שרשור חדש
סיפרו לי פעם על קלטת ישנה מדהימה לקראת הלידה...חיפושית אדומה
משהו של ד"ר או פרופ' שמיר. זה איזו שהיא הכנה מחשבתית, והוא טוען שם שהלידה לא אמורה לכאוב (נשמע הזוי, נכון?)...האשה שסיפרה לי על הקלטת (כן קלטת, בזמנו עוד לא היו דיסקים..) אמרה שזה ממש גרם לה להרגיש הרבה פחות כאבים זמן הלידה, והיא רק שמעה את הקלטת כל לילה לפני השינה ותירגלה את הנשימות שלו...
 
מישהי פה אולי שמעה על זה ויודעת איך משיגים את הקלטת הזאת?
לא מכירהעובדת השם
אבל יש דיסק מעולה של הרבנית מרגלית שרפר וכן, יש גם של דפנה חסדאי... (שאותו לא שמעתי עדיין)
טעיתי בכתיבה: ד"ר זמיר...חיפושית אדומה
אולי זה משהו שקשורחילזון 123
להיפנובירסינג (hypno birthing)?
לדוגמא-
 
תודה רבה!חיפושית אדומה
אבל מה ההבדל בין השיטה הזאת לשיטות הכנה אחרות (כמו ההכנה הרוחנית של דפנה חסדאי?)?

לא מכירה ספציפית, אבל כיום יש כמה שיטותאמאקנגורואחרונה
שמכינות ללידה תחת הכותרת של 'לידה ללא כאב'.
אני אישית קצת סקפטית כי הלידות שלי כואבות בטירוף, וגם כי אני גרועה למדי בהרפיה ודמיון מודרך, אבל אם את מתחברת לדברים האלה, אז יש סיכוי טוב שזה יעבוד בשבילך. שווה לבדוק.
תכנסי באינטרנט לשיטת קיי או להיפנובטינג. שתיהן מבוססות על עבודה של מעין 'שטיפת מוח' חיובית בעזרת דמיון מודרך ונשימות והרפיה- שמבוססים על הרעיון שישנן תרבויות בעולם הלא מערבי שבהן לידה לא נתפסת כדבר כואב.
השיטות הללו טוענות שתפיסת הלידה ככרוחה בכאב באה מהעולם המערבי המושפע מהתנ"ך- בעצב תלדי בנים, ומהתקשורת המציגה לידות ככואבות, ובעצם הפחד שלנו מהלידה גורם לשרירים להתכווץ וללידה להיות כואבת.
אגב, גם אני שמאמינה שלידה כואבת מעצם הצירים וההתכוצות הטבעית של שרירי הרחם, מאמינה שהרפיה ונשימות יכולים להקל על כאב הלידה, כך שאני ממליצה ללמוד על הנושא ולהיות פתוחה.
בכל מקרה כדאי ללמוד ולהתכונן ללידה על פי שיטת 'לידה פעילה' המדריכה איך לפעול נכון לקידום לידה פיזיולוגית, ועל בסיס זה להוסיף את ההכנות הנפשיות השונות המתאימות לך.
בהצלחה.
ריח רע מהפה אצל תינוקתהילולה
הוא בן 11 חוד'
ויש ריח חזק במיוחד שהוא קם מהשנ"צ
האם יש קשר להצמחת שיניים (הן ממש בוקעות עכשיו, השתיים העליונות)?
אה והוא היה קצת חולה בימים האחרונים- נזלת, שיעול וחום נמוך אבל יחסתי את זה לשיניים...
ממש ממש קשור לשיניים.משתדלת
ככה היה לבת של חברה שלי..
אם את רוצה להיות רגוע ובטוחה צלצלי לרופא ילדים שלך.. 
אצלנו באמת קשור תמיד למחלהיוקטנה
אצלי גםאמא ל-5
בגלל הנזלת והליחה, משולב בחום.
 
היה לו לפני יומיים ועכשיו מרגיש יותר טוב, עבר הריח
גם אצלנו...אנונימי (פותח)
כשהם חולים או עם חום וכד'
יש ריח רע מהפה
רפואה שלימה
הרבה פעמים מחלה ושיניים הולכים ביחדאמאקנגורואחרונה
ואז לכי תדעי מה גורם לריח הרע...אבל בהחלט מוכר.
מה זה משנה שיניים או מחלה...העיקר מסריח...
מחפשים גננת דתית תורנית לגן חדש, לא קונבנציונאליאנונימי (פותח)

גננת חמה, יצירתית ומכילה, המעוניינת לקחת חלק בהקמתו של גן חדש שיוקם אי"ה בתשע"א באחד ממושבי הנגב המערבי, בשיתוף משרד החינוך,  ברוח אקולוגית-חסידית-תורנית, ובקצב "קצת אחר", מוזמנת לפנות בהקדם לנירית 0503252271 או למירב 0504175669.           אפשרות לסיוע במציאת דירה באזור.

בקשה...עובדת השם
חברה שלי בחודש התשיעי להריונה עם הסטוריה של התעלפויות.. התעלפה שוב ונמצאת בבית חולים.
מי שיכול לומר למענה פרקי תהילים זה יעזור מאוד...
שמה: אביה יהודית בת אסתר. נא להתפלל לרפואה שלמה וללידה קלה ותינוק בריא ושלם.

תודה, תזכו למצוות!
תיקון טעות בשם האם-עובדת השם
אביה יהודית בת מזל.
היא נשלחת מחר לניתוח קיסרי!אנונימי (פותח)
מי יודע יש עוד כמה שעות, אולי תתפתח ליד רגילה!
 
ב"ה היא ילדה בת בשעה טובה...עובדת השם
מזל-טוב בשעה טובהאמא ל-5אחרונה
הכנות ללידהקרן2
שבוע טוב! אני מתחילה עכשיו בע"ה חודש תשיעי. בפעם שעברה (לפני כשנה וחצי) היתה לי דולה שהכינה אותי ללידה והפעם וויתרתי. מה שכן, אני אשמח אם תעזרו לי בכמה שאלות:
1. האם גם בלידה שניה מומלץ לעשות עיסויים כדי להקל על שלב הלחיצות או שהפעם זה כבר יותר גמיש גם ככה? אם כן, אז באיזו תדירות וממתי?
2. אני זוכרת שהייתי שותה תה פטל וסרפד לקראת הלידה. מישהי כאן יודעת להגיד מתי מתחילים עם זה וכמה ליום?
3. יש עוד המלצות (של דברים שלא גוזלים יותר מידי זמן) לחודש תשיעי?
4. מה לוקחים לבית חולים?
 
תודה מראש!
כתבתי הודעה מושקעת ונמחקיפעת1
אכתוב שוב,קודם כל בשעה טובה ולשאלותיך:
גם בלידה שניה מומלץ לעשות עיסוי פירנאום כי עדיין יש חחש לקרעים בלידה, משבוע 36 רצוי לעשות כל ערב..או כמה שיותר..
לגבי תה פטל וסרפד כנ"ל להתחיל משבוע 36 2 כוסות ולעלות בהדרגה ל 5 כוסות ביום!
יש גם אדי רוזמרין-לוקחים עלי רוזמרין ושמים בקערה ושופכים מעל מים רותחים ויושבים מעל 20 דק' בכל יום..( אם יש לך טחורים-אז לא מומלץ.)
לקחת לביה"ח:מיץ ענים עם קש,גרביים,מצלמה,פלאפון,מטען,תחתוני רשת וכו'..
אני אישית הייתי ממליצה על פגישת רענון עם דולה לך ולממלוים אותך.
אם את מאזור י-ם מוזמנת לשלוח מסר.
מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית,מהירה ובלי תפרים והכי חשוב תינוק/ת ואמא בריאים!
תודה רבה על התשובה!קרן2
עזרת לי מאוד
יפעת- מספר שאלות....עובדת השם
קראתי את הודעותיך.
א. על איזה שמנים היית ממליצה? אני יודעת שיש לוילודה שמן לקראת לידה. הוא טוב?
ב. על איזה תה מדובר? איך הוא נקרא? איפה קונים?
 
אשמח לעוד המלצות שכאלה...
בע"ה אני נכנסת לחודש שישי...
שמנים שאני ממליצהיפעת1
לעיסוי פירנאום זה שמן שמקדים (שמן נבט החיטה עלול לעורר פטריות..)
יש כל מיני שמנים מיוחדים טבעיים לעיסוי פירנאום,לא מכירה אישית את השמן שכתבת..צריך לראות מה זה מכיל.
לגבי התה,מדובר על תה פטל ותה סרפד קונים אותם בחנויות טבע אם את מי-ם יש את ניצת הדובדבן.
וכל הנ"ל מתחילים לעשות משבוע 36 בהצלחה!
מזה התה הזה ולמה הוא עוזר??משתדלתאחרונה
מנצלשת..נעמונונונה
קרן2, מה שלומך?
בדיוק השבוע שאלתי את עצמי מה איתך?... פעם שעברה ילדנו ביחד פחות או יותר...
שבוע טוב!קרן2
איזה כיף שמישהו זוכר אותי פה למרות שכבר המון זמן אני לא בעניינים בפורומים כאן...
מה שלומך? גם הפעם את יולדת יחד איתי או שלקחת קצת פסק זמן? אני ברוך ה' בסדר, מתחילה להתרגש היה לי הריון קצת מורכב, עם CMV בתחילתו והרבה חרדות תוך כדי, אבל ה' ריחם עלי ובסייתא דשמיא מצאתי את עצמי בצד הטוב של הסטטיסטיקה...
שיהיה לך תחילת שבוע נפלא בינתיים!
נ.ב. אם אני כבר כאן: את יודעת במקרה מה החום המומלץ לכביסה לרך הנולד? מדובר גם בדברים חדשים וגם בדברים משומשים...
CMV? ספרי קצת חוויות!אנונימי (פותח)
אני בחודש חמישי, ויש לי בדם ג"כ נוגדנים של זה, ז"א שמתיישהו עברתי את המחלה הזו, הבעיה שלא יודעים מתי!
כל מה שיודעים הוא שבהריון הקודם לפני שנתיים לא היו לי נוגדנים לזה. ובאמצע אין לי עוד בדיקות דם אז אין עוד אינדיקציה לדעת. כך שזה או מבין ההריונות, או מתחילת ההריון הנוכחי, וזה מפחיד ברמות!
מה עשית עם זה? מי הוכיח לך שאת בצד הטוב של הסטטיסטיקה?
תודה
אז ככה:קרן2
קודם כל מזל"ט על ההריון! יש כמה דברים שבודקים בקשר לCMV: האם יש לך כרגע את המחלה בדם, מה כמות הנוגדנים ומה שנקרא "AVIDITY" שמצביע על "הפז"מ" של המחלה אז לפי זה אפשר לדעת מתי בערך היתה ההדבקה. מה שמסוכן זאת הדבקות ראשונה בשליש הראשון וגם אז הסיכוי לכך שגם העובר נדבק הוא 40% ומתוך כל העוברים שנדבקו בשליש הראשון 20% יוולדו מומים (ל"ע) או יפתחו אותם בשנים הראשונות לחייהם. יש רופא מדהים שמתמחה בגילוי המומים של CMV דרך האולטרסאונד - ד"ר מלינגר מבי"ח וולפסון. הייתי אצלו במעקב עד בדיקת המי שפיר בשבוע 22 (אולי 24?) שבה ראו שהעובר לא נדבק ואז בעצם נגמר הסרט מבחינתי.
 
אין דבר כזה שלא יודעים מתי נדבקת - תמיד אפשר לדעת אם זה היה בחודשים האחרונים או לפני. אם את לא מוצאת את הרופאים שידעו לקבוע לך לפי בדיקות דם מתי נדבקת - תגידי לי ואתן לך טלפון של איזה שירות ממשלתי שמתעסק בזה.
בהצלחה! תעדכני מה קורה עם זה...
לידה ראשונה בקיסריאנונימי (פותח)
הבן שלי היה כל ההריון במצג עכוז, גם כשכבר התחילו צירים והייתה ירידת מים. אז לא הספקנו לעשות היפוך, והוא כבר רצה לצאת, כך שנאלצנו ללכת עם הצירים ישירות לחדר ניתוח. הבעיה הייתה שהצירים היו כ"כ כואבים שכבר נמאס לי לצעוק ולצרוח והכי שמחתי שבעולם על שאני הולכת להיות מנותחת (דפוקה...), ושזה הולך להיגמר איכשהו בהרדמה וביציאת התינוק החוצה סופסוף.
כעת אני בהריון שני, משקשקת מכאבי הלידה (אחרי שפעם שעברה הצירים הספיקו לי בהחלט להבין את עצמת הכאב שהולכת להיות צפויה לי בהמשך) ומפחדת שבגלל ששוב אעדיף ניתוח כדי לסיים את הסבל של צירי הלידה- פסיכולוגית זה ישפיע ואכן אצטרך מאיזו סיבה ניתוח ח"ו. וכידוע: שני ניתוחים קיסריים, זה תמיד ניתוחים קיסריים! וזה מפחיד, כי אני לא רוצה חלילה להיות מוגבלת במספר ילדים שאוכל ללדת, וגם זה באסה לדעת שלא חווית אף פעם חוויה של לידה- ומעניין אותי איך זה!
מה לדעתם כדאי לי לעשות?
לקחת דולהנחשונית
הכי טובה והכי יקרה שיש. ולעשות הכל כדי לא לעבור שני קיסריים ברצף בלי לידה רגילה: עיסויים, חליטות, וכל דבר שיכול למנוע עוד קיסרי. ממש לא כדאי, מניסיון. זה מה שקרה לי ואכלתי אותה. מחזקת אותך ובהצלחה.
אל תייסרי את עצמךחילזון 123
על זה שרצית כבר להגיע לניתוח וכו', זה הברירה היחידה שהיתה לך אז לסיים את הכאב כי לא יכולת ללדת אחרת.
בלידה הבאה בע"ה לא יהיה לך עכוז וניתוח לא יהיה כ"כ אופציה אז תוכלי להתרכז יותר באיך ללדת.
 
<אומרת את זה גם לעצמי...>
מה לעשות?!אמא מסורה
אפשר פשוט לבקש אפידורל, זה פותר את הבעיה של הכאב- את לא מרגישה כלום ומצד שני לא חוסם לך את האפשרות ללדת רגיל.
 
כמובן שאת צריכה להשתחרר מהפחד פסיכולוגית, אם את חוששת שאת לא תוכלי להתמודד עם הפחד הזה לבד, והוא עלול לשלוט עלייך, תעזרי במי שאת יכולה- דולה, כמו שנחשונית אמרה. בנוסף, יש שיטות להוצאת פחדים וחששות בעקבות לידה (היה על זה פעם שירשור בפורום הזה, אם אני זוכרת נכון קוראים לשיטה "שיטת קיי"), הכי חשוב להתמודד עם הפחד מהכאב ולא לתת לו לשלוט עלייך, כדי שתוכלי לעבור לידה רגילה, כמו שאת רוצה, בשמחה ובקלות, עד כמה שניתן.
 
שיהיה במזל טוב
מה לעשות? כבר התחלת לעשות! יוקטנה
את מקדישה זמן למחשבה מה היה, את מקדישה מחשבה לרצון שלך, ואת מקדישה מחשבה לדרך להשיג את מה שאת רוצה את כבר עשית ואת עושה המון!!!
רק לאחרונה חוזרים ומתחילים שוב ליילד עכוז בלידה רגילה, אבל זה מחלחל מאוד לאט. חשוב לי לומר שבעצם העובדה שהתינוק שלך חווה צירים, נתת לו המון! רואים בסטטיסטיקה הבדלים משמעותיים בהסתגלות של התינוקות (בעיקר בעיות נשימה) שחוו צירים, לעומת התינוקות שיולדו בקיסרי מתוכנן, לפני תחילת הצירים. 
ללידה הבאה אני ממליצה לך להמשיך בהכנה שאת עושה. להכין כלים לעזרה עצמית להתמודדות עם הצירים (מכיון שהמשככים מעלים את הסיכוי להתערבויות נוספות, עד ללידה קיסרית נוספת, וחבל). יש הרבה כלים כאלה\ ועם הכנה טובה, הם בהחלט ברי השגה. 
בנוסף, כמו שאמרה נחשונית, ליווי בלידה מוריד משמעותית את הסיכון ללידה מכשירנית בכלל, וקיסרית בפרט. יש הרבה מחקרים שמראים את זה. 
ואחרון-אחרון - אנחנו מתכננים ומשתדלים, אבל לפעמים הדברים פשוט לא מסתדרים כמו שהיינו רוצים. למקרים האלה חשוב לי לומר שגם אחרי שני קיסרי ניתן ללדת בלידה רגילה. אני מכירה אישית אישה כזו, והיא גם גולשת כאן לפעמים. (ואני מאחלת לה לידה רביעית קלה וטובה בקרוב). 
רומיה היקרהAvrechit
כמו שכתבו לך ועוד קצת:
- לקחת דולה טובה מאוד
- ללכת לבי"ח שאחוז הקיסריים בו נמוך, ורצוי כזה שמעודד לידה טבעית (לניאדו למשל), ושיאפשר לך ללדת לידה פעילה - לא להיות כל הזמן עם מוניטור, אפשרות להכנס למקלחת, וכו'.
- להתכונן ללידה, נפשית ורוחנית. יש מדריכות הכנה ללידה שעושות מפגש הכנה ללידה חוזרת.
- אין שתי לידות דומות. ייתכן מאוד שיהיה לך סוג אחר לגמרי של כאב בלידה הבאה! אני מנחשת שאם כל כך סבלת, אז הם היו מאוד סמוכים אחד לשני? זה יכול להיות לגמרי שונה. יש לידות עם צירים כואבים, אבל מרוחקים אחד מהשני כמה דקות טובות, כך שבין ציר לציר יש זמן להתאושש ולהרפות.
- כמו שכתבה יוקטנה, שימוש באפידורל יקטין את הסיכוי שלך ללידה רגילה. תעשי מחקר על שיטות להפחתת כאבים. יש לי חברות שנעזרו במכשיר "טנס" וזה היה ממש פלא! מישהי סיפרה לי שהאחות שקיבלה אותה לא האמינה שהיא בפתיחה 8, כי היא היתה כ"כ שלווה.
- אם בלידה הקודמת הגעת לפתיחה מלאה, זה אומר שיש לך סיכויים טובים מאוד ללדת רגיל בלידה הבאה.
 
שיהיה לך המון המון בהצלחה!
רומיה יקרהאנונימי (פותח)
אני מצטרפת לכל הנאמר לעיל! אני מתחברת מאד לרגשותיך כי גם אני הרגשתי כך לפני הלידה השנייה (לצערי ילדתי בקיסרי את שלושת ילדי) לפני הלידה השניה דיברתי עם מיילדת לגבי סיכויי ללדת לידה טבעית ותשובתה היתה שאם הגעתי לפחות לפתיחה ארבע יש לי סיכוי טוב ללדת רגיל. כך שאם הגעת לפתיחה כזאת ומעלה יש לך סיכוי טוב ללדת רגיל ואני מכירה נשים שאחרי ניתוח קיסרי בלידה ראשונה ילדו רגיל! 
הכי חשוב לנסות להירגע ולא להילחץ (אני לא הפסקתי להילחץ...) ובאמת למצוא את האווירה הרגועה ביותר שאת יכולה לארגן בלידה אם זה בבחירת בי"ח, מי מבני המשפחה את רוצה שימצאו לידך בחדר לידה, דולה, חברה וכו'
אני מאחלת לך רק טוב לידה קלה ומהירה.
 
נ.ב.
גם אם ואם ואם יהיה ניתוח ישנם רופאים שמוכנים ליילד אשה אחרי שני ניתוחים.
 
בהצלחה
הייתה פה מישהי ששיתפה שהיא ילדה 7 ילדים בקיסרי.אנונימי (פותח)
זה ממש אבל ממש לא לא מה שאני מאחלת לך, אבל רק שתדעי שזה לא סוף העולם.
ברכה והצלחה!
אני מכירה מישהי שילדה 4 ילדים בקיסרי - והיא ממליצהחיפושית אדומהאחרונה
בחום...

רומיה היקרהיפעת1
זה שילדת בקיסרי לא אומר ששוב את צריכה קיסרי,
ועשית את הטוב ביותר עבור התינוק שלך,
יש מעט רופאים ובדר"כ גם בפרטי שמיילדים במצג עכוז.
ככה שלא היה לך יותר מידי אופציות,וניתוח ב"ה גם מציל חיים.
זה טבעי שאת חוששת מהלידה,ואכן יש שיטות שונות לעזור לך בתהליך הלידה,אפשר לעשת מפגש ריענון אצל דולה ושתסביר למלווים איך לתמוך בך וכו'..אם את מאיזור ירושלים,אשמח לעזור לך..
מאחלת לך בע"ה לידה טבעית,קלה ומהירה..והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!
לקחתן פעם כדור טבעי שעזר להרגיע בחילות ו/הקאות?שירילי
בהריונות הקודמים שלי חייתי על קוביות קרח ולימון- אבל לא תמיד זה אפשרי ומספק.
חברה סיפרה לי על נפלאות ה"ג'ינגיר".מישהיא מכירה ?או הברקה אחרת?
תודה ושבוע טוב!
לקחתיאמא לשניים
"סיקריד"- תמצית ג'ינג'ר בתוספת ויטמין B6.
זה אמור להיות טוב. (יש לי חברה שזה מאוד עזר לה) זה בד"כ עוזר.
 
לי אישית זה לא עזר (אבל אני חושבת שאני לא דוגמא. שום דבר לא עזר לי בהריון ההוא)
אפשר להכין תה ג'ינג'ר בביתיוקטנה
בכל סופרמרקט יש ג'ינג'ר טרי במקררים. בבית מגדיםר קצת בכוס, מוסיפירם סוכר/דב/ ומים חמים. יש גם ג'ינג'ר מסוכר בחנויות הטבע. 
יש נשים שהג'ינג'ר עצמו מעורר בהן בחילה. וויטמין B6 (או קומפלקס בי) יכול מאוד להקל עליהן. 
תרגישי טוב!
אני לוקחתdolaאחרונה
ויטמין B12 בתוספת חומצה פולית. עוזר לי גם נגד כאבי ראש וגן נגד בחילות.
(אושהבחילות עברו כי עברתי לשליש השני....? לא יודעת!)
בהצלחה!
תרגישי טוב (0:
קבלה לעבודה בזמן הריוןדבי
שלום רב!
אני צריכה ייעוץ באופן דחוף...אני חדשה כאן בפורום ומאוד נהנתי לקרוא את השאלות והתגובות פה..
חזרנו מחו"ל לפני שבועיים אחרי טיול ארוך, במהלכו התברר לי שאני בהריון ב"ה,
כעת אני בשבוע 16 , הריון ראשון וכבר מתחילים לראות קצת בטן.....
חזרתי לארץ והתחלתי לחפש עבודה ובכל ראיון עבודה שהייתי היה לי את ההתלבטות האם אני צריכה לספר אם אני בהריון או לא. הרגשתי שזה ממש לא נכון לא לספר שאני בהריון, כי אני יצטרך לספר אחרי שבועיים+- וזה יהיה ממש לא נעים. בסופו של דבר יצא שלא סיפרתי פשוט מלחץ מהתגובה, אבל העבודות האלה לא הסתדרו בסוף..
אני עכשיו ממש כבר לחוצה למצוא עבודה ( אני לא רוצה למצוא את עצמי יושבת בבית כל ההיריון ומחכה ללידה...) 
מצד אחד אני פוחדת שאני לא יתקבל לשום מקום עבודה אם הם ידעו על ההריון ומצד שני אני מרגישה שאני משקרת אם לא אספר.
מישהי יודעת מתי מבחינה חוקית אני מחויבת לספר?
ועוד שאלה, כמה זמן צריך לעבוד לפני כדי לקבל דמי חופשת לידה במלואם?
יש לכן קצת עצות/עידוד בשבילי??
 
תודה מראש!
אוי זה באמת מצב מאוד לא נעיםאמא לשניים
את רוצה לעבוד ולא לשבת ולחכות ללידה וזה מאוד טבעי.
הבעיה היא שבאמת קשה להתקבל כשאת בהריון... (פעם מעסיק אחד שאל אותי בריאיון אם אני בהריון... השבתי לו שלא, אבל זה נורא עצבן אותי שהוא שאל, למרות שהרצון לדעת הוא לגיטימי מבחינתו)
 
אולי את יכולה להציע את עצמך כממלאת מקום של מישהי שאמורה ללדת? כך תרוויחי עבודה לכ-3 חוד' וגם הם ירוויחו מחליפה שלא מצפה שיעסיקו אותה לכל השנה. (אפשר למצוא עבודה כזאת פעמיים ואז כיסית כבר חצי שנה. ולפעמים אם אוהבים את עבודתך באותו מקום- יכולים לקחת אותך בהמשך גם אחרי שהעובדת שהחלפת חזרה- למילוי מקום של מישהי אחרת)
זה נראה לי הפתרון הטוב ביותר במקרה שלך.
 
לגבי התנאים- הנה קישור לאתר של הביטוח הלאומי שמסביר קצת.
 
הרבה הצלחה, ובכל אופן שיהיה הריון קל ובריא ומלא שמחה!
מישהי שאני מכירה עשתה כך:פצקרשת
בזמן הראיון לא סיפרה, אבל אחרי שקיבלה תשובה חיובית בע"פ, לפני שחתמו על חוזה העסקה, השחילה את זה איכשהו לשיחה. כך היא לא מרגישה שקרנית - כי לא הכניסה את המעסיק למצב שאסור לו לפטר אותה, אבל גם לא סגרה לעצמה את כל האפשרויות (כי אנשים באמת נוטים לא לקבל אישה אם יודעים שהיא בהריון).
 
לפי החוקאנונימי (פותח)
צריך לספר בחודש חמישי, נראה לי שבשבועות זה שבוע 20
 
אני אישית התחלתי מקום עבודה בחודש שלישי ולא סיפרתי (האמת שזה נסחב שם כל כך הרבה זמן, לדעתי כשיצרתי איתם קשר בפעם הראשונה עוד לא הייתי בהריון...)
זה היה הריון שלישי שלי שכולם היו ממש צמודים וכבר הרגשתי שבקצב הזה אני בחיים לא אתחיל לעבוד כי עד שאני מסיימת חופשת לידה ומתחילה לחפש עבודה אני שוב בהריון...
אחרי שבועיים הבוסית קראה לי ושאלה אותי אם אני בהריון, הודיתי על האמת והיא ממש התעצבנה שלא סיפרתי קודם, אמרתי לה "בשלווה" שלפי החוק לא הייתי צריכה לספר לה ושמותר לה לפטר אותי אם היא רוצה ובימים הבאים קצת שיקשקתי שזה יקרה,
בסוף נשארתי שם שנתיים וחצי שבהם ילדתי את הפשושית ועוד פשושון נוסף!
 
לגבי כמה זמן צריך לעבוד, אני כבר לא זוכרת, מניחה שבאתר של ביטוח לאומי זה כתוב.
 
עיצות ועידוד- אני קצת מרגישה שזה לא "חכמה" שאחת שיושבת לבטח במשרד תעודד את זו שמחפשת עבודה
בפרט במצב כמו שלך שאני כל כך מבינה ומכירה
האמת שנשאלת השאלה גם עד כמה אתם לחוצים כלכלית, כי אם זה "רק" הקטע של-, לשבת בבית עד הלידה
זה לא סוף העולם, אפשר למצוא תעסוקה, התנדבות וכדו' (לרקום גובלן, זה מה שעשיתי בהריון הראשון וב"ה מאז לא מצאתי זמן לחזור אליו, בעז"ה בפנסיה...)
 
בכל מקרה אאחל לך שכן תמצאי עבודה נחמדה וכל כך יתלהבו ממך עד שלא יכעסו בכלל שיגלו שאת בהריון
חצי שנה לתשלום חלקי, 10 חודשים לתשלום ח.לידה מלאהאחותו
תודה רבה על הייעוץדבי
והעידוד...
חלק מהבעיה היא שאנחנו לחוצים כלכלית כך שאני כבר לחוצה למצוא עבודה.. התייאשתי למצוא עבודה במקצוע שלי , מה שייקח יותר זמן, ואני כבר מחפשת בכל תחום כמו מזכירות וכו' שזה די מבאס כשיש לך מקצוע..אבל אין מה לעשות...
תודה לכן!
תתעודדי- זה אפשרי להתקבל כך! מנסיון!אנונימי (פותח)
התקבלתי לעבודה חדשה השבוע, ואני בחודש חמישי... כך שזה אפשרי, מנסיון.
הכי חשוב להיות ישרה איתם. נכון שלפי החוק היבש יש לספר בחודש חמישי, אבל תחשבי שזה בעצם 'מיקח טעות' אם מקבלים אותך בלי שאמרת כלום, ואחרי חודש, את מפתיעה אותם עם בשורה שלא כ"כ תשמח אותם... קיבלו אותך משמע שהביעו בך אמון, אל תשברי אותו עם סוד כזה שאת לא מגלה. זה נראה לי לא מוסרי כ"כ. תאמיני לי שיעדיפו לדעת ויעריכו אותך על שאמרת גם לפני שהחוק היבש חייב אותך.
תלוי איך מציגים את זה. תגידי: "אמנם אני בתחילת הריון, ולפי החוק עוד לא מחוייבת לספר, אבל רציתי שתדעו..."
אם תהיי מספיק טובה בראיון, יתרשמו ממך ומכישורייך ויסכימו לקבלך למרות שתהיה לך חופשת לידה באמצע.
ב"ה, הריון זה דבר משמח כ"כ, הוא לא בעיה חס ושלום, אז אין צורך להילחץ מקיומו.
ה' נתן לך הריון, משמע שזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לך עכשיו! והוא וודאי לא רצה שתרעבי בגלל זה ללחם. ברור שאי שם מחכה לך עבודה שהוא סידר לך, ורק צריך ללכת לראיונות בלב שמח ובוטח, ולמצוא אותה... בהצלחה!
מזל טוב ובהצלחה דבייוקטנהאחרונה
אני מצטרפת לדברים שאמרה רומיה. אמנם לפי החוק את אינך חייבת לספר עד לחודש חמישי, אבל את עומדת בפתחה של מערכת יחסים חדשה, וחשוב לבסס כאלה על אמון ואמון מגיעה בדרך כלל כתוצאה מיושר אז נכון שאי אמירת האמת איננה שקר, אבל... ככה, בכל אופן, אני מרגישה. 
כשאני עבדתי, היה צריך 12 חודשים של עבודה במשרה מלאה בשביל לצבור 12 שבועות חופשת לידה בתשלום, אבל ייתכן שזה השתנה. אני אבדוק יותר מאוחר באתר הביטוח הלאומי. 
בגדי הריוןאנונימי (פותח)
גיסתי ב"ה מתחתנת בעוד כחודש ואני חייבת בגד לחתונה.  אני נוהגת בדר"כ (שלא כמו רב העולם) ללבוש בגדי הריון בהריון ולא בגדים רגילים.
יש מישהי שיכולה להמליץ לי איפה אפשר למצוא בגד הריון לחתונה?????
תודה
ככהגםזולטובה
יש את החנויות המתוייגים כחנויות בגדי הריון כמו רמי לי שיש בסנטר 1 בירושלים,ויש במאמילה גם חנות של בגדי הריון
שני החנויות האלו יקרות,אך להשקיע בשביל חתונה זה בסדר

אך חוץ מזה תוכלי לדעתי למצוא בגד יפה לחתונה כמעט בכל חנות,היום יש בדים נמתחים שנראים טוב על בטן הריונית
למשל כמו בחנות ריינבוג'יפסי שנמצא ברחוב קינג ג'ורג' יש דברים יפים שמתאימים להריון,
חוץ מזה לי יש משהו יפה שקניתי לראש השנה שנה שעברה ולבשתי אותו פעם אחת ,אם את רוצה פרטים איפה אני גרה אז במסר
בהצלחה
איפה את גרה?חיפושית אדומה
איזור ירושליםאנונימי (פותח)
אז...חיפושית אדומה
יש את אקווראלה ואת cameleon - שיש להם חצאיות או טוניקות שמסתדרות סבבה עם הבטן.
גם ב"ממנה" את יכולה אולי למצוא משהו...
וכמובן - תמיד יש את האופציה לתפור משהו יפה (למשל אצל "אסתי"), או להשאיל מגיסות/דודות/אחיות/חברות.
בהצלחה!
בגדי הריון בירושלים, גם לחתונהנחשוניתאחרונה
rainbow  Gipsy - סיגנון בת עין, ליד קמליון בקינג ג'ורג'
רמי לי - יקר, בקינג ג'ורג'
שלאגר - יותר זול, בגאולה, נדמה לי ברח' מלכי ישראל, שמאלה מכיכר השבת. שם קניתי והייתי מרוצה.

סקר: מה התופעה הכי מוזרה שהיתה לך בהריון?תאנה.
אני התחלתי להריח קופסאות שימורים...
הכרחתי את בעלי לישון עם הראש לכיוון השנישירילי
 ובכלל חשבתי שיש לי בעיות בזוגיות כי רציתי למות מרוב בחילות ברגע שהוא היה נכנס הביתה.
אמא שלי אמרה לי שאני יזהר שהוא לא יצטער שהוא לקח אותי....
 אבל- הוא עמד בשגעונות שלי בגבורה רבה!!!!
דלקת בשתןהאהבה שלי
מה זה אומר?
 
עשיתי היום בדיקות ועכשיו קיבלתי תוצאות והראה לי שיש דלקת בשתן....
 
מחר אני אצל הרופאה שלי, אבל ני במתח ממש גם ככה...
 
זה יכול לסכן את העובר? למה לא הרגשתי את זה עד עכשיו?
 
אוף. מלחיץ...
דלקת בדרכי השתן היתה לי בכל הריון.אמא לשניים
זה מאוד נפוץ אצל נשים, בהריונות במיוחד.
ויש נשים שמקבלות את זה יותר.
 
בקצרה:
יש חיידק שנקרא אי-קולי שנמצא בדרך כלל באזור המעי הגס (מקומו הטבעי). לפעמים (זה קשור קצת להגיינה אבל לא רק) הוא יורד לאזור דרכי השתן ומתיישב שם.
התופעות הן בדרך כלל: צריבה במתן שתן, תכיפות במתן שתן (הליכה לשירותים למרות שכיס השתן לא התמלא. אין יכולת למלא את כיס השתן. ההרגשה היא שהוא מלא כל כמה דקות).
 
הטיפול הרגיל הוא טיפול אנטיביוטי. לוקחים דרך הפה עד 10 ימים (לפעמים פחות, תלוי בחומרת המקרה ובסוג האטניביוטיקה) ואז עושים עוד פעם בדיקה כדי לראות שזה עבר.
 
הדלקת אינה מסוכנת לעובר אלא אם כן היא מתפשטת למקומות נוספים. (נדיר ביותר!)
 
יש גם טיפול הומיאופתי מוצלח בעניין הזה, אבל לפני כן כדאי להיעזר בצורה הפשוטה ביותר- ללכת לרופא ולהיפטר מזה בקלות.
(אם הדלקת עמידה ואינה מוכנה לעזוב יש לי המלצה אחרת)
 
 
המלצלות שעוזרות:
לשתות הרבה מים- זה מנקה את הגוף, שוטף את האזור. בלי קשר צריך לשתות אבל במיוחד עם דלקת!! לשתות. לשתות. לשתות.
להרתיח פטרוזיליה בתוך סיר עם בערך ליטר וחצי מים ולשתות את המים. (זה שוטף את הגוף, משתן)
לאכול כל מה שקשור לחמוציות (הן טובות נגד החיידק הזה)- מיץ חמוציות, חמוציות מיובשות, חמוציות חיות, טבליות חמוציות וכו...  (יש בבתי מרקחת)
 
בהצלחה והרבה בריאות!
איכס!!!!האהבה שלי
זה דוחה המיץ של הפטרוזיליה!!!
 
בעעעע.... כמעט הקאתי... רק שאני ממש לא מקיאה בהריונות, אפילו לא מדברים כאלה דוחים! עד שהשקעתי והרתחתי והכנתי....
 
יש לכן רעיונות לאיך לשתות את המיץ של הפטרוזיליה בלי שהקיבה שלי תתהפך???
 
(חמוציות זה ממש יקר )
 
וגם זה מוזר לי ממש- כי אין לי (ב"ה) את כל התופעות שהזכרת בדלקת... והרופאה שלי אמרה שזה הגיוני שבהריון לא מרגישים את זה...
 
 
אגב, מה אתן אומרות על ללכת לבריכה בהקשר הזה?
לא מומלץ??
 
תודה!
שימי מלח,שקדי מרק ויאלה לבטן..ככה אני עושה !אמא קטנהאחרונה
האם איש רפואה אמר לך שזה פירוש התוצאה?יוקטנה
מכיוון שלפעמים תוצאות שנראות כמו דלקת, מרמזות בעצם על  כך שהתרבית שנתת הזדהמה והתקלקלה, ועל כן ישלחו אותך לעשות תרבית חוזרת  
לפעמים יש דלקת ולא מרגישים בה. בהריון כדאי לטפל בדלקות בהקדם (לפעמים עוד לפני שהרגשת בקיומה), ולכן מקפידים על בדיקות שתן בהריון  
גם אם יש דלקת (כמו שנאמר לך, אלו נפוצות בהריון), הטיפול הוא קל ורגיל - אנטיביוטיקה. יש סוגים רבים שמתאימים להריון. 
כך או כך, באופן כללי, אין צורך להיות במתח בהריון. אפשר לזכור שההריון תוכנן בחוכמה רבה להצלחה, ובנוי להגן על התינוק בצורה הטובה ביותר.  דאגות ומתח הם הזדמנות נהדרת בשבילנו לתרגל נשימה עוקה והרפיה, שיעזרו לנו להתמודד עם כאבי הצירים בזמן הלידה 
הכל בסיידר- תודה האהבה שלי
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה שזו תוצאה אופיינית בזמן הריון וזה לא דלקתי...
 
ועוד משו טוב- היינו באולטרסאונד ויש דופק והכל תקין והגיל הריון מתאים...
 
ואוטוטו מסיימים שליש ראשון
 
רק בריאות!
איזה יופי! ברוך ה'! שקר ימשיך ככה. בבריאות!!אמא לשניים
*שרק...   אמא לשניים
מה פתאום אנטיביוטיקה?Avrechit
זה נכון שחשוב לטפל בהקדם בדלקת בהריון, כי זה מסוכן, אבל למה אנטיביוטיקה? צריך לשתות ה-מ-ו-ן, מומלץ לאכול פטרוזיליה ולשתות מיץ חמוציות, וצ'יק צ'ק יוצאים מזה.
הלוואי שזה היה כזה צ'יק צ'ק... לצערי יש לי נסיוןאמא לשניים
רב עם זה.
 
עד היום ממש.
אז למה באמת לא לקחת אנטיביוטיקה?Avrechit
או שלקחת וזה לא עוזר?...
עכשיו ראיתי שגם את הזכרת קודם את החמוציות, השתיה והפטרוזיליה.
טוב, אני לא יודעת מה אתכן, אני התגברתי תוך לילה אחד על דלקת שלוותה בחום גבוה, בלי שום אנטיביוטיקה. כמובן, לא הורדתי את החום אלא נתתי לו לפעול את פעולתו. למחרת עשיתי בדיקה והיא היתה נקיה למשעי.
לקחתי. לא אחת... ארבע!!אמא לשניים
עזבי, הסיפור שלי מורכב הרבה יותר...
 
אבל פניתי להומיאופתיה. אני מקוה שזה יעזור. (עדיין בתהליך)
בהריון מומלץ לטפל במהירותיוקטנה
מכיוון שדלקת בשתן עלולה לגרום להפלה/לידה מוקדמת (תלוי בשבוע של ההריון).

אם בבדיקת שתן נמצא דלקתיעל -ND
כנראה שיש לך זיהום בדרכי השתן. ברוב המקרים משורו של הזיהום בחיידק.
בקופת חולים מטפלים לרוב באנטיביוטיקה.
יש טיפול בצמחי מרפא ובהומאופתיה - יותר יעיל וללא תופעות לוואי וגם - טיפול מונעה. אבל הוא יותר ממושך ויותר יקר. אפשר לטפל גם בדיקור, אבל זה עוד יותר יקר, דורש הרבה מפגשים וגם לא תמיד טוב בהריון.
 
בכל מקרה, אם יש לך דלקת בדרכי השתן,תיזהרי גם עכשיו וגם לעתיד שלא ללכת יחפה, לא לשבת על משהו קר (למשל, אדמה, אבנים...) ולשמור רגליים יבשות. כל זה - על מנת למנוע חזרה של הדלקת.
חידשת לי! תודה!אמא לשניים
לגבי לא ללכת יחפה ולשמור על רגליים יבשות ולא לשבת על משהו קר...
את יכולה להסביר איך זה קשור?
דיני הרחקה בלידהאנונימי (פותח)
ראיתי שבספר של הרב קנוהל כתוב שהדין הוא ארבע אצבעות, אבל שמעתי שהוא שינה את זה במהדורה השנייה, אולי למישהי יש בבית ומוכנה לבדוק לי? 
ממש מעניין שינוי בעניין כל כך מהותי בין שתי מהדורות, לדעתי! מעניין! 
אז ככה:אמא לשניים
קודם ללידה
- אם ראתה דם הם אסורים בקרבה.
-אם ראתה רק כתם- דינו כדיני כתמים
-ירידת מים בלי דם לא אוסרת.
- אם הגיעו לחדר הלידה ועדיין לא ראתה דם הם מותרים בקרבה. עם התקדמות תהליך הלידה כדאי שיבקשו מהמיילדת שתאמר להם כשתזהה סימני דם, ומרגע זה ינהגו הרחקה כמתחייב מהדין. (ציטוט מהספר. ויש הערה:
יש דעות מחמירות יותר מהנאמר כאן. לאחת הדעות- ברגע שיש לאשה פתיחה של 4 ס"מ (שתי אצבעות) יש לנהוג בדיני הרחקה. דעה זו שהאשה נאסרת משעה שיש לה פתיחה של 4 ס"מ תקפה רק אם הפתיחה היא חלק מתהליך הלידה והמיילדת קובעת שהאשה תישאר בחדר הלידה.  לעיתים, בעיקר אצל נשים שילדו כבר כמה ילדים, קיימת פתיחה כזו במשך כמה ימים, ואין זו עדיין תחילת הלידה. ודאי שאז אין היא נאסרת מחמת הפתיחה.
אשה שהוכנסה שחדר הלידה כמבואר לעיל, אך הלידה לא התפתחה, והיא חוזרת לביתה- לפי דעה זו צריכה להתייעץ עם רב האם נאסרה מחמת המצב הנ"ל או שהם מותרים.)
זה באמת מעניין. תודה!יוקטנה
אני מאוד גאה שפעם חשבתי, שכדאי להתעקש לא לבדוק פתיחה בחדר לידה, על מנת שלא להיות מורחקים. חברתי (שלמדה במכון פוע"ה) שאלה את הרב מנחם בורשטין (ראש מכון פוע"ה) והוא אמר לה ש"זה פתרון הלכתי מצויין"! 
הכי טוב שתשאלי את הרב שלכםאמא מסורהאחרונה
כיוון שיש דעות שונות מתי אישה נחשבת ל"יושבת על המשבר" שמאותו רגע אסורים.
 
הרב שלנו למשל, פוסק שכל עוד אין דם, לא צריך לנהוג הרחקות עד פתיחה 10- שזו פתיחה מלאה ורק אז אישה נחשבת ליושבת על המשבר.
 
ומצטרפת להמלצה של יוקטנה- אם אין צורך רפואי לדעת את התקדמות הלידה- לא לבצע בדיקות כדי לא להאסר, כי לפעמים עצם הבדיקה גורמת לראיית דם.
 
בלידה השינה, עקב התפתחות מהירה של הלידה בצורה לא מתוכננת וצפויה, נבדקתי רק כשהייתה פתיחה מלאה וכל הזמן שלפני כן הסתובבבתי ובכלל לא הרגשתי שאני כ"כ קרובה ללידה וגם לא הייתה לנו אפשרות לדעת באיזה שלב בלידה אני נמצאת.
אבלן בנות, איפה כותבים ת'סיפור לידה שלי?אנונימי (פותח)
נראה לי שבדיוק פה בהודעהחילזון 123
 
מחכות בקוצר רוח יוקטנה
ברוכה הבאה! זה המקום! יאללה לעבודה...אמא לשנייםאחרונה
שלום לכולן מישהי עברה הריון עם שבר בבטן(הרניה)saritb29
שלום!
אשמח להעביר חוויות ולדעת האם הכאבים הגיונים והאם עברת ניתוח לאחר הלידה וכמה זמן אחרי.....
תודה רבה זה ממש יעזור.
בפורום הריון ולידהיפעת1
בכיפה,יש בקישורים למעלה,מישהי שעברה מספרת על החוויה.
תחפשי שם בהצלחה.
הריון קל ותקין.
מוכר עד לכאב...=]אמא קטנה
גם אני באותה סירה...
שבר בתבור ועוד אחד למטה יותר.
מעצבן אבל נסבל.
לפעמים כואב מידי..אבל עובר[במיוחד בזמני עצירות.]
אשמח לשמוע גם כן אם  מישהי עברה ניתוח אחרי ההריון ?
או האם התעמלות כלשהיא פתרה את הבעיה?

תודה שפתחת את השירשור...
תרגישי טוב!
תודה שהעלת את הנושא החשוב הזהיוקטנה
ומאחלת שיהיה בקלות! 
למרבה הצער (המזל?) אין לי ידע או נסיון. בזכותך יהיה קצת יותר  
כשהייתי תינוקת היה לי שבר בטבוראמא מסורה
(זה נקרא שבר הרניה?!- אין לי מושג אם זה אותו דבר) למרות שכנראה זה הסתדר מעצמו (לא עברתי ניתוח), אמא שלי "הזהירה" אותי שזה עלול לצוץ בהריון ויהיו כאבים.
 
ב"ה, בשני הריונות זה לא הופיע ולא היו לי כאבים.
 
את חשה בכאבים? אם כן, זה הגיוני שזה בעקבות השבר. אם זה מאוד מטריד אותך- כדאי שתשאלי גם את הרופא/ת נשים שלך על התופעות של השבר בהריון, מה אפשר לעשות וכו'- בשביל זה הוא שם.
שאלה בנושא...תאנה.
יש לי כאב באזור הבטן התחתונה, בעיקר כשאני קמה מהכיסא.
יכול להיות שזה השבר הזה?
אין לי מושג מה זה אומר, ולא זוכרת ששמעתי על השבר הזה.

אמאלה..
את יכולה לבדוק את זה לבד:יעל -ND
תבדקי, אם בזמן השיעול יש לך כאב במקום. אם שיעול גורם לכאב - סביר להניח שכן. אם לא - אז כאב קשור למשהו אחר.
אל תשכחי, שבזמן ההריון יכולים להיות כל מיני כאבים חולפים בגלל מתיחות וכד'.
כן,יעל -ND
ילדתי עוד 7 עם הרניה טבורית ויצא לי עוד 3 הרניות במקומות אחרים, איתם ילדתי בשלום גם לידה רגילה, גם קיסרי, גם מלקחיים, גם ווקום. לא השפיע על התינוקות כלל. אל תדאגי בגלל זה.
מאחלת לך הצלחה.
יעל
 
הרניה טבוריתיעלת-חןאחרונה
שלום,
אני משתפת בהרחבה כי אז לא מצאתי הרבה מקורות מידע:
במהלך ההריון השני הרגשתי בליטה מהטבור,קצת היה לא נוח ומוזר אבל ללא כאבים.
בהריון השלישי זה יותר בלט ופעם אחת גם כאב.
 
הלכתי לכמה רופאים כירורגים. הדעות לא היו אחידות - אחד אמר שזה מצריך ניתוח (לא בהריון) ואחרים אמרו לי שזה תלוי מאוד באיך אני מרגישה עם זה - אם זה מפריע לי אסתטית אז אין בעיה לנתח.
היו שאמרו שזה יכול להפתח אח"כ ואז אולי כדאי לבצע את הניתוח אחרי שלב ההריונות עם זה לא קריטי. ורופאה אחרת אמרה לי - זה כמו פנצ'ר - לא אומרים לא נחליף צמיג כי אולי הוא יתפוצץ שוב...
 
בהריון הרביעי זה כבר מאוד בלט (משהיא במפגש משפחתי אמרה לי פעם שהחצאית שלי לא מסודרת - והבנתי שהיא פשוט ראתה את הבליטה) ולפעמים גם היה מלווה בכאבים.
עוד דבר שהפריעה לי - הייתי שומעת את הבטן - למשל אחרי הייתי שותה - היה אפשר לשמוע את הגלו גלו מהבטן...
 
החשש מהשבר - מעבר לעניין האסתטי - הוא כזה - יש פתח בדופן הבטן ואם ח"ו המעי יתפס שם יגרם נמק. (אני לא רופאה אז קחו את זה בערבון מוגבל...)
 
אני לבסוף עשיתי את הניתוח. חששתי מאוד כי זה בהרדמה כללית. היינו צריכים להערך לניתוח כל המשפחה כי היה אסור לי להרים משקלים כבדים והתינוק שלנו היה באותו זמן כבר שמנדריק...
 
בהריון שאחרי הניתוח לא הופיע הבקע שוב, ב"ה. אבל לקראת סוף ההריון חששתי להרים דברים כבדים.
 
לדעתי - לכי לרופא כירורג שיתן לך חוות דעת. אם זה מאוד כואב - אז צריך לבדוק את זה.
סכרת בהריוןאנונימי (פותח)
שלום לכן, אני חדשה פה בפורום ושמחה מאוד להכיר אתכן! אני בשבוע 28 ברוך ה'! בחסדי שמיים ממש! רציתי לשאול לגבי סכרת בהריון. עשיתי העמסת סוכר ראשונה של 50 גר' ויצאו לי תוצאות מאוד גבוהות של רמת הסוכר בדם. אני ממש מפחדת שיהיה לי סכרת בהריון. עוד לא הלכתי לרופא מאז,אבל זה מאוד מטריד ומפחיד אותי!! לאמא שלי יש סכרת והיא מלחיצה אותי נורא בקשר לזה.
ה', מה עושים? בטח הרופא ישלח אותי להעמסת סוכר שניה ואז נראה את התוצאות. אבל אני ממש בלחץ. מה אתן אומרות?
אלו ערכים יצאו לך?נווה מדבר
גבוהאנונימי (פותח)
יצא לי 176 שזה הרבה מעבר לתחום..
לא מזמן  ראיתי אתר שפורטו בו הערכיםנווה מדבר
מחפשת לך אותו ברגע זה...מקוה שאמצא...
מצאתי משהו שאולי יוכל לעזור:נווה מדבר
 
ועוד משהו:
 
זו השאלה, ותסתכלי גם על התשובה בצד (הערכים שיצאו לה בתחילה היו יותר גבוהים משלך....)
ממש תודה!אנונימי (פותח)
איזו צדיקה את! איך את מגיבה מהר.. אשרייך! הסתכלתי באתרים שנתת לי. הם נראים ממש טובים. באמת השאלה שם מעניינת וקשורה למצבי. אני מקווה שיצאו לי תשובות טובות בהעמסה הבאה. בעזרתו יתברך!
סכרת הרעוןכסלו
הבדיקה של ה-50 היא כדי לסנן את הנשים שצריכות לעשות את ה-100.
הרבה מהבדיקות של ה-100 יוצאות תקינות, ואז אין סיבה לדאגה.
וגם אם יצאו ערכים גבוהים ב-100- זה לא סוף העולם... (מנסיון...)
אפשר לאזן ע"י דיאטה, שהגוף מתרגל אליה די מהר, ובמקרים קצת יותר קשים- זריקות אינסולין.
באמת בד"כ יש קשר תורשתי, אבל לא תמיד. אצלינו במשפחה היה לאמא שלי סכרת בהריונות, ואני ג"כ ירשתי את ה"מתנה"- אבל כל האחיות שלי ב"ה לא סובלות מזה.
אבל...
א. עשית רק את ה-50, לפנייך יש עוד את ה-100, אז למה לדאוג?
העבר -אין, העתיד- עדיין... תאמיני לי, הלחץ יותר מסוכן מהכל!!!
ב. אני ממליצה לך להפחית סוכרים ופחממות, כך שאם חו"ח ישנה סכרת, לא תזיקי לעצמך. להרבות בירקות ובאוכל "מלא". רק מה שחשוב זה ביומיים שלפני הבדיקה של 100, תחזרי לאכול רגיל= אחרת התוצאות יוצאות משובשות.
ג. תפילה, תפילה, תפילה.

אם בכ"ז יצאו ערכים גבוהים ב100, ןתצטרכי לשמור דיאטה, אשמח לעזור ולשתף.
אני אומרת דבר ראשוןיוקטנה
לא להיות בלחץ - בשביל מה זה טוב? לחץ זו הזדמנות מצויינת לתרגול נשימות והרפיה, אגב, כה שאת יכולה לראות בכל הארוע הזה מתנה של הכנה ללידה  
תעדכני אותנו מה קורה!
תסתכלייעל -NDאחרונה
במאמר על בדיקות בהריון:
שם תמצאי גם את הבדיקות וגם את הערכים.
סכרת הריונית זה דבר שיש להתיחס אליו ברצינות, אבל בהרבה מקרים היא מתאזנת בדיאטה בלבד - וחולפת אחרי ההריון.
תרגישי טוב
יעל
 
אני מחפשת תומכת לידה מאזור המרכזשירה שירים
מאוד חשוב לי שתהיה יחסית מבוגרת אני רוצה משהי אימהית כזאת..
 
מישהי שאני ארגיש שאני יכולה לסמוך עליה.
 
אוף מסובך להסביר מקווה שהובנתי..
 
אם משהי מכירה אשמח לפרטים!
כמה מבוגרת,יפעת1
יש לי המון חברות דולות..ויש גם יותר וותיקות.
משהי עם נסיוןשירה שירים
לא יודעת כמה מבוגרת.. אשמח לפרטים (אפשר גם בהודעה) 
המלצהיעל -ND
חיה סריד, תומכת לידה עם ניסיון של המון שנים, גם מוכרת ואהובה ע"י צוותות בתי חולים שונים. היא מאד יקרה, היא לוקחת 1800 ש"ח עבור לידה, ונשים שילדו איתה אומרות שזה שווה כל אגורה.
טל.: 0548103937
איני מכירה צאותה אישית, אני מעבירה את ההמלצה מהמטופלות שלי.
בהצלחה!
תודה אבל היא מלווה רק בירושליםשירה שירים
ואני מחפשת באזור המרכז.
מאחלת שתמצאי את הליווי הנכון יוקטנה
אין עוד משהי שמכירה??שירה שירים
זה ממש חשוב ודחוף לי ואני ממש לא מצליחה למצוא!
חייבת להיות דתייה?נחשונית
קפץ- עדיף לא חובהשירה שירים
אשמח לשמוע.
וכמובן יש את יוקטנה שלנו!!קרנלהאור
תודה יוקטנה
אני עדיין לא רואה את עצמי כמבוגרת ;) אבל תודה על הפירגון!
יש את בראשית כותבת כאן בפורוםיפעת1
ויש לה גם אתר.
תודה על הפירגון ותיקוןאנונימי (פותח)
מאיפה אנחנו מכירות?
ותיקון קטן- עיסוי אני עושה רק בלידה, המומחיות שלי זה רפלקסולוגיה.
אכן חשוב לחפש דולה שמתאימה לצרכים הפיזים והנפשיים שלך- בהצלחה.
הייתי אצלך בסדנא רוחנית..יפעת1אחרונה
לקראת לידה.
שלחתי לך במסרקרנלהאור
דולה מבוגרת בגישה טבעיתאנונימי (פותח)
מיכל בודנהיימר. 052-4493977
היא מבוגרת ומאוד מאוד מסורה ולי זה היה מאוד טוב.
מיכל ליוותה אותי בשתי לידות (שניה ושלישית) ובעז"ה מתכננת ללדת איתה בקרוב
יש לה המון ידע וניסיון על לידה פעילה וטיבעית ולי זה היה בול במקום
גם היה לי טוב ההדרכה שלה לפני.
פשוט מותק.
אני ילדתי איתה במאיר (כפר סבא) ואני יודעת שהיא גם באזור ירושליים
 
אוכל...אור היום
קורה לי לפעמים (עכשיו בהיריון) שאני אוכלת אוכל, והוא כאילו לוקח לי את כל הכוח- או גורם לי להרגיש לא טוב (בלי בחילה בהכרח), או סתם מחליש אותי מאוד. וזה לא חייב להיות אוכל בכמויות או משהו כזה (כי זה לא ממש אפשרי לאכול יותר מדי בהיריון...).
 
קרה למישהי פעם? יש לזה הסבר?
אוכל מעייף...אמא קטנה
אמנם גם בלי להיות בהריון,האוכל מעייף את הגוף.
הוא צריך להתחיל לעכל אותו..

אני יודעת שיש שיטה שמתאימה את האוכל לפי סוג הדם שיש לבנ"א.
למשל אצלינו במשפחה כל מי שיש לו סוג דם o -קמח מלא ובכלל קמחל מאד מעייף ולא טוב להם.
אם זה מעניין אותך ,תכתבי בגוגל " תזונה לפי סוג הדם"...ותקבלי שלל אתרים .

תקראי,להזיק זה בטוח לא יכול ...
קמח לבן מעייףגםזולטובה
וגם קובנציות לא יציבות של אוכל בארוחה גורמות לעייפות
אני לא מבינה בזה אך מאז שההןרים שלי שומרים על תזונה נכונה, הם מלאי אנרגיות (זה מרגיז לפעמים ההלך החדש שלהם ,ככה זה עכשיו בבית הורי:"אמא איפה הסוכר אני מכינה קפה"-"סוכר?! את רוצה למות מהתקף לב בגיל 50" או לפני שהתחתנתי אם שמתי סוכר בקפה"את יודעת שבחורים רוצים בנות רזות...למה לך סוכר בקפה..למה לך קפה" )
חחחחח
עוד נק' לתוספת..אמא קטנה
אנחנו נוהגים לשתות לפחות 2 כוסות מים כחצי שעה לפני האאוכל.
זה מאד עוזר לגוף לא להתעייף!
תודה לשתיכן (:אור היום
לפני כן זה לא קרה לי אף פעם, אז זה ממש מוזר לי...
 
בעלי אמר משהו על זה שאותו אוכל (אוכל ספציפי שאכלתי השבוע שאחריו הייתי די גמורה) מכיל פחמימות מורכבות ולכן אולי זה לוקח את האנרגיה. טוב, לפחות אחד מאיתנו יודע על מה הוא מדבר
פעולת העיכולאמאקנגורו
היא הפעולה הכי ארוכה והכי קשה שעל הגוף לבצע, בעיקר כשאוכלים מזון שאינו מתעכל בקלות...
בחיי היומיום, כשהגוף נמצא במנוחה בזמן האוכל, לא מרגישים כ"כ את המותשות של הגוף, אבל בהריון- כשהגוף עובד נון-סטופ גם במצב מנוחה- מרגישים לעיתים ממש טוב את העבודה הנוספת של העיכול.
גם אני מותשת אחרי אוכל...מתרגלים.
תודה לך...אור היוםאחרונה
דווקא עד ההיריון, הייתה לי מערכת יחסים טובה מאוד עם אוכל, בלי שאחד מאיתנו הפריע לשני. ומאז ההיריון... העסק הזה פשוט מורכב. נו שוין, יהיה בסדר
מסטיק מנטה לצרבות?חיפושית אדומה
שמעתי מכמה מקורות (באינטרנט ומאמא שלי) שגם אם זה מפתה, כשיש צרבת לא לקחת דברים בטעם מנטה.
כמה ימים אחר כך חברה שלי אמרה לי שזה ממש עוזר לה להתמודד עם הצרבות.
מישהי יכולה אולי לפתור לי את הסתירה???? אז זה עוזר או לא? ואם כן - מה יכול להיות לא טוב בזה?

תודה!
לי זה לא הפריע.אמא קטנהאחרונה
דווקא עשה לי טוב.
להסתיר או לא?!האהבה שלי
שלום...
 
בד"כ אני משתתפת קבועה בפורום שכן, אך אני חוששת שיזהו אותי אז נכנסת בשם הבדוי ;)
 
ב"ה אנחנו בתחילת הריון. שבוע עשירי, אחרי שחוויתי הפלה לפני 5 חודשים בשבוע 11...
 
אנחננו מהאלה, שלא אומרים עד סוף חודש שלישי לאף אחד על הריון, כולל האמהות שלנו.
כאלה אנחנו, שושואים .
בהריון של הבן שלנו גם לא רציתי לדעת מה יש לנו אבל נכנעתי לבעלי בחודש שביעי.
הפעם הגענו להחלטה שזה ישאר לנו הפתעה...
 
הבעיה- שהבטן שלי כבר ממש מציצה החוצה...
וכל היום אני קולטת מבטים מחברות במכללה מתגנבים לעברה...
אתמול אחותי שאלה אותי, והיום חברה שאלה אותי,
ואני מכחישה- לא, סתם החולצה זאת משמינה אותי בגלל החולצת בסיס,
או "אכלתי טוב צהריים", ו"אני סתם שמנה" וכאלה...
 
אבל זה מה זה לא נעים לי....
 
מצד אחד, עוד לא עשיתי אולטראסאונד (יש לי תור עוד שבוע) אז עוד לא ראיתי שהוא באמת שם, ואני גם בפחד מהפעם הקודמת....
מצד שני, הבטן מציצה, אני שמה לב לזה, וזה לא סתם דמיונות, שואלים אותי (בהריון הקודם התחילו לשאול אותי בשבוע 18!!! אני די רזה בד"כ...)
 
מה אתן אומרות?
אני ממש זקוקה לחיזוקים!
מתי אתם מספרות? באיזה שלב? למי?
 
תודה על האוזן הקשבת...
 
אהבה.
 
 
אין הברכה שרויה אלא בסמוי מן העיןיהודיה מא"י
ולכן נוהגים לא לספר על ההריון עד חודש שלישי, שאז בדר"כ הבטן מתחילה לצוץ. אבל אם היא צצה קודם ממש לא צריך לשקר בשביל זה, במיוחד לא אם את מרגישה לא נעים מזה. (או שאולי השאלות לא נעימות?)
אני מציעה לעבור לבגדים רחבים יותר. בכלל אני אישית החלטתי לעבור ללבוש שאלים באופן קבוע רק בגלל שנמאס לי מהגיסות שלי שמרכלות עלי מתי אני בהריון. (וזה גם נוח להניק ככה...)
ואישית אנחנו מספרים להורים בסוף חודש שלישי, בלי לחץ, ולאחרים נותנים לגלות בעצמם.
אבל באמת בלי לחץ, תעשי את מה שטוב לך
ושיהיה במזל טוב, הריון קל, משעמם עם תינוק חמוד בסופו.
אויש. ושוב אויש.אמא לשניים
אני מתפלאת מאוד על אנשים ששואלים כאלה שאלות.
בעיני זה לא לגיטימי בכלל לשאול אם את בהריון, בטח ובטח שלא אחרי הפלה. (אם הן ידעו על ההריון הקודם. וגם אם הן רק חשדו)
 
אני חושבת שכדאי לך ללכת עם מה שאת מרגישה הכי בנח:
אם את רוצה להסתיר- תסתירי ואל תעני על שאלות כאלה. אני הייתי מעמידה אותן במקומן: "לא שואלים כאלה שאלות." או: "אני אספר על עצמי מתי שאבחר לספר ולא מתי שאת תרצי לדעת"
או: "אשמח לספר לך כשיהיה לי מה לבשר..."
ועוד כיד הדמיון הטובה. (לא מרוע ולא בנימה מעליבה, אלא כדי להפסיק את חוסר הנעימות הזאת: למה שיכנסו לך לחיים?? למה זה לגיטימי לשאול אם את בהריון?? עדיין לא עיכלת את זה עם עצמך אז כבר שואלים אותך?? (שוב, אני לא באה להאשים. מן הסתם הן לא יודעות מה עברת ורק רוצות לשמוח בשמחתך. ובכל זאת שאלות כאלה מקפיצות אותי וגורמות לי לרצות לחנך אותם איך להתנהג איתי).
 
הייתי משתדלת להימנע משקרים והמצאות אלא להגיד את האמת. ("לא נח לי לענות על שאלה כזאת" זה יותר עדין ממה שכתבתי למעלה ואמיתי יותר.)
 
ואפשר ללכת עם חולצות קצת יותר רחבות כדי להסתיר.
 
לגבי הפחדים והחששות- זה כל כך מובן וכל כך הגיוני לפחד בהריון לאחר אובדן. טבעי מאוד. ובטח כשעוד לא עברת את שבוע האובדן. (עוד שבוע) זה בטח יושב על הלב ומאוד מפחיד.
אולי אחרי שבוע 11 זה ירגע קצת.
ואולי אחרי האולטראסאונד.
ובע"ה אחרי הלידה (הרועשת במיוחד) בטוח...
 
שולחת לך חיבוק חזק, נשמח לשמוע מה החלטת!
 
אמא לשנייםmor_1116
אמא לשניים יקרה ואהובה!
אז נריב עם כל העולם בשביל הריון!
למה  לא להתנהג בדרכי ענוה, היא לא היחידה שנכנסת להריון וגם לא הראשונה, לא מכל דבר צריך לעשות סיפורים!
כי גם אנחנו בעצמנו שואלים שאלות, לא רק בנושא הזה, שלאחרים לא מתאימים!
 
מור יקרהאמא מסורה
עברת פעם חוויה של הריון?
אני לא באה לקנטר, אלא שואלת ברצינות.
 
הריון, למרות שזהו מנהגו של עולם, זה דבר כ"כ אישי של שני בני הזוג עד כדי כך שיש הרגשה של חדירה לפרטיות בחיים שלהם כששואלים שאלות על כך והם לא רוצים/ מוכנים לתת את התשובות, הם לא רוצים לחשוף את עולמם האישי בפני כל העולם וגם בפני המשפחה שלהם.
 
זה לא לריב, זה לשמור על הפרטיות של הזוג- לא כל העולם צריך לדעת (ולצורך העניין גם המשפחה- עד השלב בו בני הזוג מוכנים לשתף), מה קורה בחיים האישיים שלהם, מתי האישה טובלת וכו'- זה בערך אותו דבר ויש אנשים שעושים הקשרים בין הדברים.
 
אני מרגישה ששאלות כאלה הן לא לעניין.אמא לשניים
לכל אחד יש את הפרטיות שלו. לי יש את הפרטיות שלי  ולא כולם צריכים לדעת הכל על החיים שלי.
גם לאמא שלי לא סיפרתי על ההתחלה.
אני מאוד שומרת על הפרטיות שלי, ובעיניי לא לגיטימי להכנס לעולמם הפרטי של אנשים אחרים ולשאול אותם על דברים כאלה.
 
במיוחד. במיוחד. במיוחד אנשים (נשים) שהם אחרי טראומה כזו או אחרת.
הפלה- אובדן הריון- זה טראומה קשה. למה שאנשים ידחפו את האף שלהם לתוך המקום הנפשי הקשה שלי? מי הם בכלל? (גם אם זה חברים טובים אחים וכו)
 
כל עוד לא בחרתי לשתף- אל תדחפו את האף למקומות לא לכם.
 
זו הרגשתי.
כמובן שאת יכולה לחלוק אם את מרגישה אחרת.
אבל אנא, עשי זאת בעדינות ולא בתקיפות.
זה לא עושה לי חשק לענות כשתוקפים אותי.
יש לי חברות שכבר בשבוע 7 מספרות...האהבה שליאחרונה
הן בטענה שאין להן כוח להסתיר, והן דוסיות וזה היה דווקא בהריון השני שלהן, והאמת שגם הלימודים שלנו גם די מסגירים את מי שבהריון.... אז הן לא הסתירו...
 
יש בזה משו מקל לא להסתיר,
 
אך כמו שנאמר: " אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין", ובזה אני דוגלת...
ושכל אחת תעשה כפי אמונתה עם מינימום התערבות בחיי האחר (ואני אומרת את זה גם לעצמי... שלא אחת שאלתי שאלות שאולי לא היו במקומן...)
איזה אנשים יש בעולם - בחיי!יוקטנה
אפשר לענות להם: "ממש לא בהריון!" ובלב מוסיפה: "בשבילך"!
אנחנו כל פעם סיפרנו בשלב אחר, מסיבות שונות  
ממש, יש לאנשים חוצפה חבל"זveredd
ממה שאני שמעתי- עדיף לא להגיד ממש "לא" כששואלים אותך. תמיד עדיף להגיד "ב"ה! מי יודע?" או "את חושבת? אולי באמת..." או סתם תשובות מתחמקות כאלה. את הגיסה את יכולה לשאול "למה? את רוצה עוד אחיין?" או סתם כאלה...
אשתף אותך במקרה המזעזע שקרה לי- הייתי בשבוע 13, והבטן לא צצה בכלל. עשו לי בדיקות והן לא יצאו תקינות (ב"ה הכל היה בסדר בסוף, אבל עשיתי איזה 10 בדיקות שונות בהריון מרוב חששות של הרופאים), והייתי באטרף, והחבאתי את ההריון מכל מי שלא היה במשפחה. אחד מה"חבר'ה" ראה אותי בבית הכנסת אצל ההורים שלי בשבת, החליט שראה בטן, וסיפר למישהו אחר, שהיה חבר שלי לפני שהתחתנתי. הוא סיפר לכל מי שהוא הכיר, כולל לאמא שלו שהיא אשת חינוך בעיר- כמו אמא שלי. תוך כמה ימים הבנתי שפשוט כל העיר יודעת שאני בהריון- בלי שסיפרתי לאף-אחד! פשוט מזעזע. התקשרתי אליו ונתתי לו מנה רצינית. מאז הם לא מתקרבים אליי...
וואו!אור היום
מזעזע ממש! לא להאמין עד כמה אנשים יכולים לדבר זה על זה... (ועוד בנושא כזה. איך זה עניינם של כולם?! ).
 
ואני מסכימה שכדאי לא לשקר. כששאלו אותי אם אני בהיריון, סתם בגלל שאני נשואה (זה היה לפני חודשיים, ואז באמת לא ראו), עניתי ש"לא יודעת, בעז"ה", והרגשתי שאני לא לגמרי משקרת, בגלל שיש יותר סיכויים להפלה בשלב המוקדם, אז ההיריון עוד לא היה ודאי... אפשר גם לומר "לא יודעת, אבדוק את זה". אל תשתפי אם זה לא מתאים לך.
 
ומזל טוב!!
אני אישית בדר"כיפעת1
מחכה לראות דופק ושהכל תקין.. ואז מספרת..
בהריון הראשון לאף אחד לא סיפרנו עד סוף חודש שלישי,בהריון השני כבר סיפרתי להורי בחודש שני,הייתי צריכה עזרה שלהם עם "הגדול",אבל זה ממש תלוי בך!
מישהו ידע על ההפלה? תחכי לראות באולטרסאונד ואז תחליטי מה שמתאים לך!
בהצלחה! ובע"ה שיהיה המשך הריון ארוך קל ומשעמם..ותצאי בידיים מלאות!
אנחנו מספרים להורים בסוף השליש הראשוןאסופית
מצטרפת למה שכתבה יהודיה מא"י על הברכה השורה בדבר הסמוי.
אין מה להרגיש לא נעים בגלל זה. מי ששואל שאלות מיותרות, יקבל תשובות מיותרות.
אני הייתי מחזירה בשאלה כמו שכתבו לפני: "למה את שואלת?", או "למה זה חשוב לך לדעת?", "אם תתפללי עלי אז אולי....", "בעז"ה, מי יודע?" ועוד בסגנון.
 
בהצלחה ובשורות טובות!
תודה לכל המגיבות....האהבה שלי
א. ההערות שלכן ממש עזרו וחיזקו... תודה!
 
ב. ברור לי שמי ששאלה  באמת עשתה את זה בתמימות, אז אני לא נפגעת או משו, עדיין, אחותי, וחברה שלי לא מישהי זרה. צד שני ברור שאני צריכה להבהיר שזה לא עניינה של אף אחת...
 
כשמישהי אמרה לי "זה הזמן שלך להביא ילדים" אז אמרתי לה "היתה לי הפלה לפני חודש" וככה סתמתי לה את הפה... נמאס לי שכל אחד יכול להביע את דעתו אם אני צריכה עוד ילד, הבן שלי צריך אח, או שזה הזמן או לא!!!
 
ועכשיו סקר:
מה ההערה הכי הזויה שהייתה לכן בעניין? ומה עניתן (זה יותר מעניין...)
 
תודה יקרות!!
 
כל הכבוד לך על התשובה!אמא לשניים
שתלת אותה... כמו שצריך!!
 
אני בעד הערות בסגנון הזה.
 
כמובן, חברה ואחות זה שונה אבל בכל זאת יש  איזה גבול שצריך להבהיר להן שלא חוצים. (וזה אגב משהו שאת צריכה ללמד אנשים: הגבולות שלך. וכמובן ללמד את עצמך קודם...)
 
 
שיהיה הריון תקין ובריא והרבה שמחה!
צריך להתחיל למכור טקטמתנסה
לאחר שלכל ה"דעות" הוחלט שהגיע הזמן שאני אכנס להריון -אני הראשונה
ברוב המסגרות החברתיות שלי שהתחתנה-
חברה ניגשה אליי ואמרה "ממש רזית לא הגיע הזמן שתשמיני",
עשיתי עצמי כלא מבינה ואמרתי "למה להשמין חבל, קשה לאנשים עם זה
שאני רזה גם לי מותר" היא הסבירה יותר ככה שהייתי חייבת "להבין".
עניתי לה בדיפלומטיות שבעז"ה...
 
זה המקום לקרוא לכל אותן חברות, שכנות, גיסות וגם לעצמנו
אסור אבל ממש אסור לדחוף את האף לעניינים האלה
*אולי אני ממש רוצה אבל לא מצליחה(אם היא הייתה שואלת את זה כמה
חודשים יותר מוקדם היא הייתה גורמת לי לצער עצום! ובאיזו זכות? עידוד הילודה?
אני הרי יודעת שעיני כולן "נשואות" אליי, הרי התחתנתי ראשונה אז לא יכול להיות שאחרת תלד לפניי)
*אולי ברוך ה' כבר צומח לו משהו בפנים אבל אמא שלו לא רוצה לספר, צריך לכבד
ובמיוחד אחרי הפלה או בהריון ראשון שיש חוסר ביטחון.
*אולי היא לא רוצה או בעלה ונגעת בנקודה רגישה.
 
אולי אני קצת נחרצת אבל אני חושבת שזה צריך להיות הטון פה, פשוט
לכבד פרטיות של אחרים ולא לגרום להם חלילה להתנתק מהחברה וכדו'
ע"מ שלא ירגישו במעקב צמוד.
לא הזוי אבל בהחלט לא במקום---אנונימי (פותח)
פוטרתי בתחילת ההריון ובעבודה לא ידעו. בחודש חמישי  שאלה אותי מישהי בשכונה אם זה נכון שאני בהריון ואחרי כמה ימים אמרה לי : בעלי ואני עשינו חישוב ואם אנחנו לא טועים... אז כשפיטרו אותך היית בהתחלה של ההריון ממש, נכון?
 
 
אני בשוק...עטרה12
טוב שלא כינסו וועדה שכונתית...
אווו... אם היה לי שקל על ככל הערה הזויהveredd
גיסתי רומזת לי כל דקה שהגיע לי הזמן (יש לנו אחד ואנחנו מנסים שוב כבר כמה חודשים, אבל מה לעשות ולא לכולם לוקח דקה?), ודיברנו פעם על ציפורניים ואמרתי לה שעד שהן צומחות אני צריכה לגזוז אותן, אז היא אמרה לי שיש דרך להתחמק מזה... אז אמרתי לה שלא מתאים לה להיות חסרת טאקט. אז היא כולה התבלבלה ואמרה עד כמה שזה באמת לא עניין של כולן וזה לא יפה לשאול (העיקר שלפני דקה ובמשך כמה חודשים שאלת והצעת כל הזמן...)
הערה הזויה מארץ ההוזיםקצת אחרת
שלושה ימים אחרי לידה שאלה אותי מישהי שראתה אותי "מה, יהיה לך עוד תינוק?!" כי נשארה לי בטן (העוגיות שאכלתי בהריון לא נעלמו עם התינוק).
ולא תאמינו, מדובר ברופאה!!! היא פשוט לא הבינה מה קורה, חשבה שילדתי והנה אני עם בטן (:
לדעתי יש כאן שני דבריםאמא מסורה
1. חטנות יתר של אנשים, בזה אני מסכימה עם כל התגובות שמעלי. לענות תשובות מתחמקות/ שותלות.
בהריון השני שלי, קיבלתי תשובה חיובית ביום שגיסתי עברה הפלה, קיבלתי את התשובה ברגשות מעורבים ובעיקר תפילה ותקווה  שאצלי בעז"ה הכל יהיה תקין. בכל זאת לא סיפרתי להורים עד שלא ראיתי דופק. עד אז התחמקתי (מאמא שלי- לא בטוח שאלו תשובות שמתאים לענות לכל אחד ששואל, בכל זאת אמא היא אמא)- לא יודעת/ אני בודקת את זה וכו'.
 
2. מתי לספר, ואולי יש לך כרגע ספקות בנושא- אם את עושה נכון, בעקבות השאלות שאנשים שואלים
זה תלוי בכם אישית, אם את לא רוצה לספר זו זכותך המלאה, תספרי מתי שמתאים לך ולא לפי שאלות של אנשים.
כל אחד מספר מתי שמתאים לו.
אנחנו בהריון הראשוןן כ"כ התרגשנו שברגע שקיבלנו את התשובה החיובית מיד סיפרנו להורים. בהריון השני- כאמור, חיכיתי קצת (עד שבוע 8-9) שאז סיפרתי להורים שלי. בעלי החליט לספר לאמא שלו מיד (אחותו עברה הפלה)- כדי לתת לה קצת תקווה ושמחה, לא יודעת אם זה היה נכון, אבל הוא מכיר יותר טוב את אמא שלו וזו הייתה בחירה שלו (אישית לא הייתה לי בעיה עם עצם הידיעה, רק בגלל הסיטואציה).
את הצודקת הן לא בסדראנונימי (פותח)
ראשית, בשעה טובה.
שנית, הן לא אמורות לשאול ואת אמורה לו לספר, זה המצב האידיאלי,
זה שהן מפרות אותו זה לא בסדר מבחינתן ולכן עליך להרגיש טוב עם עצמך שאת מתחמקת.
הן הלא בסדר, לא את, לא אומרים עד סיום שליש ראשון זו מןסכמה ידועה ומקובלת ואתם לא שושואים בגללה.
היי חזקה כי את צודקת
ויש לך המשך הריון קל ובריא ולידה בזמן ובקלות.

אנשים חצופיםאנונימי (פותח)
אנחנו מספרים להורים רק בסוף שלישי ושיחשבו מה שיחשבו (ואמרו לנו - ידענו! ידענו!)
ולסביבה אנחנו לא אומרים כלום מי שרואה רואה. לחברים ומשפחה שלא יוצא לראות כמעט בכלל אני מספרת בסוף שביעי כדי שיהיו מעודכנים.
 
אנחנו לא ידענו מה יש לנו וזה היה הכי כיף לגלות בלידה.
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!
...נקדש את שמך..
עבר עריכה על ידי נקדש את שמך.. בתאריך ל' כסלו תשע"ב 22:48
אני מספרת רק בחודש חמישי ככה....אנונימי (פותח)
יותר נוח. למי יש כוח לדבר על ההריון מחודש שני עם אנשים אחרים? אחותי... סיפרה לנו שהיא בהריון כשהייתה בחודש שישי ולמי שלא מהמשפחה רק בחודש שביעי-שמיני.על אף שהיא דוסית מהסוג הכבד מאוד, היא שיקרה לכולם במצח נחושה....
זה ממש לא עניינו של אף אחד וזכותך לשמור את זה לעצמך.
בכל הריון משהו אחר אבל הפעם חיכיתי עד חמישיכסלו
אפילו שכבר ראו, הלכתי כל הזמן עם מעיל/פונצ'ו, גם בתוך הבית, וכך הצלחתי למשוך עוד זמן.
סתם, לא התחשק לי לספר, זה היה פרטי שלי.
אגב, מה הקטע של אנשים לומר "ידענו" אחרי שמספרים להם???
אגב, מה דעתכן על תאריך לידה משוער: להגיד /לא להגיד בכלל /להגיד בערך /להקדים / לאחר?

ויש לי כבר תשובות מוכנות:
-באיזה חודש את?
-תמוז.

-מתי את צריכה ללדת?
-עוד תשעה חודשים ושבוע.
הכי אני אוהבת: מתי את צריכה ללדת?בילי
כאילו מה? אני נביאה או אלוקים? איך אדע?
 
תשאלו באיזה חודש את או מה התאריך המשוער. זה כבר יותר הגיוני.
אני ממש נהנת לקרוא את כל התגובות...האהבה שלי
ובכלל, זה מופיעה בשער של עמודי הפורומים- כבוד!!!
בעלי עלה עליי בזכות זה על הנושא, אז הוא גם מעודכן דרככן ומתמוגג מהתגובות
אה, וגם אחותי הקטנה (15) שאלה- יותר נכון קבעה: ידעתי שאת בהריון-  ואני כמובן בהכחשותיי.... גערתי בה קלות והיא התנצלה ואמרה שהיא מקווה שהיא לא פגעה... אז כמובן אמרתי לה שזה בסדר, רק יש שאלות שלא שואלים....
 
אז... באמת אתן אומרות תאריך משוער?...
 
לא צריך להתקטנןחילזון 123
הכל נכון, לפעמים אנשים דוחפים את האף יותר מדי.
אבל מצד שני לא כ-ל דבר בא לפגוע.
 "מתי את צריכה ללדת" זה סתם ביטוי שווה ערך ל"מה התאריך המשוער" או "באיזה חודש את" אף אחד לא חושב על המשמעות העמוקה של זה עד כדי כך. ואני לא מבינה מה פוגע בשאלה כזו אם אני לא רוצה שילחיצו אותי או משהו כזה אז תמיד אפשר להגיד תאריך טיפה מאוחר יותר מהאמת.
זה לא פוגע זה מוזר זה הכל.בילי
יש כלל שאם שואלים אסור לשקר.אנונימי (פותח)
יש לי תשובה מצוינת!אנונימי (פותח)
כששואלים אותי אני עונה:"בעוד תשעה חודשים תדעו..."
מה? אני בדיוק הפוך פה מכולםאנונימי (פותח)
לי דווקא יש מן יצר כזה, שיידעו, שיהיה עם מי לחלוק את השמחה.
כששאלו אותי לפני חודשיים אם אני בהריון (הייתי אז בשלישי) שמחתי שרואים
ועניתי שב"ה כן... זה כיף לשתף, מה אתן רוצות.
גם לי לא אכפת כל השואלים. טקט זו בעיה שלהם אבלאחותו
מה אכפת לי לענות כן? עשיתי משהו רע? וגם אם הריון חס וחלילה לא ממשיך? מי שנשאה אותו פשעה?.
והכי מצחיק הוא שמכיון שיש לי רקורד מסוים של הריונות,,, אז כבר יש לי בטן מעצבנת שלא יורדת. עובדת משק הבית בעבודה שלי , שלא מתייאשת, שואלת אותי מדי פעם אם אני בהריון ואני אומרת לה שלא (כשזה לא) מה שלא מביך אותה או מונע ממנה לשאול בערך פעם ברבעון... נראה לי שהיא פשוט מחכה להיות הראשונה לדעת בהריון הבא  ... ואני חשבתי שאם אנשים יביכו את עצמם כל כך הרבה פעמים אז בסוף, כשאהיה באמת בהריון הם כבר לא יעיזו לשאול. אבל זה לא עובד אצל כולם
הכי חשוב-  עין טובה!!!- לדעתי מרבית השואלות שואלות גם מתוך חיבה והתעניינות לא מתוך חטטנות טהורה.( חוץ מבעבודה שלי בטח אם הן שאלו "מתי את יולדת" הן לא ציפו שתתני תאריך יעד ושעה מדויקת רק פחות או יותר לדעת מתי לשמוח איתך , זה הכל. בטח אם זו משפחה או חברות .
מזדהה עם הרבה מהדבריםרוני ושמחי
ואני תוהה לעצמי מה עדיף: שיגידו לי את בהריון? או רק יסתכלו. כי בהריון האחרון שלי, היו כמה וכמה בנות שפשוט בהו בבטן שלי ולא אמרו מילה, וממש התחשק לי לומר להן: כן, יש לי בטן כי אני בהריון...
אני באמת לא מבינה אחך זה הפך להיות נחלת הכלל!
אתן מכירות את אלה שאפילו נוגעים בבטן ואומרים תוך כדי: אפשר להרגיש אותו? !!
אבל בסופו של דבר אני אומרת שאלו יהיו הצרות שלנו, ושלא חס וחלילה ישאלו סתם כי השמנו...
ודרך אגברוני ושמחי
צריך להזהר מהדברים האלה ולא לשאול גם אם חושבים שכן כי פעם חברה שלי שאלה והתשובה הייתה לא,וזה מאוד לא נעים לאף אחד!
האהבה שלי שלום רבmor_1116
בס"ד
 
אולי אני לא צודקת
אבל אני לא חושבת שווה לשקר לאחותך,חברה זה משהו אחר!
הקב"ה שומר מלמעלה, והרבה תפילות!
אני חושבת שכמה שפחות תתעסקי במבטים ככה לא ישאלו!
שיסתכלו זה טבעי,והזכות שלך היא לשמור לעצמך את הדברים!
אבל לאמא זאת אמא יש צורך לומר זה יקל וגם לא לפגוע בה!
 
שתזכי לבית מלא בילדים טובים וצדיקים!
גדולים וגדולות בתורה, יראת ה' וטובי לב!
חינוך קל ומלא ברכת ה' יתברך!
והכי חשוב בריאים בריאים בריאים!
לידה קלה ובטוחה!
שבת שלום
מישהי שמעה על אירגון הרשמה ללידה?אסופית
שמעתי אתמול שיחה בין 2 נשים שאחת סיפרה לשניה שהיא נרשמה ללידה בשערי צדק דרך אירגון מסוים ולא ישירות דרך בית החולים ואז האירגון הזה נתן לה מתנה ללידה עגלה של חברת "אינפנטי".
לא היה לי נעים להתערב ולכן לא שאלתי, אבל מישהו/י שמע/ה על זה? ידוע לכם על אירגון כזה?
 
אשמח לשמוע פרטים ממי שיודע/ת!
תודה רבה!
יש אירגון כזה בבית החוליםיפעת1
ביקור חולים..לא זוכרת את שמם..אבל תתקשרי לביקור חולים.
תודה! אבדוק.אסופית
לא שמעתי על הארגון אבל-שירילי
מנסיון- אינפנטי- לא מוצלחת בכלל בעגלות!!
תבררי אם אפשר לקבל משהו אחר..
שיהיה בשעה טובה!
אני קוראת לאחרונה על עוד בתי יולדותדבי חיהאחרונה
שמפרסמים עגלה במתנה למי שבאה ללדת שם. לא היה נראה לי שצריך להרשם מראש.
למשל, מעייני הישועה וביקור חולים.
 
בהצלחה.
בקשה: תמונה שמתאימה לשרשורי הריוןמשה
שלום לכולכן,
 
אני מדי פעם מציץ בפורומים האלה כדי "לדוג" אייטמים לדף הבית ולמקומות אחרים באתר. בכל פעם אני נתקל מחדש בבעיה של תמונות ראויות שמתאימות לנושא.
 
יש לי במאגר כמה תמונות שנראות בערך ככה:
 
שזה מציק נורא.
 
 
יש למישהי רעיון יצירתי לתמונה אחרת? כמובן ללא בעיות זכויות יוצרים ושנוכל לעשות בה שימוש.
 
 
משה.
אורח לרגע.
יאללה, תשלחימשה