פורום סטודנטים (עמוד 100)

ואם צריך עוד פעם ואם צריך עוד פעם (מקווה שלא תצטרכי)

בתנאי שאת מתחילה מעכשיו ללמוד

בהצלחה

בגלל ציון לא מוותרים על חלום!
בהצלחה

ככה זה לפי תאריך שליחת ההודעה. בטוח יש הסבר

שלחתי את זה בחמישי בלילה.

אם את יכולה תנצלי כל רגע שיש לך גם ע"ח לימודים אחרים (במידת האפשר ואם את יכולה להשלים אותם אח"כ) אם את עובדת תנסי לוותר טיפה על עבודה. תלחמי בשביל הציון במבחן תישני פחות, תתנתקי ממה שאת יכולה. גם אם לא תקבלי 100 גם 60 זה עובר. אל תוותרי!

בהצלחה

אין ברירה מתנתקים מהעולם ול-ו-מ-ד-י-ם..

עדיף לך ללמוד עם מישהו וממש לא לבד.

גם אני טיפוס כזה, ופשוט שיש לי מבחן גדול אני לומדת עם מישהו רציני וזה ממש עוזר.

איך אתם מסבירים את זה שלומדים בכיתה ופשוט לא מבינה

מסבירים לי כמה פעמים ואין וזה ממשיך להיות לא מובן!!!

וכל שאר הסטודנטים הבינו.

מה זה מראה? אשמח שתעלו השערות למה יכול להיות הסיבה לזה.

אולי חוסר ניסיון בהתעמקות?

קשב וריכוז?

פחד?

את שואלת את המרצה הוא עונה ואת לא מבינה? את שואלת סטודנטים אחרים?

הכי טוב זה לשאול את המרצה.
אפילו תגשי אלייך אחרי השיעור שיסביר לך שוב. אל תרגישי לא בנוח או לא נעים, את משלמת לו ואת צריכה את ההצלחה הזאת.

וגם, עוד משהו- הרבה פעמים השיעור ממש סינית (כמו כלכלה למשל) ואז שנגשים לשיעורי בית מתחילים להבין ואז החומר נקלט. ככה שאין מה להילחץ ישר בהרצאה

אבל כולם חושבים שרק הם לא מבינים

לפעמים כולם שותקים, אבל זה לא אומר שכולם הבינו..

הרבה פעמים כשמישהו שואל, זה עוזר לעוד הרבה.

יכול להיות שעם זמן תביני יותר את הראש של המרצה ושל הנושא ותצליחי לקלוט מהר יותר.

בינתיים, לא להתבייש לשאול, ולשבת על החומר לבד/ עם אחרים ולהתאמץ להבין.

בהצלחה!

גם אני חששתי מכל העניין החברתי ולשמחתי המציאות קצת שונה...
נתחיל מזה שריפוי בעיסוק זאת קבוצה קטנה)רק 63( סטודנטים וכל מי ששם עבר ראיון על ידי הסגל-)הקבלה מותנית בכך( ככה שאפשר להגדיר אותם כאיכותיים

המצב כיום הוא שריפוי בעיסוק נחשב למקצוע נשי ואכן רוב מוחץ של הכיתה שלנו זה בנות (תכלס חבל שזה ככה אבל כרגע זה עובד לטובתינו,,)
בנוסף בגלל שתל אביב זה המקום היחיד במרכז שאפשר ללמוד בו את זה (מכללת אונו זה לא ריאלי עבור רוב האנשים) נוצרת מציאות שרוב בנות המרכז הדתיות הולכות ללמוד שם - השנה אנחנו קבוצה ממש גדולה של דתיות וזה יוצר אוירה יותר נחמדה

לגבי שאר האוני' כן , זה מקום חילוני וזה בא לידי ביטוי אבל לדעתי זה לא משהו שאמור למנוע ממך ללכת וללמוד שם (אם אין ברירה אחרת)
סהכ הסטודנטים שם אחלה נחמדים ומקבלים את מי שלא כמוהם גם קחי בחשבון שהרבה הם לא באמת תל אביבים ככה שכל הבועה והזה פחות מורגשים

והסגל סבבה ונחמד

בהצלחה!

מעתיקה לך דברים שכתבתי בעבר כשלמדתי שם...

קישור לשרשור

שלום!!! יש כאן אנשים שלמדו באוני' ת"א ונשארו שפויים? - סטודנטים

 

ממש לא באסה ללמוד בת"א

נכון זה לא מקום דתי ויש התמודדויות הלכתיות (שהן לא רבות) והשקפתיות ואמונתיות

שפשוט באים מראש ומודעים לכך

שחכמה בגויים תאמין ותורה בגויים אל תאמין- ואת באה לרכוש ידע ולא תורה או תרבות מהמקום 

ופשוט תזמי ותחפשי את המקום הנכון לך להמשיך בו את הקשר והחיבור לתורה.

 

ובאופן יותר פרקטי באונ' ת"א-

הלימודים של הפרא רפואי הם קצת ה"אולפנא" של האוניברסיטה =]

ברב"ע הרוב בנות (משהו כמו בן אחד עד שלוש בשנה) ובפזיו' יש בנים (משהו כמו רבע כיתה)

ומבחינת ההתפלגות 

ברב"ע- משהו כמו חצי כיתה בנות חילוניות, רבע כיתה ערביות ורבע כיתה דתיות-

שזה המון! בכיף אפשר להשאר באזור הנוחות ולהתחבר למי שאת רוצה וחשוב לך.

וגם בין המרצים יש אנושיים, אכפתיים ומקצועיים. 

 

ובאופן הכי טכני- יש גם נטלות בשירותים =]

 

מהבחינות השמאלניות, אין כ"כ התנגשות ויחס לזה בלימודים (זה לא כמו ללמוד ספרות, בלשנות או קולנוע שהם חוגים יותר שמאלניים) רק במצבים כמו מלחמות, פיגועים, בחירות עולים נושאים שכאלו...

 

בהצלחה בבחירותיך!

 

ומוסיפה- התואר בעברית ממה שאני מכירה לא יותר קשה מתל אביב. ובתל אביב יש קורס של למידה עצמית בעל יתרונות, אך שדורש לא מעט השקעה.

אחת ההחלטות הקשות שהיו לי.
אבל בסוף הלכתי לגרפולוג (שהוא גם יועץ תעסוקתי) שניתח את כל התכונות שלי, ולפי זה אמר מה מתאים לי לעבוד וללמוד.
וככה הרגשתי שזה באמת מתאים לי, והלכתי ללמוד גם מה שהוא אמר.

אולי תנסה גם?

זה מרגיש החלטה גורלית שאיננה ברת שינוי ושתקבע כל כך הרבה בחיים ומכאן הקושי הגדול להחליט. מבינה אותך לגמרי.

יש באמת את האופציה ללכת למבדק להכוונה מקצועית במכון מקצועי, אני עשיתי באדם מילוא והייתי ממש מרוצה. (יש להם הנחה למסיימי שנת שירות)

ויש עוד אופציות- אולי לבדוק במכללות הרלוונטיות לך ללימודים מבחינת מרחק ודת ולראות אם משהו מהן מושך אותך, אולי לפתח תחביב ילדות או בגרות שלך למקצוע של ממש או כישרון שיש בך. אם תספר קצת יותר על תחביביך ובמה אתה טוב אולי נוכל להציע לך רעיונות.

בכל מקרה אתה מכיר הכי טוב את עצמך, אז תקשיב ללב שלך! ושיהיה באמת בהצלחה!

כדאי לך לבדוק באינטרנט ולחפש רשימה של מקצועות אפשריים ללימוד, להיכנס לאתרים של מוסדות להשכלה גבוהה, וכשאתה מוצא משהו שנשמע לך מעניין- תחפש עליו עוד מידע. כדאי גם ללכת לימים פתוחים. תנסה לחשוב אם היה מקצוע שאהבת ושעניין אותך ביסודי או בתיכון, זה יעזור לך להתכוונן. כדאי גם לשאול הורים, חברים, מה לדעתם מתאים לך, אבל רק אתה תחליט בסופו של דבר. חשוב שזה יהיה מקצוע שיעניין אותך. בהצלחה!!

עשיתי (כמעט) כך מה שהוצע פה, ועדיין...

ולמה לא סגרת על משהו ממה שהציעו לך? זה לא נראה לך?

בוא נתחיל ככה: אתה יודע בגדול מה אתה רוצה? ז"א תואר ראשון? אולי משהו יותר מקצועי? או שאין לך כיוון בכלל?

האם אני בנוי ללימודי תואר, או ללמוד תעודה וזהו.

בפועל, כשלומדים, אם עובדים אז מרוויחים מעט (למעט לימודי הנדסת חשמל או מחשבים ומדעי המחשב, שאז במשרת סטודנט אפשר להגיע למשכורת נאה) ומוציאים יותר מ-40,000 שקלים. 
כלומר, גם לא ממצים את פוטנציאל ההשתכרות וגם מוציאים כסף. 
למשל, אם במקום לעבוד במשרה מלאה ללא תואר תכניס לך כ-7000 שקלים בחודש ובמשרת סטודנט במהלך התואר תרוויח כ-3000 שקלים, אתה שלמת יותר מ-30,000 שקלים שכר לימוד ובנוסף, לא הרווחת עוד 144,000 שקלים שהם סכום ההפרש בין מה שהיית מרוויח אם לא היית הולך ללמוד (36*4000=144,000). 

עם רוב התארים שתעשה באוניברסיטה, כנראה שלא תרוויח יותר (או הרבה יותר) ממה שהיית מרוויח בלי תואר אבל עם 3 שנות ניסיון. 

זה לא ענין של להיות בנוי או לא - זה חישוב פשוט. 

אם אתה לא הולך ללמוד מקצוע מכניס במיוחד או שאין לך "רעל" למקצוע ספציפי, אז כדי שתחשוב אם זה באמת הכיוון שאליו אתה רוצה ללכת. 

אם התשובה היא כן, כבר חתכת 80% ויותר מהתארים שאותם אפשר ללמוד. (סוציולוגיה, פילוסופיה, מגדר, אנתרופולוגיה, יהדות, אמנות ושאר מקצועות שנקראים בפי רוב העם "מדעי הדשא"). 
עם תואר באחד מן התחומים האלה תוכל להיות נציג שירות באורנג', פחות או יותר... 

בפועל, מה שנשאר לך זה משפטים, ראיית חשבון, רפואה, הנדסות כאלו ואחרות, מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעים מדויקים. 
אולי שכחתי איזו אפשרות או שתיים. 
מה נשמע לך הכי טוב?... 
 

עם החלק השני אני לא כ"כ מסכים, נראה לי שיש קצת יותר.

מה אתה חושב בדיוק שתעשה עם תואר בפילוסופיה? אנתרופולוגיה? סוציולוגיה? יהדות? 
אתה תחפש איזו נישה ובמקרה הטוב תנסה להעביר הרצאות בערבי עיון. 

אפילו עם מקצועות כמו פסיכולוגיה אין יותר מדי מה לעשות בלי תואר שני - והסיכויים להתקבל לתואר שני הם מאוד מאוד נמוכים. 
 

מה שכן, שכחתי את המקצועות הפרא-רפואיים כמו לימודי סיעוד, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. 

 

רוב התארים באקדמיה לא שווים יותר מדי. יש אינפלציה של תארים מיותרים בארץ ושל אנשים שמחפשים מה לעשות איתם. זו האמת. 

היה לך איזה מקצוע מועדף בבית ספר\תיכון ?

אומרים שיש לך ידיים טובות? חוש טכני? יש לך תחביב שאתה יכול להפוך למקצוע?

 

אם אתה חושב על תואר אז שנת הלימודים באוניברסיטה התחילה ככה שאין מה להיות בלחץ, אתה בטח בגיל 20 ככה שאם תעבוד שנה-שנתיים לא יקרה לך כלום (מקסימום תחסוך כסף לתואר)

 

אמרו לך עדןעדן ואנונימי שאין מה להיות בנוי, אתה פשוט מתחיל.

ובעניין מה שאנונימי אמר שצריך להיות לך "רעל" למקצוע מסוים. יש לך?

 

רשמתי למעלה בתור אנונימי בטעות שהייתי אצל גרפולוג, וזה פשוט עזר!!
אשכרה שנתיים שברתי את הראש מה ללמוד, והוא פתר לי את זה תוך שנייה

אנשים הולכים לגרפולוגים או למכוני ייעוץ כדי לקבל חיזוק למה שהם רוצים ולשמוע את מה שהם חושבים. 

בעוד שמכוני ייעוץ עוד איכשהו אולי כן לוקחים בחשבון כל מיני פרמטרים שעשויים להיות רלבנטים, גרפולוג לא יעזור לך והוא לא מסתמך על כלום.
במקסימום, הוא  יאפשר לך להטיל את האחריות על הבחירות שלך על מישהו אחר (זה נותן הרבה פעמים שקט נפשי כשעושים בחירות חשובות) - ויכול להיות שאולי זה באמת מה שאתה רוצה או צריך. 

גרפולוגיה כשלה בכל ניסוי או מחקר או בחינה שנערכו (כולל בארץ עם טובי וידועי הגרפולוגים דוגמת אילון בן יוסף) ולמעט אנשים שפשוט רוצים חיזוק לבחירות שלהם (שאת זה הם יקבלו שם) - זה לא ייתן לו כלום. 
סביר להניח שזה רק יבלבל אותו יותר.  

 

פשוט תחשוב איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים: במעבדה? מטפל באנשים? כותב תכניות? מוצא תרופה לסרטן? 
אחרי שתענה לעצמך על זה, תוכל להתקדם הלאה. 

אני לא יועץ מקצועי או משהו דומה אבל סתם ניסיתי לעזור ולשאול אותו שאלות בסיסיות שאולי יעזרו לו. אם לא אז לא.

באיזה מצב את בלימודים או שסיימת? ואיך הוא תרם. פשוט קרא את הכתב ואמר לך מה ללמוד? שאל אותך שאלות? הוא אמר לך נגיד רופאה ואמרת "וואלה לא מאמינה שזה מתאים לי" או אמרת "ידעתי בתת מודע והוא רק הוציא את זה החוצה"?

אני עדיין בלימודים..

הסברתי למעלה. הוא עיין בכתב שלי ועץ וכל זה, אמר לי מה התכונות שלי וייעץ לי במה, לפי מה שהוא רואה ולפי התכונות, מתאים לי לעבוד וללמוד. ישבתי עם עצמי וחשבתי על זה, בנוסף לדברים שאתה לומד על עצמך במהלך החיים, והבנתי שאכן זה מקצוע שאני טובה בו וזה יפיק ממני את המיטב.

ובתגובה לאנונימי- הוא גם יועץ תעסוקתי בנוסף לגרפולוגיה.

 

ולא, לא היה לי אפילו חצי בתת מודע מה ללמוד

אין לי כ"כ מקצוע מועדף.

גם כשעולה משהו, אני נרתע מהמחשבה ללמוד קשה ו/או הרבה זמן.
היה לי קשה להוציא תעודת בגרות (מאד מינימלית).

אז הוא שם לב שהוא מאוד אוהב את כל העניין של רכבים ומוסך וזה, אז הוא פשוט למד מכונאות או איך שלא קוראים לזה למי שעובד במוסך

אז מה שרציתי לומר זה שתפתח את כיוון החשיבה שלך באופן שונה, "לצאת מהקופסא". לא חייבים תמיד ללמוד רק מה שיש באוניברסיטה

מוסכניק

יש אנשים חשמלאים, נגרים, טכנאים, אינסטלטורים ועוד שמרוויחים יפה מאוד.

הבנתי שאתה נקרא חייל משוחרר אם תלך ללשכת עבודה יכולים להציע לך כל מיני קורסים מקצועיים, כדאי לנסות. אלו קורסים קלים ולא לוקחים הרבה זמן.

ולמה אתה נרתע מלימודים? זה בגלל שאין לך ראש או אין לך ישבן?...

נראה לי שכתוצאה מהקושי בבגרויות נהיה לי פחד וחוסר ביטחון עצמי לצאת ללימוד.

ובאמת, יש משהו שאפשר לעזור בכל דרך שהיא, אני אשמח

מה דעתך על המקצועות האחרים שהצענו לך?

אני לא מצליח לעקוב

ואם אני לא טועה ה-מיוחד רשם מקצועות שונים, ורשמתי לך גם, מוסכניק, מכונאי וכו'..או גם חשבתי מורה נהיגה (או שבכלל הרחקתי )
ותעקוב! אנחנו מנסים לעזור

התעניינת? מה אמרת להם? מה אמרו לך?

השאלה כתוצאה ממה היה לך קושי? לא הצלחת  לשבת ללמוד? אני גם לא הייתי המצטיין הכי גדול (בעדינות) פשוט כי שנאתי ללמוד אבל מה שאהבתי הצלחתי יפה מאוד (אף אחד לא הבין איך אני מסתדר עם מתמטיקה אבל פשוט זה הסתדר לי בראש...) אני בטוח שיש ל לפחות משהו אחד שהתחברת אליו והצלחת בו.

 

בכל אופן אתה לא חייב ללכת ללמוד מחר (ולמען האמת אתה לא חייב בכלל) אפשר גם לעבוד בעבודה שדורשת ידיים טובות ולהצליח בה. תנסה- יש לך רק מה להרוויח

יש את רגב-גוטמן אני לומד דרכם חדוא וממש טוב. יש להם נראה לי גם סטטיסטיקה

אז אני אשמח לדבר איתה...

השלימו תעודת הוראה. אז למה לא ללמוד ישר הוראה .בשביל מה הסחבת ובזבוז זמן וכסף.דתיה שלא עשתה צבא יהיה לה קשה לשרת במשטרה

מכיר כמה בנות שלמדו את זה - לא מכיר אפילו אחת שמצאה בזה עבודה. 
(כנראה שיש איפשהו, אבל לא יותר מדי). 

אחרי ההסבה לסיעוד...

לא הבנתי את התגובה האחרונה...מה הקשר לסיעוד??

מכיר 3 שלמדו קרימינולוגיה ועשו הסבה לאחיות...

אבל יש לי חברה שלומדת ריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, והיא היתה צריכה פסיכומטרי 670. לתשומת לבך....

ממליצה מאוד. אישית לומדת באוניברסיטת חיפה.. אם את מחפשת מקום דתי- יש באונו ובמבחר בבני ברק. (במבחר זו שלוחה של חיפה)- לקחת בחשבון שאלו מקומות חרדיים ואני לא בטוה שמקבלים כל אחד.
מבחינת תנאי קבלה- לא בטוחה שזה מספיק- אבל בכל אתר אוניברסיטה יש מחשבון סכם.

מצטערת להוריד אותך קצת מהעץ הגבוה...

כותבת על פי ניסיונה של ביתי שחשבה על לימודי ריפוי בעיסוק (ובסוף ירדה מזה) ועל סמך ניסיון של חברותיה.

א. בשנים האחרונות נעשה מאד פופולארי לנסות להתקבל למקצועות הפרא רפואיים, יש המוני מועמדים (ובעיקר מועמדות) שמנסים להתקבל, ולכן על פי רוב, גם מי שעומד בתנאי הסף שכתובים באתרי האוניברסיטאות לא יתקבל.

צריך נתונים גבוהים יותר ממה שנדרש על הנייר (כמעט כמו לרפואה...). מה גם שיש לך פסיכומטרי שרחוק מהדרישות...

ב. לשלוחות החרדיות (מבח"ר ואונו- המחלקה החרדית) מותר לקבל רק בוגרות סמינרים על פי רשימה סגורה של המל"ג. אם למדת באולפנא או במוסדות חב"ד וכדומה, הם לא יוכלו לקבל אותך בכל מקרה (זה לא בשליטתם, זו הכתבה קשוחה מאד של המל"ג).

ג. באונו לא הייתי ממליצה ללמוד שום מקצוע פרא רפואי (למרות שתנאי הקבלה טיפה יותר אנושיים) כיוון שהם מסננים ומעיפים בסיום כל שנה כמות מסוימת של סטודנטיות. 

דהיינו, יכולה להיות סטודנטית (ושמעתי על כמה וכמה מקרים כאלו) שקרעו את עצמן כדי לשפר את הפסיכומטרי, וקרעו את עצמן בלימודי של שנה א' ואפילו של שנה ב' ואז מצאו את עצמן עפות מהלימודים רק בגלל שיש סטודנטיות יותר חכמות מהן. וכל מה שהן למדו והשקיעו לא שווה כלום.

הן היו סטודנטיות טובות ומשקיעניות, אבל פשוט יש כמות מסוימת של סטודנטיות שיתקבלו לשנה הבאה ויעבירו רק את המצטיינות ביותר ולא את כולן. אז יש פה סיכון שלא שווה את המאמץ הגדול.

חוץ מזה שבאונו השכ"ל הוא של מכללה פרטית שזה בערך פי 3 משכ"ל אוניברסיטאי.

ד. אני עצמי עובדת כקלינאית תקשורת כבר 15 שנה, אני אוהבת את העבודה שלי, אבל לא ברורה לי הנהירה שיש בשנים האחרונות למקצועות הללו, זה לא שווה את ההשקעה המופרזת שנדרשת בחלק מהמקרים. לא מרוויחים כ"כ הרבה (אם את שכירה ולא גרה באיזה חור נידח שיש בו מחסור בעובדות), יש כל הזמן קיצוצים במשרד החינוך והעומס על כל עובדת נעשה יותר ויותר כבד. ולפתוח קליניקה זה דורש השקעה רבה (במיוחד למרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטיות שזקוקות למרחב גדול וציוד יקר)  ואנשים רוצים טיפולים אחה"צ שזה פחות נוח לאימהות.

שוב, מצטערת להוריד אותך מהעץ, התלבטתי האם לכתוב לך, כי חלומות זה דבר נפלא וחשוב, אבל עדיף לדעת מראש את העובדות...

מקצועות קרובים/בעלי אופי טיפולי עם דרישות לא בשמים וכן עם תנאים סבירים.

 

מקצוע לדעתי מקסים ממש עוזר וחשוב דרשותיו לא גבוהות ויש לו מלא מלגות בגלל מחסור בו

טיפולי-ייעוצי. מאוד מתעניינת בעבודה סוציאלית, אבל הבנתי שהתנאים גרועים ממש (שכר, כמות שעות עבודה ועוד)

למשל טיפול באומנות/דרמה/תנועה/מוסיקה וכדומה. אפשר להמשיך לתואר 2 בעבודה סוציאלית ואז אפשר לטפל באופן פרטי וכדומה,

אבל זה תחום שונה מהתחום הפרא רפואי, הרבה יותר קשה מבחינה נפשית, מצד שני עוזרים ולעיתים ממש מצילים אנשים במצבים קשים מאד. 

קודם כל, בעיני הדבר החשוב ביותר הוא לחשוב מה את אוהבת לעשות, מה נותן לך שמחה וסיפוק, באיזה תחומים את טובה ומוכשרת?

תנסי לדמיין את עצמך בעוד 15 שנה. לאן את רוצה להגיע? איך את מדמיינת את עצמך?

יש אתרים בנושאי הכוונה מקצועית, עם רשימות של מגוון מקצועות, כדאי לחפש.

בהצלחה!

עם זאת הם דורשים פסיכומטרי יותר נסבל... בכל מקרה מעל 600

 

בתור אחת שמתחילה בראשון הקרוב ללמוד ריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב- הדרישות הן אכן גבוהות (פסיכו מעל 600 תנאי סף וציון התאמה 652) בתור אחת שקיבלה 618 בפסיכו' בשילוב ממוצע של 108 בבגרות המתנתי ה-מון זמן ברשימת המתנה על אף שהציונים מספיקים- פשוט כי היו כאלה יותר טובים ממני

 

בנוסף צריך שהציון של פרק האנגלית יהיה לפחות 120 (עשיתי בשביל זה פעמים אמי"ר כדי לשפר- הם לא מוותרים אפילו על נקודה!)

 

ועוד דבר אלו קורסים בפיזיקה וכימיה שצריך להיבחן עליהם ולהשיג ציון עובר (במידה ואין לך בגרות בהם)- מניסיון זה לא כל כך נורא...

 

חשוב לזכור שגם יש ראיון שהוא משמעותי ביותר

 

קיצור, כמה נק'--- בכל אופן מומלץ להשקיע בפסיכו!

 

(אגב, בחיפה הדרישה של האנגלית היא 104 נק ואין דרישה של פיזיקה-כימיה, גם אצלם יש ראיון וקודם לו מבחן מוזר כזה מטעמם---סבבה, מניסיון.)

אני יודעת שאני אצטרך לעשות פסיכומטרי שוב.
פלאפל- יש לך רעיון אחר? אחיות.לא מתאים לי.. ואני מאוד אוהבת את כל העיניין של תחושה, מגע עיסוי וכו' ..
עבודה סוציאלית פחות מושכת אותי בגלל כל העיניין הנפשי..

שנה רביעית ואחרונה!!!!!

מי היה מאמין?

עדיין קטנה יחסית ורוב חברותי לא לומדות עדיין מקווה שיהיה טוב

ומאיזשהי סיבה הייתי בטוחה שאת בשנה האחרונה של התואר... אז מגניב שאנחנו באותו שנה.. בהצלחה!

רציתי לדעת פרטים...

אם את/ה רוצה, פרטים באישי

הכי שווה שנה ב'!

ואו רק לדמיין את השנה האחרונה מלחיץ אותי.. נראה רחוק ובלתי מושג..

הזוי שעברה שנה!!

למצוא עולה חדש

שרוצה לשפר את העברית

לקבוע חברותא טלפונית

שבחצי ממנה מדברים עברית וחצי-אנגלית

הייתה לי בעיה דומה, מאד הרגשתי לא בנוח לדבר בעבודה עם לקוחות מחו"ל באנגלית , בהמלצת חברה הלכתי לקורס בוולסטריט שם תרגלו איתי שיחות עסקיות ושיחות מחיי היום יום בצורה מאד מיוחדת ועם מורים שנולדו בחו"ל ומדברים אנגלית כשפת אם, אבל מעבר ללימודי השפה הם נטעו בי בטחון עצמי שאני יכולה לדבר אנגלית וזה לא פחות חשוב מהלימוד אם לא יותר