פורום הריון ולידה (עמוד 5439)

ובשבילו החום והטעם,עם הריח של אמא, זה הכי נפלא.

למה למנוע ממנו?

אולי תקראי עיתון או ספר בזמן הזה?

עם בקבוק יותר מתסכל :לשפוך כל הזמן חצאי בקבוקים ,ולשטוף,ולקום בלילה להכין דיסה.

לנפץ מיתוסים, וליצור לעצמך סביבה תומכת- ללמד את הבעל, האמא או השכנה הקרובה, לדאוג לשמוע דברים טובים על הנקה ולא מחלישים.

יש כמה אתרים מצויינים שיכולים לעזור לך- בעיקר "מניקות"- אתר ההנקה העברי הראשון (ככה קוראים לו...) ופורום ייעוץ הנקה ותמיכה בהנקה של תפוז- מצויינים.

ישר כח, ב"ה לי ההנקה היתה מאוד קלה כל פעם וזה גורם לי להתרגש לשמוע על נשים שמשקיעות בהנקה וזה לא פשוט להן.

כשאת מניקה יש שעות ביום שאת ח י י ב ת לשבת ולא לעשות כלום...

את יכולה גם לקרוא משהו תוך כדי ההנקה.

ואולי תמצאי חברות מניקות שאפשר לשבת יחד עם הילדים, זה עוזר מאד להרגשה.

דרך אגב, בן כמה התינוק שלך?

אני באמת מקווה שאני אתאהב בזה מתישהו.  זה קצת מעודד אותי מה שכתבת.אם הוא היה יושן נורמאלי זה היה יותר קל אבל הוא מצונן עכשיו וזה עושה את הכל הרבה יותר קשה. אני פשוט מאוד עייפה.

אני הייתי צופה בגילמור גירלס כל הנקה, וזה מאוד הרגיע אותי, ולכן גם הקטנטן היה רגוע. סתם לידע כללי- הייתה לי לידה מאוד קשה, ומאוד מאוד רציתי להניק, אבל היו לי סדקים ממש גדולים והוא היה פולט דם ואני בכיתי כל הנקה מרוב כאבים. ב"ה אחרי כמה זמן זה נגמר, ופתאום זה בא ביתר קלות, כשהבנתי שיש המון דברים שאפשר לעשות תוך כדי- אפילו לישון! אם מניקים בשכיבה זה עוד יותר קל (רק לדאוג שהוא לא יחליק מהמיטה.) ככה גם הייתי ממש נחה שעה שעתים. בנוסף, השבוע הוא בן שנה, ואני עדיין מניקה אותו! הוא כ"כ נהנה מזה עכשיו, זה מה שעושה לו את היום!

אני חיכיתי לרגע שבו לא אצטרך להניק אותו כל הזמן (עד גיל חצי שנה הוא לא אכל שום דבר אחר, אף פעם), ועכשיו זה הזמן איכות הכי כיפי שלנו ביחד, הוא אפילו מוחא לי כפיים תוך כדי או כשהוא גומר...

מה שאת מתארת זה אכן לא פשוט.

אבל כל מה שסיפרת לא מחייב שיחזור על עצמו שוב! את חייבת להתחיל ל"עבוד" על מנת שהלידה הבאה תהיה טובה יותר. תקראי ספרים שמאמינים ביכולת האישה ללדת. תחליטי שאת שומעת וקוראת רק סיפורי לידה טובים, תקיפי את עצמך באנשים תומכים, כל ערב תעשי דמיון מודרך ותדמייני לעצמך את לידת החלומות שאת רוצה...והכי חשוב תדאגי לליווי טוב בע"ה בלידה הבאה (דולה יכולה לעזור... או מיילדת פרטית, אבל זה כבר לא ניתן בכל מקום ועולה יותר).

וכל הזמן תזכרי שהכל משמים, ולא הכל נתון בידך, את עושה את ההשתדלות והקב"ה יעשה את השאר...

בהצלחה רבה!

אתן די מרגיעות, אבל... אני עדין חוששת ולחוצה... מעדיפה לא לחשוב על זה, אבל כמה שזה מתקרב, זה בראש שלי יותר...

בקשר לאפידורל - טוענים שזה די שכיח שזה מוריד לעובר את הדופק.

אם זה היה לטובתי שלקחתי? כן ולא. לא - כי זה הוריד תדופק. כן - אני לא רוצה לדמין ואקום בלי אפידורל, אבל אולי בלי האפידורל היה נחסך הואקום?...

בלידה הראשונה לא רציתי אפידורל בכלל, עד שכלו כל הקיצין.

עכשיו, אני רק רוצה אפידורל. אבל גם לא. מבינות? הדמיון המודרך, אני בטבעי אופטימית, ומנסה גם עכשיו, אבל הלחץ מלחיץ אותי... ואני מרגישה שאין לי כוחות להילחם בכאב כשאני נזכרת בצירי לחץ שהיו לי. לוידת מה להרגיש.

באמת שאין לנו על מי להישען, רק על אבינו שבשמים! ובעז"ה שיהיה בקלות!

נשמע שהגוף שלך מדהים!! ויודע ללדת מציון!!! התקדמת יפה מאוד והתמודדת עם כאבים מאוד חזקים להרבה זמן.

האפידורל מוריד דופק לפעמים בחדר לידה ולכן המרדימים מבקשים שתקבלי ליטר נוזלים בוריד לפני קבלת האפידורל. לרוב וממש ברוב המקרים הדופק מסתדר די מהר. (הירידה בדופק הוא כתוצאה מירידה בלחץ דם האמהי הרבה פעמים). אם תצטרכי אפידורל (אם תספיקי אפידרול) תקחי ואם תסתדרי אז את לא תקחי. ופה אני רוצה לומר לך שלהוציא תינוק בלידה שניה זה לא בר השואה ללהוציא ילד בלידה ראשונה. את מסוגלת ואת מסוגלת מהר. אני ממש משוכנעת בזה.

בענין הקרעים- כל הכבוד על ההחלמה המרשימה מאוד שלך. אני ממליצה לשתות תה פטל (לא קשור לקרעים ) להביא שמן שקדים ללידה ולברר לגבי לקיחת ויטאמין C לפני הלידה. אני לא יודעת על זה מספיק רק שמעתי וראיתי אצל חברה כמה זה עזר לה. וכמובן הרבה אמונה בפריניאום שלך שהוא מסוגל להפתח בקלות לכמה שצריך. תזכרי שהקרעים שלך היו בזמן ואקום  ולפעמים זה מחמיר את מצב הקרעים לא תמיד אבל לפעמים. תראי גם איך טיפלת בעצמך אחרי הקרעים מצאת רפואה אלטרנטיבית שעזרה לך והכל בסדר עכשיו- אשריך.

רופא פרטי לא יעזור לך לדעתי כל מה שקרה יכל לקרות גם עם רופא פרטי או מיילדת פרטית או דולה - שהיא לא סמכות רפואית בכלל. נשמע שאמא שלך היתה מלווה מציונת!! איך היה לבעלך? הוא הצליח גם להיות שם?

באפגר 8 לא עשו לו החיאה אלה עם זה היה האפגר השני. לפעמים אחרי לידה אנחנו מגרים את התינוק על ידי שפשוף הגב או רגלים ואולי נתנו חמצן סביבתי.. קורה הרבה, אומנם מפחיד אך לא מסוכן ואם החזירו לך מיד אז כנראה הוא עבר את המעבר בסדר.

מאחלת ומתפללת שיהיה לך לידה טובה עם בריאות לך ולתינוקך שיהיה חויה מדהימה.

מחכה לשמוע כבר...

לורן

את מדהימה!

באמת שאת מרגיעה אותי!!!

נתת לי הרבה כוחות להמשך. אני חייבת לומר לך, שאני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב, ואני חושבת שכל יום אקרא את הדברים שלך, ובעז"ה תהיה לי לידה כמו שאת מאחלת.

תודה תודה!

שאלת אם בעלי היה גם.

בעלי היה איתי כל הזמן, עד הרגע של הואקום, שאז הוציאו אותו, וגם את אמא שלי...

את ה"מזל טוב, בן!" הוא שמע מבחוץ... אבל הוא היה הראשון שהחזיק אותו! כי אני הייתי בתפירה...

לא זרזו את הלידה!

הלידה התקדמה מצוין, קיבלתי אפידורל. ואז הדופק של העובר ירד. והיתה פתיחה 10 ומחיקה מלאה, ולכן הייתי צריכה ללחוץ, ושלא הלך, הוחלט ואקום.

תודה יוקטנה, אני בכל אופן מעדיפה שהלידה תהיה מהירה, יותר מהקצב שלי... העיקר לגמור מהר...

מצוין לעור רגיש ויבש -מחליף את הסבון..

למכורה לריח של סבון תינוקות כמוני היה קשה לוותר על הריח אבל כבר היה בלתי אפשרי להמשיך להשתמש בסבון רגיל...

לא יודעת משהו שם היה אגרסיבי מידי (אולי הששששששששששש..)

לגבי העיטוף של התינוק, אני מכירה את זה וזה באמת עובד פלאים... (אגב, התנאי הוא שהתינוק מכיר את זה מגיל צעיר, נראה לי עד חודש ולא שמתחילים בגיל חצי שנה ומנסים שזה יעבוד).

כדאי לך ללכת להיבדק עוד פעם אצל רוופא נשים. לי באופן אישי בהריון הראשון היו הרבה כאבים בתחילת הריון וב"ה הם לא היו כאבים בעייתים מבחינה רפואית. אם יש לך דיבור עם רופא משפחה אפשר גם להתייעץ איתו.

דבר נוסף אפשר לפנות לרפואה המופאטית יש להם כל מיני פתרונות לכאבים בהריון.

שיהיה בשעה טובה. 

גם אני בהריון הראשון והיה לי גם כאבים בהתחלה ובחילות לפני ואחרי האוכל הייתי באולטרסאונד כדי לבדוק שהכל בסדר כל פעם..

בפעם האחרונה זה היה בשבוע 16 היה מכאבים חזקים ודקירות בבטן ואז הלכנו לבי"ח ואמרו מפעילות מעיים מוגברת..

קיצר לכי לרופאת נשים בלי לחץ מרופא משפחה אפשר לבקש סתם הפניה לאולטראסאונד העיקר לראות שהכל בסדר

בהצלחה

הלכתי לרופא נשים, עשה אולטרסאונד ואמר שהכל בסדר- גם אצל התינוק וגם אצלי, ב"ה.

ואם זה מפעילות מעיים מוגברת- יש משהו שיכול להקל?

לפחות אני לא היחידה... כולם כבר אמרו לי שבכלל לא אמורה לכאוב הבטן בהריון, אז טיפ טיפה נלחצתי...

מלידה ללידה חשתי צורך ללמוד ולהתפתח בתחום נוסף- הכנה טיבעית, ידע, הכנה רוחנית, דמיון מ ודרך וכ'. אחרי הבת השישית החלטתי להפוך זאת למיקצוע וללמוד אינטנסיבית הכנה וליווי בלידה.

בכל אופן הרגשתי שה' מאפשר לי בהריון להתרחב ולגדול גופנית, זה זמן עם כוחות לגדול גם פנימית- בעיני קורס טוב יאפשר זאת. חוץ מזה שידע מפזר פחד ונותן כלים להתמודד עם אתגריי הלידה.

לגבי דולה- אני חושבת שזה תלוי מה האפשרויות שלך לתמיכה, עד כמה היית רוצה (או צריכה)ללדת ללא אפידורל, מצב כלכלי ועוד סך הכל אין ספק (מחקרית) שנוכחות דולה מקצועית חוסכת התערביות רפואיות מיותרות, מקצרת זמן לידה, מקלה את כאבי הלידה ובכלל נשארת חווית לידה חיובית.

אם תירצי להתייעץ את מוזמנת לפנות אליי במסר.

בשעה טובה-נעה.

רופא הסביר לי שתמיד כשרמת החמצן יורדת מדי, התינוק ינשום.
אם היא תרגיש שאת נלחצת מזה, מהר מאד היא תפתח את זה כשיטה, ויש ילדים שגם מקיאים ואפילו מגיעים לעילפון...
אז תנסי פשוט לדבר אליה ולהחזיק אותה בצורה הכי רגועה שאפשר. ותדעי שצרחות כאלה זה בד"כ בטן וזה נגמר בין חדשיים לשלושה (מעודד מאד, הא?) תנסי להשכיב אותה על הגב - על הברכיים שלך, או כשהגב צמוד אליך בחצי ישיבה ותעשי עם הרגליים שלה תנועות הליכה, או קיפול של שתי הרגליים אליה.
הקטנה שלי היתה במשך חודש בערך צורחת באופן כמעט קבוע בין שעה - וחצי לשעתיים בלילה (כמובן) וזה עזר.

לתינוקות (ועד גיל 3 שנים, אפילו), יש רפלקס מיוחד: כשהם מרגישים רוח על הפנים, הם שואפים אוויר. כשהיא "שוכחת" לנשום, כל מה שאת צריכה זה לנשוף לה על הפרצוף בעדינות ("פוווו"). היא תיקח אוויר.

הרפלקס הוא לצורך לקיחת האוויר הראשונה שלהם בצאתם מהרחם אל האוויר. כשהם מרגישים את האוויר על הפנים, הם לוקחים אוויר בפעם הראשונה. בגלל זה אפשר גם ללדת במים בלי חשש. התינוק לא ינסה לנשום עד שהוא יוציא את הראש מהמים בפעם הראשונה. הרפלקס ממשיך אפילו עד גיל 3 שנים, הרבה פעמים.

ולגבי הקושי - אני ממליצה לנסות את שיטת הקסם ;)

נראה כי יש לבדוק מול כל אחד מה יכול למנוע מצב זה:

ראיה - מראה החדר, פני האם והיחס, האדם הנמצא בנוכחות המקום, החפצים הנמצאים בחדר, הנוף הנשקף, הריהוט

שמיעה - הקולות הנשמעים בבית, קול האם והתדר שלו - נעים גבוהה, נמוך, המילים הנשמעות והטון שלהם

ריח - הריחות של הבגדים(אבקת כביסה, מרכך כביסה), ריח האם, ריח האוכל, ריח הכלים, חומר שאיתו מדיחים את הכלים

מישוש - האם את מרימה אותה בידים ומקרבת אליך שתרגיש את דפיקות הלב? באיזה אופן מרימים? האם רואה את פרצופך ?

האם יש צורך להחליף טיטול? טיולים?

פה=אוכל, שתיה, דיבור - מוזיקה? סיפורים ?

הכל נרשם במוח הילוד - ומלווה אותו/ה אחר כך בהמשך.

יש ענין לדבר לילוד כל הזמן אפילו שכרגע אינו יכול להגיב אך לשמוע לבטח שומע/ת.

בהצלחה. 

א. תודה רבה לכולן, על החיבוקים ועל הרעיונות.

ב. אכן, ניסיתי והנשיפה אכן "מבהילה" אותה ומחזירה אותה למסלול.

ג. אתמול המנשא עזר לה מאוד ובעצם העביר לה את כל הכאבים. היא ישנה בתוכו כשעתיים ואח"כ המשיכה לישון יפה בסלקל, במיטה וכו'. אבל היום זה כבר עזר רק בחצי. מידי כמה דקות היא קיבלה כנראה התקפת גזים ופתחה בצרחות וכו'. הבעיה היא שזה בדיוק ב-7:30 בערב עד 9:30, שאני לבד עם הילדים, והבת שלי הגדולה נהיית פשוט היסטרית מיזה, בורחת לחדרים או מצטרפת לצעקות של התנוקת. צועקת עלי שאני חייבת להרגיע אותה וכו'. כשהמצב נרגע מעט שוחחתי איתה מה מפחיד אותה בזה וכו', אבל אני ממש זקוקה נואשת לעצה, איך להרגיע אותה באמת. (היא ילדה מאוד רגישה ובשחר ילדותה סבלה מהרבה פחדים וחרדות). אז  איך לדעתכן אפשר להרגיע אותה?

ד. נראה לי שההתקפות מתחזקות מיום ליום, יכול להיות כזה דבר? אתמול היה יותר חמור משלשום, והיום יותתר מאתמול... מסכנה קטנה!!!!

אני באמת אחפש לקנות את הטיפות. אגב, עשיתי לה היום עיסוי בטן קצר (מצאתי באיזשהוא אתר הדרכה), יכול להיות שזה מזיק לה? מחמיר?

תודה על התגובות, מחכה לעוד...

מאוד עוזרות, זה תמצית של שומר שעוזר לכאבי בטן. ניתן לקנות בכל בית מרקחת או פארם.

בהצלחה.

בנוגע לטיפות הללו חשוב לי להעיר את תשומת הלב, מניסיוני האישי עם בני אשר נתתי לו בגיל חודש את הטיפות הללו והוא הגיב אליהן בישנוניות ואפטיות אשר הובילו אותנו הישר לאשפוז במחלקת ילדים. המסר שלמדתי לגבי תרופות אלו שניתנות מעבר לדלפק ללא צורך במרשם הוא כי אין להקל ראש בנתינתם ויש לבדוק טוב טוב את רכיביהם ומידת התאמתן לילדינו (להיעזר בחוות דעת מקצועית). רק בריאות תמיד

לבן שלי זה מאוד עזר והרגיע.

בהצלחה

אבל תנסי לקפל את הרגליים לכוון הבטן, את בטח ממילא מחזיקה אותה על הידיים,

אז תעשי את זה תוך כדי, וכהיא תהיה יותר רגועה את יכולה לדבר גם עם הגדולה ולהסביר לה שהבטן של הקטנטנים תמיד נורא כואבת...

אני כעת בהריון שלישי, שבוע 30+. לפני כמה ימים התחילו כאבים בצלעות השמאליות. זה מקרין לי לגב לפעמים. זה לא שהאיזור תפוס, כי אני כן משוחררת ויכולה לנוע ללא מגבלה, רק שבזמן שאני יושבת- הכאבים מתגברים ודוקרים וקשה לי לשבת יותר מכמה דקות. יותר קל לעמוד על הרגליים ולהסתובב ולתפקד, הכאב אז הוא מינורי ונסבל. רק כשמתכופפת זה דוקר.

נאלצתי בגלל זה להפסיק לעבוד כעת, עד לפתרון הבעיה או עד בכלל... כי העבודה נעשית בישיבה וזה ממש לא שייך. כל כמה דקות חייבת לקום ולעשות סיבובים ודי קשה להספיק ככה משהו.

כעת עושה בדיקות לאיבחון המצב, והרופא לא מוצא את הסיבה. שלח אותי לאולטרא סאונד בכליות.

מישהי מכירה כזה מצב? יש פתרון?

בינתיים בבדיקת האולטרא ראו שהרגליים למטה. יש לו עדין זמן להתהפך. זה בינתיים הדאגות הקטנות שלי.

עכשיו עברתי דלקת בשתן וזה בדיוק הכאבים שאת מתארת- כאב חד כזה באיזור המותן וכשדופקים על הגב מרגישים את זה
לכן צדק הרופא ששלח אותך לעשות אולטרא סאונד בכליות וכדאי שתעשי את זה מהר

תקראי כאן:

http://2biz.co.il/bizArticle.asp/a/66/%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/

באמת גם נשלחתי לעשות את התרבית.

בינתיים מה אפשר לעשות בשביל המשכורת החודשית שלא תלך פייפן? (כן, גם כסף ופרנסה זה בראש שלי...)

הרופאים לא ששים לתת אישורי שמירה ומחלה וכיוצא בזה עבור הביטוח. מה עשיתן?

בכל אופן, תודה על התגובות!!!

אין הרבה מה לעשות עםזה , אלא ללדת...תחזיקי מעמד!!!

אני מבינה בדיוק במה מדובר מנסיון, אישי זה בדיוק התחיל לי בשלב זה של ההריון!!!

בהתחלה חשבתי שרגל העובר לוחצת לי שם.

אחר כך גיליתי שינם נשים שמתנפח להם הכליות בהריון, בגלל שכל המערכות משתנות,

וגם זה שלב שהעובר גדל אז זה לוחץ מאוד על אזור הגב והכליות, לא כל הרין מחייב שזה יקרה.

אך מנסיון הפיתרון היחיד זה פשוט לא לחשוב על זה כי זה בא והולך ולוקח זמן עד שזה עובר.

וחוץ מזה שכמובן ליבדוק אצל רופא זה הכי טוב.

בהצלחה.....

אבל הייתה תקופה של שלושה חודשים בערך שהיא כן אכלה פירות, ירקות, לתקופה קצרה קוואקר , פירורי לחם לפעמים.

אני פשוט אובדת עצות לגביה היא ילדה שלישית ואחיה הגדולים לא עשו בעיות בכלל.

בעש"ה אני אקח אותה לבדיקות מחר והרופאה המליצה על דיאטנית אבל אני עדין לא שקטה כ"כ.

לפני הסקירה של השליש השני אי אפשר לדעת את מין העובר.

ויוקטנה - מזל טוב! שיעבור לך ההריון בשמחה ובקלות וכך גם הלידה בשעה טובה ומוצלחת.

סוף סוף... הגעתי לשליש שלישי... ואני כבר בשבוע 34!!!

אצל בני הבכור, לא רציתי לדעת מה יש לי. ע"מ לרסן את הסקרנות... וקצת לחכות... אבל ידעתי בהרגשה שיש לי בן...

ועכשיו, ג"כ לא רציתי לדעת... ובעלי כן, אז הרופא אמר רק לו. ברגע שיצאנו מהחדר, התחלתי לשגע את בעלי שיאמר לי איזה מין... הוא טען שאני אצטער... וכך היה. שניה אחרי שאמר, שמחתי על המין. אבל ההפתעה שיכלה להיות, לא היתה יותר...

ואיזה מין אתם שואלים?... תחכו עוד 7 שבועות... לפחות שלכם יהיה הפתעה...

אני כבר לא יכולה לחכות!

תעשי חיפוש בגוגל לגבי פטרוזיליה בהריון.

תזונה כמובן יכולה לעזור.. אבל זה כבר סיפור ארוך

בריאות שלימה!

צהרים טובים.

מיץ חמוציות הוא מציון וכמובן לשתות בכלל הרבה מים. אני תמיד ממליצה על דיקור סיני אצל מומחית להריון ולידה עם כל קושי שכזה. לגבי אנטיביוטיקה בהריון, התינוק שלך יזכה לאמא בריאה עם כליות מתפקדות שיודעת מהם סידרי עדפיות, איזה כיף לה או לו.

רק בריאות

לורן

שירק - מים מנקים הכי טוב את הכליות וכל מה שקשור. תשתי כוס מים כל שעה (באמת תקפידי) וזה עוזר מאוד מאוד.

ולענין החוקן- כשהייתי בקורס הכנה ללידה המדריכה המליצה על זה , ובאמת בלידה הראשונה עשיתי לעצמי עם מיקרולט כבר בבית ושוב בבי"ח וזה היה נהדר ובאמת מאד הקל עלי. עכשיו לא הספקתי לקנות ולבד זה לא הלך, אולי מרב לחץ, אז בניתי על בית החולים אבל בסוף עד שהכניסו אות יוכו' כבר לא היה לי כח לחשוב על זה אפילו.

האמת  גם היה לי לא נעים מהמחשבה שמה שלא יצא לבד, יצא בלידה.. אבל שטויות כנראה שהצוות רגיל לכל מיני דברים...

ולא ממש הוצאתי אותה אלא אחרי שהיא התחילה לצאת, המילדת לקחה את היד שלי להרגיש אותה ואחרי שהראש היה בחוץ היא אמרה לי פשוט לקחת אותה בשתי ידיים, היא קצת הרימה אותה לכיווני ואני פשוט לקחתי אותה. שאני לא בדיוק יודעת איך זה היה אבל זה היה מרגש !
המילדת הזאת זו שרית וכסלר מבלינסון. מדהימה!

ולגבי החוקן, המיילדת בלידה האחרונה שלי הסבירה שהיא לא כל כך בעד החוקנים, מכיוון שלטענתה היציאה הלא טבעית הזו מביאה לזיהום האזור של יציאת התינוק. אולי פשוט כדאי לזכור את זה ולנקות היטב את כל האזור גם בסבון.

בכל מקרה, היא אמרה שהרבה פעמיםהגוף עצמו דואג להתרוקן לפני הלידה (ובאמת בסיפורי לידה רבים שומעים על יולדת שנכנסת ויוצאת מהשירותים פעמיםרבות, עד שהיא מבינה שאכן מדובר בצירים ולא בקלקול קיבה), וגם אם לא - אז מה? זה חלק מתהליך טבעי של לידה! המיילדת מעבירה ניגוב זריז ו"היה כלא היה". זה סימן בשבילה שהראש של התינוק ממש ממש קרוב

לא ניסיתי, אבל שמעתי ממישהו אמין שניסה שזה פשוט עושה פלאות.

תרגישי טוב!

אולי כדאי לך להתייעץ עם מטפל אלטרנטיבי כלשהו? אני לא מכירה כל כך, אבל בטח יוכלו להמליץ לך בפורום.

לי זה עוזר מאד ומאז שאני אוכלת את זה זה עושה לי פשוט קיבה מסודרת

קונים בחנות טבע ואפשר לעשות את זה כמו שעושים תה

שם יפה . פעם היה לנו שיעור במדרשה עם הרב  והוא אמר שלפחות פעם ביום לקרוא בשתי השמות

בהצלחה.. והשם מאוד יפה

אם אני לא טועה, בשם הרב מרדכי אליהו.

לגבי קריאה תמיד בשני השמות - תקראו לה איך שנראה לכם שמתאים לה, לדעתי.

עטפנו את הפטמה של הבקבוק בחיתול טטרה, כך שיונתן שתה את החלב דרך החיתול.המגע של הבד על הלשון דומה יותר למגע של השד, וזה עודד אותו "לינוק".

איזה יופי שבעלך שומר על התינוק! יישר כח! מקסים!

(וכמובן, לך יישר כח גדול מאוד על השאיבה  אני שונאת!!! לשאוב)

אבל זה ממש מגעיל, לא?

הילדים שלי סרבני בקבוקים מוצהרים, נראה מה נעשה הפעם...

מנסיוני תרגילים  בעמידת 6 כמו כיווץ שרירי בטן או קימור-ישור של הגו ואפילו סתם עמידת 6 (על הברכיים) מקלות מאד גם על הגו וגם אזור מפרקי הירכיים. גם ישיבה מזרחית מקלה. וגם ללדת...

כדאי לך להתיעץ עם מורה להתעמלות או תומכת לידה.

בהצלחה!!!