שרשור חדש
אחד הסנדלים של הקטנה אבדמתואמת

בטח נמצא אותו איפשהו מתישהו... אבל האמת שגם ככה מסתבר שהם קצת קטנים עליה וסיוט להנעיל אותם (אולי כי כיבסתי אותם כמה פעמים )

אז עכשיו אני מתלבטת:

לקנות סנדלים חדשים לחודש וחצי שנותרו עד חילוף העונה?

לקנות כבר נעליים לחורף? (ואז צריך שתלבש תמיד גרביים)

להמשיך להסתפק בגרבי בית כאלה? (רק שלא נעים לי שאני שולחת אותה ככה לגנון, כמו איזו מוזנחת...)

האמת שגם ככה לא יוצא הרבה שהיא צריכה סנדלים... אחרי הטיולים שעשינו בקיץ, היציאות שלנו התמעטו. ואם אני יוצאת איתה למקום רחוק היא נמצאת בעגלה. ולגן שעשועים בקושי הולכים... (וגם לא נורא שתהיה בלי נעליים בגינה שלידינו, שחדשה יחסית ודי נקייה)


תובנות?

מעדכנת שמצאנו את הסנדל האובד מתואמת
ביום שישי לא מצאתי אותו והתאכזבתי, אבל בשבת פתאום אחת הילדות באה אליי עם שני הסנדלים בשתי ידיה - מסתבר שהוא היה בפינת המשחקים, שאותה הילדים לא ממש סידרו ביום שישי, אבל בשבת הם פתאום מצאו את הסנדל בין המשחקים...


(אבל לצערי היא לא זכתה היום להשתמש בהם, כי קמה בבוקר חולה ולא הלכה לגנון )

סקר הסתגלותoo

אז הבן שלי כבר שבועיים בוכה בגן כשאני מביאה אותו, גם בגן הקודם לקח לו זמן להתרגל.


אז כמה ימים הילד/ה בכו בגן?

האם היה משהו שעזר להם או רק ענין של זמן הסתגלות?

לאחת הבנות שלי לקח הרבה זמן להסתגליעל מהדרום

לק"י


 

לפחות בימים שלא היתה סייעת האם. נראה לי שהשינוי היה לה קשה.

בסוף עבר לה. יש ילדים שיותר קשה להם להפרד (אני באחת השנים ביסודי הייתי בוכה כל בוקר בכיתה כי היה לי קשה להפרד מאמא שלי🙊).

 

הוא נרגע אחרי שאת הולכת? משתלב בפעילות בגן?

מרוצה בסוף היום?

הוא כבר נרגע די מהרoo

בשאר הדברים הוא בסדר משתלב ומרוצה מהגן, זה רק הפרידה בבוקר.

שנה שעברה בעלי הביא אותו כל יום, השנה יצא שאני ואולי יותר קשה לו להפרד ממני.

גם אצלנו הפרידה מאמא יותר קשההמקורית
לא ברמה של בכי, אבל זה כן משפיע יותר ממה שאני רואה
כמה זה הרבה זמן?oo
לא זוכרת....אבל יותר משבועיים בטוחיעל מהדרום
לא בכה בכללכבתחילה

אבל עשינו הכנה ממש טובה.

כבר חצי שנה כשעברנו ברחוב ליד הגן סיפרתי לו שזה הגן של הגדולים שהוא ילך אחרי המטפלת. בחודשיים האחרונים גם בשבתות הלכנו לשם להסתכל מבחוץ.

קנינו הפתעה שעכשיו אני נזכרת שצריכה לתת לו.


הבן שלך קטן בשנתון? גם משפיע..

הוא מהגדולים בן 3.5oo
עשינו הכנה לגן, אבל קשה לו הפרידה, הוא מסביר לי כל יום שהוא יבכה וגם יתגבר.
איזה חמודהמקורית
מתוקוהרי החדשה

הוא צודק.

זה בסדר לבכות. הוא כואב את הפרידה. ואם הוא מתגבר וחוזר שמח הביתה אז לא הייתי מתרגשת. כמובן שזה לא קל לשמוע את הילד בוכה ולעזוב אותו אבל הוא בעצמו מבין שהוא יתגבר


לשאלה עד מתי זאת שאלה טריקית כי למרבה הצער עד שהם מתרגלים נגיע ראש השנה והחגים וטורפים את כל הקלפים מחדש...


לכן יש שבועיים -שלוש אחרי החגים לי נשמע הגיוני (מבאס וקשוח אבל נורמלי)

הבן שלי בכה כל יום עד סוף שנהזוית חדשה

(התחיל בגיל 8 חודשים)

והוא אהב את המטפלת שלו

פשוט טיפוס כזה..

בכה ואז נרגע?אביול
נשמע מלחיץ קצת.. 
כןזוית חדשה

גם כשבעלי הולך ומשאיר אותי אותו הוא בוכה

וגם להיפך


והייתי נשארת מאחורי הדלת של המעון ושומעת שהוא נרגע די מהר

 

אה אז סבבה...אביולאחרונה
הבת שלי בכתה כמעט כל יום כשהייתה בגנוןמתואמת

הייתה בואה או מייבבת או מתנגדת כשהיינו מביאים אותה, ושמחה וצוהלת ומדברת בשמחה על הגן כשהיינו לוקחים אותה.

היא הייתה ילדה מאוד מאוד ביישנית. גם כשהיו קרובי משפחה באים לבקר היא הייתה בוכה ומסתתרת.

זה עבר לה קצת אחרי גיל שלוש.

כשנכנסה לגן עירייה, בגיל שלושה וחצי, הכול עבר כלא היה, והיא הסתגלה ממש מהר. (ועכשיו היא שנה שנייה שם, אז הבוקר היא אפילו הלכה לגן עם אחד האחים ולא איתנו, וזה היה לה מצוין)

אבל הבן שלך כבר גדול יותר, אז לא יודעת מה לומר... אבל יכול שיש ילדים שאפילו רגישים יותר מהבת שלי...

חיבוק לך. זה בטח ממש לא פשוט לראות אותו סובל ככה...

וואי איזה קשהאביול

אצלי הבת שלי הייתה קצת בוכה, אבל ידעתי שעם המטפלת היא נרגעת... וראיתי שדווקא כשאני נשארת זה לא מיטיב איתה...

בהצלחה רבה

משתנה בין הילדים, אבל שמתי לב שזה לא רק הכניסה לגןרקלתשוהנ

לפעמים הכניסה חלקה

והצהריים בבית הכל פיצוצים מכות צרחות

אין משהו ספציפי בגן שלא בסדר, פשוט מתח מתח שהכל חדש ולא מוכר, או אפילו חלק חדש ולא מוכר, ופורקים את זה בבית...

לצעיר שלי בגן שלוש היה קשה. אחרי סוכות דווקאאורוש3
עזר לספר לו סיפור לפני הפרידה. וגם בובה אהובה בתור חפץ מעבר. גם עזרה שיחה עם הגננת שתתייחס ותראה אותו יותר במשך היום...
הבן שלי בינתיים עדין בוכה כל יוםפיצישלי

למרות שבעקרון הוא ילד סופר חברותי ומסתגל בקלות

כרגע הוא בתקופה קשה קצת וגם הילד הכי קטן בגן

נקווה שיעבור את זה

הבת שלי בוכה רק כשאני מביאה אותהמאוהבת בילדי

בת 2.5

אם אני שולחת את הבן שלי @בן 4) היא נכנסת מאושרת לגן...

הגן שלה צמוד לבית שלנו, אז זה ממש נח מהבחינהה הזו.

תלויבשורות משמחות

איך הילד..

יש לי בן שקשה לו בהתחלות ופרידות

אז במהלך השנים בכל זמן כזה עשינו המון המון הטרמות ונתנו לו לומר מה שהוא שמרגיש

אבל השנה הראשונה במשפחתון של גדולים היה לו נורא קשה ההסתגלות אפילו מול המטפלת שהיא מהממת!!!

ואת העניין הזה הבנתי רק בהמשך אותה השנה אבל תפסתי את זה דיי מהר ובגיל הזה יותר קשה לעשות הטרמות כי הוא עוד לא מצליח לבטא 100% אז כשחזרנו מחגים ארוכים לקחנו מוקדם ולאט לאט השארנו ליום ארוך יותר כדי שיהיה לו קל.

בגן עירייה גם היה אותו דבר ושם מראש שיתפנו את הגננת בתחילת השנה והיה הרבה יותר טוב למרות שהיה קצת קשה.

היום כבר גדול וממש פחות אני רןאה את התופעה.

אז רק מאירה נקודה שיש ילדים כאלו וצריך להיות בקשב איתם, לא ללחוץ אלא להבין.

מדהים כמה שזה תלוי ילדnorya

הבת שלי עכשיו התחילה גן 3, כמעט שבוע והיא עדיין ממש בוכה כשאני עוזבת אותה בבוקר... כואב לי הלב. עם בעלי טיפה יותר טוב. גם לה שנה שעברה היה קשה להסתגל למעון.

הבן שלפניה, ילד ממש ממש רגיש, דווקא הכניסות לגנים החדשים עברו איתו חלק! גם המעבר ממעון לגן 3 עבר בלי בכי בכלל, הייתי ממש מופתעת. וגם השנה במעבר לגן 4 הכל עבר חלק ב"ה. 

הילדים שלי לא בכואמאשוני

אבל כן היו עייפים ועצבניים בסוף היום באופן חריג בשבועיים הראשונים.

למדנו להכיל את זה.

עזר אמפטיה ואוורור רגשות. אצל הקטנים גם ממש תמלול.

את יודעת כמה הוא נשאר לבכות אחרי שאת הולכת?

אם זה יותר מכמה דקות כנראה שהוא צריך עזרה. תבקשי מהצוות לעזור לו.

מישהי עשתה בדיקת חצוצרות?הבוקר יעלה

או צילום? לא זוכרת איזו בדיקה בדיוק הרופא המליץ לעשות.

אבל אמר שבגלל שעברתי ניתוח בטן בעבר יכול להיות מקרה שהן נסגרו.. מישהי שמעה על זה? 

אני עשיתי לפני כמה חודשיםפרח חדש

זה נקרא צילום רחם

אבל בעצם מה שעושים זה שמחדירים חומר וחוץ מזה שגם מצלמים את הרחם גם בודקים שיש מעבר לחצוצרות.

אם אין, סימן שהם סתומות ואז הרופא מנסה על המקום לפתוח בעזרת הזרקת חומר ישירות לשם

תודה רבה!הבוקר יעלה

איך הבדיקה? כואבת?

לי היא לא כאבה כמעטפרח חדש

אבל אני עם סף כאב גבוה

ישר קמתי והמשכתי לעבודה.

יש בנות שמספרות שכמעט התעלפו מרוב כאב

אז כנראה שאין להסיק מזה..

 

וואי הלחצת אותיהבוקר יעלה
אבל תודה רבה! 
לא התכוונתי להלחיץ.. סליחהפרח חדשאחרונה

פשוט חושבת שכדאי לדעת את האמת.

אבל לי זה באמת כמעט ולא כאב. 

רוצה ממש הריון ותינוק בריאאותהגברתבשינוי

ממש רוצה ואני בשלב שכבר קשה לי מידי ההמתנה.

יש לכם המלצות לקטעים/ ספר/ שיעור ביוטיוב וכו' שמדברים על המשמעות של להיות בציפייה? של החשיבות של השלב הזה

וכן על השוואות.

תודה!

הרב יגאל כהןהמקורית

הוא אמנם גבר

אבל הוא מדבר הרבה על ציפייה והשוואות כי היו להם קשיים בפריון

והוא בסוף זכה ויש לו 5 בנות והוא מאוד רצה בן


חיבוק ❤️

ממליצה על לימוד של ימימה אביטל... היא מדברת על ההמליני(:
ההמתנה... יש לה כמה קטעים על זה
חיבוקקקדפני11

הלוואי אמן בקרוב ממש

אם מעניין אותך יש קבוצה שנקראת מנוחת נפש הבוטח של בת שבע דרגן והיא פשןט מעולה....

באופן כללי על חיזוק מידת הביטחון וכל מה שאמרת..

עוקבתרק רגע קטאחרונה
למי יש מכבי זהב?ויודעת כמה החזר יש על דולה?נחש מי?

זה לידה שביעית בעז''ה

אבל אני חדשה בקופ''ח

והאמת משמעולם לא ניצלתי את הזכות באף קופ''ח


וזה מכבי זהב

לא מכבי שלי


וגם.. נכון יש החזר גם על עם אני הולכת לבית החלמה או צימר אחרי הלידה?

איך זה עובד?


ובכלל אם י ש עוד הטבות שניתן לנצל תספרו לי

אני ממש לא מבינה בזה

באתר יש פירוטמוריה
מכבי זהב


לא חושבת שיש זכאות במכבי זהב לדולה.

לדולה איןפה לקצת

חבילת הריון ולידה

יש כאן פירוט

זה הזכאות של מכבי שלי.מוריה
במכבי זהב אין החזר על דולה, רק במכבי שלימתחדשת11אחרונה
באיזה שבוע הכי מומלץ לעשות העמסת סוכר?אנונימית בהו"ל

יש לנו רקע משפחתי של זה, אני בהריון ראשון..


יש את הטווח בין 24-28

באיזה שבוע עדיף לעשות?


והיום עשיתי מסיבת חטאים 🙈

אכלתי חומוס קנוי ופסטרמה לא מבושלת ..

אבל ממש התחשק לי.

פעם רופאה המליצה ליעירנות יתר

לעשות בשבוע 26, רופאה של הריון בסיכון.

בהצלחה

מעולה, תודהאנונימית בהו"ל

אני אשתדל להתכוונן לשבוע הזה.

מקווה שיסתדר לי עם הלוז כי יוצא בדיוק בחגים, וקצת עמוס לי למצוא בוקר פנוי.

אסור חומוס קנוי??הילושש
זה נראה לי משהו מהשנים האחרונותיעל מהדרום

לק"י


לא בטוחה, אבל נראה לי שאם קנית טרי וסגור ורק פתחת, אז זה בסדר.

אולי אחרי שעומד כמה ימים זה פחות מומלץ.

אוי.. לא ידעתי.. תודה על ההסבר!הילושש
ההנחיות שאני קיבלתי מהאחות לגבי חומוס -עלמא22אחרונה

עדיף ביתי כל כמה ימים.

חומוס קנוי- לא מחומוסיה, רק אם קונים את זה במקום שאת סומכת עליו, וכמובן לא פג תוקף 

הריון והרגשותתפוז כתום

היי

אני חדשה פה

בתחילת הריון

עם מס ילדים בבית

אציין ששנה ממש רציתי את ההריון

ניסינו וניסינו ואפילו הלכתי לרופא לברר למה לא הולך

הוא נתן לי כדור לקחת

שלא לקחתי בסוף בגלל בעיה טכנית

ובחודש הזה מסתבר נקלטתי להריון

מאז שגיליתי שאני בהריון

אני מלאת חרטה על זה

חושבת על כל מיני נקודות שלא חשבתי בכלל לפני

כשככ ככ רצינו

חושבת איך לא חשבנו על זה

ובכלל פתאום נראה לי ככ לא מתאים

והכי מהכל קשה לי עם התחושה הזו... 

לא שיתפתי עדיין את בעלי  מהסיבה  שהוא נראה לי ממש שמח

שחבל לי להרוס לו

אם אני אעלה את הנקודות שאני חושבת עליהם...

 

זה מצב מוכר שיכול לקרות בהריון?

אולי הורמונים?

 

מישהי חוותה?

 

וואו. לדעתי לגיטימי לגמרי לחשוש..הילושש

גמאני חיכיתי בקוצר רוח להיכנס להריון ואחרי שניכנסתי- נכנסו בי מלא פחדים וחששות.. 

 

לספר לבעל- זה ממש תלוי באופי ובקשר שלכם- 

אם הוא בעקבות החששות שלך יכנס גם כן ללחץ- אז לא כדאי.. 

אבל קחי בחשבון שהוא יכול גם להרגיע ולמתן את החששות. 

 

גם כשאני ממש חוששת ועולי לי לראש מלא דאגות- הרגע שהכל מתפוגג זה באולטרסאונד- 

כשאני שומעת את הדופק. 

פשוט מרגש. 

שוכחת מכל הפחדים ומבינה שאני ממש רוצה תינוקי!! 

 

אז לא חייב ללכת לאולטרסאונד כל הזמן, 

פשוט יושבת בבית כמה רגעים לעצמי, 

נוגעת בבטן, ומדמיינת דפיקות לב. ופשוט מתחברת. 

 

זה מה שעוזר לי..

מקווה שאולי גם לך. 

 

הכל בסדר.. ה' נתן, זה סימן שזה הזמן.. 

חששות ודאגות זה הכי לגיטימי, 

בפרט כשיש עוד ילדים בבית... צל"ש! 

 

שיעבור בקלות ובידיים מלאות! 

אמן!

 

תודה העידודתפוז כתום

 

האמת זה לא רק הפחדים והחששות

אני אפילו מפחדת להסתכל להם בעיניים ולהתמווד איתם

זה בעיקר החרטה 

מצד אחד לא מבינה איך רציתי ככ

וזה באמת די בער בי תקופה

נראה לי פתאום ככ לא קשור וטיפשי

 

ומצד שני כואב לי שאני ככה

מפחדת להגיע לא מחוברת ללידה בה

לפני לא קרה לי כזה דבר

אני מרגישה ככ אוף... מייחלת לחזור לתקופה של לפני הרצון

שהכל היה רגוע ושליו

 

כן. לגמרי הגיוניהמקורית

אני חוויתי בהריון השני

כי הוא היה קשה יותר מהראשון

וקשה בכללי

וצפוף

למרות שמאוד רציתי אותו

 

זה שלא ראית את הנקודות הללו לפני- בעייניי, זה כי השם סגר

לך את העיניים כדי שתמשיכי לרצות וכדי שהנשמה הזו תרד לעולם

 

בדיוק חשבתי על זה שזה אותם נקדות שחשבתי עליהם לפניתפוז כתום

שרציתי ככ בשנה האחרונ

מנעתי תקופה די ארוכה כי בדיוק חשבתי על הנקודות האלו

ונראה לי לגיטימי בעיניי א\ז ועכשיו

בתקופה שככ רציתי דווקא כן חשבתי על זה ואמרתי לעצמי איזה טיפשי ברור שנתמודד עם זה

אם הקבה יתן לנו

והכל יהיה בסדר

ומה הבעיה

ופתאום מרגע הגילוי ממש  מהפך

 

ומציינת שאני ממש ממש בהתחלה ככה שעדין לא הגעתיתפוז כתום

לקושי בהריון חוח

אני מניחה שאם בדמיונך, כשרצית את ההריוןהמקורית

הזה ככ, במשך שנה, הצלחת להתגבר על הקשיים - זה יגיע לידי ביטוי גם עכשיו, כשזה מציאותי

החששות הם לגיטימיים באמת, אפילו הגיוניים מאוד

אבל אל תקדימי את המאוחר

זה הכח המדמה שבא להפחיד אותנו מכל דבר טוב שעתיד להגיע 

לכי תדעי, אולי בכלל תגלי שהקושי הוא לא כמו שחשבת

וזה לא כצעקתה

 

 

קורה לי כל הריון🙂norya

נורמאלי לחלוטין. אחרי כמה זמן מתרגלים ושמחים בהריון, גם אם החששות לא נעלמים לגמרי.

טיפ שקיבלתי פה ועזר לי- לחשוב בדיוק ממה את חוששת ולנסות לתת לזה מענה או דרך פעולה.

אבל תזכרי שגם אם אין פתרונות- יש עוד תשעה חודשים שיכולים להשתנות בהם מלא דברים (לדוגמא אני חששתי גם ממעבר דירה שתיכננו קצת אחרי הלידה, ובסוף לא עברנו דירה). אני מרגישה שהחיים מסתדרים מסביב לילד החדש.

וגם, הקב"ה איתך, את מגדלת בתוכך ילד שלו! בע"ה הוא יסדר לך הכל❤️

לי כן עזר לשתף את בעלי. חשבתי איתו על פתרונות לבעיות שעלולות לצוץ (לי זה ממש עוזר) והוא גם עזר לי להתחזק באמונה.

בשעה טובה, בבריאות ובקלות בע"ה 🙂

אם זה היה קורה לי בעברתפוז כתום

לא חושבת שבכלל הייתי נכנסת להרפתקה הזו..

אלאכ גם אז הייתי שושכחת כמו עכשיו.

זה בעיקר בעיות יותר

 בכיוון הכלכלי

אני אחת שלא מגזימה בכלל

אבל יש לי את מה שאני אוהבת להוציא על זה

ומפחדת שעם לידה של תינוק בה

בכא אצטרך יותר להצטמצם בכל מיני תחומים

ובכלל על העתיד לדאוג לכולם

זה בעיות שלא  בטוח שהפתרון בידיי...

מרגישה זה אגוגאסטי כמובן

אבל לא מצליחה להשתחרר מזה...

 

וזה חוץ מהחששות שהכל יהיה בסדר בה

שזה שם

מחכה לי בפינה

ואני מפחדת להתמודד ולהתסכל לזה בעיניים

אחת הסיבות גם שרציתי למנוע \זה כי הרגשתי הרבה יותר רגועה

ועכשיו שוב להתחיל בסרט של לחץ מבדיקות וכו

כמובן שאם היו אומרים לי הכל יעבור בשלום בה

אולי הלחץ גם מדברים אחרים היה מתגמד

 

 

 

 

חיבוק! החששות האלו ממש מעיקיםnorya

וההורמונים מעצימים הכל, לא פשוט..

אני יכולה רק לומר שבהריון האחרון היו לי החששות הכי משמעותיים (ממה שאני זוכרת...). וממש אמרתי לעצמי שפעם הבאה אני מונעת יותר זמן. והנה עכשיו אחרי שדיברנו עם הרב, סיכמנו שנפנה אליו שוב בעוד חצי שנה אם נרצה להמשיך למנוע, ושוב אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה הפסקה ארוכה...

גם אצלי החשש המרכזי היה כלכלי. היינו צריכים לקנות רכב גדול, ורציתי להאריך חל"ד, והכל מתייקר, ועוד ועוד... ופשוט היתה לנו סייעתא דשמיא ענקית עם זה. לא היה נס גלוי, לא כסף שנפל מהשמיים, אלא פשוט חיסכון שהלך והצטבר באופן פלאי שלא היה לנו לפני זה. תודה לה', היה לנו ברווח כל מה שהיינו צריכים פלוס.

בעזרת ה' הקב"ה יסדר לכם הכל! כמו שאמרת, אין יותר מדי מה לעשות, חוץ מלסמוך עליו פשוט❤️

וואוו הלוואי הלוואיתפוז כתוםאחרונה

הלוואי שהחששות באמת יתבדו, או שיתפרו בה!

וגם הלוואי גדול שלמרות הכל אני אהיה מאושרת במה שניתן לי..

ולא תהיה לי כבר התחושה המבאסת הזו...

עוד לפני הלידה בה

כי לא מבינה איך אני שורדת ככה...

 

תודה בכא על העידוד!!!! גם מילים כאלו נותנות כוח!!

מה עושים כשיש אחות שאין סבלנות אליהאלוללל
עבר עריכה על ידי אלוללל בתאריך י"ז באלול תשפ"ג 12:15

ולא בא לי לפרט כרגע

 

מרגישה נורא שאני ככה מרגישה

 

זה לא סתם כמובן

אבל קשר שמעיק ממש

זה נורמלי?חיים חדשים🍃

ב״ה לקראת האמצע של ההריון השני ואני מפחדתתת! לא מצליחה לחשוב על הדברים החיוביים כי הפחד משתלט עלי

מפחדת מהלידה עצמה, מפחדת מתפרים, מפחדת מגודש, מפחדת מהתקופה הקשה שאחרי, מפחדת משהשינוי הגופני.. פשוט מפחדת

 

ילדתי לפני 8 חודשים בערך, הלידה לא הייתה טראומטית בכלל, וכל ההריון היה רגוע יחסית (היו קשיים בהריון עצמו אבל לא פחדתי בכלל מהלידה), אפילו כנשכנסתי לחדר לידה הייתי ממש רגועה

אבל האחרי - היה לי ממש קשה! עם כל התפרים והגודש וכו׳ (רק מלהיזכר מפחיד אותי לחשוב שאולי זה יקרה שוב)

יש דרך להנות מההריון הזה בכלל? לפני כן ממש רציתי להיכנס אליו אבל ברגע שגיליתי שאני אכן בהריון כל הפחדים התחילו לצוף בהמוניהם

 

כמו שאני מכירה את עצמי, רמת כח הסבל שלי נמוכה.. לא יכולה לסבול כאב, אבל תכלס לידה זה כואב - יש איזשהו דרך להשלים עם זה?

וגם, היה לי חתך יזום + קרעים בלידה הקודמת, והאמת הצלקת עדיין מורגשת.. מה הסיכויים שזה לא יפתח בלידה הבאה ח״ו? מפחיד אותי לחשוב על זה, יש מה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב?

(תכלס עיקר הקושי שלי אחרי הלידה היו התפרים.. זה כאבים נוראייםם, אפילו יותר מהלידה עצמה - ילדתי עם אפידוראל)

אה וגם אשמח לעצות לגבי ההנקה בהתחלה.. איך כמה שיותר להקל על הגודש של הימים הראשונים (בלידה הקודמת לא ידעתי כלום פשוט כלום, והיה לי גודש מטורף במשך שבועיים לפחות, הרגשתי שאני פשוט עומדת להיקרע מרוב גודש.)

זה גרם למצב כזה שבשבועיים הראשונים הייתי מכונסת בתוך כל הכאבים שלי ולא היה לי את הפניות להנות עם התינוקת החדשה 

 

אסכם את השאלות שלי שיהיה יותר מסודר:

1) איך מנטרלים את הפחדים שלא מקדמים אותי לכלום? אני רוצה להנות מההריון והלידה האלו...

2) בלידה הקודמת כשהתחילו הצירים הרגשתי פשוט חסרת אונים בקטע שאין שום דבר שעזר לי.. יש לכן טיפים להתמודדות עם הצירים?

3) יכול להיות שבתוך זמן כזה קצר החתך יפתח בלידה הבאה? או במילים אחרות, אם היו לי תפרים בלידה ראשונה מה הסיכויים שגם בלידה שנייה יהיה?

4) יש דרך למנוע תפרים?

5) יש דרך למנוע גודש?

 

תודה רבה! אשמח לתגובות

לא יודעת אם קשור . אבל אשמח לעודג אותךדובדובה

שגם אצלי היריון ראשון היה שונה. בלידה באמת היה נורא התפרים שתפרו אותי 3 שעות. הכאבים הנוראיים בהנקה הגודש ביום הרביעי שהרגשתי שאני מתפוצצת.. הריפוי אחרי. לקח לי איזה חודשיים להרפא. הייתי גמורה.

פיזית ונפשית

וגם אני נכנסתי אחרי כמה חודשים להיריון שני והלידה עברה בקלילות ולא היה  תפרים ולא היה שום גודש ושם כאבים בהנקה ושום החלמה קשה. הכל היה קליל מאוד ..

אחכ ההיריניות לא היו צמודים וכן היה קשה יותר. לדעתי זה קשור .. שצמודים הכל יותר קל. כאילו הגוף זוכר טוב וקל לעבור את זה בקלות יותר... מעניין אם התאוריה שלי נכונה. לא אשכח לעולם את הלידה השניה שלקחה 45 דק לעומת הראשונה שלקחה 28 שעות. שהקטנה פשוט החליקה ובקושי לחצתי. מזל שהגעתי לבית חולים בזמן. הכל היה מושלם מדי..ברוך ה'.

פיצוי על הלידה הראשונה המזעזעת שחוויתי

אצלי לידה שנייה הייתה קלה יותר מכל הבחינותמקקה

פחות כאבים

פחות תפרים (בשנייה היה לי חתך יזום ובראשונה קרעים)

הנקה הלכה ממש בקלות כשעם הראשון היה ממש קשה

לא היה לי גודש וסרטים אחרי שעם הראשון היה כל הזמן דלקות

הטראומה הנפשית הייתה פחותה בהרבה

זה יכול להיות שונה לגמרי מהפעם הקודמת שלך

תודה לך!❤️חיים חדשים🍃
תודה על התגובה! עודדתחיים חדשים🍃

ומעניין ממש מה שאת אומרת... לי דווקא היה בראש תאוריה הפוכה; שבגלל שהגוף ״לא הספיק״ להחלים מספיק אז הלידה מתחילה ממקום נמוך יותר ואז עלולים להיות נזקים...

חחח דווקא מסתבר שהגוף באיידובדובהאחרונה

אני לא הראשונה ששמעתי שלידה שניה היתה קלה...

בעזרת ה' גם אצלך וגם ההחלמה אמן

אי אפשר לדעת מה יהיה בלידה השניהnorya

אבל הרבה פעמים הלידות והחוויות שונות מלידה ללידה. בע"ה תהיה לך חוויה חיובית בכל התחומים!

אענה על מה שאני יודעת-

לגבי הצירים, עברת קורס הכנה ללידה? לימדו אותי בקורס כל מיני תנועות שאפשר לעשות להרגעה. כל לידה מחדש אני מגיעה לצירים וחושבת "מה כבר יעזור לי לזוז ככה?!" וכל פעם מחדש מופתעת מכמה התנועתיות עוזרת.

לגבי התפרים, אצלי בלידה הראשונה היו יחסית הרבה תפרים, בלידה השניה אחרי שנה ו-9 היו ממש מעט תפרים ובלידה השלישית אחרי שנה ו-8 לא היו תפרים בכלל ב"ה. הכל יכול להיות.

יש מה שנקרא "עיסוי פרינאום" אבל היעילות שלו מוטלת בספק.. את יכולה לקרוא על זה.

ולגבי הגודש, זה הסיוט הכי גדול שלי כל לידה מחדש. ובאמת כמעט לא מדובר לפני הלידה... רק בגלל זה הייתי חייבת להגיב לך... מלידה ללידה אני לומדת שזה לא כזה נורא לשאוב בהתחלה כדי להרגיש יותר טוב. נכון שאומרים לא לשאוב הרבה כדי שהגוף יתרגל לכמות הרצויה אבל פעם אחת העלתי חום ולא בא לי לחזור על זה. אז אני שואבת גם יותר ממה שמומלץ. בסוף הגוף מתרגל, גם אם זה לוקח יותר זמן, וההרגשה הכללית משתפרת פלאים אחרי שמרוקנים חלק מהחלב. אז אני מתארגנת על משאבה ממש בימים הראשונים אחרי הלידה (אצלי הגודש המטורף מתחיל כשלושה ימים אחרי הלידה). ובסוף אני מודה על זה שיש לי סטוקים של חלב במקפיא

בשעה טובה ובשורות טובות!!❤️

וואי תודה רבה!❤️חיים חדשים🍃

האמת נראה לי אני באמת צריכה להרגיע את הספקטיזם שלי לגבי התנועתיות בצירים...

ולגבי הגודש - זכור לי שאחרי הלידה כל אחד שייעץ לי אמר משהו אחר לגמרי.. הלכתי לרופא בשבוע שאחרי הלידה - אמר לא לשאוב בכלל בכלל, אחריו נכנסתי לאחות: עדיין לא שאבת??

וואי זה הכניס אותי לחוסר אונים יותר ממה שהייתי בו

אבל נראה לי באמת אתכונן על לשאוב קצת, כי לא מצאתי דרך התמודדות אחרת

חחח אז מה שאני אומרתnorya

תעשי מה שגורם לך להרגיש טוב! ותבואי מלכתחילה בגישה הזאת, אולי זה יגרום לך להגיע יותר רגועה

תתכונני עם משאבה שטופה מראש, שלא תצטרכי להתעסק בזה...

אפשר גם להשתמש בקומפרסים כדי למנוע מהגודש הרציני לבתנועה מתמדת

לפני ההנקה לשים קומפרס חם (או להיכנס למקלחת חמה, לעסות קצת ולשחרר את המלאות) ואחרי ההנקה להניח על השד קומפרס קר (אני שמתי מגבת רטובה במקפיא לכמה דק)

לי אחרי הלידה הזו זה עזר ותוך יום בערך התאזן הגודש ולא הייתי צריכה להגיע לשאיבות (וגם אם כן החלטת לשאוב- רק עד תחושת הקלה ולא עד ריקון, כי זה יעשה פעולה הפוכה ויאותת לגוף להגביר את תפוקת החלב)


בהצלחה!! ומאחלת לך שהפעם תהיה חוויה מתקנת (וזה לגמרי אפשרי! לי הייתה לידה שניה חלומית לעומת לידה ראשונה זוועתית וקשה מכל הבחינות 😬 ושמעתי על עוד הרבה כאלה. בע"ה יהיה גם לך 🙏 וכמובן המון תפילות)

רק רוצה להגידאישהואימא

שלי הלידה הראשונה ואחריה היה גיהינום... גם בנושא התפרים וגם בנושא הגודש... והלידה השניה והתאוששות אחריה היו פשוט חוויה מתקנת ממש!!!

לא היה לי אף קרע והתאוששות הייתה מדהימה!

היו לי מלא צלקות ואף צלקת לא נפתחה! (אפילו בסוף ההריון הייתה לי נפיחות ודליות על התפרים). הרופאה אמרה לי לא לעשות בשום פנים עיסוי פרינאום(כי זה יכול להחליש עוד יותר את אזורי התפרים) והיא כתבה מכתב למיילדות איפה להיזהר מהצלקות ולהיזהר .. המיילדות היו ממש מקצועיות וכאמור בעזרתם וכמובן בעזרת ה' יתברך, לא היו לי תפרים

בהצלחה!!

תודה לך! עודדת אותי❤️חיים חדשים🍃
לגבי הציריםתלמים

ממש עוזר לי נשימות. יש מה שנקרא נשימת גרון שנושמים ומוציאים את האויר דרך הגרון כזה, זה יוצר אוושה כזאת, ממש מרגיע את כל המערכת.

ולגבי הגודש גם לי זה הפחד והסיוט אחרי לידות, אני רק סוחטת אחרי כל הנקה עד להקלה ואז גם הגוף לומד לא לייצר יותר, ובאשפוז יש הרבה פעמים פדים קפואים אז שמה מתחת בית השחי כזה איפה שממש כואב שהחלב מתייצר וזה ממש עוזר

תודה רבה!❤️חיים חדשים🍃
העידוד שלי ממרום נסיוני ב"ה-נביעה

הפחד זה כמו אחד הצירים... משהו שחייבים לנשום עמוק ולתת לו לעבור מעלייך וללכת ממך. זהו. לך. תן לי להנות מההריון.

תמיד מגיע הפחד. מה עושים?

קודם אדבר איתך מבחינת ההגיון-

אין ולא תהיה לך יותר לידה ראשונה!!! את אחריי!!

אחכ- ב"ה כבר הבנתי מה אני צריכה שיהיה לי טוב- לקחתי דולה, הספקתי אפידורל, את אמא שלי לא קרבתי אפילו לחדר לידה (מילאה אותי בלחץ נורא), רק סביבה תומכת.

חוצמיזה שהיה לי הרבה יותר ביטחון לבקש מה שטוב לי מהצוות. בלי לחשוש ממה יגידו האחיות/ מילדות/רופאים. לא הזיז לי אף אחד!! ידעתי מה אני רוצה ושכולם יקפצו. 

לגבי תפרים- תפילות מעכשיו שלא יהיו תפרים/ חתכים- ממש חלק מתפילות ההריון.. וכנל עם הגודש!

הגודש- לרוקן טיפה, כרוב, כרוב כרוב....

תפילות תפילות תפילות..

 

בהצלחה והריון תקין, לידה קלה, בלי תפרים, בלי חתכים, בלי גודש, עם הנקה בקלות, וכמובן תינוק בריא ושלם ואמא שמחה עם מלא כח!!!

 

 

 

תודה רבה על העידוד!🥰חיים חדשים🍃

נשמע שאולי באמת אני ארצה דולה, יודעת אולי אם יש החזרים מהקופה (כללית) גם אחרי לידה ראשונה?

 

ואמן!! בע״ה❤️

לא יודעת לגבי. כללית..נביעה
אבל לדעתי חפשי דולה בסטאגז'-מקל על העלויות.....
בשעה טובהתהילה 3>

אתייחס לשאלה הראשונה...


הכי טבעי שיש פחדים בהריון.. ובטח אם היו דברים מורכבבים בעבר,

אבל לא רק.. מציעה לך במקום לנטרל את הפחדים להפוך אותם לתפילות, על כל מה שאת רוצה וחשוב לך, את כל מה שאת מפחדת ולא רוצה.

שבע"ה הכל יהיה בקלות

רעיונות למאנצ'ים לילים יתקבלו בברכה🙏פנינה 0

כל לילה אותו סיפור

נכנסת למיטה מוקדם מהרגיל, עייפה כל היום...

ופתאום נהיית רעבה (אחרי שאכלתי ארוחת ערב וקדם ערב ועוד)

ניסיתי כבר את כל האוכל הקליל והלא משמין שזמין בבית ובצרכניה

ועדיין מוצאת תצמי רעבה

אמרו לי שזה לגיטימי בהריון להרגיש ככה....

מה אומרות?


לגיטימיהמקורית

אבל זה יכול לנבוע גם מהעייפות או מזה שלא שתית מסםיק במהלך היום

צמא/ עייפות מיתרגמים הרבה פעמים לרעב

וכמובן יכול לנבוע גם מהשינוי ההורמונלי

יש שכאלה שבהריון יש רעב תמידיEliana a

בעייה

תנסי לאוכל אוכל משביע כמו למשל קופסא טונה ,כמה קציצות , חזה עוף, וכדומה 

לדעתינביעה

2 דברים:

הראשון.. לקחת באיזי.. מותר לך בהריון לאכול כשאת רעבה וזקוקה למזון בכל זמן נתון, בלי מצפון!

השני- תנסה על ההתחלה 2 קרקרים(4..😆)/ 2 פרוסות לחם וכזה- עם ממרח (אבוקדו, חמאה, קוטג, טונה..)

אצלי ראיתי שעם כל הכבוד לירק וחלבון- כשאני ממש רעבה אני צריכה את הפחמימה הטובה (לא עוגיה בואי נאמר..)

עם משהו שומני (ממרח שומני מאזן סוכר)

בהצלחה ובבריאות ובקלות!


מצטרפת לדבריםחרות

ראיתי על עצמי שכשאני רעבה בהיריון רק פחמימה הצליחה להרגיע את הרעב... כנראה את באמת צריכה עוד אוכל...

מכירה את התחושה שאי אפשר להירדם כי רעבים...

לגיטימי לגמריפה לקצת

אני יכולה לקום ב3 לפנות בוקר כדי לכרסם מלפפון 😆

ובדכ אחד לא מספיק ומראש לוקחת 2

זה מרגיע אןתי עד הבוקר בדכ (הבוקר שלי מתחיל ב5 וחצי-6)

אומרות שחצי שני
כל אתמול חשבתי עלייך ורציתי לשאול מה שלומך
הגיוני מאודתוהה לעצמי
מכירה מישהי שישנה קבוע בהריון עם עבאדי ליד המיטה😅
אני עם בייגלה 🤭פה לקצתאחרונה
ברגע שמתחילות בחילות אני אוכלת כמה בייגלה ולרוב זה עובר
איך אתן מוצאות בייביסיטר?אנונימית בהו"ל

ההורים שלנו לא יכולים לשמור על הילדים בשגרה.

אז איך מוצאים?


לא מוכנה שמישהי מתחת לגיל 30 תהיה עם הילדים שלי, היא צריכה גם להיות אמא בעצמה.

אני ממש חוששת.

הם פיצים ומאוד רגילים לזה שאנחנו תמיד בבית.

לא יצאנו אף פעם לנופש/אירוע/ערב בלעדיהם. אף פעם!

אפילו לא כמה שעות בבוקר, אלא אם כן הם בגן.


איך משחררים? איך מצליחים לסמוך עם כל המצב היום???

כל אחת חשודה בעיניי. זו האמת.

לפעמים זו האפשרות היחידהאפונה

אם צריך בייביסיטר שתאסוף מהגנים זה רק עד כתה ו'. בנות ז' ומעלה לא נמצאות בצהריים.

השנה היתה לנו בייביסיטר קבועה אחת לשבוע, חגגה בת מצווה באמצע השנה. מצויינת!! אחראית, דייקנית, היה לה חיבור טוב עם הילדים.

ונניח יש איזה מקרה חירום שהיא לא יודעת לתפעל - אפשר לבקש עזרה מהשכנה הצמודה.

אם הבן שלי נועל כרגע מידה 26 בסנדלים וזה בול עליו,שמן קוקוס

כדאי לקנות סנדלים במידה 27 או 28?

לא רוצה שיהיה לו גדול אבל גם לא רוצה שיהיה בול...

אין לדעת....תלוי בילד ובצמיחה שלויעל מהדרום
אני רוצה לקנות לעונה הזו, לא לעונה הבאהשמן קוקוס
אהה. אז הייתי קונה 27יעל מהדרום
צריך למדוד ולראותאביול
חושבת שהייתי קונה 27
למתי?סליל

לעונה הבאה?

הייתי קונה 28, הבן שלי רק בעונה הזו עלה 3 מידות מ24 ל27

וואו 3 מידות זה המוןןןןכבתחילה
בן כמה שיש ככה קפיצת גדילה?
הבן שלי עלה בפחות משנה מ19 ל23מקקה
שלי קפץ מ19 ל23 תוך חודשהיופי שבשקט

בגיל שנה וחצי בערך

אבל הוא עושה קפיצות גם במידות בבגדים (קפץ מ3-6 ל12-18)

משעשע. הבת שלי בת 3 נועלת 21 בסנדליםיעל מהדרום

 לק"י


אבל בחברות אחרות 21 קטן עליה.

אם כי, הם די קטנה בגודל....ככה שהגיוני שהיא נועלת 22-23 כמו ילדים בני שנתיים ופחות.

שנתיים וחציסליל
חחח...הבת שלי בת 5.5 ונעלה השנה סנדלים משנה שעברהיעל מהדרום
לק"י


מידה 28.

אותו סוג של נעל?מוריה
יש הבדל גם בין החברות.
אותה חברהסליל
גם אם יש קצת הבדל, הוא קפץ שתי מידות לפחות
😊 ב"ה.מוריהאחרונה
מציעה שאם את קונה בלעדיו,מוריה

תקחי מידה של הרגל. להעתיק על קרטון. ואז להכניס לתול הנעל.

הגודל משתנה גם בין החברות.

"תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה"מקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י"ג באלול תשפ"ג 16:17

עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י"ג באלול תשפ"ג 16:16

עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י"ג באלול תשפ"ג 16:15

ערב ראש השנה תשפג עוד הייתי תמימה

הוצאתי התקן חודש לפני. הוסת לא הגיע.

בדיקה ביתית- שתי פסים יפייפיים.

שמחה גדולה בשמיים ובארץ.

 

יומיים אח"כ מתחילה להכתים, אפילו דימום קטן

מתיעצת עם המרפאה אם לבוא להיבדק- הן ממליצות שכן.

 

אולטרסאונד

יש דופק חלש - פלא ממש. אפילו לא ידעתי שאני בשלב כזה.

וגם כתם כהה- אולי המטומה

 

מתחילה דופסטון,

הדימום מתמעט ומפסיק.
 

שבוע 8- הולכת לרופאה שלי, העובר גדל ותואם שבוע. והדימום פסק לגמרי- עדיין יש כתם כהה אבל מתחילים להיות אופטימים.

 

שקיפות... שבוע 12.

מתרגשת ממש
 

אולטרסאונד. שקט.  אין דופק.

עובר תואם שבוע 8+, כנראה דמם לא הרבה אחרי התור הקודם.

 

ביוקרטיה, גרידה, לב שדמם ולב שנשבר.

 

מתחילים מסע

לוקח לגוף הרבה זמן להתאושש.

7 חודשים שבהם בדירות לאיפוס הבטא, ואז היום מוקדם לפני טבילה, ושיא שלילי של מחזור משובש של 18 יום.

ליווי של רב, ומוצאים פתרון הלכתי

 

במקביל קובעת תור לרופאת פוריות.

הפלה אחת ו7 חודשים של ציפיה מצריך בירוק נוסף

 

שבוע לפני התור- בדיקה ביתית חיובית.

התרגשות.

 

4 ימים לפני התור עושה בטא- 54. לא מה שציפיתי.

יום לפני התור - 113.

מתיעצת עם רופאה, היא אומרת שלא ניתן לדעת לאן זה ילך...

מתקשרת למרפאה, מבקשת לדחות את התור, אין תורים פנויים לעוד 3 חודשים.
 

יום של התור. כמה בבוקר- יוצאת לעבוד. התור אחה"צ.

מקבלת טלפון מהמרפאה. יש להם בלת"ם, מתנצלים ממש ומודיעים שאין להם ברירה לדחות את התור בשבוע.
 

למחרת עושה בטא- 87.

 

מגיעה לרופאה עם תוספת הריון כימי לתיק הרפואי.

היא מפנה לכל מיני בדיקות ומבקשת לראות אותנו עוד חודש וחצי במרפאה בקופה.

 

שבועים וחצי אחכ, יום - שוב בדיקה חיובית. פס חלש.

יום למחרת,יום חמישי- פס לא מתחזק. מבינה שזה לא הולך למקום טוב.

יום ראשון- בטא 12.

מתחיל דימום.

מתחילה את הבדיקות... מבקשת שוב לדחות את התור בשבוע- כדי להספיק עוד בדיקות. קובעים לי תור חדש.
 

מגיעה לתור.

הספק של הפלה + 2 הריונות כימיים רצופים בשנה.

הרופאה אומרת לאחות  "5 הריונות, 2 ילדים"

לא קולטת שזה הנתונים שלי.

 

עוד בדיקות. עוד ביקרטיה לאישור בדירות. התכתבות עם ההמטולוג שלי- ועוד הפניות.

עוד לא מספיקה לעכל את כל הרשימות

 

ושוב- בדיקה ביתית חיובית.

כבר לא מתרגשת.

בטא יום לאיחור- 681. עדיין לא מתרגשת.

3 ימים אח"כ- היום-  2303.

ועדיין לא מצליחה להתרגש

אבדן התמימות.

וואו גרמת לי ממש לדמעותפיצישלי

כמה עברת

חיבוק ענקקקקקקקקקקקקק

גיבורה שאת

בעז"ה עוד 9 חודשים עם תינוק בריא ושלם

חיבוק ענק! ומבינה אותך מליון אחוזפרח חדש

לרגע חשבתי אולי אני כתבתי את זה

תדברי עם ה'.. תתפללי

זה ממש נותן כח

בעז"ה שימשיך בבריאות ובקלות! 

חיבוק גדול ❤️נטועה
כמה עברת!!! מחכה שתבשרי על לידה מדהימה בידיים מלאות בבריאות ונחת 🤍
חיבוק אהובה, קשוח ממש !אנונימית988
כתבת מרגש ממש!מאוהבת בילדי

מזדהה לגבי אובדן התמימות... איי איי איי...

הלוואי שתצליחי להתגבר על זה ולשמוח ולא לדאוג כל הזמן!

הריון קל ותקין ומשעמם!

ושתסיימי בידיים מלאות ובלב מאושר!

וואי, קשוח ממש!מכחול
בעז"ה בעוד קצת פחות מתשעה חודשים תוכלי לבשר לנו בשמחה על לידת ילד/ה בריא/ה!
מזדהה ממשעדי7

מברכת שתזכי לידיים מלאות הפעם

עשית בירור קרישיות?מחושלת

באמת קשה לשמוח עם כל מה שעברת... זה סוג של מנגנון הגנה.

בעז"ה שהכל יעבור תקין ותעברי שקיפות עורפית תקינה בטח כבר כן תעזי להתחיל להאמין ולשמוח.

תעשי בירור על הגורם להפלות ותטפלי. יש גם טיפול מניעתי גם אם לא מוצאים סיבה להפלות.


מאחלת הריון תקין ומשעמם ובידיים מלאות בעז"ה.

^^^פרח חדש

יש רופאים שנותנים תרופות כמו אספירין

לנשים שעברו כמה הפלות לא מוסברות

יש פקטור 5מקרמה

ואני עושה עכשיו בירור קרישות מורחב יותר.

אני בליווי המטולוג מעולה- שאני סומכת עליו

אני רק- חיבוק!!! בעה שיהיו בשורות טובות!!נביעה
ושיעבור בקלות!!


אוף מה שעברת.... ה' שלח ישועות!!!!

וואוו כמה עברת!אמא יקרה לי*

הלוואי בע"ה הריון תקין ובריא ולידה קלה בידיים מלאות!

חיבוק ענק......דפני11

אין מילים

כמה אנחנו בידיו..

הלוואי אמן שאכן תכלה שנה וקללותיה

תחל שנה וברכותיה

❤❤❤❤❤❤❤

וואו... אובדן התמימות.. הזדהיתי ככ..ליני(:
מתפללת בשבילך שהפעם תיראה אחרת... חיבוק!
יקרה. ואהובה ...דובדובהאחרונה

גם אני אחרי 3 הפלות רצופות בשבועות 9-11

כבר לא התרגשתי שראיתי 2 פסים חיוביים.

בכלל לא רציתי היריון. כל כך פחדתי להפיל.

ואסור היה לי להשתמש בינתיים במניעה אז השתמשנו בשקפים ודחיתי מקווה

אבל אז משמים,

בים ה8 של חנוכה טבלתי,

נפקדתי.

ראיתי את ה2 פסים כי המחזור איחר...

לא בכיתי. לא שמחתי.

רעדתי. פשוט רעדתי.

קראתי לבעלי שיתמודד גם הוא עם הבשורה הקשה.

בעלי התחיל לרעוד ולא אמר מילה.

הוא פשוט התקשר דחוף למרפאה של פרוספור כארפ שכבר שלח אותי לבדיקות בגלל ההפלות.

ובנס הודיעו לו שיתפנה תור מהיום למחר. מישהי ביטלה...

בבוקר שאני עם בחילות וצרבות ורק שבוע 5(אולי מלחץ כבר התחיל).נסענו שנינו

שקטים לא מדברים

עייפים משנה וחצי נוראיות

אמרתי לקב"ה. לא ביקשתי עוד ילד.ביקשתי לחיות ולהרגיש טוב

אבל עכשיו שגיליתי אני מתחננת אל תתן לי לעבור מה שעברתי כבר 3 פעמים. זה היה סיוט כל פעם.

הגענו לכארפ... הבדיקות הרי תקינות.. הכל פיקס.

שלח לעשות עוד בדיקת קרישיות אחת שחסרה ..

(שגם היא אחכ יצא. טובה)

הוא מחליט לתת לי זריקות פרגניל....

כל יומיים.

אני רצה כל יומיים לקבל זריקה. תוך הקאות וחולשה.

אני יורדת במשקל . כי לא מפסיקה להקיא .אני זועקת לה' ונזכרת ברבקה אמנו..  בוכה....

מה אני צריכה את הסיוט הזה?

אלוקים תציל אותי מהיסורים האלה

בעלי דואג לוקח אותי לעירוי בשארית כוחותי.

זה נותן לי קצת כח

ממשיכים עם הזריקות. שבוע 10 יש דופק. עברתי את מה שהיה נורא.. תמיד כבר הדופק הפסיק קודם.

אני דומעת. טיפה.

יום אחרי דימום מטורף.

רצה למוקד. המטומה ענקית. בגודל של השק היריון.

בוכה לה' שאני ביסורים. אני כבר לא יכולה יותר.

יש דופק. צריך להתפלל שההמטומה תתכווץ.

חוזרת לכארפ. נותן תמיכה של דופסטון.

חודש חמישי נגמרים הכתמים של ההמטומה.

מתחילה להרגיש טוב .

סוףסוף היריון נחמד ...

הברזל יורד נותנים לי ונופר בלי סוף...

בסוף יולדת בשעה טובה יומיים אחרי התאריך המיוחל.

ישתבח שמו ..

תהי אופטימית אהובה

אין יאוש בעולם כלל ...

בהצלחה רבה

 

נפיחות בכפות רגליים וקרסוליים שבוע 39עירנות יתר

השבת היה שבת משפחתית, הרבה ישבתי/ עמדתי/ הרמתי את הבת שלי, לא יצא לי הרבה לנוח למעט איזה שעה וחצי באמצע היום, שמתי לב מאחהצ וערב שהכפות רגליים יותר בצקתיות וגן הקרסוליים, לא הצלחתי להגיע למצב של מנוחה והרמת רגליים עד עכשיו, חוץ מזה מרגישה טוב וברוך ד' אין משהו מיוחד.

האם זה נורמלי החודש תשיעי מצב כזה? באופן כללי נפוחה יותר וכבדה כמובן כיהא לשלב ההריון...

הינביעה

בכל מצב את בשלב שכל איזה שבוע את צריכה ללכת לבדוק מדדים..

אז זה זמן מצוין לברר עם האחות.. היא תשלול רעלת ובע"ה יהיה בסדר💜

ב"ה שזה רק עכשיו ולא כבר באמצע ההריון..

הייתי במעקב יום חמישיעירנות יתר

ברוך ד' היה תקין בבדיקת שתן ולחץ דם, מוניטור...

אם מחר בבוקר יש שיפור אז זה כנראה מהמאמץ היום נכון?


יש מצב..נביעה

תראי שאין לך כאב ראש..

ו...


תנוחי!


אם את דואגת, טלפני מחר למרכז לבריאות האישה ותשאלי אחות,

בריאות!

למיטב ידיעתי זה נורמלימקקהאחרונה
אבל אולי כן כדאי להיבדק ליתר ביטחון
בעל מול חברה - מה הייתן עושות?אנונימית בהו"ל

חברה טובה מאוד, שנתקעה בלי צהרון לבת שלה בכיתה א' (לא היתה קבוצה מספיק גדולה אז לא נפתח).

אנחנו נפגשות כמעט על בסיס יומיומי בגינה, הבת שלה משחקת קבוע עם הבנות שלי (לא באותו גיל, אבל מספיק קרוב).

היא שאלה אם אפשר שהבת שלה תהיה אצלנו עד שהיא חוזרת מהעבודה, מצידה גם בתשלום.

מצידי הייתי מזמינה אותה בשמחה. לא יודעת אם כל יום, אבל לפחות להתחלה...


אבל לבעלי זה לא זורם בכלל.

הוא חושש שזה יהפוך לקבוע.

הוא חושש מההתנהגות של הילדה (שיש לה הרבה אנרגיות, אבל לדעתי כשהיא תתארח אצלנו לא נרגיש את זה. לא ניסינו אז לא יודעת...)

הוא כועס על עצם זה שהחברה שאלה.

יש לו מתח מסויים מול הבעל של אותה חברה ולדעתי זה מוסיף לזה שעצם השאלה מכעיסה אותו.

ולמרות שהאירוח לא נופל עליו, זה כן בזמן שהוא אמור להיות בבית, והוא צריך את השקט שלו.


עכשיו ניסיתי לשאול אותו. ידעתי שזה יפריע לו, אבל ממש רציתי להגיד לה שכן ולעזור לה, כי היא באמת תקועה (ניסתה גם עם חברות אחרות ולא מצאה בינתיים סידור אחר).

כבר מתחילת השיחה הוא התעצבן.

בסוף אמר שכן אבל רק מחר ושזה לא יהפוך להיות קבוע.

אבל סיים את השיחה ממש בכעס.


אני מרגישה שהשאלה 'מי קודם - החברה או הבעל?' ברור שהבעל קודם.

אבל פה זה מרגיש לי צורם. לסרב לה רק כי לו זה מפריע (ומבחינתי, מסיבה עלומה. לא הצלחתי להבין באמת מה כל כך קשה לו עם זה, חוץ מחששות לעתיד שזה יהפוך לקבוע).

ומצד שני, אם אני אומרת לה שכן, זה גורם לו להרגיש שהיא חשובה לי יותר ממנו.

מוסיפה, שכרגע השאלה היא רק למחראנונימית בהו"ל

ביום שישי גם ביקשה (כי היתה צריכה להגיע הביתה קצת אחריו), אמרתי לה (באישור בעלי, גם לא בקלות) שרק אם לא תמצא סידור אחר שיבוא אלינו כי לא הכי נוח לנו, ובסוף מצאה סידור אחר.

ועכשיו מבקשת למחר.

אבל היא תהיה תקועה גם בהמשך. כרגע אין לה פתרון...

אמממ... זה בעיקר עניין שלה ושל בעלהשוקולד פרה.

את מבחינתך הבהרת לה שזה לא זורם לכם. ונהדר שעשית ככה.

לדעתי תחכי. אם היא לא מבקשת להמשך אז נהדר. היא הבינה לבד.

ואם היא כן מבקשת, פשוט להגיד שאת ממש מצטערת אבל את לא יכולה.

ככה בכל יום שהיא תבקש (במידה ולא תבין).


כי ברור שבעלך קודם.

והוא הציב קו אדום.

והגבוחות שלו חשובים יותר מהנוחות של החברה שלך.


ואת ממש לא חייבת לה הסברים. גם אם אתן מדברות על זה בגינה.

^^^אני10אחרונה
קודם כל על מחר נתן אישור אז כןאנונימיות
נשמע שיש עניין לא פתור עם בעלךהבוקר יעלה

שאת צריכה לפתור אותו קודם, אי אפשר לייעץ כשלא יודעים על מה זה יושב.

למה זה מפריע לו? בהנחה שמדובר על פעמים בודדות.

משהו קבוע, אני יכולה להבין. ובכמות לא מתאים בכלל לשאול. לא הייתי מבקשת מחברה, זה מעמיד במצב של חוסר נעימות, על אחת כמה וכמה שמציעים תשלום. לא שייך.

כשאין צהרון זה מבאס וקשה מאוד. הייתי שם. צריך למצוא פתרון אחר.

אם זה פעמים ספורות, תפתרי קודם כל מול בעלך.

כמה זמן זה עד שהיא חוזרת?המקורית
הסתדרנואנונימית בהו"ל

היתה לי שיחה טובה עם בעלי.

הכתיבה פה עזרה לי להבין שהוא צריך קודם כל להרגיש שהוא מקום ראשון בשבילי.

ומתוך כך יכולתי להקשיב לו באמת.

ובסוף הסכמנו שמחר זה כן בסדר, אבל להבהיר לה שלא יתאים בהמשך באופן קבוע.

תודה לעונות

נערךEliana a
פטריה באזור הטיטול לתינוקתלפניו ברננה!

נראה לי שזה זה..

עוד אדום ומקומט

היא ממש לא רגועה המתוקה שלי 😥

יש איזה פתרון טבעי שיכול להקל עליה? ולא יוגורט כי נכמר ביום שישי..

שמן זית. וגם קורנפלור עוזרפרח חדש
תודה! ישנה כרגעלפניו ברננה!אחרונה
אם תתעורר שוב נשים לה.
ורידים, איך לאבחן?מפלצתונת

טוב אז אני מבולבלת וצריכה עזרה🙏

כרגע בהריון שני (חודש שביעי כזה) וכואב לי ממש במפשעה בעיקר במאמץ.

פתאום חשבתי שאולי זה ורידים? ניסיתי להסתכל ולא ראיתי ורידים בולטים אבל כן קצת נפיחות אני חושבת...

איך אני יודעת מה זה?

מוסיפה שבהריון הקודם היה לי סימפוליוזיס שבא והולך ועכשיו הכאב לא עוזב😕

 

מישהי יודעת איפה אפשר לקנות כרית שמע ישראל לילדים?שמן קוקוס
באיזור תל אביב 
מה זה כרית שמע ישראל?מתואמת

אם בסך הכול כתוב עליה שמע ישראל אז -

א. אפשר לקחת כרית ולכתוב עליה בארטליין שמע ישראל.

ב. נשמע לי שעדיף לא לישון על כרית כזו... לא מכובד... (בטח אם מדובר בילד קטן שעלול לפספס בלילה...)

אני מחפשת את הכרית הזו ספציפית.שמן קוקוס

תודה!

שימי קישור..טארקו
ישפלאי 1234
בשינקין חנות שקוראים לה תפארתא. זה חנות יודאיקה. לא יודעת אם יש להם. 
מגיגול באינטרנט נראה שיש כמה סוגיםמתואמתאחרונה
וגם שאפשר להזמין דרך האתר. אולי זה יהיה לך פתרון?
אולי באינטרנט? אם רלוונטיפה לקצת
יש לנו כרית כזאתאביול

לא הנבתי את הקטע שלה... קיבלנו במתנה.

אני חושב שזה מחנות יודאיקה בכפר חב"ד. 

בטוח לא בהריון?סטאס36

אני מנסה להכנס להריון מתחילת השנה.הפסקתי גלולות בנובמבר 22. המחזור מאוד לא סדיר מאז שהפסקתי ויצא שכל בערך 35-37 ימים קיבלתי וסת .

אבל הספקתי לתפוס פעמיים הריון כימי שהסתיים בכל פעם אחרי שבוע בדיוק מהאיחור.. כ45 ימים סה״כ בין וסת לוסת של אחרי כימי.

היום אני שוב ביום ה41 מאז הוסת האחרונה(משמע באיחור)

בפעמים שבהם זה היה הריון כבר יצאה לי בדיקה חיובית ביום הזה והפעם בדקתי כל יום בשבוע האחרון והכל שלילי. משתגעת כבר .

יש לי רגישות יתרה בפטמות (דבר שאין לי בדרך כלל בוסת)

ואין אפילו זכר למחזור אפילו הגדלתי לעשות בדיקה כמו הפסק טהרה רק כדי לבדוק בעומק- ונקי לגמרי. הפרשות לבנית כמה ימים .

סליחה על כל המידע והחפירה. יש סיכוי להריון למרות שכל הבדיקות שליליות? 5 בדיקות שונות מאז האיחור

מישהי משהו?סטאס36
תעשי בטא{ר}צינית
חוץ מזה, האם היה לך איזה שהוא שינוי, מתח, שינויים במצב רוח בתקופה האחרונה? זה גם יכול להשפיע על קבלת ווסת
אין משהו ספציפי..סטאס36

גם הוסת האחרונה הגיעה באיחור משמעותי אבל ללא בדיקות חיוביות.

ולפני הוסת האחרונה היו פעמיים ברצף כימיים..

שווה להיבדק אצל רופא.{ר}צינית
הייתי מתחילה אולי בפרופיל הורמונלי
יכול להיות הריון אבל שלב מאוד מוקדםפרח חדש

שעוד לא מופיע בבדיקה הביתית

אם עוד שבוע אין מחזור נראה לי תלכי לעשות בדיקת דם

תודה רבה.. מקווה לטובסטאס36
כנראה יש לך ביוץ מאוחר. אבל בבקשה ממך- אף פעם אלאמהלה

תעשי סתם בדיקה עם עד.

את עלולה להסתבך עם זה קשות

את יודעת שהמחזורים שלך לא סדירים. אז תעשי בדיקה אחרי היום האחרון שא פים קיבלת. כלומר לא פחות מיום 46.

מקווה בשבילך לבשורות טובות

רק אל תאסרי את עצמך לחינם

^^^^ גם ככה זה לא יתן לך שום מידעמיקי מאוס

מה העניין לבדוק בנרתיק?

ואם יש שם קצת דם? זה לא אומר כלום לגבי הריון או מחזור.

סתם יאסור אתכם....


בשורות טובות!

אפשר לבקש בדיקת בטא בדם היא יותר רגישה מבדיקה ביתית

תודה רבה. נבדקתי כבר כלכך הרבה פעמיםסטאס36

השנה שלא רציתי ללכת סתם להיבדק בשביל שוב הריון כימי. אבל הפעם אין שום חיובי אז לא חושבת שזה הכיוון. ניסיתי החודש לא לחשוב על זה יותר מדי או לנסות יותר מדי אבל בסוף שוב נכנסתי ללופ הזה של בדיקות ולחץ אולי זה הגורם לאיחור..

תודה רבה. כן את צודקת.. פשוט קשה ליסטאס36
עם חוסר הוודאות מעדיפה לקבל וסת ולא להישאר באוויר ככה .. מחרפן
ממליצה לך ללמוד לזהות את הביוץפרח חדש
ואז זה לגמרי נותן כיוון מתי צפוי להיות הוסת או שתגלי הריון
בת כמה את? זה יכול להיות קשור..באר מרים
בת 26 ..סטאס36
אז כנראה לא קשור..באר מריםאחרונה
גם לי היו מחזורים ארוכים כאלה אחרי גלולותשיפור

אז רק מנרמלת את התופעה .

לי זה לא הפריע להיכנס להיריון. אני פשוט החלטתי שלא בודקת כלום עד שיש שבועיים איחור, כי גם ככה לא סדיר אז חבל להיות בלחץ כל הזמן. אבל כנראה שזה קשה כשאת ממש מחכה לזה.


מעבר לזה לא יודעת מה לומר. נראה לי פשוט לחכות עוד כמה ימים ולראות לאיזה כיוון זה הולך.

מה עושים מה עושים?דור רביעי

הזוג הצעיר הזמין אותנו לראש השנה.

באו במיוחד...

מפחדת נורא בגלל המעבר בין הכדורים. כרגע, סובלת בשקט בבית. יש הרבה כאבים. מפחדת למצוא את עצמי מושבתת אצלם. הם יודעים מהמצב.

כבר חשבתי שיהיה ראש השנה בבית, למרות שהייתה לי הרגשה שהם מתכננים להזמין.

מה עושים?

כלתי תעלב?

כבר הודיעו שאם לא ראש השנה אז שבת בחןרף.

האמת.

עד החורף בלגן ההחלפה יסתיים בעזרת ה' לגמרי מעדיפה ....


 

 

לא יכולה להזמין אלינו מאותה סיבה. אין לי מושג אם אתפקד. יש ימים ממש טובים וישאיומים.

הרופא אמר לא לסגת חזרה. חייבים לסיים עם זה כי מדובר בבריאות שלי.

הרופא אמר לרדת מדורג. זאת אומרת. עד החורף זה יגמר. בינתיים זה תהליך.

תעשי מה שטוב לךאביול

את לא מרגישה טוב- אז לא...

לא חושבת שכלתך תעלב... היא תבין...

יפה שהם הזמינו אתכם.. לא ברור מאלין

וכמובן רפואה שלימה!אביול
מהמם שהם הזמינו!!אוהבת את השבת
נשמע שממש לא מתאים לך אז תסרבי אבל חשוב שתשקםי שממש שימחה אותך ההזמנה וממש התרגשת מזה.. וכדאי גם להסביר את המצב כמו שכתבת .. ושגם לא תוכלו לארח בגלל זה .
תודה יקרותדור רביעי
בא לי לבכות.
למה שתעלב? תסבירי שהפעם ספציפית לא מתאיםמיקי מאוס

שאת לא כ"כ מרגישה טוב ורוצה יותר לנוח בבית

אבל תשמחו לבוא בשבת אחרת

אפשר אפילו לקבוע מתי לזמן שצפוי להיות רגוע יותר

בטח שלהעביר לשבת חורף.דיאט ספרייט

שתפי את כלתך ובנך בסיבה ותודי להם מכל הלב -

כי ממש מגיע להם!

אני חושבת שהם לגמרי יבינו את המצבשלומית.

תאמרי בכנות שאת לא מרגישה טוב וכמובן תודה גדולה על ההזמנה.

תודה יקרותדור רביעי

אנחנו נבוא לבקר אותם בעז"ה בחול המועד, אבל לא ביקור ארוך.

תודה לכולכן🎀

להגיד בכנות שלא, ממש לא כדאי לסבול בשביל זהרקלתשוהנ

אפשר גם לפרט למה, אבל לדעתי להגיד מיד ומעכשיו שלא מתאים כי את לא מרגישה טוב וצריכה את המיטה שלך והבית שלך וכו. ממש מובן לדעתי אין שום סיבה להיעלב.

אפשר כמובן להגיד כמה ההזמנה שימחה אתכם וכו

זהו בדיוק ❤ הענייןדור רביעי

חייבת את המיטה שלי.

וגם - זה ראש השנה. רוצה אפשרות לבכות חופשי לפני הקב"ה כי קשה לי ככה. וזה אני יכולה לעשות רק בבית.


הסברתי להם. מקווה שיבינו.

תודה שאאתן טובות אלי כל כך.

יופי❤️ תרגישי טוב במהרה!!!רקלתשוהנ
אמאלה, איזה מדהימים הם שהזמינו אותך!שמן קוקוס

זוג ממש טרי!!!

 


 

תרגישי טוב

נכון. הם כאלה מתוקים. יש לי חשק שניסעדור רביעי

בעלי אמר נחכה שבוע נראה איך את

 

 

אבל אין לי אומץ. זה כמעט בטוח יבאס את כולנו. אז נמתין ונתפלל לטוב. 

יומיים ר"ה זה קשוחאמאשוני

עדיף כל אחד בביתו עד שתתחזקי מבחינה ביראותית וגם הזוג צריך לחזק את הזוגיות שלהם כרגע.

בע"ה בהזדמנות אחרת שיש יום אחד ולא יומיים ותרגישי יותר חזקה.

כשהגוף בריא יותר קל להכיל מצבים אז גם מבחינה נפשית זה עדיף.

את גרה בקהילה? אולי יהיה מי שיזמין אתכם לארוחה שלא תהיו לבד כל החג.

תודה יקרה💞💞💞דור רביעיאחרונה

אנחנו מוזמנים קל"ב אבל מתארגנים לכל האפשרויות.

באמת יומיים זה מעל ליכולתי.

תודה על ההבנה והעידוד  אני צריכה את זה. הבן הנשוי מאוכזב ממני. אני מקווה שלפחות כלתי נושמת לרווחה. 🙂