פורום הריון ולידה (עמוד 5391)

זה גם מאוד מתאים לפורום שלנו..

כתוב בצורה מעניינת ופשוט נוגעת ללב.

שנזכה בעז"ה!!

וכמובן גם תמיד יכולה להישאר

כי אז היא נחשבת אחרי לידה,וחוזר חלילה..

בס"ד

אם כן והכל תקין יתכן שזה מחזור ( ללא ביוץ) ואין זה אומר שתקבלי מחזור במהלך כל ההנקה. (אבל גם לא שולל)

רק הכניסה איזה מקל לקחה דגימה שאני לויודעת מה היא ואמרה שהכל נראה תקין.....

בכל אופן, בחזרה של דימום משמעותי מומלץ לבצע אולטרא סאונד לשלילת שאריות שליה, עם זאת, כנראה שזה לא זה אם כמעט לגמרי הסתיימו הכתמות. קורה בהחלט שיש וסת.

אם ממשיך מעבר לימים או כמות שאת רגילה לראות בוסת- פני שוב לבדיקה, והפעם עם אולטרא סאונד

יש נשים שמקבלות מחזור בהנקה..אבל נשמע שיוצא לך המון דם שזה פחות תקין,ממ

ליצה לגשת לרופאה.. תעדכני אותנו.

ולגבי סתימה אני ממליצה על תנוחת פוטבול להניק כשהרגליים מתחת לכתפיים זה יכול לעזור לפתוח את הסתימה.

אני חוששת שזה מהבדיקה של הרופאה... בכל אופן כדאי ללכת לרפואה דחופה?כי זה סיפור להשיג תורים?

לגבי הסתימה- היתה לי בשבוע שעבר בצד השני והלכתי ליועצת הנקה והיא פתחה לי את זה,העניין הוא שכרגע חזרתי לביתי והיא גרה בעיר של ההורים שלי שזה ממש רחוק...אני באמת מניקה ככה כהמלצתה-"תנוחת דרבוקה" השאלה אם זה מספיק ואם זה ישחרר כי ממש ממש ממש ממש כואב לי עד דמעות???

גם לי היה מחזור אחרי הלידה. בדיוק אותו דבר כמוך, כשכבר הייתי לקראת סוף הספירה..

מיד התקשרתי למדריכת כלות שלי. נורא נבהלתי...

והיא בקול מסתלסל כזה צוחקת ואומרת: גברת, יש לך מחזור!!!!!!

זה לא נראה רצציני, היום כמעט כל אשה שלישית מניקה ומקבלת מחזור סדיר.

יש יועצות הנקה בכל מקום בארץ כמעט..

זה דימום רציני יותר ממחזור?כואב לך גם הבטן?אם כן אני אישית הייתי נגשת לבדוק כמו שכתבו לך..

זה דימום שמתגבר ופוחת ושוב ושוב לא כואב לי הבטן............

אולי באמת אני אלך לאולטרסאונד...

הרופאה שלי אמרה פעם שמשטח פאפ גורם לדימום.  (היא אמרה את זה על בדיקה כלשהי, נדמה לי שזה היה משטח פאפ לא 100%)

ולוכיה שחוזרת זה בהחלט יכול להיות אדום, קרה לי בכל הלידות, אבל לא בכמות גדולה. 

מקווה בשבילך שזה לא מחזור, אבל גם אם כן - בטח יש בזה משהו טוב...

קבלי חיבוק - יש מאחורי סיפורים מספר של לוכיה חוזרת פעמיים ושלוש ואני מבינה אותך ממש...   

כשהרגליים של מי מתחת לכתפיים של מי?

ומה זה בדיוק "מתחת".

זה כשאת מניקה אז הראש של התינוק מול החזה שלך, והרגליים של התינוק פונות החוצה, הרגליים של התינוק מתחת לבית השחי שלך {יותר מדוייק בית שחי מכתפיים }

הבנת? במקום תנוחת עירסול שהרגליים של התינוק מול הבטן שלך אז הם פונות החוצה..

http://www.doula.co.il/Index.asp?ArticleID=176&CategoryID=120&Page=2

קודם כל- מניסיון שלי 5 שבועות אחרי לידה זה יכול עוד להיות מהלידה. לא מחייב שזה מחזור.

שווה שווה ללכת לעשות אולטרסאונד. כשלי קרה מקרה דומה, גילו באולטרסאונד שיש קריש דם ברחם, שכנראה נשאר מהלידה ולא מצליח לצאת. קיבלתי כדורים ואחרי יומיים כבר יכולתי לעשות הפסק..

חיבוק, והרבה הצלחה, והכי חשוב- תזכרי שאחרי לידה כמעט הכל נורמלי. שמעתי כבר על כ"כ הרבה נשים שדיממו מלאן זמן אחרי הלידה...

תקין ונפוץ זה עוד דימום מאחרי הלידה ולא מזור לי זה היה 5 שבועות אחרי לידה הפסקה שבוע כבר עשיתי הפסק והופ חזר הדימום לשבועיים וחצי ..

ממש יתכן עם 1000 סימני קריאה.

את טובלת בפעם הראשונה, מניקה מלא, מניפה דגלים אדומים לאחר שבועיים שלושה (מקבלת - בלשון העם),

סופרת 7, מתכומננת לטבילה, מניקה, רצה למקוה,, ממהרת הביתה כי הביבי רוצה לאכול וחוזר כגלגל מדי חודש בחושו. מדברת עם אחיותייך ומקנאה בהן על שלא ראו מקוה כבר שנה עם הנקה אחת או שתיים ביום.

גם זה קורה חברה.

מאחר והשתתפתן איתי כ"כ אז אני רוצה לעדכן..מסתבר שאני היסטרית(כהרגלי וזה היה עדיין המשך של הלוכיה שפתאום התפרץ לו וממש הבהיל אותי ב"ה-גם זו לטובה...

נקווה אך לטוב בע"ה ולסיום מהיר של העניין הלא נעים הזה...

יש את "המדריך הישראלי להריון ולידה" של עמוס בר וטלי רוזין.

זה 'הספר עם הגלגל'- כשתבקשי ככה בחנויות, ישר ידעו מה את מחפשת.

פשוט יש בכריכה שלו גלגל הריון שכשאת מסובבת את החץ שלו על תאריך הווסת

הוא מורה לך מתי תאריך הלידה המשוער...

מה שטוב בספר הזה זה שהוא מסביר ההההכל מההתחלה ועד לסוף ובשפה שווה לכל נפש. כל הבדיקות, התרופות, המקרים, המונחים, השלבים, הגישות- הכל תמצאי שם!

מה שלא טוב בו, זה התמונות הלא כ"כ צנועות, וגם השפה שלפעמים היא מידי 'פתוחה' עבורינו כציבור דתי.

אני איך שקניתי את הספר לקחתי ערימת בריסטולים והדבקתי על התמונות שלא היו נראות לי, גם בשביל העיניים שלי, וגם כדי שבעלי יוכל להציץ בו בלי להיבהל. ככה נשאר רק המלל. והוא קולח, מובן, מפורט, ו...כן, קצת חילוני.

פשוט המחברת היא כתבת ב"לאשה", אז את מבינה ת'סגנון.

עדיין זה עדיף לדעתי על הספרים הדתיים על הריון ולידה, שיש בהם יותר חאפריות בעובדות, פחות מידע רפואי, ויותר מידי דברי תורה. ועם כל הכבוד, כשכואב בלידה, לא זוכרים אותם.

קודם כל מזל טוב!!

אני גם מאוד ממליצה על "הספר עם הגלגל" כי הכל ברור ומקיף ומסודר כמו שצריך.

גם בהריון רביעי א ני עוד צמודה אליו (איזה גודל הוא השבוע? צמרמורות זה נורמלי? וכו'. הכל שם.

לי יש את המהדורה הישנה והיא הרבה הרבה יותר צנועה והבנתי שאין הבדל משמעותי בתוכן מלבד הסקר על מחלקות ליולדות בכל בית חולים שזה ממש לא אקטואלי במהדורה הישנה אבל באינטרנט יש בנושא זה את הכל.

לגבי "לידה פעילה" ספר מעולה אבל "למתקדמות" ז"א  אין שם את כל תהליך ההריון והעובר אלא בעיקר על יתרונות הלידה הפעילה שבשלב שלך נראה לי יש לך עוד מספיק זמן להתעניין בזה.....

כשתגיעי לשלב הנ"ל, זה באמת ספר מעולה.

איזה כיף!! שיהיה בקלות ובשמחה,

ואת הספר עם הגלגל..

ויש באתקי אינטרנט המון מידע,יש גם באתר של כללית.

ברוכה הבאה ובשעה טובה.

מאחלת לך הריון קל,ומשעמם ותצאי בע"ה בידיים מלאות.

מעבר למדריך הישראלי, לי יש את "בשעה טובה" של מיכל פינקלשטיין ויש בו גם קצת זוויו הלכתיות ופן יהודי, אני ממש אוהבת הספר...

את ההריון שלי ליווה באמת הספר "עם הגלגל". וגם "בשעה טובה" - שהוא קצת פחות מפורט, לפחות לגבי הבדיקות.

אבל לקראת הלידה אני קוראת את הספר "להיות לאם" (שהיום קצת קשה להשיג אותו בחנויות וצריך להשאיל ממישהי שקנתה לפני כמה שנים) - וגם בעלי קרא אותו, ושנינו נהנינו מאוד.

הוא מאוד מעודכן, מאוד מפורט, ומכיל סיפורים אין ספור שממש עוזרים לזכור את כל הפרטים וההמלצות. ועוד יתרון גדול בו זה שהוא בגישה מאוד אמונית ודתית. ממש תענוג!

את כל הספרים שהוזכרו חוץ מלידה פעילה אני מכירה,

ועכשיו בעלי קנה לי את הספר ליד ה' של נחמה אפשטיין,

היתרון שלו מול כל הספרים הוא שהיא ממש נותנת ביטחון לקראת הלידה

ואמונה שאישה יכולה ללדת בלי אפידורל ולעבור את הצירים עם נשימות מתאימות

תוך הבנה לנס העצום שמתרחש בכל רגע,

עובר חדש ברחם, תינוק שמחכה לצאת לאויר העולם,

יצירה חדשה של הקב"ה, עם השותפות של האישה ברוגע ובנשימות איטיות.

כמובן שהיא לא "מכריחה" ללדת בלי אפידורל אבל העיקר של הספר זה להתחבר לגוף

ובכך להביא נשמה חדשה לעולם. עם שמחה רבה בכל התהליך.

חוץ מזה בסוף הספר יש הלכות לקראת לידה וכל האיסורים, נסיעה בשבת וכו'

בהצלחה!

גם אני מאוד מאוד נהנתי מ"להיות לאם".  הוא ממש כיפי, מעניין, הסופרת מדברת ממש אלינו, בצורה קולחת ומרתקת.  גם הפן האמוני מורגש בספר בצורה אמיתית ויפה ולא מוגזמת.  (הלידה היא לא רק רוחנית...) היא מביאה מידע רב ומקצועי בכל הנושאים החשובים.  לגבי ספרים אחרים אני לא יודעת, קראתי רק אותו...  על "הספר עם הגלגל" לא שמעתי אז, אולי לפעם הבאה?

(אפילו קורס הכנה ללידה לא עשיתי, רגועה שכמותי... רק חקרתי חברות מה אמרו להן בקורס.  פשוט בזמן ההריון הראשון הייתי עסוקה חבל"ז וממש לא היה לי זמן לזה!! וברוך ה' יש לי שלושה ילדים שנולדו בלידות סבירות לחלוטין, כמעט נעימות אפילו... ובלי אפידורל. )

שיהיה בהצלחה רבה ובשמחה, הריון קל ומשעמם...

תודה לכולן !!

אני מקיאה ויש לי בחילות ברמות מטורפות. ממש רזיתי בפנים ובגוף..

אנלא מסוגלת לאכול!! ההקאות באות לי בלי קשר לעולם- פעם בבוקר, לפעמים בצהריים, ולפעמים שניה לפני שאני הולכת לישון (אבל כל יום אנחנו מקיאים- זה לא פוסח על שום יום...)

אי לכך ובהתאם לזאת, התזונה שלי לא להיט בלשון המעטה...אני מחפשת אוכל שאני יודעת שאני אוהבת ושהוא מגרה אותי- כי גם אין לי תאבון בגלל שאני כל הזמן מקיאה...אני ממש דואגת ממה העובר ניזון אם כמות ההקאות שלי ממש גבוהה?? ובכלל, אני בנאדם די רזה אז גם אין לי מחסנים של אוכל בגוף....

מה אפשר לעשות? אולי וספי תזונה בכדורים?

(ובכלל, אני ממש טובה בלבלוע כדורים, ובההריון אנלא מצליחה! הם גורמים לי להקיא!! מה עושים??)

תודה יקירות!!

לאכול ארוחות קטנות וצפופות כל שעתיים,קרקרים,טוסטים,צנימים

לימון יכול לעזור וקרח.

ותזכרי שזה בדר"כ מלווה רק בשליש הראשון,ואת יכולה בכייף לפרוק כאן זה גם עוזר,ההזדהות,וההוצאה

אני לא ניסיתי אבל חברה שלי אמרה שהם ממש עזרו לה.

ג'ינג'ר טרי לא ממש עזר לי.

אני מליצה על חשיבה חיובית, ועל להכריח את עצמך לאכול. לפעמים האוכל עצמו גורם להחלשת הבחילות.

תעשי ניסויים - כל פעם תאכלי משהו אחר.

לי גם עזר לשבת לאכול עם בעלי - רק כשהוא אכל משהו זה נראה לי פתאום טעים... תחפשי אנשים שלשבת איתם עושה חשק לאכול

על ההמלצות שכבר נתנו לך כאן. יש לי את "בשעה טובה" ו"לידה פעילה" (שעוד לא ממש קראתי, אבל מרפרוף הוא נראה ממש טוב), וקיבלתי מחברה את "להיות לאם".

מה שאני כן יכולה זה קצת לחזק את מה שכתבו לך בנוגע לספרים חילוניים- כדאי מאוד לבדוק אותם היטב בחנות, כדי לא לקנות ולהתחרט אח"כ. היו לי כמה ספרים שבדקתי ולא קניתי כי הם לא התאימו לי בגלל הסיבה הזו.

ואנחנו סיפרנו להורים של בעלי בשבוע 12 (הם היו הראשונים שסיפרנו להם כשהתחלנו לספר לאנשים, אבל גם במקרה שלנו הורים שלי ידעו עוד קודם).

וברוכה הבאה! ומזל טוב! בשעה טובה

1. מתי להגיד. למה בכלל צריך להגיד? הרי ברכה שורה בדבר שסמוי מין העין. כמה שפחות יודעים - כך טוב יותר. אם בטן כבר מדברת בעד עצמה - תחליטי.

2.ספר. כל אחת והטעם שלה, הידע שלה והצרכים שלה. לכן אני ממליצה לך להיכנס לסטיימצקי, לצומת ספרים או לספרייה המקומית כאשר יש לך זמן - ולבדוק כל מה שיש שם. היום יש מבחר גדול, ואת בטח תמצאי משהו לטעמך אם לא בחנות אחת, אז באחרת.

אני אהבתי אותו, נותן הרבה מידע על ההריון וגם על הלידה.

קיבלתי תשובה על הבדיקות שלי ויש לי אבנים בכיס מרה

טוב אולי זה לא כל כך טוב אבל לפחות עכשיו אני יודעת למה יש לי כאלה כאבי בטן

עוד מעט יש לי תור לרופאת משפחה אז ניראה אם צריך ניתוח או לא...

אז ככה:

קמתי באופן טבעי - כי המוזיקה בבית ספר ליד הבית שלי לא פעלה באותו בוקר ב"ה... (התפללתי על זה לילה לפניכן )

היה לי כוח להכין לי ארוחת בוקר מסודרת - וזה נתן לי כוחות לכל היום!

וככה הספקתי להכין מלא קציצות ירקות ולהקפיא (אל תדאגו, אני עושה אותן עם ממש מעט שמן ), לסדר את המקרר, לעשות קניות בשוק, לארגן מסמכים ועוד דברים שבימים לפני כן ממש לא היה לי כוח אליהם...

שיהיה גם היום יום טוב ומלא תועלת לכולן!

ממש "השגחה פרטית"!

ואצלי בבית נהיה קצת אור כי שטפתי אותו

ובעלי היקר חתך ובישל את העוף

וקיבלתי אישור על כל הלימודים והגמולים של השנה שעברה- וזה מלא! ב"ה

ובכלל השבח לבורא עולם אבל לכבוד החג התקשרו הרבה חברים מחו"ל ועשו לנו שבוע מגוון ונוסטלגי במיוחד.

הכנתי סכום מסויים-

ומצאתי את כל מה שאהבתי- בחצי מחיר ממה שהתכוונתי להוציא!!!

אפשר קצת פרסומת למקום הטוב ההוא?

אחת בגאולה, שתי חנויות שונות בבאר שבע,

עשה לי את היום!!!

ברוך ה' הצלחתי קצת לנוח היום, בתנאים כמעט בלתי אפשריים:

60% מהמשפחה חולים - אני, הבן הגדול בן 4, והתינוקת המתוקה (פחות מ-3 חודשים!!!).  בעלי לא בבית ואין סיכוי שיגיע בשעות הגיוניות (הוא עובד בארבעת המינים והלחץ הוא פשוט מטורף... לילות לא מעטים הוא פשוט נשאר לישון במחסן...)

אבל הצלחתי לישון שעה בבוקר וגם אחרי צהריים די נחתי - רוב הזמן רבצתי על הספה ונתתי לחבר'ה להפוך את הבית בינתיים

ככה שעכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב ואלך לישון ברגע שהקטנטונת תרדם... 

גם בעלי עובד ב 4 המינים.. מזדה איתך

חזרתי עכשיו מסעודת אמנים,והיה נהדר..ומרגש,

בעלי סיים לבנות את הסוכה..בגלל שהוא עובד ב 4 המינים אז הוא בונה מוקדם יותר..

ואני מתה על סוכות..

צום קל ומועיל לכולן.

הזה, אבל עכשיו אני בסוף שמיני, ואני כבר באפיסת כוחות עם צירים מוקדמים (למרות שאני תמיד סוחבת עד הסוף), כך שאני לא יודעת איך הפעם יהיה החג. אולי יש לכם רעיונות איך מתחזקים בחודש תשיעי? אני לוקחת ברזל קבוע וגם בי 12, לפעמים אני אוכלת משמשים מיובשים, אך הברזל עדיין נמוך מידי ולפעמים אני באפיסת כוחות. (ויש לי ב"ה מלא ילדים קטנים בבית). בעלי עובד קשה בחוץ, ועכשיו גם בבית ואין לי שום אפשרות כעת לקחת עזרה, כך שאני ממש חיייבת להתחזק - אם יש לכם רעיונות - אשמח. רק שלא יהיו דברים מסובכים ומורכבים מידי כי כאמור אני באפיסת כוחות ולא יהיה לי כח להשקיע בדברים מסובכים.

סליחה על ההתבכיינות, אתם בפעמיים 'כי טוב' ואני מתלוננת... אז אני ממש לא זוכרת מה היה ביום שלישי, אבל באופן כללי אני עדיין נורא נורא נהנית מהחופש ה'גדול' שניתן לי כמתנה לאחר שהילדים התחילו גנים וביה"ס, יש לי בוקר שלם של שקט ורוגע, וזמן לעשות כל מיני סידורים.

אני ממליצה גם על אומגה 3,ואולי איזה טיפול רפלקסולוגי,או חיזוק קצת?

אם את מאיזור י-ם תדברי איתי..

ולברזל אפשר לאכול גם טחינה,ובשר אדום וכבד,פטרוזיליה וכו'..

לקרוא לילדים סיפור במיטה בשכיבה

אולי שכנות יכולות קצת לעזור ? לשלוח את הילדים לחברים מידי פעם?

אני בהריון אכלתי הרבה טחינה וכפית שומשום קלוי

סיימתי את ההריון עם 13.5

בהצלחה

אמממ, אמממ, אמממ... אה! ניקיתי את החלונות של הבית יסודי! חוץ מחלון אחד שהוא לא כ"כ נגיש. מובן שאח"כ ירד גשם, כי אם כבר אז כבר, אבל הם עדיין די נקיים

אולי קיבלנו משהו שווה בדואר. עוד מעט אלך לראות...

איפה את גרה..?

זה היה אמנם גשם של חמש דקות, אבל עדיין- גשם זה גשם

הרב קרוייזר רב היישוב מצפה יריחו.

להתחיל לשתות המווון,מהיום,

לנוח מתחת למזגן לא לצאת לביה"כ,להתפלל בישיבה בבית.

בהצלחה!!

בנות, אני ממש חייבת לשתף אתכן..

יום כיפור זה יום כל כך קדוש ונורא-איך אשב בבית, במיטה, מול המזגן(שאין..)?

אין דבר מבורך יותר מלזכות בפרי בטן, ישתבח שמו!!וממילא-אם ה' זיכה אותנו אז לא נתפלל בחוזקה ביום כיפור?

לא נצום כמו שצריך? חשוב לי להדגיש:

אני יודעת שזה ממש לא מה שצריך לחשוב על זה ובשכל אני חושבת אחרת.. אך.. הלב..

הרגש שבאישה הוא מאוד חזק.מצד אחד-בטח שחשוב לי לעשות הכל בשביל שיהיה טוב לעובר בעז"ה,

ומצד שני-מה בקשר לתפילה?לבכי וההתחזקות?יום כיפור!!!!!

אפילו לא ללכת בערב לתפילה?

האם גם אתן הרגשתן ככה?

ממ... אני חייבת עידוד וחיזוק.

אני רק בהתחלה.. 

תודה צדיקות!!

האיסורים- ידועים

התפילה- תתקבל מכל מקום בו תשפכי אותה לפניו יתברך.

תחילת הצום תמיד קלה יותר ואם תרגישי טוב תוכלי ללכת לכל נדרי וערבית (ואו-- הפיוטים של מרוממים ומרוקניים  אותי כל שנה מחדש)

ההמשך- סתם חבל לבזבז אנרגיות.

אם נוח בבית כנסת (מה שבדר"כ לא כ"כ קורה) אין בעיה להתפלל ולחתום שם קבע עד מוצאי שבת/ הצום, ואם לא- עדיף לנוח ולצום בקלות.

והמשפט המעצבן של הסבתות- את צריכה כוח כפול,  אוכל כפול ומצב רוח כפול, אז תנוחי בשבילו

ועוד יהיו לך המונמונמונמון שנים לשבת בבית כנסת אחרי שהילדים (שעוד לא נולדו) יגדלו, ויתחתנו...

ואם ביום כיפור אנחנו כמו מלאכים אז תהיי את מלאך שוכב, מה אין כאלה?

בעז"ה, אני ממש מתפללת שהצום יהיה גם מועיל וגם יעבור בטוב..

לדעתי, מי שרוצה לצום- שלא תקרא כל מה שכתוב על זה באינטרנט... אפשר להשתגע!!!

אצלי - הרב פשוט ציווה עלי לא לזוז מהמזגן (שהיה בחדר ב"ה!!!). החיוב הוא על הצום, כפי שאמרה חברתינו למעלה, והתפילה זה בונוס נחמד למי שיכולה. ולא לשכוח שנשים חייבות רק בעיקר תפילה, אז בכלל.... בעיקר להצליח לצום כמו שצריך. החיוב פה די חמור.

ודכאי בכל מקרה לקבל הנחיות כלליות מרב, מה קורה אם לא מרגישים טוב (לא תמיד יש רב זמין לענות על שאלות תוך כדי הצום).  במיוחד אם דבי (הי, מה נהיית חצי תאומה שלי?), את אומרת שאת צמה גרוע.

העיקר שיהיה גמר חתימה טובה. 

תודה ....

מקווה שיעבור בשלום...

כי הרבה ענבים יכולים לגרום לתינוק לגזים....

ענבים וצימוקים זה מצויין לפני צום לשאר האוכלוסיה

מיץ ענבים תירוש וענבים..אם זה יונק מעל גיל 3 ח' לא נראה לי שזה ישפיע עליו כ"כ..

תודה על ההוספה

תשאלי רב, אם בכלל מותר לך לצום.

אם כן - מתי ואיך מותר לך לשבור צום באמצע.

לפני הצום ממליצה לך לשתות מיץ ענבים, לפחות כוס. והיום - לשתות כמה שיותר.

תרגישי טוב,

שיהיה לך קל בצום ושתלדי בזמן תינוק בריא

גמר חתימה טובה,

יעל

גמר חתימה טובה לכולם!!!!

http://www.kipa.co.il//jew/show.asp?id=40142

שימי לב על רשימת פתורים מצום

גמר חתימה טובה

קודם כל אני מזדה איתך זה ממש לא נעים,וזו תופעה ידועה לאחר לידה,

מה אפשר לעשות?!

קודם כל  לשתות המווווווון מים,לאכול סיבים תזונתיים,פירות יבשים עגבניות וכו' שיעשו יציאות רכות.

לא ללחוץ בשירותים,לשבת בנחת,{שמישהו ישמור על התינוק בזמן שאת בשירותים}

להניח שרפרף מתחת לרגליים,ואחרי השירותים לשתוף את המקום ולמרוח משחת הממליס {משחה טבעית}

אם זה לא עוזר אפשר גם לגשת לרופא ויש תרופות קונבנציונאליות.

תרגישי טוב!!

דבר ראשון - אני ממש מבינה אותך, אצלי אותו דבר אבל בשלבי סיום ברוך ה'...  אל תדאגי - גם זה יעבור. 

ותוספת על מה שיפעת אמרה: כדאי לשתות מיץ שזיפים טבעי (אצלנו מוכרים במכולת) כוסית כמו של יין שלוש פעמים ביום, וכף שמן פרפין - קונים בכל בית מרקחת, גם כן שלוש פעמים ביום.  זה עוזר ליציאות רכות וגם עושה אותן משומנות כאלה (השמן פרפין) והן מחליקות בקלות.  מיץ שזיפים - קראתי כאן בפורום שעוזר גם לאכול שזיפים מיובשים כמו שהם, וגם שמעתי שאפשר להשרות שזיפים מיובשים במים רותחים ואח"כ לשתות את המים, לא ניסיתי.  בכל אופן על המיץ שזיפים שקונים כתוב גם "מיצוי מימי של שזיפים מיובשים". 

שני הדברים האלה הם המלצה טבעית של רופאת משפחה וזה ממש ממש עוזר!!! כדאי להקפיד על זה כמה שבועות כדי לסיים עם העניין סופית.  אני עשיתי את זה שבוע אחד, זה השתפר אז הפסקתי ואח"כ חזר שוב... עכשיו אני עושה את זה כבר שלושה שבועות ונראה לי שאני לקראת החלמה...  בכל מקרה הכאבים האיומים משתפרים ללא היכר כבר בשבוע הראשון של הטיפול הזה. 

חוץ מזה, כמו שיפעת אמרה, שותים המון המון מים ושמים שרפרף מתחת הרגליים בשירותים. 

יש גם נרות שרופאת משפחה יכולה לתת - לקחתי אותם כשהיו לי כאבים מטורפים ואחרי הנרות הם נרגעו קצת, שמים אותם בבוקר ובערב כמה ימים רצופים ואז הכאבים שוככים ואת יכולה ללכת לשירותים נורמאלי - אבל לא להפסיק לשמור על יציאות רכות!!!

בהצלחה רבה והחלמה מהירה. 

תודה רבה יפעת 1, אחותו ואור יעל -

מאוד עזרתן...

אני אנסה את מה שאמרתן מקווה שיעזור.

אור יעל -מיץ שזיפים אפשר למצוא בסופר?

צריך לגרום ליציאות רכות כנ"ל ויש גם "פרוקטו"- מגבונים/ משחה. זה ממש עוזר... רפואה שלמה!

היי מעיין, קודם כל- מזל טוב!!אני רואה אץ הכותרת שלך וכל כך מזדהה!!

אני סבלתי מטחורים, במשך כמה חודשים.. זה ממש משפיע על איכות החיים ובמיוחד על ה'שירותים'.

ניסיתי המון משחות וכלום לא עזר.. לא כל הפרוקטו.. למיניהם, ניסיתי גם משחות טבעיות.. ושומדבר..

מגבונים אני לא ממליצה-כי זה מגרה את האיזור עו דיותר.קומפרסים פושרים-בהחלט עוזר.

אני רוצה להמליץ על משהו שמאז שאני משתמשת בו זה ממש מציל אותי:

פגלקס.זו אבקה טבעית, שמותרת בהריון, בהנקה.. ועושה פלאים!!!!היא בכלל לא מתעכלת בקיבה אלא ישר יורדת למטה..

זה פשוט סייעתא דשמיא שהגעתי לאבקה הזו!!היא פשוט טובה ועוזרת תוך כמה שעות לריכוך היציאות!!

בקשר לטחורים-השתמשתי בפורמולת 'נונא'-אני לא רוצה לעשות פרסומת, ואין לי כל קשר אישי אלייה.. אבל זה עזר ועוזר.אני בהריון ב"ה, וישלי טחורים, אני משתמשת בזה ותוך יום וחצי זה נכנס וכייף להתפנות.

אם תרצי פרטים, אשמח לעזור במסר אישי.

רפואה שלמה!!

בסופרים לא בדקתי, אבל אני מאמינה שכן... זה בקבוק חום כהה די נמוך ורחב עם תוית בצבע סגול.  אם לא בסופרים אולי בחנויות טבע, אם את גרה / מגיעה לעיר. 

יש לך כאן גם מידע וגם עצות היתיות:

http://www.yaelclinic.co.il/טחורים-בהריון.htm

חוץ מזה, את יכולה לפנות לטיפול ארומותרפי/הומאופתי

תרגישי טוב וגמר חתימה טובה

יעל

למה זאת התזונה שלך?בחילות הקאות???

פשוט לא " בא לי " על אוכל. ומצד שני אני כל הזמן רעבה. (איזה מצב מוזר.)

וצפונית- תולעי גומי?????? לא נראה לי   זה מצחיק אותי אפילו לחשוב על זה.

בערך בכל ההריון שלי, חוץ משלב מסוים שבו רק שתתי קולה, אכלתי תולעי גומי ופיצה...

חולה על זה..במיוחד טעם קולה.

המלצה לעשות 2 תיקים נפרדים כאשר התיק של בית החולים נשאר באוטו בזמן הלידה
אתם מוזמנות להוסיף על הרשימה

* המלצה: את התכשיטים תורידו בבית מראש

חדר לידה:
כפכפים נוחות
תחתונים חד פעמיים או תחתונים ישנים
מים מנרלים בקבוק קטן ובקבוק גדול למילוי
שוקולד או כל דבר מתוק אחר
מסמכים (תיק מעכב הריון)

מיץ ענבים תירוש

קש

חדר לידה:
כפכפים לאמבטיה
סבון נוזלי ושמפו (אם יש לכם דוגמיות בבית זה הזמן להשתמש)
תחתונים חד פעמיים
תחבושות גדולות
מברשת שיער
מים מינרליים
כוסות חד פעמי
שוקולד
מברשת שיניים
סידור
כפכפים
בעלות עדשות כדאי להצטייד במשקפיים
 

חזיות הנקה + פדים

כיסוי ראש נח + להחלפה

מצלמה

מטען לפלאפון

חלוק, אם את לא רוצה להסתובב עם החלוק של בית חולים (הכוונה אחרי הלידה)

לגבי תחתונים היה שרשור על זה, אני אישית מעדיפה רשתונים. (תחתוני רשת)

שמתי גם את הדברים של הלידה וגם של המחלקת יולדות באותו תיק:

גרביים 0אומרים שמרגישים קור ברגליים בלידה), שפתון או משהו לשפתיים יבשות, את השמן שקדים,

תחתונים ופדים (יש כאלה שימליצו על תחתוני רשת או חד פעמיים), מכנסונים (כי נוח לי יותר עם הפדים), חולצות צנועות לשים מתחת לחלוק של בית היולדות - כי לרוב הם פתוחים למעלה ולא 3/4...

חזיית הנקה, רפידות הנקה, בסדנת הנקה המליצו לנו לקחת שני טיטולים קטנים ולהספיג אותם במים ולשים במקפיא- להרגעת הגודש שלרוב מופיע יומיים שלושה אחרי הלידה (יכול להיות שאת זה תצטרכי אחרי שכבר תשתחררי).

עוד המלצה שקראתי בספר "להיות לאם": לקחת בקבוקון פלסטיק קטן עם מכסה עם מים ולהקפיא אותו - ובמקרה הצורך להניח על התפרים אם היו כאלה...

וכמובן - ספרים נחוצים, רשימת תפילה (ולא רק על אנשים אחרים, תכיני גם רשימה של דברים לך ולמשפחתך)

mp עם מוסיקה שאת אוהבת (אני הכנתי תיקיה עם כל מיני שירים).

וזה מה שאני זוכרת עד כה

רשימת פריטים מומלצים לחדר הלידה ולאישפוז. מומלץ להכין תיק מבעוד מועד שכן לא כדאי לארוז את הדברים בתנאי לחץ עם הופעת הצירים.
רשימת הפריטים המומלצים:
תעודות מזהות
כרטיס מעקב הריון
שמן לעיסוי (מומלץ שמן שקדים)
קלטת/דיסק של מוזיקה מרגיעה
בקבוקי מים קטנים + קשים
גומיות לשיער
כדורי טניס (לשיכוך כאבים)
כפכפי גומי למקלחת
כפכפים/נעלי בית
גרביים
כלי רחצה
חלוק רחצה/מגבת
חלוק "ייצוגי"
שפתון
סוכריות או מסטיקים
אסלונים (לכיסוי האסלה)
תחתונים חד פעמיים
מגבונים לחים
פדים היגיינים
פד ו/או תרסיס להקלה על כאבים באזור החיץ
פדים להנקה
חזיית הנקה
כרית להנקה
מצלמה
ספר או עיתון
פלאפון + מטען
משחה לפטמות
משחה לתפרים ולטחורים
גלגל ים (לישיבה עם תפרים)
לא מומלץ להביא חפצי ערך ותכשיטים

אני בד"כ לוקחת גם בגדים לתינוק. אני תמיד עושה ביות, ולא כל כך מסתדרת עם הגופיות המוזרות שעוטפות את הקטן בבית החולים. כמו כן, אני מכינה בגד לצאת מבית החולים למקרה ששום מתנה לא תמצא חן בעיני. (אני אף לא שואלת אם זה בן או בת בהריון אני פשוט מכינה בגדים לשני המינים...)

ומתכוונת להשתמש במגבונים אז מגבונים לתינוק כי בבי"ח אין..

שיהיה בהצלחה, בקלות ובשמחה!

שהיה לי נשנושים קטנים לשעות מצוקה (בעיק שהייתי ערה להנקה יותר מחצי לילה).

לדוג' שקית עם פירות יבשים-מעולה! או שקיות קליקים למיניהם.

ללידה הקרובה בע"ה אביא גם ספר.

בקבוק מים מנירלים עם פיה "מסתובבת" שאפשר לשתות בשכיבה

לתיק מחלקת יולדות-

שקית שזיפים יבשים.

הרבה פעמים יש קושי ביציאות (מפחד וכו') ש

שזיפים ממש עוזרים ומחליפים את הקטע עם החוקן שמציעים בבית חולים

מצטרפת בחום להמלצה, ילדתי 3 פעמים ותמיד היו לי בעיות.  רק חודש אחרי הלידה הזו שמעתי על השזיפים וזה מאוד עוזר.  יש גם מיץ שזיפים טבעי כזה (לחברה קוראים "יולה" נדמה לי) שבו אני משתמשת, יותר נוח לי וגם אני לא אוהבת שזיפים יבשים. 

ובעזרת ה' ללידה הבאה אני לוקחת בקבוק בתיק למחלקה. 

זה לא תלוי לא בי ולא בכם. זה תלוי בזה ששם למעלה. אם כ"כ לחוץ לכם - תתפללו.

אבל כדאי שתהיו רגועים כי אנחנו מאוד רגועים, אנחנו בינתיים מבססים את הזוגיות שלנו....

[ומעריכה אותך מאוד על העמידה. אני הייתי משתגעת כבר...!]

שאת ומדת בכל הלחצים הללו

רק חשוב לך לזכור שלחץ יכול לעכב את ההקלטות

אז תהיו רגועים ואל תתנו לכולם להרוס לכם את הציפיה השמחה לילד

וגם נקודה נוספת שזה לא יהרוס לך ולבעלך את הזוגיות אל תתנו לזה להיות גורם למתח בינכם

בע"ה קליטה קלה ומהירה

תבשרי לנו בשורות טובות

באמת סיטואציה קשה..

את יכולה לענות שאתם  עובדים על זה ,

או כמו שהציעו לא הכל תלוי בנו..

ולהמשיך להתפלל..בת כמה את?

עש שנה אין צורך לעשות בדיקות.. בדר"כ לא כולן נקלטות ישר..

מאחלת לך שבע"ה בקרוב תצטרפי לפורום היקר שלנו.

שנה טובה עם בשורות טובות!!

אני בת 22 וחצי. 

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכבר כתבו כאן, רק לומר שאם את מרגישה שמישהו עבר או עובר את גבול הטעם הטוב שלך (האישי שלך), אז תעמידי אותו במקום. לפעמים אנשים מציקים ומציקים ושואלים בלי סוף, ורק כשאומרים לי בצורה מפורשת (לא בהכרח בוטה או פוגעת), שהשאלות וההערות שלהם לא במקום ולא מתאימות, הם מפסיקים.

אולי זה מה שהם צריכים, במקרה הזה.

בהצלחה!

אותי שאלו שני אנשים  (לא דתיים) שבועיים אחרי החתונה  "נו, מה עם ילדים?" ככה בלי להתבלבל....

אז עניתי בשלווה שזה מסוג השאלות שלא שואלים. משאירים את זה לבני הזוג בלי לדחוף את האף. תהיי בטוחה שאותם אנשים הסמיקו והתנצלו

כלומר גם ה"עכבה לטובה" עדין לא התקיימה כי אין עדיין עיכוב!

אחד ל6 נסיונות להרות ,באופן ממוצע, נקלט.

מתוך הנחה שאין לכם ב"ה "נסיון קודם" לפני החתונה, אז החודש- חודשיים הראשונים לא תמיד נספרים מסיבות שונות.

בקיצור נמרץ- חצי שנה? זה יותר מטבעי.

למען האמת- לאחר מעשה אני היום מברכת את הקב"ה על כל יום בחצי שנה הראשונה לחיי נישואי בה לא הייתי בהריון, הסתגלתי בנחת ולאט לקשר עם בעלי, גם לא להיות מותרת כל הזמן יכולה להיות חוויה טובה לכלה לפעמים.

אז ראשית- את ודאי לא צריכה להיות בלחץ כלל. ולגבי המשפחה- אני לא יודעת איך להגיד את זה יותר בעדינות אבל זה ממש לא עניינם!!! אפשר להסביר להם איכשהוא שגם אם יהיה ונדע אנחנו לא מבטיחים לספר מיד. זה אפילו הזדמנות טובה להבהיר את זה שלא תהיו בתחילת הריון בלי חשק לספר לאף אחד ואז, כשישאלו, עוד יהיו לכם נקיפות מצפון אם לשקר...

וזו גם הזדמנות להסביר ולהבין את הקשר שאותו אתם מצפים לבנות עם המשפחה המורחבת- קשר שיתמוך אך לא ילחיץ, יעזור אך לא יעמיס את עצמו, יתעניין אך לא יחטט.

וטוב בשלב זה שהבעל יעשה את המלאכה.

נורא עצוב ואף מכעיס לשמוע על הלחץ שמופעל עליך.

הייתי ממליצה לדבר עם בעלך, שידבר עם קרובי המשפחה הלוחצים, שיפסיקו עם זה ואאולי אף לשקול להמעיט בפגישות, כי גם אם לא אומרים, אבל מביטים, זה מלחיץ לא פחות.

ולחץ הזה, בין השאר, גם גורם לעיקוב בכניסה להריון.

חוץ מזה, להיבדק לא יזיק, עשי פרופיל הורמונאלי (בדיקת דם) ובדיקה אצל רופא נשים. טוב לבדוק גם, מתי הביוץ שלך: לפעמים ביוץ חל לימי נידה ובכך לא מאפשר הריון. מקרים כאלה קלים לטיפול הומאופתי, אבל אם לא לטפל - לא יהיה הריון! לכן הייתי ממליצה לבדוק.

במקרה והכול תקין - תרגעי. פשוט לא הגיע הזמן, והוא עוד יגיע.

בכל מקרה, תתפללי, והוא ישמע.

גמר חתימה טובה לך, המון אושר והרבה ילדים צדיקים ובריאים בגופם ובנפשם!

אני אגיד לך את מה שהלוואי ומישהו אחר היה אומר לי כשהתחתנתי.

יש לי חמות מקסימה והמשפחה של בעלי מאוד טובה אבל הלוואי והייתי יודעת להפסיק להיות נחמדה יותר ממה שצריך!!

זה לא עניינם ואת לא חייבת להם שום דבר, אין שום פסול גם לא להכנס להריון בחמש שנים הקרובות וביננו זה גם מאוד נחמד אם זה מתאחר קצת, אחרי שתלדי יהיה להם מה לומר גם על איך שאת מתפקדת בתור אמא! אבל כדי לא לריב עם אף אחדהכל צריך לבוא מבעלך, הוא צריך לומר להם שכשיהיה מה לספר נספר ועד אז עדיף שיתעסקו בענינים שלהם ולזכור תמיד שהבעיה היא לא בך שאת לא נכנסת להריון הבעיה היא אצלהם שהם לא מסוגלים להתעסק במשהו אחר.

אני כל כך מבינה אותך!!!

הייתי במצב דומה ממש, ואנשים דאוגים אפילו הציעו לי ללכת לטיפולים...

אז קודם כל הלוואי ותצליחי לקחת את זה בקלות ולא להתרגש מהם!! זה הכי חשוב

גם לך וגם להם, אם הם יראו שאת לא מוטרדת אולי זה יעשה משהו...

דבר שני תדעי שמבחינה ביולוגית- עד שנה אין בכלל מה לדאוג!! (אמרה לי את זה רופאת נשים מומחית)

ככה שבאמת אין לך מה לדאוג בכלל, כל אחת מסתגלת אחרת לשינויים האלו.

ומנסיוני הכי טוב לשדר לצד השני רוגע ולומר להם שממילא לא תאמרו להם כך שחבל על הדיבורים

ואם הם ממש לחוצים יש מישהו אחד שדואג לזה

ושיתפללו אליו... אצלי המשפט הזה ממש עבד!!.

עוד משהו קטן- זה זמן מאוד מיוחד ביחד לבד, תנצלו אותו ותהנו מכל רגע

(גם עם ילדים כיף מאוד, אבל זה סוג אחר של כיף כשלבד).

ולסיום- אמא שלי במשך שנתיים לא הצליחה להרות והיום יש לה ב"ה מעל 10 ילדים בלי עין הרע...

רק טוב

ובשורות טובות,

תצליחי!

כמו שכבר אמרו לך עד שנה אין בכלל בעיה.

אבל לפעמים כן יש בעיות. ( כמו אצלנו) . אבל צריך לדעת שגם אם יש בעיות פוריות, זה לא אומר עליך שום דבר. לכל אימותנו הקדושות היתה בעיית פוריות, אדרבה זה רק גילה את מעלתן. לכן דבר ראשון לא לראות בזה בעיה שאמורה לפגוע בדימוי עצמי ח"ו. יתכן גם  בעיית פוריות אצל הבעל, ואז מה קרוביו יגידו? ואם למישהו יש בעיה בריאותית אחרת מכל סוג ל"ע, אז מה? 

ויש בזה גם יתרונות. יש זמן בהתחלה לבניה זוגית. וגם כל לידה היא בבחירה ולא כי ככה זה.

לסיום-אם הם לא דתיים, אז אפשר פשוט להגיד להם שאתם עדיין לא רוצים ילד, זה דבר נורמלי בציבור החילוני.  

שני דברים אליכם לעשות: 1. לנסות לשנות את הקיים, ז"א שבעלך ידבר בכבוד אך בבהירות שאתם מעוניינים לשמור על הפרטיות שלכם ולכן טוב שירפו מכם ויפנו את הדאגה הכנה שלהם לתפילה

וכן שע"י כך שלא ישאלו הם מקלים על התהליך כי לחץ לבדו יכול למנוע היקלטות, וכן לנצל את העניין ליצירת קשר בריא קרוב אך לא מעיק

2. התמודדות עם המצב הקיים , במידה וישאר או יגיע מכוון אחר, לדמיין שכל הלחץ כמו תפילה שעולה ישר לה' מבלי להגיע אליכם, להפוך כעס לרחמים על חוסר היכולת של אנשים לשאת דאגה או סקרנות עד כדי כך שהם "חייבים" להוציא אותה החוצה , אולי אפילו להתפלל שה' יתן להם אורך רוח וכוח לעבוד על המידות, להרגיש שזה לא קשור אליכם אלא רק בעיה וקושי שלהם להתמודד נכון עם המצב

בהצלחה רבה ממי שחוותה דברים על בשרה מהרבה אנשים , חלקם מדאגה כנה וחלקם מחטטנות בזויה

אני קוראת את הבעייה שלך, ואני רואה את עצמי, בדיוק מהכיוון ההפוך..

המשפחה של בעלי הם דוסים למופת והם רק 3 ילדים, כנראה בגלל בעייה אצל חמותי (הבנתי.. אך איני שואלת..).

שני הילדים הגדולים נולדו בהפרש קטן יחסית. לבעלי ולי יש רצון ואפילו אידיאל בהרבה ילדים אך חמותי מרגע שילדתי את ביתי (ועוד ליפני..) כל הזמן חוזרת ואומרת לי כמה קשה לגדל שני ילדים צפופים ובכלל 'איך אנשים מסתדרים עם הרבה ילדים??' והיא צוחקת ואפילו לועגת למשפחות מרובות הילדים שבהם הילדים לא מספיק מטופחים וכו'..

אני ב"ה התחלתי חודש רביעי והגעתי לשלב שאני כבר צריכה לספר לחמות..(בהריון הקודם היא נפגעה שלא סיפרתי בהתחלה.. והאמת שאין לי בעיה עם זה.) היה לי מאוד קשה.. התחלתי לחשוב איך היא תגיב ונכנסתי לסרטים. עד שתפסתי את עצמי ביידים ועשיתי ניתוק- זה מה שאנחנו רוצים וזה החיים שלנו ואנו הולכים עם הרצונות והשאיפות שלנו! באמת סיפרנו לה, היא נתנה לי חיבוק ואמרה בהצלחה. האמת שאיפושהו בכ"ז קצת התבאסתי שהיא אפילו לא אמרה מזל טוב אבל שוב הזכרתי לעצמי מה חשוב לי באמת והיה בסדר גמור.. ההמלצה שלי מתוך הנסיון ההפוך הזה היא פשוט לנתק את עצמך מהמחשות והאמירות של המשפחה ופשוט להתרכז במה בחשוב באמת- את ובעלך!

הבת שלי בת שנה וחודש.

בס"ד

מתוקף היותי הכלה הראשונה לבן הבכור, ההורים של בעלי גם חיכו וחיכו כססו ציפורניהם מרטו שיערותיהם... ואליהם הצטרפו גם האחים הקטנים שהם כבר מספיק גדולים כדי להבין אבל לא מספיק גדולים כדי לשתוק.

יש לציין שהם נידנקו, אבל עשו זאת בנחמדות יחסית.

אני שהייתי לחוצה ממילא וכל הזמן רק התפללתי על זה ובכיתי והתפללתי, החלטתי לקבל את ההערות שלהם בהבנה ובסבלנות. לפחות כלפי חוץ. נכון, זה היה לי קשה. אבל כל פעם לקחתי נשימה עמוקה ושתקתי - וביקשתי מה' שבעבור זה אפקד. חיוך קטן, "בעזרת ה'" או "אנחנו עובדים על זה" ידידותי, ובזה זה נגמר (כמובן עד הביקור הבא). 

תזכרי תמיד שה' מסתכל עלייך מקשיב לך, וגם כותב הכל... ה' מעניק במתנת חינם, אבל גם במידה כנגד מידה. תזכרי את זה וזה ייתן לך כוחות להתגבר.

את יכולה גם לנצל את הצער (אפילו כשהוא מאד מאד קטן) ופשוט להתפלל....

אגב - בתוך הציפייה, הכל היה נראה לי מאד בלתי נסבל, נמרח וגם קצת מפחיד (אולי ח"ו יש בעיה?) במבט לאחור, חיכיתי קצת יותר מחצי שנה. זה הכל. וכשב"ה נפקדתי, הודיתי לה' על חצי השנה הזאת שנתנה לי את הזמן עם בעלי לבנות זוגיות. כן כן, יש דבר כזה - והוא חשוב מאד!!!! ומלבד זאת, שלא נדבר על ערבים שקטים. עצמאות פנימית. יותר פנאי לעבודת ה', וכן הלאה.

יותר מזה - שלושת החודשים הראשונים של ההריון, היו לי קשים יחסית. בחילות, צרבות, עייפות, חולשה, כבדות.כל התחושות המבורכות שמבשרות על בואה של נשמה חדשה לעולם. לא עמדתי ליד הכיור, בטח לא ליד הכיריים, ושלא נדבר על כביסות או משהו שמזכיר ספונג'ה. וזה רק בתחומים שאפשר לציין.... אמרתי לבעלי שאני מודה לה' שלא נפקדתי כל כך מהר, כי הוא לא היה מבין עם מי הוא התחתן. פדלאה זקנה או בחורה עם מרץ וחיות?!

היום ב"ה אני מחזיקה על ידיי שני ילדים מתוקים. אחת בת שנה וחצי ואחד בן חודש וחצי. נחמד מאד, ודורש הרבה. בדיוק אמרתי לגיסתי (שכבר מאד רוצה להתחתן) שתנצל את ימי נערותה. שתתפלל בראש השנה ותשמח שהראש שלה לא מתעסק באמצע שמונה עשרה ב"איפה הילדה שלי? לאן היא נעלמה?" "איך מגיעים לטישו ומקנחים לה את האף?" "למה שכחתי לשים את החליפה של בעלי בניקוי יבש? הוא נראה המוזנח היחיד כאן..." וכו'. שתנצל את הזמן לחסד לתפילה למעשים טובים, לעצמה....

ואני אומרת את זה גם לך. באמת באמת. תאמיני ש"לכל זמן ועת" ה' יודע מה טוב לך, ולכל זמן יש את התפקיד שלו ועבודת ה' המיוחדת לו.  כמו שרבנו הקדוש אמר "העבר אין, ההווה עדיין, והעתיד כהרף עין" נמצא שאין לאדם אלא את אותו הרגע שהוא נמצא בו כעת. תחיי את המצב שלך עכשיו. ותחיי אותו באמונה!

עוד משהו. אחותי התאומה התחתנה שנה אחריי, ונפקדה רק לאחר שנה וחצי. היא בחורה מדהימה שעברה את זה באמונה גדולה, אבל כולם מסביב פחדו, חששו, התפללו ובכו הרבה בשבילה. למה היא לא נפקדת? שתי אחיותיה נפקדו די מהר... והנה, ב"ה אנו מחכים עכשיו לאחיין קטן שיבוא בשעה טובה. כולם כתבו לך שאחרי שנה כבר עושים בדיקות. אבל לדעתי גם זה מהר מדי... שמעתי שאדמו"ר אחד (לא זוכרת מי) אמר שעד שלוש שנים אין מה לחשוש. ושהזוג ינצלו את הזמן בינתיים להיות ביחד... ובאמת ראיתי גם הרבה זוגות כאלה, שחיכו מעל לשנה וב"ה הצליחו וקבלו את המתנה היקרה בלי בדיקות וכו'.

העיקר להאמין, להתפלל. ולהיות רגועים.

אני מאחלת לך שתמשיכי להיות מאוהבת בבעלך. ועם הרבה סבלנות כלפי המשפחה שלו. ושה' יתן לך כח להתפלל אליו, ויקבל את תפילותייך ברצון.

גמר חתימה טובה.

נ.ב

בניגוד לאחרים, אני לא מציעה לך לבקש מבעלך להיות המגשר ומעביר המסרים. סתם כך, זה לא כדאי לענ"ד. עם כל הכבוד, זה עושה מתח ואווירה לא נחמדה.

איזו תגובה אהבתי!

 אני גם ראשונה מצד ההורים והמתח היה כפול ומכופל.. ועוד עם בעיות פוריות.... גמני וגם בעלי...

אחרי שנה שלא הצלחנו וכבר ידענו על הבעיות.. נגשנו לבדיקות לקח לנו 8 חודשים וב''ה אני עכשיו חובקת 2 פרחים תאומים בני 4 חודשים....

על הבעיות שלי ידעתי כבר בפעם הראשונה שקיבלתי מחזור.... אף פעם לא קיבלתי סדיר..אולי פעמיים בשנה שלוש גג

והיה שנה שבה קיבלתי רק פעם אחת... ואז הייתי על גלולות... אין לי ביוץ פשוט....

וכך גם בעלי עם בדיקה שעבר בגיל צעיר אך אז נאמר לו שאולי בבגרותו הדברים יישתפרו...הבעיה :ספירת זרע מאד נמוכה אך ב''ה איכותי

אני מבחינתי התחלתי את הטיפולים שלי כבר בגיל 19 אפילו שהייתי נשואה.... ובגלל זה הציפיה שלי הייתה מאד ארוכה

מגיל 19 ידעתי שאני אהיה חייבת איזה שהיא תמיכה..ובכלל כשנודע לי על בעלי כבר חשבתי שלא יהיה לנו סיכויים...

ואומנם רק הייתי צריכה לקחת 4 כדורים ביום ועמדתי להתחיל עם הזרקות... אבל ב''ה התבשרנו על ההריון...וכשנודע לנו שמדובר בתאומים אז השמחה ב''ה הייתה כפולה יש לנו הרבה תאומים במשפחה ביניהם אמא שלי (ואגב להתאומה שלה/דודה שלי ללא ילדים....) וכולם שמחים ב''ה

רק משהו אחד קטן

תגשו לרופאים!!! תעשו את הבדיקות הדרושות!! והכי חשובבבבבבבבבבב תתפללווווווווו!!!!!!!

חשוב מאד מאד להיות רגועים אני יודעת מניסיון שזה מאד קשהההההה אבל תשתדלו....!!!!

תהנו מהשנה הראשונה בנחת ואז תגשו לבדיקות הביחד הזה בונה את הבסיס לזוגיות והבסיס הזה חייב להיות איתן כדי להתמודד עפ כל הקשיים בדרך..אם זה טיפולים או מעקבים אם זה הריון ספונטני...אם...אם... יש הרבה קשיים בדרך כל זוג והחבילה שלו...אז נצלו את הזמן ביחד לבנות את עצמכם....

בהצלחה ובהרבה ברכה....

סליחה אני גבר אך לא יכולתי להבליג. אם מישהו מלחיץ אתכם אל תתיחסו זה פשוט חוצפה ולא עניינו של אף אחד. תדעי שהכל מהשם והוא מחליט הכל מתי ואיך ובכלל אין מה להילחץ.  כל אדם שונה מזולתו ואי אפשר להקיש וזה על זה. פשוט תחיו את החיים וזהו.

שלום לך,

אני הייתי נשואה 8 שנים לבעל עם קליינפלטר {חוסר מוחלט של תאי זרע} עברנו טיפולים קשים מאד בעידודם של מכון פועה אף לקחנו תרומת זרע ניקלט אך נפלו לאחר 8 שנים החליט שדי לסבל שלי ניתגרש אתחתן שוב ובעל אחר יביא לי ילדים כמובן שלא הסכמתי רציתי לאמץ והוא לא הסכים {וכמובן שאף אחד לא ידע אצל מי הבעיה גם במשפחה} מיותר לציין שכל האנשים לא הפסיקו לדבר להסתכל לעבר הבטן שתפחה אבל לא מהריון אלא מכל הטיפולים נשים הרות היו מיתחמקות מימני ונשים עם תינוקות תמיד סיפרו כמה הילד חולה דבר שתרם יותר להרגשה הגועלית שעברנו בקיצור היה קשה וממממאאאאדדדדדדד

התגרשנו והיה קשה מאד לאחר שנתיים התחתנתי עם בעל מקסים אוהב תומך כל מה שחיפשתי בוך ה' מצאתי

כמובן שגם אז היו דיבורים למה לאמלל עוד משפחה וכו' {הרי אף אחד לא ידע אצל מי הבעיה}

אני הייתי רגועה אבל הפיות והמבטים של האנשים עשו את שלהם הלחץ התחיל הבדיקות {למרות שרופא הנשים שלי לא הסכים איתי בצעד הזה} ברוך ה' ובלי עין הרע לאחר שנה ושלושה חודשים ניקלטתי להריון כעת אני בחודש השישי כולם סביבי מרוגשים ושמחים ברוך ה'

יקירתי,אני מאחלת לך המון הצלחה ושהקב"ה ייתן לך כוחות לעמוד בכל הניסיון הזה מי כמוני יודעת כמה זה קשה וכמה מכוער מה שקורה בחוץ

מאחלת לך הצלחה רבה בשורות טובות ושנה טובה מלאה בשמחה ונחת

התגעגעתי אליכן...

אגב, בעלי דיבר לאחרונה עם משפחתו ואמר להם שעד חודש חמישי הוא לא מספר להם דבר.

דבר שני, תפסתי את בעלי לאיזה שיחה ושאלתי אותו: אתה באמת רוצה ילד עכשיו??? אתה באמת רוצה לגדל אותו?? אתה מוכן להיות אבא??? הוא ענה לי: "לא!!" הוא עדיין לא רואה את עצמו אבא. וטוב שכך כי גם אני אז שאלתי אותו... אתה לחוץ מעניין ההריון? אמר לי: "כן." ולמה???

כי לכולם יש אז גם הוא רוצה.. אבל הסברתי לו שלא צריך לעשות מה שכולם עושים אלא מה שאנחנו רוצים. 

ב"ה אנחנו כמעט ולא מדברים על הריון בבית. יבוא לנו בהתפעה ב"ה. המשחה כבר לא שואלת כולם ירדו מאיתנו. 

אנחנו מאושרים!!!

כשיהיה עדכון חיובי נעדכן.

אבל אל תשכחו אותי טוב? 

שנה טובה. 

אוהבת.. 

ושה' יתן לך כח, שמחה, נחת וגילה רינה דיצה חדוה ואהבה גדולה עד 120.

ריגשת אותי!

איזו גבורת נפש וגוף.

איזה נסיונות! את בטח ממש חזקה שהצלחת לעמוד בכל זה...

ברוך ה' שהגיע האור ובעזרת ה' הריון בריא, בשמחה ובקלות

ב"ה,את נשמעת בחורות מדהימה עם עוצמות..

בשורות טובות!

"שמעתי מאישה אחת שנקלטה ולא ידעה על ההריון עד חודש שלישי! הייתכן?? " - איפה הבחילות וההרגשות הרעות? איזה מוזר זה.

באמת מעניין.

ודימומים בהריונות זה דבר שקורה, גם קורה שלא מקיאים ואין הרבה בחילות, יש כאלה יחידות סגולה, אבל ששלושה חודשים היא לא תדע? איפה היה המחזור? זה לא הדליק לה נורה אדומה? (תרתי משמע )

פשוט היא הייתה פעם עולה חדשה מלפני 40 שנה בערך.. ולא ידעה על הריונה. 

אחרי שלושה חודשים שהיא לא מקבלת היא חששה והלכה לבדיקות אצל רופא. 

אמרו לה: גב' את בהריון!!! 

היא הייתה בשוק ורצתה לעשות הפלה. כי לא היה לה לבעלה פרנסה בארץ מכיוון והשפה לא הייתה שגורה בפיהם. ולא ידעו איך לכלכל את הנולד הרך.. 

לא יודעת מה, בסוף היא החליטה ללדת וילדה בעצם את השכנה שלי שזאת אמא לילדים. היא אמרה לי: לולאי ולא הייתי באה לעולם לא היו מגיעים גם ילדיי.... 

מכאן בא הסיפור. 

באמת הגיוני דבר כזה??? 

אני מכירה שני מקרים כאלה ממש קרובים אלי! אחד אמא שלי (בהריון אחד-לפני-אחרון שלה, אחרי שהתחתנתי) - שהגיעה לרופא עקב מחזור ארוך מדי והוא נתן בדיקה "רק ליתר ביטחון" והסתבר שהיא בהריון. 

ואחד חברה שלי - שגילתה רק בחודש רביעי שהיא בהריון כי זה היה תוך כדי הנקה ולא היו לה בחילות וכו' (ד.א. - גם לי אין כל כך בחילות קשות, רק משהו קליל כזה, שלא יכול להיות סימן לשום דבר. ולעומת זאת הצרבות... הצילו... ) - ושוב באיזה שהוא שלב היא קבלה "מחזור" שנמשך ונמשך  עד שהלכה לרופא והתגלו הבשורות הטובות... והיא נורמאלית לגמרי ובכלל לא רחפנית! בשלב שהיא גילתה עוד לא הרגישה תנועות, והיא ממש לא צפתה להריון! (זה היה ההריון השני שלה, ושוב - תוך כדי הנקה)

ואם אתן רוצות סיפורים הזויים - אז עולה חדשה מרוסיה שכנה שלנו לפני שנים מספר היתה בהריון והיתה בטוחה שיש לה סרטן ר"ל! ואמא שלי והשכנות אמרו לה איזה יופי, את בהריון, וכו' - והיא אומרת לא, לא... עד שנסעה לבי"ח כי לא יכלה לסבול את הכאבים וילדה בן! אבל זה באמת הזוי. 

בקיצור - ובהתאם לשני המקרים הראשונים - הגיוני להיות בהריון עם דימומים ואפילו לא לדעת על ההריון...

בתחילת הריון,את בהריון ויש דימום וכתמים..

רצוי לנוח בתחילת הריון כזה ולהימנע מקיום יחסים.

זה לא באמת נראה כמו מחזור? 

ואיך אפשר לעשות קיום יחסים עם מצב הנ"ל?? מותר עפ"י ההלכה? או שעושים ספירה שבעת נקיים ומקווה? 

רואים שאני בורה בנושא... 

גם דם של השתרשות

סיפרה לי על מישהי בארה"ב,

שהייתה מאוד מאוד שמנה, שלא ידעה על ההריון שלה עד חודש תשיעי!!!

כי היא המשיכה לקבל מחזור, והיות והיא הייתה מאוד שמנה,

היא כלל לא שמה לב לעליה במשקל ובשנויים..

לשאלתך-

כן, יש מקרים נדירים שבהם ממשיך המחזור  למרות ההריון.

אני לא יודעת למה ואיך זה יתכן,

אבל עוד מישהי מאחד הפורומים ספרה לי על מקרה דומה שקרה לקרובת משפחתה,

שגלתה את ההריון בחודש שלישי..

בקיצור,

אין טעם להלחץ,

זה מקרים נדירים ביותר..

ואני ממש עם רגליים על הקרקע, לא רחפנית בכלל!!

זה היה סיפור מאוד מוזר, ועד היום לא ברור באמת מה היה שם.

כאמור בערך שבועיים אחרי האיחור קניתי ערכה ביתית לבדיקת הריון, והתוצאה הייתה שלילית.

לא התאכזבנו, וחיכינו למחזור.

כעבור שבועיים נוספים (אני לא מדייקת בזמנים, כי אני לא באמת זוכרת...) שאין מחזור קבעתי תור לרופאת נשים.

היא עשתה לי בדיקה פנימית ואמרה שאני באמת לא בהריון, אך נתנה לי לעשות בדיקות דם כדי לשלול את זה סופית + מרשם לכדורים שמדמים מחזור כדי לגרות את הגוף שלי לוסת טבעי. שבחסדי שמיים מופלאים לא לקחתי את הכדורים כי אני מעדיפה לא לקחת תרופות, והחלטתי שכדאי למצוא את הסיבה האמיתית לעיכוב המחזור ולטפל בזה ולא סתם לקחת תרופות. ממש ניסים.

בקיצור הבדיקת דם יצאה כמובן שלילית.

לא היה ברור מדוע אין מחזור חודש וחצי, אך היינו רגועים, קנינו כרטיסי טיסה לחו"ל, ויצאנו ל3 שבועות טיול. (כמובן שסחבתי איתי סטוקים של תחבושות וטמפונים, כי חיכיתי למחזור כל יום...)

בטיול היה מטורף סחבתי כל יום תיק של 10 ק"ג על הגב, ובקושי אכלנו משהו.(משוגע בשביל אישה בתחילת הריון)

הרגשתי נהדר כל התקופה, מלבד פעם 1 שהקאתי אך זה היה לאחר 12 שעות נסיעה באוטובוס אז לא חשדנו בשום דבר.

ולאחר מכן חזרנו לארץ, קבעתי שוב תור לרופא, הוא נתן לי שוב בדיקות דם, שהראו רמות גבוהות של הורמונים כמו שיש בהריון, אך מכיוון שהיה ברור שאינני בהריון, הוא הסביר לי שיש תופעה כזו שהמוח מקבל אותות של הריון, ולכן אין וסת ובלה בלה בלה.. בשלה הזה התחלנו מעט להלחץ, והוא שלח אותי למומחה לפוריות כדי שיתן את חוות דעתו בנושא. קבעתי תור והלכתי לבד לרופא, בגלל כמות התורים שהיו לי באותה תק' לא הטרחתי את בעלי גם לבדיקה הזאת כי חשבתי שתהיה מהירה ויבשה.

הגעתי למרפאה שלו, היה מאוד קשה לראות זוגות שמחכים לילד כבר שנים, ויוצאים מחדרו בראש נפול, עצובים ומדוכאים.

נכנסתי אליו, והוא ביקש לראות את בדיקות הדם שלי, הסתכל ואמר שרוצה לעשות לי בדיקה פנימית.

התחלתי להסביר לו שאני לא בהריון, ושזו בעיה של בלוטות המוח, ואז הרגשתי שעדיף שאשתוק ואתן לו לעשות את העבודה.

הוא בדק אותי ותוך שניה אמר- "את יודעת שאת בהריון, שבוע 11" הייתי המומה. אמרתי לו שזה לא ייתכן והתחלתי לבכות. הוא אמר ששמח שאותי הוא לא יראה יותר במרפאה

יצאתי מחדרו בוכה כמו תינוקת, אך באופן אירוני בדיוק מהסיבה ההפוכה שהזוג לפני שיצא בכה.

ככה גיליתי הריון רק בחודש 3. ב"ה נולדה ילדה מדהימה שהיום בת שנה ו4 , ועכשיו אני בהריון שני באותו גילינו מיד.

יצא ארוווווווך, מקווה שהסיפור מעניין

בהחלט מעניין

כמה ניסים!! טוב שהיית קשובה לגופך.

דימום של השתרשות, אבל זה לא היה מטמא כי זה היה על בד אדום או שחור, לכן חסכתי לי גם את הטבילה בהריון (זה נורא מסובך!). מאז, בכל החודשים הראשונים של ההריון אני מעדיפה ללבוש צבעוני ליתר ביטחון

אני רוצה להגיד שכל מחזור שלי אני מקווה שזה דימום השתרשות ואני מקבלת יחסית סדיר 32-34 בעז"ה בקרוב

אהבתי. 

בע"ה מקווה לבשורות טובות אמן. 

ותודה לכל המגיבות. 

שנה טובה וצום מועיל. 

יש כל כמה זמן קפיצות בכמות שהיא זקוקה לה, לכן היא אוכלת יותר פעמים ואחרי ימים ספורים הגוף מרגיל את עצמו לכמות לו היא זקוקה.

חוץ מזה תשתי המון מים, זה הרבה יותר חשוב מאוכל, וכמובן לנוח... (יש אפשרות?)

אם לא יסתדר, יש כל מיני תוספים שניתן לקחת: שקדים, שקדיה (שקדים טחונים - נראה כמו טחינה), כדורי חילבה, כמוסות או טיפות בשם 'חלב אם'.... זה מה שאני זוכרת כרגע.

בהצלחה.

אשמח במסר"ש- כך אני עונה בזמני הפנוי מעבודה ומילדים (מה שמשאיר די מעט זמן....חחח)

יש קפיצות גדילה בדר"כ בגיל חודש וחצי שלושה חודשים וחצי שנה..שאז ככל שיותר תניקי יהיה לך יותר חלב..

מה שעוד יכול לעזור זה לשתות הרבה ולנוח,לאכול חילב,קינואה,בטטות.

להמנע מנענע,מרווה,ופטרוזליה זה עלול להמעיט את החלב.

הילדה שלי בת 5 שבועות. וב"ה היום הייתי בטיפת חלב והיא עולה ממש יפה.

אבל אני מפחדת לקראת הצום שלא יהיה מספיק חלב...

כי אני מרגישה כי כבר יש פחות

להמשיך להניק,ככל שתניקי יותר ככה יהיה לך יותר חלב..

אם את חוששת מהצום את יכולה לשאוב קצת שיהיה למקרה חרום,ולהתחיל לשתות מעכשיו,ולאכול ענבים..

בהצלחה.

תתקשרי לרב נבנצל לרוב הוא מורה בכאלו מקרים לשתות לשיעורים ואפשר לסמוך על הכתפיים שלו בעיניים עצומות  026288488

מקלחת חמה, עיסויים (מהבעל כל עוד אפשר ואח"כ מיילדת, אמא, דולה), נשימות, תנועתיות.

לי ממש עזר בצירים של ההתחלה (עד פתיחה 8 בערך) להעמד ולהימתח על קיר או משהו כשמישהו לוחץ לי על הגב התחתון..

שיהיה בקלות ובשמחה!

שתצאו עם ידיים מלאו!

את יכולה לפרט יותר למה את מתכוונת? האם לא הצלחת להתמודד עם הצירים בשום שלב? ומה זאת אומרת שנכנעת להם?

את ודאי מכירה מספיק טכניקות לריכוך הכאב - עיסויים, אמבטיה, זרם מים על הגב, מכשיר טנס, תרגילי הרפיה, ועוד המון. אם את לא מכירה, כדאי שתלכי לקורס להכנה ללידה.

אני גם מבינה מדברייך שאת לא מעוניינת לקחת אפידורל, או שאת רוצה להיות גיבורה בזמן הצירים כשעוד אי אפשר לקבל אפידורל.

לא יודעת מה איתך, אבל אני חושבת שאישה שצורחת וצועקת בצירים, ולוחצת החוצה את התינוק שלה - היא אישה גיבורה. מה צריך יותר מזה?

לפני הלידה אנחנו יכולות וצריכות לעשות את המקסימום כדי להתכונן למה שאנחנו רוצות שיהיה. אבל הלידה עצמה היא לא זמן שבו אנחנו צריכות לשלוט במשהו. הלידה שולטת בנו, וה' יתברך שולט בלידה, וזה הכל.

"הלידה שולטת בנו, וה' יתברך שולט בלידה, וזה הכל."

פשוט לתלות על קיר ולשנן...

תודה על החיזוקים והעצות.

אם את רוצה לשלוט בכאב ולא הוא בך,את צריכה ללמוד להרפות בין הצירים,כשכואב לך איפה את מכווצת נועלת? את הלסת,השכמות,הגבות?

שימי לב,ותנסי להרפות,תדמייני שכל ציר מוריד את התינוק/ת שלך בתעלת הלידה..

תהיי קשובה לגופך,לעמוד לשבת לנענע את האגן,לחיצה בסקרום (בגב התחתון) גם מפריש אנדרופינים (משכך כאב טבעי של הגוף) וגם עוזר לכאב,תוציאי קול נמוך בזמן ציר.

וכמו שכתבו מקלחת,כדור פיזו,בן זוג תומך או מלווה,הרבה עידוד..

אם את מאיזור י-ם תשלחי מסר,אפשר לעשות פגישת ריענון לפני לידה חוזרת.

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית,מהירה ובלי תפרים,והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!

גם לא הצלחתי לשלוט בכאבים וצרחתי כמו משוגעת, מאז אני לא לוקחת יותר סיכונים ולוקחת אפידורל, הלידות עוברות בקלות ובכיף, אני אפילו נרדמת בצירים עד שמעירים אותי ללחוץ - אם מותר לך לקחת, אני ממליצה.

אני בעד לחכות כמה שיותר, לא נראה לי שזה עוזר ליציבות.

אבל אם כדברייך את נמנעת בגלל זה מלתת לו ללכת במקומות מסויימים, אז בהחלט כדאי לקנות. למה להגביל אותו ואותך?

לגבי שאלה 1. אולי תביאי לו זיסה לפני השניה עם כפית?

ובלילה לנסות להביא לו מים,או תה בלי קפאין ומוצץ..

כמה הוא שוקל?

בגיל שלו הוא יכול לישון לילה שלם בלי בקבוק..

2. לתת לו לפחות עד חודשיים בלי נעליים ואז לקנות צעד ראשון..

דווקא עכשיו זה מזג אוויר מצויין בשבילללכת יחף על הרצפה.

ובשעה טובה! וברוכה השווה!!

גרב עם סוליה מעור רך עלה לי בערך 50 שח (לפני שנתיים)

מצד אחד זה לא נעל

מצד שני לא כואב ללכת בחוץ

מבחינתי זה היה הפתרון האידיאלי עד הנעלים

מקווה שזה לא נקרא פרסומת

אז קודם כל בעניין הבקבוק- פשוט הקדמתי לו את ארוחת הערב ל 17:30 בערך ואז היה לו עוד כח והוא אכל יפה (טפו טפו טפו) ואז נתתי לו מטרנה לילה טוב (גם משהו חדש אצלי בבית) בכמות של 120. במקומו, לא נראה לי שהייתי אוכלת ביום הקרוב שוב... הוא שוקל בערך 11 ק"ג, אבל הוא די גבוה לגילו. איך אומרים? הוא נראה גבר גבר...

ויחד עם בעלי החלטנו שננסה באמת לתת תה בבקבוק שהוא רגיל לשתות דייסה ומקסימום נכנע לפעם אחת דייסה וגם זה רק מעט. בע"ה נעשה ונצליח!

התגובות שלכן בהחלט מעודדות לנסות ולא להתייאש...

לגבי הנעליים- שכחתי לציין, קניתי לו נעליים "ליופי" (אלה עם הסוליה הרכה) הוא משוגע עליהן, אבל כבר אין לגודל שלו... קניתי לו כבר בשני מקומות שונים ותמיד את המידה הכי גדולה אבל זה כבר לא זה... אולי אני אנסה לראות גם בשילב. בכולופן, השתכנעתי להמתין עוד קצת וממילא בקרוב (בע"ה ממש!) יתחיל להתקרר ואז לא יהיה תרוץ לא לקנות...

שוב תודה על תשובותיכן!

גמר חתימה טובה לכל עמ"י!

ב"ה אני שמחה לבשר שאנחנו לאחר לילה מלא בשינה!!!

הכנתי לו בקבוק תה ושמעתי במעורפל שהוא התעורר ושתה ממנו ובזה זה הסתיים! למדתי מעכשיו להשקיע בארוחת ערב רצינית בשעה מוקדמת ובקבוק טוב ובע"ה נקווה שזה ימשיך להצליח.

בשורות טובות!

לילה שלם? לא מספרים דברים כאלה,  נגד עין הרע

איך עשיתם את זה??? כיף לכם. אצלי שנה וחצי מתעוררת קבוע כל לילה. לא נרגעת מכלום (מוצץ, בקבוק...), חוץ מ... לישון עם אבאמא!

מקווה שגם נצליח מתישהו לישון לילה שלם...

עדיף כמה שיותר מאוחר אבל אם הנעליים "ליופי" מג'ייפות ולא בא לך את זה, אפשר בבית/ מעון/גן שעשועים להיות יחפים וברחוב (איפה שיש זכוכיות ושאר מרעין בישין) להיות עם נעליים טובות(כמובן שצעד ראשון).

הליכה נעימה...

אך יש שם חיסרון, שאין מקלחת בכל חדר לידה. (אולי באגף החדש יש, אני לא יודעת). מכל מקום, התינוקיה שם על הפנים. הילדים שם כל הזמן צורחים, והאחיות שם יושבות ומפצחות ערימות של גרעינים...אני אישית היייתי שם בביות, ובכל מקרה יש שם לא מעט פדיחות (לי אישית קרה)

הייתי רוצה אם אפשר לשמוע חוות דעת על לידה בתל השומר. (אני בשבוע 35)

מתי ילדת שם?

פרט לאשה אחת , משך כל 10 שנות עבודתי דוקא שמעתי שמרוצים.

לניאדו הם כמעט מס' 1,כמובן שבכל בית חולים יש מיילדות ורופאים קצת פחות נחמדים..

לגבי התינוקיה אין לי מושג.

להגיע אסרטיבית.

לגבי תל השומר גיסתי ילדה שם 3 פעמיים והיתה מאוד מרוצה,ואומרת שהם מאוד מקצועיים.

אני בע"ה אלווה שם לידה רק במרץ אם זה יהיה רלוונטי עד אז.

אני גם נתנייתית וגם ילדתי שם לראשונה לפני חודש!

יש שם צוות מעולה מאוד מקצועי ומאוד רגוע ושלו(זה מידע מחברות שלי), נכון יש חסרון של מקלחת אבל אפשר להתקלח לפני הקבלה לחדר לידה כמה שאת רוצה (ואולי גם אחרי אני לויודעת), האווירה דתית שזה חשוב מאוד במחלקה וגם כל האווירה בכללי..

אני מאוד מרוצה.

לא שמעתי על החדר לידה טבעי אבל זה אישי לגבי כל אחת והלידה שלה.....

בהצלחה.

רק להבחין בינה לבין עקשנות שלא במקום.....

לגבי השינוי בתזונה שלך.

אבל כתבת שהוא סובל גם בלי קשר בכאבי בטן,אז אני גם ממליצה שרופא יראה אותו..

בשורות טובות!

אני גם ממליצה על עיסוי תינוקות,וקצת אופניים עם הרגליים שלו..

שהמסתובב עכשיו בארץ, וגורם לכאבי בטן וחולשה - שמעתי על כמה משפחות שהוירוס השבית כמה וכמה מבוגרים בראש השנה.

יכול להיות שהתינוק שלך חטף את הוירוס באיזה שהיא צורה.

זה קרה גם אצלנו במשפחה ועבר אחרי יום-יומיים.

רפלקסולוגית טיפלה בו וזה דווקא הקל על הכאבים, למחרת הלכתי לרופאה והיא בדקה אותו ואמרה שהכל תקין (דווקא אז הוא החליט להיות חייכני בהשפעת הרפלקסולוגיה של אמש...) היא אמרה שהיא לא יודעת מה יש לו, ושנהיה במעקב...

מאחלת לך בע"ה שבקרוב תמצאי את החצי..ותצטרפי לפורום היקר שלנו!!

 שנה טובה!

וגם קוואקר, לאכול בשפע אחרי הלידה.

חוץ מזה לשתות המון.

לידה קלה והנקה קלה.

אבל הכי חשוב- הרבה שתיה, מנוחה, והנקה בלעדית אחרי לידה גם אם זה דורש ביות או הנקה כל שעתיים, גם אם צוות התינוקיה יעודד אותך "לישון בלילה" וכד'. אם אצל כולם הסתדר פרט לשביעי- יתכן שהיתה בעיה ממוקדת מאד באותה הלידה. אין סיבה שיחזור על עצמו- עצם האמונה בזה, כבר תעודד ייצור חלב .

כדורי חילבה- המצאה חביבה אך מסריחה...

הנקה בלעדית אחרי הלידה,רצוי עוד בחדר לידה כ 20 דק' אחרי הלידה,ואחרי גג 6 שעות,ואח"כ כל שעתיים או לפי בקשת התינוק/ת לא על כל בכי אבל כן לפי דרישה. יש יועצות הנקה בבית החולים ששווה לראות..ואני מאמינה שיהיה בסדר זה שלא הלך בילד השביעי ובכל ה 6 היה מצויין,אז בע"ה גם הפעם,לשלול שאין לתינוק/ת לשון קשורה וכו'.. את יכולה ללמוד תנוחות של הנקה,{מין הסתם את מכירה} מאחלת לך בע"ה לידה קלה ושפע של חלב..