הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום הריון ולידה (עמוד 5440)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
עזרהananas
בנות, הצילו!!! אני מרגישה שאני ממש משתגעת! רציתי להבין אם זה הולך להחמיר או שזה רק הורמונים שמשתוללים:
אני ב"ה שבוע 19, הריון שני. בעיקרון יושבת בבית (עם שני קורסי ערב), ומטפלת בגדול (שנה וחצי).
ובזמן האחרון הוא פשוט בלתי נסבל! אני לא מצליחה לטפל בו בלי בכי או צעקות היסטריות! זה כולל גם החלפת טיטול פשוטה, הוצאה מהמקלחת, לשים נעליים, אוכל, פשוט ה-כ-ל!!! האמת, הוא בד"כ ממש ילד נוח ואין לי מושג מה עובר עליו בחודש האחרון. נראה לי שאני ממש לא מסתדרת איתו
והלידה השניה ממש, אבל ממש, מפחידה אותי מהבחינה הזאת! איך אני אסתדר עם שניים, כשאני בקושי רב משתלטת על אחד?!
תגידו, זה באמת הולך להיות כזה קשה או שזה משהו פסיכולוגי זמני שיעבור? אני מאוד מאוד אודה לעצות מבעלות ניסיון (וגם כאלה שלא)!
את צריכה זמן לעצמךאופה.
זה מה שעזר לי לשמור על שפיות כשהייתי במצב דומה.
כמו במצבים אחרים בחיים, תשנני לעצמך שלרוב הנשים מסביבך יש לפחות שני ילדים אז זה אפשרי. גם אם לא תאמיני לעצמך, תמשיכי לשנן ואז תעסיקי את עצמך במשהו אחר שלא תחשבי על זה. זה עוזר לי, גם אם אני לא לגמרי רואה איך זה באמת יהיה בסדר. גם בהריון ראשון יש תהיות של 'איך אפשר.....?'.
אחרי הלידה תארגני הרבה הרבה הרבה הרבה עזרה לחודש הראשון. אחר כך תגלי שקל יותר. בהריון מאוד קשה כי עייפים והראש לא עובד היטב. חוץ מזה, הילד בגיל שהוא צריך המון השגחה, כי זה גיל כזה. זה עובר.
בכל אופן, תנוחי, תמצאי זמן לעצמך, ותקלי על עצמך איפה שאפשר.
ב''הצלחה ממישהי שממש מבינה!!!!!!
חזקי ואמצי, את אמא למופת!פיגא
כשביתי הבכורה נולדה, קבלתי עצה מדהימה מחברה טובה, " אל תסתכלי על כל היום\המטלות שלפניך, קבעי לך אתגר לשרוד את חמשת הדקות הבאות (ואם זה יותר מדי, וקורה שחמש דקות הן יותר מדי, קבעי לעצמך רק 60 שניות של חובת ההישרדות). אחרי שתשרדי את חמשת הדקות, ותגלי (להפתעתך?!?) שגם את וגם התינוק בריאים ושלימים (היא לא אמרה צוהלים ושמחים), תטפחי לעצמך על השכם, תני לעצמך 'ישר כח' גדול, וקבעי לעצמך לשרוד את חמשת הדקות (60 השניות) הבאות. כשהיום מחולק לביסים קטנים, קל יותר לשרוד אותו. אגב, העובדה שאת שורדת, ואכפת לך, וכתבת לבקש עזרה, מוכיח שאת אמא למופת! אמא אוהבת, דואגת, קשובה לצרכי ילדך! אשרייך!

חוץ מזה, שנה וחצי הוא גיל מאוד מאתגר, גם לך וגם לו. הוא פתאום גילה שהוא באמת אדם בפני עצמו, עם תחושות, רצונות, ומסוגלות להתעקש על שלו, וגם לקבל את שלו!!! זה פלאי פלאים בשבילו (ועוד לא דברנו על כך שהוא למד לשלוט על הגוף הקטן שלו, ולכן הוא יכול לטפס לאן שהוא רוצה (או לא מצליח כל כך לטפס לאן שהוא רוצה ואז הוא מתוסכל...).

האם את יכולה "לזרום איתו"? השכנים עוד מזכירים לי שכשהבכורה שלי, שתחי', היתה בת 14 חדשים, בימי שמש שבאמצע חורף ירושלמי, יצאה איתי לטייל בשכונה כשהיא לבושה בטיטול, גרביים ונעליים. אגב, את הנעליים קשרנו על המדרגות מחוץ לבית... היא לא הסכימה לנעול נעליים בבית (ולי נמאס לקבל בעיטות ולהלחם איתה) ואני התעקשתי שבחוץ יש שברי שכוכית, מסמרים ומי יודע מה עוד...אז התפשרנו על המדרגות שבכניסה לדירה! אין גופיה, אין חולצה, הס מלהזכיר מעיל או מכנסיים. ב"ה היא המשיכה יום אחרי יום לרוץ, לשחק, לקפץ, בלי שום בעיה רפואית. אל דאגה, ב"ה היו בבית בגדים, אלא שהקטנה בחרה שלו ללבוש אותם. במקום להאבק איתה כל יום (וכל היום), לקחתי את הבגדים החוצה, שמא יהיה לה קר, בתקוה שכבודה תסכים להתלבש בחוץ. כבודה לא איכזבה, היא סרבה להתלבש בחוץ בכל תוקף!!! זה גיל מאתגר...

וחוץ מזה, דאגות לגבי הריון ו\או לידה בהחלט יכולות להוציא אותנו משלוותינו. האם יש באפשרותך לנסות טיפול (בדרל כלל רצוי יותר מאחד) אצל איזושהו סוג של רפואה הוליסטית, שיעזור לך למצוא את הרוגע שאבד לך? קריניו סכרל CRANIO-SACRAL מאוד עוזר בתחום הזה. השיטה עובדת על מערכות האנרגיה של הגוף.

אגב, קורה גם ששניים ביחד קלים יותר מאחד, אבל את זה תדעי רק אחרי הלידה... בכל מקרה ה"משבר" קורה או במעבר מאחד לשניים או בין שניים לשלושה (כשנגמרים הידיים, אין יד שלישית להחזיק את הצאצא השלישי שנולד במזל טוב).

האם ניסית לדבר איתו, להסביר לו שלאמא מאוד קשה עכשיו, שהיא לו רוצה לצעוק ולבכות... הוא אמנם קטן, ואין לו יכולת התבטאות של מרצה מדופלם, אבל הוא מבין ה-כ-ל !!!

ואם יש לשכנים ילדה\נערה שיכולה לבוא לעזור לך בשעות הקריטיות יותר, גם אם רק לחצי שעה, כולם ירוויחו. גם ילדה צעירה יחסית, בת 8 או 10 יכולה לסייע, הרי את בבית גם, היא תשחק איתו ותוך כדי תלביש\תפשיט\תאכיל, ואת משגיחה ורגועה מהצד.

את אמא למופת! בהצלחה!
שימי את הילד בגן ומצאי עבודה זמנית שתכסה את העלותאנונימי (פותח)
תראי איך תשמחי לחזור אליו בצהריים, איך הוא ישמח אליך. והגן אולי "יישר" אותו ויספק לו עניין וגרויים שאין בבית.
לא לכל אחת מתאים לשמור על הילד בבית. לי למשל לא התאים. והתסכול הוא מעגל שמזין את עצמו ורע גם לילד.
וכשיבוא הילד השני...
ראשית, זה יהיה טוב גם מהבחינה הזאת, שהמעבר לגן לא ייעשה עם הלידה, ושיהיה לך זמן גם לעצמך ולתינוק החדש. כל זאת כמובן אם אתם יכולים להרשות לעצמכם כלכלית גן אחרי הלידה.
ובאמת קשה עם שניים, אין מה להגיד. יש שעות קריטיות שכדאי לתכנן בקפידה (כמו מקלחת), כי הן באמת די משגעות.
מה שצריך לזכור זה שהילדים גדלים וזה נעשה קל יותר לקראת גיל שנה (המשבר שלי היה בגיל חצי שנה.), ובינתיים את רוכשת הרבה סבלנות ומיומנויות של גמישות והתארגנות, והופכת לאמא טובה יותר, לאדם טוב יותר.
ילד חדש במשפחה זה דבר מדהים ונפלא, ונותן הרבה לכולם, מעבר לכל הקושי הזמני.
בהצלחה!
תודה לכולןananasאחרונה
אתמול היה ערב נוראי, מקווה שהיום בעז"ה יהיה יותר טוב...
אין לי כ"כ אפשרות לקחת הרבה יותר עזרה ממה שיש לי עכשיו- שלוש פעמים בשבוע שעתיים בייביסיטר, בעיקר בזמן ההרצאות. לפעמים אני לוקחת אותה לשעה נוספת, אבל לא תמיד זה אפשרי. גם גן זו לא אפשרות מבחינתנו.
ואני מדברת עם הבן שלי כל הזמן ומסבירה לו. נראה שרק דמעות עוזרות... אני גם די זורמת איתו. גם מבחינת שעות של דברים, וגם מבחינת איך לעשות אותם. כבר ניסיתי את כל האפשרויות, ועדיין הכל קשה. נמשיך לקוות שזה יעבור עם הגיל.
כנראה הפתרון הנכון (בשבילי) הוא פשוט להאמין שיהיה טוב ושאיכשהו נסתדר.
שוב תודה לכולן!
כאבי בטןאנונימי (פותח)

שלום.

מיום שלאחר המיקווה יש לי כאבי בטן שבאים לסירוגין ולפעמים דומים לכאבי מחזור. האם יש סיכוי קטנצ'יק שהפעם כבר יהיה הריון?

בתודה ממני, שמחכה כבר 10 חודשים לבשורות...

זה נשמעירוק זית
זה נשמע כמו כאבי ביוץ.
יה'ר שהקב"ה יזכה אותך החודש.
מתפללת שכן!יוקטנה
אז זה לאאנונימי (פותח)אחרונה
זה דלקת בדרכי השתן...

וד"א - יש פה מישהי שעברה בעבר טיפול ביופידבק?
משהו מוזר מאודדדדדדד שקרה לי עכשיו, לנשים בלבדדדדדדבי חיה

אני כמעט 4 שבועות אחרי לידה ב"ה, והיום פגשתי על הפד מעין חתיכה מהקרומים {בפירוש לא גוש כלשהוא של נימי דם או מה.. אני יודעת להבדיל}, זה היה ממש כמו חתיכת חבל טבור או קרומים, בגודל של אולי 3 ס"מ. מה דעתכם? הדימום שלי ממש בסדר. זאת אומרת, לדעתי זה כבר יכול להיגמר, אבל ל א לדעתו... מה זה יכול להיות? אפ'פעם לא נתקלתי בכזה דבר.

מחכה לתגובות והרגעות.

נראה לי שממש כדאי לראות רופא...אנונימי (פותח)
הוא יוכל להרגיע הרבה יותר טוב מאיתנו : )
אבל אם אין לך כאבים נוראיים או משהו כזה לא נראה לי שיש טעם להלחץ...
לא נשמע לי מאוד חריג,אנונימי (פותח)
אבל אני מאוד מאמינה באינטואיציה של האישה, אם את מרגישה שזה לא תקין- גשי להבדק! מדובר באולטרא- סאונד פשוט לראות שהרחם נקי, בודקים את זה אחרי 6 שבועות כך שאם הוא נקי גם חסכת לעצמך את הבדיקה הזאת.
אם אין ריח לא טוב ואין גרד,נראה לי שלא צריך להלחץריבק
לא,אין את כל הנ"ל.דבי חיה
תודה על ההרגעות. מקווה שאכן זה בסדר
וואי שבועיים אחרי הלידה האחרונהיוקטנה
התפתחה לי דלקת ברחם, והרופא חשב שנשארו אולי שאריות קרומים!
לי לא היו כאבים בכלל, אבל הריח... אוי... הריח.... !!!!! זה היה מ-ח-ר-י-ד!

הרופא אמר לי שזה עלול להיות ממש לא סמפטי, אז אולי באמת כדאי לספר לרופא ולהתייעץ איתו. בסופו של דבר נתנו לי תרופה שמכווצת את הרחם (הוא חשד כי הרחם לא היה מכווץ, נוסף על הדלקת הריחנית...), וכמות אנטיביוטיקה אדירה. החשש הוא שמכיוון שהרחם עדיין מוגדל אחרי לידה, ועדיין זורם בו המון דם, שדלקת תתפשט במהירות מסוכנת בכל הגוף.

מאחלת בריאות (ושלא תכירי את הריח הזוועתי של הדלקת!)
אוי ואבוי...דבי חיה
לא שהריח של הדימום הרגיל זה משהו מרמה של בושם....
סתם שאלה, כתבת שאת משתמשת בחיתולי בד, אז אני מסיקה מיזה שגם בפדים לא?
נההה עד כאן! D:יוקטנהאחרונה
פסוריאזיסאנונימי (פותח)

שלום, אני חדשה פה.

רציתי לשאול, כיצד ניתן לזהות פסוריאזיס אצל התינוק לפני הלידה? מה הסיכוי לכך אם ההורים חולים והאם ניתן לתת את אותו טיפול משחתי לתינוק במידה ותופיע אצלו המחלה?

תודה,

דניאלה.

פסוריאזיס לא מופיע בגיל ינקות.ריבק
בד"כ זה מתפרץ בגיל 20 או 30 .
והמשחות הקורטיזוניות ממש לא בריאות לילדים.
לילדה שלי זה התפרץ בגיל 4אנונימי (פותח)
לי בגיל 10, והרופא אמר שזה נדיר בגיל צעיר כזהריבק
מופיע בגיל קטןאנונימי (פותח)
המחלה אכן יכולה להופיע בגיל צעיר, אפילו צעיר מאד. זה גם תלוי אם אחד ההורים חולה או שניהם.
במידה וזה מופיע, האם אפשר למרוח את הילד עם אותה משחה של ההורה? מבחינת כמות הויטמין D שהיא מכילה?
אצלי זה הופיע אגב בגיל 12 כך שהכל אפשרי..
האם הפסוריאזיס שלך מתפרץ בצורה קשה?ריבק
אני עכשיו אחרי לידה, ממש מצורעת במרפקים,
ומזג האויר היבש רק גורם להחמרה.
פסוריאזיסאנונימי (פותח)
אומגה 3 ותזונה מתאימה יכולה לעזור. נסי לברר עם מטפלים בתזונה טיבעית.
בהצלחה
בדיקת הריון אצלי היא בעצם להסתכל על המרפקים שליריבקאחרונה
אם הכל חלק, אני יודעת בוודאות שאני בהריון.
גמילה מטיטוליםאנונימי (פותח)

הבת שלי בת שנתיים וחמישה חודשים, כבר חודש גמולה לגמרי ביום- מרצונה (הכריחה אותי...) ולא מפספסת בכלל.

הבעיה היא- (בעצם 2), היא שותה המון בלילה ולכן לא הורדתי לה את הטיטול בלילה והיא עושה המון פיפי והדבר השני, שיותר מפריע לי- היא לא עושה קקי באסלה בכלל- ממש מפחדת, היא מתאפקת (אני ממש רואה שהיא מתאפקת אבל לא רוצה טיטול במשך היום), ומחכה ללילה שאז ממילא יש לה טיטול ואז עושה. מה עושים? היא גם מתעוררת באמצע הלילה עם טיטול מלא וצריך להחליף באמצע הלילה, זה מאוד לא נוח... 

גם יונתן שלי עשה ככה במשך כמה חודשיםיוקטנהאחרונה
יונתן שלי נהג לבקש חיתול, ללכת לעשות בחדר, וכשסיים הוא חזר וביקש שנחליף לו - כך במשך יותר מחצי שנה.
מיכלי, לעומתו, לא ביקשה, אבל מסתבר שגם לא עשתה! יום אחד פשוט עשתה באסלה וראינו שם המון דם מסתבר שכנראה התאפקה כל כך הרבה זמן, עד שנהיו לה טחורים ואז זה גם כואב, ושוב מתאפקים, ויותר טחורים, ויותר כואב... מעגל קסמים לא נעים.
בקיצור - תשמחי שהיא עושה בחיתול! יום אחד היא פשוט תהיה מוכנה לאסלה, ואת תדעי על כך.
אני זוכרת כמה שהרגשתי רע שלא שמתי לב שהיא פשוט לא עושה

טבילה במקוה.אנונימי (פותח)

היי...

אני בחורה חילונית ממשפחה שומרת מסורת בקפידה.

יש לי שאלה שאני מאוד רוצה שאתן תעזרו לי.

רציתי לדעת כמה ימים אני צריכה לחכות עד היום שצריך לטבול במקוה?

המחזור שלי נמשך 7 ימים כמה ימים לאחר מכן אני צריכה לשמור נקיים כדי ללכת למקוה?

אשמח אם תעננה לשאלתי כי זה נורא חשוב לי!

תודה ושבוע טוב לכולן.

ספירת שבעה נקייםאנונימי (פותח)
צריך לאחר שהסתיים הדימום לספור שבעה ימים (מלאים) ולעשות בדיקות פנימיות עם בד לבן מכותנה, בוקר וערב ורק לאחר הימים האלו אפשר לטבול.
יש הרבה פרטים שקשה לכתוב בפורום אבל העיקרון די פשוט אם את רוצה, תצרי איתי קשר (במייל או בפלאפון 054-5236730) ואסביר לך יותר לפרטים, בשמחה. בהצלחה, טפת.
איך בודקים אם נקיים... צריך לעשות גם בדיקהדבי חיה
עד השעה של השקיעה, שהשבוע זה בסביבות רבע ל-5. זו בדיקה פנימית כפי שכתה לך טפת, ואח"כ רצוי גם לשים מה שנקרא "מוך דחוק", עד צאת הכוכבים שזה חושך... מקווה שרכן התקשרת לטפת והיא עוזרת לך. בכ"א אם את מחפשת מקווה יפה תכתבי לי ואני אמליץ לך. בכל איזור בארץ
אז אני כבר לא החילונית היחידה כאן יוקטנה
ברוכה הבאה!
אם הדימום התחיל ביום שני בשעות האור;
וראית דם בפעם האחרונה ביום ראשון בשעות האור, לפני שהשמש שקעה;
אז באמת הדימום נמשך שבעה ימים.
עכשיו צריך לספור 7 נקיים.
יום שני יהיה הנקי הראשון;
ויום ראשון לאחר מכן יהיה הנקי השביעי;
ביום ראשון בחושך זה כבר "יום שני" לפי היהדות, ולכן את טובלת ביום ראשון בערב!

ושיהיה בכיף!
יש לך ידע מצויין, יוקטנהדבי חיה
למה 'חילונית' אם את שומרת על טהרת המשפחה? אופה.
אם את בחורה אז אין צורךשירק
היא התכוונה כמובןאנונימי (פותח)
שאם את רווקה אז אין צורך.
כי רק נשים נשואות טובלות
ליתר הבהרה - על פי התורה אסור  ניצוץ חן
לאיש ואשה להיות ביחד כל עוד האשה לא טבלה, לכן מזמן שהאשה מתחתנת היא צריכה לטבול אחרי שבע ימים מטהרתה,
וכמובן שאין ענין לטבול כל חודש מגיל 12.. .
ברור שלא מגיל 12אנונימי (פותח)
חמודה שלי אני לא בת 12 אני בת 25 ונשואה!!!!!
שירה,אנונימי (פותח)אחרונה
נראה לי שכדאי שתצרי איתי קשר, אם את רצינית, אי אפשר לדבר על זה בפורום.
משהו מוזר שהיה לי אתמול - התקפת קורשירק

עמדתי במרפסת, היתה רוח קצת קרירה לא משהו מיוחד
ופתאום נהיה לי קר מבפנים התחלתי לרעוד בכל הגוף רעד חזק לא נשלט
נכנסתי למיטה עם מעיל והתכסיתי בפוך ועדיין המשכתי לרעוד איזה רבע שעה
מישהי מכירה דבר כזה? למה בהריון קורים כל כך הרבה דברים מוזרים?

באמת מוזר מאדאנונימי (פותח)
איך את מרגישה עכשיו?
אחרי רבע שעה זה הפסיק כמו לא קרה כלום?
תהי בריאה
אולי את לא אוכלת מספיק?ריבק
איך את מרגישה היום?
תבדקי אולי לחץ הדם שלך נמוך?
יש לי עכשיו חוםשירק
כנראה זה היתה תחילתה של מחלה
כואב לי הראש הבטן ויש לי דם מהאף
כבר הייתי במיון והעובר רגוע ויושב בשקט
לא יודעים מה יש לי
בדיוק מה שרציתי להגיד לך..אנונימי (פותח)
ככה עולה חום : ) שיהיה חורף בריא..ותזהרי לא להדביק את השאר....
רפואה שלימה.לקחת חופש מהעבודה?ריבק
שמרי על עצמך ועל הבייבי.!
וואו איך שמת לב והרגשת!יוקטנה
מאחלת בריאות שלמה במהרה!
איך שבא לי חופש מהעבודהשירק
אבל אני לא יכולה
בקושי אני יכולה להשתחרר ללכת לבדיקות
אני עובדת יחידה במשרד ואם אני לא באה העסק מתמוטט
ואי אפשר תוך יום אחד להביא מחליפה כי צריך לעבור חפיפה
לי זה קורה אחרי לידה. יוצאת מהמקלחת רועדת מקור למרדבי חיה
למרות שלא קר..
אבל בהריון צריך להיות סופר-חם, לא?
אני מסתובבת בבית עם מעילשירק
ושותה תה כמו זקנה
שירקאנונימי (פותח)
רפואה שלמה.
לי קרה פעם שככה פתאום במוצ"ש התחלתי לרעוד.
ישבתי עםבעלי במחשב תיכננו טיול ליום המחר (זה היה בפסח שעבר) סיימנו את התכנון והכל היה פיקס,והיתחלתי לרעוד,וככה כל הלילה רעדתי.
לפנות בוקר החום עלה והייתי במיטה כל היום וחלשה מאד.
כמובן לטיול לא יצאנו.
התחלתי לחשוב שיש כל מיני תופעות מוזרות לשפעת בשנים האחרונות...יכול להיות שאלו הן מוטציות בזכות החיסונים למיניהם?
תודהשירקאחרונה
אולי זה באמת מוטציות
להתפלל לרפואת פצוע מהפיגוע במרכזהרב שטס לניתוחgross

נפתלי בן גילה רחל שטרית שנפצע לפני חצי- שנה בפיגוע בספריה של 'מרכז הרב' טס לניתוח בחו"ל ויחזור בעז"ה עוד כחודש {ר"ח כסליו} נא להתפלל לרפואתו ולהצלחת הניתוח

מצבו ב"ה משתפר  ולא מחמיר!

{ע"פ פסיקת הרב אבינר אפשר להתפלל ולהזכיר ב'רפאנו' בתפילת 18 גם חולים הנמצאים בשיקום זמן ארוך {ולא רק כאלה שטסים לניתוח} ע"מ שתהיה להם "רפואה במהרה"


פרק תהילים:
א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

ב"ה הניתוח עבר בהצלחהgrossאחרונה
תודה לכל המתפללים, נא להמשיך ולהתפלל להחלמה מהירה בע"ה
האם מותר לאם מניקה לאכול דבש?אנונימי (פותח)
כן אין בעיהיוקטנה
תודה רבה !אנונימי (פותח)אחרונה
יוקטנה הצילו!!!אנונימי (פותח)
מה שלומך?
את לא מכירה אותי עדיין כי עד עכשיו רק צפיתי מהצד,
אבל אני מאד נהנית מהפורום.
מה שרציתי להתייעץ איתך-
את זוכרת ששמת קישור ל"שיטת הקסם" לשחרור קקי אצל תינוקות קטנים,
אז ניסינו את זה וזה עבד יפה, הבעיה היא שעכשיו, כשלושה שבועות אחרי,
אנחנו קולטים שהילד מכור, הוא לא מוכן לעשות קקי בטיטול, רק בכיור.
ואם אנחנו מנסים "למשוך" ולא לקחת אותו לכיור הוא בוכה ובוכה עד שאנחנו נכנעים.
 (זה קורה בעיקר בערב, כאשר כל היום אנחנו לא לוקחים אותו לכיור והוא גם לא עושה בטיטול כמובן)
כולה בן 7 שבועות הצוציק ורוצה להיגמל.

מה עושים? זה לא כל כך נוח לנו הקטע הזה כי גם בכיור זה לא יוצא מיד,
וצריך לעמוד איתו לפעמים עשר דקות עד שהוא מוציא הכל.
מה את אומרת?

ושאלה נוספת- אומרים שלעצירות אצל תינוקות כדאי לתת להם כפית מיץ מעגבניה,
מה את אומרת על זה?
מותר?
עד עכשיו הוא רק יונק.

תודה

מיטל
עשר דקות?! למה מה קרה?! D:יוקטנה
סליחה, אדוני התינוק, גם אם אתה שוקל פחות מ-4 ק"ג, אין מצב!!! D:
אם הוא לא עושה אחרי דקה - פשוט תעזבי. תנסי שוב יותר מאוחר, כששוב יראה לך שיש סיכוי.
עד כמה שאני יודעת עגבניה היא אלרגן, ולכן לא מומלץ לפני גיל שנה (אבל אני לא בטוחה. אולי באתר של טיפת חלב יש על זה משהו?). לי אישית יש סיבה נוספת להימנע מכך. אני אוהבת לתת לתינוק אך ורק חלב שלי עד שהוא מתחיל להתעניין במוצקים (מיוזמתו), אבל זו "שריטה" שלי: אני אוהבת להרגיש שהתינוק עשוי אך ורק ממה שאני נתתי לו (בהריון ובהנקה).
לגבי מה שאת קוראת התמכרות - זה עניין של הגדרה. התינוק נולד בלי חיתול, כמו שהוא נולד בלי בקבוק. אלוהים לא חיפף כאן בעבודה ;) הוא נולד בלי חיתול כי עניין היציאות אמור להיות מטופל ע"י הוריו, כמו עניין ההאכלה.
כמו בכל "הרגל" שלנו עם התינוק ( ואחר כך פעוט, ואחר כך ילד) - אני חושבת שהגיוני שכל עוד זה יותר מקל עלייך מאשר מפריע בחיים, תלכי על זה! כשזה מתחיל להיות יותר מעיק מעוזר - מספיק! וזה גם יכול להשתנות מיום ליום, וגם משעה לשעה. בלי החלטות גדולות בנוסח: "מהיום...".
והכי חשוב - שמתי לב שתינוקות בוכים. זה מין הרגל מעצבן שלהם... תשתדלי לא להתייחס לזה כאילו שהוא בוחן אותך ("נחשי מה אני רוצה מהחיים שלך עכשיו???"), או כאילו שנכשלת כבר באיזשהו מבחן. לא את כל הבעיות של התינוקות (והילדים) אנחנו יכולים לפתור, וזה לא התפקיד שלנו. בהרבה מקרים התפקיד שלנו הוא פשוט לתת חיבוק ונחמה, ולתת להם לדעת שאנחנו יודעים שקשה להם, ושאנחנו כאן בשביל להקשיב להם.
מאחלת שהתקופה הקשה הראשונה תעבור מהר ובקלות!
אני לא חושבת שתינוקות בוכים סתםאנונימי (פותח)
ואני כן רוצה לחפש למה הוא בוכה ולנסות לעזור לו,
אני יודעת שאם הוא בוכה אז או שהוא עיף או שהוא רעב או שכואבת לו הבטן מגזים וכו'.
למשל בנושא של הגזים גילינו שיש דברים שאני אוכלת שעושים לו גזים מטורפים וצרחות אל תוך הלילה- למשל קפה ושוקולד וגבינה צהובה, אז אני נמנעת, וזה עובד.
זה לא שעכשיו הוא לא בוכה בכלל אבל נגמרו (אני מקווה) הלילות הלבנים של תינוק צורח לי בידיים במשך שעות.

אני לא אומרת שאני אחראית לדברים ואני אשמה אם הוא בוכה, אבל אם אני יכולה לעזור לו וגם לעצמי להרגיש יותר טוב ולישון יותר טוב אז למה לא?
אז מה אם כל התינוקות בוכים? זה לא מנחם אותי בכלל.

האם זה ילד ראשון?ריבק
זה מעניין מאדאנונימי (פותח)
לא שמעתי אף פעם על השיטה.
אפשר להרחיב?
אוי ואבוי לא הסברתי את עצמי נכוןיוקטנה
לא התכוונתי שהתינוק בוכה בלי סיבה - התכוונתי שלפעמים אנחנו לא יודעים מה הסיבה, או שגם אם כן, זה מעבר לכוחותינו לעזור לו.
ואני מרגישה שזה גם מעבר לאחריותנו. יש בעולם הזה כאבים פיזיים וגם נפשיים שאין בכוחי לגרום להן להעלם, ואני מקווה שרק מעט מהן יהיו מנת חלקן של ילדי (וילדינו כולנו!).
יש לי בת שבכל פעם שהיא מקבלת מכה כואבת או שקורה לה דבר מה עצוב, היא מתרחקת גם מאיתנו בכעס והולכת להתבודד. זה כואב לי בכל פעם מחדש כשאני נזכרת שהילדה שלי לא יודעת שאנחנו אמורים לנחם אותה אני רואה בזה כישלון גדול שלי.
אני שמחה שיש לך תקשורת כל כך טובה עם התינוק, וגם שאת לא מפסיקה לנסות. את אמא לביאה
אני מרגישה שלא הובנתי נכון בעוד מקום - שני הילדים האחרונים שלי, שנעזרתי ב"שיטה" במהלך גידולם, לבשו חיתולים רוב הזמן. רחלי עד היום ישנה עם חיתול. הורדתי להם את החיתול רק כמספר הפעמים ביום שחשבתי שהם צריכים (פיפי או קקי). עם אורי במשך כמה חודשים לא ניסיתי בכלל להוריד את החיתול, כשזה היה לי מסובך מדי.
אני מתנצלת על שלא הובנתי נכון (זה קורה לי לא פעם, לצערי...).
הכי נהנתי מהמשפטים האלו ,יוקטנה:ריבק
לא את כל הבעיות של התינוקות (והילדים) אנחנו יכולים לפתור, וזה לא התפקיד שלנו. בהרבה מקרים התפקיד שלנו הוא פשוט לתת חיבוק ונחמה, ולתת להם לדעת שאנחנו יודעים שקשה להם, ושאנחנו כאן בשביל להקשיב להם.

לפי דעתי זה יכול להיות משפט מפתח לפורום
'מים' של עגבניה מותר בגיל כזה ועובדאופה.
אם יש עצירות לתינוקאנונימי (פותח)
שיונק עדיף שאת תקחי משהו שמשלשל (כמו מיץ טבעי כלשהוא וכו) ואז זה כבר יגיע גם אליו
האם יש למישהי ניסיון בלידה טבעית?אם הבנים12
הנושא ממש חדש לי...
אחותי צריכה ללדת בעז"ה ממש בקרוב והיא סיפרה לי כל מיני חידושים שלא ידעתי על צורות לידה חדשות.
מענין אותי לדעת אם זה מעשי בפועל או רק באידיאל. אשמח לשמוע מניסיונכן...
צורות לידה חדשות?????????ירוק זית
אשמח להתעדכן.
אם את מעדיפה אז במסר"ש .
בדרך כלל ה"חדשים" הם בגדר "החזרת עטרה ליושנה",
לי יש ניסיון בלידת בית ללא עזרת מיילדת לפי בחירה,ואני יכולה לומר מניסיוני האישי שזה היה מדהים לחוות את החוויה הזו (כל לידה באשר היא היא בעצמה חוויה) אנחנו כנשים יודעות להקשיב לגופנו ולצרכנו ,רק צריכות להיפתח להיות ברגיעה ולהתחבר ולהקשיב.
תיכננת את זה?דבי חיה
כן -תיכננתי את זהירוק זית
אשמח גם להתעדכן.. אם אפשרישומרונית
לידות טבעיותאנונימי (פותח)
מענין לשמוע איזה צורות לידה חדשות יש. רובנו יולדים אותו דבר אך החויה שמסביב ורמת ההתערבות הרפואית משתנה מלידה ללידה, לפעמים לפי בחירת היולדת ולפעמים מכורח הנסיבות של סיכון לילוד או לאם. בכל מקרה לידה טבעית היא בהחלט לא רק אידאל, יש הרבה מאוד לידות טבעיות שמתרחשות בבתי חולים ולפעמים בבית. אני ממליצה מנסיוני על מעקב הריון אחראי, הכנה טובה ללידה ובחירת בית חולים או מיילדת שתסייע בהגשמת החזון של לידה טבעית אך תדע מבחינה מקצועית אם הלידה חורגת מה"נורמה" ודורשת הערכה מחדש.
לורן מיילדת
לא התנסחתי טוב...אם הבנים12
ירוק זית את ממש גיבורה! אני הייתי מאוד מפחדת ללדת לבד ובבית... ב"ה שהכל היה בסדר.
התכוונתי לתנוחות לידה כגון על כדור, בישיבה, וכו'.
אשמח לשמוע מנסיונכן.
כןאנונימי (פותח)
הלידה השניה שלי- ילדתי בלניאדו-הם ממש תומכים בלידה טבעית, עם כל מה שאמרת, כדורים, חבלים, מסג' בזמן צירים וכו', צוות מעולה, רגוע ותומך!!! את האמת שאותי לא הספיקו לחבר לאפידורל-מזל משמיים!! לא האמנתי שיכול להיות כ"כ כייף ללדת למרות כאבי התופת...(הלידה הראשונה היתה זוועתית, בבי"ח אחר)
לידה טבעית יכולה להתרחש בכל מקום- כמובןאנונימי (פותח)
וכן, גם בכל תנוחה... אם לזה התכוונת, אלו לא צורות חדשות אלא פשוט תנוחות שונות ללידה. בבתי החולים היום מגבילים את תנוחות האישה, (לצערי- גם בלידה טבעית לחלוטין), בדר"כ מחוסר נסיון של המיילדת לקבל לידה בצורה שונה או בגלל נהלי ביה"ח (פרוטוקולים...)
אני מסכמת לעצמי את עניין אפשרויות הלידה כך: ילדתי 2 לידות בבי"ח קפלן- הראשונה בחדר הטבעי- עם אפידורל וכל השאר (מוניטור+עירוי+שכיבה כמובן+קטטר וכו')
והשניה בחדר רגיל- לידה טבעית לחלוטין, בתנוחה שאני בחרתי עם מילדת פתוחה וקשובה ששאלה אותי לפני לידת התינוק איך הייתי רוצה ללדת ואם זה מתאים לי באמת עכשיו.
מה שכן- בשביל ללדת בלידה טבעית צריכה הכנה רצינית מאוד- פיזית, נפשית ורוחנית, בהצלחה.
אני ניסיתיאנונימי (פותח)
בלידה ראשונה- רציתי לידה טבעית אבל לא התכוננתי באמת.
הגעתי עם ירידת מים בלי צירים ואחרי כ16 שעות התחילו צירים מאד חזקים, כמובן שלקחתי אפידורל אחרי שעתיים וחצי בחדר לידה ואני לא מצטערת בכלל, כי תוך 20 דקות התקדמתי מפתיחה של 3.5 ל10, מסתבר שאפידורל אצלי דווקא קידם את הלידה. נשארתי עם טעם טוב כי לא סבלתי בכלל מצירי הלחץ וגם הלחיצות היו ברוגע ולא הרבה זמן- כ40 דקות.

בלידה השניה- התכוננתי היטב עם מיילדת שמטפלת בשיטת פאולה. הגעתי אליה כדי לחזק את רצפת האגן כי היו לי דליפות שתן. הטיפול היה חוויה גדולה ונתן לי המון כוח ובריאות. וגם- היא הכינה אותי מצוין ללידה, ידעתי בדיוק מה אני הולכת לעשות בכל שלב (תרגילים מאד פשוטים של פאולה). הייתי רגועה ופעילה לגמרי- לא הייתי צריכה מיילדת, היא רק הפריעה לי. כמובן שהיה מאד כואב ושאלתי את המילדת אלף פעם איפה המרדים, אבל הוא היה עסוק בחדרי הניתוח ולא הגיע עד סוף הלידה.

מה שכן הייתי ממליצה, במיוחד בלידה ראשונה, לבקש אפידורל מיד בהתחלה, ועד שנותנים את העירוי (לפחות חצי שעה) ועד שהמרדים מגיע (לפעמים לוקח כמה שעות) אפשר להחליט אם היא עומדת בצירים או שהיא זקוקה לאפידורל.

כל הקטע הטבעי הוא טוב לדעתי אם הלידה קצרה והוא סיוט לדעתי ללידות ארוכות של יותר מחמש שעות.
איון שום סיבה להיות גיבורות. לא מקבלים שום תעודה בסוף.
שיטת פאולה מצויינתאנונימי (פותח)אחרונה
תרגילים פשוטים מאוד ואפקטיביים, לחיזוק רצפת האגן ולא רק ללידה, מומלצת ביותר. מי שמעוניינת שתקרא את הספר "סוד השרירים הטבעתיים" שכתבה פאולה.
חוץ מזה לגבי האפידורל- כמי שמסתובבת די הרבה בבתי החולים, אני רואה השתפרות פלאים בהענות לאפידורל מהיר. נכון שלפעמים יש התעכבות בעקבות עומס, אבל בד"כ המרדים מגיע בממוצע תוך 20 דקות כשבינתיים היולדת מקבלת עירוי נוזלים שהוא הכרחי לקבלת האפידורל.
למעשה חדרי הלידה הבינו את הפוטנציאל הכלכלי (ביטוח לאומי משלם לביה"ח הון על כל יולדת) שבהענות לבקשת היולדת במהירות- על מנת שימליצו על ביה"ח לחברותיהן ואני יודעת על מקרים שיולדות קיבלו אפידורל גם בפתיחה 9-10!
הנקה-התייעצותאנונימי (פותח)

בס"ד

שלום, הבת הקטנה שלי בת 9 וחצי חודשים, עדיין כמעט רק יונקת (חוץ מטעימה פה ושם), אני ממש בהתלבטות עכשיו האם להמשיך רק להניק או גם אוכל-ואם כן איך ומה? אני מפחדת לשלב, כדי שלא יגמר החלב- קראתי פה שחלקכם הנקתם עד שנה וחצי+ אני גם ממש רוצה-אבל בלילה היא מתעוררת ואוכלת כל שעה וחצי-לעיתים רחוקות ישנה 3 שעות רצופות....אני איתה בבית- לכן קל לי 'להקריב' כ"כ...אבל היא אמורה לישון כדי לגדול,לא?? אני אשמח להצעות ותגובות...

שילוב אוכל לא פוגע בהנקהאנונימי (פותח)
הנקה זה לפי דרישה, אז הגוף שלך ילמד לספק בשעה מסוימת פחות חלב ובשעה אחרת יותר , לפי ההרגל.

שילוב זה בחירה שלך, להרגיל לאוכל זה כל יום לת מכפית ולנסות להגדיל בכל פעם את כמות הטעימה עד שמגיעים לארוחה, לאט לאט.

בהצלחה.
תינוקות יכולים להיות מוזנים מהנקה בלבד עד גיל שנהאנונימי (פותח)
לכן אם לא מתאים לכן, אין צורך להציע מוצקים- יתכן שרק חשש מהקטנת ייצור החלב, עלול ליצור בעיה בשחרור החלב ובכך באמת לירידה בייצור אך זה לא מחייב כלל. בכלל הנקה עובדת לפי היצע וביקוש אם תמשיכי להניק באותה תדירות וכמות שעד עכשיו הנקת אין סיבה שייצור החלב יפגע.
ממליצים לתת לתינוק לטעום דברים לפני גיל שנה מכיוון שאח"כ יהיה גדול ויתכן שיסרב לדברים חדשים- שוב זה כלל לא מחייב ותמיד יתכן שהתינוק יסרב כבר בגיל צעיר או לא יסרב כלל בגיל מאוחר.
אם מתאים לכן להמשיך להניק ללא מוצקים אפשרי בהחלט ומספיק מזין לתינוקת אבל צריך לדעת שעוד מס' חודשים זה לא יספיק לה והיא תצטרך תוספת קלוריות ממזון מוצק.
אגב- הנחיות ארגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות.
תודה רבה רבה,אנונימי (פותח)
האחות בטיפת חלב אמרה שהיא מתעוררת לעיתים תכופות כי היא רעבה... האם זה הרגל שינה גרוע או שמא באמת זה קשור להנקה- ואם כן, אני אשמח לעצה... תודה רבה!!!
הנקה ואכילהירוק זית
אפשר בהחלט לשלב אוכל רגיל והנקה בצורה מוצלחת ביותר.
לדעתי זה בעיקר תלוי ברצון התינוק לגבי כמות ההנקות שהוא רוצה.
אני יכולה לספר לך שבתי בת השנה וחצי אוכלת אוכל רגיל לחלוטין כמו כל הילדים ויונקת המווווווווון במשך היום ממש כמו תינוקת קטנטונת.אולי 6-7 פעמים ביום ונרדמת בעיקר רק בהנקה .
בלילות היא היתה גם יונקת המון3-4 פעמים אבל בחודשיים האחרונים התחלנו לעמוד על זה שהיא ישנה במיטה שלה וכשהיא קמה אנחנו מציעים לה מים ורק בסביבות 5 היא מגיעה אלי ויונקת.אולי הסיפור הזה יעזור לך בהחלטות שלך.
כך שבאמת זה תלוי בך ובתינוק החמודי וטיפת חלב הרבה פעמים מרפים את ידיהם של ההורים לגבי הנקה.
מה הם יגידו כאשר החמוד יתחיל לקום 5 פעמים בלילה כאשר הוא אוכל רגיל? שהוא צריך לינוק?
אני מציעה להתבונן בתינוקך לראות את הצרכים שלו .אם המשקל וההתפתחות שלו תקינים והוא לא מראה סימנים שהוא רוצה לאכול אוכל רגיל,את יכולה להירגע ולהיות בטוחה שהוא שבע.אם לא אז באמת כדאי לשקול להתחיל לאכול אוכל בשילוב עם ההנקות.
מה לעשות לגבי הלילות ?אין לי תשובה ,כל הורה יתמודד כראות עיניו בהתאם לגיל התינוק יש ויש שיטות. אבל אתם צריכים להרגיש בנוח עם הדרך שבה אתם מחליטים להתמודד.מקווה שעזרתי.כל טוב ובשורות טובות.
ה"לוחשת לתינוקות" נתנה סימןשומרונית
כדי לדעת אם זה באמת רעב או רק הרגל לא טוב: פשוט תעקבי כמה לילות ותרשמי באיזה שעות היא התעוררה, או כל כמה זמן. אם את רואה דפוס קבוע- שעות קבועות או מרווח זמן קבוע- זה סתם הרגל שצריך להפסיק אותו. אם זה כל פעם שעה אחרת- זה באמת רעב. ואז צריך לגרום לכך שתלך לישון יותר שבעה..
(כל מה שכתבתי עכשיו זה רק מהספר, לא ניסיתי את זה אז קחי בערבון מוגבל)
להזהר מאוד מהספר "הלוחשת לתינוקות"אנונימי (פותח)
העצות מתוך הספר בכל הנוגע להנקה שגויות!!!
העצות מיושנות ואינן עולות בקנה אחד עם המלצות משרד הבריאות הישראלי וארגון הבריאות העולמי, במיוחד העצה להניק רק כל 3 שעות, זוהי טעות חמורה העלולה לגרום לתת- תזונה והתייבשות של תינוקות.
ככלל יש לזכור שחלב אם כל כך מותאם להזנת תינוקות ומתעכל במהירות רבה אפילו תוך שעה, ולכן ייתכן שיהיו תינוקות שיבקשו לינוק כל שעה- מרעב!
המנגנון הזה של הנקה תכופה מיועד להשאיר את התינוק עם ועל האמא הרבה זמן, כדי שירגיש בטוח (וגם כדי למנוע מוות בעריסה ושאר מרעין בישין- לא עלינו)
תודה טפתירוק זית
על המידע החשוב וגם המעודד את הנשים לשמוח בהנקה תכופה.
אולי תמליצי על איזה ספר או אתר שיכול להמשיך לתמוך בנשים לשמוח בהנקה גם כשהדברים דורשים מאמץ ושזה לא ישבור אותה כי הנקה בהחלט לא "רק" אוכל.
ויש את הפורום ב"ה.
שאלה אותי פעם יועצת הנקה:יוקטנה
"כל כמה זמן את מכניסה משהו לפה? מים, או אוכל, או נשנוש, או מסטיק, או סיגריה (למעשנים)?"
למה שתינוק קטן יסתפק בפחות מזה?

זה מאוד עזר לי להבין את הרעיון של הנקה לפי דרישה .
המלצה על חומר קריאהאנונימי (פותח)
אני מאוד אוהבת את אתר "מניקות" הישראלי (אני לא מבינה כל כך איך מוסיפים קישור אבל תחפשו בגוגל) הרבה מידע מעודכן ובעברית... יש שם תרגום של מאמרים של ד"ר ג'ק ניומן- מומחה גדול בתחום ההנקה וזה כיף שלא צריך לשבור את השיניים... באנגלית יש המון חומר למי שמעוניינת (שוב חיפוש בגוגל) העניין בהנקה שכל הזמן הדברים מתעדכנים ומגלים כמה חלב אם הוא מורכב והרבה יותר מוצלח מכל נסיון מלאכותי לחקות אותו.
לגבי ספרות כתובה שמעתי על הספר "הנקה פשוטה וטבעית" אך טרם הספקתי לקרוא אותו- המלצות בהמשך.
יש גם פורום מצויין בתפוז "ייעוץ הנקה" של שו"ת מקצועי ביותר, עונות בו יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC) וגם כאלו בהכשרה (בשביל לקבל את ההסמכה יש לעבור מבחן בינלאומי כל 5 שנים ולהוכיח אלפי שעות קליניות- כך שהן חייבות להיות מקצועיות).
וחשוב מאוד ללמוד על הנקה גם לפני הלידה!
בהצלחה לכולן.
טפת- יישר כח ענקי!!! תודה רבה!!!אנונימי (פותח)אחרונה
המשך,אנונימי (פותח)

כלומר כבר לפני שלושה חדשים אבל המחשב שלי הוא רק בעבודה...

ולמה החלפתי שם? פשוט כי אני לא זוכרת את הסיסמא...

תגידו, הזכרון חוזר בסוף, או שמה ששכחתי אבד ואיננו?

קשקשים בראש התינוקתמרי1

לבתי בת החודשיים התחילו קליפות על הקרקפת.

יש לכן רעיונות אך מורידים אותן?

מישהיא אמרה לי שאם לא מטפלים בזה, אז בעתיד השערות שיצמחו שם יהיו דלילות ממש

 ואני די פוחדת לשפשפ את הקרקפת בשמן תינוקות.

אמרו לי לסרק במסרק סמיך, זה בטיחותי?

זה בסדר לחפוף את הקרקפת בסבון תינוקות רגיל?

כי אחרי שאני שמה שם שמן תינוקות של גונסון הראש של הביבי נשאר "מבריק", אולי כדי להשתמש בשמן שקדים?

מה אפשר לעשותיהודיה מא"י
אני הייתי מקלפת אותם בעדינות, וגם חופפת לו בשמפו.
אני יודעת שיש כל מיני דעות מה לעשות בנוגע לזה. יש כאלו אומרים שאפשר לעזוב את זה וזה עובר לבד. אבל כמחו שאמרתי אפשר גם להוריד אותם בעדינות. אפשר גם להשתמש במרשת לתינוק (כן, זאת שנראית כמו מברשת בובה)
אחרי מקלחתאם הבנים12
לנגב את הראש עם מגבת נגד כיוון צמיחת השערות.

מברשת..אנונימי (פותח)
להבריש עם מברשת לתינוקות לכל הכיוונים עם ונגד כיוון הצמיחה מיד אחרי האמבטיה- תוך שבוע הכל יעלם...
אני מורחת שמן זיתאנונימי (פותח)
ומעסה את הקרקפת בעדינות. אחרי כמה פעמים זה יורד לבד בלי לסרק.
שמן תינוקות ואז לסרק במסרק לתינוקות!אנונימי (פותח)
אצלי זה עזר.
אני לא הייתי נוגעת בגיל חודשיים הראש מאד עדין עדייאנונימי (פותח)אחרונה
לבת שלי היו קשקשים די יבשים המון זמן עוד מהלידה
סירקתי קצת אבל זה לא ממש ירד
כשהיא היתה כבר ממש גדולה (נגיד שנה)
אז סירקתי במסרק כינים בזמן המקלחת עם קצת שמן (אפשר גם עם מרכך) ולאט לאט זה ירד.
לא נראה לי שצריך להלחץ מזה.

דרך אגב לדעתי עדיף להשתמש בשמן שקדים/זית וכו' ולא בשמן תינוקות הסינטטי.
תגידו,איך לעזאזל מתגברים על מצבי רוח קיצוניים שלריבק

אחרי הלידה?

אני מתכוונת להתקפת עצבים רגעית, ואחרי דקה פרץ צחוק מה זה דיבילי.

מזל שהילדים שלי קטנים, אבל הם ממש מרימים גבה.

על בעלי אני בכלל לא מדברת. הוא פשוט תופס מרחק.

בעיה נפוצה..זה חלק מהמסכתאנונימי (פותח)
המשוגעת של "בעצב תלדי בנים"..לפני הלידה ואחרי הלידה - תופעות שונות ומשונות..
אולי יש לך דיכאון אחרי לידה?שירק
הסימנים של דכאון אחרי לידה:

· מצב רוח ירוד, במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום.
· איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.
· ירידה ניכרת במשקל ובתאבון.
· קושי ניכר להירדם או לישון.
· ירידה ניכרת בפעלתנות, או עלייה בה.
· עייפות וחוסר אנרגיה.
· הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי, או אשמה.
· חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום.

אם יש לך כזה דבר זה צריך טיפול אמיתי
אבל אני מקווה שאין לך כלום ואת צריכה פשוט לתפוס שינה ולנוח המון עד שתחזרי לכוחות.
אני אשמח אם תשלחי לי ילדים לשבת.

תרגישי טוב

אין לי אף אחד מהדברים שציינת,אני ישנה מצויןריבק
ויש לי תיאבון של 4 אנשים.
ויש לי מצב רוח די טוב, רק שאני מתחממת מהר, ולא ניתן לצפות את זה.
הרגעת אותישירק
העיקר שאת גם צוחקת
אולי תגידי את זה לילדים שלא יבהלו ממך... תגידי להם שאמא קצת לא מרגישה טוב ולכן את עצבנית קצת אז שיתנהגו יפה וכו' וכו'
לשירק..אנונימי (פותח)
מה שציינת פהקורה לרב הנשים אחרי לידה השאלה היא כמה זמן זה נמשך בדרך כל עד חודש זה סבירו אפילו יותר זה נקרא בלוז שאחרי לידה וזה מקובל .
הכי חשוב אחרי לידה זה לישון כמה שמצליחים ואם מרגישים ששוקעים בדכאון לבקש מהבעל או מאמא לישון לילה שלם (אפשר לשאוב מראש) גם יציאה לשמש מעבירה מהר את התחושות אז אפשר להכין כוס קפה או תה ולצאתץ לגינה וכ"ו...
האמת שבאמת בא לי לצאת כבר מהבית לאיוורורים.ריבק
הבעיה שאנשים עושים עין הרע מכל דבר.
מה? כבר את מטילת? רק שבועיים ,הגזמת...
בגלל זה את לא יוצאת?????????.ירוק זית
להיפך ,תנצלי את ימי השמשיש לנו עכשיו(למרות רתפילות לגשם),
גם לי העירו על יציאות מהבית אחרי לידות(חמותי) ושאלתי את רב הישוב והוא דווקא המליץ לצאת .
זו הזדמנות לאמר לך מזל טוב!וגידול נעים!
איזה מספר לידה זה?
שימי פסססססססססס על אנשים..הרי לכל אחד יש מה להגידאנונימי (פותח)
וואו כזה עוד לא היה לי!יוקטנה
אבל מי יודע, אולי עוד יהיה, אז ליתר ביטחון אני אקרא ואחכים מבעלות הנסיון
אני גם יוצאת מתי שבא ליאנונימי (פותח)
דוקא הפיטפוט עם חברות בגינה הוא הכי מרפא דכאונות ומצבי רוח
טוב ברור שאני מכירה דיכאון ומצבי רוחיוקטנה
לא לזה התכוונתי - להחלפות קיצוניות אני לא רגילה. אני רגילה להיות בדיכאון אחד ארוך
נראה לי שהלידה הזאת שבשה לי את השכלריבק
למשל הזכרון שלי ממש נדפק. לא זוכרת מה היה לפני ומה אחרי.
תני לזמן לעשות את שלו..ותצאי אם בא לךדבי חיה
אם נלך לפי מה שאומרים לנו, לא נגמור...
כל לידה מחריפה את התסמונות של "אחרי" ו"לפני".... אם זה נמשך מידי הרבה, כדאי לבדוק.. בינתיים את ממש אחרי... תהני מהאפשרות..
ירידה בזיכרון אחרי לידהירוק זית
מכירה את זה מהלידה ה-8.
זה לקח כמה חודשים טובים אבל היום שנה וחצי אחרי וזה עבר ממש לגמרי.
הייתי ממש מתבלבלת כמו להכניס את החלב לארון והייתי הולכת להביא משהו ובדרך שוכחת מה הלכתי להביא וזה היה קיצוני כי זה היה כך כל הזמן.
חשבתי שיש לי אלצהיימר!סתאאאאאאאאאאאאאאאאם.
אז זה אמיתי.זה לא רק אצלי.ריבק
חשבתי שאני מדמינת.
אה את זה אני דווקא מכירה יופי!יוקטנה
גם אני...אנונימי (פותח)
פשוט שכחתי שמות ופרצופים שחזרתי לעבודה עשיתי הרבה טעויות הייתי בטוחה שהתכווץ לי המח עם הבטן...
ההה!ירוק זיתאחרונה
אם גם הבטן התכווץ זה מצויין!!!!
תופעת העיבור ברוחניות, מענייןאנונימי (פותח)

באתר דעת בקישור הזה

 http://daat.org.il/?page=articles&id=258       

התייעצות דחופהאנונימי (פותח)

שלום

אני בחודש חמישי ויש לי דלקת בשתן חוזרת מתחילת ההריון, בהתחלה לא לקחתי אנטיביוטיקה ואחרי כמה שבועות זה כבר שכח, ועכשיו שוב יש לי, ואני ממש ממש רוצה להמנע מלקחת אנטיביוטיקה. אני מקפידה לקחת כמוסות חמוציות אבל חוץ מזה לא כל כך יודעת מה כדאי לעשות. האם אני חסרת אחריות שאני לא לוקחת אנטיביוטיקה. (אני ובעלי משתדלים לחיות בתזונה בריאה ולא ליטול תרפות קונבנציונליות)

תודה, אשמח לתגובה במהרה

ממש לא יו דעת מה להגיד לך...בילי
נראה לי שראיתי שהתייעצת בפורום אחר על כך. זו את?
אם כן אעבור למסר.
יכול להיותאנונימי (פותח)
בפורום של קינגסטון
יש שתי אפשרויות:אנונימי (פותח)
1. לחמם את האזור עם בקבוק חם (לא מידי חם, ממלאים אותו רק בשלישו מים רותחים ועוטפים אותו במגבת), הכי טוב לישון עם זה. החום בד"כ מיקל על דלקות ואם זה משהו קל יכול להיות שיירפא לבד.
2. לקחת כל מיני עלים ירוקים (כמובן לשטוף אותם היטב מהריסוס עם מים חמים, שזורמים חזק מהברז) ולהרתיח אותם בסיר עם מים, לאחר כמה דקות בישול - לשתות את המים. פעם שמעתי שאפשר להוסיף גם שום - לא ניסיתי. המים הללו ממש טובים לכל מיני דלקות. עדיף לשתות כמה שיותר במשך היום, בהצלחה!
זהירות! גם תרופות סבתא עלולות להיות מסוכנות!בילי
יש הטוענים שעודף כוסברה או פטרוזיליה (לא זוכרת) עלול ח"ו לגרום להפלה.
אז בבקשה בזהירות עם ההמלצות הלא בדוקות האלה.
אנשים נוטים לחשוב שצמחי מרפא, אם לא יועיל לא יזיק, וזו טעות חמורה.
אלו הן תרופות לכל דבר.

שיהיה בריאות שלימה!
תתייעצי עם הרופאה/ מיילדת ואל תקחי סיכוניםאופה.
שחלילה לא יסתבך ההריון והעובר, זאת הבריאות של שניכם.
לא צריך לקחת אנטיביוטיקה על כל שפעת קלה, אבל אולי במצבך, עם ההריון, ימליצו לך כן לקחת, אז חשוב להתייעץ.
אני בעד גישה טבעית ולא אוהבת התערבויות ובדיקות מיותרות, אבל יש מקרים בהם צריך התערבות רפואית. לשם כך ה' נתן לרופאים ידע ותרופות.
את צריכה לשמור על הכליות שלך שגם עשויות להפגע חלילה. תבדקי גם מה מקור הדלקת.

בכל אופן, אם יש לכם יותר משרותים אחד, אולי תוכלי להפוך אחד לשימושך הפרטי בלבד.

כיוון שכבר שאלת, אז אני חושבת שאם את בהריון ולא הולכת לבדוק את הדלקת ומחליטה על דעת עצמך שלא לקחת אנטיביוטיקה בכל מקרה, אז זה די חוסר אחריות. צריך להודות לה' שכיום ניתן לטפל בכל מיני בעיות שפעם גררו הסתבכויות וכו'.

רפואה שלימה!
דלקת שאיננה מטופלת מסכנת את ההריוןיוקטנה
האנטיביוטיקה שניתנת לנשים בהריון איננה עוברת שילייה.
דלקת שתן עלולה להסתבך ולסכן את ההריון.
האם התייעצת עם גורם כלשהו, גם אם איננו איש רפואה (הומאופט או מטפל אלטרנטיבי אחר)?
כן אני מתייעצת עכשיואנונימי (פותח)אחרונה
עם מישהי שמייעצת ברפואה טבעית
אני מקווה שזה יסתדר בעז"ה ולא אצטרך לקחת אנטיביטיקה. (אני משתדלת לא לקחת תרופות בטופן כללי לא רק בהריון)
תודה על התגובות
דלקת בדרכי השתןאנונימי (פותח)
דלקת בדרכי השתן בהריון עלולה לסכן הן את התינוק והן את האמא. יש מצבים בחיים שאנחנו צריכים מאוד לשמוח שיש את ההמצאה הנפלאה של אנטיביוטיקה וזו אחת מהם, אף אחד לא אוהב לקחת תרופות בהריון אך ללא אנטיביוטיקה את עלולה להגיע לאשפוז ולאנטיביוטיקה בוריד.
בהצלחה לך
לורן
אני עברתי הריון עם דלקת בדרכי השתןאנונימי (פותח)
ואני לא רוצה להפחיד אותך אבל זה עניין מאוד לא פשוט , אני הייתי מאושפזת המון בבית חולים בגלל זה באותו ההריון ונתנו לי אנטיביוטיקה דרך הווריד .
ובסופו של דבר ... התינוקת לא שתתה אנטיביוטיקה מבקבוק כמו שחשבנו ...
סתאם - אבל לפי דעתי לא נורא לקחת אנטיביוטיקה כמדובר בשלומך ובשלום העובר !
מצטרפת לכל המלחיצותשומרונית
בהריון הראשון היו לי צירים מוקדמים בשבוע 33 בגלל דלקת בדרכי השתן, ממש התפתחה לידה פעילה והיה נס גלוי שהצליחו לעצור אותה ב"ה. אח"כ הייתי מאושפזת שבועיים עם אנטיביוטיקה לוריד ואחרי כמה ימים האנטיביוטיקה (או הערוי נוזלים, לא יודעת כבר) עשתה לי הצטברות נוזלים בריאות וחטפתי דלקת גם שם..
(רק כדי להרגיע, בסוף ילדתי בשבוע 37 תינוקת בריאה ומקסימה בלידה רגילה)
בקיצור- לא לנסות בבית. רוצי לרופא עכשיו!
ב"ה אני מתחילה כבר הריון שני. עם הרבה חששות שלהריון ראשון

בחילות . הקאות כאבים לידה אבל לא נורא נתגבר.הענין הוא  שבני הראשון

נולד עם בעיה הדורשת ניתוח פלסטי .משהו חיצוני . ואני מאוד חוששת על הילד הבא.האם יעוץ גנטי

יעזור למנוע הישנות הבעיה? אני לא כ"כ בלחץ כי אני מאמינה שאלוקים רחמן.והוא יעזור שהעובר יהיה בריא.

אבל בכל אופן יש את הפחד והחששות.

.אנונימי (פותח)
דיברת על זה עם הרופא?
הוא בטח יודע משהו.

אם זאת בעיה שאפשר לראות בסקירות השונות אולי תעשי וככה תהיי רגועה או שתהיי מוכנה למה שיבוא.

אולי תקראי על הבעיה הספציפית באינטרנט? אם זה שכיח שזה חוזר וכו'.

העיקר - תשתדלי להיות רגועה
למנוע לא, אבל אולי לדעת מראש ולהתכונןיוקטנה
את בטוחה שזו בעיה גנטית? לדעתי רוב הסיכויים שזה לא, אבל כדאי באמת לשאול את כל מה שמטריד אותך את הרופא! זו העבודה שלו לענות לך על כל השאלות עד שאת רגועה
חששות ממצב הילודאנונימי (פותח)
לורןאנונימי (פותח)אחרונה
כרגיל אני מסכימה עם יוקטנה. לא בטוח שזה בעיה גנטית וכדאי לשאול את הרופא המטפל לגבי הרלונטיות שלו לגבי ההריון הנוכחי. אני גאה בך שאת מודעת לעובדה שזה מעורר בך חששות ופחד. זה יכול לעזור לך להשתחרר מהמתחים האלה לפני הלידה, דבר החשוב בכדי להביא את התינוק בשמחה לעולם וגם בכדי שהלידה תתקדם בקצב הבריא והנכון שלו. אנחנו פה ורוצים לשמוע איך את מרגישה ומה גילת. בהצלחה רבה רבה!!
הייאנונימי (פותח)

אני בחודש רביעי ב"ה ומרגישה הרבה יותר טוב ישתבח...

כל הזמן אני חושבת על הלידה(ראשונה)ומפחדת כבר הודעתי שאני יקח אפידורל וכמה שיותר כי אין למה לסבול, ואני מפחדת בקיצור כל הסיטואציה מפחידה מה לעשות?????

בשביל שיגדל לך בעזרת ה' עובר בריא אז קודם כלאנונימי (פותח)
תשתדלי כמה שיותר להיות רגועה במהלך ההריון. זה מאד חשוב, על אף כל הדאגות והטרדות. כי צריך לזכור שבסופו של דבר הכל בידי שמיים ולא יעזור כמה תידאגי ותילחצי מזה. ההשתדלות שאת צריכה לעשות זה לקרוא אולי מאמרים על לידות ועל התהליכים עד הלידה עצמה ואולי זה קצת ירגיע אותך יחד כמובן עם מעקב בקופת חולים אצל רופא ואחות. נכון, לידה זה דבר לא פשוט לרוב הנשים אבל זה תהליך שבסך הכל שלו הוא נפלא במיוחד כשבסופו מונח עלייך היילוד.
שיהיה לך בשעה טובה ותהיי שמחה ורגועה. בעזרת ה' הכל יהיה בסדר.
מה מפחיד אותך בלידהשירק
גם אני בהריון ראשון ופוחדת מאד, הלכתי כמה פעמים לפסיכולוגית וזה קצת הרגיע אותי
שאני אפרט מה מפחיד?שומרונית
אני ב"ה בהריון שלישי ופוחדת מאוד מאוד מאוד מאוד...
לצלע..אנונימי (פותח)
דבר ראשון אצל 90% מהיולדות הלידה הראשונה היא הקשה יותר וזה הולך ונהיה יותר קל בהמשך..יש אפילו מושג של רופאים ששכחתי את שמו..תשאלי את הרופא שלך..ודבר שני יש לך עוד כל כך הרבה זמן אז אל תחשבי על זה בסוף את כבר כ"כ תרצי ללדת שכבר לא יהיה אכפת לך איך... : )
אצל חלק מהאנשים ידע והכנה עוזריםיוקטנה
להתמודד עם הפחד מהבלתי נודע - בלידה ובתחומים אחרים בחיים.
אולי הכנה טובה תעזור לך להתמודד עם הפחד? ולאו דווקא קורס (כי לא מקובל לעשות לפני לידה שניה, למרות שגם זו אפשרות), אלא ספרים מומלצים, מידע מהאינטרנט, סרטי הדרכה שונים, וכמובן הכנה: כמה פעמים ביום להזכיר לעצמך לקחת כמה נשימות עמוקות טובות אל הרחם, לנסות הרפיה לפני השינה... אפילו דקה פה ועוד דקה שם במשך היום יעזרו לגוף שלך להתכונן להתמודדות האמיתית עם הצירים (כי גם אם לוקחים אפידורל, כדאי לנסות ולחכות לפתיחה יותר מתקדמת, על מנת להוריד את הסיכוי לעיכובים ולהתערבויות נוספות).
כבר הייתי בסרט הזהשומרונית
(אם התכוונת אלי בהודעה שלך- ראיתי פשוט שכתבת "לידה שניה") לפני הלידה השניה עשיתי הרבה ממה שכתבת, 3 שעות לפני שהתחילה הלידה חזרתי הביתה מקורס של הכנה רוחנית... והשתמשתי באפי-נו ותרגלתי כל מיני דברים וקראתי המון ומה שאת לא רוצה. ברגע שהגיע הדבר האמיתי..
(אני נשמעת אולי צינית, אבל אני כותבת באמת. דווקא בגלל שכבר עברתי 2 לידות אני הרבה יותר פוחדת, אני מרגישה שהלידות הקודמות עשו לי ממש טראומה, והן ממש ממש לא היו לידות קשות או ארוכות- לפחות לא מבחינת המיילדת.. אני כותבת מתוך מצוקה אמיתית כי אני ממש אבל ממש ממש לא רוצה לעבור את הלידה הזאת כמו הקודמות.)
תפילותananas
בשבילי זה מה שהכי עוזר במצב הזה. ממילא אין לך כ"כ שליטה על איך זה ילך. אני פשוט מכניסה את זה קבוע בתפילה, מאריכה לפי מצב הרוח וזה ממש עוזר (למצב רוח...)!
מישהי אמרה לי לא לבנות על אפדורלשירק
כי לא תמיד אפשר בסוף לקבל אפידורל
ואם לא מתכוננים להקרע מכאבים
אז לוקחים את זה הרבה יותר קשה
פחד מלידהאנונימי (פותח)אחרונה
אני פוגשת הרבה מאוד נשים שמפחדות מהלידה, גם בלידה ראשונה וגם בלידות חוזרות. אני חושבת שמאוד כדאי לעשות הכנה ללידה אפילו ולפעמים במיוחד בלידה חוזרת. ההכנה הטובה ביותר בעיני היא ההכנה של "דבש מסלע" של עדה גיל, כדאי להכנס לאתר שלה באינטרנט. ההכנה שלה משמעותית גם בלידות חוזרות במספר גבוה, אחותי עשתה בלידה החמישית שלה וזה מאוד תרם לה ללידה. אני רואה בחדר לידה את הנשים והזוגות שעשו הכנה אצל עדה והם במקום אחר מבחינת הלידה. ההכנה ללידה בעיני היא הזדמנות לעבודה עצמית אינטנסיבית שההשלכות שלה הם ללידה ולכל החיים. אני גם עושה הכנה אבל אני מרגישה שעדה יושבת לידי שאני מכינה אשה או זוג. כל לידה הוא שיעור וכדאי להפיק את המירב מכל חויה מדהימה כמו לידה הרי אפילו אלה שיולדות הרבה כמה פעמים אנחנו זוכות לחויה מדהימה זו? אשמח לתגובות בענין ואם אפשר לעזור עוד אשתדל מאוד. הכל בידי שמים.
היי, אני חדשה כאן.קוראת הרבה ופעם ראשונה מתחברת-אנונימי (פותח)

הייתי שמחה לשמוע את עיצותיכן.

אני נשואה 8 חודשים ב"ה. ואנו מנסים להכנס להריון. בינתיים מחכים שהזמן יעשה את שלו.... הבעיה שבעלי קצת לחוץ ומאד מחכה שאכנס כבר להריון. אנחנו מדברים על זה הרבה. קצת יותר מידי אפילו. מבקש שנלך לרופא רק כדי לוודא שבאמת הכל בסדר, ואין שום בעיות. אותי זה מלחיץ. (אני גם משתוקקת מאד להחזיק כבר ילד, אבל בוטחת בה' שכשהזמן המתאים יגיע, זה יבוא). ההורים של בעלי כבר מתחיל לרמוז לו, לשאול אם יש כבר בשורות טובות, ולברך שנזכה... וזה קשה ומעצבן!

ועכשיו גם קרה לי משהו מוזר. הייתי אמורה לקבל מחזור ביום ה29 (אין לי ממש מסודר, אבל פחות או יותר בתווח של כמה ימים). אבל פתאום ראיתי ביום ה27 מעט מאד דימום. וכך זה כבר נמשך 4 ימים. דימום מאד חלש, ברמה שאין אפילו כתמים, אבל בניגוב בשירותים. זה מוזר, ואף פעם לא קרה לי.

מה הסיבה שיכולה להיות לזה? האם יש לי איזה בעיה בגוף? (קצת אחרי הטבילה האחרונה היו לי כאבים חזקים בצד שמאל במקום..) או שאולי אני בהריון?

בבקשה, אשמח לקבל את עצתכן ודעתכן.

תודה רבה.

תשקיעי 25 ש"ח בבדיקה בסופר פארם ו...יוקטנה
תוציאי אותך ואותנו מהמתח! ;)
נשמע שאת מרגישה שזה רק עניין של זמן. תנסי להעביר בשיחה רגועה את הביטחון הזה אל בעלך. אני בטוחה שעבורו זה קשה יותר, מכיוון שכל העסק אמור להתרחש בגוף שלך ולא שלו, ולכאורה יש לו פחות וודאות ושליטה...
זה עולה 49שירק
נדמה ליאנונימי (פותח)
שעד שנה (או אולי יותר) לא נהוג לבדוק למה אין הריון.
לנעה..אנונימי (פותח)
ככה בדיוק התחילו אצלי 2 מתוך 3 הריונות..כדי שתעשי בדיקת דם או שתקני ערכה לבדיקה עצמית ...שיהיה בהצלחה ובשורות טובות...
דימום והריון, זה לא סותר אחד את השני??אנונימי (פותח)
אם יש דם, איך זה יכול להיות שאני בהריון?
לפעמים נראה דימום שמקורו בהשתרשותיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ל' תשרי תשס"ט 16:33
הבייצית המופרית בדופן הרחם.
אבל הרבה פעמים יש דימום שלא יודעים מה הגורם לו, וההריון תקין לחלוטין.
לפעמים זה אפילו דימום רב מאוד - כמו מחזור ויותר.
אי אפשר להסיק מסקנה על תקינות של הריון לפי דימום.

גם אני פעם גיליתי הריון בעזרת דימום מאחלת שבקרוב מאוד...
אני מקווה שההודעה שלי לא תהיה רלוונטיתבילי
ואת באמת בהריון (וזה בהחלט יכול להיות תרחיש של תחילת הריון).

ולהודעה:
שמונה חודשים זה ממש מוקדם להתחיל להלחץ ולדאוג!
והכי חשוב לדעת שאם יש משהו שעלול להפריע בכניסה להריון זה לחץ!
לכן את חייבת להסביר את זה לבעלך (ולך) שככל שתהיו יותר רגועים ותפנימו שה' שולח לכל אחד מתי שמתאים לו יהיו יותר תנאים להכנס להריון.

תהנו מזה שאתם זוג צעיר, ותהדפו את כל המלחיצים והלוחצים.
תעשו עשיו מה שלא תוכלו לעשות אח"כ עם ילדים.

אבל בתכל'ס ממש מבינה אתכם, בזמן שרוצים להכנס להריון כל חודש שעובר נראה כנצח...

אז בינתיים תאמיני בעצמך ובגופך שהכל בסדר (אלא אם כן הכאבים שהיו לך גורמים לך לחשוב שאולי כדאי לבדוק מה זה)

הרבה בהצלחה!
אולי זה דלקת בשתן - לא רוצה להלחיץ אבל...דבי חיה
בגלל שאת אומרת שזה דימום בניגוב ולא ברמה של כתמים
בכ"א תלכי לרופא לבדוק, כי זו יכולה להיות שאלה הלכתית
ותספרי לנו מה התפתח
ברור שאני מאחלת לך שזה הריון
אצלי הריון ראשון התחיל עם הפרשות חומות שחיכיתי שיתחזקו למחזור וב"ה היו הריון בסוף - שחיכינו לו 3 וחצי שנים, אז הכל יכול להיות
הכאב בצד שמאל שאמרתאנונימי (פותח)
יכול להיות שמקורו בביוץ
בד"כ זה קצת כואב, פעם בשמאל ופעם בימין
לכל מי ששאלה, מסתבר שהריון זה לא..)=אנונימי (פותח)
השקעתי 25 ש"ח בבדיקה, כמו שאמרה יוקטנה, ויצא שלילי.
התאמצתי לא להתאכזב. אבל אני עדיין מודאגת, ויש לי היום תור לרופא.

נקווה לטוב!!!
בכל אופן תעדכני אותנו...אנונימי (פותח)
אוי בהצלחה אצלויוקטנה
ותשארי איתנו!
יש חדש?בילי
גם לי יצא שלילי בסטיקאנונימי (פותח)אחרונה
רק שבוע אחרי שנגמרו הדימומים יצא לי חיובי לכן כדאי לעשות בדיקת דם אם עדיין לא הגיע המחזור..ואם לא זה יכול להיות ביוץ ואם לא..אל יאוש : )
מחקר גדול חדש: אלכוהול - אפשר (ואף רצוי) בהריוןיוקטנה
" חוקרים שבדקו אלפי פעוטות מצאו כי שתיה של עד כוסית אלכוהול בשבוע במהלך ההריון, לא רק שאינה מסכנת את העובר, אלא גם מפחיתה שכיחות של הפרעות קשב ומשפרת יכולות למידה"

למאמר המלא באתר וואינט