מעניין אותי איך אתן מרגישות מול זה
מרגישה שהתפקיד של גבר ושל אישה בזמן הזה מאוד שונה
התחושות מאוד שונות
גברים בצבא בדר''כ ממש מרגישים סוג של התעלות כזאת איזה אדרנלין של לחימה של להיות חלק ממשהו גדול וחשוב... הרבה מהם ירצו להיות כמה שיותר לוחמים ..כמה שיותר לתת מעצמם
זה גם ממקום של ערך של חיבור לכלל וכו אבל גם נותן איזה משמעות ומימוש וכוחות שמתגלים ככה
כמובן זה מלווה באתגרים גם.. פיזיים ונפשיים.
אבל יש גם סיפוק ומילוי במקביל.
כמובן זה בהכללה לגמריייי
ברור שיש בפרטי מלא מצבים מסוגים שונים.
ונשים?
התפקיד כל כך שונה
הן בעצם לגמרי חלק מאותו דבר גדול
הן לגמרי מגוייסות ותורמות את חלקן
אבל
באופן כל כך אחר
נדר' מהן להשאר באותה תפאורה כביכל(אם הן גרות עדיין בבית כמובן)
לתפקד בכל החזיתות הרגילות+++
לעבור את הרגעים הקטנים של היום יום
לדאוג לבעל אי שם
יש אולי רגעי סיפוק קטנים כמו רגע שבו התגברתי על כעס או הצלחתי לעצור מחשבות של פחד בלילה
אבל זה כזה סיפוק עדין שקט לא עטור תהילה
אצלי הזה גם גובל בקושי ממש גדול עד סבל נפשי ממש
ומותשות פיזית
ולצד זה יש עמוק בפנים איזה ידיעה שזה זכות להיות חלק שזה חשוב שזה אמיתי וכו
אבל זה יותר ידיעה פנימית
פחות מורגשת ממש ביום יום
משהו בתפקיד הוא פשוט כל כך אחר
ויש בזה גם משהו מתסכל
ומעורר קצת קנאה אפילו שהוא מרגיש את הרגשותהמרוממים
ואני חווה הכל בקטנות ובקושי בעיקר
שהוא מרגי ש את הערך המהות הדבר הגדול
ואני כל כך עיפה ומותתשת ועסוקה שכמעט אין לה מקום
שהוא מוציא מעצמו כוחות
ואני מרגישה כמעט רק מתרוקנת כי אין את האיזונים הבריאים של שגרה רגילה
'אני מרגישה נזקקת לעזרה
והוא מרגיש החזק והנותן
ויש עוד ועוד
זה מעסיק אותי לפעמים
ברגיל לא מרגישה פער עד כדי כך
יש לזה גם השלכות לפעמים על הזוגיות
אבל גם כשלא
מוזר לי
ממש קשה לי לקבל באהבה את התפקיד שלי בסיפור
מנסה
אבל ההבדל ביננו קצת צובט לפעמים
מעניין אותי למשמוע איפה זה פוגש אתען
מה עור לכן
זה הרגשה של בטן קצת קשה, כשאני קמה לשירותים ובכללי קמה זה עובר ואני לא מרגישה כלום.. בטן רגילה.
)