אין מנוס, אני כבר לא יכולה לעמוד על הרגליים בלי גרביון אלסטי. למרות שיש לי לצערי הרבה נסיון בנושא, אני עדיין לא מסתדרת עם זה. אני לא מדברת על החום המעיק בקיץ, כי זה מחיר ששווה לי לשלם בשביל האפשרות לעמוד (ואפילו לשבת...) אבל אני מסתבכת עם לגרוב ולהוריד...
נתחיל בזה שההמלצה לגרוב לפני שיוצאים מהמיטה בבוקר פשוט לא רלוונטית. לפני ביקור בשירותים אין על מה לדבר!
אחר כך אני צריכה לשכב שוב עם רגליים למעלה במשך מספר דקות ואז מתחיל הסיפור: במשך דקות ארוכות של התפתלויות בתנוחות מוזרות אני בקושי מצליחה להרים את הגרביונים עלי (ואני עוד רק בהתחלה, בהמשך אני פחות גמישה וזה ממש הופך לאתגר רציני...). תמיד זה מושך/חותך במקומות בלתי צפויים וצריך לסדר מחדש. לבסוף אני נעמדת, בערך מרוצה מהתוצאה, ומגלה שהגיע הזמן לבקר שוב בשירותים 
...
...בכלל, אני שוקלת בכל פעם אם כדאי ללכת לשירותים כי צריך אח"כ להסתדר מחדש.
האם יש כאן מישהי עם נסיון שיכולה לתת טיפים איך לצלוח את המשימה הבלתי אפשרית הזאת ולצמצם את הזמן והמאמץ (והתסכול) המושקעים בעניין?
!!!! 
אני הייתי ניפגעת. מאד. בעיני יש הבדל בין להודיע שהלכת ללדת שזה באמת יותר אינטימי ומלחיץ... לבין להודיע שכבר ילדת ב"ה והכל בסדר! בעיני בכל אופן יש הבדל ובעיני כדאי תמיד לנסות לא לפגוע בהורים של מי מבני הזוג,אנחנו חייבים להם כל כך הרבה!!!
זה היה מתאים יותר...
