פורום הריון ולידה (עמוד 5387)

לכן את לא מצליחה להגיב.

אמנם לא נכנסתי כי זה ממילא חסום לי, אבל תיארתי לעצמי שזה לא צנוע, ואפילו אם זה צנוע, אף אישה דתיה לא תלך לצלם שיעשה לה צילומי הריון (אגב, יש צלמות שעושות צילומי הריון צנועים לדתיות!), ובלי שום קשר זו פרסומת.

אז למה לא למחוק הודעה כזאת?

וגם אני לא נכנסתי לראות..

אני פתחתי רמה של ה"רימון" כי חשבתי שאם המליצה כנראה זה בסדר... אלמד לפעמים אחרות..

תצטלמו לבד... מה זה, חתונה?

משהו של פעם- פעמיים בחיים, כשלכל אחת מהפעמים קדם תכנון ארוך ומדוקדק, שבירת תכנית חיסכון ושקיעה טוטאלית בהריון ובכל מורכבויותיו.

הצילום הוא חלק מזה.

אצל רב הנשים הדתיות, שיש להן יותר מהריון/ שנים/ שלוש/ עשר-

לא עושים כ"כ הרבה עסק מעניין ההריון, הוא חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים, לכן גם לא כ"כ ממהרים להנציח את זה (מי שלא ראה אותי בהריון עכשיו- בטח יראה אותי כזו בעוד שנה/ שנתיים/ שלוש...)

כמו שכלה היא יפה באופן מיוחד, ורוצה מזכרת מהיום הזה, גם אישה הרה היא יפה באופן מיוחד, ורוצה מזכרת מיוחדת מהיום הזה אני בטח לא היחידה ששמחה לראות תמונות שלי מההריונות השונים! אז מי שזה חשוב לה במיוחד, מוצאת את הכסף להשקיע בצילום איכותי יותר. כמו שיש משפחות שלוקחות את הילדים להצטלם במיוחד אצל צלם מקצועי (פעם, כשעבדתי, שותף חרדי הראה לי תמונות כאלה של הילדים שלו). 

אני התחתנתי בבית של חמי וחמותי, וחברה שלי צילמה את הארוע. השמלה שלי עלתה פחות מ-1000 ש"ח. אני לא שופטת אף אחת שהארוע שלה היה יותר מושקע בכסף משלי. כל אחת והבחירות שלה! 

הייתי נראית כמו פילה בחודש מתקדם... אחח יש לי צמרמורת רק מלחשוב על המימדים שהגעתי אליהם! מתחילה להירתע מהמצלמה עכשיו כבר מחודש שלישי בערך... 

האם יש לך ריבוי מים בעקבות הסכרת? זה יכול להפחית את תחושת התנועות מעט.

בשלב זה עדיין צריך להיות לו מספיק מקום "להתפרע" בפנים.

אני חוששת.. שבוע הבא יש לי אולטראסאונד.

אנא ה' רק שיצא לנו תינוק בריא בריא בריא..

לא רוצה עוד דאגות..

שאני לא ישר נותנת לה לאכול - אני תמיד בודקת אולי היא רוצה: חיבוק/לשחק/החלפת חיתול/ עיסוי בבטן/ לעשות קקי/ לעשות גרבס

ולרוב אף אחד מהם לא מספק אותה - רק לאכול מאמא...

אני לומדת בימים אלה איך לאכול ביד שמאל, כי תמיד בשעת האוכל היא יונקת מצד ימין (ככה יוצא)

לפעמים אני חוששת שהחזה שלי לא יספיק להתמלא עד הפעם הבאה שהיא תדרוש

וברצינות: אם השיטה הזאת לא עובדת, אז למה שלא תנסי לסדר לה את הזמנים? אבל בשביל זה את חייבת מישהו (אידיאלי: אבא שלה) שיחזיק אותה בין הארוחות, ישחק איתה וירגיע אותה - כשהיא לא רואה אותך! אחרי כמה פעמים שבהן היא תראה שהיא מקבלת לאכול כל שלוש שעות, היא תקלוט את העסק.

אני ממליצה להתחיל בהדרגה - למשוך אותה בהתחלה חצי שעה, אח"כ 45 דקות, וכו'.

עם העומס הזה, האם את מספיקה לאכול ארוחות מלאות ומשביעות? כי אם את לא שבעה, אז גם היא לא.

עד גיל חודש וחצי לפחות זה נורמאלי.. תני לה מתי שהיא רוצה..

ושוב לא על כל בכי,תזהי למה היא בוכה,חם,קר,טיטול,גרפס,עייפה.

יש לה הרבה יציאות בטיטול?

היא עולה יפה במשקל?

ולאכול מאמא זה לא רק האוכל זה הרבה יותר מזה זה צורך..

וכשאת אוכלת שמישהו יחזיק אותה..או שתהיה במנשא ותאכלי..איך היא ישנה בלילה?

ואם קשה לך את יכולה כל שלוש שעות אבל אמרת שאת המילא נשברת מהבכי שלה..

נסי מגבירי חלב: חילבה, נבטים, שומר, שיבולת שועל, שומשום - טחינה - חלבה. כל אלה ממלאים את השד בחלב. ובאמת כדאי מאוד בלי מוצץ בכלל בגיל הזה. זה רק יבלבל אותה ויקלקל לך את ההנקה. וממילא זה לא עוזר, כך שזה יצא רק לטובתך. תכיני בבוקר בשעות השקטות כמה כריכים הכי טעימים משביעים וממלאים שאת יודעת להכין ותשמרי בקופסה / מקרר. כך תוכלי לאכול בהנקה. אם את יכולה, הכיני לעצמך כמות גדולה של עוגות או עוגיות מזינות ויחסית בריאות והקפיאי. אם שואלים אותך מה להכין לך, תבקשי כאלה עוגות ועוגיות, שיש בהם את המרכיבים ברשימה למעלה. אבל רק מקמח מלא וסוכר חום. בהנקה תמיד תחזיקי לידך בקבוק מים. קחי עזרה! מנקה לבית, מעסה, יועצת הנקה, נערה שתטייל איתה אחה"צ, הסכימי לכל עזרה שיציעו לך, או כל דבר שעושה לך טוב ונראה לך שיעזור. צאי איתה לטיולים קצרים והליכות, במנשא או בעגלה, לפי כוחותייך,  אחה"צ ואפילו בלילה, אם אפשר, בשעות המשוגעות. שולחת לך שק כוחות וחיבוקים.

ככה היא תהיה עלייך ותריח אותך כל הזמן...

בדיוק בסיטואציות האלה.

בהצלחה!!

אברכית - אבא שלה לא יכול להיות איתנו כל היום מפאת עבודה וישיבה, וגם הוא לא מצליח להרגיע אותה כשהיא צורחת לאוכל (גם בלי שהיא תראה אותי), ואני גרה רחוק מהמשפחה שלי כך שאין מי שיחזיק אותה, והיא גם לא באמת נרגעת (וניסינו, באמת).

נחשונית - אני אוכלת את כל הדברים שכתבת, וגם ברוך השם היא עושה פיפי וקקי בתדירות נאותה, ועולה במשקל. אז ברוך השם לא נראה לי שהבעיה בכמות החלב...

אני מקווה שזה באמת עניין של זמן. היום כבר הרגשנו שינוי לטובה.

החלטתי שאני מנסה להתעקש איתה שלא תרדם באמצע הנקה - אני פשוט מפסיקה ישר כשהיא נרדמת ומחכה שהיא תתעורר ואז אנחנו ממשיכות באוכל. בעזרת השם אני מקווה שזה יעזור!

אה - ואת ה"לוחשת לתינוקות" קראתי כבר מהתשיעי, ואני משתמשת בחלק מהדברים שהיא אומרת ולצערי רובם לא ממש עובדים... חוץ מזה שהרבה מהעצות שלה מתאימות לגילאים קצת יותר גדולים

זה באמת משוגע כל היום להניק...

אשמח לעוד עצות!

אבל אני לא יודעת בזה כלום

חח פשוט הייתי ממש רוצה ללמוד את זה...

בכל מקרה, גם בלי קשר אלי - נראה לי שזה יכול להיות מוצלח

למרות שזה קצת קשה ללמוד ברשת

אני לומדת לסרוג במסרגה 0.75 חצי עמוד לכיפה אבל זה הון תוהפות של זמן...

הפסקתי והתחלתי מחדש, אבל בחוט עבה יותר עם מסרגה 2.00 

ובחוט העבה אני מגלה טעויות שאני עושה בעניים מאשר בכיפה עם החוט הדק..

אבל עדיין לא סרגתי כיפה עם שורות יפיפיות אני עומדת להתייאש.. 

אני לומדת בעיקר מהסרטונים של יו-טוב...

אולי כאן אצליח יותר להפיק את המרב והמיטב.. 

מקבלים גם מכונת תפירה כשנרשמים לפורום??

ואולי אפשר שהפורום יעסוק במלאכות יד באופן כללי, לא רק תפירה וסריגה (אלא אם המגמה היא שהוא יהיה יותר ממוקד לזה מלכתחילה).

אולי זה יעזור לי להרגע , אם כי יש לציין שיד אחת שלי שמאלית והשניה...גם כן .

פשוט מאוד - תורידי לה את הטיטול כשהיא בבית. בהתחלה יהיו פספוסים אבל מהר מאוד היא תקלוט ותיגמל.

חבל להגיד לה לעשות בטיטול אם היא מודעת, ולהתאפק זה ודאי לא טוב.

בדרך כלל, מטפלת פרטית אמורה להתעסק גם עם הגמילה. אם היא מוכנה לקבל ילדה בלי טיטול רק אחרי שהיא גמולה, אז כדאי לבקש ממנה שלפחות כשהיא רואה שהילדה מתאפקת, שתציע לה את הסיר.

ממש נשמע שהיא מוכנה. פשוט תשאירי אותה בלי טיטול כמה ימים. 

גם אני חושבת שמטפלת יכולה להתעסק עם זה. 

אנחנו סופגים פיפי עם בגד שהלך לכביסה - זה ממש שניה וחצי (אפשר לעבור עם מגבון אחר כך. גם קקי קל לאסוף, והאמת שקל יותר "לתפוס" בזמן ולקחת לסיר (אם היא רוצה). אצלנו חלק מהילדים נגמלו קודם מפיפי, ועשו קקי בחיתול עוד כמה חודשים. 

תודה גם לאברכית.

לא נעים לי להגיד, אבל כל עוד קיץ, היא אף פעם לא עם טיטול בבית, וכן היא מפספסת, היום פחות. היה שלב שהיא ממש הודיעה כל פעם שיש לה משהו ואמרתי לעשות בסיר והיא עשתה, אבל אני מרגישה שיש נסיגה קצת, אולי כי כשהיא בחוץ היא עם טיטול, וגם אצל המטפלת. כואב לי לראות אותה מתאפקת לפעמים, אז פשוט להוריד לה את הטיטול מיד ושתעשה בסיר? את חושבת שאני יכולה להביא למטפלת סיר בשבילה?

דברי עם המטפלת. בואי בגישה ש"תהיה גמילה" ותשאלי את המטפלת איך את יכולה לקל עליה בזה: להביא לה סיר? להביא לה מגבונים? כלומר - שיהיה ברור שמבחינתך היא צריכה ללכת עם זה, ואין בכלל שאלה. 

יש מטפלות שבאופן עקרוני מקבלות את הילד בלי טיטול רק אם הוא כבר גמול. בדרך כלל מטפלת או מעון גומלים, אבל כשזה מוגדר כגן אז בד"כ לא.

כל עוד הבטן לא גדולה מדי (אם היא גדולה, נראה לי שהוא קצת נמעך שם בפנים). בכל מקרה, יש לו די הרבה ריפוד כך שהוא מוגן למדי

אין עם זה בעיה..

הוא עטוף ומוגן..תהני.

ממילא בהמשך ההריון איאפשר לישון על הגב, וגם מן הסתם לא תצליחי לישון על הבטן בהמשך. אומרים שהכי בריא לעובר זה לישון על צד שמאל.

מותר ואפשר וכדאי לישון איך שנח, בלי קשר לגיל ההריון. מי שנח לה, יכולה לישון גם בתשיעי על הבטן. 

שמגיע ממך אל העובר ונמצא מאחור. וכשאת ישנה על הגב את חוסמת חלק גדול ממנו.

אני גם שאלתי על זה כי היה לי ממש נוח לישון על הגב וגם דודה שלי וגם חמותי ששתיהן מיילדות אמרו לי את מה שכתבתי כאן. אחרי כמה זמן גם גיליתי שאני מתקשה לנשום כשאני שוכבת על הגב וזה בהחלט קשור.

ואני ענקית וגם התינוקות שלי.

עד היום ב"ה כולם בריאים, שלמים ולא מעוכים.....

יפה לך התאור הזה.

אבל נוח לך???

כי אם לא נח לך- אז לך לך!

באיזשהו שלב בהריון מן הסתם זה לא יהיה נח.

מוכר לחלוטין, גם אצלי זה מתחיל מחודש שני, שהכל גורם לי להקיא, כולל מים.......

זה סימן טוב, ה' יעזור שהשלב הקצת קשה הזה ייסתיים מהר!!!

פשוט צמים??

ואמן שיעבור הכי מהר שאפשר...

פשוט יודעת בטוח, שהבדיקה החיובית היתה מדוייקת, ויודעת שעד הלידה זה יעבור....

בערך משבוע 7-8 מתחיל לי הקאות..בוקר טוב ישר לאסלה..

המלצות לחכות לשליש השני והנחמד יותר..

לנוח ולשתות,לשתות..שלא תתייבשי חס ושחלילה..

מקווה שהנשיקה תעזור.

ושיהיה בשעה טובה,הריון קל,ארוך ומשעמם..שבסופו תצאי בידיים מלאות.

וראיתם מה יצא לי חס ושחלילה שילוב של חס ושלום וחס וחלילה

העיקר שהצחקתי את עצמי..

"אם אין אני לי מי לי"

הרגעתם אותי...רק אני מקווה שלא יהיה לי בלימודים ובעבודה...

נראה לי מסוכן מדי ולא שווה את המחיר שחלילה תיפלי..........

אם יש ספורט שמסוכן לאישה בהריון - זה רכיבה על סוסים. לא רק הנפילה הפוטנציאלית היא סיכון, אלא הטלטולים ובמיוחד באיזור האגן הם ממש לא בשבילך.

הם גם לא מעוניינים לקחת סיכון...

אני יודעת שטרקטורונים אסור גם בגלל הסיכון וגם בגלל הטלטול. מחתימים שאת לא לא בהריון. אז אני מניחה שאותו דבר לגבי סוסים. לא הייתי לוקחת את הסיכון.

הם לא מסכימים,לא רוצים לקחת סיכונים וכו'..

להדסות אפשר באינטרנט לשערי צדק אפשר בפקס..

באיזה שבוע חברה שלך?

תלוי אם היא עלתה מידה.. בדר"כ גם לקראת הסוף כבר צריך שיהיה 1,2..

ואחרי הלידה אולי היא תעלה מידה..

מה שבטוח עכשיו כבר להפזיק ללבוש חזיית ברזלים.

זה בשביל שיהיו לך מדבקות מוכנות עם כל הפרטים שלך כדי לא להתעכב בקבלה? או שזה מקנה עוד איזה פריבילגיות?

כולכן נרשמות לפני הלידה?

גם בשביל לא להתעכב בקבלה, גם כדי שאם תבואי בשבת,

כמו שקרה לי, לא יעשו לך בעיות (אם זה לא שערי צדק...) והכל יהיה מוכן.

וגם- בירושלים אם יש עומס בחדר היולדות אליו הגעת ואת לא במצב לידה ממש,

יכולים להגיד לך לפנות לבית החולים התורן, ולא נראה לי שזה מידי מומלץ...

בקיצור זה לא קשה להירשם, אז כדאי.

להפסיק ללבוש חזיית ברזליים,זה עלול להקשות על מפתח הלב..וזה לא טוב לנישמה.

וזה גם יכול לגרום ליותר צרבות..

וואי, ממש לא ידעתי את זה..

אבל אני לא מסוגלת בלי ברזלים...

אם את מרגישה שממש נח לך ושאין בעיה, אז אין בעיה  

שנרשמה לבי"ח והיה עומס(בשבת) ושלחו אותה לבית חולים אחר. (למרות שנרשמה)

הבנתי שרק שם נרשמים..

כן, זה באמת יכול לכאוב... וגם קצת להגביל את התנועה שלי, משום מה (אם אני רוצה להישען אחורה או משהו). מה זה? חדש לי לגמרי... (או לא לגמרי, אבל זה לא היה בכזו עוצמה מקודם).

ובשבוע כזה בדר"כ כלום לא נח..מה שיכול להקל זה תנוחות זקופות ורכונות קדימה,לשבת על הכדור פיז'ו..

עמידת 4,6..

שיהיה לך בע"ה לידה קלה,מהירה,טבעית,בלי תפרים.

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!!

הצחקת אותי עם זה שבשבוע כזה, כלום לא נוח (זה נכון חלקית, אבל כן יש לי הרבה נדודי שינה, משום מה).

ותודה!

רועי פורר,ויש את פרופסור יודסין.

ל 2 הבנים פרופ' יודסין עשה את הניתוק של הלשון קשורה..

בהצלחה!!

ותבררי אם אחד מהם מקבל..ואיפה..

אולי אפשר גם לחפש בגוגל..

אצל ד"ר רועי פורר בירושלים. (לגדולה לפני שנה וחצי ולקטן ממש עכשיו)

שיהיה בהצלחה!

אני לפני לידה.

מי יודעת איך אפשר להגיע לרופאים הנ"ל?

הוא לוקח איזה 500 שקל (לפחות...) עדיף ללכת לרופאים של קופ"ח שעושים בחינם,

בררתי הרבה - תאמיני לי! 

נכון ללפני שנה וחצי, הוא לוקח 350 ש"ח, אם הוא עושה ניתוק. עבור ייעוץ הוא לא גובה תשלום, ככה שאם הוא הסתכל ואמר שאין צורך לנתק - את לא משלמת עבור הביקור, וזה ממש יפה, כי הוא פרטי ולא מקבל משכורת מאף אחד עבור הזמן הזה! הייתי אצלו עם שני ילדים שהוא בדק ולא ניתק, ולא גבה ממני שקל! 

יש רופאי אאג שמבצעים אם מגיעים עד גיל חודש

אני מכירה בכללית באריאל ובפתח תקוה, דר' גוסב שמה

וגם בשניידר מבצעים

הוא לקח לפני שנתיים 500 לפעם ראשונה ועוד 200 לפעם שניה, לחברה שלי הוא חתך 4 פעמים לבת שלה עד שבסוף התברר שזה בכלל בעיה אחרת אז לדעתי צריך לקחת את כל הענין הזה בערבון מוגבל.

ולנו זה היה שווה כל שקל!

לא יודעת למה אבל אני מרגישה בטוחה כשהוא עושה את זה.

אני אישית העדפתי ללכת לרופא בעל הניסיון הרב ביותר גם אם זה עלה הרבה כסף, ולהיות רגועה.

אני מציעה לך לגשת לרופא, אולי (אבל רק אולי) יש לה רפלוקס סמוי.

כשהסוגר של הקיבה לא בשל ואז החלב עולה למעלה תוך כדי האכילה, אני מכירה מקרה דומה- והרופאה נתנה טיפות שעזרו... אני לא בקיאה בכל הפרטים, אז אולי כדאי לשאול רופא... 

ההנקה יוצא לך שפריצים של חלב..וזה מקשה עליה את היניקה והיא מוציאה ומחזירה..מה שיכול לעזור זה לסחוט מעט את השד לפני כל הנקה ואז לחבר אותה.

אחרי ההנקה להרים לגרפס..

זה שיש הרבה יציאות ב"ה זה אומר שיש לך מספיק חלב..

וגזים את יכולה לנסות שינוי בתזונה להוריד מוצרי חלב,להניח אותה במנשא,לעשות עיסוי תינוקות,אופניים ברגליים

וטיפטיפות נגד גזים..

המון מזל טוב!!

.

הבן שלי בן שלושה שבועות ויש לו בדיוק בדיוק אותה הבעיה, עם אותם תסמינים. לא חשבתי על ריפלוקס- אבל לבת הגדולה שלי היה אז מאד יכול להיות שזה קשור, אבדוק את הענין

לתינוקות יש אינסטינקט לא לעשות את צרכיהם על אמא. לכן, אם היא צריכה פיפי בזמן הנקה, היא מתחילה להתפתל אפשר להוריד לה את החיתול ולקחת אותה לעשות פיפי מעל הכיור, או מעל סיר (או קערה), או בדשא, או בשירותים (כשאת יושבת והיא בין הרגליים שלך). אמהות יותר שמרניות, יכולות פשוט להוריד את התינוקת מהשד, ולהחזיק אותה כשהיא נשענת עליך בגבה. אם תשימי יד מתחת לטוסיק שלה, תרגישי אותו מתחמם כשהפיפי יוצא, אחרי כמה שניות אז תוכלי להמשיך ולהניק בנחת  

המון פעמים איך שהיא מתחילה לינוק היא עושה קקי, לדעתי הכעיה היא שבזמן ההנקה היא בולעת אוויר וזה מציק לה, השאלה אם יש דרך למנוע את זה ,כי כל רגע  היא מפסיקה ואני מרימה אותה לגרפס שלא תמיד יוצא ומציק לה והיא ממש צורחת

כי נראה לי שגם שרירי הפה וגם השרירים למטה הם שרירים טבעתיים שקשורים אחד לשני ו"עובדים" ביחד, כשמפעילים לחץ על אחד, גם בשני מופעל לחץ.

לכן גם בלידה עוזר לצעוק או לנשום כדי ללחוץ יותר טוב..

בקיצור- זה עניין של רפלקס.

ובאמת נשמע שהבעיה זה שפריצים חזקים מדי של חלב שגורמים לה להיחנק, וגם לבלוע הרבה אוויר,

והייתי מנסה כעצת יפעת להשפריץ קצת חלב לפני ההנקה כדי לווסת את חוזק הזרם

זה ממש מה שהיה לי עם שני הילדים הראשונים.

גיליתי את זה רק בילד השני ומיד אחרי הניתוק התופעות המחרפנות האלה פסקו.

המלצתי- להתייעץ עם יועצת הנקה מנוסה,

אצלי רק אחת מתוך 5 אחיות בטיפת חלב זיהתה את הבעיה,

וגם הרופא אמר שזה שטויות,

אז סבלנו המון זמן,

וחבל.

זה נשמע באמת שיש לך זרימת חלב חזקה והעצה של יפעת ,להוציא חלב לפני ההנקה, מצוינת.(גם במקרה של גזים זה יכול לעזור כי הרכב החלב הוא שונה במהלך ההנקה ובהתחלה יש יותר לקטוז ויש תינוקות יותר רגישים לזה וזה גורם אצלם ליותר גזים)

אופציה נוספת זה להניק כשאת שוכבת על הגב ואז משחק פה כח הכובד והזרימה פחות חזקה.

בהצלחה.

ומה זה מרכז?

למיטב ידיעתי, אם הרגשת שאת תיכף עומדת להתעלף, מותר לך למנוע את זה ואת לא צריכה לחכות שתתעלפי באמת ואז בטוח יהיה מותר לך לשתות.

מה שכן, היית צריכה לפחות לנסות לשתות ולאכול לשיעורין, ורק אם זה לא עוזר, לשתות ולאכול רגיל.

אני כמובן לא רב,ובדיעבד אם היית שואלת לפני אולי היו אומרים לך מלכתחילה להתחיל לשתות בשיעורים כדי לא להגיע למצב כזה..אבל אם כבר הגעת אז את צריכה לשתות ושוב אולי בשיעורים אבל הכי חשוב שאת והתינוק בסדר וההנקה לא נפגעה מזה..ברוכה הבאה לפורום !!

אם עשינו טעות, אפילו מחוסר ידיעה, אפשר וכדאי לעשות עליה תשובה ולתקן אותה. אפשר לתת צדקה, או לצום באחד הצומות הקלים למרות שלא חייבים, או להחליט ללמוד לפני כל צום את ההלכות לחולה.

כל זאת אם וכאשר מתברר שבאמת נעשה דבר בניגוד להלכה.

רק אמרתי את דעתי..אברכית את באמת אברכית צדיקה

אם את מרגישה כאב ראש ואת בהריון או מניקה, את לא צריכה להגיע לשלב התעלפות. אם אין לך רב זמין לשאול, עדיף להתחיל בשלב מוקדם יותר לשתות לפי שיעורים וכך את ממשיכה בעצם את הצום, כי זה פחות מהשיעור. את צריכה להכין לך כלי מדידה, למשל, בקבוק תינוק ולסמן וכך תדעי באיזו כמות מדובר.

אם את חוששת בצום (הצום הבא שלך יהיה ט' באב, אם עד אז תניקי או תהיי בהריון, אז כדאי לשאול שבוע  לפני למקרה שיקרה שוב...

לנו שמגיע לך בשעה טובה..

וכמו שלמדת על בשרך שהנקה מלאה לא מונעת הריון...

וזה מאוד אינדווידואלי בין אישה לאישה..

אבל בדר"כ אומרים שאם זה מונע זה רק מי שמניקה 12 הנקות ביום כל שעתיים גג שלוש,וגם בלילה.

וכמובן לא מקבלת מחזור.

שיהיה הריון קל,ארוך ומשעמם..

שבסופו תצאי עם ידיים מלאות.

בחיים לא שמעתי שרופא יגיד שהנקה, מלאה ככל שתהיה, מונעת הריון בוודאות. תסלחי לי אבל הייתי מחליפה רופאה בדחיפות.

מצטרפת ליפעת באיחולים...

קיפי - גם אני מכירה את הנתונים האלה, אבל מעניין שמהנשים שאני מכירה, בערך 10 מתוך 100 שייכות ל2 האחוזים האלה

הנקה מלאה לגמרי, במשך ה3 חודשים הראשונים, אם לא מקבלים מחזור,

מונעת ב98%.

עד גיל חצי שנה, כלומר ב3 חודשים הבאים, אם עדיין מתקיימים שני התנאים הנוספים (הנקה מלאה מלאה+ אין מחזור)

יורד לכ95%

אחרי זה כבר אין ערבות לכלום... כ"א והגוף שלה

כנראה שאת ב2% הנותרים

(או שהקב"ה רצה לשלוח לך נשמה מאד מאד מיוחדת)

כמה דברים,נתחיל מהדברים הטבעיים,לשנות את התזונה שלך או ללכת לבדוק אותו ואותך למה הוא רגיש..

בדר"כ יגידו לך להוריד מוצרי חלב.

יש תרופות של טיפטיפות נגד גזים..

מנשא יכול לעזור מאוד.

יכול להיות שבהתחלה יוצא לך שפריצים חזקים של חלב..או שהוא בולע המון אוויר אפשר קצת לסחוט ואז להתחיל להניק.

עיסוי תינוקות,אופניים ברגליים,ויש את התנוחה שלאת מרימה את התינוק על היד שלך {הבטן שלו על היד שלך}

בהצלחה!!! זה בדר"כ תק' של השלולשה חודשים הראשונים..

אמרו לי על מוצרי חלב אבל אני בקושי צורכת מהם-כוס קפה ליום ואולי פרוסה עם קוטג'....

אני נותנת לו גרייפווטר אבל זה כבר אחרי או תוך כדי שכואב לו...גם במנשא אני משתמשת אבל הוא מתעורר ברגע שאני מוציאה אותו.

זה לא קשור לכמות. אם הוא רגיש, אז גם כוס קפה ופרוסה עם קוטג' זה משמעותי.

אבל קשה מאוד לדעת מה באמת הגורם. אני הלכתי לאבחון וגיליתי שהוא היה רגיש לעגבניה, תפו"א מבושלים (אפויים או מטוגנים אפשר) ולימון. איך יכולתי לנחש דבר כזה, אחרי שהקפדתי לאכול טחינה עם לימון בריא שעוזר לספיגת הברזל?!

ויש אחת בשם מיכל שרביט שבודקת גם למה אתם רגישים..בהצלחה!

מכשיר מיוחדת ואלקטרודות וסוג דם ככה מבררים למה את והתינוק רגישים.. וזה יכול להשפיע על מערכת העיכול...

תחפשי בגוגל ביקום בי-ם של שושנה לרנר ונעמה ניימן.

תקשיבי - זה עובד! 

צריך רק קצת אומץ לנסות, וזה הכי טבעי וקל בעולם! 

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

זו באמת בעיה.

ניסית בחורות או נשים ללא ילדים? יש איזו מדרשה או דירת שירות לידכם? אולי משם תבוא הישועה.

יש משפחה באיזור??

מאיפה את?אולי מישהי מהפורום יכולה לעזור..

שגרה קרוב (היא כבר היתה סטודנטית)

זה באמת לא פשוט כל הלחץ והקשיים, אך מאוד חשוב למצוא את הזמן לנוח ולהרגע.

צריך למצוא עוגנים, כל מיני דברים טובים שמחזקים אותך, דברים שאת אוהבת לעשות, מוזיקה שאת אוהבת, לרקוד, לצייר או כל דבר שמדבר אלייך. זה מאוד משחרר ומשפיע על המצב הנפשי והפיזי.גם אם לא תמיד מתחשק להתחיל עם זה, כשמתחילים מגיע הרצון וזה יכול לעשות פלאים!

מעבר לכך, הרבה תפילה ודיבור עם הקב"ה. לי זה מאוד מאוד עוזר בתקופות שקשה לי, אני מרגישה שזה הדבר שהכי מרגיע אותי ונותן לי תחושת ביטחון שהוא איתי ושולח לי רק טוב ורק מה שמתאים לי.

אם את יכולה, עדיף שתעבדי פחות בלחץ, אם זה מתאפשר, את הרבה יותר חשובה מזה!

לי לקח שנה+ להכנס להריון הראשון וזה באמת השפיע לי על המצב רוח המון, אבל צריך להשתדל ולהיות חזקים, לבטוח בה' ולצפות לישועה!

בינתיים תהני מן המתנה הקטנה שיש לך בבית שוודאי מאירה את חייך ללא גבול וצריכה אמא שמחה ושלווה.

בהצלחה רבה!

חושבת עלייך

דבר ראשון למה הריון מדומה אם יש לך איחור את יכולה לעשות בדיקת דם,בדר"כ זה אמין יותר מהבדיקות ביתיות..

לי יש בבית בן בן 9 ח' והבדיקה הבייתית הייתה שלילית.

וכמו שרוני ושמחי כתבה לפני מה את אוהבת לעשות? ומשמח אותך?

תצאי קצת עם חברות או עם בעלך לבד..

תנוחי קצת אחה"צ כשאת חוזרת מהעבודה שיהיה לך כח בערב.

תלכי לטיפול מפנק בשבילך עצמך,עיסוי/רפלקסולוגיה/דמיון מורך וכו'..

לדעתי זה שווה "פעמיים כי טוב", כי זה טוב גם לאחותי וגם לתינוקת 

ב"ה שימשיך כך,בהחלט פעמיים כי טוב!!

היום, אחרי שבוע של וירוס גם הבת שלי וגם אני התאוששנו סוף סוף..

היא הלכה לגן ואני נחה קצת בבית המשבוע הלא כ"כ נעים הזה,

כ"כ פחדתי להתייבש ששתיתי כמויות שלא היו מביישות גמל.. בסופו של דבר ב"ה רק הרווחתי מזה.

ותודה לבעלי היקר על הטיפול המסור