בנתיים מחפש עבודה, כדי לעשות משהו.
ניסיתי כמה מבדקים וכדו' ועדיין לא הצלחתי להחליט מה ללמוד. ההורים מנסים לשכנע שאתחיל ללנו.
אשמח להצעות בנושא.
זה מרגיש החלטה גורלית שאיננה ברת שינוי ושתקבע כל כך הרבה בחיים ומכאן הקושי הגדול להחליט. מבינה אותך לגמרי.
יש באמת את האופציה ללכת למבדק להכוונה מקצועית במכון מקצועי, אני עשיתי באדם מילוא והייתי ממש מרוצה. (יש להם הנחה למסיימי שנת שירות)
ויש עוד אופציות- אולי לבדוק במכללות הרלוונטיות לך ללימודים מבחינת מרחק ודת ולראות אם משהו מהן מושך אותך, אולי לפתח תחביב ילדות או בגרות שלך למקצוע של ממש או כישרון שיש בך. אם תספר קצת יותר על תחביביך ובמה אתה טוב אולי נוכל להציע לך רעיונות.
בכל מקרה אתה מכיר הכי טוב את עצמך, אז תקשיב ללב שלך! ושיהיה באמת בהצלחה!
כדאי לך לבדוק באינטרנט ולחפש רשימה של מקצועות אפשריים ללימוד, להיכנס לאתרים של מוסדות להשכלה גבוהה, וכשאתה מוצא משהו שנשמע לך מעניין- תחפש עליו עוד מידע. כדאי גם ללכת לימים פתוחים. תנסה לחשוב אם היה מקצוע שאהבת ושעניין אותך ביסודי או בתיכון, זה יעזור לך להתכוונן. כדאי גם לשאול הורים, חברים, מה לדעתם מתאים לך, אבל רק אתה תחליט בסופו של דבר. חשוב שזה יהיה מקצוע שיעניין אותך. בהצלחה!!
עשיתי (כמעט) כך מה שהוצע פה, ועדיין...
בוא נתחיל ככה: אתה יודע בגדול מה אתה רוצה? ז"א תואר ראשון? אולי משהו יותר מקצועי? או שאין לך כיוון בכלל?
בפועל, כשלומדים, אם עובדים אז מרוויחים מעט (למעט לימודי הנדסת חשמל או מחשבים ומדעי המחשב, שאז במשרת סטודנט אפשר להגיע למשכורת נאה) ומוציאים יותר מ-40,000 שקלים.
כלומר, גם לא ממצים את פוטנציאל ההשתכרות וגם מוציאים כסף.
למשל, אם במקום לעבוד במשרה מלאה ללא תואר תכניס לך כ-7000 שקלים בחודש ובמשרת סטודנט במהלך התואר תרוויח כ-3000 שקלים, אתה שלמת יותר מ-30,000 שקלים שכר לימוד ובנוסף, לא הרווחת עוד 144,000 שקלים שהם סכום ההפרש בין מה שהיית מרוויח אם לא היית הולך ללמוד (36*4000=144,000).
עם רוב התארים שתעשה באוניברסיטה, כנראה שלא תרוויח יותר (או הרבה יותר) ממה שהיית מרוויח בלי תואר אבל עם 3 שנות ניסיון.
זה לא ענין של להיות בנוי או לא - זה חישוב פשוט.
אם אתה לא הולך ללמוד מקצוע מכניס במיוחד או שאין לך "רעל" למקצוע ספציפי, אז כדי שתחשוב אם זה באמת הכיוון שאליו אתה רוצה ללכת.
אם התשובה היא כן, כבר חתכת 80% ויותר מהתארים שאותם אפשר ללמוד. (סוציולוגיה, פילוסופיה, מגדר, אנתרופולוגיה, יהדות, אמנות ושאר מקצועות שנקראים בפי רוב העם "מדעי הדשא").
עם תואר באחד מן התחומים האלה תוכל להיות נציג שירות באורנג', פחות או יותר...
בפועל, מה שנשאר לך זה משפטים, ראיית חשבון, רפואה, הנדסות כאלו ואחרות, מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעים מדויקים.
אולי שכחתי איזו אפשרות או שתיים.
מה נשמע לך הכי טוב?...
מה אתה חושב בדיוק שתעשה עם תואר בפילוסופיה? אנתרופולוגיה? סוציולוגיה? יהדות?
אתה תחפש איזו נישה ובמקרה הטוב תנסה להעביר הרצאות בערבי עיון.
אפילו עם מקצועות כמו פסיכולוגיה אין יותר מדי מה לעשות בלי תואר שני - והסיכויים להתקבל לתואר שני הם מאוד מאוד נמוכים.
מה שכן, שכחתי את המקצועות הפרא-רפואיים כמו לימודי סיעוד, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.
רוב התארים באקדמיה לא שווים יותר מדי. יש אינפלציה של תארים מיותרים בארץ ושל אנשים שמחפשים מה לעשות איתם. זו האמת.
היה לך איזה מקצוע מועדף בבית ספר\תיכון ?
אומרים שיש לך ידיים טובות? חוש טכני? יש לך תחביב שאתה יכול להפוך למקצוע?
אם אתה חושב על תואר אז שנת הלימודים באוניברסיטה התחילה ככה שאין מה להיות בלחץ, אתה בטח בגיל 20 ככה שאם תעבוד שנה-שנתיים לא יקרה לך כלום (מקסימום תחסוך כסף לתואר)
אמרו לך עדןעדן ואנונימי שאין מה להיות בנוי, אתה פשוט מתחיל.
ובעניין מה שאנונימי אמר שצריך להיות לך "רעל" למקצוע מסוים. יש לך?
אנשים הולכים לגרפולוגים או למכוני ייעוץ כדי לקבל חיזוק למה שהם רוצים ולשמוע את מה שהם חושבים.
בעוד שמכוני ייעוץ עוד איכשהו אולי כן לוקחים בחשבון כל מיני פרמטרים שעשויים להיות רלבנטים, גרפולוג לא יעזור לך והוא לא מסתמך על כלום.
במקסימום, הוא יאפשר לך להטיל את האחריות על הבחירות שלך על מישהו אחר (זה נותן הרבה פעמים שקט נפשי כשעושים בחירות חשובות) - ויכול להיות שאולי זה באמת מה שאתה רוצה או צריך.
גרפולוגיה כשלה בכל ניסוי או מחקר או בחינה שנערכו (כולל בארץ עם טובי וידועי הגרפולוגים דוגמת אילון בן יוסף) ולמעט אנשים שפשוט רוצים חיזוק לבחירות שלהם (שאת זה הם יקבלו שם) - זה לא ייתן לו כלום.
סביר להניח שזה רק יבלבל אותו יותר.
פשוט תחשוב איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים: במעבדה? מטפל באנשים? כותב תכניות? מוצא תרופה לסרטן?
אחרי שתענה לעצמך על זה, תוכל להתקדם הלאה.
אני לא יועץ מקצועי או משהו דומה אבל סתם ניסיתי לעזור ולשאול אותו שאלות בסיסיות שאולי יעזרו לו. אם לא אז לא.
באיזה מצב את בלימודים או שסיימת? ואיך הוא תרם. פשוט קרא את הכתב ואמר לך מה ללמוד? שאל אותך שאלות? הוא אמר לך נגיד רופאה ואמרת "וואלה לא מאמינה שזה מתאים לי" או אמרת "ידעתי בתת מודע והוא רק הוציא את זה החוצה"?
אני עדיין בלימודים..
הסברתי למעלה. הוא עיין בכתב שלי ועץ וכל זה, אמר לי מה התכונות שלי וייעץ לי במה, לפי מה שהוא רואה ולפי התכונות, מתאים לי לעבוד וללמוד. ישבתי עם עצמי וחשבתי על זה, בנוסף לדברים שאתה לומד על עצמך במהלך החיים, והבנתי שאכן זה מקצוע שאני טובה בו וזה יפיק ממני את המיטב.
ובתגובה לאנונימי- הוא גם יועץ תעסוקתי בנוסף לגרפולוגיה.
ולא, לא היה לי אפילו חצי בתת מודע מה ללמוד

מוסכניק
![]()
כמעין הנובעיש אנשים חשמלאים, נגרים, טכנאים, אינסטלטורים ועוד שמרוויחים יפה מאוד.
הבנתי שאתה נקרא חייל משוחרר אם תלך ללשכת עבודה יכולים להציע לך כל מיני קורסים מקצועיים, כדאי לנסות. אלו קורסים קלים ולא לוקחים הרבה זמן.
ולמה אתה נרתע מלימודים? זה בגלל שאין לך ראש או אין לך ישבן?...
נראה לי שכתוצאה מהקושי בבגרויות נהיה לי פחד וחוסר ביטחון עצמי לצאת ללימוד.
אני לא מצליח לעקוב
)

התעניינת? מה אמרת להם? מה אמרו לך?
השאלה כתוצאה ממה היה לך קושי? לא הצלחת לשבת ללמוד? אני גם לא הייתי המצטיין הכי גדול (בעדינות) פשוט כי שנאתי ללמוד אבל מה שאהבתי הצלחתי יפה מאוד (אף אחד לא הבין איך אני מסתדר עם מתמטיקה אבל פשוט זה הסתדר לי בראש...) אני בטוח שיש ל לפחות משהו אחד שהתחברת אליו והצלחת בו.
בכל אופן אתה לא חייב ללכת ללמוד מחר (ולמען האמת אתה לא חייב בכלל) אפשר גם לעבוד בעבודה שדורשת ידיים טובות ולהצליח בה. תנסה- יש לך רק מה להרוויח
בטח יהיו שישמחו לסייע.
(אני מכיר כמה הורים לילדים אוטיסטים אבל כיום הבנים הטלה בגילים גדולים יותר. אם יעזור לכן אז בשמחה)
היי הורים יקרים, אנו סטודנטיות לקלינאות תקשורת ונשמח לעזרתכם.
במסגרת העבודה הסמינריונית שלנו בשפה, אנו רוצות לבדוק את *הרגלי הצפיה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות הוריהם לגבי הרגלים אלו.*
המחקר מיועד להורים לילדים המאובחנים עם ASD בגילאי 3-6 במסגרתו תתבקשו לענות על מספר שאלונים. מובטח לכל משתתף אנונימיות ופרטיות, ונדרשת הסכמה להשתתפות במחקר.
אנו נשמח להשתתפותכם במחקר.
מצ"ב קישור לשאלונים:
הרגלי צפייה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות ההורים בנוגע להרגלים אלו
יש לי חברה שמתחזקת קבוצה של עזרה בשאלונים. שאלתי והיא תשמח להעביר בה. אבל היא ציינה שתי הערות:
1. בתחילת השאלון את מציגה שאלה בינרית- "האם את/ה מסכימ/ה להשתתף במחקר". זה ייצור לך בלגן כי אנשים עלולים לא להבין את השאלה (בעיקר הורים לasd שלפעמים הם בעצמם קצת טועים בפרשנות), ולכתוב "לא". עדיף שתוריגי את השאלה ובמקום זה תכניבי בפתיח "במענה על השאלון אתה מביע את הסכמתך להשתתף במחקר", לא כשאלה.
2. היא ציינה שמהניסיון מי שעונה אצלה זה לא תמיד אנשים שתואמים לאוכלוסיית המחקר (היא אמרה שזה לכ נראה לה קריטי, תכלס במחקרים של תואר ראשון לא יקרה כלום אם יהיו קצת עיוותים... אבל לתשומת ליבך).
אנא אשרי שקראת את מה שכתבתי, ואגיד לה להכניס את השאלון 
יש תוכנות יותר חכמות לגוגל פורמס, שאם הבן אדם עונה על השאלה בצורה שפוסלת את השימוש בשאלון, לדוגמה אם הוא עונה שאין לי ילד אוטיסט, או דהוא לא מעוניין להשתתף במחקר), השאלון נסגר במידי ואז זה לא נספר.
גם יש קטע שאי אפשר לענות פעמיים מאותו חשבון גוגל.
בקיצור הכל נהיה אמין ורציני יותר.
אבל לא נראה לי שזה כל כך קריטי לתואר ראשון. אולי כן הייתי נמנע משאלה כזאת כמו שציינת, אבל לא צריך להשתגע.
ההערות נכונות אבל- כל הסמינריון, ובכללו השאלון ותוכנו עברו ביקורות של המנחה שלנו ושל וועדת האתיקה, ככה שהסוגיות עלו ואושרו כפי שהן (בהתחשב בתקציב ובזמן;) וממילא אי אפשר לשנות (אחרת נצטרך אישורים מחדש ובלה בלה). לגבי ההסכמה למחקר, ההערה אודות הסכמה להשתתפות מופיעה בפתיח.
בכל אופן, כפי שציינתם בהחלט לא קריטי הניואנסים
אז אשמח אם תוכלי להעביר לה.
תודה רבה רבה(:
אם אלו ההוראות אז שיהיה ככה
יש תוכנות יותר חכמות מגוגל פורמס.
כלומר, יש תוכנות אחרות טובות יותר.
1 אני מתלבט לגבי לימוד חשבונאות.
ומעניין אותי איך אפשר לשער מהו השכר של רואה חשבון. כמובן שאני מבין שמדובר בהערכות והשערות, אנו חיים בהווה ולא בעתיד.
אני יכול לשאול רואי חשבון מה שכר שהגיוני/סביר לקבל ב10 שנים הראשונות. אבל זה פדיחה אנחנו גרים באותו מקום... (וגם אם לא, לא יודע אם ואיך מתאים לשאול, אבל בסוף צריך לבדוק)
לגבי טבלאות שכר אני לא יודע כמה הם טובים מי כותב אותם ומה האינטרס שלו.
2. א. חשבתי על לימוד מדעי המחשב אבל לא יודע איך אפשר לדעת אם זה בכלל מעניין אותי חוץ מלעשות קורסים בתחום כמו פייתון.
ב. וגם לגבי מדעי המחשב מעניין אותי אם למישהו יש רעיונות לגבי בירור של שכר. אבל יותר חשוב לי 1 (בירור שכר של רואה חשבון).
למישהו יש רעיון? התעסק בבירור כזה בעצמו ויש לו טיפים?
אציין שעוד לא עשיתי באינטרנט את כל החיפושים שאני רוצה בהקשר זה
1. זה באמת רעיון טוב לשאול את מי שמגיע מהתחום ויודע, לא יודע מה פדיחה בזה
לדעתי יהיה ביקוש לרואי חשבון בכל מצב גם בדור הבינה המלאכותית אין תחליף לרואה חשבון מניסיון
2. תראה קצת סרטונים תנסה לבדוק אם זה בכלל משהו שאתה מסוגל לעשות במשרה מלאה (ובדרך כלל בתחום הזה+++) אין טעם שתעבוד בעבודה שלא מתאימה לך בכלל
1. כן פשוט מישהו שגר בשכונה שלי נניח לא נעים לי לשאול אותו כמה הגיוני שרואה חשבון ירוויח, כי זה קצת דומה ללשאול אותו כמה הוא מרוויח.. אבל בסוף זה משהו שצריך לבדוק.
באמת הייתי רוצה להבין לעומק יותר את העבודה של רואה חשבון. גם דיברתי עם מישהי מאוניברסיטה שהיא יועצת לימודים מטעמם והיא אמרה לי שהינה מלאכותית לא תחליף שיקול דעת אנושי של רואה חשבון.
הייתי רוצה להבין יותר את המקצוע, כדי ללמוד בעצמי ולא רק לשמוע דעות מאחרים לגבי זה.
2. איך עם סרטונים אוכל לבדוק אם העבודה מתאימה לי?
יש לך המלצה בנושא?
1. אני לא כזה חזק בנורמות חברתיות אבל אם אותי היו שואלים לגבי המקצוע שלי הייתי שמח לנדב את כל המידע שברשותי. גם בסופו־של־דבר באיזשהו מקום אני מאמין שכל אחד בוחר איפה להיות ביחס לממוצע. אני יכול להרוויח פחות מהממוצע מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף עבודה פשוטה בלי יותר מדי ראש גדול. או לחילופין יש כאלה שרוצים לקחת פרויקטים עצומים עד השעות הקטנות של הלילה ולהרוויח יותר. אז זה לא ממש משנה כמה אותו אדם ספציפית מרוויח.
איני עוסק בחשבונאות / הנהלת חשבונות באופן ישיר אבל הייתה תקופה שהייתי צריך לטפל בכל־מיני דברים שקשורים לזה,
ראשית רואה חשבון יודע לבנות דו"חות כספיים וזאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד שיקול דעת וסבלנות
גם כמובן כל הפן החוקי־משפטי / רגולטורי של הדברים
והדרכה להנהלת חשבונות מה לעשות ואיך
חייב להיות בזה גורם אנושי
2. לא ממש כי מדעי המחשב לא עניין אותי כל־כך, אפשר לחפש הרצאות על computer science או שיעורים למתחילים או משהו בסגנון ולראות אם זה משהו שנשמע לך בסדר
הם מקבלים בונוסים ואחוזים פר כמות האנשים שהם מצליחים לרשום לאוניברסיטה.
אני לא יודע להגיד אם הבינה המלאכותית תחליף רואי חשבון אבל סביר להניח שהאדם האחרון שהייתי דואל הוא מי שיש לו אינטרס כלכלי ישיר לומר לך שלא.
אולי אתה מתכוון לכל מיני משווקים חרדיים שמוכרים קרח לאסקימואים (בכלל אצל חרדים יש קטע ללכת כמו עדר למכללות דפוקות שמרמות אותם). שם באמת האינטרס הוא להכווין למסלולים ומכללות ספציפיים, כדי למלאות כיתות שלהם.
אם מקצוע ראיית החשבון הולך להעלם או לא זה לא שאלה שחכם לשאול יועץ לימודים באוניברסיטה, ברור שהוא יגיד לך שלא כי האוניברסיטה משלמת לו כדי שיביא כמה שיותר אנשים להרשם אליה, מסלול זה או אחר, מעניין לו את הסבתא.
הרי אם מקצוע ראיית חשבון הולך להיעלם, אז היועץ ייעץ לך להירשם למקצוע רעיית עיזים, וגם אתה וגם האוניברסיטה תרוויחו 
אני לא יודע מה כל הנהלים, אבל אם יש חוג פחות מעניין ומבוקש, גם לאוניברסיטה לא שווה להשקיע בו ועדיף שתיסגרנה כיתות וזהו. תאמין לי שהם חסכנים ויעילים כמו כל ארגון, אם לא שזה בבסיס המהות של האוניברסיטה (כמו לימודי יהדות בבר אילן), הם מחשבים כמה אפשר שתהיינה פחות כיתות על יותר תלמידים.
ואומר לו שהוא רוצה מוצר מסוים אבל לא בטוח אם המוצר יהיה יעיל או רלוונטי במועד שהמוצר יהיה שמיש, וחתכן שיזרוק 40-50 אלף שקל לפח לא כולל 4 שנים של זמן ומאמץ שהיו יכולים ללכת למקומות מועילים יוצר, מה איש המכירות אמור לענות לו?
מניח שאם אלך למכולת ואגיד לו "באתי לקנות פסטה, אבל בעצם אשתי גרועה בבולונז", אז הוא לא בהכרח ישכנע אותי לקנות ספגטי, אלא ימליץ על מוצר אחר שלו.
אחרי הכל אני פניצי אליו כי יש לו את כל המגוון שאני רוצה.
יש סבירות שהבחור שלנו יילך ללמוד משהו באוניברסיטה, אז לכאורה היועץ יכווין אותו למה שהכי טוב לו ולא לאיזה משהו שיפוצץ כיתות בסטודנעים ממורמרים ואחוזי הצלחה נמוכים. זה לא משתלם לאוניברביטה.
אם לא יתאחם ראיית חשבון הוא יציע משהו בסגנון. אתה מניח שאם אגם רוצה מדמח וראיית חשבון, לא ישכנעו אותו ללכת לארכיאולוגיה
מעניין לו את הטוכעס מרמור הסטודנטים, הוא עושה כסף מזה שיותר ויותר סטודנטים נרשמים דרכו, זה למה האוניברסיטה משלמת לו.
אם בא אליו טרף קל סטודנט עתידי שרוצה ללמוד חשבונאות או מדמח והסטודנט העתידי מתלבט אם התארים הללו יהיו רלוונטיים ביציאתו מהאוניברסיטה הוא לא יכוון אותו להנדסת חשמל או עבודה סוציאלית, הוא בטח לא יכוון אותו ללמוד מכונאות רכב או אינסטלציה, מקצועות שהai לא יפגע בהם בוודאות כמעט מוחלטת.
היועץ ישכנע אותו שאין לו מה לדאוג והתארים הללו בוודאי יהיו רלוונטיים למרות הai ולמרות שלא מעט מומחים טוענים אחרת, היועץ תפקידו לרשום את הסטודנט הפוטנציאלי דרכו לאוניברסיטה וככל שהוא ירשום יותר הוא יקבל יותר יש לו אינטרס מובהק להצהיר שאין לסטודנט הפוטנציאלי מה לדאוג ובטח שלא לחפש משהו במקום אחר.
יועץ לימודים במכון לב בחיים לא יגיד לך, שמע בטכניון הבוגרים מקבלים יותר כסף במדמח כדאי לך לשפר פסיכומטרי ולהתקבל לשם זו השקעה לטווח ארוך גם אם היועץ משוכנע בכך במאת האחוזים הוא לא ייעץ לך דבר כזה.
אם אדם בא ליועץ לימודים ואומר לו שהוא רוצה ללמוד חשבונאות, היועץ לא ישכנע אותו ללמוד משפטים, אין לו שום אינטרס כזה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה עדיף, הוא לא חבר שלך, מי שמשלם לו זה האוניברסיטה ולא הסטודנט הפוטנציאלי ולכן האינטרס של היועץ הוא לו רווחת הסטודנט הפוטנציאלי אלא רווחת האוניברסיטה והוא לא ישקיע גרם אחד של מאמץ בניסיון לשכנע אותך דבר כזה.
אי לכך כשם שעניתי לך שוב ושוב האינטרס הישיר של היועץ הוא לומר שהמסלולים הללו יהיו רלוונטיים ביציאה מהאוניברסיטה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה שקר שהרי האינטרס הישיר שלו שהסטודנט הפוטנציאלי הנ"ל ירשם לאוניברסיטה דרכו, המרמור לא מעניין אותו אפילו לא קצת, הוא לא חבר שלו וברגע ההרשמה היועץ מקבל בונוס מהאוניברסיטה או אחוזים ותמה האינטרקציה של היועץ עם הסטודנט לנצח.
אי לכך, שוב, האדם האחרון שהייתי מתחשב בדעתו לגבי השאלה אם תואר בחשבונאות או מדמח יהיו רלוונטיים בסוף התואר תהיה דעתו של יועץ הלימודים.
יש מומחים עם דעות לכאן או לכאן אבל יועץ לימודים שתפקידו להעיד על עיסתה של האקדמיה ויש לו אינטרס מובהק ומובנה בתפקידו לומר לי תשובה גם אם הוא יודע שהיא שקר מוחלט ותפקידו לחרטט אותך למען טובת האוניברסיטה תהיה הדעה הכי פחות רלוונטית בעיני בנושא.
כתבתי והסברתי את דעתי, אתה חוזר על אותן אמירות מאוד צודקות והגיוניות (אם כי לא מאוד נכונות, וזה מידיעה, אבל שיהיה). אבל נגמר לי הכוח להסביר למה כל הדברים המאוד נכונים שלך לא קשורים בכלל למסקנה שלך.
מציע למי שמתעניין, לקרוא את שתי הצדדים ולחלץ מהן את העצות שתעזורנה לו.
ואתה עדיין עומד ומתבצר בעמדתך.
טוב שנגמר לך הכח כי אני אין לי דרך להסביר את העניין טוב יותר.
שכר הוא גם פונקציה של קביעות ומסירות ויחסי אנוש, אם אתה עובד טוב ואפקטיבי ירצו אותך, וכן להיפך.
כדאי לבדוק באיזה מקצוע צריך יותר שעות עבודה, יחסי אנוש, הקרבה וחשיבה מחוץ לקופסא - ואז לבדוק במה מבין הכישורים האלה יותר יותר טוב, ובמה לא. זה גם יהיה משמעותי לשכר שלך.
(לדוגמה, יתכן שכרואה חשבון צריך יותר להיות בקשר עם אנשים ולשווק את עצמך ואת החברה שאתה עובד בה, לעומת מדמח. אז ככל שאתה אדם נחמד, תוכל להיות רו"ח יותר פרודוקטיבי ותרכוש יותר ניסיון וותק והמלצות, וככה תוכל להשיג קידומים טובים יותר. אבל אם אתה לא כ"כ סבלני ונחמד, עדיף שתלך למדמח. זו כמובן סתם דוגמה ואני לא בטוח שהיא נכונה בכלל)
1. משכורת עתידית טובה
2. פיתוח עצמי
3. כישרון/נטיה טבעית
4. רצון של הסביבה
5. שליחות כלשהי
6. לימודים נוחים
7. הרבה משרות פנויות
8. משהו אחר?
גם בדיעבד הייתם בוחרים לתת לו את המשקל הכי חזק?
ושיש בו משרות.
החלפתי מסלול תוך כדי התואר להרחיב אפשרויות של משרות וגם כתלות בקורסים שאהבתי.
כן
ככלל, מה שהכי מושך זה מה שאתה הכי רוצה לעשות. כשאתה רוצה לעשות את זה, אתה מתרץ לעצמך שזה בגלל המשכורת או השליחות וכו וכו.
אם אתה באמת מרגיש שזה לא טוב לך ואתה הולך רק בגלל המשכורת (לדוגמה), תברח מזה, כי לרוב האנשים קשה להחליף מסלול או ללמוד עוד משהו בשלב מאוחר.
אני, אגב, פשוט אוהב ללמוד. אז אני מצאתי את עצמי לומד ולומד דברים שונים (תחת אותה נישה), ואני מתפרנס מתחום הלימודים עצמו
למרות שבדרך כלל למי שאוהב ללמוד קשה להתביית על תחום אחד.
חוץ מאולי להיות ספרן.
השיקולים שלי היו:
– לימודים יחסית קצרים
– האם יש עבודה במקצוע הזה
– האם העבודה קשה או סבירה
– האם התחום מסקרן אותי
מרוצה מהבחירה שלי לא נראה לי שהייתי בוחר שום מקצוע אחר בדיעבד.
אבל זה היה רק התירוץ.
האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.
נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.
פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.
אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).
הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).
הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).
לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.
בהצלחה גדולה!!
אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.
לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.
מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉
אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.
התהליך הוא מנסיוני:
1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון
2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה
3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.
יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.
לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך
מבחינת כמה קורסים מתמטיים
או מדו חוגי לחד חוגי..
אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.
כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..
מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)
אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.
נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.
כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.
אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!
וואו.
היום בן 44
התחלתי ללמוד בן 24
התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור
עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס
ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר
ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...
ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב
עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך
הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...
ושוב החלטתי לחזור ללמוד
חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה
הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה
ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...
אולי תואר שני
או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי
או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת
אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים
הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)
סטודנט נצחי לצערי
הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי
אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה
אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה
מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש
גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש
קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות
מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות
משהאם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?
כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?
אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי
אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים
תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים
הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות
יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...
אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.
מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.
דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..
מה קורה, מה אפשר לעזור לך?
אנונימי (3)שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..
פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.
ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.
יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.
שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד
אחת מהן גם ילדה באמצע
והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים
לא קל בכלל
אבל אפשרי
מישהו למד?.או לומד? או מכיר מישהו שנמצא שם ויכול לספר קצת על המקום?
שואל לגבי תואר ראשון בהוראה (כנראה תנ''ך)
תודה מראש.
היי
רציתי לשאול - ממליצים על קורס הכנה לפסיכומטרי משהו טוב ממש מנסיונכם?
הפסיכומטרי של המדינה.
קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.
הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.
אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.
אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL
אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)
אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.
אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)
בהצלחה רבה!
שתדע שזה סתם לא נעים
קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל
תהיה בענווה
למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה
ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה
אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה
כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.
יש מקצועות שמספיק 550-600
מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)
ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?
בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)
אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]
האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...
והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...
אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉
רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט
האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...
מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...
מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...
לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?
תודה גדולה לכולם!!
אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם