זה מרגיש החלטה גורלית שאיננה ברת שינוי ושתקבע כל כך הרבה בחיים ומכאן הקושי הגדול להחליט. מבינה אותך לגמרי.

יש באמת את האופציה ללכת למבדק להכוונה מקצועית במכון מקצועי, אני עשיתי באדם מילוא והייתי ממש מרוצה. (יש להם הנחה למסיימי שנת שירות)

ויש עוד אופציות- אולי לבדוק במכללות הרלוונטיות לך ללימודים מבחינת מרחק ודת ולראות אם משהו מהן מושך אותך, אולי לפתח תחביב ילדות או בגרות שלך למקצוע של ממש או כישרון שיש בך. אם תספר קצת יותר על תחביביך ובמה אתה טוב אולי נוכל להציע לך רעיונות.

בכל מקרה אתה מכיר הכי טוב את עצמך, אז תקשיב ללב שלך! ושיהיה באמת בהצלחה!

כדאי לך לבדוק באינטרנט ולחפש רשימה של מקצועות אפשריים ללימוד, להיכנס לאתרים של מוסדות להשכלה גבוהה, וכשאתה מוצא משהו שנשמע לך מעניין- תחפש עליו עוד מידע. כדאי גם ללכת לימים פתוחים. תנסה לחשוב אם היה מקצוע שאהבת ושעניין אותך ביסודי או בתיכון, זה יעזור לך להתכוונן. כדאי גם לשאול הורים, חברים, מה לדעתם מתאים לך, אבל רק אתה תחליט בסופו של דבר. חשוב שזה יהיה מקצוע שיעניין אותך. בהצלחה!!

עשיתי (כמעט) כך מה שהוצע פה, ועדיין...

בוא נתחיל ככה: אתה יודע בגדול מה אתה רוצה? ז"א תואר ראשון? אולי משהו יותר מקצועי? או שאין לך כיוון בכלל?

בפועל, כשלומדים, אם עובדים אז מרוויחים מעט (למעט לימודי הנדסת חשמל או מחשבים ומדעי המחשב, שאז במשרת סטודנט אפשר להגיע למשכורת נאה) ומוציאים יותר מ-40,000 שקלים. 
כלומר, גם לא ממצים את פוטנציאל ההשתכרות וגם מוציאים כסף. 
למשל, אם במקום לעבוד במשרה מלאה ללא תואר תכניס לך כ-7000 שקלים בחודש ובמשרת סטודנט במהלך התואר תרוויח כ-3000 שקלים, אתה שלמת יותר מ-30,000 שקלים שכר לימוד ובנוסף, לא הרווחת עוד 144,000 שקלים שהם סכום ההפרש בין מה שהיית מרוויח אם לא היית הולך ללמוד (36*4000=144,000). 

עם רוב התארים שתעשה באוניברסיטה, כנראה שלא תרוויח יותר (או הרבה יותר) ממה שהיית מרוויח בלי תואר אבל עם 3 שנות ניסיון. 

זה לא ענין של להיות בנוי או לא - זה חישוב פשוט. 

אם אתה לא הולך ללמוד מקצוע מכניס במיוחד או שאין לך "רעל" למקצוע ספציפי, אז כדי שתחשוב אם זה באמת הכיוון שאליו אתה רוצה ללכת. 

אם התשובה היא כן, כבר חתכת 80% ויותר מהתארים שאותם אפשר ללמוד. (סוציולוגיה, פילוסופיה, מגדר, אנתרופולוגיה, יהדות, אמנות ושאר מקצועות שנקראים בפי רוב העם "מדעי הדשא"). 
עם תואר באחד מן התחומים האלה תוכל להיות נציג שירות באורנג', פחות או יותר... 

בפועל, מה שנשאר לך זה משפטים, ראיית חשבון, רפואה, הנדסות כאלו ואחרות, מדעי המחשב, מתמטיקה ומדעים מדויקים. 
אולי שכחתי איזו אפשרות או שתיים. 
מה נשמע לך הכי טוב?... 
 

מה אתה חושב בדיוק שתעשה עם תואר בפילוסופיה? אנתרופולוגיה? סוציולוגיה? יהדות? 
אתה תחפש איזו נישה ובמקרה הטוב תנסה להעביר הרצאות בערבי עיון. 

אפילו עם מקצועות כמו פסיכולוגיה אין יותר מדי מה לעשות בלי תואר שני - והסיכויים להתקבל לתואר שני הם מאוד מאוד נמוכים. 
 

מה שכן, שכחתי את המקצועות הפרא-רפואיים כמו לימודי סיעוד, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. 

רוב התארים באקדמיה לא שווים יותר מדי. יש אינפלציה של תארים מיותרים בארץ ושל אנשים שמחפשים מה לעשות איתם. זו האמת. 

היה לך איזה מקצוע מועדף בבית ספר\תיכון ?

אומרים שיש לך ידיים טובות? חוש טכני? יש לך תחביב שאתה יכול להפוך למקצוע?

אם אתה חושב על תואר אז שנת הלימודים באוניברסיטה התחילה ככה שאין מה להיות בלחץ, אתה בטח בגיל 20 ככה שאם תעבוד שנה-שנתיים לא יקרה לך כלום (מקסימום תחסוך כסף לתואר)

אמרו לך עדןעדן ואנונימי שאין מה להיות בנוי, אתה פשוט מתחיל.

ובעניין מה שאנונימי אמר שצריך להיות לך "רעל" למקצוע מסוים. יש לך?

אנשים הולכים לגרפולוגים או למכוני ייעוץ כדי לקבל חיזוק למה שהם רוצים ולשמוע את מה שהם חושבים. 

בעוד שמכוני ייעוץ עוד איכשהו אולי כן לוקחים בחשבון כל מיני פרמטרים שעשויים להיות רלבנטים, גרפולוג לא יעזור לך והוא לא מסתמך על כלום.
במקסימום, הוא  יאפשר לך להטיל את האחריות על הבחירות שלך על מישהו אחר (זה נותן הרבה פעמים שקט נפשי כשעושים בחירות חשובות) - ויכול להיות שאולי זה באמת מה שאתה רוצה או צריך. 

גרפולוגיה כשלה בכל ניסוי או מחקר או בחינה שנערכו (כולל בארץ עם טובי וידועי הגרפולוגים דוגמת אילון בן יוסף) ולמעט אנשים שפשוט רוצים חיזוק לבחירות שלהם (שאת זה הם יקבלו שם) - זה לא ייתן לו כלום. 
סביר להניח שזה רק יבלבל אותו יותר.  

פשוט תחשוב איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים: במעבדה? מטפל באנשים? כותב תכניות? מוצא תרופה לסרטן? 
אחרי שתענה לעצמך על זה, תוכל להתקדם הלאה. 

אני לא יועץ מקצועי או משהו דומה אבל סתם ניסיתי לעזור ולשאול אותו שאלות בסיסיות שאולי יעזרו לו. אם לא אז לא.

באיזה מצב את בלימודים או שסיימת? ואיך הוא תרם. פשוט קרא את הכתב ואמר לך מה ללמוד? שאל אותך שאלות? הוא אמר לך נגיד רופאה ואמרת "וואלה לא מאמינה שזה מתאים לי" או אמרת "ידעתי בתת מודע והוא רק הוציא את זה החוצה"?

אני עדיין בלימודים..

הסברתי למעלה. הוא עיין בכתב שלי ועץ וכל זה, אמר לי מה התכונות שלי וייעץ לי במה, לפי מה שהוא רואה ולפי התכונות, מתאים לי לעבוד וללמוד. ישבתי עם עצמי וחשבתי על זה, בנוסף לדברים שאתה לומד על עצמך במהלך החיים, והבנתי שאכן זה מקצוע שאני טובה בו וזה יפיק ממני את המיטב.

ובתגובה לאנונימי- הוא גם יועץ תעסוקתי בנוסף לגרפולוגיה.

ולא, לא היה לי אפילו חצי בתת מודע מה ללמוד

מוסכניק

יש אנשים חשמלאים, נגרים, טכנאים, אינסטלטורים ועוד שמרוויחים יפה מאוד.

הבנתי שאתה נקרא חייל משוחרר אם תלך ללשכת עבודה יכולים להציע לך כל מיני קורסים מקצועיים, כדאי לנסות. אלו קורסים קלים ולא לוקחים הרבה זמן.

ולמה אתה נרתע מלימודים? זה בגלל שאין לך ראש או אין לך ישבן?...

נראה לי שכתוצאה מהקושי בבגרויות נהיה לי פחד וחוסר ביטחון עצמי לצאת ללימוד.

אני לא מצליח לעקוב

התעניינת? מה אמרת להם? מה אמרו לך?

השאלה כתוצאה ממה היה לך קושי? לא הצלחת  לשבת ללמוד? אני גם לא הייתי המצטיין הכי גדול (בעדינות) פשוט כי שנאתי ללמוד אבל מה שאהבתי הצלחתי יפה מאוד (אף אחד לא הבין איך אני מסתדר עם מתמטיקה אבל פשוט זה הסתדר לי בראש...) אני בטוח שיש ל לפחות משהו אחד שהתחברת אליו והצלחת בו.

בכל אופן אתה לא חייב ללכת ללמוד מחר (ולמען האמת אתה לא חייב בכלל) אפשר גם לעבוד בעבודה שדורשת ידיים טובות ולהצליח בה. תנסה- יש לך רק מה להרוויח

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

זה לא לימודי משחק וכו'.

למה בכלל שמישהי דתיה תלך ללמוד את זה? מה עושים בזה בשוק החופשי? לדעת לצייר כבשים?

אפשר לצייר ציורים צנועים וכשרים, אבל מי שילמד על היסטוריה של האומנות ואומנות מודרנית ייחשף ליצירות לא צנועות בכלל, אם לא יהיה נסיון להתאים ולצנזר את החומר.

הפרקטיות של התואר הזה שיקול אחר. אפשר לחדד את הכישורים האומנותיים ולהפוך לאומן שמציג בגלריות, אבל יותר ריאליסטי זה כנראה להיות מורה לאומנות בבית, או להעביר סדנאות למבוגרים, ודברים כאלו.

זו לא פורנוגרפיה

זה כנראה אסור אבל ההשפעה על הנפש מאוד שונה

הרמה בהתאם למי שנמנע

האם סטודנט לאמנות שרגיל להסתכל על אובייקט פיגורטיבי ויצירות בהקשר אסתטי מתכוון להנות כשהוא מסתכל על עירום בוטיצ'לי או גויה.

אם נהיה כנים, אפשר לומר שההשפעה היא שונה אבל כנראה שיש השפעה גם למי שמורגל.

ואם רוצים לדבר במונחים חילונים, לדעתי אפשר לקרוא להיחשפות לתוכן מיני שאדם לא מעוניין בה, משהו בתחום של הטרדה.

על זה בדיוק הדיון. בלי כפיה מה ההטרדה פה?

הוא חייב? אם ציבור מספיק גדול מבקש מסלול נפרד עם צנזור תכנים, בגלל "ערך השוויון" נכפה עליו להחשף לתכנים שלא מעוניין בהם או לא לעשות את התואר בכלל?

לגבי המיקום וההכרח (אם בכלל קיים) של עירום, נצרות או מה שציינו כאן באמנות זה דיון אחר.

מציע לך לברר עם מישהו שסיים שם תואר ולהבין אם יש כפיה ומה בכלל המסלול, כאן הכל סטיגמה וחרדה

נכנס לקטע ההלכתי גם כתבתי שכנראה אסור. מבחינת הנפש גם ההנאה היא שונה כשתסתכלי על עירום אמנותי של בוטיצ'לי את תהני מהיופי לא מפורנוגרפיה שלא קיימת שם. חוץ מזה כשתסתכלי על עירום של לוסיאן פרויד שהוא אפילו לאסתטי בכלל גם יופי לא יהיה שם יהיה שם רק כאב וסבל.

אני לא מבין למה מתרגמים אסור לתועבה או משהו פסול אסור בגלל שזה חזק ויפה. מי שחושב שעירום זה שלילי אני לא יודע לאיזה זוגיות או חיים הוא מכוון והתגובות כאן חרדות מעירום או חוסר צניעות בלי פרופורציות נכונות.

עירום, ומיניות באופן כללי, שלא ממוסגרת בתוך קשר מחוייב בעיני אלוקים והחברה, ונעשה בפרטיות בחדרי חדרים מבחינתי הוא תועבה.

לא רק ברמה ההלכתית, ככה היחס הנפשי של הרבה אנשים שומרי הלכה ושאינם לנושא הזה. זה לא אומר שלא יהיו להם חיי נישואים נפלאים ובריאים.

וברור שהגבול בין עירום לשם הנאה ולשם אומנות הוא מאוד דק, ויש יצירות אומנות שבמפורש נוטות לכיוון הראשון. הוכרחתי לקרוא מספיק מאמרים אקדמיים על "החושניות שבה האומן מתאר את הנשים הטיהיטיות כדי להנכיח את הטבעיות והקרבה לאדמה...."

החברה החילונית המערבית חייבת להכניס מיניות לכל הקשר כל הזמן בלי שום מנוחה, ולהרבה אנשים שיש להם סולם ערכים אחר, מעבר לבעיה הלכתית, זה בהחלט עלול להיתפס אצלם כמטריד ומעורר אי נוחות.

לגבי החברה החילונית המערבית אני לא מכיר כזאת כחברה אחת אחידה. קראת מאמר אחד ויש מאמרים של חילוניים מערביים שיותאים נגד עירום. הכל ענין של פוזיציה. גם החברה החילונית המערבית היא לא אחידה היא מגוונת ומלאה בדעות.

בכל מקרה זה גולש מהדיון

שלבהות שעה בקימורים של בוטיצ'לי עושה (אולי רק לי) הנאה והרהורים מעבר להנאה מיופי.

אבל זה ייחודי ואולי גם זה סובייקטיבי.

כמה זה כבר קורה בלימודים? מעט מאוד.

מי שלא מעוניין יכול לצאת משיעור או 2.

פרויד מאוד חזק .

אתה אומר סבל, אני אומרת חשוף ופגיע.

ואין קשר להטרדה. מיותר להרחיב.

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

הופכות את זה למשהו לא רציני. אם אתה חושב משהו תעמוד מאחורי הדברים.

לגופו של דבר, אני לא חושב שיש מישהי חרדית או דתיה אמיתית שתלך ללמוד במקום כזה ואם זה רק ציורים שיש בהם אלמנט של עירום, אז דיינו. זה לא כצעקתה, חשבתי שיש כבר משהו גרוע יותר. אלה ציורים נפוצים ואפשרלמצוא אותם בכל מיני מקומות. עדיין לא הבנתי מה זו אומנות.

למה לקצץ כנפים של בני אדם?

אתה לא מבין כמה סבל עובר אדם עם נפש של אמן שלא יוצר.

מנסיון

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

שזה סובייקטיבי כתבתי שמי שהתקבלה לבצלאל ובכלל נכנסה לזה כנראה שמגיעה ממקום שונה, סובייקטיבית. בטח שונה מהקולות כאן בדיון שלא מסוגלים להכיל מורכבות.

היא תוכל להירשם ולצאת באמצע, לדבר עם המרצים ולהסביר את המורכבות שלה, להבריז פה ושם ובכלל לפתח אופי (זו לא מילה גסה)

מכיר לא מעט כאלה שעשו את זה לא רק שם, עירום לא מפריע רק לדתיים זו סוגיה מורכבת ועדינה תמיד.

הרבה יותר מדאיג אם היא לא תלך ותאכל את עצמה כל החיים על הפספוס, זה הרבה יותר נפוץ.

אם היא יודעת מה טוב לה בדיוק כנראה שלא היתה מתייעצת.

שאלתי לאיזו מחלקה היא תלך כי יש מחלקות מאוד נחשבות שם בלי הבעיה הזאת ורק באמנות זה יהיה בוטה כל כך. לא חסר מחלקות אמנותיות שלא ייכנסו לקרביים של הציור והאמנות

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

מי שרוצה תואר שישקיע בו למה השאיפה לבינוניות?

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק