פורום הריון ולידה (עמוד 5400)

ניסינו כל הזמן וזה נגמר ביריקות ובכי היסטרי שכל מה שהיא רצתה זה הנקה...

אני עברתי איתה לדייסת קוואקר רגילה שקונים בקופסאת פח ועד היום (יותר משנה אחרי) זה ארוחת ערב די קבועה שלה...

זה הרבה יותר זול מהדייסות של התינוקות ובריא יותר. אין בזה כל מיני דברים שלא בטוח שאת כל כך רוצה שהוא יאכל.

אם את רוצה הסבר מפורט איך להכין רק תגידי...

ובהתחלה הם לא אוכלים יותר מכפית גג3 כפיות,צריך להתרגל בהדרגה..

בהצלחה.

ואם הוא שורד את הימים אצל המטפלת... פשוט תסמכי עליו  

(כל עוד את לא רואה חלילה שהוא נפגע מזה באמת)

אני מגרדת פירות, תפוח , אגס, אפרסק וכדו סוחטת תפוז ומערבבת דייסת דגנים מעורבים וזו ארוחה מזינה ומשביעה

הוא גם התחיל להכניס דברים לפה מאוחר
וגם חגורת הכתפיים שלו היתה חלשה...
נראה לי שלפעמים זה קשור...

בכל אופן אנחנו (המטפלת ואני) ניסינו כל יום לתת לו עד שהוא הסכים לאכול. מאוד חשוב להתמיד בעניין.

היום הוא לא מפסיק לאכול...

תנסי אולי גם אוכל אמיתי "של גדולים", אולי הוא אנין טעם...

אני מנחשת שלא...

את יכולה להיכנס לאתר ארגון הבריאות העולמי ולבדוק איפה היא ממוקמת על האחוזונים שלהם. אם באמת מתחת לאחוזון 3 אז אולי כדאי להוסיף דברים 'שמנים' לתפריט שלה - טחינה, אבוקדו...

עוד אפשרות לא נדירה היא אנמיה, שגורמת לה לא לנצל את האוכל בגוף כמו שצריך. את נותנת לה ברזל? אפשר לבקש בדיקת דם לאנמיה.

ובקשר לאיך שהיא אוכלת - לגמרי נורמלי ותקין לגיל שלה, ואוב שאת מאפשרת לה לאכול לבד ולא נלחצת (-:

אפילו ראיתי שהיא השתנתה בגרפים- היום לא היו מציקים לי על המשקל שלה בגיל חצי שנה...

אנמיה אין לה, עשינו ספירת דם לפני חודשיים והברזל תקין.

אז להוסיף עוד מזון מקבוצת השומנים?

(שכחתי לציין- גם אמא דשלה וגם אבא שלה היו בילדותם במשקל נמוך מהתקין...)

הבת שלי יונקת מלא!!!

היא עלתה היטב במשקל!!!

וישנתי עד עכשיו...

ואתמול הייתי בשמחה משפחתית שאסור לכתוב עליה בפורומים הפתוחים

בהחלט מרגש!

מזל טוב על השמחה המשפחתית..

זוחל יפה ומהר על שש, יושב ונעמד כשהוא נאחז בדברים והוא אפילו תפס ארגז והתחיל ללכת איתו ברחבי הבית...

הבעיה היא שהוא פתאום נופל כשהוא נעמד. מה עושים?

בקשר לנפילות את יכולה לנסות לרפד סביבו עם מזרון כריות וכו'..

וזה חלק מהעניין ליפול ולקום.

אני כ"כ אוהבת...

יוצאים לטיול בירושלים

אה, כן, אני בשבוע 32! זה כבר ממש מתחיל להתקרב......................

אלא אם כן אין לאמא חלב או משהו כזה

אין לך חלב?

יש תמציות חלבה\ מעולה!!!!!!!!!!!!!!

אף פעם לא ראית כאלה שאצלהם זה הולך יותר קשה?

או שיש לתינוק שלהם בעיה רפואית כלשהי שמקשה וכו'?

או שיש להם בילבול פטמות? או אלף סיבות אחרות?

אבל אצלי למרות כ------------------ל הנסיונות

שתי הבנות שלי בקושי ינקו.

ויכולות להיות עוד 1000 סיבות להתלהבות מהנקה.

אגב, ברוכה הבאה לפורום!

יש לה סיפור רקע לא קל ( בעדינות רבה) אז זו הצלחה ברורה.

גם סקירה מורחבת!

יהיה כיף כיף כיף!

למרות הלחץ והבלאגן

איזה כיף לראות אותו

איזה כיף להלביש אותו עם בגדים קצרים

היום המתוקה התקדמה ממש לכיוון צעצוע שהיא רצתה ועשתה את זה כמה פעמים!!!

המתוק שלי, הנשמה שלי, המהמם שלי, בן השנתיים ורבע,

ראה היום תמונה שלי, כשהייתי... אולי בת 10, פחות אפילו,

ושאל אותי: מי זה?

אמרתי לו: ילדה... (מתוך התחשבות בתפיסה שלו כמובן)

אז הוא הסתכל על התמונה ועלי בכזו פיקחות, ואמר לי: אמא!

אוי!! נכון שהוא מתוק? וחכם??

יום נפלא ושמח חברות!!

תגידי, לא זללת אותו בנשיקות אחרי ה'יציאה' הזאת???

איך התרגשתי! זה מתוק ומקסים!!!

כל כל נהניתי לראות שזה באמת היה דבר חמוד, ושלא הגזמתי עם ההתלהבות שלי...

בזכותכן ממש הסתובבתי עם חיוך ענק על הפנים -  

בלב הספריה בה אני שוקדת על לימודיי....

תודה יקרות!! שימחתן אותי!!  

ותחליפי לאחות אחרת. או טיפת חלב אחרת.

לא לבלוע אותי בבקשה...

בוודאי שילד צורח מזרים, ההתפתחות הפסיכולוגית שלו ראויה לשבח, ב"ה.

אני לא יודעת למה היא דפקה, אולי באמת למשוך את תשומת ליבו, כנראה שזה כבר עבד בעבר עם ילדים אחרים, אחרת , מדוע שתנסה זאת שוב? האמת? לפעמים אני מציעה להורים לעלות יחד עם הילד על המשקל, אחכ להוריד את הילד ולהשקל לבד. ואז מתחיל שיעור חשבון...אבל זה אפשרי רק כשיש מאזני מבוגרים וגם זה לא ממש מדויק. לפעמים, כשחשוב לדעת משקל מדויק, או כשאין פתרון אחר- אני מציעה להורים להתרחק מעט מן המשקל. הילד אמנם יהיה אומלל למס' שניות, אבל לרוב- כשההורים לידם הם "קופצים" לעברם או אוחזים בהם, ואילו כשאני לידם הם "רק" בוכים מבלי לקפוץ אלי ( נו, ברור, המכשפה בשטח) ואז סוף סוף אפשר לשקול בכמה שניות ולהחזירם למקום מבטחים.

באמת יש גישות שונות להנקה תוך כדי זריקה. הרבה תינוקות לא מוכנים לחזור ולהצמד לשד אחרי ההזרקה והכאב. לכן לפעמים עדיף שיכאב לרגע ומיד אחכ תגיע ההנקה המפצה. ענין של שיטות שונות וילדים שונים ונסיון עבר שונה, לא יותר מזה.

לא יודעת מה ואיך היא הזריקה, לא הייתי שם , אבל חד משמעית- מחט מכניסים מהר. הדקירה כואבת כשהיא עוברת בעור, כשהמעבר מהיר וקצר זמן הכאב קצר יותר. בכמות החומר שמזריקים לתינוק אין משמעות להזרקה המהירה או האיטית ( בכמויות של מבוגר: הדקירה מהירה, ההזרקה איטית) מה שמשמעותי הוא לשחרר מהר את התינוק מן המצב הלא נעים הזה, וגם שלא יספיק לזוז תוך כדי . ( פרט למקרים שמרגישים שהקטנצ'יק עושה שריר ואז אפשר להמתין לנשימה בעת בכי- מה שמרפה את השריר, אחזקה נכונה של הירך יכולה למנוע ממנו את האפשרות לעשות שריר) ולכן יש העדפה לזריקה מהירה. סליחה, בזה היא צודקת. תגובות כאב חריפות יותר בתנוקות בהזרקה איטית. יתכן שתנועות ידיה שידרו לך חוסר עדינות ולכן זה היה נראה כך, או שבאמת היה כך, אבל הרעיון הכללי לגבי כאב- אכן נכון.

ולגבי הטפה. .. הטפה זה סיפור אחר. יש הדרכה ויש הטפה וזה שונה זה מזה. זה כבר עניין של יחסי אנוש ואמון שהאחות נותנת בהורים. אבל אם חשת מוטפת או מבוקרת- רשמי לך מה בדבריה היה לך חשוב, זרקי מה שלא חשוב, וסנני את הטונציה הצידה, ככה תרוויחי גם רוגע וגם מידע. עזבי, לא כולם יודעים להדריך. נכון שזה המקצוע שלה וראוי היה להשקיע בזה, אבל מילא, יש כאלה שזה לא טבעי להם. ( מה גם שיש כאלו שיאהבו את הסגנון שלה כנראה, ראיתי הרבה הפתעות כאלו בחיים )

והכי חשוב- מה שלום הבחור אחרי החיסונים???

אפידורל בזריקה בגגל בעיות קרישה

בזמן ההנקה הייתי הכי רזה שאי פעם הייתי ממש בלי דיאטות...

אבל אני חושבת שזה קשור כל אחת לגוף שלה.

יש לי דודה שלא מורידה קילו מהלידה ואפילו ממשיכה רק להשמין עד שהיא מסיימת להניק, היא ממש הר אדם,  ואז תוך חודש חודשיים חוזרת לגזרה שלה (והיא מאוד רזה בד"כ)

כל השכנות שלי הפכו להיות רזות אנורקסיות אפילו

ואני לא מרזה ולא משמינה..מצד שני אני שואב אבק מהלך על 2 אני טוחנת פווול בהנקה.

ויש לי בת דודה שאומרת שברגע שהיא מפסיקה להניק רק אז היא מרזה.

חשוב לזכור שעליה וירידה במשקל (ועד כמה ניתן לעשות את זה בקלות) קשור מאוד גם לגיל שלנו. מה שעשית בקלות לפני כמה שנים, יכול להפוך למשימה קצת יותר קשה היום, בלי קשר להנקה... 

אני הבנתי שהיא שואלת בסגנון, כמה שוקל החלב שהיא תדע כמה היא רחוקה ממשקל היעד.

תודה

אני לא ממש יודעת לעשות דיאטה, אז אני יותר מתפללת 

אבל אני רוצה לדעת אם הקילו-שניים האלה שלא יורדים הם אולי החלב?!??!!

אבל לא נראה לי שהוא שוקל כל כך הרבה 

מישהי יודעת?!

ככה אני למדתי. אני נראית בדיוק אותו דבר כמו לפני הלידה, +4 קילו. היה לי ככה גם עם הקודם. ההנקה משנה משהו בגוף, כנראה. ועד שתגמרי להניק אני ממש לא ממליצה על דיאטה.

אני מרגישה שאני לא נראית כמו לפני... אין מצב... גם בגלל ההנקה (מה לעשות, זה משנה משהו.. את מבינה למה אני מתכוונת), וגם כי הבטן שלי נהייתה רכה כזאת וזה מעצבן אותי... =)

גם אצלי הבטן רכה קצת יותר. בשביל זה יש ספורט.

גם הפסקתי לאכול שטויות וזה עזר מאוד מאוד.

עדיין אוכלת דברים טובים ומשמינים (אבוקדו, טחינה וכו') אבל ההנקה לבינתיים שורפת אותם יופי

כשהתינוקת בת 7 -9 חודשים

להזדקנות שליה ולרעלת הריון. זו הסיבה... באמת לא כיף

זה לא נורא.

11.3 זה סביר בהריון..

ברגע שזה יורד עוד- צריך לבדוק אולי לקחת ברזל..

איך את מרגישה?

חלשה? עם כוחות?

הכנסתי סתם כך את כל החריגים כדי להראות את כל התמונה.

מרגישה רגע ככה רגע ככה  כמו בהריון את יודעת...

תרגישי טוב!

מבינה מה זה..

שבוע שעבר היה לי כזה דיכאון על כלום, שהרגשתי באופן הכי מוזר בעולם,שאני לא רוצה להיות בבעסה, ופשוט הייתי. כאילו יש כאן משהו שגדול ממני, שמשפיע עליי..

מוזר.

בס"ד

השאר- על פניו נראה תקין...

[גם לי יש תוצאות דומות ואמרו לי שזה בסדר...]

המשך קל ותקין ובידיים מלאות בעז"ה

זה סתם פיכס, אבל מה לעשות...

אפשר להלביש קצר אם את מרגישה שהוא בסדר לב של אמא לא טועה.

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה!

בלילה להחליף ישר ביום אם יש לך כח חכי חצי שעה,יכול להיות שהוא יפלוט גם בלי קשר.

בגיל הזה מומלץ מינימום הנקה של 20 דק', לסיים צד אחד ואפשר להציע צד שני.

בקשר לביגוד,את יודעת הכי טוב מה טוב לבן שלך.

תמיד אומרים עד גיל חודש 2 שכבות ביגוד

אבל אם את גרה במרכז...וחם ממש

אולי תלבישי שכבה אחת אבל ארוכה

שכל הגוף יהיה מכוסה...הוא פיצי...

וכמובן גופיה מתחת

התעצבנו עלי קצת...

אבל מצד שני היא אמרה שזה מצויין בשביל לראות את הלב... כי אותו רואים טוב ככל שהזמן עובר..

הבעיה היא פשוט שיש יותר צל ואז יכול להיות שלא יראו הכל טוב..

אבל זה לא נורא..

לנו יש תמונות מהממות מהסקירה הזאת ואני דווקא שמחה שעשיתי מאוחר..

מכינה את עצמי לעצבים...

אבל עכשיו בא לי להיות יותר רגועה..

הבן הגדול שלי גם די דילג על זחילת גחון,לא זכור לי שאמרו משהו..

לא נראה לי שיש לך אפשרות לשנות את זה כל ילד עם ההתפתחות שלו.

והוא המשיך להיתפתח מצויין!!

(זה פחות מלכלך את הבגדים... )

אם את ממש דואגת, אולי תשאלי את הרופאה שלכם אם הוא יצטרך תרגילים לחיזוק חגורת הכתפיים..

בדיוק אתמול הייתי אצל פיזיוטרפיסטית בגלל הבן שלי שגם לא זוחל על הגחון. והיא אמרה שלא קורא כלום עם מדלגים על השלב הזה. ועדיף שישקיע בזחילה על שש.

להבדיל משלב הזחילה על 6 שהוא חיוני בהרבה. ולזה - נשמע שהבת שלך כבר חותרת...

אם היא תעלה בדעתה לדלג על השלב הזה ולעבור לעמידה, נסי לתת לה לעלות נמדרגות ( בהשגחה!!) או לעבור מעל למכשולים בחדר, זה יעודד זחילה על 6.

הוא דוחף עם הרגליים כשהן נוגעות במשטח.

אגב, בגיל חודשיים זה יכול עדיין להיות רפלקס ולא רצוני.

לא, לא להעמיד או לתת לו לשאת משקל על רגליו וגבו.

תינוק מתפתח מלמעלה למטה (ראש- זנב) השלבים הם: שכיבה על הבטן והרמת בית חזה, יישור מרפקים, התהפכות, זחילה ( אחורה , גחון, קדימה וכל מה שבא לו) ורק אז  התיישבות או עמידה. (כל ילד והסדר שלו- אבל יש יתרון ללמוד להתיישב מזחילה) רק אז הגב מספיק התאמן והתחזק ע"מ לעמוד.

פעם הציעו פה לתת סוכריה על מקל לילדים בנסיעה, למניעת בחילות.

אני, שבחיים לא קונה דבר כזה...

(אפילו כשמבקשים לגן למשלוח מנות, אני מבקשת מהשכנה...)

קניתי חבילה ושמתי בתא הכפפות.

זה עוזר!

אמנם הבת שלי לא בהריון, אבל היא ממש סבלה.

בהצלחה!

קרח,איגלו קרטיב,לימון,קרקרים/פרכיות

סוכריות מציצה.ושקית הקאה טובה בלי חור

בהצלחה!

ועל אחריותכן המבט הכועס של הנהג!!

ויפעת, הרגת אותי עם השקית, קרה לי מקרה מפדח כזה ברכת..

איזה פדיחות זה היה,כל הרכב והחצאית שלי..סיוט

אכן נשמע שיש לך צירונים קטנים (קורה להרבה נשים, את ממש לא לבד).

איך נערכים? תחשבי על האוצר הקטן שלכם שבעז"ה יגיע לעולם לקראת השנה החדשה שתבוא עלינו לטובה (בעז"ה), איזו מתנה נהדרת זה יהיה.

אם עוזר לך לדבר אז את מוזמנת באישי בשמחה.

אני לפני הלידה הקודמת, הסכמתי לשמוע רק בנות שסיפרו על הלידות שלהן בצורה נעימה ולא מפחידה (עכשיו כבר אין לי בעיה לשמוע חברות שרצו לפרוק את מה שהיה להן ורצו תמיכה וחיבוק). תחשבי חיובי, תזכרי שהקב"ה איתך בכל שלב.

תחשבי כבר עכשיו על דמות שאת יודעת שהכי תוכל לעזור לך בזמן הלידה (תמיכה נפשית ופיזית: אמא, בעל, חברה, דולה, חמות וכו'.    אני אגב הבאתי איתי את בעלי, אמא שלי וחמותי שגם היתה המיילדת ובעז"ה זה גם מי שאני רוצה הפעם.)

מקווה שעזרתי קצת וכמובן אם את רוצה באישי, בכיף

כדאי לגשת לבדוק,במיוחד אם זה כאבי שבאים בגלים,ולא עוברים בשינוי תנוחה..והבטן מתקשה.

שתית מספיק?

אולי את צריכה לקבל נוזלים או לנוח קצת..

ובקשר לכל השאר זה נורמלי איך שרת מרגישה,כל הסקרנות,פחדים וחששות.

זה בדיוק הזמן להתחיל הכנה לידה.

בהצלחה!

בס"ד

אצלי, כאבים מעין אלו שאת מתארת, התסיימו בלידה (בתחילת החודש השביעי)

וזה אחרי שהייתי אצל האחות בבדיקה שגרתית והכל היה תקין, כ12 שעות לפני הלידה עצמה.

וכן, אמרתי לה שיש לי כאבים מעין אלו, והיא אמרה שזה הגיוני וטבעי לשבוע שלי, ופשוט לנוח.

אז לנוח זה טוב, אבל אם זה לא עובר אני ממליצה לך להיבדק ולראות שהכל כשורה.

כי לפעמים זה צירים מדומים, אך לעיתים זה יכול להוביל ללידה טבעית..

בשעה טובה

ובזמנה!

אז אני קצת הולכת, מה ומתי שאני יכולה,

אבל ממש אוטוטו נפתחת הבריכה! ואני כל כך אוהבת לשחות!

שוחה בד"כ די בסדר (שלושת רבעי שעה בד"כ, עם קצת הפסקות בין לבין...)

האם אפשר לחזור לזה עכשיו, ובאותו קצב שהפסקתי שנה שעברה?

בגדול מומלץ מאוד פעילות גופנית הכל בהדרגה,ושחיה זה נהדר!

אני עכשיו שבוע 10 אבל עד שהבריכה תפתח יש עוד כמה שבועות...

וכנ"ל לגבי הליכות...

תודה

אם כן,אותו כנ"ל להתחיל בהדרגה,ומצויין כמה שיותר מוקדם,לא להתאמץ יותר מידי.

תהני!

ושחייה...  עשיתן לי חשק לנצל את הבריכה קצת

כמו שכבר כתבו לך.

כושר גופני זה תמיד טוב, ובהריון כשמרגישים גם ככה כבדים, עוד יותר.

חוץ מזה, לא טוב להתייחס לעצמך כאל מושבתת מעכשיו ואילך. זה ממש לא רצוי, פיזית ונפשית.

כן חשוב - לשתות הרבה (עם ובלי קשר למאמץ גופני) ולהיות קשובה לגוף, הוא יאותת לך אם זה יהיה יותר מדי בשבילו...
 

בגלל שהדבש לא מחומם ויש בו חלקי דבורים זה מסוכן למע' החיסונית

אני נתתי דייסה כמעט בלי כלום רק מע מלח כדי שלא תתרגל למתוק והיא ממש אהבה

לאחר תקופה נתתי לה עם תוח מרוסק בפומפיה וכפית טחינה בדייסה זה מעולה בהצלחה

הבנתי לגבי דבש שיכול להיות חיידק מסויים שמערכת העיכול של התינוק עדיין לא יודעת להתמודד איתו.

בכל מקרה סילאן עשוי מתמרים כך שבאמת אין קשר.

אין לי כח להכין 2 סוגי מרק..

תפו"א,בטטות,גזר,דלעת,קישואים,סלרי,להקפיץ הכל עם מעט שמן,להוסיף מים ומלח.זהו!

המרק שנתתי היה כמו המרק שלנו, אחרי שנטעמו כבר כל הירקות ללא תופעות לוואי מיוחדות.

מה שכן, השתדלתי להפחית במלח, ולהכין בלי אבקת מרק. (לצורך העניין, סלרי מוסיף המון טעם ולרוב לא השתמשתי בו קודם...)

לגבי דייסות אין לי מושג, אני רק משתמשת בדייסה אינסטנט, של B&D, על בסיס חלב אם כרגע, ולפי התגובה נראה שהיא טעימה...

בכללי, תינוק הוא בן אדם, מה שטעים לך הגיוני שיהיה טעים גם לו.

אישית לא רציתי להרגיל למתוק - הם נהנים מהטעם הטבעי של הפירות, אז למה להרוס להם?

אז גם לא הייתי רוצה להמתיק במוצהר את האוכל, כן שיהיה טעים אבל לא מתוק דווקא.

(אבל דווקא לגבי הדייסה, אין לי מושג מה הם שמים שם בפנים, וברכיבים סוכר כלשהו כן מופיע למיטב ידיעתי...)

בהצלחה!

יותר לתינוק מאשר לגור..

הקטנים שלי כבר לא יתנו לי להתכרבל איתם ככה.

בגדול יש את אפקט השמפניה,שנשים לא לוחצות ואז התינוק פשוט "עף" החוצה {כמו שמפניה }

רוב הנשים לא מצליחות להיכנע לדחף הפנימי שדורש ממנו ללחוץ ויש שיטות שונות איך לא ללחוץ על ידי נשימות מהירות ושטוחות או שיעולים קטנים,עיסוי בישבן  וכו'..

גם אני בלידה הראשונה לחצתי המווווון זמן שעתיים אאל"ט ומפתיחה 8 בערך.. נראה שלמיילדת פשוט לא היה כח אלי,היא אמרה לי ללחוץ ויצאה

ואח"כ הייתי בפיזוטרפיה לרצפת האגן.

קודם כל לא לוחצים לפני פתיחה מלאה! כשמרגישים צורך ללחוץ ואת כבר בפתיחה מלאה צריך ללמוד איך ללחוץ נכון ולא לא כמו בשירותים.

אלא נשימה בלומה.

ועדיף בתנוחות מסויימות כמו כריעה 4,6 וכו'.. לא כל התנחות מתאימות ללידה ראשונה.

לחיצה לא טובה עושה עומס במקום ,רצפת האגן במילא עם ההריון נשחקת,ואם את לא לוחצת טוב והרבה זמן זה מתכון טוב להוציא טחורים ונזק לרצפת האגן.

מצד אחד הגיוני שהלחיצות עושות את הנזקים האלה, ונשמע נכון להרפות.

מצד שני בשביל מה ה'יתברך נתן לנו תחושה אדירה כזאת של לחץ אם לא בשביל לשתף איתה פעולה?

ממליצה לקרוא באתר במיוחד את הכתבה בהקשר של ההיריון והלידה

כאן

http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=21

הכובת היא פיזיותרפיסטית של רצפת האגן, היא מסבירה איך ללחוץ ואיך לא...

גם אני שאלתי את עצמי למה לבלום את הצורך החזק ללחוץ (כמובן אם לוחצים בצורה נכונה, כפי שמסבירה הפיזיותרפיסטית יהודית שריג במאמר)?

תמשיכי לאכול בריא ולקחת ברזל בכמות הרגילה המומלצת לאישה הרה, בהצלחה!!

ורופא נשים שלי ממש לא נלחץ רק אמר לאכול בריא ולקחת ברזל באופן יומיומי וקבוע...

זה בסדר גמור להריון,כמו שכתבו תמשיכי לקחת כרגיל,תקפידי על בשר אדום,טחינה,אפשר גם כבד אם את אוהבת..ירוקים וכו'..

(בעד רופאים סטלנים )

ממש אשמח לתגובות...

יש את ד"ר גלית אלגביש, וכמובן את ד"ר חנה קטן.

אני ממליצה על ד"ר ליליאן גלזר, אבל רק אם את לא אוהבת שמלחיצים אותך. היא רופאה מאוד רגועה..

יש את דבורה באומן-מקסימה ממש רק שקשה להשיג תורים. תתקשרי למרפאה עצמה (לא לזימון תורים) ותבקשי שישימו אותך ברשימת המתנה.