שרשור חדש
טבעת נוברינג והנקה זה בסדר?Eliana a
תודה!
זה כמו גלולות משולבות, עלול לפגוע בהנקהתמרי.
אני הבנתי שכדאי להמנע עד לפחות 6 חדשים של הנקהמקסיקנית

אישית.... זה גמר לי על ההנקהעצוב

זה כמו גלולות משולבות. וזה תלוי ברופא.מוריה
יש רופאים שלא מביאים כל עוד מניקים. אפילו אם זה פעם ביום.
לי הרופא לא הביא בהנקהנעמי28
שמעתי לפני שהסיבה היא שזה פוגע ביצור החלב.

אבל הוא אמר שזה מזיק לילד עצם ההנקה עם זה (פעם ראשונה ששמעתי על זה) - שואלת גם בשבילי - זה נכון?

גם שמעתי מהרופאת נשים את זה.מוריה
אפשר להתקשר למכון הטרטולוגי ולברר מולם.
מעניין, אברר.נעמי28
תודה בנותEliana aאחרונה
כן הרופאה לא נתנה לי אמרה שזה מייבש את החלב
לא משנהנעמי28
החריגה בגבול הנורמה אך מומלץ מעקב נוסף בעוד חודשאנונימית בהו"ל
משפט מלחיץ שכזה.
סקירה מאוחרת, תוצאה חריגה אבל בגבול הנורמה במוחות הקטנים אצל העוברית הקטנה.
הרופא חזק והדגיש שזה לא חריג, יכול להסתדר, שפעם לא היו בודקים את זה, שזה בגבולות הנורמה, שאם המעקב היה עולה כסף הוא היה אומר לנו לוותר על זה.
אבל אצלי עלו דמעות באותו הרגע ורגשות אשמה התחילו לרוץ.
על וויטמינים שאני לא מקפידה, על איזה חיים צפויים לנו אם חס וחלילה תהיה איזו מגבלה, אם ההריון לא עתיד להסתיים, על המחשבות והבקשות ברגעים הקשיים שחוויתי בתקופה האחרונה שההריון הזה פשוט יעלם כי הוא לא בא לי בטוב בשלב הזה של הזוגיות והחיים.
ואני מודאגת ממש. ורק עוד חודש נבדוק שוב. חודש! כבר אהיה באמצע חודש 6 מרגיש לי על חזור ולא משנה מה תהיה התוצאה.
מה התוצאה? כמה סטיות תקן?Lana423
כמישהי שבכתה מאותו משפט בהריון הראשון, ואז שמעה אותו שוב בהריון השני וצחקה אני באמת אומרת לך שזה פשוט לא אומר כלום
תוצאותאנונימית בהו"ל
איזה בדיקות עשית? זה הסתדר לבד או שלא היה משמעותי?
ימני 8.2 מ''מ
שמאלי 5.6 מ''מ
אז בהריון הראשון הייתה בעיה במוחון או משהו כזהLana423
שזה משהו אחר
בהריון הנוכחי, גם המוחון קטן וגם החדרים לא באותו גודל
הפעם - מדובר על אותו איבר כמו אצלך.. בדק אותי אחד המומחים בארץ באולטרסאונד. הוא אמר שמאוד קשה למדוד את זה שבצד הרחוק יותר - בגלל הזווית זה נראה בגודל אחר (תמיד, לא רק אצלי) אז לקחת בערבון מוגבל
אמר רק לעשות ביקורת עוד חודש, ובמידה ועדיין תהיה שונות - אפשר לשקול לעשות סקירה מכוונת למוח (סקירה שלישית) אבל אמר שאין מה להלחץ
וואוו מבינה אותך לגמריציפקו
בדיוק עברתי אותו דבר בהריון
רק שלי היה פער הרבה יותר גדול 2 בצד אחד ו9
בצד שני וב"ה זה הסתדר.
מה שעזר לי בעיקר זה לשמוע סיפורים טובים, להתפלל,
לעשות דברים שמשמחים אותי עד כמה שיכולתי.
והאמת כמו שכתבת מה שהרגיע אותי גם זה
גם משהו דומה שהרופא אמר לך.
מבינה אותך ושולחת חיבוק גדול ובע"ה שתתבשרי
בשורות טובות❤️
זה יהיה מעצבן אולי לשמוע אבללבוא בטובאחרונה
הלחץ יעזור?
לא...
אז כדאי לשחרר.
רופאים נוטים להלחיץ בטבעם
כדי שיהיה להם כסתח. כדי שלא יתבעו אותם אם אכן תהיה בעיה.
הרופא לא נלחץ בכלל!! הוא אפילו לא היה שולח אתכם לבדוק אם זה היה כרוך בתשלום... בעיני זה אומר המון-
שאין מה לדאוג!!
האם זו תעודת ביטוח שהכל יהיה בסדר??
ממש לא. אבל גם לא כל התוצאות התקינות שקיבלת. הכל בערבון מוגבל..
אז בבקשה, תשמרי על הבריאות הגופנית והנפשית ותנסי פשוט לשחרר..
תפילה זה תמיד טוב!
מישהי הלכה להחלמה בצימר אחרי לידה וקיבלה החזר?אם ל3+
במאוחדת רשום שיש החזר על החלמה בצימר/מלון/בית הבראה
השאלה אם כל צימר יכול להחשב או שצריך משהו מסויים?
אשמח לתשובות מניסיון
כןאר
הינו בבית מלון רגיל
מה שאמרו לי שהצימר צריך להיות רשום באיגוד הצימרים או משהו כזה

תבררי טלפונית בקופה
תודה!אם ל3+
מנצלשת...פייגא
בדיוק רציתי לשאול לגבי זה
אחרי הלידה התקשרו אלי ממאוחדת, ואמרו שיש אפשרות להבראה שלוש לילות עד חודש מהלידה
וגם אפשרות אחרת עד ארבעה חודשים מהלידה. דיברתי אתמול עם מאוחדת טטענו שאין דבר כזה הבראה אחרי חודש. מישהי שמעה על זה?
יש עוד חודשיים מהלידה לדעתילבוא בטוב
בכלל קופות החולים.
לא שמעתי על דבר כזה שאין
תבדקי באתר.
מה שכן משנה זה הכיסוי הביטוחי, ככל שהוא יותר גבוה ההטבה יותר שווה
יש תוספת שלושה ימים ללידה רביעית ואילך לביטוח שיאאם ל3+
את התוספת הזו אפשר לנצל עד חודשיים מהלידה
תסתכלי באתר שלהם
אה נכוןלבוא בטובאחרונה
שכחתי שמה שאני שמעתי זה מלידה רביעית ומעלה.
לזה התכוונתי
נשים שמבינות באפייה אשמח לעזרתכן ציפיפיצי

קניתי מיקסר טוב (קנווד) והוא באמת מקציף פצצה

העוגות יוצאות רכות, אבל נופלות! למה? ומפרידה ביצים והכל, סוף סוף אחרי שנים בלי מיקסר

עוגת גבינה שהכנתי יצאה רכה כמו ענן! כנ"ל טורט 

מה אני עושה לא בסדר?

את מניחה אותן מיד בסיום על רצפה?מתחדשת11
לא. זה משפיע?ציפיפיצי

מניחה על השיש

אני שמתי לב שהפרשי הטמפרטורה גורמיםמתחדשת11
להם לצנוח
מתנור רותח, לקור

גם טמפרטורה לא נכונה בתנור

או כמות לא מדויקת של א .אפייה
למשל אם תשימי יותר מהרגיל היא תתפח ואז תצנח
אז מה כדאי כן לעשות?ציפיפיצי


אני מניחה אותן על הרשתמתחדשת11
ומשאירה כמה דקות בתנור עם דלת פתוחה מעט
כנל ביצים עדיף שיהיו בטמפרטורת החדר, ולא ישר מהמקרר

להקפיד על כמות מדויקת של א. אפייה

ובדכ אני שמה על 180 מעלות בתנור

אגב לעוגת גבינה יש כל מיני שיטות.. זו ממש מיומנות. אישית מצאתי אחת טובה בלי הרבה סיבוכים למינהם ואני רק איתה
אשמח למתכוןיערת דבש

לעוגת גבינה

סתם כי מזמן לא יצא לי להכיןקורץ

עשית לי חשק מתחדשת11
עוגת גבינה תומר תומס - חיפוש ב-Google,vid:syKtG5Nuy9Q


זו הכי טובה ופשוטה שיצא לי להכין
לפחות עשר דקות הקצפה . אני שמה את החלבונים והסוכרהדרים
ונותנת לזה לעבוד במהירות הכי גבוהה עשר דק, רק לאחר מכן מנמיכה את הקצב ומוסיפה את שאר החומרים. ככה הן עולות ממש .
בנוסף לאפות על לא יותר מ170/175 מעלות .הדרים
עדיף יותר זמן מאשר חום גבוה . ולהוציא כאשר נועצים קיסם ויוצא עם פירורים לחים ולא יבש לגמרי.
כמה עצות מנסיוני:לבוא בטוב
תמיד להוריד כ10-15 ממעלות ממה שכתוב.

לפני ההכנסה לתנור לדפוק קצת את התבנית על השיש להוצאת הבועות (נשמע הפוך אבל עובד).

לשים בתנור שחומם מראש

לא לפתוח באמצע אפיה

לערבב את האבקת אפיה קודם עם קצת קמח לפני שיגע ברטובים.

יש אומרים לשים על חום עליון-תחתון ולא טורבו, אבל אישית לא ראיתי שיש הבדל
את מדברת על עוגות בחושות, נכון?אין לי הסבר
חשוב עוגה בחושה לא לערבל יותר מידי, רק עד להטמעה של הקמח. וגם לא עם בלון הקצפה אלא וו גיטרה.

גם צריך להכניס לתנור חם...
עוגה בחושה זה בלי הפרדת ביצים ומיקסריעל מהדרום
לק"י

אחרת מה בחוש בה?🙈
זה כבר סוג של טורט. לא?

(אני יודעת שיש כאלה שמכינים עוגה בחושה במיקסר/ מפרידים ביצים. אבל שניהם ביחד לא חושבת ששמעתי)
עוגה שמפרידים בה ביצים היא בד''כ עוגת טורטאין לי הסבר
והפותחת כתבה שעוגת טורט יצאה לה סבבה.
על סמך זה שיערתי שהיא הכינה עוגה בחושה, פשוט עירבלה במיקסר כדי לא להתאמץ
היא כתבה שיצא לה טעים ורך -ריבוזום
אבל שעם כל זאת נופל אחרי שעולה
עכשיו הבנתי מה לא הבנתי😉אין לי הסבר
אני מכינה בחושותהבוקר יעלה
במיקסר, ובחלקן מפרידה ביצים
בכל מקרה כן צריך מקציף ולא וו גיטרה להקצפה של ביצים וסוכר בהתחלה
לא צריך🤷אין לי הסבר
אם את משתמשת זה סבבה, אבל לא צריך
זה יצא לא טובהבוקר יעלהאחרונה
או פחות טוב
כמה אפשרויותרק לרגע9
אם זו עוגה של הקצפת ביצים מופרדות אז צריך לאפות עד שיבשה לגמרי מבפנים, אחרת תצנח. אחרי האפייה צריך להשאיר כמה שעות בתנור עד שמתברר לגמרי בלי לפתוח את הדלת של התנור כדי שלא יעבור מחום לקור.
עוגת גבינה כדאי לאפות גם עם תבנית מים רותחים בשביל הלחות
תתחדשי. דבר ראשון לא להקציף חזק מדיבתי 123
הקצף צריך להיות יציב וחלק ולא קשה
לאפות בחום נמוך יותר
לא לפתוח באמצע האפיה. רק לקראת הסוף לראות אם מוכן.
לא להוציא לפני שמוכן
עוגות הקצפה רגילות אין בעיה להוציא ישר עוגת גבינה צריכה להתקרר לאט בדכ משאירים קצת בתנור כבוי
לא לפתוח את התנוראהבתחינם
לפחות חצי שעה.
או לקנות תבנית עם החור באמצע והרגלים
לעוגות גבינה לא תמיד יש פתרון תודה על ה-כל

מניסיון, הבנתי שהתנור שלי לא יודע לאפות אותם בלי להפיל, 

ניסיתי הכל, כל סוגי האפיות, תבנית מים, לא לפתוח, לא להוציא בסוף, לא עוזר. 

אותה עוגה בדיוק שבתנור של אמא שלי יוצאת מהמם אצלי נופלת. 

התייאשתי. 

לגבי עוגות בחושות - לא יותר מ-160 מעלות, וחום עליון תחתון, אמור לעבוד טוב יותר מטורבו. 

בהצלחה!

שייןפולניה12
אפשר בבקשה טבלת מידות בגדי ילדים בשיין?
נגיד 80, זה 12m?
בערך..
נראה לי תלוי בגדמאוהבת בילדי

אני קניתי לבת שלי שמלה, מידה 70, והיא לובשת 12-18 בד"כ. (בת שנתיים)

זה תלוי בגדאין לי הסבראחרונה
מתחת כל בגד יש פירוט של המידות. על כל מידה בכל בגד כתוב מה האורך המדוייק.
צריך למדוד את הילד ולהתאים...
קשה לי לקבל אסור כשאני מצפה למותר(ענייני טהרה)מתנות-קטנות
זה משהו סדרתי כבר

התחושה שיש שאלה במראה
אני בטוחה במשהו
ואז הרב פוסק אחרת במפתיע ובאופן שגם לא ברור לי בכלל

נגיד מראה בצבע שבטוחה שמותר כי התירו לי אותו המון פעמים

ופתאם אומר שלא בגלל סיבה לא מובנת לי

וקרה גם הפוך- היתי בטוחה שאסור והתיר.

ואז מבינה כמו בורה לגמרי
לא מבינה כלום
אבל גם קשה לה לקבל את רצון ה' בתמימות ופשטות
כל הזמן יש שם מחשבה
של אולי רב אחר היה אומר אחרת( ובאמת לפעמים שואלים רב אחר- אבל תכלס זה לא הסיפור - כי הרבנים הם מומחים בזה..וגם לאו דוקא מחמירים תמיד- עובדה שלפעמים גם התירו לי דברים שחשבתי שאסורים)
כי מבלבל כל הסיפור השהכל תלוי במנהגים ופסיקות שונות

כי אני 'ותפה לכל התהליך
אבל בסוף צריכה לקבל 'לא' שהוא מעל טעם ודעת כזה.. מפתיע ולא ברור כי הרב פסק והוא מבין ואת לא

אני נשמעת מוזר אפילו לעצמי

היתי רוצה לקבל יותר בפשטות
בענווה
שככה זה וזה רצון ה' בהשגחה פרטית

ולא להיות בטוחה מראש שיגיד כן ואז להתאכזב

אבל לא מצליחה


תבקשי הסבר. זה פסיקה אנושית לא גזירה משמייםמיקי מאוס
וגם זה יעזור לך ככה יותר ויותר לדעת
גם להבין כרגע
גם ציפיות מחוברות יותר בעתיד
ואפילו מתישהו להפחית שאלות כי כבר תדעי לזהות דברים ששאלת והבנת

אם זה רבנים שונים זה משהו אחר, אבל אם זה אצל אותו רב כנראה יש סיבה לפסיקות השונות
(הפסק לעומת בדיקה למשל, צבע השוליים, מיקום הכתם וכדו)
מסכימה.המקורית

אם כי מבינה את התחושה שהיית רוצה לקבל את זה וזהו

הם אומרים דברים שלא ברורים לי בכללמתנות-קטנות
קשורים כנראה לכל מיני מושגים שלא בהבנה שלי

מילא צבעים עוד קצת הבנתי מתוך הנסיון

נגיד- עכשיו הצבע מותר(גם הרב אמר)
אבל מראה עמוק(??) או מפושט ...?
לא מסבירים מעבר..
ובכלל אין לי כלום אפילו לא בניגוב ..רק בבדיקה עצמה שהיתה שטחית יחסית יצא כתם קטן חום בהיררררררר אין לי מושג על מה דיבר
אבל זה בעלי ששואל והם עונים בקודים..

או כל מיני מדדים שאני לא מכירה ולא כתובים בספרים שבנות קוראות

ואז עד שאני בטוחה שהפעם זה מותר
אז לא


נגיד פעם שעברה היה בדיוק ההפך
מבחינתי זה היה ממש דם !! וגם היתי ממש מדממת כל הימים שאחרי(לא באופן אוסר )..נס שהורידו לי בדיקות
והוא התיר בלי בעיה כי לא רואה גוון אדום


ואני מרגישה שכשאני לא מצפה אז בסדר

אבל כשאני בטוחה שכן
ולא
זה ממש מפנצ'ר אותי


במיוחד שזה יוצא ביום ממש דפוק טכנית ומחוייבויות חיצוניות מבאסות


וגם מבאס שרק אני מתבאסת ורק לי זה קשה
והוא תמיד מקבל את הכל בנחת
ומבאס שהכל אצלי עובר דרך הרגש
והוא מתמודד עם הכל בתודעה ומאוזן כזה
והוא מקסים

אבל
זה בודד להתבאס ולכאוב ותהתאכזב לבד

ובעיקר
מבאס לרצות לבד ילד


לא שהוא לא רוצה
הוא ישמח
אבל הרצון המורגש הציפיה ההמתנה כל חודש האכזבה ..
הכל אצלי
הוא יקשיב לי
אבל
זה שלי


אני רואה שלא את דיברת עם הרבהמקורית

אני חושבת שכדאי וחשוב שתהיה לך האפשרות לשאול שאלות ולהבין יותר

ולגבי האיך הוא לוקח את זה - 

אנחנו יותר רגשי, ככה זה

יותר רוצות עכשיו

לגברים יש ראייה לטווח רחוק הרבה פעמים,

יכול להיות שהוא מתבאס באמת אבל הוא יודע שעוד כך וכך זמן בסוף תטבלי 

אז הראש מניע אותו לכיוון הפתרון במקום להתעכב על הרגש

והרבה פעמים גבר לוקח ללב את הצער של אשתו ממש ומצטער איתה

אבל לא יחשוף את זה בפניה כדי לא להוסיף צער על צערה

 

אני ממש לא חושבת שאת לבד בזה

אלא ששאולי את לא מרגישה את הביחד איתו בצורה שאת רגילה לתקשר

 

חיבוק ענק

 

 

את יכולה ללמוד עוד....מיקי מאוס
אין דבר כזה ספרים שבנות קוראות וספרים שלא. לאט לאט אפשר וכדאי ללמוד.
לא תוכלי לפסוק בדיני מראות כל כך מהר אבל לפחות תרגישי שיש שיח מולך ולא הנחתה מבחוץ

לגבי הבדידות- זה כבר לא קשור להלכה דווקא. זה נושא שצריך לעבד ביניכם בזוגיות
אתם אנשים שונים
ותמיד תהיו שונים
אבל אפשר לנסות להסביר לו את החוויה שלך, ומה את היית רוצה לקבל ממנו- אמפתיה,הזדהות,פינוק, שיתן לך תחושה שהוא שותף

לא מבטיחה שזה יעבוד, בסוף הוא זה הוא ואת זה את, אבל שווה לנסות
רק רציתי לומר-פשוט אני-
ביחוד על החלק השני,
שאת כותבת כל כך אמיתי, ופנימי, ונוגע
ממש.
הרגש עובר במילים
נוגע בלב
זה מיוחד- גם הכתיבה, וגם החיבור פנימה, ההפשטה של הרגשות, הכנות הפשוטה.
חיבוק
לי גם לקח זמן ואז הסבירו לי שזה לא רקבתי 123
עניין של צבע
זה תלוי איזו בדיקה למשל הפסק וראשון מאוד מחמירים ובדיקה בעונה מקלים יותר. זה גם תלוי אם יש סיבות מסביב.. אם יש משהו תמיד כדאי לציין. אם את סובלת מיובש. מפצע וכד.
אני מאוד מבינה מה שאת מתארתפרח חדש
ומצטרפת לבנות שכתבו לבקש הסבר
תמיד כששולחת את בעלי לרב אז אני מבקשת שבבקשה אם הרב יגיד שזה מראה אסור, שיסביר למה.
לפני כמה חודשים היה לי כתם בתחתון באמצע השבוע נקיים והרב אסר. והוא הסביר שזה בגלל הגודל. נורא התבאסתי. ממש.. כי גם עם כל הציפייה להריון אני לא צריכה להגיד לך איך זה מרגיש..
זה כמו בחלומות שאני רצה ורצה לכיוון מסויים ונראה שכל פעם כשאני עוד רגע משיגה אותו, זה בורח לי מהיד

וגם אצלינו, בעלי הרבה יותר רגוע ממני בקטע הזה של ילדים.. הוא אומר שבגלל שיש לנו כבר ילדים אז הוא מאוד ישמח לעוד אבל לא מרגיש לחץ כזה כל חודש כמו שאני מרגישה.. כנראה זה טבע הגברים

רוצה להצטרף ולומר שזה לא חייב להיות ככהתוהה לעצמי
הגיוני שהרבה פעמים רבנים עסוקים ואין להם זמן להסביר, אבל יש רבנים שלגמרי אפשר לקבל מהם הסבר ברוב המקרים.
אצלנו בעלי תמיד מבקש הסבר (לפעמים הוא גם מסביר לי, הרבה פעמים אני מסתפקת בתשובה). ותמיד הוא מקבל הסבר מפורט כולל הרבה פעמים שהרב שואל אם אנחנו רוצים להדר או ללכת על המינימום ההילכתי (בדרך כלל אני מבקשת את האופציה השניה🙈)
אז תדעי שאפשר. מציעה לכם לשבת עם ספרים כמו איש ואישה וללמוד קצת מושגים, ולמצוא רב שיהיה לכם נוח לברר אצלו.
תודה רבה לכולן ממשמתנות-קטנות
אני מצטערת שאני לא מגיבה ..
היתי קצת בהצפה רגשית היום מהרבה דברים שהתנקזו יחד
תכלס הבדיקה שנאסרה היתה רק הקש ששבר את הגמל

אז ממש קראתי והתחזקתי ממה שכתבתן.אחת אחת.
וגם עזרתן לי לדייק את הצורך שלי בהבנה מינימלית של ההלכה .. ניסיתי לספר לבעלי את זה..

ממש מעריכה כל מי שענתה
רוצה להגיב
אבל עוד לא לגמרי נאספתי בלב
ואין לי כח להציף ולפתוח מחדש

אז אני רק קוראת
ולוקחת כח מההבנה וההזדהות והעצות

חיבוק. נשמע קשה ממש.תוהה לעצמי
רק רוצה להציע לך לנסות לשאול קבוע את אותו רב או שניים.
לי לפחות קל לקבל יותר לא מרבנים שכבר התירו לי בעבר דברים שהופתעתי מהם. פסיכולוגית נותן לי הרגשה שהם לא סתם מחמירים..
מקווה שתצליחי להתאושש מזה מחר
זה באמת מה שעושיםמתנות-קטנות
באמת חושבת שהבעיה זה לא הפסיקה דלהם כי באמת לפעמים גם מתירים דברים שלא ציפיתי
אבל כן נראה לי שגם הגיוני שחלק אוסרים כי ככה זה ..

אבל הבעיה זה באיך בעלי פונה אליהם
ובזה שלא שואל או מנסה לברר כי מפחד שהוא עם נגיעה אישית ושזה יגרום להם להקל
וגם לו נח לומר -טוב הוא הרב והוא יודע אז גם לא מנסה לשאול
וגם האופן בו מנגיש לי כאילו מצפהממני חאמונה עיוורת
ונבהל שלפעמים יש לי גם קושי לקבל משהו שלא מובן לי

דברנו על זה וניסיתי גם לדייק את הצרכים שלי
אני לא יודעת מה יהיה כלאה
אולי יעזור קצת
ואולי לא

אבל באמת הקושי שלי זה כבר לא הבדיקה..השלמתי עם זה

זה פשוט משבר כזה של כמה דברים ביחד.. זה רק אחד הביטויים שלו..

למה שלא תשאלי בעצמך את הרב?מיקי מאוס
או לפחות תוסיפי דף עם פירוט השאלה לרב. שבעלך רק יגיש לו
או שיתקשר אליך כשהוא אצלו
כדאי לחשוב על פתרון שאת תהיי יותר מעורבת. זה באמת ממש לא נעים שהם דנים באינטימיות שלך ואת מחוץ לעניינים (לא מאשימה אותם חלילה. הם ממלאים את תפקידם. מהצד שלך זה לא נעים...)
זה רבנים שלאנעים ולא נגיש כ''כ ללכתמתנות-קטנות
וגם בכנות אני רגשית מדי מול סה מפחדת שאגיב מהרגש ..

העניין שהבעיה שלי היא כשאני מקהלת תשובה לא צפויה

נגיד אם היה עד עם מראה מסופק אני ממש מקבלת כל תשובה ..

אבל אם אני נגיד חושבת שזה מן הסתם בסדר ןשואלת רק ליתר בטחון ופתאם מקבלת לא- זה הבעיה
ואני לא יודעת מראש

מה שכן אמרתי לבעלי שאם הוא יודע שזה המצב שציפיתי למותר וזה אסור אז זען יבקש האחבה והסבר כדי שיוכל להעביר לי אותם
יקרה קודם כל מבינה אותך לגמרימתחדשת11
לדעתי, הסברים זה לא האישו פה..
זה באמת לא פשוט לקבל תשובה הפוכה ממה שציפית, וזה מטלטל את עולמנו..
בסופו של דבר זה מבחן באמונה
מה זה אמונה? להאמין שהמסלול שנסלל עבורי הוא הכי טוב לי,
ברגע שקורה משהו לא כפי שציפיתי ואני אומרת לה': לא לזה ציפיתי, זה במילים פשוטות לומר שהדרך שה' בחר עבורי לא טובה ואני לא מאמינה שטוב יצא ממנה

זה ממש ממש לא קל לחיות ככה ובפרט כשיש ציפיה ורצון..
לי מאוד עוזר לכתוב תודות.
על הכל הכל הכל
פתאום אני מבינה שיש הרבה יותר, מאשר אין
ומשנה הסתכלות ממקום מאוכזב שלא קיבל מה שרצה, למקום מודה ושמח במה שיש לו

הרבה תפילות ובעז"ה דברים יסתדרו לטובה ♥️
חיבוקים♥️
זה מהמם ןנכון ממ ש מה שכתבת. אבלמתנות-קטנות
כן רוצה להוסיף על זה
שזה לא מספיק לי

כי זה משהו אחד לחזק את האמונה והתודה על מה שיש
על הטוב שניתן לנו
והאמון שמה שעושה זה לטובתי

אבל יש גם את
ה'איך'

איך זה נעשה
האם בהנחתה מלמעלה
של הדבר הנכון
ותתמודדי

שזה מאתגר

או עם הנגשה
עם רכות עם טעם

יש דברים שמונחתים..
כי זה חלק מההנהגה
ושם באמת אין לנו אלא לקבל ולהתחזק באמון בטוב ה' גם ככה

אבל במקומות בהם כן אפשר לקבל הסבר ,נותן יותר פשר, וכבוד ותחושה שמתווכים לי את האתגר..
חושבת שזה בסדר לבקש אותו.

לי יותר קל לקבל 'אסור'
כשיש איתו אפילו קצת נימוק או הסבר הגיוני
זה נותן לי תחושה מכבדת
שרואים אותי

איפה שאין
איפה שבאמת זה מעל ההבנה שלי
אז לגמרי מצטרפת לכל מילה שכתבת
כי כתבת מהמם ומחזק מאוד
♥️מתחדשת11
לא ביטלתי את הצורך בהסבר ואין ספק שאם זה יעזור לך אז כדאי וחשוב לשאול
כן ציינתי שלדעתי העניין הוא שורשי יותר

♥️
אפשר לבקש הסבראביול
ואםשר גם ללכת לרב אחר...
עברתי על התגובות וחסר לי משהוירושלמית במקוראחרונה
רק למקרה שאת לא מכירה את האופציה - יש נשים שלמדו הרבה מרבנים מתאימים והן מומחיות לדיני מראות לפעמים אפילו יותר מרבנים שלא התמחו בזה או לא קיבלו מראות לפסיקה בתקופה האחרונה. זה דבר שצריך להמשיך לעסוק בו כדי לפסוק ולא להסתפק בידע או שימוש קודם... אני מכירה מישהי שהוכשרה על ידי רבנים בתכנית יועצות ההלכה של "נשמת", הן בטח מפוזרות בארץ, אבל אולי יש עוד תכניות. הייתי בזמנו משאירה לה בתיבה ותמיד מקבלת בטלפון שאלה האם אני מעוניינת בהסבר להכרעה שלה. הן בקשר עם הרבנים מהתכנית במקרה שהן לא בטוחות, בעצם כמו שנוהג (אמור לנהוג) רב שלא בטוח... בכל מקרה בהצלחה בהתמודדות מה שלא תחליטי
תסכולאושר27
כל כך מתוסכלת ואין לי למי לפרוק…
מאז הניסיון הראשון להריון
שנגמר בהריון כימי בחודש דצמבר
הגוף שלי פשוט השתבש
מחזורים ארוכים בצורה לא נוראלית.
הווסת האחרונה הייתה ב10.3
ועד עכשיו גם בדיקה שלילית מהבוקר וגם אין מחזור.
למה לעזאזל ?! נמצאת בתקופה שהכל תקוע
ורק מחפשת אור בקצה המנהרה מכל תחום שהוא
וזה פשוט לא מגיעעעעעעעע
נשמע מתסכל ממש!מיקי מאוסאחרונה
תחילת הריון ואני כמעט מתעלפתאנונימית בהו"ל
צריכה לפרוק וזה עדיין סוד...
הדרך מהמעון הביתה לקחה לי חצי שעה במקום עשר דקות (ברגל), אני מעולפת מהחום.
הקטן לא ישן בלילה, צרח צרחות אימים עד שלקחתי אותו למיטה שלי, הוא לא נרגע עד שקיבל בקבוק מטרנה. הבקבוק עם הזרימה האיטית היה מלוכלך והוא היה עם פטמה מס' 2 שזה זרימה יותר עצמאית. פתאום אני קולטת שהוא מטפטף עלי מטרנה, זה ממש הגעיל אותי, תוך דקה אני קולטת שהכרית והסדין שלי רטובים ממטרנה. לא יודעת למה, בגלל ההריון, זה ממש הגעיל אותי ולא יכולתי להישאר לידו, זה עשה לי בחילה. השארתי אותו על הכרית שלי וישנתי בצד השני (ראש זנב ) הוא התעורר בצרחות עוד עשרות פעמים ובבוקר הייתי צריכה לקום לעבודה...
אני גמורה
המשך פריקהאנונימית בהו"ל
כל היום בעבודה אני על מצב הישרדות, חוץ מזה שרגע קר לי ורגע חם לי.איך שנגמרת העבודה הולכת לאסוף את הקטן, בלי כוחות דוחפת את העגלה בעליה צעד אחרי צעד אחרי צעד.
מגיעים הביתה. אני מעולפת, לא שתיתי מספיק היום. מחממת ארוחת צהריים והקטן לא מפסיק להתבכיין, רוצה הכל לבד, לא רוצה עוף רוצה יוגורט.
זה הרגע שאני כותבת את הפריקה הזאת...
מבינה אותךךךךךציפיפיצי

לא פשוט בכלל הריון עם ילדים קטנטנים ועוד הנם גם בגיל שדורשים

מציעה שתדאגי להטעין את עצמך, קודם כל להקפיד על שתייה מספקת לאורך היום זה חובה

וגם אוכל! ארוחות קטנטנות ומזינות ובמיוחד לפני שאת לוקחת את הילד, לאכול משהו קטן, או פרי או שוקולד קטן עם מים ואז לאסוף אותו, לא להגיע על מצב ריק

צודקתאנונימית בהו"ל
אוכל ושתיה זה בעיה בגלל הבחילה אבל אין ספק שזה חלק מהפתרון, אני אנסה להכניס כמה שיותר.
וואי בהריוו חלב זה ברמת מגעיל, יכולה להבין את זהדיאט ספרייט
לגמרי
לגבי היוגורט - פשוט תני לו את היוגורט.
תבחרי את המלחמות שלך.
יוגורט במקום ארוחה זה בסדר גמור לדעתי.
כשאמא צריכה כוחות, אני עושה את זה בלי נקיפות מצפון בהריונות, במיוחד שבמוסדות הם אוכלין מצוין.
מה גם שזה חלב לפני בשר ולא ההיפך, במקסימום ייקח אחר כך את העוף.
זה היה תוך כדי העוף, הילד לועס ומחליט שלא בא לואנונימית בהו"ל
אפילו שהוא קטן ואין לי בעיה לתת לו חלב דקה אחרי בשר אני לא אשים לו יוגורט ועוף באותה צלחת.
הוא גם לא אוכל צהריים במסגרת, הארוחת צהריים שלו בבית אז אי אפשר לסמוך על זה...
מה שכן את צודקת שצריך לשחרר ובאמת הוא אכל מלא עוגיות אחרי האוכל כדי שאני אוכל לרבוץ על הספה.
תודה על התגובה וההזדהות!
איזה קשוח זה.....יעל מהדרום
חיבוק ❤️ואילו פינואחרונה
לדרך לקחת איתך בקבוק מים חצי קפוא וכל כמה דק'לשתות שלוק מים

עוזר גם לבחילות, גם לקרר את הגוף וגם כשתיה.
מוכר הקושי לעבוד.. הייתי מדליקה מזגן על 16 מעלות לפני שיצאתי לאסוף את הילדים ואז חוזרת לבית קפוא, מחליפה לפיג'מה קצרה ולא זזה כמעט..
מי מזדהה עם באסה של אחרי החגים?אוהבת את השבת
אני🙃כי כל פה

איך עבר ככ מהר? ולמה נגמר כבר??

לא אוהבת לחזור לשגרה..😏

פעם ראשונה שממש קשה לי לחזור לשגרה!מאוהבת בילדי

בד"כ רק מחכה שיגמר החופש והילדים יחזרו למסגרות.

והפעם כל כך נהניתי איתם, ומהחופש, ומהזמנים האחרים...

ככה שקשה לי לחזור לשגרה...

(והיום הגננת של הבת שלי אמרה שככל שהם יותר יגדלו יהיה לי יוץר קשה... עצוב)

 

אז מזדהה.

 

ותודה לה' על כל חג וכל שבת. זה נותן כח להמשיך הלאה.

אניהמקורית
נהניתי ממש בחג
כל כך הרבה מתכוננים לקראת פסח, והוא טסיעל מהדרום
וואו לגמרי..מתחדשת11
אני מאד מאדנעמי28
אבל לא כי מתגעגעת לחג.

יותר כי היה לי מאד קשה ובום ישר לשגרה
בלי אוויר לנשימה.

חזרתי לשגרה עם פחות כוחות ):
וואי וואי חיבוק ענק לך❤️❤️❤️אוהבת את השבת
תודה ❤️נעמי28אחרונה
אני מנסה לעזור

ממש קשה לי לחזור לשגרה.. שינה בזמן, קימה בזמן, עבודה, לימודים, ש"ב, מטלות כאלה ואחרות..

החופש היה כל כך קצר

שרשור שמעודד אותי על זה שהיה לי חג מבאסמתנות-קטנות
יותר קל לי לחזור לשגרה

לשכוח שהיה את הפסח הזה כי הוא היה ש'ילוב של כל מיני נסיונות שונים

אבל ברגיל אני מזדהה תמיד היה לי קשה לחזור לשגרה
חיבוק מותק, ואיזה עין טובה!!אוהבת את השבת
וואי חגים זה טריגרי ברמותנעמי28
ופסח בעיקר.
הלחץ לפני ותוך כדי מציפים המון.
אנימתמטיקס

דווקא שמחה מהחזרה לשגרה בעיקר כי התארחנו כל החג וזה היה די קשוח

אבל עדיין מנסה להתאושש מהחזרה לעבודה

אוף , חוויה מבאסת מהמקווה הערבחלומות חלמתי
התכוננו לערב הזה ממש
וחיכנו, ואפילו קניתי כמה דברים חדשים לקראתו
(יודעת שיום השואה. הרגשתי איזה ניצחון בליל טבילה ביום הזה).
תכננו לוז כך שבעלי יתפלל, אתארגן בנחת, נרדים את הילדים ואז אצא.

בפועל, אחר צהריים קיבלנו בשורה עצובה על אבא של חבר טוב מאד שנפטר.
והיינו צריכים לתכנן לוז שנספיק גם טבילה וגם את ההלוויה.
ויצא שהכי הגיוני זה שאני אזדרז לטבילה כבר בבין השמשות, ככה הוא ירוץ לערבית ויסע להלוויה.

יצא לנו בעבר לשאול רב לגבי טבילה מיד אחרי שקיעה, ואמר שכשצריך, אפשר. ( שאלנו לגבי שבת, וכך עשיתי כבר פעמיים בשבת, והנחתי שזה רלוונטי גם ליום חול).
אז היום צריך .


התארגנתי בזריזות, יצאתי באמצע המקלחות של הילדים, (משמע, השארתי בלאגן וידעתי שאני חוזרת לבלאגן)
הגעתי למקווה
והבלנית מסתכלת עליי, "מאמי, יש עוד חצי שעה"
אז אני מסבירה לה ששאלתי רב
ואפשר לטבול כבר
ובהתחלה לא כל-כך ששה. אמרה לי לחכות
דמעות עולות בעיני. אני מסבירה שיש הלויה.
היא אומרת שתתקשר לרב העיר.
היא מתקשרת, מסבירה לו,
הוא מבקש שאחכה 10 דקות ואז אטבול.


אוף זה מזה תסכל אותי.
תכלס תכלס מבחינת הזמנים זה הסתדר, הספקתי לראות את בעלי איזה 8 דקות לפני שיצא לכל הערב.
אבל בחייאת, שאלנו רב, קיבלנו פסיקה ,
יש לגמרי על מי לסמוך.
למה המונפול אצל רב העיר?
(במקביל בדקתי בפניני הלכה רק כדי לוודא וגם הוא כותב שאם צריך אז אפשר).

חזרתי הבייתה לילדה צורחת שרוצה אותי(בת 5- איפה שרשורי בני ה5?!) בגלל שהייתי צריכה לחכות שם כל העסק לקח הרבה יותר ממה שציפנו והכנו אותה,
בעלי יצא אחרי כמה דקות
ואני חזרתי עם טעם חמוץ
(ובעלי לא הבין למה נתתי ל10 דקות האלה כל-כך לבאס אותי....)


בינתיים רובצת פה על הספה
מקווה שעד שהוא יחזור יעבור לי
לכן כתבתי, מקווה שהפריקה תעזור לי....
היי יקרהבתי 123
ההחמרה בזמן הטבילה היא לא רק על זמן הטבילה שבזה אפשר להקל אלא על הזמן שבו תפגשי את בעלך. גם אם יש היתר לטבול קודם את ההרחקות צריך לשמור עד צאת הכוכבים ובעקרון לפי הפוסקים שאני שמעתי לא לפגוש את הבעל בכלל...
בקשר לבלנית זה באמת לא בסדר היא צריכה לסמוך עליך אבל מצד שני יש לה גם אחריות הלכתית כלפי הטובלות.
אהה ברור ברורחלומות חלמתי
אני ידעתי את זה. ידעתי שאני חוזרת הבייתה רק אחרי צאת הכוכבים....

חולקת עליךמקרמה
לבלנית אין אחריות הלכתית כלפי הטובלות.
בלנית תפקידה ההלכתי הוא אך ורק לוודא שהשיער במים.
כל שאר האחריות ההלכתית היא על הטובלת בלבד
וי תודה שכתבת את זהחלומות חלמתי
את כל-כך צודקת.
הוספת לי בהבנה פה למה זה הרתיח אותי.

אני חושבת שזה נורמה שהשתרשהמקרמהאחרונה
עם השנים.
הרבה בלניות טובות ומקסימות באמת מאמינות שיש להן אחריות הלכתית.
ותוסיפי לזה את העמדת כח שיש להן (כאחראיות על ה"כלי" שבעצם מאפשר לנו להיטהר= המקווה עצמו, ובעצם מחזיקות ביכולת לאפשר/לך לאפשר לך לטבול)
וקיבלת דמות כוחנית גם אם ממש לא זאת היתה הכוונה.

אבל אני חושבת שיש כבר תהליך של שינוי.
הם מצד הבלנית והגורמים ההלכתיים שמחדדים את תפקידן של הבלנית (שבעיני הן ממש נשות חסד)
והן מצד הנשים הטובלות שלאט לאט מחזירות לעצמן את האחריות והשליטה על הטבילה שלהן.
חיבוק גדולרבע ל7
כואב..

זה לא ה10 דק'.. זה שהיא יותר "צדיקה" ממך
בסיטואציה כזאת זה היה שובר אותי ממש
זה גם בהחלט חלק מהתחושותחלומות חלמתי
תודה על החיבוק!
את בטוחה שזה מה שהרב התיר?באר מרים
לדעתי מתירים לטבול בבין השמשות רק בליל שבת (בגלל הבעיה של רחצה בשבת) או במצבי דחק גמורים של אין ברירה, ולא מטעמי נוחות..

בכל מקרה חיבוק על החוויה...
אז את צודקת ששאלנו על ליל שבת ,חלומות חלמתי
ולכן גם בדקתי תוך כדי בפניני הלכה שהוא כותב שבשעת הצורך מותר להקדים לבין השמשות....

לא נראה לי שבמקרה הזה זה היה של 'נוחות' ,( למרות שהמצפון שלי עבד תוך כדי שעות נוספות...)
באמת היה פה צורך (לא צורך גדול או אבל צורך בהחלט)
בלני. חצופהחולת שוקולד
פעם הייתי רותחת מבפנים ושותקת, היום במצבים כאלה אני קובעת עובדה, הייתי מודיעה לה שהיא לא מתקשרת לשום רב ופשוט נכנסת לחדר של הבור ומקווה שתבוא אחרי
האינסטנק שלי הוא לשתוק.חלומות חלמתי
ביישנית וחמודה
אבל הייתי ממש גאה בעצמי שהצלחתי להתעקש
כי אחרת הייתי מחכה עד מחר....
אויש אוישששששמשתגעת*
איזה מבאס זה שינויים ואנשים שמתערבים ברגעים כל כך קריטים נפשית (ועוד שהיית בלחץ של זמן)
חיבוק ובע'ה בשורות טובות 💕
לגמרי ניצחון!! תאריך משמעותי לטבילה, אשרייך💛
מישהיא יכולה להמליץ לי בבקשה עלאני זה א
רב עם פסיקה לפי הרב עובדיה בנושא טהרה עדיף שישתייך למגזר חרדי אבל לא חייב שאפשר להתייעץ איתו טלפונית..
יש לי איזה שהיא בעיה בנושא של הטהרה והפסיקה שקיבלתי נשמעת לי מחמירה.
אני מחפשת רב שיוכל לפסוק לי בצורה קלה יותר כי זה פשוט נהיה ממש לא כייף להיות שבועיים וקצת אסורה ואז רק שבוע טהורה.
תתקשרי לבית ההוראה אפיקי מים שלהרב פניריהמקורית
קו ההלכה הספרדימכחול
חפשי בגוגל. בהצלחה!
אפשר לשאות אותל גם בווטסאפ.באר מרים
אם את רוצה אשלח לך את המספר
יש לי תודה אשלח להם באמת הודעהאני זה א
יש קו הלכה ספרדיתהילה 3>אחרונה
יש את המספר שלו בגוגל נראה לי שהוא פעיל 24/7
שתי שאלות על שתי ילדות ועל התפתחות שכאילו נעצרהמתואמת
1. בת ארבע וקצת.
בגיל שנתיים וחצי למדה לזהות את האות אל"ף. הייתי בטוחה שמשם היא תתקדם מהר הלאה (כמו הבן הגדול שלנו - בגיל שנתיים וחצי התחיל ללמוד אותיות, בגיל שלוש ידע את כולן ובגיל חמש בערך ידע כבר לקרוא) - אבל לא, זה נעצר שם. יש עוד מעט אותיות שהיא לפעמים מזהה, אבל לא יותר מזה...
2. בת שנה ורבע.
התחילה לזחול בגיל שבעה חודשים, וחשבתי שהיא תהיה כמו אחת הבנות שלי שהלכה לפני גיל שנה. בפועל - היא עדיין זוחלת. יודעת כבר להיעמד לבד (כבר לפני חודש התחילה), יודעת לטפס במתקנים בגן השעשועים כמו ילד בן שנתיים, אבל עוד לא הולכת ואפילו לא מנסה.

אני לא לחוצה על שתיהן, ואני אפילו לא נעולה על ההשוואה לילדים הגדולים (במיוחד ששאר הילדים היו איטיים יותר מלכתחילה - מי יותר, מי פחות), אבל אני סתם שואלת את עצמי מה קרה...
ואם כבר - יותר דחוף לי שהקטנה כבר תלך מאשר שהגדולה תלמד לקרוא. (במיוחד שראינו אצלנו שגאונות באה עם הבאגים שלה...)
מה אתן אומרות?
נראה לי שענית לעצמךעוד מעט פסח
אם מורידים את החלק הראשון, זה שבו הגדולה זיהתה את האות אל''ף והקטנה התחילה לזחול מוקדם- נראה שההתפתחות תקינה לגמרי.

מה שלדעתי כדאי לך לשאול את עצמך זה האם הן התפתחו בינתיים בתחומים אחרים.
יכול להיות שלקטנה היה דחף מאוד גדול להצליח להיות ניידת, וכרגע הזחילה מספקת אותה. אבל אני מאמינה שהיא כן התפתחה בתקופה הזו מבחינת התקשורת אתכם, ביכולות של המוטוריקה הגסה, וכמו שתיארתי גם בעמידה וטיפוס...
וגם הגדולה. עניין אותה משהו מסוים, עכשיו היא הפניות ללמוד דברים אחרים. ממש ממש לגיטימי.

צריך לזכור שההתפתחות היא לא קו לינארי ישר. וכל עוד הילד ממשיך להתפתח, ולא חורג מטווחי הנורמה (אני חושבת שילד שלא הולך זה תקין עד שנה וחצי או שנה ושמונה, לא זוכרת בדיוק)- הכל בסדר.
תודה! נתת לי הסתכלות מעניינת על העניין...מתואמת
שבאמת התפתחות כוללת הרבה תחומים, ויכול להיות שבזמן שמשהו אחד לכאורה נזנח - משהו אחר מתפתח.
אני לא לחוצה באופן כללי, כי יודעת ששתיהן עוד לגמרי בטווח התקין, רק סתם תהיתי לעצמי למה הייתה עצירה לכאורה...
(ובאמת - לקטנה היה נראה שממש דחוף לה להיות עצמאית בהתנהלות, כשהייתה קטנטונת היה נראה שקשה לה להיות "כלואה" במקום אחד. ותכל'ס עם הזחילה שלה כיום היא מגיעה כמעט לכל מקום... ומה שלא - יש לה שורה של "משרתים" שמוכנים לעזור לה )
לגבי הראשונהאין כמו טאטע!
נשמע לי תקין לגמרי וזה בסדר שמזהה רק קצת...בטוחה שזה יגיע . גם לשי התחילה לזהות ופתאום לא ידעה כמעט..ועכישו היתה קפיצה ומזהה הרבה יותר. גם בגיל של הבת שלך...

מאמינה שזה פשוט בא בזמן שלו
תודה! כנראה שזה באמת תקין, שיש עצירות באמצעמתואמת
פשוט התרגלתי מהקודמים, שהתקדמו בקצב עקבי בלימוד האותיות (מי מהר יותר ומי לאט יותר). אבל הגיוני שלא כולם ככה...
היה לי את שני המקרים באותה הילדה😅גפן36
בקשר להליכה-עד שהיא לא החליטה ללכת היא פשוט לא הלכה. כלום לא עזר.
בעצם אולי כן עזר קצת לעשות לה ידיים ולגרום לה לפסוע צעד או שניים.. אבל זה לקח זמן.

בקשר לקריאה הרפיתי לגמרי.
היא אכן התחילה לזהות מאוד מוקדם, ואז 'שכחה' הכל
ופתאום לפני חודשיים התחילה לקרוא (קמץ פתח בלבד) בלי שלימדנו אותה בכלל.. בת 4.5 בקצב הזה עד 5 היא כנראה תקרא.
אני באופן כללי משתדלת להקפיד הרבה יותר על התחום החברתי, ופחות מקפידה ותופסת קצר מבחינה לימודית כי אנחנו זו נק' החוזק..
תודה! הילדה שלך נשמעת חכמה ומתוחכמת מתואמת
אצלנו חלק מהילדים איטיים מבחינת התפתחות ולימודים, וחלק מהירים (עד מהירים מאוד).
וגם בעניינים החברתיים יש לנו שני קצוות...
אז רציתי לדעת איפה "לסווג" את בת הארבע, כדי לדעת איפה לתמוך בה יותר. (גם בנושא החברתי היא מבלבלת...)
אבל כנראה שהיא פשוט ערבוב טוב
ילדה בת 4 וחצי שלא מזהה אותיותשריקה

זה לא אומר כלום על היכולות שלה.

בהקצנה - זה כמו שתרצי לסווג את היכולות שלה לפי זה שהיא לא יודעת לוח הכפל.

 

זה לא מצופה בגילה.

 

בגן חובה לומדים אותיות, והציפיה היא שילד יעלה לכיתה א' כשהוא יודע 18 אותיות.

 

יש ילדים שלומדים אותיות מוקדם וזה מראה שהם זריזים במיוחד.

זה לא אומר שילד בן 4 שלא מזהה אותיות הוא איטי

 

 

יש בשלות שצריכה להתרחש לכל שלבממשיכה לחלום
גם קריאה וגם הליכה דומות בינהן בכך שהן דורשות בשלות של מערכות רבות במקביל
כשהילד יהיה בשל זה יקרה
כמובן שאם יש איחור אז אפשר להתערב ולעזור
הילדה בת הארבע רחוקה מהגיל שבו מצפים לבשלות לקריאה אז אין מה לדאוג
והקטנה מתקרבת אבל לפי מה שאת כותבת נראה שהמרכיבים מתפתחים מצוין אז מאמינה שזה יקרה בקרוב
נכון, את צודקתמתואמת
פשוט היה נראה שהן הראו את סימני הבשלות מוקדם - ואז הם נעצרו...
אולי אני טועהשריקה

אבל ילדה שלומדת את האות א' בגיל שנתיים וחצי - לכאורה זו לא בשלות,

יכול להיות שאחים שלה חפרו על על זה כי זה מגניב שילדה כ"כ קטנה מזהה א'? עד שנכנס לזיכרון?

הגיוני לי שזיהתה את הצורה, בלי שבאמת היתה לזה משמעות מהי אות ושהיא מייצגת צליל.

סתם למידה בע"פ של רצף צלילים שקשור לצורה מסוימת.

 

כשילד לומד אותיות ובשל לזה, ובד"כ מייד מקשרים בגן למילים שמתחילות בצליל וכו' - אז יש לאות משמעות.

(וגם אז - אין מספיק משמעות. למידה של אותיות יש בה משהו מאד אמורפי ולא פשוט.)

 

אם בגיל שנתיים וחצי זה סתם שינון - הגיוני שלא הצליחה להחזיק בזיכרון עוד אותיות.

 

כשתהיה בשלות אמיתית - היא תוכל ללמוד את כל האותיות בעז"ה בצורה טובה ועם הבנה טובה.

 

 

תודה! נראה לי ש"יישבת" לי את הענייןמתואמת
היא באמת למדה את האות אל"ף בתור צורה מאוירת (האות אל"ף באמת בעלת צורה ייחודית), ובאמת האחים שלה מאוד התלהבו מזה ועודדו אותה
אז זה באמת העניין...
כן אני מבינה לגמריממשיכה לחלום
אבל למידה של אות זאת בשלות שונה מלמידה של כל האותיות ושונה מקריאה
אלו גם יכולות שונות
גם זחילה והליכה אלו יכולות שונות שמצריכות מיומנויות שונות ולכם גם בשלות אחרת
הבנתי עכשיו. תודה!מתואמת
עונהלהשתמח
למדתי על תיאוריה התפתחותית, שהתפתחות קורית במדרגות ויש מעברים לסירוגין בין תחומי ההתפתחות השונים. כל פעם ילד עושה צעד התפתחות בנושא מסוים, מתקדם עד נקודה מסוימת, ואז סוג של עושה 'הפסקה' בתחום הזה ועובר להתפתח בתחום אחר. וככה לסירוגין בין התחומים השונים. אז זה ממש נשמע לי תואם למה שאת מתארת.

אני ממש ראיתי על הילד שלי שעשה קפיצה בחצי שנה ולמד תוך חודש- לעמוד על שש, לזחול גחון, להעמד עם תמיכה, ולזחול על שש. ואז כאילו "עשה הפסקה" בתחום ועבר להתעניין מאוד במשחקי התפתחות כמו להכניס דברים לקופסאות וכאלה. ואז התפתח בתנועות ידיים כמו שלום ומחיאת כפיים. ורק בגיל שנה וארבע למד ללכת.
תודה רבה! באמת נשמע הגיונימתואמת
זה גם מה ש @עוד מעט פסח כתבה.
מעניין שהייתי צריכה להגיע לילדות השביעית והשמינית כדי לזהות את זה
אצלנו היה ממש דומה אצל שני ילדיםבארץ אהבתי
הבן הגדול שלי דומה לסיפור של ההליכה. לא זוכרת מתי התחיל לזחול בדיוק, אבל סה"כ היה בקצב רגיל. ואז זחל במשך יותר משנה, התחיל ללכת רק בגיל שנה ו-10 (היה מסוגל כבר הרבה לפני, אבל חיכה עד שהיה יציב לגמרי). לא אומר שזה מה שיהיה אצלכם, כמובן...

והבן הקטן יותר התחיל לזהות אותיות כבר בגיל שנה וחצי. לא את כולן, אבל כמות ניכרת. ועכשיו הוא בן 4 וחצי, עדיין זוכר את האותיות שידע אז, אבל יש אותיות שעדיין לא מזהה. מידי פעם מבקש שאני אלמד אותו לקרוא, אז התחלנו קצת עם קמץ-פתח, אבל הוא עוד בשלב מאוד ראשוני (לא שאני לחוצה על זה, זורמת איתו בקצב שלו, ורק כשזה בא ממנו...).
תודה! באמת קצת דומהמתואמת
אם כי הבן השני שלך נשמע גאון אמיתי
(ומאוד מקווה שהיא לא תתעכב מדי בהליכה... כבר עברנו את זה עם ילד אחד - שהתעכב בכל אבני הדרך בהתפתחות וגם דילג על חלק - ולא מתחשק לי להגיע לזה שוב...)
בלעה"ר הוא באמת משהו מיוחד, ב"ה...בארץ אהבתי
ולגבי הבת שלך - אין סיבה לדעתי שהיא תתעכב באופן מיוחד. אם היא זחלה התחילה לזחול בקצב הרגיל, וכבר עומדת בלי להחזיק, לא נשמע שיש סיבה לחשוש.

האמת שגם עם הבן שלי זה לא היה כזה סיפור. הלכנו לפיזיותרפיסט כשראינו שהוא באמת מאחר (הוא כל הזמן היה נראה שעוד רגע יתחיל ללכת, אז לא הלכנו מיד, אבל כשעברו עוד כמה חודשים והוא עדיין לא הלך, אז האחות טיפת חלב הפנתה אותנו בכל זאת), והוא אמר שהוא לגמרי יכול ללכת ואין לו מה לעבוד איתו. רק נתן לנו כמה טיפים איך לגרום לו ללכת בלי שהוא ישים לב שהוא לא מחזיק, ותוך כמה ימים מאז שהתחלתי לעשות את זה איתו הוא כבר הלך...
תודה! בע"ה מקווה שבקרוב אבשר שהיא הולכת מתואמת
האמת שתיהן נשמעות לי בסדר גמור. תהני מהןאורוש3
מה אני אומרת?לבוא בטובאחרונה
שתפסיקי להשוות!!!!

סתם
פשוט זה צורם לי נורא ההשוואות בין הילדים...
כל ילד עושה את הדברים בזמנו, כל עוד זה בתווך התקין זה בסדר.
כמובן יש לך רק כוונות טובות ודאגה לילדים זה ברור
אבל ההשוואות האלה עלולות להמשיך ולעשות ממש רע לדעתי, מנסיון..
בהצלחה לך🤗
לא רגוע אחרי חיסוןואילו פינו
של גיל חודש, הוא חודש ו3 שבועות.
בלי חום.
הייתן נותנות נובימול?
אני נותנתחצילוש
כן. זאת גם ההנחייה שנתנו לי בטיפת חלבפה לקצת
אם יש אי שקט אז משהו מציק לו ואפשר להרגיע עם נובימול
תודה לכן. באמת נתתי לו.ואילו פינו
בריאות לכולם❤️
בטוחה שקיבל חיסון של גיל חודש ולא של חודשיים?מוריה
לאחרונה כתבו כאן שהקדימו אותו לחודש וחצי.

וכן. הייתי נותנת אקמול/נובימול.
קיבל צהבת ביואילו פינו
וקבענו לעוד שבועיים וחצי כדי לעשות את החיסון של גיל חודשיים
בריאות!מוריהאחרונה
מחר הולכת לביקורת אחרי לידה.אשמח לעזרה לגביי התקןמהמרחקים
אני מעוניינת הפעם בהתקן הורמונלי (הייתי בעבר עם התקן נחושת)

1. בבקשה עזרו לי עם המלצה אישית להתקן הורמונלי🙏🙏
לגמרי לא מבינה בסוגים

2. איך זה עובד? מגיעים לרופאה,היא בודקת,נותנת מרשם, הולכים לקנות וחוזרים אליה להתקנה?
או שצריכים להגיע מראש עם ההתקן?
מקפיצה. בהצלחה!יעל מהדרום
מוסיפה- מה עלות ההתקנה?מהמרחקים
מירנהכבתחילה
ממה שאני בראתי, יש שלושה סוגי התקנים הורמונלייםאבן חן
מירנה הותיק (30 שנה ...) ושניים מהחמש-שש שנים האחרונות, קיילינה וג'נס (כולם של אותה חברה, אגב).
המירנה הוא יותר גדול ועם יותר הורמונים (עדיין הרבה פחות מגלולות) וההסתגלות איתו ארוכה (יכול להיות חצי שנה ויותר של הכתמות) אבל רוב מוחלט של הנשים לא יקבלו איתו מחזור. למי שרוצה מניעה לתקופה ארוכה זה מה שמקובל להציע.
ג'נס וקיילינה פותחו בעקרון לנשים שלא ילדו עדיין. אז הם יותר קטנים ועם פחות הורמונים. ג'נס פחות נותנים לנשים אחרי לידה (הבנתי שמחשש שיפול - לא בטוחה) והוא בתוקף לפחות שנים. עם שניהם יש סיכוי מסוים להמשיך לקבל מחזור - אני הבנתי שלרוב זה יהיה רק הכתמות והחלטתי להמר על זה.
בקיצור, גם אני הייתי בעבר עם התקן נחושת ורציתי הפעם הורמונלי כי אין לי כוח להיות אסורים, אבל רציתי מינימום הורמונים אז הרופא נתן לי קיילינה.
אני ממששששש מרוצה! ההתקנה לא כאבה בכלל (כי הוא קטן) רק אי נעימות, היו הכתמות לא אוסרות בערך חודש ומאז נקי לגמרי. ולא מרגישה יותר משוגעת מהרגיל (סרזט עשה לי רע ממש). מסייגת שאני עוד לא שנה מהלידה אבל כן בשלב שעם ההתקן נחושת כבר קיבלתי מחזור.
ואגב, הרופא שלי (ותיק ומנוסה) אמר ששינו מדיניות וחוששים ליותר סיבוכים בהתקנה מיד אחרי לידה ולא הסכים להתקין לי בביקורת, שלא תתאכזבי... הוא רצה שאחכה שלושה חודשים (לפחות).
מבחינת בירוקרטיה מניחה שתלוי בקופה. אני בכללית, קיבלתי ממנו מרשם, בדקתי באתר איפה יש במלאי (אין הרבה) נסעתי לשם וקניתי ועם זה באתי לתור של ההתקנה (תור רגיל). שילמתי על ההתקנה 300 שקל.
בהצלחה ובבריאות!
בררתי, כמובן🤦אבן חןאחרונה
אגב גם ההתקן עלה 200 ומשהו שקל וגם זה עם ההנחה של הפלטינום
חזיות - הכוונה איפה לקנותמרימוש!

מעולם לא קניתי חזיה בארץ, כי תמיד סבתא היתה קונה לי בחו"ל. סבתא ב"ה עלתה לארץ ואני צריכה חזיות חדשות ואין לי שום מושג מאיפה להתחיל.

מה נחשב מחיר סביר לחזיה?

וחזיית הנקה? ואיפה אפשר למצוא?

אשמח להכוונה והמלצות

 

ממליצה לךממש על חנות סייפש , מחירים טובים ואיכות!נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ו בניסן תשפ"ג 13:11
שווה ליסוע מרחוק.
החנות נמצאת ברחוב אגסי 8 בגבעת שאול, ירושלים.

יש בהתחדשות בעליאמא לאוצר❤
מחלקת הלבשה תחתונה מהממת.
יצא לי גם לקנות במשביר לצרכן..
וחברה אני מאד אוהבת של פמינה, גם רגילות וגם הנקה..
לדלתא יש חזיות נוחות גם(בלי ברזלים) אבל ההנקה שלהם פחות אהבתי
איזה מותגים קנו לך בחול?טארקו
את רוב המותגים אפשר למצוא גם בארץ או להזמין מאתרים בחול..
מעניין, אבדוק. תודה!מרימוש!
את מידה קטנה או גדולה?אם_שמחה_הללויה
קטנה.. עכשיו בסוף הריון, אז צריכה גדול יותר משהיהמרימוש!
גם אני מידה קטנה.אני רכשתי את זאתאם_שמחה_הללויהאחרונה
https://aeo.co.il/il_he/aerie/apparel-intimates/bras/smoothez-bra-ish-wireless-bralette-sands-2693-3189-153?page=1
והיא מאוד נוחה ונעימה.
פעם שניה שרכשתי מהם, החזיה שקניתי לפני החזיקה לי הרבה זמן ושמרה על צורתה.
תודה לעונות! ומה טווח המחירים?מרימוש!
פשוט לא יודעת אם מה שאני מוצאת זה המחיר הרגיל וזה פשוט יקר, או שאני מוצאת את הדברים הלא נכונים
אני קניתי שהמחירים היו טוביםנפש חיה.
בין 150-180 וזה נחשב יחסית זול
מצטרפת להמלצה על סייפיש!! חדמשגוגי גוגי

לפני זה הייתי קונה בליה לונדון.. שזה נחשב אחת הטובות , וזה לא משתווה לסייפיש, כי שם מתאימים לך ממש למה שאת צריכה. חזיות הנקה - ברבדו. אפשר להזמין באינטרנט וגם בסייפיש מוכרים אותן ב160 שח

מחיריםגוגי גוגי

בסייפיש קניתי חזיות איזור ה200 אבל זה תלוי בדגם שאת בוחרת

תרופה לחרדותהריון ולידה
לקחתי בעבר סרנדה במשך תקופה.
היא עזרה לחרדות, אך נראה לי שגרמה לי לחוסר חשק.
יכול להיות? זו תופעה מוכרת? לא היה לי חשק בעליל, אך אולי אפשר לתלות את זה גם בגורמים אחרים.

בעקבות כל המקרים המזעזעים שקורים, מפלס החרדות שלי עולה עולה ואני חייבת לחזור לכדורים דחוף. כבר לא יכולה יותר.
שאלותיי הן:
1. האם יש כדור אחר לחרדות שלא עושה תופעות לוואי כאלו? חוסר החשק הזה נוראי לנו ממש, פשוט הורס.
2. יש כדור שפועל מיידית? אני מתחרפנת מדאגות. (רסקיו ודומיו לא מדגדגים לי)
3. בזמנו הייתי בהריון ולאחר הלידה התינוק היה צריך להישאר יום נוסף להשגחה. זה נשמע מטומטם, אני יודעת, ואני בכלל לא בהריון עכשיו, אבל רוצה הריון וזה מדאיג אותי. כל יום בבית חולים קשה לי מאוד. האם תמיד צריך להישאר להשגחה לילה נוסף בגלל כדורים מהסוג הזה?

תודה רבה!
מקפיצה לךחצי שני
חיבוק יקרה!!אוהבת את השבת
ונשמע לי מוזר ה' עוד לילה להשגחה...
אולי תשאלי מיילדת שעובדת שם מה הנהלים?
בכל מקרה את תמיד יכולה לחתוך סירוב ולצאת כבר אחרי כמה שעות הביתה...
לגבי ההשגחה-עוד מעט פסח
יש כדורים שעוברים דרך השליה, ואז התינוק בעצם צריך להיגמל מהם אחרי הלידה. והגיוני שה'גמילה' מהם תהיה תחת השגחה.
לא הייתי ממהרת לברוח הביתה.
ולפותחת- אין לי תשובות טובות להציע, רק חיבוק.
אה... טוב שכתבת!אוהבת את השבת
אז אולי לברר על לילה במלונות?
מה עם ציפרלקס?פרח חדש
בעלי לקח תקופה ארוכה
בהתחלה היו קצת תופעות לאט לאט הגוף התרגל
וואי חיבוק.אבי גיל
ממש מבינה גם אני סובלת לכן פניתי לפסיכיאטר בזמן רגוע וביקשתי כדורים והם בבית במקום מוסתר.
ככה אני יודעת שיש לי רשת הגנה למקרה ואני ממש ממש ממש לא יצליח להרגע בשום אופן (ברוך ה' עוד לא קרה)
ציפרלקס לקחתי ולא עזר לי האמת אז לא יכולה להמליץ.
אפשר להתחיל מרופא משפחה בשביל משהו מיידי להרגעה כמו קלונקס או דומיו אבל הם ממכרים ולא טובים לאורך זמן בכלל.
בקשר לחוסר חשק הבנתי מהפסיכיאטר שזה תופעת לוואי של כמה מהתרופות האלה..
בכל אופן, אולי גם שווה לעשות ייעוץ טלפוני אפילו עם ערן הם יודעים להרגיע במצבים קשים.
חיבוק מבינה אותך ממש.
יקרות, תודה רבה!! על החיבוקים, ההבנה והעזרה!הריון ולידהאחרונה
ניצחון על הנאצים!גלויה

שורדי השואה אומרים שהניצחון הכי גדול זה הקימו מחדש משפחות. 

אז כולנו, אימהות ילדי ישראל, מנצחות את הנאצים!

״וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״!!

אנחנו גדולות מהחיים. 

 

ומומלץ לצפות בקליפ המרגש הזה: 

 

דחוףףףף עצות לתינוקת סרבנית בקבוקעודהפעם

הצילו!!

הקטנה אמורה להיכנס למעון ביום ראשון. בת 3.5 חודשים.

אני מנסה כשבועיים להרגיל אותה לבקבוק (שאוב כמובן) והיא מסרבת בכל תוקף.

צרחות עד לב השמיים.

בשבועיים האלו פעמיים אכלה יפה מבקבוק - פעם אצלי ופעם אצל בעלי.

לא ברור למה אז כן.

מכה על חטא שלא הרגלתי אותה מגיל לידה.

דווקא בשבועיים הראשונים לקחה יפה בקבוקים כמה פעמים. (נתנו לה שאוב בבית החלמה).

בא לי לבכות מלחשוב על הצרחות במעון. מסכנונת שלי. 

עצובה שאני בכלל חוזרת לעבודה אבל זה מה יש.

אשמח לכל עצה וטיפ בנושא.

מקפיצה ליעודהפעם

ירד מהר...

נסי את הבקבוק של לנסינו.מתואמת
אצלי עבד על סרבנית בת תשעה חודשים.
מה מיוחד בו?עודהפעם

לא מכירה

 

הפטמה שלו יחסית רכה וגמישה כזומתואמת
ומזכירה כנראה את הפטמה של השד.
ניסיתי אותו אחרי המלצות מפה. (במשך חודשיים או שלושה היא שתתה רק מבקבוקים של לנסינו, ואחר כך התחילה להסכים גם לסוגים אחרים של בקבוקים)
יכולה להגיד לךאהבתחינם
שהיו לי כמה ילדים סרבני בקבוקים
שבהתחלה היה קצת קשה אבל הם הבינו לאט לאט ובסוף אכלו
בשיתוף פעולה של המטפלת והאמא
אני הזעקתי את האמא להניק שראיתי שהילד ממש ממש צורח
אבל לפני כן ניסיתי כל דרך אפשרית
בלול
בעמידה
בשכיבה
בישיבה
בטרמפולינה
בנדנוד
וגם סוגי בקבוקים.
לאט לאט בע״ה תעבדו בשיתוף פעולה.
אל תכי על חטאיעל מהדרום
לק"י

הבכור שלנו קיבל בקבוק מידי פעם מאז שנולד, ובגיל שלושה חודשים בערך החליט שלא עוד....
כן הסכים לקחת כשהחלב היה ממש חם.

ביום שחזרתי לעבודה בגיל 4 חודשים, הוא לקח בקבוק כאילו לא סירב מעולם.
מעודד...עודהפעם


הצעותמקקה
לנסות בקבוק של מאמ
הפטמה הכי קטנה, אפס או אחת
למרוח קצת סילאן או רסק תפוחים או חלב על הפטמה כדי לאתחל את רפלקס המציצה
והיה וכל זה לא יעזור
אפשר להוסיף דייסת קורונפלור לחלב אם ולתת במזרק
למה להוסיף דיסה?יעל מהדרום
כי פחות ישפך כשזה יותר סמיךמקקה
ככה נראה לי. אפשר גם לנסות בלי ולראות
אהה. הייתי מנסה בלי בתור התחלהיעל מהדרום
אם רוצים לתת בכפיתיראת גאולה
זה די מסובך לתת תמ"ל או חלב אם לבד... כשמוסיפים דייסה זה מסמיך ויותר קל להאכלה מכפית, וגם משביע בכמות קטנה יותר.
(כתבתי על כפית, כי אין לי ניסיון עם מזרק)
לא כדאי להוסיף דייסה לפני גיל חצי שנהאביול
אם אני לא טועה
בעבר ההתוויה עלל קורונפלור הייתה מגיל 4 חודשיםמקקה
אני הוספתי כבר בשלושה
ברור שזה לא לכתחילה. אבל אם אין ברירה כדאי שאמא תזכור שיש עוד אופציות וזה יעזור לרוגע של כולם
בהצלחה! וחיבוק...אמא ל4 + פצפון
זה קשה להפרד, קשה לחזור לעבודה, וקשה להכניס למעון..
אבל
זה שלב, ולגיטימי שזה קשה, גם לך וגם לה.

ממש אל תכי על חוא לגבי ההרגלה לבקבוק, ובכלל, אל תכי על חטא. לא עשית שום דבר לא בסדר. תינוקת יונקת צריכה לינוק, אם זה מה שטוב לך ולה. וכשמגיע שלב אחר והזמן ללמוד משהו חדש - אז מלמדים אותה.
תאמיני בכך שהיא יכולה ללמוד לאכול מבקבוק, סיפרו לך פה כל מיני סיפורים על תינוקות שברגע האמת למדו יפה לאכול מבקבוק. תסמכי על הכוחות שלה להסתגל. להתגמש. להיות פתוחה בכלל לכל הסיטואציה של המעון. הרי את מביאה אותה לשם כי בסופו של דבר את מאמינה שזה יהיה לה טוב. את לא מביאה אותה לשם כדי לסבול.
כמה שהם קטנים, הם קולטים אותנו. אם את לא בטוחה, גם היא לא תהיה בטוחה. תחזקי בתוך עצמך את נקודת האמונה( וזה בסדר שאת לא רגועה מאה אחוז, רק תנסי לשים דגש על החלק בתוכך שמאמין), והיא תרגיש את זה ותשאב ממך כוחות.
תודה על התגובהעודהפעם

ממש צריכה עכשיו את החיזוקים האלו.

נסי לחמם את החלב השאובענבלית
התוך כלי עם מים חמימים.
הטמפרטורה עוזרת לפעמים
מעניין. אנסה.עודהפעם


אין מה להכות על חטאאביול
לא טוב להרגיל מגיל לידה כי אז היא תעדיף את בקבוק על ףנייך..
אצל הבת שלי היה קצת בעיה עם זה, אבל מהר מאוד היא הבינה שאין ברירה ושתתה מהבקבוק...
יהיה ימים קשים בהתחלה אבל בסוף נראה לי היא תבין שאין ברירה...
שווה לנסות בקבוק של חברת לנסינורוצה אני לרצות


לנו גם רק לנסינו עזרבשבילך..
עם סרבנית שלא הסכימה שום בקבוק אחר..

חוץ מזה תנסי שהחלב יהיה יחסית חם!
אנסה. תודה.עודהפעם


אז היום הגברת נכנסה למעון, והוזעקתי אחרי שעה וחצי.עודהפעם


קפץ לי...עודהפעם

קנינו לנסינו ומאם, ובינתיים לא התרשמה מאף אחד.

אין לה בעיה במציצה של הבקבוק, 

עובדה לקחה מס' פעמים.

הבעיה שהיא כ"כ מתעצבנת וצורחת שאפילו לא מתחילה למצוץ.

כשבאתי למעון היתה כולה בוכיה ואדומה,

לקחתי ומיד הנקתי אותה וכשסיימה הסתכלה עלי במבע כזה עצוב...

רק כשהגענו הביתה פצחה בצווחות אושר...

תעודדו אותי בבקשה...

וואי אמאלהאביול
אין לי עצות .. רק חיבוג
תנסו בינתיים בטפטפת או מזרק. ולהמשיך לנסות בלי סוףחצי שני
שני טיפים שעזרו ליממשיכה לחלום
1. להאכיל בצורה תומכת הנקה- שהפטמה תהיה מקבילה לרצפה ככה שהיא רק חצי מלאה. תינוקות יונקים לא יודעים מה לעשות אם הפה שלהם מוצף חלב בבת אחת, הם רגילים להתאמץ

2. לטבול את הפטמה במיץ ענבים כדי לשכנע אותה למצוץ
שלחתי אותה היום שוב, בלב לא קלעודהפעם

הלוואי ואוכל לכתוב פה שקרה הנס והיא אכלה היום במעון...

איך עבר עליה היום?עוד מעט פסח
היא הסכימה לאכול?
חמודה שאת מתעניינת...עודהפעם

אכלה ברבע לשמונה בבוקר, והבאתי אותה למעון ב8 וחצי.

לא אכלה כלום ... ניסו בכל הצורות...

כשבאתי לקחת אותה הביתה ברבע לאחת,

בעלי אמר לי שאם היא לא צורחת שאני לא אניק אותה במעון אלא ננסה בבית שוב בקבוק.

בבית ניסינו וניסינו ואיכשהו ברבע לשתיים אכלה על הידיים שלי 40 גרם מבקבוק!

העברתי אותה לבעלי ואכלה אצלו עוד 80 גרם.

מסכנונת היתה מורעבת אחרי 6 שעות...

מקווה שזה התחלה טובה ושההתנגדות לבקבוק פחתה,

אולי מחר אני אוכל לבשר שאכלה גם במעון. הלוואי.

איזה יופי שלקחה בקבוק!עוד מעט פסח
הלוואי שתסכים לקחת גם מחר במעון!
תאמיני בה!אמא ל4 + פצפוןאחרונה
תגידי לה שוב ושוב שהיא יכולה להתגמש, ושיהיה בסדר, וכל מיני דברים טובים וחיזוקים.

בהצלחה!
מזרוני טמפור של הולנדיהאנונימית בהו"ל
למשהי יש ניסיון?
מאד אשמח לשמוע.
תודה רבה.
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנתאחרונה