גם למחזור לא סדיר כלכך זה לגיטימי ןלא מטופש?…
נכון שלעשות בדיקה בשבוע איחוראנונימית בהו"ל
בטח לגיטימישמש בשמיים
מה זה לא סדיר כל כך?
בגדול לא היה סדיר מעולםאנונימית בהו"ל
ואז לקחתי מסטיק תימני
ואז היו שני מחזורים בדיוק ביום ה31
ואז עכשיו זה מאחר בשבוע (ליתר דיוק, מחר זה מאחר בשבוע)
במקומך הייתי עושה מזמן.. רק מהסקרנותתוהה לעצמי
ממליצה להחזיק בבית סטוק של בדיקות פשוטות וזולות ואז אפשר לעשות בלי מצפון..
זה לא הבעיה לעשות…אנונימית בהו"ל
אני פשוט מרגישה פטתית לעשות מליון בדיקות…
יצא לי פעם לעשות בדיקה בבוקר ובצהריים קיבלתי והרגשתי כלכך מפגרת…
אבל זה יכול לקרות גם באיחור של חודשיים.....טארקו
איך החזקת עד עכשיו?
חצי שני
גם לי, אבל אז לפחות ידעתי שאני הולכת לקבלתוהה לעצמי
ולא נשארתי במתח עוד כמה שעות.. חוץ מזה אף אחד לא צריך לדעת שבדקת אם יצא שלילי🙈
אז אני נשארתי בחשש שאולי היה ביוץ מאוחראנונימית בהו"ל
ועוד כמה ימים כן יהיה חיובי
ואז הגיע מחזור והרגשתי סתומה…
אני יודעת שבדקתי🙈
אויי מחילה עכשיו אני רואה את התגובההשם גדולל
מאחלת לך שתזכי להיקלט בקרוב מאוד! הריון תקין ובריא ביידים מלאות
דאגתי שלא תהיה בבית בדיקה והתגברתי לא ללכת לקנות😅אנונימית בהו"ל
יש סיבה מסויימת לאיחור?השם גדולל
משהו טבעי שלקחת? או תרופות שמשבשות את המחזור אם כן אפשר לחכות עוד קצת, אבל אם לא לקחת משהו אז הייתי עושה בדיקה.. אני אישית הייתי עושה בכל מקרה קשה לי להתאפק 😅
לקחתי טיפות של מירי לב שאמורות לעזור לגוף להיקלט…אנונימית בהו"ל
לוקחים מסוף מחזור עד תחילת מחזור הבא
לא אמור לשבש למיטב הבנתי… הפוך זה נועד לאזן
לא אצל כולן זה עושה את אותו אפקט. חשוב לדעתהמקורית
ולקחת בחשבון
ודאי. זה דברים טבעיים כל גוף מגיב אחרת…אנונימית בהו"ל
אבל בדרך כלל הגוף שלי אוהב את הטבעי הזה
רפלקסולוגיה
שיאצו
דיקור
נטורופטיה
עובד לי טוב אני אוהבת
בדקתי. שלילי. ועכשיו אני ממש חסרת כוח לכל דבר…אנונימית בהו"ל
אוף. זה ממש מאכזב כל פעם מחדשפצלושון
אופ כן…אנונימית בהו"ל
בחיים לא חשבתי שייקח לי כלכך הרבה זמן…
לא הייתי מונעת לו חשבתי.
אל תתעסקי במחשבות האלהאמא לאוצר❤
אין בהם עניין
אני ממש ממש מבינה אותם
אבל הרי זה לא באמת משנה
ה מחליט מתי תיקלטי ומתי יהיה לכם תינוק מתוק
ולמרות שזה נראה לנו ככה לפעמים, זה באמת באמת לא בידיים שלנו...
חיבור גדול יקרה
בסוף זה יקרה♥️
כמובן שהתכוונתי לכתוב חיבוק ולא חיבור..אמא לאוצר❤אחרונה
אוף איזה מאכזבאמא לאוצר❤
מבינה אותך ממש♥️🥹
תודה… אופאנונימית בהו"ל
שאלה בקשר לנובורינג **דחוף**אנונימית בהו"ל
חברות יקרות שאלה,
אתמול טבלתי. ונזכרתי ששכחתי לשים את הנובורינג( הייתי צריכה להכניס אותו שבוע שעבר) , בכ"ז היינו אתמול יחד לא 100%...
הבוקר שמתי את הטבעת
השאלה שלי,
1. אם יצא הריון מהשבוע הזה, האם הטבעת יכולה לפגוע בהריון? אם כן, האם כדאי לי להוציא את הטבעת?
2. בדכ אני מצרפת 3 טבעות, האם כדאי לי הפעם לצרף או להפסיק כדי בכלל לדעת אם יש הריון או לא
( ברעיון אני עם מניעה מלכתחילה לא בקטע להריון, אבל אם יהיה הריון, אני כן אשמח)
תודה וסליחה על האורך
לא יודעת לענות לךהשקט הזה
אבל
א. מקפיצה לך
ב. לא הייתי נמנעת מלחבר טבעות, פשוט הייתי עושה בדיקת בטא/ בדיקה ביתית עוד שבועיים בערך
לא יודעת לגבי 1באורות
אבל קחי בחשבון שאת לא מוגנת מהריון עכשיו למשך בערך שבועיים, למרות ששמת טבעת חדשה.
למיטב ידיעתי הגנה של נובורינגתודה לך ה' 🙏
זה לאחר 7 ימים לא שבועיים
צודקתבאורות
סליחה על הטעות
עונהבתי 123
הכי טוב להתייעת עם המכון הטרטולוגי.
אמצעי מניעה זה לא מאה אחוז מן הסתם הרבה נשים נכנסות להריון ומגלות אחרי תקופה לא שמעתי שזה מסוכן.
אם במכון הטרטולוגי יגידו לך להמשיך את יכולה לחבר ופשוט לעשות בדיקת הריון עוד שבועיים - שבועיים וחצי
2. אין קשר, את יכולה לבדוק הריון לפני סוף הטבעתמיקי מאוסאחרונה
בעוד שבועיים בערך.
ולפי זה תחליטי מה הלאה...
אם ממש חשוב לך לא הריון עכשיו אז כדאי לחשוב על פתרונות כמה שיותר מהר, זה יותר פשוט מאשר הפלה מכל הבחינות. כבר קצת מאוחר אבל אולי עוד אפשר גלולה של היום שאחרי או התקן או אולי פתרונות אחרים
הלוואי שמישהי תדע לעזור לי🙏אנונימית בהו"ל
לפני שלושה שבועות עשיתי בדיקת הריון ויצא חיובי
אחרי שבוע הגיע לצערי מחזור. בדר"כ המחזור שלי הוא לא יותר מיומיים שלושה גג.
הפעם קיבלתי בשני שעבר ועברו תשעה ימים ועדיין דימום!
עשיתי הפסק כבר שלוש פעמים 
בעלי במילואים ואני ממש מקווה שיהיה כבר מותרים עד שהוא יחזור.
מישהי יודעת מה זה אמור להיות?
יכול להיות שזה ממתח ומכל המצב, אבל עד כדי כך?
גם במצבים של מתח דומים שהייתי בחיים, וגם הריון כימי שהיה, לא היה לי מחזור כזה ארוך... נמאס לי מזה כבר
עכשיו ראיתי כתם על תחתון לבן (לא היה לי תחתונית) והאמת? כבר אין לי כוח לשאול רב כי זה יהיה כבר ההפסק הרביעי שלי
לא יודעת מה לעשות
אוף
עשית בדיקת בטא? אם לא את צריכה לעשותבתי 123
לאאנונימית בהו"ל
בעלי במילואים, וממש מפחדת ללכת לבד
קרה לי עם המטומה בהריוןיראת גאולה
המשך ההריון היה תקין ב"ה,
אבל ממש בתחילה הייתה המטומה עם דימום מטורף יותר ממחזור, לא ברור ממה זה נגרם.
אבל זה גם יכול להיות הריון שנפל. וגם אם ההריון לא נפל, הוא נחשב ל'הפלה מאיימת' היות שסטטיסטית דימומים כאלו הם סיכוי להפלה.
בקיצור כל האפשרויות יכולות להיות. כדאי לגשת להיבדק או להתייעץ עם סמכות רפואית. כנראה ישלחו אותך בדחיפות לאולטרסאונד (כדי לוודא שאין הריון חוץ רחמי).
ממש כדאי לבדוק לגבי ההריוןכחל
יכול להיות שזה לא מחזור, אלא דימום בהריון
ולכן חשוב לבדוק ולראות לאן מתפתח..
לגבי הכתם, ממש ממש ממליצה לשאול רב
(לא יודעת מה הגודל שראית וכו') אבל רק אומרת שקרה לי פעם כתם על תחתון לבן, שכמעט עשיתי הפסק חדש
וסתם בשביל להרגיש שעשיתי הכל, שאלתי רב ובסוף זה היה בסדר
ממש כדאי לשאול במיוחד אם את רוצה להיות מותרת כמה שיותר מהר למתי שבעלך יחזור בע"ה
זה מתיש לשאול, אבל הרבה פעמים זה שווה את זה
ובכלל כדאי אולי במקרה כזה להיות עם תחתונית שלא מקבלת טומאה ולהפחית בדיקות למינימום- כמובן בהתייעצות עם רב..
בשורות טובות🥰
כדאי לבדוק אם יש הריון.רוצהכברללדת
תודה רבה לעונות!אנונימית בהו"ל
איך ייתכן הריון עם מחזור?
וביום שקיבלתי עשיתי בדיקה, ויצא פס ממש ממש ממש חלש של בדיקה כנה
כי יכול להיות שזה לא מחזור, אלא דימוםמקרמה
בגלל הריון
יכול להיות דימום בהריון ויכול להיות הפלהשמש בשמיים
אבל בכל מקרה גם אם ההריון נגמר ממש כדאי שתלכי להיבדק כדי לוודא שהכל שם בסדר.
מקווה שזה לא משהו בעייתי עכשיואנונימית בהו"ל
תודה לך!
דימום או כתם?דבורית
אולי זה פצע? במיוחד אם הצלחת כבר לעשות הפסק ושוב חזר קצת
דימום דומה למחזוראנונימית בהו"ל
בלי הרגשה
לא דימום של שטף, יותר דימום של סוף מחזור
רק שהפעם זה פשוט לא נגמר והדימום נראה כמו ביום הראשון
יכול להיות לפי התיאור שזה הפלה של ההריוןSeven
את צריכה ללכת לרופאה..
קבעתי תור לבדיקת דםאנונימית בהו"ל
ועשיתי שוב בדיקת הריון ביתית ויצא שלילית
עדיין יש טעם ללכת לבדיקת דם?
קשה לי לעשות את הדברים האלה לבד..
האמת שדיברתי על אולטרה סאונדSeven
ככה זיהו אצלי הפלה
בעבר היה לי הריוןאני זה א
שהיה לי בו דימום ממש כמו של מחזור.
יום לפני שקיבלתי כביכול היו לי קצת בחיחות ואז,קיבלתי אז,אמרתי טוב זה בטוח לא הריון ואז פשוט היה לי מחזור שלא נגמר ואחרי שבעעיים גיליתי שיש הריון.לצערי הוא לא שרד ובסוף היתה לי הפלה בשבוע 9 ..
אז עשיתי היןם בדיקת דםאנונימית בהו"ל
ויצא 2.3>, אני יודעת שזה אומר שהבטא מאופסת נכון?
אז למה הדימום ממשיך?
ממש רוצה לטבול כבר לפני שבעלי יחזור
מקפיצה. ממש דחוףאנונימית בהו"ל
יכול להיות שזה משהו שמצריך משהו מעבר?
רוצה לטבול כברררר
אני חושבת שכדאי לקבוע תור לרופא נשיםיראת גאולה
כנראה זה לא דחוף.
לדימום אולי יעזור לשתות הרבה מיץ לימון (אפשר לימונדה).
לא יודעת לגבי הרפואי. אבל תשאלי רב!מיקי מאוסאחרונה
אם יש לך כ"כ הרבה כתמים בד"כ הפסיקה תהיה ללבוש צבעוני או לפחות תחתונית
ולהמעיט בבדיקות
מלבד הבירור הרפואי כמובן
בשורות טובות!
דימום מוזר אולי למישהיא קרה?אני זה א
לקחתי פרימולט נור חודש וחצי( לא פעם ראשונה) והתכוננתי לקבל כמה ימים אחרי שהפסקצי ואכן הגיע המחזור הבוקר..
אחרי בערך שעתיים ראיתי שהדימום די חזק אז החלפתי טמפון ואז אחרי בערך חצי שעה הרגשתי כאב וגוש יוצא ממני לנרות הטמפון. הפסקתי באמצע שיחת הטלפון שהייתי בה והלכתי לשרותים. חשבתי שבטח הטמפון התמלא אבל אז ראיתי גוש ענק של משהו לבן. הזכיר לי את ההפלה שעברתי אבל בדיקה ביתית יצאה שלילית. אולי זה פשוט חלק מרירית הרחם שהתעבה בגלל השימוש בפרימולט. האחיות אומרות להיבדק ביממה הקרובה אבל מרגיש לי קצת מיותר ללכת למוקד כי זה לא שיש מה לעשות.. יש לי תור בשני ואני מרגישה בסדר אין דימום חריג ולא כאבים .. אולי זה קרה למישהיא?
אפ אפ צנח למטהאני זה א
האמת מזכיר לי את הדימום שהיה לי אחרי הפעם היחידהתוהה לעצמי
שלקחתי פרימולט נור. כולל הגוש הזוועתי.. אבל לא לוקחת אחריות על אם אצלך תקין.
טוב זה מעודד קצת שאולינזו תופעה מוכרתאני זה א
בכל מקרה כמובןנשאבדק בתחילת שבוע הזדמנות גם לעשות פאפ שכל פעם אני מתחמקת מזה..
קרה לי משהו דומה ממש פעם אחרי שנטלתיאחת כמוני
פרימולוט נור.
זה באמת היה מפחיד
והיו לי כאבי תופת לפני שהגוש יצא.
חיבוק על החוויה.
נ.ב.
אני לא עשיתי בדיקת הריון לפני שהפסקתי עם הפרימולוט.
תודהאני זה א
קרה לי גם אחרי פרימולוטאני מאמין!
גוש גדול יחסית
אי אפשר לדעת בוודאות אם לא עשית בדיקת דם להריון...אבל לא הייתי רצה למוקד בשביל זה
תודה זה מעודד לשמוע שאני לא היחידהאני זה א
מקווה חודש הזה להיקלט להריון
אחרי החתונהPandi99
שהשתמשתי בן יצא לי גוש ענקקקש
תודהאני זה אאחרונה
אוףהכל לטובה
נפגעתי עכשיו ממישהי קרובה לי
בנושא שכל דעת מבין שהוא רגיש
(למה בכלל שיתפתי אותה בו?!)
ועם כל המצב זה ממש לא מוסיף, רק מוריד
ובכלל בלי קשר לזה, איפה הרגישות שלך?
איפה התמיכה? אני אמורה לסיים חופשת לידה
ועם כל הילדים בבית
מתמרנת בין זום אחד לשני
מכילה, מחייכת , מבשלת
כל יומיים בסופר
לפעמים גם כאובה ומתפרקת.
תמיכה יכולה להיות גם מילה טובה והתעניינות אמיתית.
אז מה שחסר לי עכשיו זה להיפגע ולהתעסק בעוד נושא שגם ככה רגיש לי?
והחזקתי את זה בתוכי והמשכתי להיות סבלנית והחזקתי את הדמעות. ועכשיו ברחתי לחדר כדי להיות קצת עם עצמי.
וואו יקרה שאת... חיבוק גדול גדול!!!אוהבת את השבת
טוב שלקחת לך זמן לעצמך
מקווה שתצמחי מזה💕❤️
חיבוק יקרהאני זה אאחרונה
די דחוף, יודעות אם אולטרסאונד זקיקים קטניםפצלושון
שעושים בימים הראשוניים לוסת (וסופרים כמה יש), זה בסדר לעשות ביום הראשון?
הרופא אמר לי לעשות בימים הראשונים ועוד לא השגתי את האחות בשביל לשאול אותה, וב"ה השגתי תור לממש עוד מעט...
אני מכירה שעושים ביום השני/שלישי...טארקו
אה. פשוט זה יוצא שישי-שבת..פצלושון
לבטל את התור?
אין לי עניין לעשות סתם
אה.. תתייעצי עם רופא/אחותטארקו
בעיקרון יש מעקבי זקיקים גם בשישי. במרפאות פוריות..
לא היה לי איך לדבר עם הרופא\אחותפצלושון
אז שאלתי את הטכנאית
ואמרה לבוא ביום ראשון..
איפה יש מרפאות פוריות?
איזו קופה את?טארקו
בדכ זה חלק ממרכז בריאות האישה, ממה שאני מכירה.
אגב לגבי לשאול אחות- להתקשר למרכז בריאות האישה שהרופא שלך מקבל בו, לחדר אחיות.
מאוחדתפצלושון
כן, זה מה שאני עושה כדי לדבר עם האחות, אבל בבוקר שהתקשרתי לא העבירו אותי אליה אלא אמרו שתחזור אלי...
ותודה!
לא מכירה במאוחדת..טארקו
בהצלחה.
תודה!פצלושון
יודעת שעושים ביום 2-4מקרמה
אז תעשי בראשון
זה מה שאעשה. תודה!פצלושון
בדר"כ מבקשים ביום השלישי..השם גדולל
תודהפצלושוןאחרונה
123 בהעמסת סוכר של 50 זה תקין?אין כבר כח
לא גבולי ..נכון?
ורק ייבת חשתף שלא היתי אצל רופאה כבר חודשיים
היה אמור להיות לי תור לפני שבועיים..
וכאן מסובך ממש כל בדיקה
את ההעמסה עשיתי באלתור גדול
אני מניחה שמתישהו אמצא אולי דרך אבל לא קל
נכון שאם יש תנועות ב''ה אז זה בסדר?
דואגת לו.. סתם בגלל כל החרדות והמאמץ..
וצירים יש לי כל ההריון..
תקין לגמריטוט
לא נשמע לי נורא שלא היה רופאה.
מה כבר עושים אצלה? עוברים על תוצאות בדיקות?
לא.. אולטרסאונד....וגם בדיקת צוואר כי אני ים הרבהאין כבר כח
אני לא הייתי אצל הרופא שלי כבר שלושה חודשים בערךתוהה לעצמי
הכל היה הפניות והוראות באפליקציה.. ומה שממש רציתי לחפור יותר היה בתור טלפוני. לא ממליצה על השיטה, אבל אפשרי.
אבל עשית אולטרסאונד? כי אצלי זה מה שעושה הרופאהאין כבר כח
כן, פשוט הרופא נתן לי הפניה באפליקציה לאולטרסאונדתוהה לעצמי
אני לא צריכה הפניות לרופאה יש בחדראין כבר כח
ולי הבעיה כרגע שהקופ''ח היא רק בנסיעה לעיר אחרת ואני לא ניידת ולמצוא פתרון לילדים לא קל
גם אצלי יש לרופא בחדרתוהה לעצמיאחרונה
ועדיין סיוט לקבוע אליו תורים, והוא מעדיף את זה ככה
זה בסדר לדעתישיפור
למה אני כל כך מותשת?שמש בשמיים
בהריון, שבוע 34, ישנה סבבה (8 שעות פחות או יותר, לרוב יותר, מתעוררת רק פעם אחת בלילה לכסות את הילדון ולפעמים להחליף לו טיטול ומכנסיים)
אוכל ושתיה ניתן לומר שזה בגדר משתדלת שיהיה מספיק.
כבר שבוע לא לקחתי פרנטל כי נגמר לי והרוקח בצבא ואני לא יוצאת למקומות רחוקים יותר. זה לא שלפני כן ממש לקחתי כל יום אבל לקחתי בערך 4-5 בשבוע.
יכול להיות שבגלל זה אני מותשת? ספירת דם נראה לי ההםניה בתוקף רק משבוע 36, אז יש לי עוד שבועיים עד שאבדוק.
יש מצב שזה קשור,שיפור
אני לא ממש מרגישה, אבל יש לי חברה שאמרה לי שהיא ממש מרגישה הבדל עם או בלי פרהנטל בכל התפקוד שלה.
מעניין, אז נתאמץ יותר להשיג שמש בשמיים
לחץ אולי? 😏מחי
אלא אם כן את ממש רגועה בימים אלו
בעיקרון לחץ ומתח זה אחד הדברים הכי מעייפים ושואבים שיש
אני לא לחוצה נורא נורא, כן קצתשמש בשמייםאחרונה
בעלי לא קרבי ואני לא מכירה אישית אנשים שנרצחו או נחטפו, אז אני כן דואגת ממה שקורה לעם שלי בארץ שלי אבל לא ברמה שמשפיע על התפקוד...
שאלה קצת מוזרהאמא---
אני זוכרת שמישהי שיתפה פה פעם משהו יפייפה שהיא כתבה על הפלה שהיא חוותה.
יש לי חברה טובה שחוותה עכשיו הפלה ונראה לי שזה יעודד אותה.
אשמח אם מישהי יכולה לעזור לי למצוא את זה.
החיפוש לא עובד לי.
יש מישהי?אמא---
אני לא יודעת למה את מתכוונת, אבל שמה קישור לנושאעשב לימון
תודה!אמא---
מה היה בערך כתוב שם?ריבוזום
את זוכרת מילים מסוימות / משפט?
זה היה מאנונימי או ניקית מסוימת?
לא זוכרת כלוםאמא---אחרונה
זוכרת שזה היה מרגש ממש.
ושבאלי לשתף אותה עם איזושהו שיר על אבדן הריון שיקל עליה
כי היא מתחברת מאוד לשירה
אבל אולי אני אחפש משהו ברשת...
בכל מקרה תודה על הרצון הטוב!
כל כמה דקות הלב שלי מתפנצ'רשירה_11
ועד שהוא חוזר לעצמו הוא מתפנצר שוב, אני לא יודעת איך החיילים שמשגרים את הטילים לא עפים מההדף.
כי את ההפצצות לעזה אנחנו שומעים פה, והבום הוא כל כךךךךך חזק שנשמתי נעתקתתתתתת לכמה רגעים
מה עושים עם זההההההההההההההההההה
יש מזדהות בקהל???שירה_11
אני מתגעגעת לשגרה
אויש...יעל מהדרום
מנסים לזכור שכל בום כזה מקרב אותנו למטרה הנעלהדיקלה91אחרונה
אין ספק שבדרום המלחמה מורגשת לאורך כל היום בגלל הבומים.
אני סתם חייבת ליכתוב (מלחמה)כמהה ליותר
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך א' בחשון תשפ"ד 10:51
אז כותבת פה כל מה שיש לי. הכל פה בבלגן בלי סדר, כל מיני נקודות שהיה לי.
אני רואה איך כולם פה גיבורות, וכולם פה כל הזמן חושבות איך להעסיק את הילדים ואיך ליגרום להם לשיגרה, וכולם פה מפטפטות אמונה וגאולה.
ואני יודעת שזה מה שחשוב עכשיו. כי העם שלנו חייב קודם לקום, להיות חזקים.
ולעכל ולהבין מאוחר יותר מה שקרא.
אבל אי אפשר.
איך אפשר להמשיך הלאה.
איך אני יכולה להסתכל על הילדים שלי ולדעת שיש ילדים בגילם שנימצאים בשבי.
איך אפשר בכלל להאמין בתקומה.
להאמין שיהיה טוב.
היה חורבן.
חורבן אמיתי.
איך כל הנשים היהודיות הגיבורות שסביבי, מתגברות בשביל הילדים. ממשיכות ומחזיקות באמונה.
אני קורסת.
אני בחרדה תמידית נעה בין יאוש לתיקוה.
בין אמונה שהכל לטובה ושהשם איתנו, ול - לא רוצה לפרט אפילו.
התחלתי בלקחת לוריוון, לקחתי כמה כדורים כל פעם ללא שום השפעה.
הרופאה נתנה לי קלונקס, ועדיין ללא השפעה.
בשבת הייתי עם קלונקס כשהיה לי התקף חרדה חריף מול שני אחיות שלי.
שניהם היו אחר כך במצב נורא, אחת רעדה בכל הגוף, והשניה לא הפסיקה ליבכות.
וכל זה כי הם ראו אותי בהתקף חרדה אחד.
הילדים שלי רואים אותי כל יום בחרדה. וכל יום עם כמה התקפים רציניים של חרדה ופאניקה.
אני כניראה הורסת להם את הנפש.
הורסת להם את הנפש בידים שלי.
והילד שלי בן 4 בא כל פעם להרגיע אותי להגיד לי שהוא ישמור עלי ושה שומר עלי ושהוא לא רוצה שאפחד.
זה לא אמור להיות התפקיד שלו.
אני אמורה להרגיע.
אני אמורה להיות המישענת שלו.
וכל האימהות המדהימות פה שחלקם נימצאות אפילו בלי בעל, ממשיכות בחיים, כותבות פה כל מיני הודעות גבורה.
אני מפחדת להיות פה בעולם.
אני מפחדת להמשיך לחיות.
אני מפחדת שאני לא ראויה לילדים שלי.
אני לא רוצה להתאבד.
אבל אני מרגישה שאני רק עושה רע לכל הסביבה שלי.
ובמיוחד למלאכים הקטנים והתמימים שלי.
והיה גיהנום. והכל עומד לי כל הזמן בראש.
איך אפשר בכלל להרגיש רגש או לחשוב על משהו אחר.
איך אפשר לא לחשוב דקה אחת על הזוועה שהיתה.
ואני בחרדה קיומית.
אני ייודעת שכולם בחרדה וכולםפוחדות מהבילתי נודע, אז אני לא אוסיף תיאורים.
אני יודעת שה אוהבת אותי. בחרדה ובשיפלות הכי קשה שלי דפקה שכנה והביאה לי כמה חטיפים וכתבה לי "הבוטח ב-ה חסד יסובבנו"
הרגשתי פיתאום שה אוהב אותי.
בכיתי חצי שעה שלימה מהתרגשות.
מהתרגשות שחשבו עלי.
מהתרגשות שכניראה ה אוהב אותי.
שכניראה שאני לא אדם כזה גרוע כמו שאני חושבת שאני.
שאולי אני ראויה למשהו.
גם הבן שלי לא הפסיק לספר לכולם ש"אמא לא ידעה אם ה אוהב אותה ועכשיו היא בוכה כי היא יודעת שהוא אוהב אותה"
בהתקף חרדה אחר שהיה לי, הגיעה לפה שכנה עם עוגיות וישבה איתי שעה שלימה עד שהיא ראתה שנירגעתי.
הרגשתי כל כך חזק שאולי ה אוהב אותי.
הוא שולח לי פיתאום כל כך הרבה אנשים טובים סביבי שחושבים עלי ודואגים לי.
רק לפני כמה ימים הבנתי, שהרשעים האלו לא אנטיציונים כמו שהם מנסים להראות את עצמם.
הייתי כל כך תמימה לחשוב ככה.
הייתי בטוחה שהדבר היחיד שמפריע להם זה מדינת ישראל.
זה הישראלים.
ופיתאום שמעתי כמה שייחים שלהם מדברים על זה שצריך להרוג את כל היהודים בעולם. שלא ישארו יותר יהודים.
ופיתאום הבנתי שהם ממש כמו הנאצים.
ואני רוצה לינקום.
לינקום בהם הכי חזק.
הם לא רוצים שישאר אפילו יהודי אחד. ולי יש את היכולת להביא ילד יהודי לעולם.
אני לא במצב שיכולה כרגע להביא עוד ילד.
אבל אני מקנאה בכל אישה שנוקמת בהם וניכנסת להריון ועל אפם וחמתם מביאה עוד נשמה יהודית לעולם.
אומרים שבזכות נשים צידקניות ניגאלו אבותינו במיצרים. ושהזכות שלהם היתה שלמרות הגלות הנוראית שהיתה שם, הם עשו את כל המאמצים כדי להביא עוד ילדים לעולם.
אולי גם אני אהיה מתי שהוא אישה צידקנית ולמרות התופת והחושך הנורא הזה אביא במסירות נפש עוד ילד יהודי לעולם.
אהובה אחתשירה_11
ממוש, לוקח זמן לתרופות להשפיעהמקורית
והתחושות שלך נורמליות ואת נשמעת מאוד מוצפת
אבל תזכרי שהשם בחר אותך כאמא לילד שלך. זה מדויק לשניכם❤️
בעז"ה תתחזקי וטוב שיש לך תמיכה ואת אלופה שאת מקבלת עזרה!
חיבוק גדולערגלית
כתבת שאלות קשות מאודאמאשוני
אני לא חושבת שאפשר לענות על הכל ברמת פורום.
ממליצה לך ממש לשמוע שיעורים מסודרים. כי מתעסקים עם השאלות האלו. לא מתעלמים מהם או מהכאב. ממליצה למשל לשמוע את הרב אריה הנדלר.
שבעה מהילדים שלו מגוייסים עכשיו והוא עובר בבסיסים לחזק את תלמידיו.
רוצה להתייחס לנקודה אחת שכתבת-
איך אתן יכולות להמשיך הלאה.
אז אין פה סדר כרונולוגי של היה, התאבלנו, המשכנו.
זה יותר כמו ספירלה, או מבוך.. יש התחלה של הלם מוחלט. ואז יש בעיקר בלאגן, ובתוך הבלאגן מוצאים נקודות אור. וכשרואים אור, מתמקדים בעיקר בו ואז רואים פחות מהחושך.
זה לא שהוא לא קיים. רואים נושמים מרגישים כל הזמן את הכאב, הדאגה,
חוץ מבעלי שמגוייס בגבול, אבא שלי מתנדב בכוחות הביטחון ואח שלי ביחידה מובחרת במשטרה. אח שלי נפצע כמה פעמים במהלך השירות שלו וחזר מייד לשורות היחידה שלו. מאיפה היה לו את הכח? מהאמונה בצדקת הדרך. מהמשמעות.
הקושי המשפחתי והלאומי ברור לי,
אבל אין לי שליטה על מה שיהיה איתם. אני יודעת שהדבר שהכי יחזק אותם זה לדעת שעמ"י חי קיים ושמח!
שהם נלחמים בשביל שאנחנו נחיה, לא בשביל שאנחנו נשקע בתהום האבל.
אנחנו מתאבלים, ונלחמים וחיים, וממשיכים, ועוצרים, ובוכים, ושרים, ומתחזקים, וגאים, ומפחדים הכל בו זמנית!!
זה לא שאם אני רוקדת ושרה עם דגל ישראל זה אומר שסיימתי להתאבל. ממש לא. זה אומר שאני מבינה את חשיבות הגאווה הלאומית ולכן כשמצליחה לגייס לכך כוחות אני נותנת לזה להתפרץ. ובתמורה אני מתחזקת מזה מאוד. כי אני יודעת שהקורבן שהקרבנו לא היה לשווא.
עם ישראל חי וקיים לנצח נצחים.
עם ישראל בגדולתו ידע ברגע אחד לשים את כל המחלוקות בצד ולהיות איש אחד בלב אחד.
לא כי הכל מאחורינו, אלא כי זה הייעוד שלנו, זה התכלית שלנו. זה זכות קיומנו, לדאוג אחד לשני.
זה אומר שהכל מאחורינו? ממש לא. אנחנו גם נופלים ונשברים ובוכים ומתפרקים ואוספים את עצמנו ומשתדלים להתמקד באור ובטוב כנקודות עוגן.
לא כי לא קשה לנו, להיפך דווקא כי קשה לנו. אנחנו באמצע מערכה. אין לנו את הפריוולגיה כאומה להתפרק עכשיו. הדורות הקודמים והדורות הבאים מסתכלים עלינו. בוחנים אותנו. אם נצליח וננצח או ניכנע.
ואנחנו נצליח, כי אנחנו עם חזק. המורל של הלוחמים בשמיים. אנחנו לא מוותרים לא בחזית ולא בעורף.
דווקא כי יש אזרחים וחיילים שמחכים לנו.
מבחינתי כל שעה שאני מצליחה לישון זה ניצחון קטן של הרוח. באמת בלילות הראשונים זה היה בלתי אפשרי.
אבל ככל שהלילות עוברים ב"ה מצליחה להכניס מחשבות טובות לפני השינה ובעיקר הבנה שזה מה שנחוץ עכשיו לעמ"י. עכשיו צריך חוזק וחוסן.
לבכות נוכל גם אח"כ.
אז כשאני יודעת היטב מה צריך לעשות אני מחפשת את האיך. להתנתק מחדשות ורשתות חברתיות. להתחבר לקבוצות חיזוק. בווטסאפ ופה בשכונה. לשמוע שיעורים ושירי חיזוק. לייצר עוגנים במשפחה כמו חגיגת יום הולדת. יש לי משימה שהחגיגה תהיה שמחה. להפיג את המתח המצטבר.
קל לי? ברור שלא. אבל זאת המשימה. אז עושים אותה.
בנוסף לסייע לאחרים. זה נותן המון משמעות וסיפוק.
תמיד יש מי שבמצב יותר קשה ממני וזקוק למעט אוורור, עידוד, תמיכה, חיבוק, שיתוף, הרמת המורל.
לגבי שאר השאלות הטובות מאוד שהעלית, אני לא יודעת להתייחס כרגע, אבל אם זה בוער בך, תמשיכי לשאול ולחפש תשובות. יש לנו מנהיגים רוחניים מדהימים. כמו הרב לאו שהוא ניצול שואה בעצמו ועבר את כל מלחמות ישראל. הוא ראה דבר או שניים בחייו.
והוא יודע להתמודד עם שאלות קשות ולחזק בתשובות.
לי היה חשוב רק לשים על השולחן שזה שמצליחים לקום לא אומר שהכל מאחורה. זה אומר שאנחנו גם קמים וגם נופלים. זה בסדר ליפול, אבל עוד יותר בסדר לקום.
לא יודעת אם עניתי לך על משהו, מקווה שזה קצת מחזק.
מדהימה את. נהניתי לקרוא כל מילה ❤️המקורית
שומרת לי לקרוא למחרעטלף עיוור
וחיבוק לך פותחת יקרה♥️
אני רק חיבוקאביול
טוב שכתבת ופרקתדבורית
זה נשמע שאת סובלת כל כך כל כך
מסכנה שלי בא לי לחבק אותך חזק
ולהגיד לך שה' אוהב אותך מלא ככה כמו שאת
יש מצב לקבל טיפול במקביל לתרופות?
זה נשמע שאנשים סביבך עושים לך טוב
תעזרי בזה יותר
תבקשי עזרה אפילו שיבואו ויהיו איתך
זה משהו שהתחיל עכשיו עם המצב? או היה גם קודם?
ובבקשה ממך בבקשה אל תקראי ואל תצפי בכלום!!!!
אני ממש שומרת על עצמי
לא יודעת מה היה, אני לא מסוגלת לדעת
יש לי ילדים קטנים לטפל בהם אני חייבת לשמור על עצמי
אין שום תועלת בקריאה וצפיה בזוועות האלו
שהדעת לא יכולה להכיל בכלל
את במצב שאת צריכה לחזק את עצמך בכל צורה
כל מה שעוזר לך
תקראי בדיחות, צפי בסטנדאפ
תשמעי מוזיקה
תראי דברים יפים
תכתבי את העיתון שמבשר על הגאולה
איזה כותרות יהיו בו?
דמייני את עצמך בהריון
אשה חזקה יפה עוצמתית
מביאה נשמה יהודית לעולם
איך את נראית? מה את לובשת?
איך אנשים מגיבים אלייך?
מה את שומעת?
תכנסי ממש לתוך הדמות הזו
איזה צבעים ריחות תחושות יש שם?
דמייני מפורט, עופי על עצמך
ממליצה מאוד על המדיטציות שיש באתר של יוסי קדמי
תרגישי טוב אהובה
את גיבורה!!
♥️♥️♥️♥️נפש חיה.
מתוקה ויקרה.
בבקשה אל תשווי את עצמך לאחרות....מיקי מאוס
איך אנחנו חושבות על הילדים?
איך ההיא מביאה עוד ילד?
איך ההן מסתדרות בלי בעל ולא קורסות?
כי להן יש מלחמה אחת פחות ...
את במלחמה על הנפש שלך
חרדות זה איום ונורא! זה לא את, זה החרדות האיומות
ואם את מסיימת יום עם התקף אחד פחות או מצליחה להקפיד על הטיפול - גם זו מסירות נפש
בהצלחה!
גאולה פרטית וכללית לכל עמ"י בעז"ה בקרוב ממש!
מוסיפה לגבי הילדיםאמאשוני
הבית להורות מקרבת, של יעל ויואב,
מוציאים עכשיו לייבים איך להתמודד עם המצב מול הילדים.
ממליצה לעקוב אחריהם. יש גם קבוצות ווטסאפ אם את לא רוצה בפייסבוק.
יש גם הרבה הדרכות איך לשמור על השפיות. כדאי להיצמד למקור שנותן מידע מסודר וליישם.
לדעתי הקושי הכי גדול זה להיגמל מההתמכרות לכאב ולשכול.
יש את קבוצת "שומרים על מורל גבוה" שבארץ אהבתי פרסמה.
הם גם שולחים מלא דברים מעודדים וגם טיפים איך להרגיע חרדה.
אני עושה את התרגולים שלהם כל ערב לפני השינה וזה עוזר.
כמובן לא סותר עזרה מקצועית ותרופתית להתמודדות עם חרדות.
היום בערב יש לייב חינמיעטלף עיוור
של יעל ויואב
את מתארת התקפי פאניקה על גבי דיכאוןרפואה שלמה
תצרי קשר מחר עם הרופאה
בשאלה של מתן נוגדי דיכאון. בנוסף
ואל תאשימי את עצמך בשום דבר.
רפואה שלמה
תודה רבה לכל אחת שטרחהכמהה ליותראחרונה
ליכתוב לי ולחזק אותי!
ריגשתן אותי מאוד.
ריגש אותי כמה שלמרות שכולנו במצב כל כך קשה, אתן מוצאות את הכח לחזק אחרות.
אני מרגישה שהזמן קצת עושה את שלו. ככל שהזמן עובר, ההפרשים בין התתקפי החרדה גדלים.
התחלתי ליראות גם את הילדים שלי חוץ מאת החרדה הקיומית והמחשבה איפה להחביא אותם בכל סיטואציה - שתפסה לי את כל הראש . וזה צעד ענק.
אני מתחילה פיתאום לחשוב איך לעשות שהילדים לא יפחדו, איך ליגרום להם להמשיך להיות ילדים. להשתובב, לשחק בחוץ. ליראות עוד משהו חוץ מבית סגור ואמא משותקת.
תודה לכולכם, לא רק על התגובות פה, אלא על כל שירשורי החיזוק שיש פה, על השירשורים להעלאת המורל.
אתם מדהימות. ❤❤❤
המלצה למשאבה?hosh
אני מניקה קטני בן חודש וחצי, הנקה מלאה ולא מעוניינת לשלב בקבוקים בזמן הקרוב.
מתכננת לחזור באזור גיל חצי שנה לעבודה.
בעקבות בעיות בהנקה- סתימת צינוריות, מחפשת המלצה למשאבה.
הדרישות- שתהיה אפקטיבית לשחרור סתימות בשלב זה.
בהמשך,כשאחזור לעבודה- שאיבה אית / שתיים ביום, ל3 חודשים.
לא יודעת לגבי שחרור סתימותשירה_11
בכולופן
ממליצה בחום על ביאמבה, היא ניידת ותהיה לך נוחה לעבודה
כנל לא יודעת לגבי הסתימותמישהי מאיפשהו
וממליצה מאוד מאוד על ביאמבה
היא חד צדדית?hosh
יש אופציה לשאיבה דו"צ / דגם דו"ח.
התנסתם גם במשאבות אחרות בעבר ויודעות להשוות?
היה לי מדלה פשוטה בעבר,שלא עשתה את העבודה, ומשאבת ספקטרום דו"ח של יד שרה שהיתה בסדר אבל מסורבלת וגדולה.
לעבודה צריכה משהו שישאב מהר, אחרת לא יהיה לי פנאי לזה.
יש אפשרות לדוצשירה_11אחרונה
לא יודעת לגבי משאבות אחרות, אבל רואה הרבה שממליצות
לא חושבת שקשור למשאבהאנונימית בהו"ל
אולי יש בעיה בחיבור וריקון השד, התייעצת עם יועצת הנקה?
אני בקשר עם יועצת..hosh
מכיקה מיליץדים קודמים שיש לי בעיה של סתימות- בעיקר כשמשלבת שאיבות.
עכשיו יש לי כתוצאה משינוי בדפוס האכילה של הקטן. ישן קצת יותר זמן ברצף מה שגורם להפסקות לש 3 שעות בין הנקות.
אני שאבתי בשביל להגדיל כמויות אז המליצו ליאולי בקרוב
על הייגן או אמדה פינס. מאמינה שאת מחפשת על אותו עיקרון, משאבות חזקות שירוקנו את השד. הבנתי שיש כאלה שהביאמבה לא עושה להם את זה(וכאלה שכן) אז רק שתיקחי בחשבון
יש כזה דבר אופציה ללידת מיםאנונימית בהו"ל
בהריון ראשון?
ברור לי שצריך מהלך הריון תקין, וכו'.
ואם כן, באיזה בתי חולים
אני לא מכירה אפשרות בהריון ראשוןאמא לאוצר❤
כשאני בדקתי זה היה רק שני ומעלה..
אולי באסף הרופא?אולי בקרוב
לא זכור לי שראיתי איפשהו על הריון ראשון (אבל אולי אני לא זוכרת כי זה לא היה רלוונטי לי) מהלך ההריון תקין זה גם בלי סכרת ואני חושבת שגם צריך מוניטור תקין כשמגיעים
לניאדואמא חדשהה
בעיקרון המרחק מהבית שלי סביר לשםאנונימית בהו"ל
אבל רחוק מכל המשפחה והדברים שאני מכירה.
בעיקרון מעדיפה ללדת בירושלים (הדסה), אבל מישהי קצת עירערה לי את הבטחון.
הדסה מקסימים..אוהבת את השבת
אולי תתקשרי לברר?
כן, אני גם אבדוק עם המדריכת הכנה שליאנונימית בהו"ל
ללידה
הדסה זה רק מהריון שניאמא לאוצר❤
לא קריטי לי דווקא ללדת במיםאנונימית בהו"ל
אבל תהיתי לעצמי אם יש אופציה
תלוי למה הכוונהגלסגולכהה
לשהות במים במהלך הצירים אין בעיה.
ללדת ממש במים הצוות פחות אוהב.
קחי בחשבון שיכול להיות שבלידה עצמה כלל לא תרצי להיכנס למים
בטח בלניאדולא מחוברת
בשיבא1234אנונימי
אם אני לא טועה.
זכור לי שחברה ביררה לגבי זה
אבל אם זה ספציפית לזמן הקרוב, בגלל המלחמה אין את האופציה
בלי קשר ללידת מים, הכי לא ממליצה על שיבא בעולםאמא לאוצר❤אחרונה
היתה לי שם חוויה מזעזעת
מקצועית ואנושית
ולעוד הרבה חברות..
לי זכור בתל השומר שאמרו שאפשרפלא הבריאה
אם יש את כל המסמכים והכל תקין ושולחים מראש. תנסי לשאול גם בשערי צדק.
כן חברה שלי ילדה באסותאSeven
הריון 1 לידת מים
כן. אני ילדתי לידה ראשונה לידת מים בתל השומר.שפרה ופועה
התייעצותהתייעצות:)
שלום,
פתחתי משתמש לצורך ההתיעצות. אשמח לעצות שלכן.
שאלה לכאורה קטנונית, אבל מציקה לי כבר כמה ימים, ב"ה בהריון שחיכנו לו המון זמן עברנו המון בשבילו שנה של סבבים רצופים בivf עם תוצאות מאוד קשות ועוד, ב"ה שמחים מאוד מאוד מאוד בהריון הזה, ההתרגשות עצומה והדבר שהכי חיכנו לו בעולם
עכשיו באמצע חודש רביעי יצאה בטן שממש מסגירה, ממש לא תכננו לספר עכשיו מבחינתי לחכות עוד חודשיים לפחות אבל אין ברירה, כמובן שזה שוב מראה לנו, גם בדברים הקטנים שהכל בידים של ה' והכל ממנו יתברך. אבל עדיין ממש מתקשה להשלים עם זה, גם עם עצם העובדה שאני רק בתחילת ההריון (יחסית) וכבר יש בטן עגלגלה, ובכללי ממש קשה לי עם כל העליה במשקל וכל העבודה על הדימוי גוף.
וגם העניין שכ"כ מוקדם וכולם רואים, שזה כ"כ התחלתי וכבר כולם יודעים, רצון פשוט כזה לשמור את זה שלנו כמה שאפשר שנגמר הרבה לפני שרציתי.
מרגישה קצת טיפשית שבכלל מתלוננת על זה (במיוחד בימים כאלו) אבל זה ממש מפריע לי.
סליחה מחברותי האהובות שעוד מצפות ואם הייתי קוראת דבר כזה לפני 5 חודשים הייתי חושבת שמי שכתבה משוגעת
4 חודשים זה לא כזה התחלתיים...
זה איפשהו באמצע ומאוד נורמלי שמתחילה לצאת בטן.
זכית בברכה, הגוף משתנה כי את מביאה חיים לעולם והגוף ימשיך להשתנות. זה חלק מהחיים ואפילו מהיופי של החיים.
עכשיו שאת תהי אמא, באופן טבעי תתחילי להסתכל יותר פנימה, פחות להתעסק בחיצוניות. אחרי הלידה תשקיעי בחיטוב הגוף מחדש אבל זה פחות משנה.
עם הלידה, כל החיים שלך מתהפכים. הנראות היא גורם שולי בתוך זה.
אחרי השליש הראשון הסיכוי להפלה יורד משמעותית ובעיניי כבר אין טעם לשמור בסוד- וזה גם מה שעשיתי. את רוצה לשמור על זה כדבר שהוא רק שלכם, ואפשר להבין את זה באיזה מקום. אבל תנסי להסתכל על זה מהצד של הילד, הוא חיים שעומדים בפני עצמם, והוא מתחיל "לתפוס" מקום בעולם.
בשעה טובה
מזדהה נורא עם העניין של הילד שתופס מקוםירושלמית במקור
לדעתי לשחרר את הצורך בהסתרה זה להבין כבר עכשיו שהוא יצור נפרד ממך ואת תתני לו מה שתוכלי אבל לנצח תישארו שני יצורים נפרדים, וזה לטוב ולרע... מצד אחד, אחרי שחינכתי והענקתי, אז גם בפדיחות שלו בעתיד לא יהיה לי חלק (זה בינו לרבש"ע) אבל גם בטוב שלו אני מרגישה שאין לי במה להתגאות, וזה שוב הוא מול רבשע... קצת כמו עם בן זוג וההבנה שהוא לא מייצג אותי
יש לי דוקא משהו טיפה אחר לומר לךחנוקה
בתור מישהי שחוותה מהצד חברה קרובה וגם אחות שחכתה הרבה זמן ועברו כמה שנים קשות
הדבר שהכי שימח אותי בעולםםם זה ההריון שלה
תחשבי על אנשים שמתפללים עליך, שהקדישו לך את תפילות הימים הנוראים, שחושבים עליך כל בוקר, כל הדלקת נרות
כשהבנתי שאני ממשיכה לגייס כל שבוע 40 נשים להפרשת חלה לאחותי כשהיא כבר בחודש חמישי.... ז"א שיהיה לה לזכות ולא דנתי
אבל כמה שמחה היא הביאה לי! כמה הקלה בלב!
חודש רביעי זה באמת שליש שני וכן שלב שמקובל כבר לספר, בפרט שלרב הנשים יש אז בטן, בוודאי בהריון שני ומעלה.
אני מבינה את הרצון לשמור לעצמך, באמת הריון זה דבר פרטי, אלא שד' עשה שכולם יראו אותו, אז כמו שאת אומרת בעצמך אין ממש מה לעשות
אבל אולי תסתכלי על זה מהזווית שהצעתי לך אולי זה ייקל עליך..
אגב לי אישית מאד קשה לספר אבל אחרי שמספרת כל כך כיף לי.. אז מבקשת מבעלי לעשות את זה במקומי
לחנוקההתייעצות:)
תודה לך, בשיא הרצינות. ממש מודה לך
פתחת לי קצת את ההסתכלות למבט רחב יותר, בעלי ממש רצה לספר לאחיות שלו והתלבטנו המון, כמו שכתבתי אני ממש לא רוצה לספר
אבל אחרי שכתבת אמרתי לו אתה יודע מה, מגיע להם לדעת. אחיות שלו קיבלו עוד תפילה כל יום בשבילו, אחות אחת עברה מחצי כסר"ש למלא ועוד..
כל הטיפולים וההריון הייתי עסוקה במחשבות עלינו בעיקר, תודה ענקית לכל העוזרים מסביב, באמת שזה מוערך ומודים לכם אבל בסוף ההתמודדות היא שלנו וממש פתחת לי את המחשבה שיש עוד "צד" בסיפור.
ובכללי, העולם צריך עכשיו בשורות טובות, אז אם זה יכול כ"כ לשמח....
לא השתכנעתי עדיין לספר לכולן רק לאחיות הגדולות.
אבל תודה על ההצגה של המצב מהצד השני
תודהחנוקה
קצת חששתי שאני מביאה את הצד האגואיסטי שלי..
אבל אני עצמי הייתי בהריון כשספרה לי אחות על ההריון המרגש כל כך שלה ומאותו רגע רק זה ענין אותי
וגם משתדלת לפנק אותם מלא כולל סתם מתנות פרחים לשבת וכו' אז חכי אולי זה עוד ישתלם לך
בשעה טובה!רק לרגע9
ממש משמח!
חודש רביעי זה חודש שכמעט אצל כולן כבר רואים.
לא חשבתי אף פעם להסתיר בשלב הזה, זה ממש מקובל לספר כבר..
ובאמת גם בטח כולם ממש שמחים בשבילך. מבינה את הצורך לשמור על פרטיות אבל אין מה לעשות, באיזשהו שלב רואים הריון
מבינה מאוד את ההרגשהמחי
אצלי בהריון האחרון הבטן יצאה הרבה יותר מוקדם מהרגיל ומאוד התבאסתי. מבינה מאוד את ההרגשה שלך שזה "התגלה" מוקדם מדי לפני שהייתי מוכנה לשתף.
היה לי קשה, אבל אחר כך השלמתי עם זה. בכל אופן אין מה לעשות עם זה, נכון? בהתחלה עוד ניסחתי להסתיר ולטשטש, אבל אחר כך זה כבר לא עזר והחלטתי שחבל על האנרגיות, ואם ה' החליט שהבטן תצא לעולם בשלב הזה אז זה מה שצריך להיות, ובאמת שיתפתי יותר מוקדם ממה שאני משתפת בדרך כלל.
בשעה טובה!!דיאן ד.
המון מזל טוב ושיעבור בקלות.
הרבה נשים נפגשות עם זה שההריון מספר את עצמו לפני שהן מוכנות לזה.
מבאס אבל באמת ב"ה בנסיבות שמחות.
אם זה מעודד אותך, תדעי שיש נשים שרואים עליהם כבר בשבוע 8 וזה ממש ממש מבאס
זה עוד שלב שלא תמיד כבר היו אצל הרופאה
ושלא לדבר על זה שההריון נראה יותר מתקדם ממה שהוא.
לפחות אצלך הוא חיכה בשקט עוד טיפה....
תודה לכןהתייעצות:)
תודה לכן על התגובות, מחזק.
אני חושבת שבגלל מה שעברנו עד להריון הזה ב"ה וכמות התגובות היותר מידי מתרגשות שאני הולכת לקבל רציתי לדחותא ת זה כמה שאפשר
אבל ממש נכון מה שכתבתן, שצריך לזכור שב"ה זה הכי משמח וטוב
לא לשכוח,הרבה מהעלייה במשקלישנהחדשה
קשור לעלייה בכמות הנוזלים בגוף וזה לא משנה כמה פרפקט תאכלי או לא, זה לא משהו שיש לך שום שליטה עליו. הרבה עשוי לרדת אחרי הלידה מעצמו
אני גם הרגשתי ככה בהריון הראשוןהשם גדוללאחרונה
לקח לי שנתיים להיקלט ואחרי הפלות וזה והיה לי כ"כ חשוב לשמור את זה לעצמי כמה שאפשר ולספר רק בשלב ממש מתקדם.. חודש שביעי כזה.. אם אפשר אז בלידה 🤣.. והרגשתי צורך להסתיר, עדין לא ישבתי עם עצמי ושאלתי את עצמי למה נהגתי ככה.. אבל אולי זה מרצון להגן על העובר, למנוע מאנשים לדבר, לחכות לרגע שהוא ייצא ואת יודעת שעברת את המסע הזה בהצלחה.. בכל אופן שולחת לך חיבוק.. והחורף מגיע תוכלי לשים בגדים רחבים ולהסתיר כמה שאפשר.. וגם אם לא הצלחת הכל בסדר.. תהני מההריון! ❤
חשד לשארית שליה אחרי קיסריאנונימית בהו"ל
הייתי אצל הרופאה לביקורת,ראתה איזה ממצא בדופן האחורית שלחה אותי לבירור היסטרוסקופיה, אבל פתאום חושבת על זה שהשליה הייתה קדמית אז איך יכול להיות ששארית תיהיה בדופן האחורית?
האם עושים אולטרסאונד לפני ההיסטרוסקופיה לראות שאכן עדיין יש את הממצא הזה? או שעושים לי לבדוק שוב?
האם כדאי לבקש לעשות אולטרסאונד גם אצל טכנאית לוודא שאכן יש שארית ? זה דבר שיכול להשתנות?
אם אני לא טועההשם גדולל
בהיסטרוסקופיה מחדירים מצלמה זעירה שרואה בבירור עם יש שאריות או כל דבר אחר ולדעתי זה עדיף יותר מאולט'.
ואת יכולה לציין שהשיליה הייתה קדמית.. או שבטח כבר רשום בהפנייה שלך..
האמתאנונימית בהו"ל
הרופאה לא שאלה איפה השליה הייתה...
אז כנראה שהיא רואה ממצא אחרהשם גדולל
לפעמים אנחנו יכולות להריץ תסריט בראש שבכלל לא תואם למציאות, אומרת את זה גם על עצמי.. זה שיש ממצא לא אומר בהכרח שזה שארית של שיליה... בכל אופן היסטרוסקופיה בהרבה יותר מדוייקת... שיהיה לך בהצלחה! ❤
לא עושים א"ס לפני היסטרוסקופיההשקט הזה
אין טעם כ"כ. ההיסטרוסקופיה הרבה יותר מדוייקת ומאפשרת.
והשאריות יכולות להיות גם במקום אחר מאיפה שהשליה הייתה.
אצלי היו שאריות בצוואר הרחם בכלל
ואז מה היה?אנונימית בהו"ל
היית צריכה ההיסטרוסקופיה ניתוחית כדי להוציא?
יש גישה שנקראת see&treatהשקט הזה
כשהממצא קטן יחסית אז מטפלים בו באותה פעם שבודקים.
אז הוציאו לי את זה פשוט.
באמת זו פרוצדורה לא מסובכת.
עברתי כבר 6 פעמים היסטרוסקופיה (פעם אחת הייתה בהרדמה, כל שאר הפעמים בלי) ועבר לי ממש בסדר בכל הפעמים.
ואיי זה מוזרשריקה
חשבתי שלא אמורה להיות שארית אחרי ניתוח קיסרי
מיקום השלייה לא משנהYaelL
ראו ממצא באולטרסאונד אז שולחים אותך לבדוק. יכול להיות שזו לא שארית אלא משהו אחר. אבל משהו ראו. אם יהיה דימום בינתיים עד ההיסטרוסוקפיה תעשי אולטרסאונד כדי לבדוק אם זה לא יצא.
דימום של סרזטאנונימית בהו"ל
יכול להוציא שארית? מה עוד יכול להיות אם לא שארית?
לא מבינה בזההשם גדוללאחרונה
אבל עדיף לחכות לבדיקה.. אני יודעת שזה קשה ולא פשוט... תנסי להעביר את הזמן..
שאלת אקונומיקה.. סוף סוף לא קשור למלחמה🤭חזקה בעורף
יש לי מספר חולצות לבנות שאיבדתי איתן תקווה. כתמים שלא יורדים בכביסה (גם לא אחרי השרייה של קלייה)
מישהי ניסתה פעם להשרות בגדים לבנים באקונומיקה? עזר?
אם כן, איך עושים את זה?
ואם יש לכן עוד פתרונות אפילו "מסוכנים" זה חולצות שגם ככה אם לא אצליח אזרוק לפח..
אני לא משרה אלא שמה במכונההמקורית
בזמן הכביסה
לא יודעת באיזו אקונומיקה את משתמשת, אני רק בפסגה. יש אקונומיקות שמצהיבות את הבגד
אפשר במקום להשתמש באבקת רן ולכבס בטמפרטורה גבוהה
אני פשוט שופכת על הכתמים מעט אקנומיקהאמהלה
תוך דקה /2 הכתם פשוט נעלם
ואז מכניסה למכונה עם כמה שטיפות
אני פעם בכמה זמן עושה בריכת אקונומיקה לחולצות הלבנטארקו
הלבנות
שמה בגיגית(או פשוט באמבטיה עם פקק) את כל החולצות
מפזרת אבקת כביסה בשפע
אקונומיקה נוזלית
מים חמים(לפעמים מקומקום, לרוב פשוט מהמים של המקלחת) לכיסוי של הכל
ומשרה ככה לכמה שעות עד שיש לי כח לטפל בזה, ואז סוחטת כמה שמצליחה ועושה כביסה רגילה במכונה, בדכ מוסיפה וניש קליה לכביסה לבנה אבל זה סתם לכיף לדעתי
יוצא מעולה ממש.
מרססת ספריי אקונומיקהפעם אחת
של סנו ולמכונה. בד"כ ירד הכל
כנלמחכהומחכה
ברורדבורית
אני שופכת ישירות אקונומיקה על הכתם
ואז מכבסת
יוצא לבן כשלג
הכללל יורד
לא צריך להשרות
בטחSeven
תמהלי אקנומיקה במים ותשרי עד שיעלמו הכתמים
לא להשרות! לרסס אקונומיקה וישר להכניס למכונהאם_שמחה_הללויה
נכון. השריה תעשה חורים אם הבגד דק או עדיןסודית
וגם לי עדה כתמים צהוביםאם_שמחה_הללויה
ודווקא כשמכבסת ישר יוצא לבן שלג
כביסת אקונומיקה במכונהמתנות קטנות ♥️
מאוד יעיל.
שופכת המון אקונומיקה לתא של הנוזל כביסה ומפעילה.
אחרי הכביסה הזו אני מכניסה רק מכונה לבנה, או כביסת סמרטוטים, מחשש שנשארה קצת אקונומיקה במכונה.
כדאי נקודתי עם אקונומיקהאביולאחרונה
עם מקל אוזניים או משהו כזה
מקווה בבית אליראת גאולה
אני רואה שיש גם בשכונה ב,
מה שעות הפתיחה שלו?
צריך להודיע מראש?
אפשר לשלם שם באשראי או בפייבוקס?
תודה רבה!
מהאתר של המועצהאנונימית בהו"ל
השעות באתר מעודכנות, לזכרוני לא צריך לתאם מראש, לא יודעת לגבי אשראי. אני מבית אל אבל רק פעם אחת טבלתי בשכונה ב. יש שם מספר של הבלנית, היא מאוד נחמדה ואפשר לשאול אותה.
(מאנונימי כי זה מסגיר מקום מגורים)
תודה רבה על העזרה!יראת גאולהאחרונה
המלצות לסדרות קלילות, מצחיקות לתקופה הזו.. תודהרק להודות
קופה ראשיתדיאן ד.
ממש ממש אהבתי
יאאא נזכרתי שראיתי רק את עונה 1..רק להודות
איך אפשר לצפות בשאר העונות?
ביוטיובטובהלה :)
תודהרק להודות
הכל זמין ביוטיוב. זה שייך לתאגיד השידור הציבוריהשקט הזה
אז הצפייה זמינה
תודה רבהרק להודות
עוד המלצותדיאן ד.
החיים זה לא הכל - סדרה ישנה קורעתתת
סברי מרנן
סברי מרנן לא פספסתי אף פרק!! סדרה מעולהרק להודותאחרונה
החיים זה לא הכל - הבנתי שזה ממש ישן וממש קורע...
וראיתי גם סדרה בכאן בשם "יניב" ממש קליל
אוף, אני ממש ממש בלחץ!!!אמא טובה---דיה!
בעלי בצפון איפה שכל הבלגן, ובעיקרון הוא לא ממש קרבי אז עד עכשיו הייתי יחסית רגועה, כל הזמן ניסיתי לדמיין טוב,
ועכשיו הוציאו אותו לקורסים של קרבי, עושים לו מין הסבה לקרבי ואני בלחץ מטורףףףףף.
אוף. אוף אוןף.
ובא לי להיות גיבורה, אבל אני מתגעגעת בטירוףףף.
את באמת גיבורה וחיבוק ענקקקקקקקפיצישלי
תודה!!אמא טובה---דיה!
קודם כל את באמת גיבורה!השקט הזה
דבר שני, צה"ל לא יכניס להלחם ממש מישהו שרק עבר 'הסבה'.
כנראה שצריך לקחת את הלוחמים יותר פנימה (לעזה/ גבולות וכו') ואז יש צורך לתגבר נניח שמירה על בסיסים רגועים יותר.
אם זה יעזור לך להרגע קצת💕
לא ממש קרבי, הוא עושה עכשיו קורס נהגי נגמשים,אמא טובה---דיה!
שזה אומר שאם ייכנסו ללבנון הוא כל הזמן ייכנס ממש לשטח.
אבל נראה לי שרוצים להוציא אותו לעוד קורסים.
איתך ממש ממשמי21
בעלי בדיוק שם גם
מחבקת אותךך
מקפיצה לי לעוד עידודים.אמא טובה---דיה!
חיבוק חזקדיאן ד.
האמת שיש עכשיו את כל הסיבות להיות לא רגועים ובחרדות.
מכל מקום שהוא.
הדבר היחיד שאני חושבת עליו שלנו יש את הכלי של האמונה שיש לנו שמירה מלמעלה לכל אחד ואחת מאיתנו.
אני מנסה להתחזק בזה כמה שיותר.
לפעמים עוזר לפעמים החרדה משתלטת.
מזדהה ממשאמא יקרה לי*
לי יש שם אח לוחם בתפקיד פיקודי בדרג גבוה והוא אבא לילדים ואני מפחדת עליו כ,כ.
עוזר לי רק להתפלל עליו עם הילדים, ושבת"ת מתפללים לשלומו בתוך כל החיילים שלנו.
אם תרצי לשלוח לי שם בפרטי אשמח לצרף אותו לתפילות הילדים... חיבוק גדול!
את לא צריכה להיות גיבורהמתואמת
את צריכה להיות את.
האישה,
הרגישה,
המתגעגעת,
הנלחצת,
זו שמנסה לשמור על מורל חיובי.
ועם כל המכלול הזה שהוא את -
לבוא לקב"ה בתפילות.
לומר לו:
אני נותנת לך את שלי (את בעלי שיילחם ואת תפילותיי),
ואתה תיתן לי את שלך, ובע"ה תשיב אליי את בעלי בריא ושלם.
זה באמת מלחיץ וקשה נורא-נורא.
ולא יודעת אם הייתי עומדת בזה במקומך...
אז כנראה שבכל זאת את גיבורה ♥️
מעריכה אותך ממש על מה שאת עוברת ועל כך שנתת לבעלך ללכת, ומתפללת איתך שהוא ישוב בקרוב, בריא ושלם!
מזדהה איתך ממשבשבילך..אחרונה
פה כדי לשאוב גם עידוד
בעלי ממש בין הראשונים שם ואני חוששת לו מאוד