פורום הריון ולידה (עמוד 5384)

אפשר להתחיל מגיל 4 חודשים..

מתחילים בהדרגה מירקות ופירוצ..כל שלושה ימים מחליפים פרי/ירק כדי לראות שאין רגישות,מומלץ לתת את הפירות בבוקר,לא כשהיא רעבה מידי או עייפה מידי..

אחרי בערך שעה של הנקה..

אני בדר"כ מתחילה בגזר כשהוא רך,רך בהתחלה הם אוכלים גג 2,3 כפיות,וזה מצויין..הם משחקים עם הכפית ובודקים..

אני בכוונה מביאה קודם ירקות ואח"כ פירות כי פרי מתוק ואם אני אתחיל עם המתוק אני מפחדת שהם אח"כ לא ירצו את הירק..

ואח"כ אני כבר מביאה להם מרק ירקות..

גזר,קישוא,תפו"א,בטטה,דלעת..

בהצלחה..תהנו,

לשמוע חדשות כאלו..וזה הזמן להתפלל,וב"ה בזכות הרפואה הטובה שיש כיום פחות נשים מתות בשעת לדתן..

בע"ה הריון קל,ושאת והתניוק/ת תהיו בריאים!

במיוחד אם את בחורה רזה.\

בשעה טובה ומזל טוב...

ברוכה הבאה,מאחלת לך בע"ה הריון קל ארוך ומשעמם שבסופו תצאי בידיים מלאות.

למה זה אסור בתחילת הריון, כשהבטן לא כבדה בכלל..??

ותודה על התשובה! (זה נראה כמו הרחם -לפחות מבחינת המיקום,

יכול להיות שהרחם מתנפח מהורמונים?!

ואסור להרים דברים כבדים מחשש להעמסה על רצפת האגן..גם לנשים לא בהריון ורווקות ובכלל..בפרט לנשים הגלל הלידה יכול להיות נזק לרצפת האגן.

נשמע שיש משהו בחלב שלך שמפריע לה, או שחסר בו משהו שישביע אותה.

האם את אוכלת ארוחות טובות, מזינות ומשביעות? בהנקה יש חשק לאכול הרבה מאוד, וצריך גם לשתות המון. אם את לא מרגישה צורך לאכול יותר מהרגיל, כדאי לבדוק המוגלובין (אנמיה גורמת לחוסר תיאבון).

האם יכול להיות שהיא בוכה מכאבי בטן? אם כן, אז כנראה את אוכלת משהו שעושה לה גזים. הכי טוב ללכת למאבחן\ת לבדוק למה בדיוק היא רגישה. זה לא חייב להיות כרוב או מוצרי חלב, זה יכול להיות גם חצילים, שמרים, זיתים או גמבה ועוד המון אפשרויות.

או תמ"ל?? היא רגועה??

אם זה תמ"ל אז כנראה משהו בחלב שלך בתזונה וכו'..כמו שאברכית כתסה..

ואם זה חלב שלך,אז תנסי לסחוט קצת את השד לפני הנקה כי יכול להיות שיוצא זרמים והיא בולעת המון אוויר וזה מציק לה.

יש לך מספיק חלב?היא עולה במשקל יש לה יציאות??

חסר לי קצת פרטים..

יתכן, ואת אוכלת משהו, שמעורר  אצלה גזים. למשל, עגבניות, תפוזים וכו'.

ואם את רוצה להגיד, שכאשר את שואבת חלב ונותנת חלב שלך מבקבוק היר רגוע, אז כנראה שהיא בולעת הרבה אוויר בהנקה. אז כדאי לבדוק תנוחת ההנקה וכו'.

בכל מקרה, אם היא לא רגוע, נסי לתת לה קצת קמומיל - או בצורת תה מתוק (עם קצת גלוקוז) או בצורה הומאופתית (קמומיל-30 בטיפות מתוקות, 3 טיפות אל תוך הפה).

בהנקה היא צריכה להתאמץ מאד כדי לשאוב את החלב החוצה.

אם הרגילו אותה כבר תקופת מה, שלא שווה לה להתאמץ, כי עוד מעט היא תקבל בקבוק, שממנו הכל יזרום בקלות, בשפע וללא מאמץ, זה מה שהיא אכן עושה.

יונקת כמה שיוצא מהחלב הקידמי, בלי הרבה מאמץ. מפסיקה לינוק כשכבר צריכה להתחיל להתאמץ, ואז בוכה, כי היא עדין רעבה, ומחכה לקבל את הבקבוק שימלא לה מהר את הקיבה, ללא מאמץ.

אם את לא יכולה לעצור את זה.

את מרגישה שאת צריכה לשירותים?!

או שפתאום יוצא לך?

כשאת משתעלת/צוחקת/עומדת הרבה זמן וכו'..

איזה הריון זה שלך?איזה מס'?

יש תרגילים לרצפת אגן אם זו באמת בריחת שתן.

ותריחי איזה ריח זה?אם זה ריח של זרע יכול להיות שזה מי שפיר.

זהו,שזה גם וגם.זה קורה גם כשאני סתם עומדת\או יושבת ומשנה תנוחה קטנה.

ואני לא כ"כ מבדילה בריח..ומה זה בריחת מי שפיר?זה הגיוני בחודש שמיני?

זה לפעמיים בא בנזילה וזה מרגיש כמו שמשהו יוצא ממך אבל אין לך שליטה עליו בניגוד לשתן.

ויש לזה ריח של זרע..

יש בסופר פארם בדיקות של מיי טסט,זה בודק אם ברח מי שפיר או שזה סתם שתן/הפרשות וכו'..

בגלל שאמרת שיש לך ריבוי זה הדליק אצלי נורה אדומה.

וגם את יכולה לעשות אולטרסאונד לבדוק את המיי שפיר.

זה אומר שהמפרסמים רואים שהפורום שלך פופולרי  

בסוף תשיעי, כך שזה היה סביר.

הגעתי לביקורת ב40+2 והכניסו אותי לחדר לידה כי פשוט לא היו מי שפיר בכלל...

זה לא קורה מיד כי הייתי 5 ימים קודם באולטראסאונד שאמרו שיש מיעוט במי שפיר, אז לוקח זמן עד שזה מתרוקן לגמרי .

אבל כדאי ממש ללכת לבדוק. לקבוע תור דחוף לאולטרסאונד ולראות מה העיניינים...

תעדכני שהכל בסדר!

וגם הייתי לפני שבוע וחצי בערך באולטרסאונד והיא רק אמרה שיש לי ריבוי מים..אבל \זה לפני שזה התחיל.

וגם המבוכה שלך נורמאלית.

בדרך כלל, אחרי הלידה הכול יהיה בסדר. אם לא - אפשר לטפל בזה. בינתיים תצטרכי להתמודד עם זה עד הלידה.

ממליצה לך לעשות תרגילים לשרירים עגולים, זה מאד יעזור לך גם עכשיו וגם בעתיד.

סביר להניח שלא יהיה צורך בתחליף בכלל. מי ששומר עליה יצטרך קצת ל'משוך' אותה

הם חכמים מאוד הקטנים האלו, סביר להניח שהיא תחכה שתחזרי. רק תניקי אותה ממש לפני שאת יוצאת. נראה לי עדיף בהרבה ממטרנה.

אני עם יהודיה מא"י

לפי המחקרים ההיסטריים גם פעם אחת של מטרנה מותירה שינויים במערכת החיסונית לתקופה מסויימת. לא עוקבת אחריהם בדריכות אבל שמעתי את זה..

לא שאני נגד מטרנה אם ממש אין ברירה, אבל כשמדובר על שעתיים בסה"כ- כנראה שבאמת לא תהיה בעיה מיוחדת למשוך אותה

אז אני לא סתם היסטרית  יש לי הצדקה מדעית!

בכל מקרה, חיפושית, טוב שיהיה בבית למקרה שתתעכבי או שהיא בכל זאת תהיה רעבה משום מה. השאלה היא האם היא בכלל תסכים לבקבוק.

אנחנו בקושי מצליחים לעשות את זה במשך חצי שעה, אז שעתיים???

כי היא תדע שאין לה ממי לבקש לינוק. ראיתי את זה אצל התינוק שלי כל פעם שאני משאירה אותו הוא רגוע ושמח, אבל ברגע שאני חוזרת מתחיל לבכות שהוא רוצה לינוק.

והגיוני מאוד שתוך שבוע-שבועיים היא גם תלמד לחכות בסבלנות לאימא שתחזור. גם לא מדובר על למשוך שעתיים אלא על חצי שעה-שעה,

את יכולה לנסות שבוע אחד, ולראות איך הלך.

בהנקה אבל כמו שכתבו לך כאן..שיהיה מטרה לכל מקרה..

בהצלחה!

1. מה שנקרא "בלבול פטמות" - התינוק מתרגל לחיים הטובים והקלים של הבקבוק, ממנו החלב זולג לבטנו ללא מאמץ כמעט, לעומת ההנקה שדורשת ממנו לעבוד קשה יותר עבור כל שלוק. הסיכון קיים בכל גיל. חברתה של גיסתי הפסידה את ההנקה בגיל 7 חודשים, אחרי שנתנה בקבוק לתינוק. גם יועצת הנקה מוסמכת לא הצליחה לעזור לשכנע את הקטן לחזור לשד. 

2. כמו שאמרה קיפי, אפילו מנה אחת של מטרנה משנה את הפלורה במעי של התינוק, לכזו של אדם בוגר (למשך שבועיים לפחות, אם אני לא טועה). הפלורה של המעי = מרקם החיידקים החיים במעי. היא שונה מאוד בין תינוק יונק לאדם בוגר, ויש לכך השלכות על כל גופו, כמובן, מכיוון שהמעי אחראי לספיגת הוויטמינים והמינרלים מן המזון. 

מצטרפת להמלצה "למשוך". אפשר גם לשאוב, כמובן, אם יש לך כח להתעסק עם זה פעם בשבוע לשאוב זה לא נורא, נראה לי... בכל מקרה שעתיים זה בכלל לא נורא אם היא לא תאכל. לדעתי עדיף שתחכה מאשר שתקבל תחליף, אבל זה אישי בכל מקרה סביר שהיא פחות תחשוב על הנקה כשהיא תהיה עם אדם אחר ולא איתך  

אימא שלי השאירה יום אחד את אחי אצל שכנה כשהיה תינוק. היא חזרה מלאת חלב וגילתה שהשכנה זה עתה סיימה להאכיל אותו מבקבוק. לאותה שכנה היה בן מאומץ בערך באותו גיל. אימא שלי לקחה אותו והניקה אותו, ולמרות שהוא לא ינק מעולם, ואכל רק מבקבוק הוא ידע טוב מאוד מה צריך לעשות.

ליגת לה לצ'ה נוטה להפחיד שדי בבקבוק אחד לחסל את כל ההנקה, זה יכול לקרות אבל בדר"כ זה לא ככה.

אבל כשזה קורה לך...  

הסיפור מדליק לגמרי, אגב! אהבתי!  

ותאמינו לי , ברוך השם היא עדיין מעדיפה את ההנקה.

אני יודעת על בעיה הפוכה שמתרחשת יותר: כהילד צריך להיכנס למעון ולהתחיל לקחת בקבוק, הוא פשוט מסרב. אצל קרובי משפחה שלנו הוא אפילו מסרב לקחת בקבוק מים וזה יוצר לא מעט בעיות...

היא נולדה פג?

אם היא מצליחה למצוא מה לאכול אצלך כל שעה, אז גם את יכולה לשאוף! השאלה היא: אם היא איננה פג, למה להאכיל אותה בתדירות גבוהה כל-כך? מי שישמור עליה בשעתיים האלה יכול לתת לה קצת מים, אם תבכה, ואת תתני לה לאכול כשתחזרי. אבל תחשבי: האם לא כדאי לך להאכיל אותה בצורה מסודרת? יותר קל לך ויותר טוב לה.

כל שעה וחצי

עדיף שכל ארוחה יותר מלאה מאשר שהיא כאילו מנשנשת כל היום.

איך היא בלילה

או לא אמורים לעשות- את זה צריך ללמד אותם... לא תמיד הם מתוכנתים לפי מה "שצריך" למרות נסיונות כאלו ואחרים. כמו שכתבה יהודיה מא"י אני מכירה את העניין מהצד השני- תינוקת בת 7 חודשים שלא מוכנה להיגמל מההנקה ומתקשה מאוד לעבור לבקבוק או לאכילה מכפית אע"פי שהיא במעון כבר חודשיים ואמא שלה ממש רוצה כבר להפסיק להניק. במקרה כזה אפשר אולי להצטער שהתינוקת לא הורגלה לבקבוק פעם ביום מגיל 0.

2 סיפורים- הגדול שלי לא ינק כמעט בכלל מסיבות שונות וקיבל מטרנה וב"ה היום הוא כבר ממש גדול ואין לי ולו שום תלונות על בריאותו ו/כל תיפקוד אחר. אז נכון שהנקה עדיפה, אבל לפעמים יש עוד שיקולים.

ובן אחר שלי נולד פג ובשלב מסויים הוזן רק מבקבוקים (מסיבות בריאותיות ) ולאחר ששוחרר הביתה והתאקלם העברתי אותו להנקה מלאה בלי בעיה.

בקיצור- אין כללים. ויש עוד שיקולים מלבד סוג המזון שהילד מקבל- עייפות האם, הכנסת ילד למעון, החלטות אישיות של האם לא להניק אחרי גיל מסויים וכו'. 

בכל מקרה- בהצלחה בכל החלטה!!!

אז לטובת התינוקת כדאי בהדרגה להרגיל להפרשים יותר גדולים.

ושאלתי כמה היא ישנה בלילה כי אם היא ישנה לילה אז הגיוני שהיא אוכלת יותר ביום.

וברוך השם לא נולדה פג.

נראה לי שהיא פשוט אוהבת לאכול...

היא ישנה יחסית הרבה בלילה (אצלה לילה מתחיל ב-1-2 לפנות בוקר ומסתיים בסביבות 9-10 בבוקר).

גם אחרי ארוחה מלאה ודשנה (למשל בבוקר כשהשד גדוש), חצי שעה-שעה אחר כך (ולפעמים פחות) היא רוצה לאכול עוד...

ותגלו לי בבקשה איך מרגילים למרווחים גדולים יותר בלי שהיא תצרח????

לחכות לפחות לגיל 3 ח'..ואז להתחיל ל"חנך}"

זה יבוא מעצמו.

רק סבלנות,

שלוה

ואמונה

...

אני לפעמים ביום נתתי במרוחים קטנים כי ישנו לי בלילה.

השאלה אם זה כל היום כל שעה שעה וחצי או נגיד בבוקר ובאחרי הצהריים.

וגם כמה זמן היא אוכלת כל ארוחה. האם היא עושה גרעפס באמצע?

כל כמה זמן....

עשתה גרפס' אחד או שניים....

לפני הצהרים/אחרי הצהרים.....

האמא השואלת בכלל לא הביעה דאגה לגבי כל זה.

אז אם היא מרגישה רגועה ושהבת שלה מקבלת את התזונה שלה, למה להכניס לה דאגות לחינם ולערער חלילה את הביטחון שלה? (שליש, לא התכוונתי דוקא אליך, פשוט היית האחרונה בשירשור הזה).

אני מכירה עוד הרבה תינוקות שיונקים בכאלה מרווחים. הם גדלים יפה ומתפתחים.

חלב האם לפעמים נספג מאד מהר, ולכן מתפתח רעב לארוחה הבאה כבר אחרי שעה וחצי.

אין כללים אחרים מלבד:

כשהתינוק זקוק, מעניקים=מניקים.

לקרוא ספר כזה..

אבל יותר על חוויות מיוחדת סיפורים פיקנטיים יותר.

יש לי איזה סיפור כשהבן שלי היה בן 11 ח' הוא קיבל דלקת בקרום המח..אם תרצי אספר לך!!

בהצלחה!

אשמח מאד אם תספרי לי...!

ספר כזה צריך להיות כתוב ממש טוב כדי שיהיה כיף לקרוא אותו. אם את אומרת שכשרון הכתיבה שלך הוא לא יותר מסביר, הייתי ממליצה לך להעביר את הסיפורים לעורכת שתשכתב אותם באופן יפה יותר. או יותר טוב: לכתוב יחד עם חברה שכותבת יפה...

תודה על ההערה, מה דעתך על הרעיון? שווה להשקיע?

נשמע כמו ספר שמטרתו היא לתת מוסר לנשים.... אם ספר כזה לא כתוב בהומור משובח (משובח באמת לא סתם קלישאות) אני לא אגע בו...

הטפת מוסר - ממש לא.

יותר בכוון של סיפורים אותנטיים, ראייה בריאה וחיובית על משפחה וילדים. ספר שיעורר בנו את הרצון להביא בשמחה ילדים לעולם.זה הכוון.

אם ספר כזה לא יהיה כתוב בצורה יוצאת מו הכלל הוא ישמע כמו הטפה גרידא...ספר חינוך אמהות לחינוך ילדים בשמחה...

בכלל,יציאה מתוך נקודת מבט של מסר, היא נקודת מבט בעייתית מאד בספרות. אפשר לשלב מסר בספר, אך ורק כשהספר לכשעצמו, מבחינה ספרותית טהורה, הוא טוב. אחרת הספר הופך לספר מוסר שאין לו קונים (אנשים שרוצים לקנות ספרי מוסר קונים אותם מלכתחילה, אבל לא במסווה של ספרות).

אם כשרון הכתיבה שלך סביר אל תלכי על זה... או שתכתבי יחד עם חברה בעלת כשרון מבריק.

הציבור לא טיפש והשוק מוצף בספרים. וכמו שידוע 'רק החזק שורד'

סיפורים - זה תמיד כיף!

כשאני קוראת סיפור שאני יודעת שהוא אמיתי ולא סתם המצאה דמיונית, אני כמעט תמיד מרותקת אליו, אפילו אם הכתיבה היא לא משהו (אם הסיפור עצמו הוא מעניין, כמובן).

מצד שני, אם הוא לא יהיה כתוב בצורה יפה, אז הוא ישעמם את רוב האנשים.

סתם כי זה אמיתי. בפרט על נושאים 'באנליים' כביכול.

כשמוציאים ספר זה כרוך בהשקעה אדירה, גם כספית וגם ארגונית, חוץ מהזמן הכרוך בכתיבה...לכן הספר צריך להיות מיועד עבור קהל יעד רחב דיו כדי שיצדיק את העלויות שלו!

מבחינת רעיון, דמויות וכתיבה

כדי למשוך אליו קוראות.

אין כל קשר אם העלילה אמיתית או בדויה,

שזה לדעתי פחות חשוב.

השוק מוצף בזבל, אנשים מעלים על הכתב כל מה שזז, ובגלל הצימאון בציבור- אנשים קונים (אני לא).

זה צריך להיות-

או כתוב מאוד טוב.

או סיפורים ממש מיוחדים ומרתקים.

משהו באמצע יצא בלתי נסבל.....

כל רצוני הוא לחלוק עם אמהות את החוויות\תובנות\התמודדויות שלי ושל אמהות אחרות, מעמקי הלב של אמא.

וזה מתחיל להתעבות- תני אותו למישהי לקרוא ותתחילי לגלגל את זה.

בינתיים- סתם כרעיון- עוד אין לזה שום משמעות.

הכתיבה יכולה לקחת כמה שנים, לאט לאט, ואולי להשתבח עם הזמן.

אם תתחילי לכתוב מהצד- בד בבד עם מה שאת עושה בחיים- זה יכול להיות טוב.

וזה מזכיר לי ספר נפלא "חוכמה משולחן המטבח" של רחל נעמי רמן- רופאה פסיכיאטרית שחלתה בסרטן וטיפלה בהמון חולי סרטן- והיא כותבת על תובנות החיים שלה מתוך הנסיון הרב שלה.

הספר ערוך פרקים פרקים של סיפורים עם חוכמת חיים טהורה וצרופה.

ספר מדהים!!! עושה חשק לחיות טוב יותר, עמוק יותר. להקשיב יותר לעצמינו ולחיים שפועמים סביבנו. וממש ממש לא מטיפני.

אני אהבתי אותו מאוד.

אם זה יהיה כך- זה יהיה נפלא.

וגם אחרת זה יכול להיות נפלא.....

בהצלחה.

ממש קלעת.

הרעיון עדיין לא קרם עור וגידים. אתחיל במשימה ואראה ב"ה איך היא מתקדמת ולאן.

אבל בהחלט יכול להיות שחוץ מהיותה פסיכיאטרית רחל נעמי רמן, היא גם סופרת טובה.

וזה הבסיס! אני חוזרת שוב, ספר שלא כתוב היטב, ועוד על נושאים שלכאורה הם בנאליים יומיומיים ופשוטים, לא יצליח! כל החכמה היא לקחת סיפורים כאלה ולכתוב אותם בצורה מרתקת.

אם את רוצה לקבל מושג את יכולה לקרוא ספרי נשים, על נשים ואמהות ( לדוג': 'אין לי מושג איך היא עושה את זה..' לדוג: 'אשת חיל' של ליהי לפיד ויש עוד רבים)

לאחר מכן נסי לכתוב כמה פרקי ניסיון, תני לכמה נשים סביבך לקרוא (נשים שיתנו לך ביקרת  אובייקטיבית, לא רק יחניפו לך) ותראי איך הם מתקבלים.

ומגלה המון תובנות על החיים ועוזר לראות את הדברים בפרופורציות ולהאמין שאפשר למצא את הכוחות פנימה ולממש אותם.

מומלץ מאוד!!

ויש לי אותו אם את מעוניית- באישי.

תביאי אותו לשבת, אני אציץ בו...

כי מצלצל לי ממש מוכר........

(איך הוא בדיוק יגיע אלי??????)

והוא יגיע

או אולי את תגיעי אליו?

 (ואלי בדרך..)

היא אמרה לי שזה מהספרים הכי אהובים עליה. והיא תולעת כמוני. אולי סוף סוף אני אקרא אותו...?

לא בשביל ספר אלא קודם כל בשביל עצמך. עצם הכתיבה היא דבר מחכים. בהצלחה!

אני ממליצה על ויטמין C

ואם הוא משתעל אחרי מקלחת למרוח שמן זית על בית החזה ובגב העליון.. בשורות טובות!!

ורק בריאות

זה מחליש את המערכת החיסונית. 

במקום זה - ירקות, טחינה, קטניות... 

עדיף לשאוב בבוקר יש יותר חלב..אחרי שעה שהתינוק סיים לניוק ויש עוד שעה לפחות עש שהוא ינק שוב.

או אם את מניקה רק מצד אחד אז אפשר במקביל לשאוב מהצד השני,או בלילה אם התינוק/ת ישנים מעל 3 שעות אבל זה מצריך שתקומי במיוחד כדי לשאוב.

בהצלחה!

תזכירי לי מתי ילדת? 

תוך חודשים ספורים, הארוחה של התינוק נוצרת ממש תוך כדי הנקה. 

מצטרפת לרעיונות של יפעת  

כל הכבוד.

כל אשה והגוף שלה. יש כאילו שהן "פרות שופעות חלב" ויכולות למלא בקבוקים אחרי הנקה מלאה.

ויש כאילו שלא.

אני למשל.

כל 10 גרם נשאב ונאסף בעמל רב..

השיטה שהתאימה לי: כשהייתי מלאת חלב, למשל בבוקר, או כשחזרתי מהעבודה, הייתי מניקה ושואבת במקביל. ואח"כ משתדלת לנוח יותר, ובאופן טבעי הם גם ביקשו לינוק בתכיפות יותר גבוהה, כך פיצו את עצמם על השאיבה.

מאחלת לך תנובה שופעת והמון הצלחה.

אני לא זוכרת הבדל בין השליש הראשון ליתר השלישים (סניליות במיטבה ), אבל אכתוב לך כמה כללי זהירות שזכורים לי, שמתאימים לכל תקופת ההיריון (אם אני לא טועה):

1. לא להרים דברים כבדים.

2. לא להתאמץ יותר מדי (לא לעבוד קשה ולהתיש את עצמך).

3. לא לאכול סושי, חלמון ביצה לא מבושל (כמו זה שיש בביצת עין או בביצה רכה), ועוד מאכלים (אולי גם בשר נא- אני לא בטוחה).

4. לאכול בצורה בריאה ומזינה.

5. לא לעשן ולהתרחק עד כמה שיותר מאנשים מעשנים.

6. להימנע מאלכוהול (אולי מותר קצת, אבל לא יותר מדי).

7. לא לשתות יותר מדי שתיה עם קפאין ביום (תה, קפה וכד').

8. לשתות הרבה מים ביום (2 ליטרים).

9. לישון היטב.

10. להיות בשמחה

וכמובן וכמובן, את מוזמנת בחום להצטרף. ברוכה הבאה

בשעה טובה,מאחלת לך בע"ה הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

את יכולה להמשיך בשגרת חייך כרגיל,לקחת חומצה פולית,

לשתות עד 3 ליטר ביום,לקבוע תור לרופא בערך לשבוע 8 לראות בע"ה דופק.

וכל מה שאור היום היקרה כתבה לך..

ברוכה השווה..הריון שלישי בהחלט מרגש.

ממליצים לא לעשות אמבטיה בחום מעל 40 מעלות בשליש ראשון.

כנ"ל סאונה וזה...

אבל נראה לי שהחל מקילו וחצי-שניים (או ליטר וחצי-שניים), זה כבד. זה מאוד תלוי גם בתחושה האישית שלך. מה שכן- אל תבדקי את עצמך יותר מדי אם משהו כבד לך או לא. אל תעמידי את עצמך בנסיונות כאלו. אם משהו מרגיש לך כבד, או על הגבול של להיות כבד עבורך, עדיף שתימנעי מלהרים אותו.

בלהרים כבד, להתכופף וכו'..

אשמח אם מישי תסביר לי.

מספיק יש לך את הבטן ואם תכבידי ותרמי עוד דברים כבדים זה יעשה נזק לרצפת האגן.. רצפת האגן תופסת את כל השירירים כמו ערסל,ומשהו עלול לצנוח לכן יש להקפיד לא להרים כבד.

אם אני רק מרימה ילד להכניס אותו למיטה או משהו כזה?

אבל אם אפשר שבעלך יכניס,או שאם הוא רוצה שתרימי אותו תשבי על הכסא והוא ישב עליך,

פשוט רציתי להבין כמה זה רציני.

ואני רואה שזה כן.

"לא עוזר"? איך זה יכול לא לעזור אם זה מביא אותך למצב שעוד לפני הלידה את מכניסה לשם בלון בגודל ראש של תינוק?! ודאי שזה עוזר, השאלה היא האם יש לזה מחיר.

כמו שכבר כתבתי כאן, יש דיעה שזה עלול לגרום לנזקים בעתיד, ואת זה צריך לברר.

אבל אני אישית התנסתי בזה ב2 הלידות שלי וב"ה בלי תפרים והבנים שלי נולדו כמעט 4 קילו..

וגם יולדות שלי השתמשו וב"ה גם הן בלי תפרים..

ולעניות דעתי זה יותר יעיל מעיסוי ואני רואה תוצאות.

לדעתי זה להגיע ללידה ראשונה עם יתרונות של לידה שניה.

שהמקום כבר התגמש פעם אחת.

אני לא זוכרת שכתבת לגבי זה (לא ממש יוצא לי לקרוא כאן לאחרונה, מפאת חוסר זמן לעצמי), אבל משמח לשמוע שהבעיה נפתרה

נקווה שלא נזדקק אבל אם כן.בע"ה שיעבוד לכולם..

צריך להיות מאוד אינטסיבי כמו יניקה.. ובדר"כ גם לא נעים.

אז אני לא חושבת שזה עלול להזיק מה שאת עושה.

אז הוא גם לא מועיל (ככה אני הבנתי)

לכן אם זה כואב לך (וכנראה זו רגישות טבעית של הריון)

אז אין סיבה שתמשיכי..

אצלי זה המשיך גם בהנקה והיה נורא ואיום 

אבל יש בשורות טובות: בהריון השני התכוננתי מראש ועוד לפני הלידה שמתי לנולין (אפשר לקנות בבתי מרקחת) שמים על רפידת הנקה והולכים עם זה עם חזיה

ואין ספק שזה הציל אותי.

אני יודעת שיש גם משחות טבעיות (יש אבקת חבושים שקפאח עושה ובסוסיא יש גמ"ח של זה ומספרים על זה נפלאות) אבל אני לא ניסיתי.

יש כדורי ברזל טבעיים,ותנסי להחליף ברזל ולראות אם זה עוזר.

ולהקלה על צרבת לא לאכול מטוגן,מטובל מידי,עגבניות וכו'..לשכב עם ראש גבוה יותר על כריות.

אומרים שחלב,שקדים,קרח ומלפפון מקלים על צרבת.ויש גם טאמס.

תרגישי טוב!

תנסי לשנות כדורי ברזל (יש מבחר), ותראי אם זה עוזר.

שיהיה בהצלחה, ותרגישי טוב!

אמנם אם הלידה השניה היתה בלי תפרים, אז הסיכוי שהפעם יהיו לך - הוא קטן, אבל עדיין הוא קיים, אם יהיו תנאים שונים מהלידה הקודמת. למשל, אם התינוק יוצא מאוד מהר, או אם הלידה מתרחשת לפני שהמיילדת מספיקה להגיע ולעזור בעיסוי ושימון המקום.

יפעת אמרה שאחרי לידה שניה זה כבר לא משנה, אבל לעניות דעתי זה כן אמור לעזור ושווה להשקיע...

תפרסמי בפורום של תפוז.

אני אנסה בתפוז..

ותודה על היחס

ניתן לקנות ברשת "מילגה" , הטל' 1599522223 כתובת האתר:milega.co.il

יש לנו היום אירוע לכבוד הולדת הקטנצ'יק..

כי כמעט אף אחד מהמשפחה לא היה בברית (כי היא היתה בשבת שהיתה צמודה לראש השנה)

ואני מתרגשתתתת ומקווה שהכל ילך כמו שצריך... איזה לחץ 

בהחלט מרגש.תהו..

ותקבלו הרבה מתנות שוות

הבת שלנו כבר בת חודש. אני עדיין לא מאמינה שהיא נולדה והיא כבר בת חודש!!!!!!!!!!!

וגיסי התארס

חודש..כבוד!!! נכון הגידול שלהם עובר מהר יותר מההריון?!

ומזל טוב על גיסך...שיהיה בע"ה בניין עדי-עד.

כי הייתי חלשה מדי ולא הרגשתי טוב...

מקווה שהברזל שחזרתי לקחת ישפיע טוב בע"ה, ואני אחזור לעצמי

יום שלישי שמח לכולן

ותרגישי טוב..פנקי את עצמך.

ותעדכני לגבי הברזל.

אין סיבה רצינית, פשוט סתם כיף לי

מרגישה שהכל ממש מתקרב וזה עושה לי טוב

שבת שעברה ארחתי והשבת אני נופשת

וסופסוף הגעתי להכין ריבת אתרוגים, עדיין באמצע אבל הולך טוב...

והגדול מכולם המזג אוויר של תחילת השבוע, וואו, היה טוב!

הכי משמח

אמא שלי לקחה אותי לקניות ליום ההולדת שהיה לי לפני שבוע, וקנתה לי המון בגדי הריון יפהפיים, והיום לבשתי שמלת הריון ראשונה (לחברות שלי עוד יש את בגדי ההריון הקודמים... ככה שלא היה לי כלום ללבוש!) ואני מתכוננת לעל האש שאני עושה לכבוד יום ההולדת של בעלי- הזמנתי את החברים שלו וקניתי אנטריקוט- יאמי...

קיצר- סבבה לי. עכשיו רק צרריך לנקות פה קצת שהבית יראה יפה- להכין צ'יפס, והכל פיקס!

ותתחדשי בהחלט משמח,

ובתאבוןן

איזה כיף שהתקופה הנוראית ההיא עברה, הא?

באמת איזה כיף שעבר... והמסיבה הייתה ממש כיפית. ב"ה שיש לו חברים כאלה איכותיים.

ותודה שווב שימחתני

אנחנו בריאים, שמחים (פחות או יותר, כרגיל...) הילדים מקסימים ומשתוללים (לסרוגין ובו זמנית..)

הכל נורמלי ב"ה ב"ה!!! תודה ה'!

אה, וגם אני בדיאטה שזה דבר טוב, כי זה מראה ששנה שעברה חגגתי והיה לי הרבה אוכל טוב...

ובהצלחה בדיאטה!!

הערב עבר כאן כ"כ רגוע, בלי כעסים, מריבות,, והקנטות.

הספקתי לבשל למחר ועכשיו יש פניות לעבודות.

תודה לך ה'

באמת כי טוב!

ערב רגוע..שימשיך כך תמיד..ובתאבון מחר!!

הבת שלי הגדולה(1.4) חולה כבר מיום שישי ולכן  איתי בבית עם התינוקת ובעלי עובד לילה השבוע אז ייום לא קל עבר עלי היום מקווה שמחר יהיה טוב יותר בעז"ה ושהגדולה תחלים............

איך עבר הלילה? בע"ה היום יהיה טוב יותר..

הבת שלי הגדולה(1.4) חולה כבר מיום שישי ולכן  איתי בבית עם התינוקת ובעלי עובד לילה השבוע אז ייום לא קל עבר עלי היום מקווה שמחר יהיה טוב יותר בעז"ה ושהגדולה תחלים............

אומנם הגדולה ברוך ה' התחילה להבריא אבל הדביקה את הקטנה.....מה שאומר שישנתי בלילה שעתיים....

החלמה מהירה..ולילות מלאים שינה

אבל זניח , אני מצטרפת גם.

אז- ילדתי!  (בשבת). בת קטנה ומתוקה. וזה מיליון פעמים כי טוב. ובהזדמנות אשתף בסיפור הלידה...

איזה יופי, כבר ממש חיכיתי

מזל טוב יקרה!!!!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב..

מחכה לקרוא את סיפור הלידה

אין בעיה להגיע ככה ללידה...

הייתה לי פטריה שכזאת ואחרי טיפול שלא ממש עזר הרופא אמר לי שהטיפול הכי יעיל זה ללדת

רפואה שלימה ולידה בעיתה ובזמנה בבריאות...

סבלתי מזה מאד בהריון האחרון.

 לא לאכול מתוק או לפחות להמעיט במתוקים.המתיקות מעודדת צמיחת הפטריה. הפטריה לא משפיעה על הלידה, עוברת מייד אחרי הלידה ב"ה. ב ה צ ל ח ה!

אני ממליצה לך לגשת לבית מרקחת או לבית הטבע הקרוב ולקנות שם שמן עץ התה. למרוח עם מכחול על מקום חולה (לא על מקום בריא ולא על העור) פעמיים ביום. אם יש לך עור רגיש או אם את לא יכולה לשמור על גבולות מקום פגום, תמהלי אותו קודם בשמן זית.

אם זה GBS יש להגיע בזמן לביה"ח כדי לקבל פעמיים אנטיביוטיקה פעם ב 4 שעות.

ואם זה הרפס אז עושים קיסרי.. ותנסי לטפל בזה שוב עכשיו!

בנרתיק {כמו סטרפטוקוק בגרון}

זה עלול חס וחלילה לפגוע בעובר מדלקת קרום המח עד לא עלינו במוות.

מבצעים את הבדיקה בשבוע 37 משטח וגינאלי..

ויש תוצאות תוך גג יומיים,אם יש לך GBS את צריכה להגיע מוקדם יותר לביה"ח לפחות 4 שעות לפני הלידה כדי להספיק לקבל 2 מנות אנטיביוטיקה

גם אני סובלת מזה מאד ושמעתי שבהריון צריך מאד להזהר מהטיפולים הקונבנציונליים.

יש מישהי שיודעת על עוד עצות איך להיפטר מהפטריות? (הן מתפשטות וגורמות לי לגרד גם באצבעות)

תראי, איך שאני רואה את זה: ידע הוא כוח! ככל שנדע יותר, כך נוכל לעשות טוב יותר את ההשתדלות שלנו בהכנה ללידה טובה, בריאה וחווייתית בע"ה.

את גרה ביישוב דתי? בטוח יש אצלכן מישהי שמעבירה קורס, ואם לא ביישוב אז באחד היישובים הסמוכים. חייבת להיות! אם ממש אין, אז מה שהייתי עושה במקומך זה אחד מהשניים - או מבקשת ממדריכת הכנה ללידה לעשות לי קורס מרתוני בשני מפגשים, או מסתפקת בלימוד מתוך ספרים - אני מכירה כאלה שלמדו מתוך ספרים והיו מרוצות בסך הכל, אם כי אני קיבלתי את הרושם שלא היו להן יותר מדי ציפיות מהלידה, וב"ה היו להן באמת לידות קצרות וטובות.

אם את לומדת מתוך ספרים, כדי לקנות או לשאול יותר מספר אחד, כדי להחכים מכמה נקודות מבט.

בקשר לדולה - הדולה היא אישה שהתמקצעה בליווי לידות, וזה בדיוק מה שהיא עושה. היא לא מחליפה את המיילדת אלא בנוסף אליה. היא יכולה לעזור המון, המון, המון בתמיכה פיזית ונפשית בזמן הצירים והלידה. יש מיילדות שגם הן עוזרות קצת, אבל אין מה להשוות לדולה. מיילדת בד"כ תופסת פיקוד בסוף הלידה, כשיש כבר פתיחה מלאה. דולה מלווה אותך לאורך כל הלידה, עוזרת לך להחליט על הצעדים הבאים, מציעה לך ומזכירה לך דברים שלמדת בקורס ושכחת... אל תשכחי שאת לא יכולה אפילו ללחוץ את היד של בעלך בשעת הלידה! חשוב מאוד לדעתי שתהיה שם מישהי בשבילך, שאת מכירה ובוטחת בה.

המחירים ל"כל הדברים האלה" הם מגוונים. קורס זה בד"כ כמה מאות (יש קורסים מטעם בתי הרפואה, דומני שהם זולים יותר אבל אני חושבת שהם לא ממש מתאימים לזוגות דתיים), ודולה - אני חושבת שזה אמור להיות בסביבות האלף או אלף חמש מאות. יש גם דולות מתלמדות שעושות את זה חינם כסטאז'.

ואיזור י-ם..דברי איתי אני מגיעה גם לבתים.

שלחתי מסר..