהו שדומה לטיג'ל אבל מחומרים טבעיים- נקרא קמילו בייבי. גם קצת יותר טעים מטיג'ל (לטיג'ל יש מין טעם לוואי מעצבן)

גם אני לא לוקחת חומרים מוזרים... לא יודעת מתי לקחתי משכך כאבים לאחרונה (כמה שנים לפחות), ובלידה הייתי בלי כלום,

אני יודעת שסף הכאב שלי גבוה, אבל לא הייתי רוצה שהקטנצ'יק יסבול, קניתי את המשחה ומקווה שהקב"ה יעזור דרכה...

תודה לכולכן, איזה כיף שיש לי עוד משפחה כאן בפורום..

מי לקחת למיילדת?

אבנר שיפטן....

בעבר ניסיתי עם מיילדת אחרת אבל שבועיים לפני הלידה ביטלתי כי מסתבר שהיא דיסקסה במכולת עם דודה שלי על התלבטויות אישיות שלי 

והתלבטנו נורא אם לבטל כי הלב כ"כ רצה אבל ב"ה בזכות זה עשינו עליה ברור מעמיק יותר וגילינו איך כל מה שה' עושה ממש אבל ממש לטובה

עם כל האכזבה שהייתה...

ולעשות סוו'יש לבית חולים בשניה האחרונה...  (כי לא יכולנו כלכלית לקחת מיילדת אחרת) דיכאון...

 אז הפעם החלטנו להשקיע וגם אבנר יותר זול  (נראה לי שהיה עושה בהתנדבות אם היה יכול כי הוא כל כך מאמין בזה) וגם יותר בראש שלנו (מבחינת תהליך הלידה) בקיצור בעז"ה....

את לוקחת איתך גם דולה??

מחכה כבר לשמוע את סיפור הלידה שלך

מעניין שהוא יותר זול, לכאורה רופא היה צריך להיות יקר יותר.

שהשם יברך אותך בלידה קלה, מהירה, שמחה וחווייתית, שתעבור כולה בבית ולא תצטרכי לנסוע לבית הרפואה בשום שלב!

אני כאן באישי לשאלות...

שיהיה בהצלחה!

בקלות ובשמחה!

אבל אני מה זה לא מתחברת...

ילדתי 3 לידות עיירה קטנה- חור נידח.

את הדופק שמעו ע"י איזה מתקן עץ בצורת שעון חול- משהו כזה.

מכונה האולטרה סאונד היתה הגודל של חדר חשמל שלם

ואת הקטנה שלי הכניסו לאינקובטוב כיון  שזו היתה לידה פתאומית בניתוח עקב היפרדות שליה.

אז לחשוב על לידה בבית נשמע לי איזו חזרה למי קדם.

מקוה שלא השבתתי את השמחה יותר מדי .

אבל תספרי לנו אחר"כ איך היה.

ולגבי מוצץ - לגדול שלי נתתי עוד בבית חולים וזה לא הפריע בכלל, והקטן עד היום (יותר משנה) לא לוקח מוצץ.

בכל מקרה אם את מתכננת לתת מוצץ לא כדאי לחכות יותר מדי אחרת את עלולה למצוא את עצמך על תקן מוצץ...

מוצץ כדאי לנסות ולהביא כבר עכשיו..

מתי מביאים מוצץ? אחרי הנקה וגרפס' ואת יודעת שהיא בוכה לא מרעב/טיטול מלא וכו'..

כשאת רוצה להשכיב אותה לישון ולא להיות מוצץ אנושי..

בהצלחה.

ננסה באמת לתת לה מוצץ. עד עכשיו לא מצאתי את עצמי כמוצץ אנושי (), כי אם היא נשארה מחוברת, היא המשיכה לינוק מדי פעם.

אבל אם יש משהו שמפריע לה, כמו גזים, איך המוצץ עוזר?

טוב, היא שוב משהקת, אז אני הולכת...

לא חושבת שיש מה לחשוש. עד היום בכלל לא שמעתי שבשבוע כ"כ מוקדם בודקים דופק, ולמיטב ידיעתי גם בשבוע 8 הרבה פעמים האולטרסאונד עוד לא ממש ברור ומלחיץ אימהות.

לגבי החומצה הפולית: אם את רוצה להירגע, תעשי בדיקת דם ותבדקי אם רמת החומצה הפולית שלך תקינה. בכל מקרה המקרים של מומים בעקבות מחסור בחומצה פולית הם מאוד מאוד נדירים.

לגבי הפסקת ההנקה אנחנו לא יכולות להחליט בשבילך... את אומרת שאת עייפה ושיש עוד תופעות - זה ברור שהנקה לוקחת הרבה כוחות מהגוף. השאלה היא מה יותר חשוב לך כרגע.

שיהיה בקלות ובשמחה!

ושיגמר בלידה קלה ובידיים מלאות!

(ואין לי עוד מה להוסיף על מה שאברכית ענתה לך)

כמו שאברכית כתבה מאוד מוקדם לראות דופק בשבוע הזה..

לדעתי להמשיך לקחת חומצה פולית עד סוף השליש הראשון.

אם את עייפה וההנקה גם מוסיפה לזה תשקלי זאת,אם אין דימומים והרופא לא אסר להמשיך להניק בעיקרון אין בעיה להניק.

מאחלת לך הע"ה הריון קל ארוך ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

זה בדיקה ממש מיותרת.

אני עשיתי ונכנסתי לפני זה ללחץ סתם בלי סיבה...!!!

זה רק אומר לך מה הסיכוי שיהיה לעובר תסמונת דאון וגם זה רק לפי סטטיסטיקה (ובכלל לא מדוייק)

זה אולטראסאונד רגיל.. דרך הבטן...

בכל מקרה- בהצלחה

בדר"כ על הבטן,כדי לבדוק את הסיכויים לעובר עם תסמונאת דאון..

סטיסטיקה.

משבוע 8 בערך... עושים u.s. על הבטן...

זאת בדיקה שבודקת מה עובי של העורף של העובר...

מ 3 מ"מ זה יכול להיות שהעובר יש לו תיסמונת דאון...

בהצלחה ענקית!

(יש הרבה שנמנעות לעשות את הבדיקה הזאת מבחינה דתית)

אשה הרה, גם ככה חייבת לפיפי עם כל לחץ קטנטן. מלאה עם שלפוחית עד השרעפת כמעט...

ואז באה טכנאית אולטראסאונד ושמה מתמר על הבטן!

לי בטוח היה בורח בו במקום!!! 

אם זו טכנאית, יאללה שתעשה פנימי, באמת, כולנו נשים, ומחר היא כבר לא זוכרת מי אני ואיך אני נראית גם אם אגיד לה בקר טוב הכי יפה שאפשר... היא ראתה עוד 1000 כמוני החודש.

ואם זה רופא- מילא, אם חייבים- אז קורה.

גם הוא ישכח אותי מחר אם לא לפני.

והם בד"כ משתדלים לכסות בזמן האולטראסאונד

( מהיום אני כותבת בלי נדר סונר. זה ככ הרבה יותר קצר מהמילה הלועזית הזאת)

אולטרסאונד שעשיתי פעם, לפני איזה חמש שנים, כדי לוודא שהכל תקין. והייתי צריכה להיות צריכה (ניסוח משעשע ) לשירותים. אבל נראה לי שהלכתי לשירותים בדיוק לפני כן. בקיצור, שתיתי משהו כמו שני ליטרים תוך פרק זמן די קצר כדי להיות מספיק צריכה לשירותים (בדקנו באמצע, ועדיין לא הייתי מספיק צריכה), ולקח ממש הרבה זמן עד שכל השתיה ירדה למטה. גררררררררררררררררררררררררר. לפחות לא הייתי אז בהיריון...

(מה שכן, סוף הסיפור היה ממש עגום, אז אולי זה מפצה מהצד השני).

לרב בשבוע 8 זה פנימי, משום שהרחם נמצאת בין עצמות האגן עדיין. אלא אם כן אשה שותה מעל ליטר נוזלים- שלפוחית השתן שלה מתמלאת ואז הרחם נדחפת למעלה ואפשר לעשות בטני בדרך כלל... ( ולפעמים גם עדיין קשה)

בשבוע 11 כבר בטני אכן פשוט יותר.

בכל מקרה- קחו בחשבון שרק במידה ורופא לא רואה היטב את עורף העובר בגלל מצג או מנח שלו- אז יצטרך לעבור לפנימי. בד"כ אין צורך

התחיל בפנימי, חפר איזה שעה וממש הציק לי,

ובסוף הועיל בטובו לעבור לבטן ואז ראה תוך שנייה.

היה ממש מעצבן.

אבל ב"ה. היה טוב.

שוב אני לומדת את זה...

אבל זה משתנה... לנשים מלאות זה יהיה קשה ואז יעשו לה פנימי...

טעות שלי...

שקיפות עורפית משבוע 11

u.s. בטני ולא פנימי...

בהצלחה!

טוב,שווה לראות יועצת הנקה,חבל סתם לסבול..

הנקה לא צריכה לכאוב;!!

תתני לנו עוד קצת פרטים,בן/בת כמה התינוק? כואב לך? יש לו שיניים הוא נושך?

ומאיזה איזור?נמליץ לך על יועצות הנקה.

האם אני צודקת??

בכל מקרה- אין לי פתרון.....

אני מדברת על דימומים מהרחם...

ההנקה ב"ה הולכת טוב מאוד והבן שלי כמעט בן חודשיים

מסטיק תימני (אני לקחתי טיפות). זה מחזק את הרחם ועוזר עם הדימומים.

רק שזה גם פוגע קצת בכמות החלב, לכן צריך לקחת גם משהו שיגביר את ייצור החלב (אצלי עוזר כדורי חילבה).

בהצלחה!!!

חשבתי דימום מההנקה = מהחזה..

הנקה עושה דימומים מכיוון שהרחם מתכווצת..

אני ממליצה על ילקוט רועים,זה חליטת תה זה מקצר את הדימום..

אפשר גם מיץ לימון..בהצלחה!! את גם עם גלולות?

זה לא תמיד כואב.

הכאב הוא בעיקר אחרי שהיא אוכלת המון זמן מהפיטמה. וגם כשהיא נרדמת באמצע האוכל והאחיזה שלה משתנה קצת.

וכמובן - יש תמיד את הכאב של המציצה הראשונה...

וגם לפעמים כואב לי בין ההנקות.

בפטמה? אם כן, אולי כדאי לך לשקול הנקה דרך טבעת סיליקון מיוחדת. לא יודעת, איך זה נקרה, אבל זה יגן על הפיטמה לפחות יתן לה להירגע ולהחלים. תשאלי בבית מרקחת/פארם.

חודשיים זה כבר די על הגבול, אז אולי יש מקום להתייעץ עם הרופא בנוגע לזה  

מה אופי הדימום, אם אפשר לשאול? הכתמה או ממש דימום? יש ימים נקיים כבר? 

היית בבדיקת רופא אחרי 6 שבועות? הרחם מכווצת?

ושוב את נוטלת גלולות? יש לך כאבי בטן?

ואם זה כתמים..לשאול רב

אחרי חודש והוא אמר שהכל בסדר, אני הולכת שוב השבוע בעז"ה...

חוץ מזה שזה דימום ממש אחרי ימים נקיים... ואני בלי גלולות

בהחלט נפוץ חודשיים אחרי לידה.

לא מחייב שימשיך להיות עוד וסתות.

וחוץ מזה נראה לי קיבלתי כבר לפני שבועיים, ישר אחרי הדימום של הלידה. יש מצב שעוד פעם?

אבל עד 9 ימים לכל היותר וזהו, מאותו רגע גוף צריך להכנס לאיזון.

או וסת סדירה או אל- וסת.

יתכן גם וסת לא סדירה בעצם

אבל לא כל שבועיים.

לכן תראי מה קורה בתקופה של השבועיים- שלושה הקרובים. אם אינך מתנקה ולא נכנסת לאיזון- רופא.

בהצלחה.

שתעברו את התקופה הזו בשלום....

ככה יש קצת שמן זוגי/אישי ..

את יכולה לנסות להכיב אחה"צ מאוחר ולהעיר..אבל יכול להיות שהוא יהיה עצבני..

הנקת חלום בדר"כ מאכלים בסביבות 23:00 בלילה עד גיל 8/9 ח'

צריך להקפיד על זה שבוע רצוף ואז לראות אם זה מועיל..

האם אני מאמינה?! זה מאוד אינדווידואלי,לא מתאים לכל התינוקות/אימהות..תנסי ותראי..

זה כתוב בספר של הלוחשת לתינוקות.

ולא מספרים דברים כאלו בקול..שמרפי לא יגיע

לגבי הזמן האישי-זוגי את צודקת במאה אחוז רק שאני שפוכה בבוקר..וזה נסחב לאורך כל היום.

באמת קראתי בלוחשת לתינוקות על האכלת חלום ולכן אני שואלת...אולי אני אנסה שבוע רצוף?הוא לא קטן מידי?

תודה רבה רבה העלת לי חיוך.

גלומר - בגלל החושך. כשיורד החושך, בטבע, חיות היום הולכות לישון אנחנו מבוגרים, אז יותר קל לנו להתנגד לטבע, אבל התינוקות הקטנים הכי הולכים עם הטבע! מתי יורד החושך? גג בשש! לכן תינוקות קטנים נרדמים בחורף בשש  

ולכן ילדים קטנים (בני שנה-שנתיים) מתעוררים עם הנץ החמה - לפעמים גם בחמש! 

(שתהיי מוכנה נפשית )

וקמים בחמש....

הנה רד הלילה, והחבריה מתעוררים לחיים...

וכן זה באמת משפחתי אצלנו...

יש לזה הרבה יתרונות, יש לך זמן בערב, את יכולה לצאת, ובקשר לשינה שלו, מנסיון של שני ילדים, כמו שהוא "ויתר" על אוכל כל 3 שעות בתחילת הלילה, כך הלילה ילך ויתארך. וגם ההנקות מתקצרות. אצל ילדי (כמעט 4 ו1.8 שנת הלילה עדיין מתחילה ב 7, ואני מאמינה שיש קשר להרגלי שינה נכונים, כמו שכתבה יוקטנה .(זה מה שטבעי לגוף שלנו)

אז אני מבינה שאין מה לעשות וצריך להשאיר את המצב ככה...

טוב מקווה שהמצב ילך ויתארך..

שוב תודות.

תלכי לישון גם בשש.

אני רצינית לחלוטין.

בעלי ואני נשפכים למיטה לא הרבה אחרי תשע בערב...

את מתכוונת לשינה שלך או שלו?

אני מצאתי שהכי יעיל להתיישב ולהניק, כי בשכיבה ההנקה הרבה הרבה הרבה פחות יעילה, וגורמת לכך שהאמא הופכת למוצץ הלילי של התינוק.

עם זאת, יש לי חברות שמעדיפות בשכיבה וטוענות שכך הן לא מרגישות שהתעוררו בכלל. אצלי זה להיפך - אם אני מניקה בשכיבה, אני לא מרגישה שישנתי בכלל...

בנוגע להתחלת הלילה מאוחר יותר: לא הבנתי מה הבעיה בזה שהוא יתחיל את הלילה מוקדם. נשמע לי מצויין, שיש לך ערב שלם לצרכייך. את חושבת שאם הוא יילך לישון מאוחר יותר הוא לא יקום לינוק בלילה?

ככל שהוא ילך לישון יותר מאוחר ויאכל עוד ארוחה אחת,הוא ישן את כל השעות מאוחר יותר ולי יהיו יותר שעות שינה...

ולגבי השינה בשעה שש,נותר לי רק לומר "הלוואי......................................................"

ותביאי איתך 2 לימונים,קרח ודיאט ספרייט..

וספר לקריאה!!

תעדכני,בשורות טובות!

והאם נותנים להשתמש בזה?

ופחות מגעיל.

הם מסכימים לימונים ולפעמיים הם אפילו מיצעים..

היום "בילינו" בעלי ואני חצי יום בקופת החולים...

היה דווקא נחמד, ובכלללל לא נורא כמו שאמרו לי!! חח אני באמת צריכה להפסיק לשאול בנות על החוויות שהן עברו כי אז אני מצפה שיהיה לי אותו הדבר! (לטוב ולרע...)

ב"ה לא היו לי סחרחורות ולא ראיתי שחור... (ככה בנות תיארו לי שהן הרגישו), הייתה לי בחילה, זה כן.. חח כל הזמן חשבתי שעוד רגע אני מקיאה הכל וכל הבדיקה תתחרבש

אבל זה נגמררר... ואז הלכנו לקנות פיצה 

אני מקווה שהתוצאות יגיעו מהר בע"ה ושהן יהיו טובות!!

אה, ועוד דבר, סופסוף פעם ראשונה שהלכתי לפתוח תיק הריון... חחח כן אני יודעת שהייתי אמורה לעשות את זה כבר לפני כמה חודשים... חח אבל לא נורא, היה ממש נחמד!!! ב"ה

אמנם בימינו סכרת הריון שנמצאת במעקב וטיפול איננה מהווה בעיה, אבל כמובן שיותר קל ופשוט בלי עניינים... 

בע"ה בשורות טובות!!

כבר אתמול בלילה..! ממש מהר.. לא ציפינו..

וב"ה יצא מצוין!!! הכל בסדר ואין לי סוכרת... איזה כיףףף

תודה לכן על ההתעניינות והעידוד... 

בשורות טובות

ועשית בשכל..

שמחה בשמחתך,ואשמח אם תשתפי איזה חברה,זו לא פרסומת ומה שמתאים לך לא בהכרח יתאים לאחרת אבל יהיה טוב לדעת.

היו לי כפכפים ממש יפים, לא עם עקב, חלילה, אלא שהסוליה הלכה והתעבתה והתגבהה לכיוון הקרסול (מקווה שאני מובנת...). לא יאומן איך זה השפיע לרעה על הכאבים באגן שלי! מזל שקלטתי ועליתי על זה, בסוף. כשירדתי לסנדלי "כאילו שורש" שלי, לסוליה שטוחה, זה הסתדר במידה רבה. 

היו אפילו עוזרות לך יותר...

(ומסריחים )

שורש עם גרביים  אמנם, די מכוער... 

אז קניתי טבע נאות חצי סגורות כאלה, שכשיהיה קצת קר אוכל רק להכניס את הרגליים וללכת.. בלי להתכופף או להאבק בזה.. אבל מה יהיה כשיהיה גשם?

ואז שאלתי את עצמי את אותה השאלה... חחחח..

נעליים נוחות הן חובה בסיסית לכל אישה באשר היא אישה.

ופעם כירופרקט אחד אמר לי שמחצית מהמשכורת שלו מבוססת על חברות הנעליים המשטות בקונים, נעל טובה ונוחה= בריאות הגוף מהראש ועד כף רגל.

שתלכי בדרכים ישרות

אומגה 3 דברים טבעיים..

תוכל להרגיע את התינוק ואת קיבתו.

וחוץ מזה- תנוקות שקר להם מתעוררים הרבה, שימי לב שהוא לבוש טוב ומכוסה ושלא יהיה לו קר מדי או חם מדי.

אפשר גם דיסה עם חלב אם..

ולפני השינה להניק בתדירות גבוה יותר אחה"צ..והנקת חלום ב 23:00 בלילה..

אולי יוצאות לו שיניים?

בהצלחה בחזרה לעבודה..

איזה סוג דייסה את מציעה?

כדאי להמתיק אותה?

אישית הייתי מוסיפה קצת סוכר..חלב אם ואם אין ל מספיק אז גם מים רותחים.

אנסה ב"נ הלילה, תודה רבה!

בלילה תנסי שבעלך יקום ויביא לו מוצץ/בקבוק עם מים לפעמיים זה נותן להם עוד קצת להגדיל את המרווח.

בעיני תנסי בלי

נראה לי סתם שטות להרגיל אותם למתוק.. וגם לא בריא לשיניים אם זה בלילה

חלב אם מספיק מתוק וטעים, בהנחה שאת מוסיפה את הדייסה אליו

אם יש תלונות והוא לא מוכן לקחת את יכולה לבדוק אם זה עוזר..

(ואגב, אפשר לפני השינה גם להכין דייסה יותר סמיכה ולתת בכפית)

החלב הוא מתוק, וזה מה שהם מקבלים מגיל 0. אין דבר כזה להרגיל למתוק, אולי אפשר להרגיל ללא מתוק.

מצד שני מצטרפת לעצה, כדאי לנסות קודם בלי סוכר, אם כי הילדים שלי דחו בשאט נפש דייסה לא ממותקת. גם לא חייבים להמתיק עם סוכר, יש שפע של ממתיקים נוספים להשתמש בהם.

את מתכוונת לסטיוויה וכאלה?

הבן שלי דווקא מסכים לדייסה לא ממותקת, אבל אם לא אז לדעתי אפשר להוסיף אליה אבוקדו\גזר\בטטה או פרי מרוסק.

נראה לי שהיא התכוונה לסילאן (רצוי טהור ללא תוספת סוכר, כמובן), או דבש (אחרי גיל שנה), או איזה פרי מרוסק, כמו שהצעת. 

אף פעם לא השתמשתי, אבל חשבתי שזה צמח, לא?!

חשבתי שמדובר באיזה משהו שראיתי פעם, שאין לו טעם לוואי, ואני לא מצליחה להיזכר איך קוראים לו (והייתי בטוחה שזה הסטיוויה הזה). אבל עכשיו קראתי על הסטיוויה ודווקא כתוב שיש לו טעם לוואי, אז זה לא יכול להיות זה 

כמובן אלו גם ממתיקים שמכילים סוכרים, אבל טבעיים.

דבש תמרים, מולסה, דבש - מעל גיל שנה, תרכיז תפוחים טבעי, סירופ מייפל (לא יודעת אם אפשר להשיג בארץ במחיר סביר)

והבן שלי לא מוכן לאכול דייסה בתוספת פרי מרוסק אפילו אם היא מתוקה. אבל אני מוסיפה לו קצת חמאת שומשום וזה בהחלט מתקבל בשמחה.

שאין מצב שהתכוונת למלאכותיים מכירים אותך כבר! 

אבל גם סטיוויה זה טבעי, לא?

לא מוכנים בלי סוכר..בדר"כ מוסיפה סוכר חום או סילאן...ואם זה מעל גיל שנה אז דבש.

אני מכינה לבת שלי דייסת קוואקר עם טיפה מלח.

אני עושה את זה על בסיס מים למרות שאני עדיין מניקה, זה יותר נוח לי... התחלתי לתת לה בגיל 7-8 חודשים ועד עכשיו (שנה וחמישה) זה עדיין המעדן שלה.. אני עושה את זה די סמיך ונותנת לה בכפית מומלץ בחום!

וגם כייף,בת כמה היא?

זה נחמד לדעת שהיא עשתה קקי ולא להגיע למצב של אדום בטוסיק.

תהנו..

היה לי כשהקטן הגיע לפני כמה ימים למיטה שלי, נשכב ונמרח עלי בהתלהבות תוך צעקות : "אימא" (עם דגש על האי כי עד לפני שבוע זה היה בפתח) "אימא, קיקי. קיקי. קיקי..."

גם אצלינו זו היתה פעם ראשונה שהוא אמר מה מציק לו...

מאוד מבינה את ההתרגשות!

ובטח תיכף כבר יענו לך על השאר.

כשהתחלתי להרגיש את העובר זה היה מעין הרגשה של בועות כאלה.. אחח איזה כיף זה

(ואין לי דרך אחרת להגדיר את זה יותר טוב..)

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה

את התנועות הרגשתי, בכל מקום, גם למעלה גם למטה...

והאמת כשהרגשתי פעם ראשונה היה ממש ברור לי שזה זה וזאת הרגשה מדהימה!!!

שיהיה בשעה טובה...

מזכיר באמת גזים, בגובה הטבור ומטה בהתחלה...

סביב שבוע 20

לשליה קדמית או אחורית אין משמעות עבורך כל עוד לא כתוב: נמוכה.  זה אולי ישפיע במקרים שצריך לעשות היפול לעובר שבמצג עכוז ( בעייתי יותר בשליה קדמית) מכיון שזה לא משמעותי הרופא לא ציין זאת בקול בפנייך, אבל על כל דף סיכום של כל אולטראסאונד זה אמור להיות כתוב.

אני מרגישה כאילו דפיקות כאלה.. פעם בצד ימין פעם בשמאל, ולפעמים מעל הטבור...

 איך אוכל לדעת אם זה גזים או שלא?

עוד משו-האם שוקולד גורם לעובר לזוז יותר?או שזה סתם שטויות?

כיף שיש אתכן!!!!תודה

כמו שכתבו לך כאן,תנועות מרגישים סביב שבוע 20+/- מעקב תנועות מתחיל רק בשבוע 25.

אני אישת הייתי מרגישה את התנועות כמו פירפורים בבטן או דג שוחה..יכול להיות שהגזים שאת מרגישה זה תנועות?!

בקשר לשליה..לא כ"כ רלוונטי גם קדמית וגם אחרוית זה תקין..אבל אם זה קדמי יכול להיות שתרגישי פחות תנועות.

אך אין לי דרך להבדיל ביניהם.. נכון לעכשיו.. בעז"ה בהמשך

תודה רבה על דבריכן, החכמתן אותי!!

ה' יברך אתכן

אני חושבת, שלכל אישה זה קצת שונה וקשור לכל מיני דברים. למשל, נשים עם עודף משקל גדול לפעמים לא מרגישות עובר כלל או מרגישות רק לקראת הלידה.

גם עוברים הם שונים, כל אחד עם האופי והטמפרמנט שלו. יש כאלה, שזזים הרבה ובעלי אנרגיות חזקות, א - אותם מרגישים חזר, מוקדם יותר ובכל הבטן. יש רגועים יותר, שלווים יותר ופעילים פחות - אותם מרגישים רק לפעמים, מתחילים להרגיש מאוחר יותר ובמקום  מסויים בלבד. יש גם כל מה שבאמצע, כמובן. וכל זה - בסדר גמור.

מקום יותר קשור למיקום התינוק ולגודל שלו.

ממליצה לך לא להתעסק בפטולוגיות ובכלל לחשוב חיובית. תזרמי ותהני ותמשיכי את חייך הרגילים.

מקווה, שעזרתי

יעל

גם אני סובלת מגזים, ולא ידעתי אם אני מדמיינת או לא...

עד שהגיעו התנועות ופשוט ידעתי שזה זה!

טיפ קטן לדעת מה ההבדל- עם גזים משתחרר גם איזה כאב קטן ותחושה לא נעימה מפסיקה

ועם תנועות- זה פשוט בא ממקום עמוק יותר, זה נעים לגמרי ומרגישים תנועה מוחשית יותר מגזים...

מקווה שהובנתי.

נראה לי שכשזה יגיע, פשוט תדעי שזה זה.

ודרך אגב זה יכול להגיע בשלב מוקדם יותר, גם משבוע 16 ואילך.

בקרוב יש עניין לקחת שוב כ 3 ח' לפני.. וגם בשליש הראשון..

שאת רוצה לשאוב? אם כן אז רצוי להתחיל מגיל חודשיים בערך,בבוקר לשאוב אחרי שעבר שעה מההנקה ויש לפחות עוד שעה עד להנקה הבאה.

אם את מניקה רק מצד אחד אפשר במקביל לשאוב מהצד השני.

ותקפיאי כל פעם מנות קטנות.

מזל טוב ליומולדת חודש!!!

את כבר חודש א-מ-א!

אם את אמורה לחזור ללימודים או לעבודה, אז שואבים. ולא מתחילים לפני גיל 6 שבועות, כדילא לפגוע במנגנון ייצור החלב הצעיר  

שואפים, אם יש צורך להשאיר את התינוק עם מישהו, שלא מסוגל להניק (בעל, סבתה, מטפלת, אח גדול...) ובתקופת היעדרך יהיה צורך להאכיל את התינוק.

לפעמים שואפים גם קצת חלב, כשיש אותו יותר מידי, כדי להקל על כאב בשד, שנובע מרוב חלב.

לפעמים שואפים חלב, כשאין אותו מספיק, כדי לעודד את הבלוטה לייצר אותו יותר.

ואני מניחה שהשאלה כל כמה זמן לשאוב...

וגם אני מצטרפת לשאלה זו.

1.לא רלוונטי אני אישית מחממת במים רותחים.. בתוך נטלה.

2.את צודקת תוך 24 שעות.

3.את צריכה להקפיא את החלב השני ורק אז אפשר לערבב..והמלצה אישית עדיף להקפיא במנות קטנות.

4. אם זה עדיין קפוא לעניות דעתי אפשר להחזיר למקפיא אם זה כבר הופשר אז כמו סעיף 2 תוך 24 שעות.

בהצלחה בלימודים!! ובשאיבות,שפע של חלב!

ועוד-

בע"ה היא תהיה אצל מטפלת.. איך להעביר לה את החלב?

יש דרך של 20 דקות מהבית שלנו אליה... אז אני יוציא את החלב מהמקרר, הוא יהיה 20 דק' בחוץ ואז להגיד לה שתכניס שוב למקרר- זה טוב?

או שלא תכניס? כלומר, האם מותר שזה יהיה כמה שעות בחוץ?

ובהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה רבה ליפעת על תשובה לכל שאלה ועל רצון לעזור!

ישלם ה' שכרך הטוב!

כי וויטמין סי נהרס בחום של למעלה מ-60 מעלות. אז לחמם במים חמים, ולא ברותחים. אגב - אי אפשר להחזיק יד במים בטמפרטורה של שישים מעלות - זה ממש חם - ככה שזה מספיק חם בשביל לחמם את החלב, ולא הורס את הוויטמין סי החשוב. 

20 דק' יתחילו את ההפשרה ואפשר להמשיך לשמור במקרר או להמשיך להפשיר בטמפ' החדר ואז למקרר עד החימום שלפני ההאכלה.

אם זה מהמקרר- רצוי להעביר עם קרחון.

אלא אם כן זה יום קר.

אני נהנת יותר מכולם

לשים במקרר ולא במקפיא ולקחת את זה הביתה עם קרחון ורק בבית להקפיא

כי כשאת מקפיאה ואז מוציאה זה מתחיל להפשיר, ולהקפיא פעם שניה נראה לי לא מומלץ.

יש לי צידנית.. זה אותו אפקט?

וגם קראתי בחוברת של משרד הבריאות שכדי להוסיף לחלב קפוא אפשר לשים את החלב החדש חצי שעה במקרר ואז להוסיף ולאו דווקא להקפיא את שניהם...

אצלי, עם הזמן החלב פוחת באופן משמעותי, אני נסחתת והפעוט רעב.

ואז זה מסתייים בהדרגה באופן טבעי לגמרי.

בחודשים הראשונים להריון אפשר עוד להניק אבל אחרי זה פשוט אין חלב/החלב משנה את טעמו והתינוק אינו מעונין.

בהריון מגיע ההורמון שמייצר את החלב כל 9 החודשים ולכן כשאת נכנסת להריון עם הגעתו של ההורמון החלב מפסיק או משנה את טעמו..

בהצלחה!

התכווצויות,דימום או הוראה מרופא..

אני אישית נכנסתי להריון בהנקה, והנקתי עד גיל חודשיים,הייתי מאוד עייפה והבן שלי כבר היה מעל גיל שנה.

אז הפסקתי בהדרגה.

יש גם תינוקות שלא רוצים לינוק יותר כי הטעם של החלב משתנה.

בשעה טובה!

כל עוד לא קשה לך וכולם מרוצים - אפשר בהחלט להמשיך. לפעמים זה קשה בגלל בחילות, עייפות, או רגישות יתר בשד. 

אני מניקה כבר ילד חמישי בהריון עם הילדה השישית  

הרבה פעמים הם נגמלים לבד, בגלל השינוי של הטעם. 

בס"ד

אז ככה גיליתי שאני בהיריון והקטנצ'יק כולה בן 7 חודשים... באמת שלא היה אכפת לי להכנס אבל עכשיו כולי פחדים ולחצים ובכלל אמא שלי כל הזמן "מאיימת" עלי "אוי ואבוי לך אם..." קיצר אני פשוט בהיסטריה וברור שצריך לשמוח... ואני מתנצלת בפני כל אלו שרוצות להכנס והן לא מצליחות ואני בוכה על דבר כ"כ משמח!!! אבל ה' תעזור אני מתה מפחד איך אני אתייחס שווה בשווה לשניים קטנים?... בבקשה תחזקו אותי... סליחה מכל הבנות שלא מצליחות.. אוף אני פשוט מתביישת בעצמי... אבל...

זה טבעי כל החששות והפחדים שלך..

עש שתלדי ה"קטן" כבר יהיה בן שנה ו 4 בערך..

בע"ה הוא כבר ילך ויהיה הרבה יותר קל.

ותחשבי שבשבילם זאת המתנה הכי גדולה..אחים ככה קרובים בע"ה יהיו חברים הכי טובים.

בהתחלה זה קצת קשה,ולאט לאט מתרגלים וזה הכי כייף בעולם!

ובקשר לאמא שלך,*את* סוחבת את ההריון,*את* מטפלת בילדים.. זאת בחירה שלכם,ובסופו של דבר אמא לך תשמח מהאוצר החדש.

ובלב שלך ב"ה יש מספיק מקום לאהוב עוד אחד..ואפילו 12 ..

אם תרצי לתת עוד נק' יותר ספציפיות אשמח לנסות לענות..

אם לא פה, איפה תבכי?!

אני הריתי את בני הרביעי כשהגדול יותר היה בן 9 חודשים. (טוב, זה לא היה לגמרי תמים...זיהיתי ביוץ וניצלתי את ההזדמונות, וה' עשה את שלו...)

הוא ינק כמעט עד שהיה בן שנה והבנתי שהוא כבר לא רוצה יותר אז ויתרתי לו ושיחררתי אותו, אבל זה לגמרי בא ממנו. מצידי הייתי מניקה את שניהם ביחד...

איך מזהים ביוץ? (אם זה לא המקום לפרט-אשמח למסר אישי

ביוץ?

לצערי, אצלי הלמידה באה כתוצאה מ4 שנות עקרות...4 שנים של בדיקות רפואיות לזיהוי ביוץ...4 שנים בהן כל פעם שזיהו ביוץ בבדיקות, זיהיתי גם תופעות קבועות שחוזרות על עצמן, וכך למדתי לזהות את הביוץ שלי הפרטי. (אצלי זה כאבים חזקים מאוד בבטן תחתונה, משהו מאוד ספציפי.)

יש כמה דרכים ידועות לזיהוי ביוץ- בלי לחוות את כל הנ"ל, אך אין לי בהן נסיון.

1. מדידת חום השחר

2. שיטת המודעות לפריון (לא מכירה...)

ועוד

בעיקרון, ביוץ מתרחש כ12-16 יום לפני הווסת הבאה.

אם אין לך וסת מסודרת, אז לא מספיק לספור ימים כדי לזהות ביוץ. נראה לי שדרך טובה לזהות ביוץ, זה מעקב פשוט, שדורש זמן ללא אמצעי מניעה וללא הריון...

אני מדברת על תקופה של כ3 חודשים של מעקב עצמאי.

מהווסת הבאה- את מחילה לנהל יומן מסודר של כל התופעות הפיזיות והנפשיות שאת עוברת, ומציינת את תאריך הווסת הבאה אח"כ.

אחרי 3 וסתות שבמהלך המחזורים שביניהן כתבת כל תופעה (הרגשה נפשית נחסית, כאבים, מחלות, אי נוחות, הפרשות שונות וכו) את יכולה להתחיל לזהות את המחזוריות.

מאחר וביוץ מתרחש כאמור 12-16 יום לפני הוסת הבאה, את יכולה לבדוק אם היו איזה שהן תופעות פיזיות או נפשיות שחזרו על עצמן ב3 המחזורים הללו כל פעם 12-16 יום לפני ווסת. אם עלית על משהו כזה שחוזר באופן עקבי, תוכלי לדעת בפעם הבאה שהתופעות יופיעו- שאת מבייצת.

אצלי בשנים האחרונות זה עבד כמו שעון. האמת היא שאפילו לא קבלתי וסת לפני הביוץ ההוא, (פעם ראשונה שלא קיבלתי וסת בהנקה עד 9 חודשים...)  לגמרי סמכתי על מה שאני מרגישה, והחלטתי שאני רוצה עוד הריון ולכן ניסיתי. ובאמת כשלא קיבלתי וסת שבועיים אחרי הביוץ שזיהיתי- בדקתי הריון וגיליתי שכמו שידעתי- צדקתי...

בין הראשון לשניה יש לי שנה וחודשיים, ובן השניה לשלישי יש לי שנה וחמש! 

היה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד קשה אחרי שהשניה נולדה, אבל באורח פלא, בכלל לא כל כך קשה כשהגיע השלישי אני חושבת שיותר מאשר הצפיפות, מה שהיה לי קשה, זה השוק שיש פתאום שניים ולא אחד. עובדה שבשלישי כבר "זרמתי" (וגם בבאים, ב"ה). נראה לי שלא משנה מתי השניה היתה מגיעה, הייתי חוטפת את השוק, והיה לי קשה. גם בראשון היה לי מאוד קשה, אגב, וגם אני מאוד חיכיתי לתינוקות נוספים, בלי קשר לקושי רק אלוהים יודע למה, אבל ב"ה באמת זכיתי לעוד (ועוד... ועוד...). 

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה באמת "לזרום". בלי חוקים, בלי "חייבים", בלי "אוי ואבוי לי אני צריכה להרגיל מעכשיו..."ץ פשוט כל רגע ורגע לעשות מה שהכי קל וטוב ונח לעכשיו, בלי לדאוג למה שיהיה מחר או בעוד חודש. אז כבר נסתדר (בחיי שמסתדרים - מנסיון!). עוד משהו שחשוב לי להגיד, זה שאמנם הגדול עדיין קטן, אבל בכל זאת הקטן הוא יותר קטן, וצריך יותר אותך. תמיד לתת לו קודם. 

ובקשר לאמא - בכל פעם שהיא מאיימת, תגידי ליה שאת לא ודאגת, כי ב"ה יש לך אמא שדואגת לך כל כך, ואת יכולה לסמוך עליה 

שיהיה בהצלחה ובמזל! 

בס"ד

אתן ממש צדיקות...

תודה על העידודים... מותר לקחת פרננטאל (ויטמנים) אם אני מניקה עדיין...?

לצערי אני סובלת מ א ו ד מבחילות בהריוןנות והנקתי עד שהבנתי שזה פשוט הורס אותי עוד יותר. וכשהפסקתי היתה הקלה בבחילות

בגלל רגישות איומה, כך שכל הנקה היתה מטריפה אותי ברמות! נקווה שהפעם יהיה בסדר... 

לא צריך לעשות שום דבר מיוחד, תניקי כל עוד את יכולה. הריון יכול לשנות איכות החלב, כך שחלב יתחיל לגרום לשלשולים אצל התינוק. אם זה יקרה לך, תראי את זה ותפסיקי. או שתינוק מסרב לקחת חלב שלך - אז תפסיקי. וכל עוד הכול בסדר - פשוט תמשיכי וזהו. אל תחפשי בעיות, הם יודעים למצוא אותך לבד.

אהבתי את המשפט.

גזור ושמור ממש!

יש תינוקות שלא מפסיקים לינוק אפילו שאמא בהריון, וחלב שטעמו לא משתנה,

ואמהות שמניקות שני ילדים ביחד

שזה אתגר מעניין.

אז אם זה לא מתאים לך תנסי להפסיק בהדרגה גם אם יש לך כוח להריון+הנקה, וגם אם הקטן לא מפסיק מיוזמתו.

לא בלחץ, לאט לאט תרגילי אותו להפחית... יש לך זמן. ב"ה שהריון זה 9 חודשים- מספיק זמן לעכל את כל ההשלכות..

וכמה שזה הולך להיות קשה, בעיקר התקופה הראשונה של לעכל את ההלם עם שני קטנטנים, זה באמת באמת בעיקר כיף! וכשהם גדלים ומשחקים ביחד וחברים הכי טובים.. מבינים את המושג נחת!

ואז כבר היה לי קשה מידי גם וגם אז הפסקתי

אולי קצת יותר,.

בהריון השני גם בסביבות 20 קילו..

בעיקרון בהריון עולים בין 13-15 זה הנורמל..

ואפשר גם יותר

והתינוקות שלי שוקלים כ-4 קילו.

ייתכן שזה קשור לכך שיש לי משקל עודף באופן תמידי, ועם הבחילות וההקאות של תחילת ההריון- זה מתאזן.

לא נשקלתי יותר.

וזה שהתחלתי אותו עם 55 ק"ג.

מה שכן- תוך שלושה חודשים- בהנקה מלאה, חזרתי ל55 הרגילים.

אז את יכולה להתעודד ולהכין כבר את "קורבן עולה ויורד" שלך.

20 קילו.יומים אחרי הלידה בערך כבר הורדתי 10 קילו ואח"כ עם ההנקה איזה 15 קילו..

קיצר מההריון הזה רק רזיתי..

בהריון הראשון 25 ק"ג

בהריון השני 9 ק"ג

בשלישי ירדתי !!!! 3.5 ק"ג

ובנוכחי שבוע 29 עם תאומים 12 ק"ג, חישוב סופי ייעשה בעוד כחודשיים.

בהצלחה

עליתי 15 קילו וזה היה נראה לי מיליון...

מסתבר לפי שאתן אומרות שזה לא כזה נורא, ואפילו פחות ממה שמעלים בד"כ.

אז אולי זאת רק ההרגשה של השמנות שממלאת אותי....

רק שזה ייעלם בסוף ואחזור לעצמי... לא בא לי עוד 15 קילו, אפילו שזה לא נחשב פה הרבה.

אני שולחת לך קישור למאמר, בו יש עליות משקל נורמאליות בזמן ההריון:

http://www.yaelclinic.co.il/עצות-לנשים-הרות.htm

אבל אל תשכחי גם, שאין שתי נשים זהות. אל תקחי את זה כתורה מסיני. אם את מרגישה טוב ומתפקדת, וגם עובר נראה בסדר ויד מספיק מי שפיר - עצתי היא לא לעשות ממשקל עניין כלל.

תני לעצמך גם לינשום, תני לשתיכן מרווח נשימה אחת מהשנייה ואל תפתחי אצלה תלותיות. אם היא תגדל ותמשיכי בהרגלים האלה היא תצפה שתמשיכי להחזיק אותה גם כשתהייה כבדה מאוד או כשאת תהיי עסוקה מאוד...

היא ישנה עליך גם בלילה?

כל הכבוד שאת אמא מסורה אבל אם את איתה כל הזמן מי עושה כביסה? כלים? מי מנקה את הבית?7

זה טוב כשהתינוק מחובר לאמא, אבל צריך גם גבולות של מרחב נשימה... הרי גם לבעלך את לא דבוקה 24 שעות ביממה למרות שאת אוהבת אותו...

הכל טוב במינון.

למה זה טוב?(שאלת) כי זה עוזר לכיווץ הרחם ולקשר בין האם לתינוק ומחזק את ההצלחה בהנקה (אם את עושה "סקין טו סקין" skin to skin)

מקווה שהבהרתי את עצמי ושעזרתי... בהצלחה!

ומה לעשות עם הצרחות שלה?...

המצב נוצר ככה. זה לא שהחלטתי מראש שהיא תהיה צמודה אלי. היא פשוט דרשה את זה מגיל שבוע וחצי...

קבלי חיזוק .  אין דבר יותר חשוב וקדוש מלתת את עצמך לנשמה הזו , שהופקדה אצלך

זקוקה לך , תלויה בך.

נראה לי שכל השאר ,לימודים , עבודה , זה לפעמים סוג של אגו טריפ - כדי שהחברה תגיד , שאת מצליחה , מוכשרת - מצד התכלית - את על הגל.

היא עדיין כ"כ קטנה וזקוקה לך..וזה טבעי מאוד גם אצלי הם מחוברים אלי ככה עד גיל 3 חודשים כל שעה וחצי בערך יונקים וישנים יחד..זה הכי טבעי לתינוקות..אני בעד לזרום עם התינוק.. ובזמן הזה של משכב לידה כל מה שאת צריכה לעשות זה לאכול,לנוח,להניק ולטפל בעצמך..שאר מטלות הבית על בעלך/מנקה/חברים/משפחה וכו'..

את אמא מדהימה ומסורה,יישר-כח!

שעושה את ה-כל בבית!

(אני גרה רחוק מהמשפחה ומחברות - אז ממש הכל נופל עליו...)

מבינה אותך מאד.

לרוב אנשים מתחילים להשוות לילדים שלהם ולעצמם וישר רוצים לתקן אותך

ולא מבינים שיש תינוקים שונים ואמשונות וסגנון הורות שונה מהם.

<ואולי את נפגשת עם האנשים הלא נכונים?>

גם שלי דרך אגב היו מאד דבוקים אלי. הגדול שלי ינק בלי הפסקה והיה על הידיים בלי הפסקה ובכה המון...

כל מ י שלא מסוגל להיות כמוך, מחפש למה את לא בסדר, כדי להצדיק את עצמו.

חוץ מזה, יש הורה ויש הורה, יש תחינוק ויש תינוק. תינוקות שונים זקוקים לכמות תשומת לב שונה (גם בתוך אותה משפחה!) והורים שונים מסוגלים להעניק לילדיהם דברים שונים בכמויות שונות. מה שבאמת לא טוב - זה להשוות. ומה שבאמת לא בריא - לספר יותר מידי, כי הברכה אינה שורה, אלא בדבר שסמוי מין העין, כידוע.

אז פשוט תעשי את מיטב יכולתך - וזה הכול.

את בסדר גמור וכל הכבוד לך. באמת שכך.