פורום הריון ולידה (עמוד 967)

(אם כי יש לי חברה אחת טובה שהיא כמעט כמו משפחה מבחינתי. אבל באופן כללי - מחוברת הרבה יותר למשפחה שלי מאשר לחברות מ"בחוץ")

רק אחת. ולאחרונה כבר לא כ"כ בקשר...

חסר לי? כן.

יש לי כח להשקיחע בזה? לא.

 

אם אני זקוקה לאיוורור אני יוצאת עם בעלי (לא קורה כמעט) או חברות בגינה.

עם אחותי יש לי קשר טוב אבל איכשהוא פחות קרוב.
אמא אני לא מחשיבה לחברה, זה קשר שונה, למרות שהיחסים טובים. ושיחה אתה הרבה פעמים לא תוכל לתת לי מה שמצפים משיחה עם חברה (שיתוף, הבנה אחת של השנייה...)

יש לי עוד מעט מאוד חברות שאינן מהמשפחה, אחת נחשבת בעיניי חברה טובה מאוד מאוד ועדיין בקושי מדברות

גם עם הגיסות זה לא שאני מדברת המון, כן? עם אחת פעם בשבוע פשוט הכי יש לנו חברותא קבועה, אז זה נחמד - לפעמים יותר מדברות מלומדות
עם האחרות זה ווטסאפ בעיקר. יש קבוצתי שפעיל קצת כל יום כזה. משהו אישי? פעם בכמה שבועות אולי. לפעמים מזמינה אלינו לשבת / סעודה (ואז פחות יש זמן לשיחות נפש, עם הילדים והבעל וכו')

תודה לקב"ה

אחת זו אחותי
השנייה חברה ללא קשר למדפחה

שנהיינו בקשר קרוב. ברוך השם.

איןצלי חברות קרובות
בעלי הוא החבר שלי, ואני בעצמי
אימהות מנגינה הן ידידות לשעה זו, וכך גם מהעבודה

תודה 

ואהבתי את הבנות שיצאו מהקופסא... 1 וגם 2, או 3 חח או אלו שאין להן

ולבנות שאמרו שאין להן - אל תתבאסו, כי הכל תלוי מה מחשיבים קשר ומה רמת הקשר, אולי הקשר שלכן עם המשפחה אתן קוראות לזה קשר לא משמעותי, ועבור מישהי אחרת שמסתפקת ברמת קשר נמוכה זה נקרא ממש קשר, אז אל תתבאסו על עצמכן

ואהבתי אחת שכתבה שהיא החברה הטובה של עצמה - ממש חשוב לדעתי! כי את עם עצמך תמיד! 

 

אז תודה לכולן וכיף לראות שאצל כל אחת זה שונה וכמו תמיד אסור להשוות כי לכל אחת יש חיים אחרים, וזה בסדר מה שיש, הכל טוב!

בפרט ההיא שכתבה תלוי תקופות - כל כך נכון כי משתנה בחיים מתקופה לתקופה, תלוי בעומס ובסדר העדיפויות בחיים בשלב זה בחיים ..

ערב טוב אהובות ותודה לכל מי שענתה לסקר: )

לצערי אין לי הרבה
דיי באשמתי ):

והאם זה מכות אלימות או שזו השתוללות?

אצלנו אלה בעיקר התאומים (הכי רצופים שיש ), ולפעמים גם מצטרפים אליהם עוד ילדים... (ולפעמים הם גם לא מעורבים. גם זה קורה )
מה שחמוד אצל התאומים הוא שרגע אחד הם רבים במכות ומצהירים שהם שונאים זה את זה, ורגע אחר כך הם פתאום משחקים ביחד ובאהבה כאילו לא קרה כלום...
ונראה לי שזה מאפיין בנים באופן כללי - רבים בכל הלהט, אבל לא נוטרים טינה לאורך זמן.

בכל אופן, אם המכות הן ברמה סבירה ולא מסכנת חיים - אני לא מתערבת. לפעמים הם אפילו רביל בשביל הכיף... (רק שלפעמים זה נגמר בבכי...)
אם המכות נהיות מסוכנות מדי (למשל, אחד מהם יושב על הצוואר של השני 😬) או אם הם נגררים להעלבות ברמה האישית, שפוגעת ממש - אני מנסה להתערב.
מודה שלרוב אני לא מצליחה... גם כי אני חלשה מכדי להפריד ביניהם וגם כי הקול שלי לא מספיק רם כדי לגבור על הצעקות שלהם...
אבל ב"ה לא נרשמו פגיעות רציניות בגלל המריבות שלהם
אבל זה באמת קשה לי וממש לא נעים לי בתור אמא...
צריכה להתפלל על זה יותר...

10-9-7-4
האמת שאצלנו אין כל כך הרבה מכות
וכשכן, אני מדברת מאוד ברצינות עם הילד שמכה והם די מבינים שאצלי זהו קו אדום.
אצלינו זה יותר השתוללות, והרבה רעש ובלאגן

יש לך טיפים?
אני מרגישה שכמה שאדבר איתם - זה לא יעזור בזמן אמת...

פשוט אמרתי להם שאין מקום למכות אצלינו בבית
אם משהו מציק, שיבואו לדבר איתי
כשזה כן קורה
אז אני מבקשת מהילד המכה שיטפל בילד שקיבל מכה
לפעמים אני מפנקת את הילד שקיבל מכה
אז בסוף יוצא שלא שווה להם להכות.
מצד אחד לא מסכימה שיהיו מכות מצד שני גם לא מתעסקת עם הנושא הזה יותר מידי
כך יוצא משהו איכשהו מאוזן

כי אני משתגעת מהצרחות שהולכות פה

חשבתי רק אצלי הילדים צועקים, שמחה שאנחנו לא היחידים : )

אילו מלחמות עולם יהיו פה...
"כן, בטח, את אוהבת רק אותו, לכן את מרחמת עליו! ולא ראית בכלל מה *הוא* עשה *לי* קודם!"
מעדיפה לא להתחיל עם זה בדרך כלל
אולי זה פשוט תלוי באופי 🤷‍♀️ (אצלי גם יש שני ג'ינג'ים...)

אם מריבה גולשת למכות קלות אני לא מתייחסת, אם זה מחמיר או נוצר מצב חסר שויון, או שיש דיבור פוגעני, אני מתערבת ומבקשת להפסיק לריב.

אף פעם לא מתווכת במריבות, למריבה בעייתית יש דרך אחת- להיפסק ולהפריד כוחות. לפעמים אני צריכה לומר להפסיק כמה פעמים עד שמפסיקים, אבל תמיד מקשיבים בסוף, כי זה חד משמעי אצלי, לא בכעס או בכוחניות אלא בנעימות חד משמעית.

והרבה מריבות הופכות גם למכות רציניות
בעיטות שריטות וכו.

מרגיש לי שזה לא נכון שזה ככה

אולי לעשות להם יותר טיולים או לקנות להם משחק חדש או בימבה או  להזמין חברים וכו' ?

אני עוצרת אותה מיד, בלי דיונים, בלי צודקים ולא צודקים, זה לא מענין, אצלנו לא רבים בצורה כזו, חד וחלק.
אין הרבה דברים שאני אומרת בצורה חד משמעית, תמיד אני מסבירה ויוצרת דיון, אז כשאני חד משמעית, לילדים ברור שהם צריכים להקשיב.

וחשוב לי לציין שזה גם תלוי בילדים ולא רק באמהות.
יש ילדים שפחות רבים ויש ילדים שיותר.. לא בטוח בכלל שזה קשור למשהו שהאמא עשתה.
זה ממש קשה.. ולפעמים המריבות גם מסוכנות ואז אי אפשר לא להתערב

1. לשים לב אם יש דפוס חוזר בין ילדים, לדוגמא ילד שתמיד מכה ילד אחר, או ילד שתמיד מתגרה באחיו
דינמיקות כאלה כדאי לטפל בהן בשורש, לרוב זה עניין של מקום של ילד אחד מול הילד השני, והפתרון לזה הוא בעומק.
לפעמים שיח ואוורור של הכעסים על האח השני, לפעמים צריך מעבר
2. להחליט מה הגבול מבחינתך. יש אמהות שמבחינתן מכות בקטנה זה בסדר אבל מעבר לא, יש כאלה שמבחינתן כל מכה זה לא עובר.
לבחור את הגבול שנכון עבורך ועבור שלוות הנפש שלך, ולעמוד עליו.
3. לאפשר פריקת אנרגיות בדברים חיוביים- כדורגל, אופניים, רולרים משחקים קבוצתיים אחרים
4. להסתכל על זה כנתינת כלים לילדים (בהנחה שזה לא לכיף אלא מתוך תסכול)
יכולת להבין מה קרה, לתמלל, לחשוב על פתרון כולל אמפתיה לתחושה קשה "זה באמת מכעיס כשהורסים לך מה שבנית"
וגם עזרה אם צריך להרגעה כמו חיבוק, סיבוב בחוץ כוס מים
במקביל לעמידה על הגבולות
5. אם יש ילדים שמתנהגים בצורה אלימה באופן מיוחד, להבין שיש להם רגשות קשים שאצורים בהם
ולתת להם הזדמנויות לדבר, לשוחח איתם על דברים שקורים להם ולאפשר להם לפרוק קיטור רגשי בצורה מתוקנת יותר..

כל כך מזדהה עם הכאב העמוק!!
ה' אמור לצרותינו די
רוצים גאולה ומשיח..!
תודה על מה שכתבת
נשתדל בזה יותר בעז"ה

אוף הפסקתי כבר להיכנס לחדשות כי לא יכולה להכיל את הכאב והלחץ הזה יותר😞
תודה על האפשרות למנף את זה לטוב🙏

אמא ל12 ילדים נהרגה כשהרכב שלה הידרדר עליה ומחץ אותה למוות.
השם ישמור

בדיוק ראיתי את התמונה שלה. רבנית צנועה. תהיי נשמתה בגן עדן. קורע לב.

אשרייך שאת מצליחה למנף אותו ככה...

מצטרפת אלייך, בלנ"ד.
מקווה להצליח. כמה זה קשה לעצור לחשוב לפני שמגיבים. אבל אני בהחלט רוצה להשתדל.

אולי אם נכתוב פה כשהצלחנו לעצור ולהגיב אחרת מהאוטומט שלנו, זה יעזור לשים לב ולהצליח יותר? אפילו בלי לפרט, אם לא מתאים. רק לכתוב שהצלחתי... (לא יודעת אם בשרשור הזה, או לפתוח שרשור ייעודי. מה את חושבת? @המקורית)

אותנו היא הפנתה גם לרופא אלרגיה.
אם זה על בסיס אלרגי, הטיפול לפעמים משתנה.

הבעיה שאנחנו לא בארץ, ואני עוד לא יודעת מתי נגיע.
כמה זמן לוקח לקבוע תור בערך?

הבוקר ראיתי שרק באוגוסט יש תורים. לפחות איפה שחיפשתי.

(לפעמים מתבטלים תורים. אבל זה עדיין לוקח זמן)

יש רופאים שעובדים פרטי אבל דרך הקופה, ואז הם זמינים יותר. עולה 150 שח. אם את יכולה להרשות לעצמך, זה שווה.

אינהלציה זה הטיפול הראשוני כמו שאת יודעת.

לנו לפעמים אחרי כמה ימים נותנים בטנזול, שזה סטרואידים כתרופה.

בנוסף רופאת הריאות שלנו לעתים אחרי זמן מה נותנת טיפול אנטיביוטי של אזניל.

כטיפול מונע, אולי שווה להתייעץ אם נכון לעשות משאף גם אחרי המחלה.

בנוסף יכול לעזור דיקור אם יש לך אפשרות, גם זה ניתן דרך הקופה בהנחה.

מקווה שיקרה בהקדם

חוסך ביקורים אצל הרופא

גם מחו"ל?

עד שהרגשתי שדי, כבר אין לרפואה הרגילה מה להציע. אז הלכתי לגיסתי, שמתעסקת בהומאופתיה. הביאה לנו תרופה הומיאופתיות, וזה באמת עבד כמו קסם. מאז כבר אין לו את כל השיעולים שהיו לו...

נברר גם על זה

היום הוא בן חמש וכבר כמה שנים שהחורף עובר בשלום, טפו טפו

ממש משמח לשמוע..

ממש משמח שנולד בריא, למרות כל החששות שהיו במהלך ההריון❤️

בלי היסטריה ושפע מיותר
מה שהכנת שימי לה בצלחת
היא לאט לאט תאכל ל ב ד.
ותתרגל למרקם.

שניצל ופסטה היא ממש אהבה
ועכשיו לא נוגעת

אולי שיניים?

ב״ה היא עולה במשקל והיא חיונית והכל
אבל בארוחות צהריים עושה בעיות כבר משהו כמו חצי שנה!
ניסיתי להביא אותה לארוחת צהריים כשהיא ממש רעבה - לא עזר

זה יכול מאוד לעזור

ניסינו לתת לה לקחת מהצלחת שלנו, אכלנו את אותה אוכל כמוהה - וכלום

אם היא אוכלת בבוקר ובערב ובצהריים פחות, אבל חיונית עולה במשקל-סבבה🤷🏻‍♀️
אולי תנסו לגוון לה את הארוחות בוקר וערב שלא תאכל רק חביתות, אבל הגיוני שהיא לא אוכלת כמות שווה בכל הארוחות....

בת כמה היא?
היא אוכלת עוד- הנקה או תמ''ל? כמה?

מה בעצם האוכל שלה במשך יום סטנדרטי?

איפה הבעיה בכל הארוחות?
בכמות? או רק בזה שאין גיוון?

בעקרון בכל מקרה -בנחתתתת
לוקח הרבה זמן שעד תשינוקות אוכלים נורמלי וכל אחד ונה
י ש כאלה שזורמים מההתחלה בקלות
יש כאלה שבכלל לא מתחברים
יש כאלה בררנים מאוד
או אוכלים מעט מאוד

לרוב לקראת גיל שנתיים זה מתאזן יותר

ואם היא חיונית ועולה במשקל

פשוט תמשיכי להציע
בנחתת

ומה שכן- מה שמעדיפה לשא תאכל- נגיד ממתקים וכו - עדיף לשא יהיה בשוטף בבית בכלל

אוכלת בבוקר סמוצי או בננה עם יוגורט וחמאת בוטנים - מה שמסכימה..
אחכ עם המטפלת רבע פיתה עם גבינה לבנה או טחינה
אחכ פירות - חותכת לה מה שיש.. היא אוכלת רק אם זה מלון או תות.. היום אכלה גם אגס פעם ראשונה. (כמות קטנה של פירות..)
בצהריים - כאמור, כלום. אולי קצת במבה.
מתעוררת ב16:00 מהשנצ מורעבת - אוכלת או בננה או יוגורט עם פרי או מעדן
בערב ב18:00 אוכלת חביתה שלמה, פרוסת לחם שלמה עם גבינה לבנה ואבוקדו - לפעמים אבוקדו שלם.

היא אוכלת יפה
פשוט ארוחת הצהריים שלה זה ב16.00 כי בבוקר היא שבעה

היא לא רוצה

לתינוקות יש העדפות
לא חייב שיהיה דפוס זהה הל יום
אולי הבשר לא טעיםלה או לא בא לה עכשיו ותנסי לתת לה בערב?

ניסיתי בכל שעה אפשרית כל סוג של בשרי שיכלתי לחשוב עליו. והיא לא מוכנה לטעום בכלל
פשוט לוותר?

אולי לא טעים לה
אולי המרקם בפה לא נעים לה
אם. היא אוכלת דברים אחרים לא הייתי מתעקשת מדי האמת
יותר בכיוון של לטחון לה מרק עם עוף או בשר
או בסמנים שאתם בבית ואוכלים בשר או עוף להציע לה
אבל התעקשות מול ילד שלא רוצה הופכת אוכל לאישיו ועלולה ליצור סביב האוכל התניות והפרעות. חבל.

לאט לאט
היא עוד קטנה
אצלי היו הרבה מאכלים זלא הסכימו לגעת כתינוקות וכשגדלו יותר הסכימו

אבל לדעתי, תתני לה בנוסף משהו שהיא כן אוכלת (ולא במבה, במבה זה חטיף, לא אוכל 😏), לא נורא שתאכל חביתה.
יש ילדים יותר בררניים ויש פחות,
סה"כ התפריט שלה נשמע מאוזן (חוץ מהמעדן 🤦 למה צריך סוכר בתפריט? עדיף גבינה או יוגורט טבעי).
תמשיכי להציע לה אוכל מגוון, אולי בהמשך היא תרצה.

זה המעדן שהיא הייתה נותנת לו בתור ילד והיא חושבת שזה בריא....... ואם אין את זה כשהיא שומרת על הילדה אז היא לא נותנת לה כלום

סה"כ באמת התפריט שלה בסדר גמור,
תמשיכי לנסות ולהציע

את מציעה, היא בוחרת מה לאכול
בררנות זה חלק מההתפתחות
חכי שיגיע הגיל שאסור למשהו אחד לגעת בשני

פשוט נמשמע שהיא לא אוהבת מבושל עדיין
או שהיא לא רעבה בזמן שאת מנסה
מה עם ב4 כשקמה להציע לה מבושל?

זה עניין של הרגל וחשיפה
כל יום תביאי לה מהאוכל שלכם
עוף בתתיכות
ירקות
אורז פסטה פתיתים קוסקוס מרקים פשטידות
לאט לאט תגלי מה היא אוהבת

אצלי באמת עובד בעיקר לתת להם לשחק ולהתעסק לבד בסוף הם גם אוכלים חח

ובכנות הבת שלי יותר גדולה ממנה בגיל וממש אוכלת פחות ממנה
תסמכי עליה שהיא לא תרעיב את עצמה סתם
אם אין חוסר ברזל או סיבה בריאותית
פשוט חשחררי
ץמשיכי להציע ואל תתיחסי בכלל


לי יו כאלה שבין שנה לשנתיים אכלו בערך מלפפון וביצה כל היום
הם כולם ב''ה בריאים ושלמים
זה תקופה
וזה למידה

ואומרים שכשתינוק נחשף לראשונה לאוכל מסוים הוא צריך הרבה נסיונות כדי לאהוב- יש דברים שאוהב מיד ויש דברים שלוקח זמן

אגב אולי גם טמפ' משנה? אולי היא דוקא אוהבת קר?

תמשיכי להציע
מתישהו זה פשוט יעבור
אין מה לעשות
באמת חוויה קשה לאמא...

שלי אוכל בננה. לחם. לפעמים גבינה. גסינה צהובה. עוגיות ופריכיות. אורז. ולפעמים קצת טועם עוד דברים... חיים מאויר ואהבה!!

..

ומה שהכי עזר לי- סיבובי אגן.
על כדור או גם סתם ככה.
וגם שכיבה על 6 עם אגן למעלה.

עזר לתרגול?

כי הלידה לא התקדמה
אז עשיתי את התרגילים כאלה והתחיל להתקדם.

ספינינג בייבי (מניחה שאפשר למצוא באינטרנט, אותי לימדו בקורס הכנה ללידה..) ןעל כדור, סיבובי אגן וקפיצות. בכל זמן סתם כשאת בבית .. אני הייתי יושבת על כדור אפילו בסעודות שבת חח
בפועל הגעתי לחדר לידה עם פתיחה קטנה (לזירוז..) אבל הראש היה ממש למטה וזה היהטוב!

שתרגילי רצפת אגן בהחלט עוזרים, לזמן בלידה שהמיילדת אומרת שצריך ללחוץ
ככל שאת לוחצת יותר חזק בזמנים האלו, הלידה יותר מהירה,בעזרת ה'
בגדול זה לנסות להחזיק את השריר עד 10 ולהרפות ולחזור על כך כמה פעמים ביום
לא יודעת אם מותר תרגילים אלו בהריון, תתיעצי עם פזיותרפיסטית או רופא,לא רוצה לקחת אחריות, אבל בגדול אלו הם תרגילי רצפת אגן
לידה קלה ובשעה טובה בשמחה ובנחת!

פיזיותרפיסטית לרצפת אגן אמרה לי לא לעשות. אמרה שזה לא הזמן עכשיו ואחרי לידה זה מתי שמתחילים לחזק שוב את האיזור.
הגעתי אליה הכנה לקראת לידה והיא הייתה מדהימה!! לימדה אותי איך ללחוץ בצורה אפקטיבית וגם לא לעשות לעצמי נזק ותוך כמה לחיצות בודדות היא הייתה בחוץ למרות שהראש היה גבוה. הצוות היה בהלם. זו הוצאה כי היא פרטית וגם נסעתי אליה מרחוק ממש אבל שווה את זה..
קוראים לה מילה גולדברג והיא עובדת במודיעין.

חלק מרכזי מהעניין בלידה הוא דווקא לא ללחוץ, אלא להרפות. שגם את זה צריך בד''כ ללמוד, ודווקא אפשר להתאמן גם בהריון.
דווקא הלחץ יכול לעשות נזק לטווח הארוך. וההרפייה, בשילוב עם לחיצה מאוד מדויקת ולאו דווקא חזקה (לפי ההנחיות של המיילדת, אם היא טובה)- זה מה שעושה את העבודה.

הבעיה שהמיילדות מדריכות אחרת.. באמת מה שהורס רצפת אגן זה הלחיצות. לא בריא. אגב, גם בעצירות יותר מקדם זה לעשות נשימות סרעפתיות 4-8 ופחות לחיצות. אותו הדבר.

פעמיים זכיתי במיילדת שממש אסרה עלי ללחוץ, והנחתה רק לכמה לחיצות בודדות וקצרות ברגעים ספציפיים. ועוד פעם אחת ילדתי בלי אף לחיצה, להפך, אפילו ניסיתי להתאפק...

כי אני נדפק לי הגוף
לחצי שעה ושלושתרבעי כל ציר

בגוף יש מה שנקרא רפלקס יציאת התינוק. הוא זה שפועל יחד עם הנשימות. אם הגוף מרוכז כראוי.. ככה בלידה פעילה.

בהריון האחרון לא עשיתי בכלל פעילות גופנית לפני 

והייתי בשמירה ככה שגם לא הפעלתי כמעט כלום

סוף ההריון הייתי עם כאבי שרירים 

ומתיחות בבטן וכבד למטה 

וממש פחדתי מהלידה

הלכתי למישהי לפני הלידה ששחררה לי קצת 

והייתה לידה מהממת 

עוד יותר טובה מכאלו שהייתי בכושר לפני 

 

אז לא בהכרח שיש קשר 

מה שמאוד חיזק אותי זה 

שיש משהו בזמן הזה של הלידה

שריבונו של עולם נותן כוחות חדשים

המפתח של הלידה בידיו

אפילו לא בידינו 

אין שום קשר לשום דבר בעולם 

המון תפילות 

ומאחלת לך שלא יהיה קיום לשום דבר מהפחדים האלו 

והלידה תעבור הכי בטוב שיש בשבילך ובשביל התינוק/ת

רק אליו

עוקבת, ויש לי עוד זמן ללידה
( מתכננת לחזור ליוגה נשית, זה ממש טוב גם בהריון, ומכין את הגוף ללידה)

האמת חיפשתי ואין באיזורינו יוגה לנשים בהריון
לצערי

זה פשוט מאוד מומלץ בהריון.. לפי מה שידוע לי
וסתם ככה טוב לנשים ולמערכת הנשית

וזה מחזק ומגמיש את הגוף
את האגן ואת כל המערכת
אז בטח שגם עוזר להגיע יותר מוכנות ללידה בעז"ה

שבלידה האחרונה הלכתי לטיפול איזון אגן לפני הלידה
כפי שהדולה שלי המליצה לי, אצל מישהי תותחית
וב"ה באמת הלידה היתה קלה יותר מהקודמות,
והתינוקת היתה מוברגת בצורה נכונה וטובה באגן בחסד השם

ובעז"ה מתכוננת ללכת שוב בלידה הקרובה

ממליצה לכל אחת

הטיפול של איזון אגן?

שמומחית מאוד מאוד בתחום
חנה בורר שמה היא ממודיעין עלית
תותחית על בכל מה שקשור ללידות ובמיוחד מורכבות ובהכנת הגוף לזה

לגבי הגיסה שלפעמים מתעניינת ולפעמים מתעלמת. הייתה איתי קולגה בעבודה שהרגשתי איתה ככה, לפעמים חמה חייכנית ומתעניינת ולפעמים מתעלמת, קצרת רוח, בקושי מקשיבה וחשבתי שאולי עשיתי משהו לא בסדר. ואז קלטתי שהימים שאני מרגישה שמשהו לא בסדר מולה הם הימים שמנהלת הצוות לא נמצאת ויש עליה יותר אחריות, וזה לא קשור אליי בכלל. אז רק מעלה שיכול להיות שהרגעים שהיא יותר מתעלמת זה כשיש לה משהו אחר על הראש או שהיא עייפה או משהו שבגלל לא קשור אלייך.

אז רק שקראתי אותך ושולחת חיבוק

אלמנט התחרותיות הוא חלק די בלתי נמנע אצל רובנו
אבל אני מאמינה שזה לא גזירת גורל
ואפשר לנטרל הרבה ממנו עם עבודה עצמית

במאמר מוסגר אומר, שלגבי צאת החג וכו'- זה התנהלות די רגילה האמת. הסטנדרטים שלך אולי קצת גבוהים ביחס למציאות. אל תתני מעצמך יותר ממה שאת מצפה לו, אלא אם כן ואת יוצאת מנקודת הנחה שלא אכפת לך מזה

מכירה מעשהי כזאת.
נראה לי זה אופי.. בהתחלה עוד הייתי בודקת איתה שלא נפגעה ממני כשהייתה מתעלמת ובסוף הבנתי שזה אופי מוזר שלה וזהו.
ואכן גיסות זה לא פשוט: יש גיסה שאני נמנעת ממפגשים איתה מרוב שזה קשה לי והגיסות האחרות בסדר אבל לא חברות נפש..

כיף שהצטרפת🤗..
ואת כותבת ממש מעניין

יש לי כמה דברים לכתוב לך
אבל אני שומרת לי להגיב לך מחר כי רוצה לחתוך לישון..

יש כל מיני וילות נחמדות קרובות לחוף בנתניה חדרה או במושבים בקו החוף תלוי בתקציב ובמה מחפשים זה לא ממש מלון אבל יש מטבח מסודר מצעים ובדרך כלל הבית מאובזר בכל מה שצריך

כמה פעמים שכרנו וילות דרך האתר בלי להכיר אישית בדקנו לפי מספר חדרים לפי התמונות וחוות דעת על המקום לרוב אחרי שסוגרים נוצר קשר ישיר עם בעל המקום וכך אפשר לתאם ציפיות ולבדוק שכולל מה שצריך.

ואמרו לכם משהו לגבי האלרגיה? שתדעו להבא..

רק חיבוק גדול גדול גדול אהובה❤️❤️
לא נעים בכלל!!


וכל המצפון לפח!!!

ומצטרפת לכך שממש חשוב לברר ממה נגרמה האלרגיה..
ולהשיג מרשם לאפיפן שיהיה עליה צמוד..

ההתקפה הבאה אמורה להיות חריפה יותר ונשמע שזה ברמה מסכנת חיים - אז היא חייבת לא לזוז בלי אפיפן ושכל מי שמטפל בה ידע מזה.
וממש כדאי שתדעו מה הגורם...

הייתי קובעת תור לאלרגולוג שיעשה טסטים ומתעקשת גם לבצע תבחין ראסט (לדעתי זה בתשלום כי לא מכוסה על ידי הקופות - אבל יכול לתת מידע כמותי לגבי האלרגיה ולכן זה חשוב ושווה ממש את ההשקעה הכספית)

לק"י

הבת שלי עשתה בדיקת דם לבדוק את רמת הנוגדנים בדם לחלב. בטסטים ראו אלרגיה חריפה. בדיקת דם היתה כנראה כדי לבדוק אם אפשרי לעשות לה תגרי מזון.

בדיקת דם כזאת עולה בסביבות ה-200 שקלים.

על זה דיברתי..

נקבע טוב אבל אני מקווה שלא יהיה רחוק מידי...

קודם כל לעניין ההרחקות-

במקרה כזה כשאתם במצב חירום, לא עשיתם שום מגע של חיבה, וזה לכתחילה מה שהייתם צריכים לעשות!!!

אומרת לך לכתחילה, כי זו ההלכה במקרה כזה.

בעלי לאחרונה עבר ניתוח והיה זקוק לעזרתי וכמובן היינו אסורים ועשיתי הכל!!! כולל להלביש אותו! כי כך ההלכה אומרת. (כשהיינו כבר בבית והייתי צריכה ממש לגעת בו כדי לעזור לו להתלבש/לחבוש וכד' עשיתי עם כפפות, אבל בבית החולים עשיתי כל מה שהיה צריך) אז להעביר מיד ליד את התינוקת שנמצאת בסכנה, זה ודאי מותר

אז בלי מצפון על הנושא הזה בכלל!!!!!!!!!!

לעניין האלרגיה- מתארת לעצמי שהפנו אתכם למרפאת אלרגיה, זה חשוב מאד שתבדקו למה האלרגיה.

בנתיים, שיהיה לך תמיד בסביבתה טינדן/פניסטיל, זה הטיפול הראשוני כשאת רואה טיפה מתחיל לפרוח מיד לתת. אם זו תהיה ל"ע אלרגיה חמורה יותר תצטרכו תמיד שיהיה בסביבתה מזרק אפיפן.

הרגשתי כאילו שזה משו שאמור להיות בנשמתי כמו שלא הדלקתי אור בבית חולים גם לא מתוך שינה כי קבוע בי ששבת, או שלא טלטלתי את הטלפון 

אז כילו שגם ההרחקות צריכות להיות בתוכי כזה...

למרות שאני נשואה פחות משנתיים אבל שויין...

זה פשוט עניין של פיקוח נפש.
וגם זה באמת מצווה שהיא פחות בנפש ו, לוקח זמן להתרגל אליה.
אשרייך שאת ככה!

הכי מחוברת למצוות וכאלה

והייתי בבית חולים פעם בשבת אפילו לא קלטתי ששבת הדלקתי אורות וכאלה.

מאמינה שמהבלבול באמבולנס הכול היה פסיכי אין מה לעשות.

זה מציאות שלא תמיד אפשר להיות על הכול.

נקנה בע”ה מחר 

לק"י

זה ממש מפחיד. קרה גם לבת שלי, גם התנפחה ופרחה (פעם ראשונה מחלבי, ופעם שניה לא ברור ממה- אבל כנראה גם מחלבי).

ותלכו לאלרגולוג. גם אם יגידו לכם שרק בגיל שנה עושים טסטים וכו'. זה לא נכון.....

רק בריאות!!

למשהו שעקץ אותה או חומר אחר שהיה בסביבה, זה לא חייב להיות מאכל למיטב ידיעתי.
רק בריאות ונחת, בע"ה!

הבת שלי פתאום התכסתה שלפוחיות ונהייתה אדומה
נתנו פניסטיל
עד היום לא יודעים למה הייתה התגובה, משערים שלאיזה צמח
לא קרה שוב תודה לאל

אומרת כדי לעודד אותך שאולי זה לאיזה צמח או גוק או משהו שהיה לידה
ובטח ובטח שהשם לא כועס עלייך, הוא מבין.
חוויה לא פשוטה בכלל

רק בריאות!!

וחיבוק!!

שחררי רגשות אשם.
ב"ה שהכל בסדר וזה מה שחשוב
ממליצה כמו קודמותיי להמשיך בירור
ויישר כח גדול לבעלך על העירנות ועל כך שהתקשר להזעיק עזרה

חיבוק ענק
מצטרפת להמלצה על ראסט. תבקשי את הבסיסי ל25 מזונות נפוצים

באסה !! רק להודות שהילדה שלכם ניצלה !! בתור אחת עם אלרגיה מסכנת חיים זה פשוט פחד לא עלינו יכל לקרות הגרוע מכל, מזל ששמת לב בזמן תודה להשם ורק בריאות והלוואי ותגלו ממה זה, אולי עקיצה או משו..

דבר ראשון את חייבת להבין שזה פיקוח נפש. אז לא צריך שום מצפון על הרחקות ועל מוקצה ...
בע"ה שתהיה רפואה שלימה!!
מצטרפת לקודמותיי , שחשוב לקבוע תור לאלרגולוג... ,בהצלחה

מלחיץ!!! עם כל התיאור מזל שב"ה השתחררתם במוצ"ש.
תודה לאל שהתינוקת שלך בריאה עכשיו כל השאר כבר מתגמד לגמרי.

אנחנו כמובןןןן נפנה למרפאת אלרגיה!! ברור!!!!!

 

היא אבל לא נחשפה בשבוע האחרון לכלום חדש... (שמתי לה קווקר במקלחת ביום חמישי בלילה, זה כן, אבל עברו איזה 20 שעות מאז עד שהתנפחה אז זה לא קשור)

 

ומחר נלך לרופא שאמור לתת לי מרשם לאפיפן שיהיה לנו בבית.

 

חסדי ה’ זה לא היה מסכן חיים כי לא התנפח השפתיים או הלשון או דברים בפה, זה אמרו לי גם הפרמדיקים וגם הרופאים. זה היה חיצוני ולא מסכן חיים. אבל כן ברור שמצריך טיפול...

הרופא אמר שאולי המים של הבריכה היו מזוהמים קצת אז אנחנו לא הרגשנו כי הגוף שלנו חזק יותר אבל היא כן

ואולי לבדוק אילו צמחים היו בקרבת הבריכה?

מאיפה אני אגיע שם עכשיו...

זה איזה שעה ורבע לכל צד

שאכלה לא שמתם לב כי חשיפה שניה יותר חזקה התגובה.
אחיינית של בעלי אלרגית לדבורים ובפעם הראשונה שנעקצה לא הבינו שזו תגובה אלרגית בפעם השניה רק התחילה להתנפח ומיד לקחו אותה למוקד וטיפלו בה. אגב לפני שהבנו שזו אלרגיה היא נכנסה להתקלח כי חשבה שזה ירגיע וזה רק החמיר את התגןבה אצלה..

רק אלרגיולוג יתן לך

בגלל שאין אפיפן שמתאים לגיל כ"כ קטן

אז רק אלרגיולוג יכול להחליט אם צריך אחרי בדיקה

אז תנסי למצוא תור כמה שיותר מהר

וחיבוק על מה שעברתם!

מפחיד ממש!!!

היה לנו ככה עם אלרגיה לחלב

שהרופא המטפל יביא את המרשם.
אני מקווה שזה יהיה בסדר

ב''ה שהיא בטוב. תלכי לרופא שלכם. תנסו לבדוק למה היא אלרגית. ושום מצפון נראה לך? פיקוח נפש ואת במצפון על הרחקות תוך כדי התארגנות להציל אותה? הכל טוב יקרה! העיקר שהיא בסדר!

באמת שבת מתישה ומעייפת ובאסה שפספסת את הצימר עם אחותך האהובה, איזה גיבורה שטיפלת בבתך במסירות! אלופה!

לגבי ההרחקות ושאר האיסורים-
נשמה בבקשה תורידי ממך דחוף כל עול של מצפון!!
זה פשוט לא!! זה נטו יצר הרע שמנצל את מצבך ובא לעשות עליך סיבוב!!!
לגבי האלרגיה= עשי כל מאמץ כדי לאתר את הגורם, כן כולל נסיעה שעה ורבע לכל צד!! (בלי הילדה!!) ותיעוד המתחם וכל דבר שיכול לגרום לה לזה,
שחלילה לא תחשף לזה שוב בלי תרופה זמינה אם צריך,;זה עניין של סכנת חיים אולי, אל תזלזלי.
חיבוק ענק על החוויה הנוראית שעברת!!

רצה להגיד נשמת כל חי ועוזבת את כל שאר הרגשות בצד.

תודה להשם שהיא יצאה מזה ושחזרתם הביתה.

אבל שמעתי שברים טובים על המקווה של גבעת מרדכי ורמת בית הכרם

לא יודעת איזה רחוב בדיוק
אבל זה קרוב

אני חושבת שזה די קרוב לשערי צדק

ברמת בית הכרם ויש גם מקווה ממש חמוד בגבעת מרדכי

כי אני לא בטוחה אם אספיק או לא...

בס״ד

אבל אם זה מקרה מורכב אולי אפשר לדבר איתן ולהסביר... 🙏🏻

אגב-
הוא לא בדק פיטריה/ שיניים/ דלקת גרון?

כי לא היה לי כח להגיע פיזית, ואמרתי שאם יגיד לי להגיע מקסימום אגיע..
למה זה נשמע קשור? נראה לי שהוא בכלל לא הבין את הסיטואציה..

ובכל מקרה מבקשת שיבדוק את הפה
אולי להתייעץ עם איזה רופאת שיניים...
הייתי מנסה לשלול פשוט הרבה דברים שקשורים לפה

כי לא באמת לא יודעת למי פונים במקרה כזה 🙈היה נראלי הכי הגיוני להתחיל מרופא הילדים

יכולות להיות ממש הרבה סיבות

הוא לעס כרגיל ומאז שכאבו לו השיניים הוא מוצץ אוכל כמעט בלי ללעוס בכלל

אני לא יודעת אם הוא יצליח לתת מענה,
כמו במקצועות אחרים, יש יותר מוצלחים ויש פחות...
אבל זו נקודת מוצא הגיונית. אנחנו היינו מרוצים מהעצות של הדיאטנית (למרות שלא את כולם אהבנו, יישמנו רק חלק), והיא גם הרגיעה אותנו לגבי התזונה.

אפשר לנסות להתקדם הלאה למרפאת אכילה או לקלינאית תקשורת,
אבל יכול להיות שבשביל הפניה הרופא ירצה לראות שקודם הייתם אצל דיאטן וזה לא עזר.

אין לו בה בעיות אכילה.

סתם מכירה מהילדים שלי, שקלינאית קשורה לזה.

לא ללעוס זה סוג של בעיית אכילה 😏 אמנם פעוטה ב"ה, אבל אם לא תקבלו מענה והמצב לא ישתפר, מרפאת אכילה היא כתובת אפשרית.

כי כאבו לו השיניים
ומאז הוא מעדיף למצוף ופחות ללעוס 🙈
למה כתבת שדיאטן אם כך יעזור? הסתבכתי
או שאני עייפה מידי

אני חושבת שזו נקודת מוצא הגיונית,
כי הוא מכיר 'בעיות' בתזונה ובאכילה אצל ילדים,
אולי יהיו לו רעיונות מה לעשות (אנחנו הלכנו לכמה מפגשים, בלי הילד). אולי הוא יבדוק מה כדאי להוסיף בתפריט כדי שלא יחסר לו כלום למרות חוסר הלעיסה... אין לי מושג... אני לא דיאטנית 😅

אני גם חושבת שאם הוא לא ידע להועיל, הוא כן ידע למי לפנות הלאה.
ואפשר לנסות במקביל,
תבדקו מה קרוב אליכם ואיפה יש תורים. אצלנו הדיאטנית נגישה ויש תורים זמינים...
ולאבחון קלינאית מחכים הרבה זמן (לקלינאית מוכרחים לבוא עם הילד, היא כנראה תבדוק פיזית).

קשיים בשרירי הפה זה קלינאית.

ובמכבי לפחות אפשר לפנות לאיבחון קלינאית בלי כל השאר. רק הפנייה מרופא.

במחשבה שניה, איןצלי מושג אם זה אפשרי מתחת גיל 3. אולי בגיל 3 חייבים לעבור דרך התפתחות הילד. לא יודעת.

באתר מופיע שזה אפשרי מגיל 0

טיפול בדיבור עד גיל 9 (קלינאות תקשורת)
תנסי לבדוק מול המרפאה.

ומטפלת בקטנטנים

אני חושבת שזה לא משהו שמתאים לפנות אליו באפליקציה.
רופא לא באמת יכול להכיר את הפרטים דרך האפליקציה, ולכן יכול להיות שהתשובה שלו גם לא לגמרי מדוייקת.

אז אם זה משהו שנראה לך מדאיג וחשוב, ממליצה ממש להגיע פיזית למרפאה.

נראה לי האפליקציה מתאימה לבקשות כמו חידוש מרשמים, מטופל קבוע שהרופא מכיר וצריך התייעצות קטנה... אבל לא משהו חדש לחלוטין כזה.

בהצלחה

זה רופא הילדים שלו. התיק הרפואי שלו גלוי לפניו.
אבל בכל מקרה שאלתי אותו מה עושים במצב כזה,
ואם היה צורך היה אומר לי להגיע פיזית ולהבדק.
תודה על הכיון החשוב!

שרופאים לא אוהבים את זה.
תחשבי שכמו שאת שולחת כזו בקשה, שולחים עוד עשרות מטופלים. אין להם זמן מוגדר בשביל זה, זה נעשה בין התורים.
להסתכל בתיק הרפואי מצריך לפתוח את התיק, לעבור על מה שכתוב, כך שבעצם הזמן לכל פנייה מתארך. מכיוון שאין באמת את הפניות הזו, לא בהכרח שכל רופא באמת יסתכל על כל ההיסטוריה.

אמר לי רופא פעם, שאחד שמטופלים שלח לו פעם פנייה שיש לו כאבים בחזה, מה צריך לעשות. אז ברור שצריך להגיע להיבדק. אבל לא תמיד הרופא רואה את זה בזמן הנכון, לא תמיד יש לו זמן להסתכל על כל ההיסטוריה. כך שבעיניי זה לא מחליף טיפול אמיתי, גם אם קופת החולים מספקת את השירות הזה.

אבל כמובן שכל אחד יעשה מה שמתאים לו, רק לקחת בחשבון את המגבלות של זה.

הוא רק מסתמך על התיאור שלי ומפנה למי שמתמחה
לכן חשבתי שאפשר..
וכמובן אם היה צורך בבדיקה, הוא היה מסב את תשומת ליבי

ילדתי בקיסרי מתוכנן עם אפס הפרדה

יש לי ב" חוויה מהממת ממש מהלידה

 

התינוקת היתה עליי מייד כשנולדה למשך רבע שעה בערך

אח"כ יצאה עם בעלי, חיכו לי בחדר התאוששות עם אחות תינוקיה שטיפלה בה טיפול ראשוני (שקילה, חיסון וכו')

וכשהסתיים הניתוח יצאתי אליהם, הם היו איתי בחדר התאוששות כל הזמן, האחות תינוקיה עזרה לי להניק שם, 

היינו בחדר התאוששות נפרד (מנותחים אחרים בחדר התאוששות שני, ושם גם היתה יולדת שנותחה לא באפס הפרדה), ונתנו גם לאמא שלי להיות איתנו בחדר התאוששות.

 

היה צוות מדהים

גם בחדר ניתוח

וגם במחלקת יולדות

בד"כ אני לא מחכה כ"כ הרבה. 5 דקות והם עונים.

לא קרה שלא ענו לי

רק בחמש דקות לפני שבת הבית אצלנו באמת מבריק ומסודר לחלוטין.
אין רגע במהלך השבוע שמצליח להשתוות לו

זה רק אני או שלא ככ היית פה?❤️

אני ממש בעומס, כאן כל הזמן, פשוט פחות מגיבה.
שימחת אותי ששמת לב

גם אצלי ככה,התבישתי לכתוב בגלוי חח

מיד אחר כך הקטן שפך קורונפלקס עם חלב של אחותו על כל המטבח והסלון
ככה שחמש דקות לפני שבת היה שוב מלוכחך בהחלט

לק"י

אבל סדר כללי בסלון ובמטבח לרוב כן נעשה.
יש זמנים שאני מצליחה לסדר שוב במוצ"ש. ולפעמים רק באחד הבקרים שאני מתחילה מאוחר.

עכשיו אני די חייבת לסדר, כי הקטנצ'יק מזדחל על בטנו ממקום למקום, וכמובן חובב דברים קטנים🤦‍♀️

קצת פחות משעה.לאיפוס כללי.
לא מדברת על שטיפה או כביסות! זה לא קורה פה במוצש..
אלא סידור משחקים, שולחן ושטיפת כלים..כזה.

במוצש להחזיר למקום.
לוקח בגדול שעה וחצי מקסימום
אבל לא תמיד זה קורה..

כן שוטפים כלים ומטאטאים כמובן אבל לא שוטפים רצפה שוב ולא מסדרים את החדר ילדים..

דייסון, לא כולל קיפול כביסה לפעמים של כביסה שלא הספקתי לפני שבת לקפל

אוהבת אחרי שבת לסדר הכל,
בלי שטיפה, אחרי שהילדים ישנים לוקח פחות או יותר שעה
אבל זה לא כולל את הכלים כי זה על בעלי והוא לפעמים גומר אותם מאוחר בלילה או מוקדם בבוקר הבא..
בכל מקרה, היום הבית לא חזר לעצמו, כמה שהוא ניסה לסדר. אין מה לעשות, זה המצב שאני חולה..

אוספים משחקים ודואגים בכללי שהרצפה תהיה ריקה.

במוצ"ש נשאר כלים, כביסות, לפנות שולחן ומפה, ומקלחות.

אנחנו שומרים ר"ת, אז בין צאת שבת לר"ת מספיקים כלים ומיון כביסה

ואחרי ר"ת- מקלחות ולישון ושאר הדברים.

בד"כ שעה אחרי ר"ת הבית מסודר. (לא שטוף, כן מטוטא יסודי)

שאסור בשבת למיין כביסה וכלים,זה הכנה מקודש לחול,
כלומר אם את שומרת ר''ת ומבחינתך זה עדיין שבת..
אבל לא רב ולא רוצה לפסוק ובוודאי לא להגיד לך מה לעשות,קחי אם מתאים לך ותבדקי הלכתית,רק נתתי כיוון
וכל הכבוד על החריצות!

ולכם אני לא מפעילה מכונה וכו'.

דרבנן מותר.

לא ידעתי,תודה לך

זה אבוד מראש

איך בא לי להיות זבוב על הקיר בבית שלך

מוזמנת 🤣

אז אני אחת הדחייניות הרציניות ולפעמים נשאר עד שבת הבאה שאנחנו בבית שזה אחרי שבועיםי או שלוש.. אבל לפני הלידה האחרונה כל השבתות של חודש תשיעי (ועשירי..) שהיינו בבית בגלל שרצינו להשאיר בית נקי כשניסע לבית חולים שעה אחרי שבת תקתקנו את כל הבית בפועל זה נותן הרגשה מזה טובה!! השקעתי שעה וזה משתלם;)

לא מאפסת את הבית במוצ''ש אז לא משתתפת בסקר 😔סליחה 🤗

לא מאפסת בית במוצ"ש.
מקלחים, מרדימים את הילדות, עושים מכונה אחת, תולים, מתקלחים בעצמנו ויושבים לשבת על משהו חם. (אבל אני שוטפת כלים בשבת עצמה).

בהדלקת נרות.
מסדרת ומנקה את הסדר הקבוע של כל סוף יום (הילדים בעיקרון עוזרים - בעיקר באיסוף המשחקים) - שזה אומר סלון ומטבח. החדרים לפעמים עדיין במצב סביר, ולפעמים נראים כאילו כבר עבר עליהם שבוע שלם של בלגן... אבל עד יום שישי הבא - זה לא ענייני. אם הילדים רוצים שיסדרו בעצמם את חדריהם...
בכל אופן, לוקח לי בין חצי שעה לשעה בערך. (ביום שישי אני כל היום כמעט סביב הסדר והניקיון של הבית...)

לפעמים כשיש לי מרץ אז כשיוצאת שבת רותמת את הילדים למבצע סדר נוסע םרס- עוגה למלווה מלכה..
ואני שוטפת כלים או מכניסה למדיח, מפנה שולחן..
ואז אחרי נשנרדמים אז גומרת לסדר-לטאטא.

ובהמשך אם אם יש לי כח אז קצת מקדמת קיפולי כביסה

אבל הרבה פעמים
מלבד המבצע סדר של הילדים
וקצת פינוי רצפה וטאטוא בסיסי

אני קורסת על הספה עד דלא ידע
ומבלה את זמני בלבהות בקיר או בפלאפון

לא מומלץ אבל זה הכוחות שלי במוצ''ש

הבית רוב הזמן מסודר ונקי אז אין איפוס, גם אחרי שבת הוא לא מתלכלך או מתבלגן באופן משמעותי, כי אנחנו מסדרים באופן שוטף בשבת ולא משאירים לכלוך, במוצש בעלי שוטף את הרצפה, אבל היא לרוב לא ממש מלוכלכת.

לא מוותרת על ניקיון מוצאש
מתחילים שבוע שהכל מסודר🥰
גם אחרי שנצ בשבת
אז יש כוחות..

להרים משחקים, לסדר חדרים, להחליף מצעים, שטיפה בכל הבית
שירותים, מקלחת, להפעיל לפחות 2 מכונות
לקפל מכונות
ובו זמנית גם לארגן את הילדים לשינה ארוחת ערב וכו..

באמת כולו נחוץ יממה וחצי אחרי שכבר עשית את זה?
נגיד - ניקיון של השירותים והמקלחת, הרי לא השתמשו בהם הרבה במהלך השבת... או שטיפת רצפה - מלבד במקומות שבהם אכלתם, היא באמת הספיקה כל כך להתלכלך?
אבל בעצם את אוהבת לנקות, נכון? אז כל השאלות שלי לא רלוונטיות

במוצש יש כביסות לקפל
להםעיל מכונה או שתיים
לאפס קצת סלון
כלים בדרכ שוטפים בשבת
ארגון שולחן טיאטוא ושטיפה קלה ל המטבח פינת אוכל סלון
לפעמים קצת שירותים

וארגון הילדים לשינה

בדרכ לוקח שעה /שעה וחצי
ובנתיים השני מארגן את הילדים.

אבל במוצש נמרחים אין ככ כח לזוז אז לפעמים לוקח יותר

בהכי הרבה מסדרת את הסלון..
מוצשבדיכ רציני,
שבת יוצאת ואני פשוט בבאסה (לא עבדה אל תדאגו)
וגם רוב המוצש הולך על השכבות כי מוציאים שבת קצת מאוחר ורק אז מתחילים להתארגן..

אחד ממיין כביסה

השני מפנה שולחן, מנקה שולחן וכסאות ומרים אותם

בעלי או אחד הגדולים על הכלים- שיש

ילד אחר מסדר סלון

ואני בסוף שוטפת בספונג'ה הגונה.

לא נוגעים בחדרים...

בשבת אני שומרת בקנאות על הסדר והניקיון, אוספים משחקים בתדירות יותר גבוהה, וטיטוא לכל הסלון אחרי כל סעודה.
במוצש עד שבעלי חוזר מהתפילה בדרך כלל אני מחזירה מקרר למצב רגיל, מנתקת פלטה, מיחם וכו', מחזירה את השולחן בסלון לקדמותו (מחליפה מפה) מחזירים משחקים למקום וטיטוא.
אחר כך הבדלה, השכבות ואז שטיפת כלים...
במשך השבוע משחררת את הבלאגן לחגוג יותר ומשתדלת כל יום לאפס ברמה אחרת תלוי בכוחות שלי.
אבל לשבת אני מבריקה את הבית ממש.

בפרשה שלנו מוזכרים ארבעה זוגות אחים, וזוג אחד מהם נהרג בדרך טרגית (נדב ואביהוא).
בחודשיים האחרונים ארבעה זוגות אחים מעם ישראל נהרגו בדרך טרגית מאוד (שלושה זוגות בפיגוע ואחד בשיטפון).
הפרשה הזו קוראת לנו, ביחד עם המקרים המחרידים שאירעו לאחרונה, לשמור על האחווה שלנו בעם, לחזק אותה, לקדש אותה, "בקרוביי אקדש".
נתפלל שהפרשה הזו תסמל את הסוף של כל האירועים המחרידים והנוראיים שקרו לאחרונה... ושבניית המשכן הסופי - בית המקדש - תושלם במהרה, בלי לגבות קורבנות אדם בדרך!

צְמָדִים שֶׁל אַחִים אֲנַחְנוּ מוֹנִים
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה: אַרְבָּעָה.
וּבְהַגִּיעֵנוּ לָאָח הַשְּׁמִינִי
וְהִנֵּה פָּרָשַׁת שְׁמִינִי
כְּבָר בָּאָה,


וְהִנֵּה וַיִּקְרָא פֶּרֶק יוֹ"ד.
אֶל אַרְבַּעַת צְמָדִים שֶׁל אַחִים וַאֲחָיוֹת
כְּאַרְבַּעַת צִמְדֵי אֶצְבָּעוֹת בְּיָדָיו
שֶׁל כֹּהֵן בְּבָרְכוֹ אֶת הָעָם בְּמַדָּיו
בָּא עוֹד צֶמֶד אֶחָד: אָבִיהוּ וְנָדָב.
וְנִסְפּוּ גַּם שְׁנֵיהֶם בְּאָסוֹן.
וְקֻמְּצוּ אֶצְבָּעוֹת עָשׂוֹר.


לְלַמְּדֵנוּ (הַלְּוַאי) כִּי נִשְׁלַם הַמִּנְיָן.
לְלַמְּדֵנוּ (הַלְּוַאי) כִּי בָּטַל הָעִנְיָן.
לוֹמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית הֶעָסוּק
שֶׁדַּי לוֹ, כִּי אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ.
לוֹמַר לַמַּלְאָךְ שֶׁיֵּרֶף יָדוֹ.
יֵרֶף יָדוֹ
וְיִדֹּם.

(צור ארליך, מקור ראשון)

לשמוע שיעור לא הספקתי השבוע, אבל קראתי בדף של הרב ראובן ששון, משתפת בקצרה את הרעיון העיקרי (עם עיבוד שלי), ואפשר גם לקרוא את המקור, הוא לא כל כך ארוך, ומסביר את הדברים יותר עמוק ויפה… מצרפת למטה.

הפרשה שלנו מלמדת אותנו על מאכלות אסורים, אחת המצוות שיותר קשה להבין בשכל שלנו.
אבל בעצם, אפשר לשאול עמוק יותר - למה בכלל אנחנו צריכים לאכול? הרי הקב"ה היה יכול לברוא אותנו בכלל בלי צורך לאכול (או עם דרך 'הטענת אנרגיה' אחרת).
והתשובה היא שהאוכל זה הדרך שלנו להתאחד עם העולם הסובב אותנו, ולהעלות אותו לדרגה גבוהה יותר.
בעצם כל העולם הוא אלוקי, ובכל בריאה יש חיות אלוקית. ועל ידי האכילה שלנו, הדומם, הצומח והחי, יכולים לעלות לדרגת מְדַבֵּר, וכשאדם עוסק בעשייה רוחנית (תפילה, לימוד תורה), אז הוא משתמש בכוח הגופני לחיות רוחנית ומעלה הכל לדרגה שקשורה לאלוקות.
האכילה מהווה התאחדות פיזית של האדם עם העולם, וכדי ליצור גם התאחדות רוחנית, אנחנו מברכים לפני האכילה, ואז האכילה גורמת גם להתעלות האוכל לדרגה אלוקית.
אפשר להמשיל את זה לכד מלכותי גדול שהתנפץ, וצריך לאסוף את כל החלקים ולחבר אותם בחזרה לכד הגדול. העולם הוא התפרטות של האלוקות, כל חלקי העולם שייכים להוויה אחת רוחנית, ואנחנו שותפים באיחוד שלו מחדש.
ולכן גם צריך שהאיחוד יהיה בצורה נכונה ומדוייקת. כי יש לזה תכלית, זה לא סתם. ולכן הקב"ה מצווה אותנו מה אפשר לאכול, ומה לא נכון לאכול. כי יש לזה משמעויות מעבר למה שאנחנו רואים בעיניים שלנו, וזה צריך ליצור בחזרה את 'הכד המלכותי' בדיוק כמו שצריך. לא כל בעל חיים צריך להיות חלק מהחוויה הרוחנית שלנו, רק מה שהקב"ה מצווה אותנו.

ואני חשבתי שדווקא אוכל זה אחד המקומות שיכולים לעזור לנו להבין טוב יותר את המצוות הלא מובנות לנו.
כולנו יודעים איך לפעמים דווקא אוכל שמרגיש לנו טעים, ואנחנו מרגישים איך הוא מענג אותנו וגורם לנו הרגשה טובה, בסופו של דבר בטווח הארוך הוא יכול להזיק לנו.
דווקא באוכל הכי רואים איך צריך לקבל את ה'גזרות' שלא מתיישבות לנו בהרגשה הטבעית שלנו, ולהאמין שאם אנחנו רוצים לשמור על הגוף שלנו, אנחנו צריכים להימנע דווקא ממה שמגרה אותנו.
וכמו בתחום הגופני, כך גם ברוחני, גם אם אנחנו לא רואים את ההשפעה, אנחנו יודעים שהיא קיימת ועושים את מה שה' ציווה אותנו. גם אם זה לא משהו שאפשר להבין בהשגה שלנו. כי ההשפעה קיימת, גם אם היא לא נראית לעיניים שלנו.

הלוואי שנזכה באמת לאכול רק בשביל מטרה עליונה, ולא נאכל דברים שמזיקים לנו, גם אם לכאורה הם לא אסורים...

ממש מרתק ומלמד!!
תודה רבה ויישר כח🙏🙏🙏

בעז"ה שנזכה. תודה שהבאת לנו

פותחת, בואי באישי ואתן לך פרטים.

אנחנו לקחנו אותו למס' אירועים (ברית, בר מצוה, שבת חתן וכו') והיה נהדר!!
המלצתי כאן בעבר לעוד מישהי והיא לקחה אותו גם כן ונהננו מאוד.

 

רק מבהירה שאין לי קשר ריווחי לקייטריג הזה ואני לא מקבלת על זה אחוזים או עמלה