פורום הריון ולידה (עמוד 5390)

אני גם בשבוע 26. ובדיוק חלמתי השבוע שאני הולכת ללדת. וכל החלום מלווה אותי המחשבה שזה ממש מוקדם ושיחכה עוד קצת...

ממש מלא תפילות לבריאותם האיתננה!!!!

ניסים!

בע"ה שהכל יהיה בסדר!!!!

נתפלל ב"נ!!

בע"ה החלמה מהירה,ושיהיו בריאים ברמ"ח אבריהם ושס"ה גידהים..וגם האמא.

אני אתחיל מהשאלה כי היא קצרה ופשוטה יותר -

טאמס, הם בסדר בהריון? כי הבנתי שהרבה לוקחות, אבל כתוב שצריך להתייעץ עם רופא... אני באמת צריכה? זו עלולה להיות בעיה אם אני אשתמש על דעת עצמי..?

סתם כי לא קל לי להגיע לרופאה שלי...

ההתייעצות:

אז ככה, כרגע אני בחודש חמישי אז בע"ה יש עוד קצת זמן... אבל כרגע אני סטודנטית (דיי באמצע הלימודים) ואני אמורה ללדת בע"ה בסוף סמסטר א', בתקופת המבחנים... מה שאומר שאין לי כל כך חופש אחרי הלידה, ודיי מהר אני צריכה לחזור ללימודים, להתחיל סמסטר ב'...

אני לא גרה כ"כ קרוב לאוניברסיטה, אני נוסעת לשם באוטובוס נסיעה של שעה בבוקר.. ושם יש פעוטון שאני לא יודעת עליו כל כך פרטים כי אף פעם לא ביררתי (בע"ה אברר)

העניין הוא שאני חושבת לעצמי, שאם אני רוצה להניק אני צריכה להיות צמודה אליו ממש כל הזמן ולקחת אותו איתי ללימודים ונראה לי שזה סרט הזוי, במיוחד כשהוא יהיה כל כך כל כך קטן....

וככל שאני חושבת על זה יותר אני יותר מסתבכת, כי אפילו אם אני מוותרת על הנקה (ואני ממש לא רוצה לוותר...) וגם אם אני מוותרת על לעשות לו מסע כל יום לאוניברסיטה וחזור... אז אני צריכה להשאיר אותו אצל איזו מטפלת, כי אין לי אפשרות אחרת... וזה יהיה לי ממש ממש קשה ועצוב להשאיר אותו כבר בגיל כזה אצל מטפלת ולא להיות איתו כשהוא כל כך קטן...

אז חשבתי אולי להשאיר לעצמי רק 2-3 קורסים בסמסטר ב' (של עבודות סמינריוניות, שאוכל לעבוד עליהן בבית), ואת השאר פשוט לדחות... מה שאומר שיהיה לי יותר לחץ בשנה שאח"כ.. אבל אני אהייה בחופש כמעט לגמרי ואוכל להיות כולי איתו בחצי שנה הזאת....

מה אתן אומרות? בטח יש כאן בנות עם הרבה יותר ניסיון.... ההתלבטות שלי היא בגלל שאני לא יודעת איך אני אסתדר אח"כ עם שנה עמוסה יותר + ילד קטן.... אולי אני סתם דוחה ואין לזה טעם...

וגם.. אולי יש חסרונות שאני אפילו לא חושבת עליהם....

קיצור, אני ממש צריכה עצה :/ מה אתן אומרות???

הסמסטר הזה אתיכולה להעמיס על עצמך עוד קורסים?

אני בעד האופציה השניה..ששנה הבאה יהיה לך שנה קשה יותר,וחצי שנה הראשונה את עם הבייבי בבית..

אכ ןלא קל,ולא פשוט..אבל הרבה נשים עשו זאת לפניך..ועוד יעשו,

בהצלחה!!!

ניסיתי לבדוק אם אוכל לעשות בסמסטר א' קורסים של ב', אבל אין אותם גם ב-א'...

אני רוצה לבדוק אם אני יכולה לעשות בסמסטר א' קורסים של השנה שאחרי זה... ואם כן אולי אני אעשה את זה בע"ה..

אני יודעת שהרבה עשו את זה לפני.. אבל זה עניין של אופי.. ואני לא מכירה את עצמי בדברים האלה מן הסתם, אין לי ניסיון

יש לי אפילו קצת נסיון בזה - עם הרביעית שלי הייתי ביום לימודים ארוך פעם בשבוע במשך חצי שנה, מגיל חודשיים. כשהם קטנים זה יותר קל, אפילו אין סםפק שזה לא פשוט - את בכל זאת מסתובבת עם תינוק - אבל אפשר בהחלט להתמודד. מדי פעם יוצאים לטיול אוורור בחצר, וחוזרים ללימודים. מין הסתם תצטרכי להשקיע מאמצים נוספים בלהשיג את החומר שפספסת. תינוק זה לא פשוט - איך שלא יהיה

האנשים יקבלו את זה איך שאת תציגי את זה: מובן מאליו, אין אופציה אחרת, התינוק צמוד אליך, ואת בלימודים. זאת כל עוד את עושה מאמצים שאחרים לא ייפגעו מהסידור, כמובן.

אני שמחה לשמוע כמה דעות.. כי באמת קשה לי להחליט...

מצד שני את מדברת על יום אחד שהיית צריכה לנסוע...

אני בכל מקרהלא אוכל להיות לחלוטין בחופש בסמסטר ב'.. אני אצטרך לנסוע לאוניברסיטה איזה 3 פעמים בשבוע... אני ממש מקווה שאסתדר.. זה קצת מלחיץ אותי... כי אני זוכרת שהיתה איתי מישהי בלימודים שהיתה לה תינוקת מקסימה, והיא היתה מביאה אותה לשיעורים, ופעם אחת הייתה לנו שיחה והיא אמרה לי "בע"ה כשיהיה לך תינוק, אל תעשי את הטעות שאני עשיתי... אני ממש מצטערת על זה שאני גם לומדת, וכל פעם שאני יושבת איתה בשיעור אני לא רגועה בגלל שאני מפחדת שמשהו חסר לה או לא נוח לה, והיא מרגישה שאני לא רגועה ואז גם היא לא רגועה ולא מפסיקה לזוז ולבכות..."

:/

שלום לך,

אני עברתי בערך את אותו הסרט, אבל בסמסטר א- ילדתי כמה ימים לפני תחילת הלימודים. אז לקחתי חודש חופש (שזה הגיוני והתקבל אצלנו באוני' בקלות) ואח"כ הגעתי עם הפצפון שלי (הוא גם היה פג) ללימודים. גם לי הייתה שעה נסיעה לאוניברסיטה (אולי אנחנו מאותו אזור? קו 19?..) והעדפתי, לפחות בהתחלה, לקחת אותו איתי ללימודים.  עשיתי רק יום וחצי של לימודים, והנקתי בין לבין לבין. בסמסטר ב'- גיל 4 חודשים- הכנסתי אותו לתינוקייה של האוני. הנסיון הדל שלי אומר כמה דברים:

1. מאוד תלוי איך הילד. אל תיבהלי/תתלי תקוות בסיפורים של אחרות. לכל ילד יש האופי שלו, וגם לכל אמא.. הבן שלי מאוד אהב לישון בגיל הזה, והיה פשוט עליי במנשא כל היום, מקסימום דחפתי לו מוצץ. שוב, זה לא חוכמה- לך יש לפחות 3 ימים. אני קצת מצטערת בדיעבד שלא לקחתי יותר קורסים כשהוא היה פיצי. אבל תכלס- אין מה לסבן, זה לא קל...

2. אני כן ממליצה (אם יש לך כזאת אופציה) לקחת אותו איתך, לפחות בהתחלה. הם קטנים ככ והכי צריכים את אמא לידם. אצלי באוניברסיטה (העברית) מרוב שזה לא מקובל קיבלו את זה יפה מאוד, האמת היא שדי קבעתי עובדה שאני מגיעה איתו, ואז רק וידאתי שזה בסדר מצד המרצה.

3. כדאי לך גם לברר עם מישהי ששמה את הילד/ה שלה בתינוקיה, איך שם. לי אישית יש טראומה מהתינוקיה של העברית. לא שהם לא נחמדות והכל, אבל יש הרבה ילדים ולקטנצ'יק שלי היה קשה מאוד. בנוסף לזה- אני לא הסתדרתי עם השאיבות והעדפתי לרוץ בהפסקות להניק (טירוף). הוא בכה שם מלא ובסוף לא הייתה לי ברירה והוצאתי אותו, ודי לא למדתי בסמסטר הזה.

הכי חשוב לדעתי- להאמין שבסוף מסתדרים, שה' יעזור וייתן כוחות, ולדאוג שלילד שלך יהיה טוב. עם כל הכבוד לתואר..

הרבה בהצלחה ואשמח לעזור אם יש במה.. חג שמח!

ילדתי שניים + הריון.

הייתי עם אוטו צמוד ובאתי מחוץ לירושלים.

אצל הראשונה היה לי ממש קשה. כל הזמן דאגתי לה-שמתי אותה בתינוקיה של המכללה (חזרתי אחרי חודש). וכל הזמן זה היה ריצות (הם מתקשרים כשהתינוק בוכה ואז באתי להניק)

כל הזמן רצתי  מהשיעור לפעוטון ובחזרה.

אני טיפוס שלא מקשיב בשיעורים אז בכל מקרה צילמתי את החמר רק היה לי תרוץ לצאת להתאורר..שזה היה כיף!!

כיום אני מצטערת על השיעורים שפיספסתי ועל איך שעברתי את השנים הראשונות של הילדים.

התאוריה שלי: אנחנו עובדים עד גיל 50+ מה יקרה אם נתחיל לעבוד שנה/שנתיים יותר מאוחר??? פשוט יהיה לנו פחות שנים להשתעמם בעבודה.

אז גם לא הייתי בלחץ במקומך בשנה שאחרי להוסיף עוד קורסים.

תמרחי כמה שבא לך! זה תקופה שלא תחזור.

תני לעצמך את הזמן לחזור לכוחות שלך.

בהצלחה

לא יהיה לה עוד הריון או ילד?

כמה מאיתנו מסוגלות או יכולות הלכתית למנוע הריון 3- 4 שנים כדי לסיים תואר..(לא שכך אני מפרשת את דברייך...) אבל מה יתן לה לדחות? אם היא תדחה עכשיו היא תדחה את זה לעד גיל 50....

אימי שתחייה, מוערצת עליי בהחלט, לא למדה בגיל21-22 מהסיבה הזו שהיא התחתנה וילד רדף הריון שרדף עוד ילד והיא עשתה תואר ראשון בגיל 50 +-. אז אם זה מה שהיא רוצה... (ולא נשמע שכך...)

זה לא סוף העולם ללמוד עם ילד... אפשרי בהחלט.

עשיתי זאת.

הייתי ממליצה על מעון/משפחתון קרוב עם אופציה לקפוץ להניק. ואם את מסוגלת להיות רגועה איתו בשיעור אז להיכנס איתו לשיעור. לא סוף העולם... רק מה שטוב לך יהיה טוב לו (ובכל זאת הכי טוב בבית)...

אבלל הייתי מציעה לא למרוח את הלימודיים. כי בע"ה יהיו רק יותר ילדים....

אמרת שאת מדברת מניסיון.. על כמה ימים בשבוע את מדברת?

יש לי 4 ימים.. ואני לא יכולה לצמצם אותם חוץ מלוותר על חלקם...

חשבתי על לשים אותו בתינוקיה, אבל חלק מהקורסים שלי ממש בקצה השני של האוניברסיטה.. אני לא יודעת אם זה עובד שם ככה שקוראים לי להניק, אבל אני לא רוצה שהוא יבכה ויבכה הרבה זמן עד שאגיע אליו... ככה שזה דיי אומר שאני אצטרך לוותר על הנקה... נראה לי...

דבר שני, אני דיי לקראת הסוף.. נשארה לי השנה הקרובה ועוד אחת לא ממש עמוסה אחריה, וזהו...

ככה שלא נראה לי שאם אני דוחה קצת אז אני נתקעת לכמה שנים טובות...

בכל זאת אני מתלבטת... וכשעשית את זה, זה היה נסיעות באוטובוסים? בחורף?..

אני רוצה מצד אחד לעשות את זה.. ומצד שני חוששת... אני לא רוצה להצטער על זה כל כך כמו אותה חברה שלי שהרגישה שבתקופה הזאת היא לא באמת הייתה כל כולה בשביל הבת שלה..

זה אף פעם לא בסדר, לא בהריון ולא בכל זמן אחר.

טמס מורידים חומציות בקיבה ובכך משבשים את ה עיכול וגורמים למיני בעיות כתוצאה מחוסר ספיגת מזינים שונים.

טמס גם לא מטפלים בצרבת ובמקרה הטוב נותנים הקלה זמנית מאד.

בנוסף טמס מכילים סידן, שמעמיס על הכליות.

לא ידוע לי על שום נזק שטמס יכול לגרום לעובר, יותר מזה, טמס לחתחילה יצרו לנשים הרות, ועד כמה שידוע לי רופאי נשים לא מתנגדים לו, אלא שלא יקרה כלום, אם תשאלי את רופא הנשים שלך, שאת סומכת עליו!

אם את סובלת מצרבות, נסי לאכול במנות ממש קטנות ובתדירות גבוה וכן נסי לאכול שקדים.

תרגישי טוב

פתקה טובה

יעל

בטוח לשימוש בהריון, וממש עוזר.

יש לי סטוק.....

כל כך הרבה אנשים המליצו לי על זה.. איך יכול להיות שזה לא עוזר..?

ושקדים באמת עוזרים..? אני אנסה בע"ה

ממש תודה!!!

לגבי הנקה כבר יבואו המומחיות... לצערי אני ממש לא כזאת...

ה' יתן לך שפע חלב!!

חשבתי שאם אני ידבר על שלב אחד קדימה-הנקה אולי זה יזרז משהו  

חח

אני ממליצה בחום רב: היעזרי ביועצת הנקה!

אם אין בעיות מיוחדות, תוכלי להסתפק במדריכות ההנקה שיש בבית היולדות, או במדריכת הנקה שהמליצו לך עליה. אם את נתקלת בבעיות, יש יועצות הנקה מוסמכות, שזו דרגה אחת מעל מדריכה.

בעבר, היה ידע רב על הנקה שהצטבר ועבר מדור לדור, מאמא לבת. וייתכן שגם אז היתה בכל קהילה אישה (אולי המיילדת) שתפקדה כמדריכה ליולדות. היום אין לנו את הדבר הבסיסי הזה וההנקה, מה לעשות, לא תמיד באה באופן טבעי.

אנחנו לא תמיד יודעות או לא תמיד מצליחות להצמיד את התינוק נכון, לא יודעות למה יש פצעים, למה הוא נשאר רעב...

לכן מומלץ מאוד להיות בקשר עם מדריכת הנקה, החל מלפני הלידה - שאז היא תעשה לך מפגש הכנה ותסביר לך כל מה שאת צריכה לדעת, ועד אחרי הלידה שאז היא תהיה זמינה לכל דבר שתצטרכי.

אני רוצה לספר לך שאחרי הלידה הראשונה שלי, היו לי בעיות קשות, הזמנתי אליי הביתה יועצת הנקה ששילמתי לה 250 ש"ח - ותאמיני לי, זה היה שווה כל גרוש!! זה הציל לי הנקה של יותר משנה! בדברים האלה, לא צריך להסתכל על כסף - זה שווה את זה.

המון המון תפילה והצלחה!

חשוב להיות בקשר עם יועצת הנקה זה שווה כל גרוש!!

מקבלים המון במיוחד איך להניק בצורה נכונה כדי לא ליצור פצעים,גודש וכו',

אני 5 שבועות אחרי לידה ראשונה ב"ה-והייתי אל יועצת כבר פעמיים וב"ה זה הולך ומשתפר כל יום!

הכי חשוב לא להתיאש!!!

בהצלחה רבה.

1. ראשית הידיעה: כל אשה מסוגלת להניק. המקרים הבודדים בהם באמת אא להניר הם כ1 למאה נשים שמתוכן חלקן נושאות מחלות שונות או נוטלות תרופות המונעות מהן את הפריבילגיה הזו. ובסטטיסטיקה: אני עובדת בתחום כבר 10 שנים . רק פעמיים נתקלתי במישהי שניסתה באמת להניק ולא הצליחה באמת. (אחת מתוכן עם הפרעה בבלוטת תריס...ואחת לא ברור עד היום). כך שבעצם החלטתך- את על דרך המלך. ישר כח!

כל תינוק נולד עם אינסינקט טבעי לינוק, הרפלקסים קיימים ומוכנים ורק ממתינים לגירוי המתאים.

ולכללי הנקה בסיסיים:

2. השד נייח התינוק נייד . ולכן נביא את התינוק לגובה השד ולא להפך: לא למשוך למטה , לא להתכופף.... את התינוק אוחזים בגובה השד, בטנו פונה על בטן האם ( נסי את לבלוע כשראשך פונה הצידה ותראי כמה זה מקשה על הבליעה), ואפו מול הפיטמה. כעת הוא מוכן ל"חיפוש".

3. תינוק יונק עם לסתו התחתונה ולא עם שפתיו, ולכן יש להמתין עד שיפער את פיו כאילו הולך לבלוס איזה המבורגר ענק ואז להצמידו לשד (לא לדחוף שד לתוך פיו, כפי שכבר נכתב)

4. התנוחות לקראת הנקה מגוונות אך כלל אחד להן בטן לבטן, ידים קדימה, כן,כן, שתיהן חבוקות על בטן התינוק מקדימה ( ניסית פעם לאכול כשיד אחת פונה כלפע מעלה?) אם תינוק משתולל עם ידיו בעת החיפוש או בכי - ניתן לחבוק אותו עם חיתול בד. אני מעדיפה בשבועות הראשונים להצמיד את התינוק כך: יד נגדית לשד המוכן להנקה אוחזת בתינוקלכל אורך גבו וכף היד תומכת בעורפו (לא ראשו,עורפו, מספיק אצבע אחת מאחורי ראשודבר זה מאפשר לתינוק לנוע עם ראשו אחור וקדימה, מה שחשוב להצמדות שלו.) עם היד שבצד השד המניק, אוחזים את השד כש3 אצבעות (זרת-קמיצה-אמה) מלמטה, אצבע משוחררת ואגודל מלמעלה. אחיזה רכה ונינוחה, לא למעוך את השד. מגרים סביב אפו ופיו של התינוק וכשפיו פעור מצמידים את לסתו התחתונה להילה העוטפת את הפטמה ומיד אחכ את השפה העליונה. כאילו מלמטה למעלה (לא יודעת איך ממש להסביר בכתב)

5. מציצות ראשונות יהיו מהירות וצפופות , ברגע שמעט חלב יגיע ( לא להלחץ גם אם יקח דקה-שתיים) המציצות הופכות לקצובות ונשמעות בליעות ( יוצאים דופן הימים הראשונים- בהם לא תמיד שומעים בליעות.)

6.ילוד יונק כרצונו. לצורך ההתנסות הראשונית שלך עם הנקה עדיף לבקש ביות )יש מקומות בהם צריך לדרוש ביות) ולהניק במהלך כל שעות היממה. פעם בשעתיים בשבועיים-שלושה ראשונים בהחלט סביר, יתכן גם עוד קצת אחכ. עם הזמן מתקבלים מרווחים של כ 3 שעות. אבל לא סופרים על השעון כמו עם בקבוק (סופו של דבר אינך יודעת מה אכל ומה ריכוז כל חומר היה בעת ההנקה כי זה הרי משתנה מהנקה אחת למשנהה)

7. בשבועות ראשונים, אפילו לטובת האם מומלץ להניק משני צדדים, אחרת אחרי מס' ימים הגודש בצד אחד יטריף אותך אם לא תניקי משם כמה שעות טובות.) הדרכה על מלאות- כשתלדי בעז"ה, ספרי לי ואוסיף.) רצוי לראות תינוק ממש מוצץ יעיל כ10 דק' לפחות מכל צד בימים הראשונים , אם נרגע, לעורר קצת ( אפשר להפשיט קצת- זה מעורר בהחלט) ולעבור לצד שני. ספירת הזמן לכל הנקה משמעותית רק בשבועיים ראשונים בערך- אז צריך לפעמים לעזור לילוד להיות עירני להנקה ( זה מתיש אותם לפעמים) אח"כ הם כבר מסתדרים די לבד. ובגיל חודשיים את עוד תפני אלי בעז"ה לשאול- למה הוא יונק רק 5-7 דקות???

אהההם עוד משהו שלא אמרתי?

כן!

סימנים להנקה מוצלחת (ללא המשקל!):

מתן שתן בכל החלפת טיטול החל מיום 4-5 לחיים

מתן צואה כ4 פעמים ביום לפחות (אפשר גם 12...) החל מיום 4-5 לחייו

תינוק שלו ורגוע אחרי הנקה , גופו רפוי ( בתנאי שאכן שמת עין שינק יעיל)

פטמות- אולי רגישות יותר בתחילת הנקה (מציצות ראשונות) אך לא כואבות במהלך כל ההנקה או פצועות (מראה על אחיזה נכונה של השד)

טוב, א"א לגמרי בלי- תינוק מחזיר משקלו למשקל הלידה עד שבועיים מיום הלידה. המשקל משמעותי בעיקר בתינוקות בהם הסימנים הנ"ל לא מתקיימים

סוף דבר- טוב לפגוש יועצת הנקה בבי"ח. להבדיל מאברכית, אני לא סומכת לגמרי על המדריכות הקיימות בבתי החולים, אלא אם כן הן בעלות תעודה של מדריכה או יועצת. הרבה מהן עברו הכשרה של מקדמת הנקה אך אינן בעלות הסבלנות להעמיק בהדרכה כמו שצריך. מה יקרה אם תזמיני יועצת אישית ישר לבית החולים? תהני!

עוד משהו קטן ואחרון. אם יש לך כח אחרי הלידה- נסי  להניק עוד בחדר לידה- בריא לאמא ונהדר לחיזוק הרפלקס מציצה ויניקה אצל התינוק. שהות של זמן ובעיקר רחצה או טיפול אחר ביילוד בין הלידה ועד הנקה ראשונה- מבלבלת את התינוק ומטשטשת לו את הרפלקס המולד החזק כ"כ

ווו יצא ארוך. נו מה לעשות.

ואם יש עוד שאלות אני כאן, וגם הרבה מידע באינטרנט כאן (גם הדרכות מצולמות שאשה וודאי יכולה לראות)

כל הכבוד,ותודה..אני גם מוסיפה קצת..

להניק בחדר לידה אם הכל תקיון תוך 20 דק' בערך אחרי הלידה..

הנקה זה הצע וביקוש ככל שתניקי יותר ככה יהיה לך יותר חלב.

להניק על פי דרישה של התינוק לא על כל בכי אבל כן על רעב ובע"ה לאט לאט תזהי את הסימנים שהוא רעב מוצץ את היד מחפש עם הפה ומזיז את הראש לצדדים, לפהפשיל לו את השפה התחתונה כלפי מטה ושהוא ימצוץ את הפטמה וההילה מלמטה,לא כל ההילה {עטרה} צריכה להיות בפה.

ושוב יועצת הנקה הכי מומלץ של ibclc יש גם תומכות הנקה..

בהצלחה,בע"ה שפע של חלב.תעדכני אותנו..

ונשמח לעזור לך!

כתבת ממש הכל !!!

ח.צ גנט- ילדת ?? ספרי לנו מה שלומך?

1. רק אוסיף  שחשוב כבר מהיום הראשון להניק.
2. תינוק צריך לינוק לפיחות שמונה ארוחות ביממה.(ולא כל שלוש שעות ,מותר לו לעשות הפסקות קצרות או ארוכות בין הארוחות )
3. יש לך חלב כבר מהלידה (למעשה כבר לפני) ולכן אין צורך וגם לא כדי לתת תוספת.  כדי לדעת שגודל הקיבה שלו היא כגודל האגרוף שלו ולכן בימים הראשונים 10 ccזו ארוחה מלאה בשבילו.

בכל מקרה -בהצלחה!!

ותספרי איך הולך

  (ההיתי חייבת...)

בימים הראשונים עדיין אין חלב אלא רק קולוסטרום. לא להתבלבל - זה רגיל ונורמלי, ואין צורך לדאוג. אבל כן חשוב שהתינוק יקבל כמה שיותר ממנו!

בנוסף: כדאי לדאוג שלא יתנו לו במחלקה בקבוק או מוצץ, כי זה עלול לגרום לבלבול פטמות. כמובן, בקבוק יותר גרוע ממוצץ כי זה ממלא את התינוק וכשיגיע זמן ההנקה הוא לא ירצה לינוק.

אחרי שהצמדת תינוק, והמציצות הפכו ממהירות וחלשות לקצובות ועמוקות וכבר מרגישים את הואקום ומשיכה שנוצרת על הפיטמה- כמובן שמחליפים את תנוחת הידיים. הסמוכה לשד המניק- אוחזת בתינוק לכל אורכו והנגדית משתחררת ל... ללטף את הטוסיק המתוק הזה  ( מממ בא לי כבר למעוך איזה טוסיקון של תינוק... כדאי לבת שלי להזהר)

כך אמרו לי וכך ראיתי מניסיוני...

בס"ד 

אימלה אני מפחדת לא ידעתי שזה דורש כ"כ הרבה..אבל אני כן יודעת שזה שווה בסוף עפ"י אמא, 

חברות משפחה וכו..

בקבוק כל פעם... לדאוג שיהיה סטרילי, שיהיו מים חמים אך לא חמים מדי בסביבתך, רתוחים כמובן, שלא יגמרו הקופסאות מבלי שקנית את הבאות...

כשעדיין אין ניסיון והכל בתיאוריה.

מניסיון של שניים שהנקתי עד גיל מאוחר (אחד עד שנה ואחת עד שנה ו-3) במציאות, ברגע שמקבלים הדרכה נכונה מיד אחרי לידה/ מקס' כמה שעות אחרי- אם לא מסתדר מיד, זה הרבה יותר פשוט ולדעתי זה אפילו יותר קל וזמין מאשר תינוק שמתחיל להראות סימני רעב והוא צריך לחכות עד שיכינו לו את הבקבוק- זה יכול לקחת כמה דק' טובות והוא לא מסוגל לחכות רגע, הנקה הרבה יותר זמינה הוא בוכה- מיד מקבל בלי שהיות.

יש גם מצבים יוצאים מהכלל שלא הכל חלק בהתחלה (כמו למשל תפיסה לא נכונה/ פצעים/ סדקים וכו') ואז זה קצת יותר מורכב, אבל אם תופסים את הבעיות כבר מהתחלה זה לא אמור להיות סיפור.

הבת שלי (השניה), עוד כשהיינו בבי"ח, לא תפסה כ"כ טוב וינקה עם פה יחסית סגור, היועצת שהייתה שם עזרה לי כמה דקות וריעננה לי את הזיכרון איך לגרום לה לפתוח פה גדול ולא לאפשר לה לתפוס רק את הקצה- והכמה דק' עזרה האלה גרמו לכך שלא נגרמו לי אח"כ בעיות גדולות יותר של פצעים/ סדקים ועוד מרעין בישין שקשורים לתפיסה לא נכונה.

נכון, זה יותר מורכב יותר ללמוד משהו חדש שמצריך מיומנות כשיש בבית ילדה קטנה, אבל עם עזרה נכונה זה יכול להסתכם במעט קושי של ההסתגלות והלמידה בימים הראשונים- וזהו.

מצטרפת להמלצות לברר על יועצת הנקה (לי הספיקו היועצות שבבי"ח, אבל ווידאתי שבבי"ח קיימת הדרכה שכזאת, ואם היה צורך לא הייתי נמנעת מלפנות ליועצת פרטית).

האמת שלקרוא את זה כתוב, זה באמת נראה מפחיד

אבל למעשה זה ממש לא ככה!

וזה שווה את ההשקעה

חוץ ממה שאחותו אמרה לגבי להכין בקבוקים עם כל שכרוך בזה וכאן זה כל כך זמין ומידי

יש את כל היתרונות הבריאותיים

והכי הכי- התענוג! ברגע שאת מכנסת למסלול, זה פשוט תענוג בלתי ניתן לתאור.

שווה להתאמץ בשביל זה.

היתה סדנת הנקה חד פעמית, וממש כל מה שאחותו כתבה הוסבר לנו שם, עם התנסות על בובה... וגם קיבלנו חוברת עם רוב ההסברים הנצרכים.

תבדקי בטיפת חלב אצלכם אם גם להם יש את זה.

בנוסף - הם אמרו בסדנה שלרוב יש בטיפות חלב יועצת הנקה - שאת יכולה להגיע אליה ללא כל תשלום. אני מקווה שהבנתי אותם נכון...

ובהריון ראשון - את זכאית לביקור בית של אחות טיפת חלב אחרי הלידה.

בהצלחה גדולה!

גם לי...

אולי אולי יש מקדמות הנקה.

החלב.

כלומר אם את תושבת ישוב מרוחק ונוסעת העירה לטיפת חלב. הגידי שלום לביקורי הבית.

פריפריה מפרפרת...

מוסמכות!(IBCLC) 

אם את צריכה עוד פרטים - אני יכולה לנסות לעזור באישי.

עצה א', הקטנה: קני מעכשיו משחה טובה נגד סדקים. אולי אפילו יגידו לך למרוח מעכשיו. לצערי, יקח לי זמן להיזכר איך קוראים (ראי ערך "הגיל" בפורום נשואות....) אבל היא אמורה להיות סמיכה מאוד ועשויה משומן כבשים, כך שהיא ממש מגינה על הפיטמה. (לא צריך להוריד אותה לפני ההנקה, וכן.. היא מאוד מלכלכת את הבגד. אש תשתמשי בפדים נושמים בלבד, אחרת זה בית היוצר לפטריות)

עצה ב', אל תקפצו עלי. אל תכניסי לבית בכלל שום תחליף חלב או בקבוק. רק ככה תדעי שאין שום תחליף אחר ואת חייבת להצליח להניק. ואת תצליחי בגדול!!!

וכל הכבוד לאחותו על התגובה המושקעת ביותר (ממש צריך לשמור באיזה טג ליין שאין פה וחבל!) אבל אל תיבהלי מיזה ותחשבי שהנקה דורשת הרבה. להיפך. היא נתנה לך את כל הכלים שזה יזרום מעצמו. את צריכה את המודעות לתנוחה הנכונה שלך ושל התנוק, לתזונה טובה שלך, לתנאים אופטימליים וזו. ברגע שאתם בזה, זה הכי זורם מעצמו. את ממש לא צריכה לחשוב כמה אכל ולמה, איפה לחמם עכשיו את האוכל, ואוף! הבקבוק מלוכלך.... פשוט, הכל מוכן לסעודה. לוקחים את התנוק עם איזה ספר טוב, כוס חלב טעים או משהו אחר, מרימים רגליים ונהנים מפינוק של 20 דקות...

(מנסיון של הנקות מוצלחות ב"ה.)

אנחנו פה תמיד לעזור לך!

שיהיה כאן בע"ה טג ליין,ונשמור סיפורי לידה ועוד..

לא הבטיחו לי שום דבר אבל,בע"ה.

אני בהריון ראשון, ורואה שכתבת כאן שמישהי שיש לה הפרעה בבלוטת התריס לא יכולה להניק.. הבנתי נכון? למה זה?

לי קצת יש בעיה... אולי בגלל ההריון, לא יודעת.. אבל אני מקבלת כדורים עד סוף ההריון ואז בודקים אם זה מסתדר או שאני צריכה להמשיך לקחת...

אני מאוד רוצה להניק, יכול להיות שלא אוכל..?

הבעיה היא לא בתרופות שאת נוטלת אלא שלפעמים אי איזון הורמונלי בדבר אחד נלווית עם אי איזון הורמונלי בהורמונים נוספים. מה שבטוח- אחרי לידה לעקוב אחר תפקודי בלוטת תריס של התינוק ( אתת זה עושים עוד בחדר תינוקות בבית החולים) ולעקוב יותר בהקפדה על משקל בחודש הראשון. כמובן- לעקוב אחר איזון שלך.

מקווה שזה יהיה בסדר

וסליחה שלא הייתה לי סבלנות, חשבתי אולי לא רואים בכלל את ההודעה שלי בתוך כל השרשור הארוך...

השירשור..ואחותו כבר ענתה לך.

תודה!!!

כי את יכולה להחזיק אותו בזווית הכי ישרה ונכונה,

ולתת לו כל 2 דקות,

ולהישען על כרית ועוד מליון ואחת דברים,

אבל אם את לא נחה ולא שותה מספיק- שנייכם תרגישו את החסר.

תודה רבה יקירות אין עליכן!!

המשחות הללו הן טובות לטיפול ולא למניעה. (לשים למניעה זה כמו לשים פלסטר לפני שיש פצע )

אבל טוב שיהיה 

ושלא תזדקקי...

ולכן גם הלנולין הטהור וגם כל שאר המשחות שיש היום בשוק טובות לטיפול ולא למניעה .  

(בדיוק היום דיברתי על זה עם יועצת הנקה מוסמכת....)

ותודה למי שהזכירה את שם המשחה..

לנולין הוא ממש כמו מעטפת של שומן, שממש מצילה מסדקים ופצעים. למרוח לפני ואחרי כל הנקה.

וואי... נשמע כל כך לא קל..

אין לי ניסיון, אני בהריון ראשון... לכן אני לא ממש יכולה לעודד אותך בצורה חזקה ואמינה... אבל אני כן יכולה לומר לך שאני בטוחההה שזו תקופה... כמו שיש הרבה דברים שאנחנו רוצים - ובסוף לא תמיד הם קלים... להפך, לפעמים דווקא האתגר הוא שמחזק ומחזיק אותנו...

אני חושבת שמותר להתעייף לפעמים... זה הגיוני.. צריך לטעון מצברים מדי פעם... זה לא אומר שלא תוכלי לגדל עוד ילדים בע"ה ולאהוב אותם... בטח שלא

את צריכה לנוח.. לאגור כוחות... כי את בן אדם.. וכדי שתוכלי להיות אימא טובה עם כוחות חדשים 

שיש משהו בשגרה של הילד שהגיע הזמן לשנות אותו. אולי חינוך לדפוסי שינה? אולי הרגל למשחק עצמאי? אולי הרגל להרדמות שונה? אולי להתרגל לאכול מבקבוק או מכפית? איני יודעת משאלתך מה בדיוק הגורם המתיש , בכל אופן כשבאים לעשות שינוי כזה צריך: לדעת שהוא נובע ממקום של אהבה לילד, לעשות אותו בסבלנות אך בעקביות רבה ביותר, ולצפות לשינוי שיקרה על פרק זמן ולא ב"לחיצת כפתור", ולהיות מוכנה לשמוע קצת יותר בכי מבלי להתפרק רגשית מזה או לחשוב שאת אמא רעה, להיפך,  את אמא טובה ודווקא בגלל זה את מעוניינת להרגיל אותו לא להתיש את אמא שלו, שתוכלו לשמוח יחד ולא לצווח יחד... הרגלים שגורמים לילד להתאים עצמו לדינאמיקה המשפחתית הקיימת ולא "לנהל" את הדינאמיקה הזו הם הרגלים בריאים מאד עבורו! יש לזכור שהמשפחה היא "מיניקוסמוס" של העולם הגדול וטוב להסתגל לשינוי דפוסי התנהגות לפי צורכי הסביבה בה אתה חי...

בהצלחה! והרבה כח!

אה... והילד הבא- זה כבר הרבה הרבה יותר קל!

שהיא צריכה טיפול בעצמה, וגם עזרה (שזה קצת אותו הדבר)

אני ממליצה לפנות בראש ובראשונה לאבא של הילד המתוק הזה, ולספר לו על הרגשתך. יש כל מיני דברים שאפשר להחליט: אולי אבא יכול לחזור באופן קבוע יום בשבוע מוקדם מאוד מהעבודה (4 אחה"צ), ולקחת פיקוד ולשחרר אותך לכמה שעות של חופש? אם אבא נורא עסוק, אולי אמא שלו יכולה להגיע פעם בשבוע-שבועיים לשעתיים מיוחדות של סבתא, ולשחרר אותך? אולי תרצי לצאת לחוג ערב אחד בשבוע? אולי טיפול מפנק פעם בשבועיים? אולי יום לימודים בשבוע, בחסות אחת הסבתות? אולי יש נערה ביישוב שתוכל לקחת את הקטן לטיול ארוך של פעם-פעמיים בשבוע?

התינוק הוא תינוק - הוא צריך אותך שתטפלי בו. אבל את ואבא אנשים בוגרים, וצריכים ויכולים לטפל בעצמכם. פשוט, לפעמים בתוך הקושי, קשה להתבונן החוצה ולראות אפשרויות לצאת מהקושי בשביל זה אנחנו כאן - לתת כמה רעיונות שעה-שעתיים של חופש בשבוע יכולים לתת לך כוחות פי עשרות מונים!

מה איתך?את דואגת לעצמך?יוצא לכם לצאת קצת לבד ביחד כזוג?

עשית בדיקות דם?את אוכלת וישנה טוב? הבן שלך במסגרת בבוקר?

וזה בסדר גמור שבעלך יקח אותו..אולי תארגני לך לו"ז וככה יהיה לך קל יותר,אחה"צ לצאת לגינה עם עוד נשים או להזמין חברה,אפשר מידי פעם בייביסיטר או עזרה ממשפחה..

ומנסיוני הדל,2 זה הרבה יותר קל..והם מעסיקים אחד את השני..וכשהם גדלים הוא ילמד לשחק לבד!!

בס"ד

הבן שלי במעון, אבל מהרגע שהוא חוזר הוא מתבכיין אם לא מחזיקים אותו.. לא בכי בכי... כאילו משו מציק לו ואני רואה שזה שיניים כי הוא לא מפסיק ללעוס ולהכניס ידים לפה.. בעלי מפרגן לי חבל"ז עוזר לי כשיכול.. יש לי זמן פנוי.. אבל כשאני רוצה לעשות דברים אני אף פעם לא מספיקה הכל ואז הקטנטן כבר חוזר מהמעון... יש תקופות.. אין מה לעשות?! רק תפילות לקב"ה... אני לא במשבר... פשוט נגמרו הגזים היה חודש שקט ועכשיו התחילו שינים וכל פעם זה משה חדש חחח ב"ה... אין טענות... זה עבודת המידות אני צריכה הרבה סבלנות.. ותודה לאל שבעלי בחור מקסים ועוזר לי... פשוט אני שואלת את עצמי איך יהיה לי סבלנות לעוד ילדים אם לפשוש עכשיו כבר נגמר... ואני רוצה עוד... בגלל זה התייעצתי אתכן צדיקות... לקבל חיזוקיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

קשה,ולא מוכר..פעם הבאה בע"ה יהיה לך כבר נסיון..

וגם לא תתרגשי מכל דבר,ב"ה שזכית בבעלתומך,זה לא מובן מאליו..

וכשהוא חוזר מהמעון,תדעי שאת רק איתו דברים שיש לך לעשות זה או לפני או אחרי שהוא הולך לישון,או כשבעלך מגיע ותתחלפו..וכמו שאמרת זאת עבודת המידות,בהצלחה..זה אכן לא פשוט.

רוב הנשים סובלות מזה בהריון..

למה למיון? אין לך מוקד בקופ"ח?

יפעת-תודה שענית!!אני יודעת שזה זמן לחוץ היום.. ממש מעריכה את זה

אנחנו בקופ"ח של היישוב.. (הוא לא יישוב חור, יש מסביבו ערים..)

אבל אני לא מכירה את המוקד, לכל קופ"ח יש מוקד?

איך מגיעים אליו?

ד"א-שתיתי עכשיו 2 כוסות חמוציות.. ו.. הקאתי..(משו שלא קרה כבר כמעט שבועיים ב"ה)

והם כבר יגידו לך איפה יש מי שיכול לעזור לך היום.

לעניות דעתי לכל קופת חולים יש מוקד טלפוני - תחפשי באינטרנט את המספר באתר של קופת החולים שלך (כללית? מכבי? מאוחדת? לאומית?).

תרגישי טוב!

ללכת...

כי מה כבר הרופא יכול לעשות?הרי בדיקת שתן אפשר לזהות רק ע"י בדיקה שנעשת  רק בבוקר(ששולחים למעבדה וכו')

ממילא לא ידעו אם זו דלקת..

בדרך כלל אני נגד, אבל מאחר ודלקות שתן בהריון עלולות לגרום ללידה מוקדמת, במקרה הזה "אפילו" אני בעד...

אני באתי בשעות הערב אחרי 3 ימים של כאבים-

והרופאה אמרה לי- חמודה, יש לך דלקת חמורה!!

היא בדקה בעזרת הסרט עם הצבעים שמשתנים.

וכן, היא נתנה לי מרשם לאנטביוטיקה, וישר אחרי הכדור הראשון

שלקחתי, הרגשתי הקלה בכאבים ובמתן השתן.

אז לדעתי כדאי לך ללכת ולקחת את האנטביוטיקה מהר!

אני לא יודעת...

גם אני בהריון ראשון, ולא עשיתי שקיפות עורפית... בדיוק מהסיבה שאת אמרת... אבל אם לומר את האמת, אני לא יודעת עד כמה זה נכון, בדיעבד - לא חשבנו על זה יותר מדי לעומק... אני לא יודעת את כל הנתונים

לגבי שעווה - אני עושה שעווה מאז תחילת ההיריון ועד עכשיו... לא חושבת שאמורה להיות עם זה שום בעיה... אבל אולי עדיף שבנות מקצועיות יותר בתחום יענו על זה...

יש לך ורידים ברגליים,

לגבי השקיפות זה עניין שלכם,את יכולה להתייעץ עם הרופא של והרב שלכם..

אני אישית לא עשיתי בהריונות שלי,אבל פעם הבאה אני יעשה בע"ה..כל עוד זאת לא בדיקה פולשנית..

לשיקולכם..

מיוחדת? ומה גרם לך לשנות את דעתך להריון הבא בעזהי"ת?

הרופאה שלנו אמרה לעשות- אבל זה לא משנה כי היא אומרת לעשות הכל כי היא לא מוכנה לקחת אחריות אח"כ אם חס וחלילה... לדוגמה, היא אמרה לי לצום ביו"כ כי היא לא לוקחת אחריות אם חלילה קורה משהו, אבל צמתי הכל (לא יצאתי מהבית,התפללתי הכל בישיבה ולא עשיתי שום מאמץ חוץ מפיפי ..=]) וב"ה הרגשתי טוב, ויצא שהיה לנו בדיקה בראשון הזה (לפני שלושה ימים) והכל נראה טוב ישתבח שמו (הוא עכשיו שעועית =]!!)

לכן, לסיכום, הרופאה תגיד לעשות כי היא רופאה. השאלה מה האמת - לעשות או לא?

מה גם, התקשרתי למספר מרפאות ואמרו לי שאין להם תור בשבילי לשקיפות... וזה מה שגם לנו להתלבט שוב..

בהריון השני פיספסתי.. ופעם הבאה בע"ה אני חושבת למה לא לעשות שוב כל עוד זה לא פולשני..וזה יכול להציל חיים.

זה לתסמונת דאון, לא??

זו הסיבה העיקרית שנראה לי שגם הפעם אני לא אעשה את הבדיקה.

בנוגע ל"בעד" - היא אמנם סטטיסטית, אבל מדוייקת הרבה יותר מהתבחין המשולש. מי שבאמת מבקשת לדעת האם יש סיכוי שלתינוק יש תסמונת דאון - כדאי לעשות.

בקופת חולים שלי (מכבי), למי שיש את הביטוח המשלים, האולטרסאונד עולה 100 ש"ח, ובדיקת הדם המשלימה לשקיפות עולה עוד 70 ש"ח.

יש את הבדיקות של תחילת הריון, שבד"כ הרופאה מביאה..

ב"הצלחה!!

האם הכוונה לרופאת משפחה או רופאת נשים?

תודה רבה!

דבר ראשון שעושים זה בדיקת דם,

לקבוע עם רופא/ת נשים כדי לקבל הפניה לאולטרסאונד בסביבות שבוע 8 לראות בע"ה את דופק העובר..

לקחת חומצה פולית..

ולבלות איתנו בפורום

תודה רבה לך!!

רציתי לשאול: יש לי כאבי בטן מדי פעם (מרגישה כמו מתיחות כאלה)..

רציתי לשאול כמה זמן זה בערך נמשך??

ועל מה אני צריכה להקפיד עכשיו בחודשים הראשונים??

תודה רבה!!

כל אחת עם ה"בעיות" שלה בתחילת הריון אני מאמינה שגג תוך חודש את אחרי אבל אז יגיעו שמחות אחרות בחילות/הקאות..שוב בע"ה לא יהיה לך אבל בדר"כ עד סוף השליש הראשון נשים מרגישות כל מיני תופעות לוואי..

כרגע את צריכה חומצה פולית,לעשות בדיקות דם אם חסר ברזל אז לקחת,לנח לאכול טוב {לא צריך בשביל 2 }

ולהנות מהמההריון ומהתק' הזוגית בתור זוג צעיר בלי ילדים,בעלך ואת.

עוד שאלה: יש דברים שאסור לעשות בתחילת הריון??

מה בעצם אני צריכה לשנות??

תודה מראש,

טובי.

במשגב לדך אז יש שם רופא נהדר..

מקפיצה לך..

אני חושבת שיש שם רופא (בנשים) בשם ד"ר קרייסברג אם אני לא טועה.

כדאי לך להתקשר למכבי ולשאול האם הוא עושה שקיפות עורפית.

בהצלחה.

הוא מנהל מכון האולטרא סאונד במרכז רוטר של מכבי ברח' אגריפס, הצד השני של בניין כלל. אני עשיתי אצל תדמור והיה בסדר. גם רוזנק בסדר. כולם מקצועיים מאוד ומענטשים, אם כי קצת קרירים, גברים כאלה, יו נואו. אל תקחי ללב, אם את חוששת, תגיעי עם מישהו קרוב ותומך. בשבילך זה הכל, בשבילם זה עוד בדיקה שגרתית, אחת מכמה עשרות כל יום. עברתי אצל כולם, אין אחד שלא התעניין במקרה שלי...

שעושה שקיפות דרך מכבי והיה נחמד אצלו..

הייתי שם לפני כשנה וחצי כשעוד הייתי במכבי.. לא זוכרת את שמו אך הוא היה האופציה השניה שנתנו לי חוץ מהזה שבשערי העיר

עזרתן מאוד!

חג שמח!

למי שפיר יש ריח יותר דומה לשל זרע,ויש גם ערכה שאפשר לקנות בסופארפארם,נקרא מייטסט,וזה בוחן אם זו דליפת מי שפיר/שתן או הפרשה..

אבל תה פטל לא אמור לגרום ל זירוז..אלא כשיבואו הצירים שיהיו אפקטיבים ויעלים.

בס"ד 

לא ישנתי כול הלילה בפירוש כול הלילה!! 

היו לי שילשולים..וכאבים כמו כאב של קילקול קיבה אבל זה לא זה.. 

וגם כאבי גב כמו של מחזור לרגע חשבתי שזה צירים אבל הבעיה שזה לא בזמנים מסודרים.. 

זה פשוט כול הזמן!!  

יש למישהי רעיון מה זה?! 

ללכת לבדוק?!

שילשולים הוא מסמן לעיתים  על תחילה של תסמיני לידה..

אז אולי..

תתזמני כל כמה זמן זה..תכנסי למקלחת טובה..

והיום תנסי לאגור כוחות נשמע שאת קרובה!!!

מחכים לעידכונים.

כך שזה לא חייב להיות דווקא סדיר בשביל להיות הדבר האמיתי.....

לדעתי את בהתחלה טובה, חכי קצת ותראי איך מתפתח.....

לא סדירים מה שחשוב זה שהכאב מתעצם,והציר ארוך יותר..

היתה לי לידה שכל ציר, כמעט עד הסוף, היה בקושי חצי דקה. בגלל זה לא הבנתי שאני יולדת עד שבמקרה נבדקתי ואמרו לי שאני בפתיחה 5.

אם התינוק במצג עכוז, ואת מרגישה שמתחילים צירים (אפילו אם את רק חושבת ולא בטוחה)-  אולי כן כדאי שלא תחכי ותגשי לרופא, כדי שלא יתפתח מהר מידי בלי שתוכלו להיערך (בכל זאת, עכוז!)

בלי לחץ, רק לשים לב!!!

תבשרי לנו טוב,

ומה שלא יהיה: ה' מכין בשבילך את מה שטוב ביותר עבורך, לכי ללא דעות קדומות, ומה שיהיה- יהיה אך ורק לטובה!!!

ו  

לא צירים ולא נעליים!! 

הצוואר ארוך וסגור והתינוקת עם הראש גבוהה למעלה!! כהגדרתו.. 

אני מרגישה שזה ההריון הכי ארוך שהיה לי בחיים!!.. 

אני כבר שבוע 39 ב"ה! 

אם אני אלך ואבקש ניתוח יתנו לי?! בעקבות הסכרת?

אחרי חיפושים נרחבים של בגדים לחג  שיתאימו לבטן שתופחת...מצאתי חולצה וחצאית...

אומנם קצת יקר אבל שווה ממש!

הילדים שלי כל יום עם חוכמות חדשות זה פשוט מתוק!

תגידו זה הגיוני שהרופא התקשר להגיד שיש לי דלקת בשתן ואני לא מרגישה כלום...

זה לא טעות? בזמן של הבדיקה הייתי עם דלקת בנרתיק זה לא קשור?

הוא אמר לי להתחיל אנטיביוטיקה וממש לא בא לי...

שלא מרגישים,אם את לא בטוחה תעשי שוב את הבדיקה בהקדם!!!

יש לנו סוכה חדשה ויפה שכבר עומדת על תילה!!!

אני בהתלהבות לקראת החג (וזה לא קורה לי הרבה....)

חג שמח לכולן!!!

יפעת, את ממש מחיה את הפורום!!!

אני שמחה!!!

זה לא אני,זה אתם..

בדיקת דם ותרבית שתן שיושבות לי על העורק הראשי כבר הרבה

זמן, בעלי בעיצומה של בניית סוכה, מה יש בה בסוכה שכ"כ

משמחת אותנו?? העיקר ששמח...

וגולת הכותרת- חברה באה לבקר אותי היום, אני פשוט גרה בחור

ולא מבקרים אותי.

משהו נוסף הוא שתפסתי היום טרמפ על טרקטור

והיתה פוזה נורא משעשעת

ובחיי אני ברחף נוראי אם לא היה את השירשור הזה הייתי חושבת

שיום שני היום......

מאפס את כל ההריוניות שהיום יום שלישי

הצטלמת עם הטרקטור?

ההמוגלובין שלי חזר לגבולות הנורמה. סורר קטן . לחץ הדם שלי תקין, ברוך ה'. וגם- בסך הכול ממש לא העליתי בהיריון הזה הרבה. כיף כיף

אה, ואתמול בעלי ואני בחנו את הבטן שלי, וממש ראינו אותה זזה. זה מדליק ממש

סיימת היום קורס שנורא נהנתי בו  אבל גם פחדתי שאני לא יספיק להשלים את כל השעות עד הלידה אז הוקל לי.

וגם אתמול נכנסתי לשבוע 36!! זה כיף, מרגש ,מרגיעה(שסחבתי עד עכשיו) ומלחיץ...

ואז סופרת את הדקות עוד שבועים פלוס...

נראה אם אני יחזיק מעמד...(כאילו שזה יעזור לי עם לא...)

אז אני גם רוצה 

עכשיו סיימנו לקשט את הסוכה אצל המשפחה של בעלי... לא נהייה פה בחג, אבל אני כל כך אוהבת לקשט!!! כמה נפלא להריח את סוכות מתקרב.... רק חבל שזה תמיד נגמר כל כך מהר..

חוץ מזה, היום בעלי סופסוף סיים עם הפסיכומטרי הזה... אפשר לנשום!!!! 

ודבר נוסף חשוב - הצטרפתי אליכם ונראה לי שזה הולך להיות ממש כיף 

המשך שבוע נפלא!

הסוכה בנויה ב"ה. והילדים כ"כ מתרגשים לתלות את הקישוטים שהכינו בגן ובבי"ס.

ממש חגיגה!

טוב צריך גם קניות ובישולים...

חג שמח!!

זוג שחיכה כמעט 16 שנה לילדים... בני 40 פלוס- זכו בבן ממש מתווווווווק!!

ישתבח שמו, איזה טוב ה', ישועותיו כהרף עין...

זה לא בדיוק קרה היום, אבל זה באמת פעמיים(ואף יותר..)כי טוב!!

בשורות טובות לכולן,

תהנו בחג!!

לנו אין סוכה עדיין.. אנחנו אצל ההורים.. מחכה כבר לסוכה משלנו, בעז"ה שנה הבאה

חבל שלא כל יום - שלישי

כי משמח אותי לראות איך כולן (חוץ ממני כמובן) בתוך לחץ ההכנות והסוכות והלולבים והקישוטים והבישולים והנקיונות וה... וה... וה...  פשוט שמחות על כל מני דברים קטנים שמתגלגלים מתחת לרגליים.

אנחנו עם שמח, אה???

וגם לי שמח כי כמעט סיימתי לארוז לשבוע וחצי (ישתבח שמו- פעם הבאה פשוט אקח את כל הארון כמו שהוא)

ובעלי שמח שמח מאווד וכשמתקשר כל הזמן מודה לי על שויתרתי על החג ביחד (וזו באמת היתה הפעם חתיכת ויתור..) ושלחתי אותו בשמחה לשבועיים של אור.

והילדים שמחים כי אמא שלהם שמחה ורגועה ועם סופר מצב רוח.

ואמא שלי שמחה כיון שאנחנו בדרך אליה ונעזור המון.

והכי הכי- אנחנו לא בבית אבל יש לנו אושפיזין ואורחים,

פשוט השארתי את הדירה לחברות וכל האורחים שלהן יתארחו כאן!

אז חג שמח שמח לכולן!

יפעת- למרות שזה אנחנו  תודה על השרשור המדהים הזה!

וחברות- תמשיכו לשמוח, פשוט כיף לקרא את השרשור הזה!

לאן בעלך נסע?

ברוכה הבאה והתמכרות נעימה!!!

שיהיה לך הריון קל ארוך ומשעמם

ולידה קלה כתרנגולת!!

שיהיה בשעה טובה,הריון קל ארוך ומשעמם..

ותצאי בע"ה בידיים מלאות..

אנחנו כאן בשבילך לכל שאלה,וגם סתם

חג שמח, ומזל טוב

השד עם מים רותחים..

להניח עלה כרוב 20 דק.

או לשאוב עד להקלה..

היא המליצ הלא לשאוב את הגודש, אלא פשוט להשתדל להניק.

היא טענה שאם נשאב רק לצורך ההקלה מהגודש - זה ישלח מסר לגוף לייצר חלב בכמות גדולה יותר ממה שהתינוק זקוק לו ואז תמי דתהיה תחושה של מלאות יתר.

מנסיון של אחותי...

לסחוט קצת כמו שיפעת יעצה לך

ולשמוח שיש חלב

זה מתאזן מהר..

רצוי כל הנקה להתחיל להניק מהצד המלא.

רטיות חמות (אבל לא חמות מידי), לעסות בעדינות את המקות באצבע/-ותתעקב

תוציאי חלב, שלא יצטבר יותר מידי.

באופן כללי, אני מקווה, שזה יעבור לך תוך שבועות בודדות, כאשר בלוטות החלב שלך יתרגלו לעבודתם. אז סבלנות, יהיה בסדר! ובכל זאת, לא לזלזל, כדי שלא יתפתח דלקת במקום.

גמר חתימה טובה והרבה בריאות!

יעל

או אחות טיפת חלב שמבינה בהנקה.

גודש זה לא מצב תקין בהנקה ולרוב קורה כאשר אין פינוי טוב של החלב עקב תפיסה לא טובה של התינוק. אז דבר ראשון - כדי לפתור את הבעיה מהשורש- עזרה!!!

בנתים כל ההעצות שהציעו פה טובות.

1. להוציע חלב- קודם כל על ידי המשאבה הטובה ביותר - התינוק. ועם עדין מרגישה מלאות כן לרוקן אבל רק עד תחושת הקלה ולא יותר.
2. קומפרסים קרים בין ההנקות.
3. אפשר גם עלי כרוב ירוק אבל לא יותר מ20 דקות(עד שמתחממים) ורק את העלים הפנימים (פחות ריסוס)

מלאות: נפוץ בימים ראשונים לאחר הלידה, שד מלא, רגיש אך לא כואב במיוחד במגע, השד רך למגע וודאי שלפחות איזור ההילה והפיטמה- רכות. אי נוחות לשכב על הבטן.

טיפול: כשמניקה מצד אחד- פתחי החזיה מן הצד השני והניחי תחתיו משהו סופג (חיתול בד) תוך כדי הנקה תראי שהשד השני מרוקן עצמו ע" י טפטוף  שאריות חלב מוגזמות . בכל הנקה- הניקי משני הצדדים עד שהמלאות תתאזן ( ענין של מס' ימים). ניתן להוציא מעט חלב ידנית או במשאבה להרגשה טובה יותר. לא מומלץ להוציא כמות גדולה משום שאז השד גם ייצור כמות נוספת. ( היצע וביקוש- ) . לא מומלץ לבצע קומפרסים חמים למרות ההרגשה הטובה שזה נותן כי זה מגביר ייצור, אלא אם כן עושים ל 5 דק' כדי שיקל על שאיבה קטנה.

גודש: מצב של טיפול לא מספיק במצבי מלאות.  שד מלא, רגיש וכואב במיוחד במגע, השד קשה למגע לעיתים איזור ההילה והפיטמהנמצאות בקו אחיד עם השד הגדוש ואינן יכולות לבלוט לקראת הנקה. אי נוחות לשכב על הבטן.

טיפול: כשמניקה מצד אחד- פתחי החזיה מן הצד השני והניחי תחתיו משהו סופג (חיתול בד) תוך כדי הנקה תראי שהשד השני מרוקן עצמו ע" י טפטוף  שאריות חלב מוגזמות . בכל הנקה- הניקי משני הצדדים .

אם קשה לצוציק לתפוס בגלל מבנה השד, או שכואב מאד לאמא שייגע בפיטמה- לבצע קומפרס חם או שטיפה חמימה ל 5 דק' לכל היותר לקראת הנקה ולרכך ההילה ע"י עיסוייה והוצאת מעט עודפי חלב.

אחרי הנקה יש לבצע קומפרס קר 3 פעמים ביום למשך 20 דק' כל פעם. אמנם אפשר לזמן ארוך יותר אך יש חשש שיגרום לתופעה הפוכה- מיעוט חלב. ( מגבת מטבח- להכניס למקפיא למשך זמן מה, אולי במשך זמן ההנקה ואח"כ לעטוף איתה את החזה, אפשר בתוך החזייה, אפשר גם קומפרס עם כרוב קר- עוזר פלאים!!!. ) את הקומפרס, בעיקר אם נעשה עם כרוב יש להשתדל שלא להניח על הפטמות עצמן- עלול לגרום לגירויי ויובש.

הראציונל שמאחורי: ייצור חלב אם הוא פונקציה של זרימת דם. ככל שנגביר את זרימת הדם ( קומפרס חם, התעמלות לחיזוק שרירי ידיים ו/או חזה...) יווצר יותר חלב, ככל שנמעיט את זרימת הדם ( קור- מכווץ כלי דם)- נמעיט את ייצור החלב. עם הראציונל הזה כבר קל לזכור את כללי הטיפול ולא צריך להבכנס להודעה הזו כל פעם כדי להזכר כיצד מטפלים.

בהצלחה רבה! ולפום צערא - אגרא.

שתהנו מתינוקי שלכם!

אנחנו ( כל המשפחה) עם וירוס, שלשולים וכו, לדעתכם זה יכול לעבור גם לתינוקת בת שבוע וחצי שרק יונקת? (גם אני משלשלת)

לגבי השילשולים לאכול אורז ולנח, שלי היה בזמנו נעם לא נדבק,אומרים שההנקה מגינה עליהם,

וואו זה וירוס קשה מקווה שיעבור לך מהר.

אני מניקה..נעם בן 8 ח'..

בערב הלכתי להתפלל כל נדרי,חזרתי הנקתי את נעם והלכנו לישון מוקדם ב 20:00

וב 3:00 הפלאפון שלי מצלצל ויצאתי ללידה אחרי שהנקתי את נעם שוב,ואמא שלי הצידיקה שמרה על הילדים..

הייתה לידה פשוט נס לכבוד יום הכיפורים ושבת קודש..אני אכתוב סיפור לידה ויעלה את זה לפורום בע"ה.

התפללתי נעילה,ושמעתי שופר בביה"ח וחזרתי חזרה הביתה.. עייפה אך מרוצה..הצום עבר מהר ועוד היה לי גודש מטורף,ב"ה. איך היה לכן?

אחד מהצומות הפחות נעימים שזכורים לי. צר לי להרגיש ולהתבטא ככה על יום הכיפורים, אבל שיהיה.

הרב התיר לי לשתות 35 סמ"ק כל עשר דקות ולאכול אם אני מרגישה שאני עומדת להתעלף. לפני כניסת הצום מדדנו בכוס כמה זה 35 סמ"ק.

הלכתי לתפילה אתמול בערב (עד שיר הייחוד), והיה בסדר. קצת מעייף, אבל בסדר.

היום לא הלכתי לתפילות בכלל, ורק נחתי בבית. אפילו בבית לא התפללתי כי לא היה לי כוח (פיזי).

וזה היה מייגע למדוד כל הזמן בכוס את מה ששתיתי, ורק אז לשתות. לא אהבתי את החלק הזה בכלל (הרגשתי שאני מאוד מצליחה להתחבר לזה שזה כמות שלא מגיעים באמצעותה ליישוב הדעת, כי זה באמת הרגיש מייגע).

לא אכלתי כל הצום.

אני עדיין חלשה מאוד ובלי יותר מדי כוח, ומחר אני צריכה לקום מוקדם ויש לי יום ארוך.

וזהו, העיקר שעבר.

לפעמיים יותר קשה מלצום..ב"ה שעבר..התאוששות קלה!

בכמות של 35 סמ"ק כמו שלוקים כאלה, מניילון.

ראיתי בביכנ"ס של צאנז, אאל"ט זה ארגון שקשור לצאנז

אני בסוף חודש שמיני, הצלחתי לצום הכל, ב"ה.

הילדים היו מקסימים...

במוצ"ש קצת יותר קשה אבל אני מתאוששת...

שבועמ טוב

עם 2 ילדים כל הכבוד לך!!!

כן,ואין על אמא שלי.. מלאך..

חודש 8 עם  7ילדים שבאמת היו מדהימים!!!

בהחלט ברוך ה' בהתחשב בעובדה שאני בחודש שביעי...

היה בדיוק כמו שתיכננתי, הלכתי לערבית ונעילה וכל שאר הזמן

ביליתי במיטה, היה קצת קשה בנעילה כי המזגן לא עבד

ורתחתי מחום והיה חנוק, אז יצאתי החוצה וישבתי כל התפילה

חוץ מקדושה ותקיעת שופר...

בצהריים חמותי קצת הלחיצה אותי, היא שאלה אם אני מרגישה תנועות

ושמתי לב שלא הרגשתי בערך שעתיים, לא ידעתי איך לגרום לו לזוז

שלא בדרך של אכילה ושתייה ואז בעלי שר לו והופ תנועות זה היה ממש נחמד

  שנה טובה לכולן!

וכל הכבוד לבעלך עם השירים,דרך מצויינת..

שבוע טוב!

לשתות לשיעורים אם לא ארגיש טוב (או צירים), אך ב"ה הרגשתי מצוין, הרבה זמן ישנתי (בעלי והגדולה טיפלו בילדים), לא הרגשתי כמעט את קדושת היום, אך את העיקר עשיתי - צמתי, בסוף שמיני. חג שמח לכולם!

בס"ד 

אני כמעט שבוע 39...ובגלל הסכרת התירו לי אבל היה לי ממש קשה את הרוב מצתי לא הסתדר לי לאכול ביום כיפור.. 

המתוקה שלי במצב עכוז אם יש מישהי שיודעת על איזה שיטה טבעית להפוך אותה אני אשמח!!!אני ממש לא רוצה ניתוח!

שיטה טבעית לצערי לא ידוע לי...מלבד המון תהילים ותפילה..

מה שכן אני ממליצה זה לעבור על כל הספרי קודש בבית ולבדוק שאין ספרים הפוכים...

בהצלחה .

ובעז"ה לידה קלה כתרנגולת -(ללא ניתוחים למיניהם)

תודה רבה

אפשר אולי לנסות היפוך חיצוני אם את בי-ם ע"י ד"ר פולק מביקור חולים או ד"ר קנדסקי משערי צדק.

ויש גם במאיר אחד מצויין לא זוכרת את שמו..

ודברים טבעיים,להפוך את כל הספרים בבית,לעמוד עמידת נר,לשכב במיטה כשפנס דלוק בין הרגליים.

לדבר אליו במקלחת ולבקש ממנה להתהפך..ולהתפלל!!!! תעדכני אותנו,בשורות טובות,ושיהיה בע"ה לידה קלה ושתצאי בידיים מלאות.

עמידת נר?זה לא מסוכן לשבוע כזה??

לא עמידת ראש,רק נר...אם קשה אז לא חובה.

רב מקובל מירושלים, (שאנחנו מכירים אותו טוב מאוד וסומכים על ברכתו)

לפני 7 שנים בהריון של הבת שלי שגם הייתה במצב עכוז (אבל בשבוע צעיר יותר) הרב בירך אותי ואמר לי לטבול במקוה וכשכולי בתוך מי המקווה להסתובב 3 פעמים...

אצלנו ב"ה זה עבד!!  וילדתי בלידה רגילה .

מאחלת לך שבעז"ה תלדי בלידה רגילה תינוק בריא ושלם ותקומי בריאה ושלמה. 

ישועות. לאחותי היה מצב דומה והיא היתה ממש לפני ניתוח ואז היא קראה ספר יונה והתינוק שלה התהפך..

אני הייתי מוסיפה ומנסחת את זה קצת שונה:

איך זה הרגיש לכן לדאוג לעצמכן, לעובר שבבטן, לילדים החמודים

ולא להתפלל נורמלי בביכנ"ס ולהתרגש קצת מקדושת  היום?

אני לא מצליחה להתרגל ליום הכיפור החדש שלי בתור אמא. הוא לא כ"כ מזכיר יו"כ פשוט...

או שאני במיטה משתדלת לא להטריח עצמי בחודש 8, או שאני מטפלת בבן שלי- משחקת/מאכילה/מחליפה/שרה,

-מה שבטוח הוא שאין מצב להגיע לתפילות.

מה עושים? ממשיכים להאמין תיאורטית שזה מה שה' רוצה מאיתנו?

זה הדבר היחיד שמנחם.

השתדלתי לנוח רוב היום כמה שהגדולה -קטנה שלי נתנה לי,

וב"ה עבר עם קצת סחרחורות ולא יותר

זאת לא היתה אמורה להיות תגובה לך רומינה.. אני עוד קצת חדשה בזה..

זה התפקיד שלנו עכשיו לגדל את הילדים שלנו..

והתפילה שלנו גם מתקבלת מהבית..ומצוות היום ביה"כ זה לצום. ב"ה שהצלחת..

בס"ד עברתי את הצום ממש בשמחה.

התייעצנו עם הרב שלנו, שהתיר לי לאכול  ולשתות 30CC כל 10 דק', והדגיש להתחיל כבר מהערב-

בהתחלה היה לי ממש קשה עם זה, ואיך שהרב סיים פשוט בכיתי.. כי זה הרגיש לי נורא מוזר.

אבל "זו ההלכה- פיקוח נפש דוחה הכל".

אז ממש התחברתי לזה, ניסיתי לחשוב עד כמה זה חשוב לעובר ובכלל לא היה צריך הרבה לחשוב כי כבר כשנכנס הצו שעתיים אחרי-יכולתי להרגיש את זה, הרגשתי ממש התכווציות בבטן, אז הייתי חייבת להישאר לעוד קצת מ"מה אשיב לך.."-שרו מהמם!!!ואז רצתי הביתה.. שתיתי(בסתר!!הרגשתי כמו ילדה קטנה..), איזה פעמיים בשיעורים, ואז חזרתי לתפילה.לא אכלתי בכלל בערב.. וגם בבוקר ישנתי הרבה, התפללתי בבית שחרית והלכתי לתפילה בערך ב11 הגעתי למוסף-הרגשתי קצת לא כייף שהגעתי מאוחר לתפילה.. אבל אז ראיתי את כל הנשים עם העגלות מחוץ לישיבה יושבות בחוץ עם ילדיהן משחקות איתם, ואמרתי לעצמי-אני צריכה לדמיין שכרגע בבטן ישלי גם תינוק עם עגלה.. ולכן כמו כל האמהות-גם אני לא חייבת להגיע לכל התפילות בזמן-מספיק ההשתדלות!, אח"כ ממש הייתי צמאה אז חזרתי ישר לנעילה, ב3 ונשארתי עד הסוף!!

ב"ה, בהסתכלות לאחור באמת שלא יכולתי בלי השתייה אפילו בשיעורים.. זה ממש עזר והחזיק אותי(כמובן שהתפילות עוד יותר!!)

היה ממש מרגש, מעייף פיזיץ ונפשית- אבל שווה את ההיטהרות והמפגש עם ה' יתברך.

שתהיה שנה טובה ומתוקהף גדושה בבשורות טובות, מלאת שמחה.. וקריונות שלמים וקלים לכולן!!

אז אני בתחילת שביעי- ועד כה לא היו לי ימי כיפור בהריון רק בהנקה- אז ממש לא ידעתי למה לצפות חוץ משבתשעה באב היה לי ממש קשה ושברתי את הצום כבר לקראת צהריים.

לפני יו"כ התייעצתי עם הרב מה לעשות אם...וב"ה לא הייתי צריכה להעזר  בדבריו.

רוב היום הייתי בשכיבה ובמנוחה,קמתי רק ממש לדברים קריטיים.

2 ילדי היו מקסימים פשוט נס בערב יו"כ הייתי בטוחה שאני משתגעת מהם -יום שכולו נסיונות גם ערב שבת וגם ערב יו"כ ניסיון כפול ללמוד להשתלט על הכעס ושאר מרעין בישין.

בעלי קפץ מידי פעם מהתפילה לראות שאני בסדר ולעזור ( לשים אוכל על הפלטה לעזור לילדים לאכול , לבדוק שאני לא צריכה להתחיל לשתות בשיעורים...).

החולשה העיקרית נראה לי דווקא הגיעה במוצ"ש אבל ב"ה מאז התאוששתי.

מה שהיה לי הכי כייף שה' נתן לי כוחות ממש ברבע השעה האחרונה של הצום והחלטתי לשיר שירים מהתפילה ולהגיד אבינו מלכנו הבן הגדול שלי שבן 5 ישב לידי ובפסוקים של המלכת ה' בסוף התפילה הוא חזר אחרי ושרנו בסוף ביחד לשנה הבאה בירושלים- ושני הבנים רקדו להם בסלון- הצלחתי לקום בנחת ולעשות לי ולילדים הבדלה אכלנו ביחד עוגה והשכבתי את הילדים לישון, בעלי הגיע לסיום הטקס והרדים סופית את הילדים כשאני חזרתי לנוח.

איזה טוב ה'

שנזכה כולנו לחתימה טובה, שנה טובה

ברכה ושמחה והמון טוב 

בחיים לא היה לי צום כזה קשה.

אני בחודש רביעי , אחרי שלושה חודשים רצופים הקאות (8 פעמים ביום לפחות) וכיום אני מקיאה פעם ביום / יומיים

 וכל זה בלי לשכוח את ארבעת הילדים הפשושים שלי ,שאותם לא מעניין אם אמא מקיאה או לא הם חייבים לספר לי בדיוק באותו רגע שאני מקיאה את קורותיהם ומחכים לתשובה.

בקיצור, כל היום לא יצאתי מהספה (חוץ מלחתל) והייתי מבואסת כי זה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא הייתי בבית כנסת ביום כיפור (אפילו לא לנעילה) , וגם הייתי עצבנית בטירוף (מסכנים הילדים) וגם חלשה בטירוף (מסכנה אני)

ולא, לא שתיתי לשיעורים , כי זה יום כיפור, ואני לא יכולה לחשוב על זה שאני אשתה/אוכל ביום הזה.

בקיצור , עד עכשיו לא התאוששתי מהצום(מה שלא מונע ממני ללכת לעבוד) אני מרגישה חלשה ועם סחרחורת

למרות ששתיתי 3 ליטר.

לא היה לך עזרה??בעלך הגיע בצהריים או אחרי הצום להשכיב את הילדים?

את חייבת ללמוד להוריד שליטה ולנח..חשוב מאוד במיוחד אחרי לידות..וגם במצב של הריון כמו שאת מתאר.

ואי, מסכנה.. אני מקווה שאת בסדר עכשיו בעז"ה.

לי גם היה ממש קשה עם העובדה שאצטרך לשתות אך אין ספק שאת הרגש צריך לשים בצד במקרים כאלה.. ולהישמע להלכה גם אם זה נוגד את המצפון..

צדיקה

שתיתי ואכלתי הרבה ביום חמישי וגם בשישי ושתיתי איזה 3 ליטר מים. התפללתי לה' שיעבור בקלות וב"ה נשמעה תפילתי. הייתי בבית עם 3 הקטנים, בעלי הלך למנין ראשון בבוקר ועשינו תורנות בשמירה על הילדים.

הלכתי רק לשמוע שופר וחוץ מזה התפללתי בבית.

עשיתי הנקה ותחליף לסירוגין והיה סבבה גם לי וגם לפיצי.

בס"ד

ויש לציין שאני פנתרה בצומות פשוט כמעט התעלפתי, עוד רגע שברתי ת'צום... בכיתי אפילו (ממתי אני בוכה מדברים כאלה?!) קיצר פשוט נורא... הראש כאב הרגליים... הגוף... בכלל תכננתי לא להניק כי גם אני מניקה כבר רק חלקית.. אבל מה לעשות שקמתי עם שני אבנים בלילה, מה שהרבה זמן לא קרה לי... ולא הייתה לי ברירה... פשוט סבלתי... אני מתפללת שאנלא אצטרך להניק יותר בכיפור.. שה' יסדר שאני אלד בתאריכים שיעזרו לי לא להניק אז...

ככל שתניקי יותר ככה יהיה לך יותר חלב,

לאכול טוב,אם את אוהבת חילבה זה מצויין מגביר את החלב

למה לא שברת בסוף את הצום,אם ככה הרגשת מותר כי את מניקה..

בע"ה מאחלת לך צומות קלים יותר..

למרות שאני גם עצמאית..לחופשת לידה הבאה בע"ה אני אצרך כבר להבין יותר..

אז מעניין אותי באמת התשובות..

נראה שיש שם כמה מומחים בענייןנים מעין אלו....

שיהיה בשעה טובה!!!

ככה הוא גם לא מתלכלך.

אולי אחותו תדע אם יש מצב שתינוק רגיש לטיפטיפות ברזל.

אחד הילדים שלידחה אותו בכל דרך אפשרית והגענו לאשפוז.

 חיכינו  לגיל 3 הוא קיבל 5 זריקות כ-ו-א-ב-ו-ת-  ונפתרה בעיית האנמיה.

ובאיזשהוא שלב אף גרם לפצע פנימי שגרר הקאת דם.

את מרגישה שהברזל נחוץ לה? לתינוקות יש מאגרים מאוד מכובדים מהלידה, ואצל תינוקות יונקים נדיר מאוד לראות מחסור בברזל. את מרגישה שחסר לה? תסתכלי בפנים העפעף - אם הוא ורדרד - קרוב לוודאי שלא חסר לה ברזל.

לפי מה שאני יודעת הרופאים ממליצים לתת לכל תינוק מגיל 4 חודשים- לא?

ואם נותנים- זה יכול לפגוע? לא עדיף שיהיה מעבר?

גם אם מתלכלכים- מנקים הכל באמבטיה, וככה גם לא שוכחים לתת זה נהיה מין טקס כזה לפני האמבט

גם שלי פולטים הכל....

מה שכן לא מביאה בכפית..ישר מהטפטפת לשניהם יותר טוב אני מטפטפת טיפה מחכה שיבלעו ...מהשלא קורה ואז עוד שני טיפות מהר...ניסיתי לתת מיד מוצץ אבל לא עזר הם פשוט פלטו בכל זאת מהצדדים שנהם ניראים כמו ערפדים עם החום הזה סביב הפה חחחח

 אבל אם הם פולטים מה עושים?? צריך לתת שוב את הטיפות??? איך אפשר לדעת כמה נבלע??

האם עשית בדיקות דם? האם הם תקינות?

את התינוק?

בדר"כ בשליש השלישי יש יותר עליה..

כי התינוק גדל.

התזונה שלך נשמעת טובה,את אוכלת גם דגים?

ברגיל- יש לך עודף משקל???

כי לי יש, אני עולה בכל ההריון כמה ק"ג בודדים, ויולדת תינוקות בסביבות ה-4 קילו (יותר ופחות), וזהה נורמלי לחלוטין!!!

בשני ההריונות האחרונים.

הייתי מרוצה מאוד

גם מרפאה פרטית (ממומנת חלקית ע"י קופ"ח לאומית) יפה ונקיה ושקטה, ויש סוכריות על הדלפק(:

וגם הבדיקה בתלת מימד, ונותנים לך בסוף דיסק שרואים בו את כל מהלך הבדיקה!

שווה!

למה להוציא שרשור כזה ישן פתאום...?

סתם תהייה.

בבני ברק? זה קשור לכללית . וזה חרדי אולי יכולו לעזור לך

בשעטו"מ התקשרתי לד"ר ברוך מסינג.. בשיחוד כולן

שאלה לי-

מישהי הייתה בקריית אונו?זה קרוב לתחנה מרכזית שם או משו כזה?פשוט נראלי שאגיע בעז"ה באוטובוס..

או בת"א?שם זה קרוב לתחנה מרכזית?

אני מתלבטת לפי הנוחות של אוטובוס\רחוב מרכזי.. בלי לקחת מוניות שזה בכלל יעלה מליון במרכז...

תודה רבה

בשבועיים הראשונים אולי כן,אבל לא במצב כזה..ובמיוחד לא  5 שבועות אחרי,אני ממליצה בחום על יועצת הנקה,תגידי לנו באיזה איזור את ונתן לך שמות.. ב"ה שיש לך שפע של חלב...זה אמור להתאזן בע"ה לקראת 6 שבועות מהלידה..

 שתזכי לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

היא זו שגם פתחה לי את כל הסתימות ובעזרתה אני גם מניקה נכון...

ההנקה לא כואבת לי ב"ה (לפחות דקה אחרי שהוא תופס) מה שכואב זה מה שקורה כשיש זרימת חלב...תוך כדי הנקה ולאחריה. השאלה אם זה תקין?ובאמת מתי זה מתאזן?

או מין עיקצוצים כאלו? יכול להיות שאת ממש רגישה,ויש לך מודעות גדולה לגוף ומרגישה כל דבר..וזה מאוד אינדווידואלי.בדר"כ זה מתאזן עד גיל חודשים +/-

ואני באמת רגישה...

חודשיים???זה המון.

ותתיעצי שוב עם היועצת הנקה שלך,לפחות בטלפון..

יש נשים שפשוט תמיד יש להם כך.

זו הנקה ראשונה?

לעיתים, עם הגיל השד מסתגל ל"מתייחה" הזו וכבר לא ככ כואב. כן יהיה "עקצוץ" בכל הנקה בשבועות- חודשים ראשונים.

אפשר או להוציא עודפים ( קחי בחשבון שאז גם תייצרי עודפים) או מעט קומפרס קר ( מעט , שלא תתייבשי) כדי להמעיט קצת את העודפים.

בהצלחה

נוסף על כל הדברים החכמים שאמרו לך, נזכרתי ששווה לבדוק - אולי יש לקטן לשון קשורה? יש כמה מומחים בארץ לזיהוי וניתוק. אני ממליצה על ד"ר רועי פורר מירושלים. הוא לוקח כסף רק אם הוא עושה ניתוק, ככה שאם הוא בודק ורואה שאין צורך לנתק - הוא לא לוקח כסף על הבדיקה (הייתי אצלו עם שניים שהוא בדק ולא ביצע ניתוק ולא גבה תשלום).

יש עליו הרבה מידע ברשת - פשוט תעשי חיפוש בגוגל

את ממש גיבורה - שאת ממשיכה למרות הכאב  מקווה כל כך שיסתדר לכם בהקדם! מעצבן כשהדברים האלה לא מסתדרים בקלות! כאילו שחסרות צרות ודאגות כשנולד תינוק חדש... שיהיה בהצלחה!

אז לא הבנתי,זה בסדר או לא?

תקין או לא?????????