חוויה משבועותאנונימי (פותח)
בחג שבועות האחרון יצאנו עם כל המשפחה של בעלי לבית הארחה יהודה בירושליים ובאמת הייתה שבת משגעת
המקום מדהים וחדש וגם האוכל היה מצויין אבל באחת הארוחות אימא של בעלי העירה לי על זה שלא הודענו
להם על הלידה של ביתי מיכל לפני כחודשיים באותה העת של הלידה וחיכינו עד הצהריים של אותו היום כי לא רצינו
שיטרידו אותנו?
מה עשיתי רע ? אסור ליולדת לא לשתף את כל העולם בלידה?
מותר לך ולא עשית שום רענחשונית
בהריון הראשון סיפרנו להורי בעלי בסוף חודש שלישי, וזמן קצר אחרי זה היתה לי הפלה. אחרי זה שאלנו את הרב, והוא אמר: מקובל לא לספר לפני חודש רביעי כי אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. ובהריון הבא הבא (באמצע היתה לי עוד הפלונת) באמת התעקשתי לחכות עד חודש שישי. אבל בסוף ילדתי בקיסרי דחוף בתחילת שמיני, וחמותי כעסה: "למה אתם מודיעים לנו זמן כ"כ קצר לפני הלידה?! השכנות שאלו אותי וכ"כ התביישתי!"  טוב, מה יש לומר? מגוחך לחלוטין, הרי לא ידענו שבסוף אלד פג מוקדם! כאילו אנחנו בחרנו בזה. ובקשר לזה שחיכינו עד לחודש שישי, זה ברור, מי שנכווה ברותחין, נזהר גם בפושרין! מה אני חייבת לשכנות שלה בדיוק? שתעמוד בפרץ בחיוך ובביטחון. הפרטיות שלנו חשובה יותר.
זה קצת כמו התופעה שמול אשה בהריון, כל העולם ואשתו מרגישים שזה ממש בסדר לשלוח יד וללטף את הבטן ההריונית, לנעוץ עיניים בזוית של 45 מעלות ולהשתדל שלא ישימו לב (שמנו לב) להשיא עצות, ולהתערב התערבויות אם זה בן או בת (זה בטח בן, תראי איזה בטן שפיצית יש לך!) כאילו זה איזה אינקובטור מהלך, והאשה הנושאת אותו היא רק איזה תחנת כוח של חברת החשמל שהאינקובטור מחובר אליה. נכון שהעובר הזה הוא חלק משרשרת הדורות של העם היהודי, אבל ראבאק, תנו לו קודם להיוולד ולנו להירגע ולשמוח בשלישיה. אח"כ עוד יהיה לכם הרבה זמן לחבק אותו. אני לעולם לא אשכח את העלבון שכולם, בעלי, הורי והורי בעלי, החזיקו את שני התינוקות שלי עוד לפני שאני אפילו ראיתי אותם, כי הם היו בפגייה ואני אחרי קיסרי. ואף אחד אפילו לא חשב להביא לי כסא גלגלים כדי להגיע אליהם. כאילו, את במילא גמורה כרגע, אז אל תזוזי מהמיטה ואל תפריעי לנו לממש את סבתאותינו, הרי את לא מבינה עדיין כלום בתינוקות. אה, את הרית וילדת אותם? בסדר, פרט שולי. תזרמי חמודה.
אוי זה נשמע כל כך מרגיז!!!יוקטנה

שולחת חיבוק גדול
נחשונית, נשמע שזו חויה באמת באמת לא נעימה!אני ירושלמית
להיות 'האחרונה בתור' להחזיק את התינוק שלך שהיה עד לפני רגע עצם מעצמייך...
מאחלת מכל הלב שבפעם הבאה תהיה לך חויה מתקנת!
קודם כל, יפה מאוד שלא עשיתם חשבון בזמנויוקטנה

ושעשיתם מה שהרגשתם נכון לכם בזמן של הלידה.
כל כך חשוב לשמור על שלוות הנפש של היולדת! כל כך חשוב לשמור על שלוות הנפש של אמא, ברגעים הראשונים שלה עם התינוק החדש שלה!
ובדיעבד, כשמישהו "מעיר" לך על זה ("מעיר"?! כאילו שעשית משהו רע?! חצופים!), את "ברגישות ובנחישות" מסבירה את רגשותייך: "כן. היה לנו מאוד חשוב לשמור על הפרטיות שלנו בארוע המשפחתי המרגש הזה שלנו!".
רק בישראל כל אחד חושב שיש מקום לאף שלו בכל מקום!
חיבוק גדול גם לך!
וואי  אאיזה אומץ!דבי חיה
אני לא אעיז לעשות את זה. כל הכבוד לך שאת מעיזה לעשות את מה שמרגיש לך. אבל זוית הראיה שלי שונה. אני מודיעה גם לחמותי שאני הולכת ללדת (גם כי הפעם היא לקחה אליה את הילדים) וגם כי אני רוצה שהיא תתפלל עלי. מי יותר מהורים ומשפחה רוצים שהכל ילך כשורה. זו דעתי! (אצלנו גם האחיות שלי יודעות שאני הולכת ללדת.. רש שבעצם בפעמיים האחרונות זה יצא בשבת... אז לא היה עלי לחץ של טלפונים, נו מה קורה?)
לסיווני, צר לי אבל אני בעמדה קצת אחרת...אני ירושלמית
תנסי לראות את העניין מנקודת מבטה של חמותך, אם בעלך. היא הרתה אותו וילדה אותו וגידלה אותו והשקיעה בו את כל נשמתה... למעשה כמו שאת חשה קשר לביתך התינוקת כרגע, כך היא חשה קשר חזק לבנה...(ואולי יותר... הקשר מתחזק עם השנים והנתינה...)והנה בנה היקר נישא לאשה צעירה ועזב אותה... לגיטימי לחלוטין... אבל לפעמים קצת קשה וכואב... והנה מגיע רגע ענק בחיי הבן היקר והוא הופך לאבא...! והיא אמו מרגישה חלק בלתי נפרד מן הרגע הזה! ומודיעים לה רק לאחר חצי יום... אני הייתי ניפגעת. מאד. בעיני יש הבדל בין להודיע שהלכת ללדת שזה באמת יותר אינטימי ומלחיץ... לבין להודיע שכבר ילדת ב"ה והכל בסדר! בעיני בכל אופן יש הבדל ובעיני כדאי תמיד לנסות לא לפגוע בהורים של מי מבני הזוג,אנחנו חייבים להם כל כך הרבה!!!
אני ירושלמית- מסכימה ממש עם כל מילה!נווה מדבר
אם אני הייתי החמות, נראה לי שגם הייתי נפגעת...
ושכל אחת פה תנסה להעמיד את עצמה בסיטואציה שלבן שלה נולד ילד,והוא "יטרח" להודיע לה   רק בצהריים כשהלידה היתה בחצות הלילה.
זו הרי שמחה גדולה! כל אחת הייתה רוצה לשמוח עם בנה וכלתה (שהיא כמו בת בשבילה-כך זה אמור להיות לפחות) ולשמוע שהכל בסדר!!!
 
בהחלט, אם זו חמות נודניקית ובלי רגישות בסיסית (או שסתם היא חושבת שזה לא מפריע) ניתן להעמיד במקום ולהגיד מה אנחנו רוצים או לא רוצים שהא תעשה...
ושלא תחשבי שאני מדברת גבוה מידי, הרי לך סיפור אמיתי קטן:
באחת הלידות, חמותי נכנסה ממש לחדר הלידה בזמן הצירים  מרוב התרגשות, היא פשוט פתאום נכנסה דרך הדלת ונתנה לי חיבוק ונשיקה....אבל מה, היא פשוט נשארה שם (פשוט מרוב התרגשות והיא לדעתי לא חשבה בכלל  שזה מפריע לי, אלא עוזר...) וכשראיתי שהיא לא מתכוונת לצאת, פשוט אמרתי לה אם אפשר שהיא תחכה בחוץ עד אחרי הלידה, והיא הבינה ויצאה. ואני מה  זה לא אחת שמצליחה לדבר דוגרי, אבל הרגשתי שאין ברירה וזה עזר...
מסכימה +-אמאקנגורו
אני כותבת את דברי באופן כללי ולא כפניה או תגובה אישית למשהי.
פשוט נוח לי להשתמש בלשון נוכחת...
 
צריך תמיד לזכור שחמותך היא האמא של בעלך, והוא תמיד יהיה הילד שלה, ולכן מגיע לה להיות שותפה בחויות ותמיד בענינים וכו', אבל- וכאן נכנסת ההסתייגות- לא אם זה פוגע בזוגיות.
הרי נאמר 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו'
ז"א שהתא הזוגי החדש יותר חשוב מהקשר עם ההורים.
ופה בדיוק נכנסת החכמה והאהבה שלנו למערכת הרגישה הזו...
אני אישית חושבת שראוי להיות חכמים ולתמרן בין הקשרים השונים בלי לפגוע ולהפגע. גם אם חלילה החמות היא לא אדם מבריק או אהוב (ושלי דוקא חכמה ואהובה...אז זה לא ממש מנסיון אבל רגישות צריך גם כשאוהבים) אז את צריכה להיות חכמה יותר, ולא להכנס למקומות שעלולים להפוך לקטסטרופה- תהיי חכמה קודם כל בשבילך ובשביל בעלך, כי בעיות עם החמות עלולות להזיק גם לזוגיות...הרי היא אימו.
וגם תהיי חכמה בשבילה, כי הרי היא אם בעלך. היא הרתה וילדה וחינכה והפכה אותו לבעל המקסים שיש לך... אכן מגיע לה להנות ממנו כל ימיה.
צריך לחשוב על כל צעד שעושים בהחלטות מול המשפחה- מה המטרה שלי בצעד הזה, והאם הוא מקדש את האמצעים... ואם מגיעים למסקנה שכן, ואין פה שום מניעים זרים (כגון- התרסה, זלזול או חוסר חיבה כלפי ההורים...שלצערינו כל זה הרבה פעמים מניע נסתר) אז תעשו מה שנכון לכם, ותהיו שלמים עם זה ותשדרו שלמות, אולי גם היה ראוי להסביר את עמדתכם... ולאט ההורים ילמדו להכיר אתכם ואת האופי והזוגיות שלכם, ויפסיקו להיעלב. בעיקר אם הדברים ייעשו באמת מתוך אהבה, כבוד והערכה כלפי ההורים וללא כעסים, מתיחות, עוינות וכו'.
 
ובכל מקרה, ראוי ללמד זכות על החם והחמות  (וגם על הורינו אנו...) תמיד, ולחשוב תמיד איך לשתף אותם יותר במשפחה, בלי לחשוש להיפגע, והכל מתוך אהבה ורצון אמיתיים, כי כל מה ששלי, בתכל'ס- שלהם הוא. (וכל זה כמובן מוסר גם לעצמי)
אני מאמינה שאם באים בגישה כזו, אז יותר קל לקבל הערות שלהם, ולא להיפגע, אלא להיפך- לקבל באהבה
וזה רק יועיל לזוגיות שלנו, ולשלווה שלנו, ובע"ה למערכות היחסים שלנו עם ילדינו בעתיד. (הרי צריך לזכור שהיחס כלפי ההורים הוא חינוך ודוגמא לילדים!)
אז כדאי לקחת בקלות...
הרי יום אחד נצטרך לעבוד על המידות מהצד השני של המערכת הרגישה והיפה הזו...
האייקון הבוכה לא היה מתוכנן...וממש לא במקום...אמאקנגורו
מצטערת, אין לי מושג איך הוא הגיע לשם... זה היה מתאים יותר...
ממש נהניתי לקרוא את תגובתך!יוקטנה
הסמקתיאמאקנגורו
או במילים אחרות:
 
צריך באמת להבחין בין לפני לאחריאדמונית החורש
כמו שכתבה ירושלמית, עד אחרי שהלידה מסתיימת אני משתדלת לא להודיע לאף אחד חוץ ממי שצריך להישאר עם הילדים, במיוחד לא להורים כי יש להם נטייה להלחיץ אותי.  מיד אחרי הלידה מודיעים ( בדרך כלל בעלי כי אני לא מסוגלת לדבר בשלב הזה )  אבל אני בפרוש מבקשת שלא יגיעו עדיין לבקר.  אני מכירה את עצמי ויודעת שאני זקוקה לשקט ולהיות לבד כמה שעות כדי 'להתאפס'.  אבל באמת צריך לזכור שהם רוצים להיות שותפים לשמחה ולא הוגן למנוע מהם את האושר הזה.
 
ולסיפור שלי:
בלידה הראשונה לא רציתי לספר לאמא שלי שנסעתי ללדת אבל הסתבר שקבעתי איתה באותו יום לצאת לקניות ולפנות בוקר היתה ירידת מים.  בלהט העניינים שכחתי לבטל את המפגש שלנו וכשלא הגעתי היא התקשרה לבית החולים ואמרו לה שאני בלידה.
בלידה הבאה הגעתי לבית חולים לבד והתקשרתי לבעלי שיצטרף אלי ומסתבר שהוא בדיוק היה באוטו עם אמא שלי שבקשה שיקפיץ אותה לאנשהו, אז שוב לא הצלחנו להסתיר...
בפעם הבאה ילדתי בשבת וחשבתי שאין סיכוי שהיא תגלה, אבל חברים שהגיעו לבקר מישהו בבית חולים פגשו את בעלי והפיצו את השמועה...
בלידה הרביעית נאלצתי לספר להורים שלי, כי בדיוק הגדולה חגגה מסיבת סידור והזמנתי אותם שיבואו להיות איתה באירוע בתור נציגות משפחתית בזמן שנסעתי ללדת.
ורק בלידה האחרונה הם לא ידעו כלום עד אחרי.
אז כמו שאומרים :"רבות מחשבות..."  וכל מה שכתבתי על לא לספר להורים עד אחרי הלידה זה רק בתיאוריה...
שאלה קצת טיפשית-מה אומר הסימן הזה?חילזון 123
הסימן מראה צחוק גדול...אני ירושלמית
זה ב"ה שמחה גדולהאם הבנים12
כולם מחכים ומצפים לשמוח בשמחתכם ובשמחתם.

לא חייבים להודיע כשהולכים ללדת אבל אחרי שנולד לדעתי להודיע להורים זה ממש חובה!!!!

זו לא שמחה פרטית אך ורק שלכם ...

כמובן אפשר לבקש לא לבוא לבקר מיד...אלא למחרת, בערב וכו'  (בכל זאת יש לנו הכרת הטוב לאנשים שגידלו וכו' וכמובן מצווה לא לפגוע)

סיפור אישי

את בני הבכור ילדתי בשבת צמודה לשבועות (כמו שיצא השנה) וההורים של בעלי היו אצלנו.
כשיצאנו לפנות בוקר ללדת חמי בדיוק התעורר וראה אותנו עם התיק ומיד הבין. (ביה"ח היה במרחק הליכה אז צעדנו להנאתנו עם צירים קלים מדי פעם)

ב"ה הסתובבתי הרבה עד שהלידה עצמה התקדמה (לידה ראשונה כבר ציינתי...) ובשעה 12:45 נכנסתי לחדר לידה ואחרי 45 דק' כבר המתוק היה בחוץ וההתרגשות היתה גדולה. (השעה היתה 13:56)

בשעה 15:00 עודיני בשלבי התאוששות אחרי לידה ותפרים והתפעלות והודיה וכו' וכו' בעלי מבשר לי שהוריו לא יכלו לחכות עד מוצאי שבת או עד שיחזור ו.. הגיעו. הם כבר ביררו בקבלה אם ילדתי ומה ויכלתי לשמוע את שירת "בסימן טוב בן בא לנו" במסדרונות ביה"ח..

נאלצתי לבלוע את הצפרדע וחייכתי בנימוס וכמובן שברכתי את הסבא והסבתא הטרים על הנכד החדש והמתוק.

בלידה האחרונה שגם יצאה בשבת הם היו הבייביסיטר והגיעו רק במוצ"ש וזה היה ממש בסדר.

צחקנו שזה סגולה ללידה בשבת כשהם באים...

בשורות טובות ובשפע לכל עמ"י!!!!




סיווני היקרה, את מפרסמת את בית הארחהיניב55אחרונה
אך גורמת לו נזק גדול יותר...
פשוט בא להקיא מרוב הפורומים שאת תוקעת שם את הגיגייך אודות בית הארחה...
מה יהיה עם הסבבים עם איראן כל שני וחמישי???אובדת חצות
שיקבעו יום קבוע, ומראש נדע וזהו😅יעל מהדרום
בנתיים זה קבוע ראשון בערב🤦‍♀️טארקו
כן, לגמרי נראה שזה קבוע🤦‍♀️מתואמת
לפחות הפעם הספקנו לחגוג את יום ההולדת השבועי🤭 (בשבוע שעבר חגגנו "תחת אש"...)
יפה. גם הבת שלי חגגה היום בגןיעל מהדרום
לק"י

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לגמרי! ועם כמות האירועים של סוף שנה -מתואמת
בהחלט יש על מה להתפלל...
לבן שלי יש מחר יום הולדת בגן🥴אמא טובה---דיה!
הלוואי שיחגוג בשמחה!!יעל מהדרום

לק"י


הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

אני דווקא אשמח לגווןמתיכון ועד מעון

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

רביעי זה מעולה😂😂 יום ארוך בעבודהיעל מהדרום
שבוע שעבר ביטלו לנו טיול של כל בית הספרבארץ אהבתי

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

הכל בגללכם😉יעל מהדרום

לק"י


לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

חחח כנראה 🤭בארץ אהבתי
גם לבת שלי ביטלו טיול שבוע שעברמתיכון ועד מעון

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ביטלו לימודים מחר??רקאני
עדיין לא... אבל איראן מאיימת לתקוף או משהו כזהיעל מהדרום
בינתיים לא הודיעו שביטלובארץ אהבתי
אבל ראיתי הודעות שייתכן שיבטלו🙄
אני לא בעד בלאגן ומלחמהתוהה לעצמי
אבל אם אפשר ספיציפית מחר חופש זה יבוא לי ממששששש בטוב. רק מחר, לא מבקשת יותר מזה.
אני קובעת דברים ולא יודעת אם אכן יתקייםממתקית

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

^^^ בול.קמה ש.
מצב הזוי. אבל יפה הראיה החיובית שלךיעל מהדרום
ממש ככה. הילדים בלחץ על החופש....אורוש3
אני מאז הקורונה משתדלת לא לדחות דבריםאוזן הפילאחרונה

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות

האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???

הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
על הרצפה/ ספה/ שולחן אוכל.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
יש לי ילדה בתיכון ואפילו היא עובדת בסלון/פינת אוכל
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
איך צריך להתארגן לאחסון ספרים, מחברות וכלי כתיבה? כמה מקום זה דורש?
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.


אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.


צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.


לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.


לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
בתיק זה רק הדברים שצריך בשוטף כמו חוברת עברית או חשבון

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

אצלנוDoughnut
כשהגדולה עלתה ל-א' התארגנתי עם שולחן כתיבה מהמם שקיבלתי מקרובת משפחה. בסוף לקראת כתה ג מסרנו אותו כי בסוף תמיד ישבה בסלון...
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ט בסיוון תשפ"ו 15:47

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

 

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

 

בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנה
לגדולים לא קנינו מכל מיני סיבות ולאחרונה קנינו אחד לכל חדר ועכשיו הם כן נהנים לשבת בחדר ללמוד, גם אם באים חברים זה יותר נעים שיש להם פרטיות.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

אצלנועוד מעט פסח

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.


אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

הייתי עם אחותי בחדר והיה לנו שולחן 1מנגואית

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש


בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

בעיניי ממש אין צורך, מיותר לחלוטיןשיפור
רוב שיעורי הבית זה קריאה, אני יושבת להקשיב לו על הספה.
לדעתי זה רלוונטי יותר לחטיבה והלאהאורוש3אחרונה

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

עוד בנושא השמות...מחכה עד מאוד

אז ככה אחד הילדים שלי הסכמתי לקרוא ע"ש סבא (אבא של אחד ההורים שלי)

אחריי שהפעיל קצת לחץ-דיי מהר הסכמתי,

לכאורה אם הסבא לא היה נפטר באותה שנה זה לא שם שהייתי קוראת...

שם תנ"כי של דמות מאוד טובה אבל עם אופי מאוד חזק.

וגם הסבא שהוא קרוי על שמו-

שהיה רב צדיק ממש אבל אישיות מאוד חזקה ועקשנית

שהשיגה בהחלט הרבה דברים טובים בזכות  העקשנות....

בכל אופן יש לבן שלי

גם שם שני של דמות מאוד רכה...דמות מסיפורי צדיקים

אופי הפוך לגמרי.


אז מה אני שואלת?

מאוד קשה לי עם הבן המתוק הזה..

מאוד עקשן

אם כל האחים שלו סה"כ מקשיבים למה שאני מבקשת

סדר יום וכו...הוא כל הזמן מתעקש איתי...

מתיש מאוד..מתסכל.

השאלה שלי אם זה נכון שהשם משפיע....

זה לא שהוא בעייתי יש מלא עם השם הזה

אבל אולי עליו

מה הייתן עושות?

לקרוא לו קצת בשם השני?

אוף קשה לי איתו...

מקודם אמרתי לו להכנס למקלחת

הייתי בחדר

פתאום נעלם...יצא מהבית..

יש לו קוצים עד שהוא הולך לישון יוצאת הנשמה..

כולה ילד בן כמעט 11

יצא פריקה



אני מאמינה שהשם משפיעממתקית

אבל לא ברמה הזו של התנהגות יומיומית.
ואם יש לו עוד שם, חשוב לקרוא לו בשני השמות לפחות פעם ביום

לא הייתי מפילה את זה על השם שלושקדי מרק

וגם אם כן, לדעתי זה לא משנה

בסוף זה הילד

עם האופי העקשן

והאתגר

אין פתרונות קסם בהורות לדעתי

בכל מקרה לדעתי כדאי לקרוא גם בשם השני, כי יש סיבה שקראתם לו כך

מה זה משנהאפונה

אם זה קשור לשם או לא...

יש לך ילד שיותר מורכב הקשר איתו

קשה להשיג שיתוף פעולה ממנו

ההשכבה שלו מאתגרת

הוא נעלם לך פתאום...


 

אני חושבת שלכל אמא עם שני ילדים ומעלה יש ילד (או כמה) שמאתגר יותר מהשאר.

אישית מאמינה גדולה בהדרכת הורים טובה.

אבל אם יעבוד לך לקרוא בשם השני - מעולה.

כל מילהממשיכה לחלוםאחרונה
קודם כול חיבוק מתואמת

גם לי הייתה תקופה שבה חשבתי שיש משמעות לשם של אחד מהילדים שלי. (לכל הילדים שלנו יש שני שמות חוץ מלו ולתאומים. אז הרגשתי שאולי מכיוון שיש לן רק שם אחד הוא לא חברותי כזה, כי לתאומים יש זה את זה ולכל השאר יש שם שני...)

לאחרונה גילינו שהוא על הרצף האוטיסטי.

אבל לפני שהוא אובחן, גם הבת הקטנה שלי אובחנה באותה אבחנה - ולה כן יש שני שמות...


אז למדתי מזה שלשם יש משמעות גדולה לאדם, אבל לאו דווקא המשמעות שאנו מייחסים לו.

וברגע שיש לילד קושי - התפקיד שלנו הוא לא להתעסק בשם שלו, אלא לטפל בו לפי הקשיים שלו.

(דרך אגב, הוא הבן הראשון שלך? יכול להיות ש"פשוט" מדובר בהתנגדות שנובעת מגיל ההתבגרות?)

הרבה כוחות! ובהצלחה❤️

עוד התייעצות - הפעם על קיטנהזוית חדשה

מתלבטת לאן לשלוח את הבן שלי בחופש, אולי תאירו לי כיוונים שלא חשבתי עליהם.

1.לקיטנה של הגננת שלו משנה שעברה. (הוא בגן ראשון, הגננת של שנה שעברה זה משפחתון.) זה קיטנה לילדים מגיל 3 חודשים עד 5. הוא בן 4.5. מצד אחד לא יודעת כמה הוא זוכר אותה, מצד שני היא זוכרת אותו וכנראה תדע להתמודד איתו. ויש עם מה - כי הוא בוכה כל בוקר כשנפרד ממני... וגם היא גננת מנוסה...

2.לקיטנה אחרת כלשהיא שילדים אחרים בגן שלו גם ילכו אליה. מצד אחד ככה הוא יהיה עם ילדים שהוא מכיר. מצד שני לא יודעת עם מי שתעשה את הקיטנה תסתדר עם הבכיות שלו. ולא יודעת כמה נסיון יהיה לה.

רק שאלה- אולי יש אופציה שמישהו אחר יביא אותו לגן?אמהלה

ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.

בהצלחה בהחלטות

אין אופציה, וגם אצל אבא הוא בוכהזוית חדשה
בעיניי עם חברים בגילויעל...
להיות עם ילדים בני כמה חודשים בקייטנה זה יותר בייביסיטר מאשר תוכן וכיף
האמת שלא אכפת לי אם יהיה תוכן או לא...זוית חדשה
בגיל כזה לא עדיף להיות עם חברים?יהלוםנוצץ

אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?

אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים

מסכימה, אם בוכה הרבה במשך היום זה סיפור שונהשיפור
בכניסה, כמה דק'זוית חדשהאחרונה
סקירה מוקדמת, פנימי או חיצוני?זברה ירוקה

אני בעודף משקל רציני

בעלי לא יכול חבוא איתי לסקירה

פתאום אני נבהלת שזה יהיהפנימי?

לא באלי אני לא רוצה בדיקה פנימית לבד

אצלי היה חיצוני.מוריה

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

אצלי פנימי. תלוי גם ברופאיעל מהדרום
בשקיפותזריחה123

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

ממש תלוימתיכון ועד מעון

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

לפעמים ככה לפעמים ככהשיפור
לי היה שלוש פעמים חיצוניחמדמדהאחרונה

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
בעלי הפתיע בכרטיסים לשם אבל ממש חוששת מכל מה ששומעים, מצד שני בא לי חופשה. איפה בטוח שם מלון ולהסתובב? או שלוותר לגמרי?
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הייתי בלונדון לפני שנהברונזה

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אני הייתי טסהיהלוםנוצץ

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

כרגע לא.מוריה
כרגע לא הייתי יוצאת מהארץ אם יש חשש להיתקע בחו"ל.🙄
כן אין באמת סכנה שם יותר מבמקום אחרטארקו
תסעו ותהנוראשונית

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

מוסיפה שהמשפחה שלי שם מלא והכל בסדרראשוניתאחרונה
מרחוק הכל נשמע מפחיד יותר

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו


אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא

פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.

בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה. 

 

אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.

 

אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


 

אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

 

מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת

לא ממש מבינה בזה,אונמר

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
יפה. בהצלחהה!אונמר
זה המחיר באוגוסט? מעניין מאוד איפהרחללי
לפני הקורונה היינו הולכים ב500 ללילה, צימר עם ג'קוזי בלי בריכה, באוגוסט. וזה היה זול. מאז המחירים זינקו.
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה

זה תקציב ללילה אחד

..

היייהלוםנוצץ

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא

אני רק רוצה כיוון לחפש.

יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבור

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

יש שם תחב"צ?חושבת בקופסא
יש דברים לעשות מסביב?
כמעט ואין לשם תחב"צשומשומ
ואין כל כך מה לעשות באזור, זה יישוב דיי מבודד
אז פחות. תודה בכל מקרהחושבת בקופסא
אולי באיזור צפת, מירון או עמק בית שאן?אוהבת את השבתאחרונה

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
אני אגב מצאתי היום מתאמת שהיא גם פיזיותרפיסטיתפרח חדש

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

עונהאוהבת את השבת

לא הלכתי


לוקחים סכום מופחת


תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי


תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

עונהאפונה

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

ואווועם ישראל חי🇮🇱
ולא נקלטת עם זה להריון ?
נקלטתי אבלאפונה

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

רק רוצה להגיד^כיסופים^

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון


ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

🤣🤣🤣עם ישראל חי🇮🇱אחרונה

אולי יעניין אותך