פורום סטודנטים (עמוד 30)

שכ"ל הוא קבוע על ידי המל"ג, ולתואר שני המחיר השנה הוא 13,780. זה המחיר לכל התואר, ומתפרס לפי ההתקדמות של התלמיד.

 

בתואר שני יש שני מסלולים

א. עם תיזה

ב. בלי תיזה

 

במסלול עם תיזה לוקחים 24 נ"ז, ומגישים עבודת מחקר = תיזה.

במסלול בלי תיזה לוקחים 48 נ"ז, ומגישים עבודה בהיקף קטן יותר = סמינריונית (או כמה, תלוי במקצוע).

 

בהנחה שכבר יש לך תואר ראשון, בטח יצא לך כבר לעשות 24 נ"ז בסמסטר אחד... כך שזה לא עמוס במיוחד. לרוב תואר שני הוא שנתיים.

.

כלומר, כבר יש לך תעודת בגרות?

סיימת תיכון?

 

אם כן, מה שנראה לי זה שאתה אמור לפתוח תיק אקסטרני במשרד החינוך והם משבצים אותך לבחינה...

כלומר, אתה כבר לא תחת אחריות המוסד שבו למדת. יש מצב שפיזית יתנו לך להיבחן איתם בכיתה, אבל ההתנהלות היא מול משרד החינוך.

נבחנים אקסטרניים

בהצלחה

וכשבאתי להתחיל לימודים הבנתי שחסרים לי כמה יחידות בודדות להשלמת התעודה..
אז אני יכול לעשות אקסטרני כמו שכתבת?

נראה לי שאתה עונה להגדרה של "נבחן משנה אינטרני", ואתה יכול לבחור אם להיבחן בבית הספר שלך או ללכת לאחת השלוחות האקסטרניות.

 

ראה מה כתוב במשרד החינוך:

https://students.education.gov.il/matriculation-exams/explanations-matriculation-exams/types-of-examinees

 

ואולי גם הקישור הזה יעזור:

https://parents.education.gov.il/prhnet/parents/examnations/external

 

בהצלחה

בת דודה שלי למדה שם וגרה במעונות ושלחה לאבא שלי (הרב שלה...) הרבה שאלות כל הזמן.

אישית הייתי מנסה למצוא פיתרון אחר. זה קשה מאוד לשמור באלה מצבים וזה כן מנסיון...

אני יודעת שיש חברה שמגיעים מבחוץ ויש קבוצות וואצאפ של טרמפים.

אולי את יכולה לשכור דירה עם שותפות ביישובים מסביב או במקום שקרוב יותר??

בהצלחה...

החלטה לא קלה...

1.נצר אריאל-כפר סטודנטיות באריאל קרוב לאוניברסיטה, יש שיעורי קודש, ואפשר לעשות התנדבות ולקבל מלגה. נשמע טוב
2.מדרשת יחדיו בבינת, שבות רחל, גם כן אפשר להתנדב ולקבל מלגה ויש שיעורים תורניים
3. מדרשה בהר ברכה -היא די קטנה אבל יש מצב שגם שם אפשר להתנדב
אני גם לומדת באריאל ואלו שלושת האופציות ביניהם התלבטתי. במעונות לא כזה דןסי לפי מה שהבנתי..אם את סוגרת דירה עם חברות שלך זה שונה אבל בכללי מי שהכרתי הרוב לא הכי דוסיות (אני לא מכירה אותך ולא יודעת מה את מחשיבה לדוס..)

ויש גם כפר סטודנטיות בתפוח שקשור למדרשת דניאלי.

אקדים ואומר שאני לא גר במעונות אבל יש לי טיפה היכרות עם המציאות שם, מהתרשמות חיצונית בלבד.

אם חשוב לך לשמור על עצמך, ואת לא רוצה להיות בהתמודדות כל הזמן, לא הייתי ממליץ. יכול להיות שיש עוד בנות כמוך אבל: א. להתרשמותי הצנועה הן לא רבות. ב. זה לא חוסך לך את ההתמודדות האישית. ג. מה עם זה שהאווירה עלולה להשפיע עלייך, וזה יהיה כבר פחות נורא בעינייך לשבת עם חבר'ה במעורב? ד. מזמין סיטואציות בעייתיות.. נניח את יושבת עם חברות ובחור שמכיר אחת מהן מצטרף.. או נניח את דלת מול דלת לדירה של בנים שלא בעניין של צניעות כל כך..

יש בנות דתיות שעושות את זה, אני לא אומר. אני לא שמעתי סיפורי זוועה או דברים כאלה. אבל אם אצלך זאת התלבטות, באמת שאני מבין יותר את הצד שלך להתנגד לרעיון.

נ.ב. אם את ממוקדת מטרה למצוא לך שם בחור, אז הסיפור הוא קצת שונה.

בהצלחה, שנזכה לעבור את השנים האלה בשלום ובטהרה

ושמעתי הרבה על האווירה הזו, אבל לא ראיתי אותה  בפועל. 

כלומר, היו דברים כאלה של לשבת ביחד והכל, אבל לא בשכונה שלי. 

היו לי דווקא שכנים ערסים חמודים כאלה שאהבו מסיבות ולפעמים היו עושים בחצר, הקימו שם זולה והכל, אבל זה בכלל לא היה רלוונטי אלי. היינו אומרים שלום מנומס וזהו. 

פשוט היה ברור שאני לא בראש הזה, אז שמרו מרחק. 

אני חושבת שגם מה שאת משדרת  לסביבה מאוד עוזר, ולטעמי מאוד מכבדים בנות דוסיות באופן כללי. 

דווקא העדר החברה היה חסר לי במעונות, והרגשתי שאני רוב הזמן לבד. 

אז בלי קשר, ממליצה לך לגור עם חברה או מישהי שאת מכירה לפחות כדי שיהיה לך נעים ומוכר. 

עוד פוש אחרון וזהו!!!

כל הכבוד!!!

ייתכן שבעיצוב אתרים יש משכורות גבוהות יותר ויותר ביקוש

זה כבר נותן ייתרון

מגמות הגרפיקה "השוות" כיום כוללות גם לימודי עיצוב אתרים.

 

 

 

למה להם לכנס אותנו פיזית?

 

אולי רק מקצועות שצריכים לעשות דברים כשהם נוכחים, כמו מעבדות, ואז יבואו לכמה ימים מרוכזים בקפסולות

א

גם על הסמסטר השני?

לא הולכים רחוק מידי בתכנונים

זה לא מייגע אותכם???

אותי מחזיק העובדה שאצלי זה כרגע עד 14.11....

לא עם 100

לנסות להוציא סמינריון של 100 מאריך את העבודה פי כמה

זה משפיע על הציון הסופי של התואר..
ואם חושבים על תואר שני אז חייב להשקיע

זה מה שמשפיע
רוב הקורסים שווים 2 נק' זכות
סמינריונית שווה יותר נראלי 6 לכן יש לזה השפעה גדולה יותר

אבוי לנו

מעלה/מוריד בחצי נקודה בממוצע

מה ציון הסמינריון?

הלחץ הזה לא מוציא ממנו את הדברים בטוב...

 

מה שעוזר לי זה לקבוע יעדים - אני אוהבת לאסוף את כל החומר (והספריה אצלינו תסרוק מאמרים לא זמינים ותשלח במייל, בגלל הקורונה), ואז להחליט עד מתי אני מסיימת כל חלק, בדד ליין הרבה לפני זמן ההגשה כדי שיהיה לי זמן גם לערוך, לקרוא שוב בנחת ולעלות על דברים שצריך לשפר.

ואז זה כיף לראות את המוצר המוגמר ביד, לא כמו מבחן ששוכחים ממנו....

 

אם תכתבי כאן את הנושא אולי אנשים יוכלו לעזור בשלב הזה של איסוף החומר.

פשוט עדיין מתיששש

וכתבתי לעצמי סמיילי כשעמדתי בכל יעד.
עמדתי ברובם והיה לי דחוף להצליח בו.

לפעמים עוזר שמעדכנים מישהו בהתקדמות, ואם עוזר לך או לכל מישהו או מישהי אחרת מפה תרגישו חופשי לשלוח אלי או לפתוח שרשור הספקים
(אם תתייגו אותי אשתדל להגיב, לא תמיד אני רואה כל שרשור פה אם כי משתדל לעבור מדי פעם בתור מנהל ולוודא שלא פספסתי פרסומת או משהו)

הטיפים שלי:

- לחלק לחלקים ומשימות ברורות, אפשר עם תאריך יעד לכל משימה, ולסמן לך בצורה כיפית כל חלק שסיימת.

- לעבוד בשיטה יעילה כדי להצליח להוציא עבודה טובה במהירות ולא להתעכב על פרטים טפלים.

- להקדיש זמן ספציפי קבוע שיושבים על העבודה, אפילו שעה בשבוע.

- לגבי ספריה, יש מאגרי מידע מעולים ברשת שאפשר להשתמש בהם גם מהבית.
אם התכוונת לספריה בתור מקום שקט לשבת בו- זה באמת חסר בימים אלו... אולי אפשר למצוא תחליף, אפילו חדר בבית בשעות שקטות.

אם רלוונטי לך, אני מלווה בכתיבה של עבודות סמינריון. נותנת את הסדר בראש, מה לעשות קודם ומה אחר כך, איך לעבוד בצורה יעילה טובה ומהירה, עוברת על העבודה ונותנת הערות, תזכורות ומוטיבציה, בקיצור כל מה שצריך כדי לכתוב סמינריון ולהישאר בחיים

הממוצע שלי לתואר יהיה בכל מקרה בין 80 ל-85, האם במידה ואקבל בסמינריון האחרון 60 זה יכול להזיק בהמשך הדרך או שמה שמשנה זה הממוצע הכללי בלבד?

לא משנה.
אבל יתכן מאד שזה תלוי במקום הלימודים

יש לי עבודה אחרונה באו"פ ואני כל הזמן דוחה את העבודה על זה, ואין לי כוח להשקיע בה...

כמה השקעה צריך כדי לקבל 60?

האמת קשה לי להאמין שיעבירו.
אבל תלוי מה נקרא חצי אפויה, ותלוי במנחה.
יכולה לשלוח לי לפרטי בכיף ואגיד לך מה דעתי.

לא עובד שם, אבל מאמין שהמוקד הפסיכולוגי שם דיסקרטי

אני גם סטודנט, גם במקרה שנה ב', וכזה, לגמרי מזדהה איתך.
אני מסתכל על זה בתור "חי מיום ליום" או לא מצליח להשקיע בעצמי וכו.

מה שאני בעיקר יכול להציע זה הזדהות.

בעיקרון כל אחד צריך למצוא את הטריקים שעובדים בשבילו לגרום לכל המשקל הזה להיות פחות כבד ויותר קל לסחיבה.

אני יכול לדבר עלי, לי אישית יותר קל לעשות דברים בשביל אחרים, ואני יכול להגיד שללא ספק לא הייתי עובר את השנה הראשונה שלי אם לא הייתי עוזר לחברים בעבודות ולמבחנים שלהם, ובזכותם עברתי בהצטיינות.

לכל אחד יש את "הטריקים" שלו או את הדברים שיותר קל בשבילו לעשות.
אל תתייאשי! פשוט תחשבי מה נקודות החוזקה שלך, איך קל בשבילך להשיג מוטיבציה (גם יותר מוטיבציה וגם דרכים להפסיק לרוקן ממך את המוטיבציה)

תצטרכי ללמוד איך לשלב את היתרונות שלך במהלך החיים, וזה אולי יקח זמן, לי זה לקח כנראה שנתיים, את כנראה יותר בוגרת ממה שהייתי ותוכלי ללמוד יותר במהירות.
 

ואף אחד, אבל אף אחד, לא מממש את כל הפונטציאל שלו.
זה בסדר לא להיות הגרסה המושלמת של דמות פיקטיבית שבעולם שיקרי יכולת להיות, כל עוד את עדיין את.

איו ייאוש בעולם כלל!!!

שמשהו יתן לך חשק בחיים וזה יתן לך כוח להשתדל ולהתקדם...

זה רק את יודעת
אבל לדוגמא אצלי- לחדש את השמחה הזאת של כל יום כמו שילדים מתרגשים... ללמוד תורה מחזיר לי את החיות והידיעה על הגודל שלי, על האחריות, על התפקיד, וכל יום נהיה משמעותי. עם נכונות לחוות אותו בצורה הכי טובה שלי, עם חיבור להקב"ה... ממלא רצונות חדשים,מרץ, ומרענן כוחות.
וכשאני שוכחת, ללכת לפינה שקטה ונקייה ולהתחבר לעצמי. זה הסיבה שחיים, ונותן פרופורציות.

לבחור בקורס הפסיכומטרי של המדינה ולתרגל את החלק של האנגלית. + לעשות חיפוש בפורום, היו כמה שרשורים על הנושא בעבר.

מניסיון.
גם לקרוא המון..

ובאמת לקרוא גם הרבה הרבה. זה חשוב מאוד.

ולא להתעצל לתרגם מילים קשות מידי פעם...

פשוט תלמדי את המילים משם כי הן מותאמות לרמה של המבחן

תפתרי פשוט מבחנים ואז תהיי מוכנה

תדברי הרבה, תקראי הרבה, תראי הרבה סרטים.. אני גם בחמש יחל ויש לי אוצר מילים ממש טוב כי כשאני רואה סרטים אני רואה באנגלית.. אפילו בלי תרגום
מבינים מההקשר וזה נכנס למוח

של להתמקד במילות קישור כי זה על זמן
לא צריך לקרוא ממש כל מילה מסובכת שמתחילה באותיות גדולות לדוגמא כי מספיק שאת מבינה שזה שם של משהו... ומסבירים על זה עוד ב"קמפוס".
וכמובן תרגול של מבחנים שאת עושה אותם על זמן ואחרי זה לעבור טוב על המבחן, לתרגם מילים שלא הכרת ונראות לך יסודיות וללמוד אותן. זה דורש זמן אבל יקדם אותך מאוד.

ואני לא מכירה אפחתת

יותר מאשמח לשמוע

לא תישאר לי יד בסוףף

אבל בעיקרון כן זה מה שאני עשיתי לפני שלמדתי לסכם

אבל איך את מספיקה לסכם הכל?
בד"כ מדברים מהר יותר מאשר כותבים....

ממליצה, אם קיימת אופציה, להשיג סיכומים של אנשים משנה מעלייך. תמיד קל יותר לעבוד על סיכומים מוכנים.
בהנחה ואין אופציה, אפשר גם לעשות סבב בין חברות ולהחליט שכל פעם אחת אחרת מסכמת את השיעור

ובעזרת השם הכל יהיה בסדר.

היה שם את הרב דוד קב זצ"ל תלמיד חכם גדול ומבוגר
היה מדבר בהגייה אשכנזית והיה לי יאוד קשה להבין אותו

פעם אחת לקחתי הקלטה של שיעור שלו וישבתי 3 שעות עם עצירות וסיכמתי את השיעור
מאז היה לי הרבה יותר קל

הייתרון של שיעורים בזום שאת יכולה לתרגל לסכם לאט לאט את ההקלטה אחרי שיעור או שניים כהר תתרגלי

שיהיה בהצלחה

(גם אני מתחיל שוב לימודים לא פשוטים בגיל מבוגר עם 3 ילדים...) יהיה טוב נתאמץ הרבה ונעבור את זה בשלום

תודה וב"הצלחה !!

תעשה סימולציות עם עצמך או עם חבר כהכנה

זה נורמלי שאין לך ניסיון, אף אחד גם לא מצפה.
וחרדי זה ממש לא חיסרון, בטח לא לגבר,
רוב המעסיקים תופסים חרדים כאמינים ורציניים.



ככל שתדחה יהיה לך יותר קשה, ותרגיש פחות בטוח.
ממליצה פשוט לשלוח קורות חיים להצעות, זה הקפיצת ראש שלך, ולא כזה מפחיד כי זה רק מייל.
ותראה בהמשך.

אם אתה מהמגזר החרדי אולי מכון מכ"ם או במוסד בו למדת

בסוף מבינים שאף אחד לא יתראיין בשבילך ואין ברירה.
מקסימום, עושים פאדיחות פעם-פעמיים. קורה.

להיות בטוח בכשרונות שבורא עולם בירך אותך
כי אחרת כל "המגרעות" שאתה מציין לעצמך, יבואו לידי ביטוי בראיונות עבודה, ואז הסיכוי לעבור אותם הוא לא גבוה במיוחד מה שלפעמים יכול לתסכל ולתת תחושת כישלון (אעפ"י שבתחילת הדרך המון אנשים הולכים למלא ראיונות עבודה ולא עוברים, כך שזה לא מדד להצלחה. אבל זה כן לפעמים מביא תסכול)

אחרי שתאמין בעצמך ותקבל ביטחון עצמי כמו שצריך, תצא לדרך ותתפלל ובעז"ה סיעתא דשמיא.

אבל תקבל את עצמך כמו שאתה ואל תחשוב שלהיות חרדי זה חיסרון, ולהיות בלי ניסיון זה חיסרון...
כולם מתחילים בלי ניסיון. וחרדים הם כמו כולם...
לא כל ה"חילונים" בחוץ רואים את החרדים/הדתיים כמו שמציגים אותם בתקשורת...אז בלי לחץ...


בהצלחהה

מה שעוזר לי זה להבין שיש לך יכולת בחירה
תנסה אם תראה שעדיין לא טוב לך תמיד יש מקום אחר
הטעויות האלה בסוף ידייקו אותך .

לפי מה שנשמע, יש פה עניין של קפיצה למים וגם כדאי להתכונן לראיונות, לשבת עם מישהו על הקורות חיים וכולי. יש כל מיני מכונים שעוזרים בזה. יש סרטונים יפים על הכנה לראיונות עבודה וכדומה

בס"ד

 

 

יש שלב בחיים שמבינים בו שבשביל להצליח אתה חייב לפעמים לעשות טעויות.

גם אנשים שאתה ממש מעריך ורואה כבעלי ניסיון התחילו בנקודה שבה אתה נמצא , ההבדל בינך לבינם שהם לא פחדו לנסות ולצאת מטומטמים פעם שנייה שלישית רביעית חמישית ובשישית כבר אחרי כל הפעמים לצבור קצת ניסיון ללמוד ולהשתפר ולצאת קצת פחות מטומטים וכן הלאה.

הרבה פעמים ככה זה בחיים.

אז קודם כל תתפלל על זה , בנוסף תשב עם חבר טוב ,שמבין בתחום הזה של ראיון,חיפוש עבודה וכו' ותעשה איתו קורות חיים , תבקש ממנו פידבק האם התנהגת וענית באופן טוב בראיונות בכל מיני שאלות ששאלו אותך וכו' תקרא באינטרנט איך עושים ראיון מוצלח וממה להמנע. וגם (וזו הנקודה שנראה לי עבורך שהכי יהי קשה לך לקבל וליישם) תבין שאתה למרות כל ההשתדלות תצא מטומטם לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש , אחרי כמה פעמים כבר תצבור ניסיון. ככה זה עובד ואין מה לעשות אלא להתפלל שיצא הכי טוב שאפשר , לעשות השתדלות "גשמית" שיצא הכי טוב שאפשר ולקבל את זה שככה זה עובד הרבה פעמים.

רק כך תוכל לבנות את עצמך , אז אני לא אומר לך מה קל אלא מה נכון , והוא שאתה צריך להתמודד אם הפחד לצאת מטומטם ואממ ובכן לצאת "מטומטם" , עד שלאט לאט תשתפר ותצבור ניסיון.

 

בעז"ה בהצלחה רבה!

תכיר את עצמך ואת החולשות והייתרונות שלך.
ביישנות זו מידה מופלאה, לפעמים היא יכולה לפגוע וזה תלוי מה אתה עושה איתה ואיך אתה מתנהל ביום יום.

כשתכיר את החולשות שלך ותדע להתמודד איתם - תוכל להציג את עצמך בראיון עבודה באור חיובי.

הפחד הוא אמיתי ומוצדק. עד היום התרגלת להיות סטודנט. המכללה/אוניברסיטה החליטה במקומך.
עכשיו תורך לקבוע את עתידך וזאת החלטה (או סט של החלטות) לא פשוטות.
לכן קח נשימה עמוקה, תעשה רשימה של מה חשוב לך בעבודה ועל מה אתה מוכן להתפשר.
מה הייתרונות והחסרונות שיש לך.
תעשה קצת תירגולים של ראיון עבודה עם חבר רנדומלי.
וכשאתה נכנס לראיון עבודה אל תשכח להציג את עצמך באור חיובי ולהדגיש את הייתרונות. ייתכן ומישהו אחר יתקבל לעבודה לא בגלל שהוא יותר מתאים לעבודה אלא כי הוא *הציג* את עצמו בצורה טובה יותר שגרמה למראיין להחליט שהוא יותר מתאים.
אחרון חביב,
ראיון הוא דו צדדי. אתה מתראיין אבל גם מראיין את מקום העבודה, אם הוא בכלל מתאים לך.
אל תחשוב שאתה מגיע לשם כעני בפתח: קבלו אותי בבקשה...
תגיע עם דרישות ושאלות משלך. (מיקום, שעות, שכר, אפשרויות קידום וכ'ו) מראיינים מאוד מכבדים את זה.
כי המטרה שלך היא לא להתקבל, אלא למצוא מקום ותפקיד שבאמת מתאים לך שלא תברח ממנו תוך כמה ימים.

בהצלחה!

יש אנשים שיכולים, ויש אנשים שפחות.

היו לי ימים שלמדתי 8-8 ואחרי זה הלכתי להרצאה לשלוש שעות. (ולא תמיד הצלחתי להישאר עם עיניים פתוחות, למרות שהנושא מאוד עניין אותי... בכל זאת השעה כבר היתה מאוחרת והייתי אחרי יום ארוך).

אצלינו המרצים קיבלו גם הנחיה לקצר את ההרצאות בגלל הזום...

אוקיי תודה

אפשרי, לפחות לחלק מהאנשים. אבל בטוח יוריד מהאפקטיביות.
השאלה אם יש לך סיבה להתאמץ ו"לדחוס" את זה השנה?
אפשר להחליט לדחות את זה לשנה הבאה נניח.

וסימנתי סמיילי ליד כל יעד שהצלחתי בו.
זה עבד באופן טוב מאוד, גם אם לא עמדתי בכל יעד.

בנוסף עוזר למזער זמן בפלאפון. עושה את זה באמצעות שימוש פה רק באתר ולא באפליקציה, אין לי אפליקציות חדשות או אחרות עם התראות. שימוש במצב ריכוז עם הפסקות.

חשוב גם להתחיל בהתחלה עם לימוד עם חברים, כי קשר עם סטונדטים אחרים עוזר מאוד

ללמוד עם אנשים אחרים, לשרוץ בספרייה \ במקומות אחרים שיעודדו אותי ללמוד במקום לבזבז זמן.

ואיך אתה מסתדר עם הסחות דעת? נגיד אתה במחשב.. ותוך  כדי בפייסבוק.. או מדבר עם חברה.. 

והכיייייי חשובבבב: יש אנשים כאלו שלא סובלים מדחיינות??

לכן לומדים עם אנשים, כדי שלא אוכל להיות בפייס תוך כדי או לדבר עם החברה, וכנל לגבי דחיינות, אי אפשר לדחות את זה לרגע האחרון אם קבעתי עם חברים לעשות באותו היום...
ובספרייה אי אפשר ככ לדבר עם החברה והכל, ופייס זה.. אממ בעיה, בספריה אני נוטה ללמוד לפחות חלק מהזמן ולא להיות כל הזמן בפייסבוק, אבל זה תלוי אדם והכל...

זה לא מושלם, אבל כזה, יותר טוב מהחלופות האחרות שאני מכיר.

יש אנשים שאני מכיר ששמים לעצמם תזכורת כל 5 דקות לחזור ללמוד

יש אנשים שעובדים יותר טוב בבתי קפה, יש אנשים שלומדים יותר טוב בספריות, יש אנשים שלומדים יותר טוב קמפוס ויש אנשים שלומדים יותר טוב בבית...
 

ובתקופה הזאת זה עוד יותר חשוב!

לא ללמוד לבד. בטח שהכל דרך הזום. 

לקבוע עם חברים(אפשר בזום ובעוד תוכנות אחרות). 

לדעתי זה מה שהכי עזר לי בסמסטר הקודם.. בטח למי שלומד תואר ריאלי שדורש הרבה תרגולים.

בהצלחה! 

תראה.... בגדול כמעט כל שנה הייתי קונה לעצמי יומן..יפה...חמוד...מושקע

העניין הוא שחוץ מפעם-פעמיים לא השתמשתי בו

מה שכן-אני כן משתמשת שCALENDER של גמייל(לוח שנה אלקטרוני) 

וכן אני חושבת שמעבר לניהול זמן -- המטרה העליונה היא לחיות חיים מסודרים יותר.

מה דעתך?

גמייל נח גם לי ואני עם המחשב שלי תמיד אז עוד יותר... תתרגלי לכתוב שם הכל הכל, להיכנס לשם כל יום ולארגן סדר יום ואולי להוסיף דברים בחלונות שיש

ככה שנינו מרוצים... הוא יכול לנדנד לי חופשי, ואני לומדת

חוץ מהמבחנים - שיהיו בפרונטלי.

נראלי זום

או מקומות דתיים (שחיי החברה יותר מפותחים)

(אמירה מעניינת, לא התחושה שקיבלתי מחברים שלי שחלקם לומדים במקומות דתיים וחלקם לא)

אם הייתי רוצה לימודים מהבית הייתי נרשמת לאוניברסיטה הפתוחה..

הרבה יותר קל לסיים כך

אם המרצה יודע לענות אז בזום ואם לא אז פרונטלי.
ומסכים עם @חמדת66 ביחס למבחנים.
מבחנים בזום זה נורא

ללמוד איפה, מתי ואיך שנוח לי - תענוג
הבאסה היחידה היא שאין כ"כ חיי חברה.
הפתרון: למצוא עבודה חיונית וכיפית ששומרת על מסגרת ולא באון אנד אוף כל הזמן.

חוץ מהנסיעות כמובן.

אבל מוכנה לסבול אותם בשביל ללמוד כמו שצריך ולחיות חיי חברה.

נוכחתי לראות שהסטודנטים לומדים טוב יותר בפרונטלי.

למה?

כי יש לי פידבק לראות אם הם איתי, או שפספסו משהו, אם צריך לחזור על החומר. פחות מתביישים לשאול שאלות, ניגשים בסוף לשאול על דברים שלא מובנים. הם מפוקסים איתי.

אבל בזום, בעיקר כשיושבים עם מצלמה כבויה (ואיזה סטודנט ירצה לפתוח מיוזמתו), יש כל כך הרבה דברים אחרים להתעסק בהם.

 

ברור שזה נחמד לא ליסוע ולשבת עם פיג'מה ונעלי בית, אבל בלי ההתגייסות המחשבתית ללמידה, מה מצליח להיכנס? עד כמה אתם בונים על ההקלטות במקום ללמוד תוך כדי?

הרבה יותר טוב, כי היו הקלטות וזמן לשאלות ותשובות.

אבל זה בטוח הרבה יותר קשה ללמוד באותה רמה כשזה בזום.
חושב שבנוסף למה שאמרת יש את ההיבט של הלמידה החברתית שנפגעת ולכן המלצות שראיתי היה לדאוג לעבודות צוות

לענ"ד, זה מאוד מאוד תלוי תחום. בכל-מקרה, אני יכול להעיד על עצמי שהסיבות שאני רואה הקלטות הן א) לחסוך זמן כשאפשר להריץ. ב) להתחמק מלשמוע אנשים ששואלים שאלות אי-הבנה בלי סוף. ג) זמנים יותר נוחים. ד) האפשרות לדחוס מספר שיעורים עוזרת לי לדחוס חומר ולהבין אותו כך יותר טוב, ולא ללמוד כל פעם מעט.

למעשה, בסמסטר שעבר היה קורס בודד שלמדתי דרך הזום, וזאת מאחר 1) למרצה הייתה שליטה גבוהה באפשרויות הטכניות 2) המרצה לא אפשר לסטודנטים "לתקוע" את השיעור. ושלא אובן לא נכון, הוא היה מאוד נחמד, אבל לפעמים פשוט חייבים להתקדם ("תשאל אח"כ" וכד').

3) זה היה חומר (קורס בתכנות מתקדם) שהייתי צריך לשאול שאלות בזמן-אמת והייתה לכך חשיבות.

 

לכן, קודם כל אפשר לבקש ממי שיכול להדליק מצלמה. ולהסביר שזה לא כדי לפקח, אלא לעזור לך לזהות הבנה - למי שרוצה. (לא להתעקש אלא פשוט להציע בתחילת כל שיעור, אני בטוח שיהיו לפחות כמה שיסכימו). מערך שיעור סדור חשוב מאוד, גלל שהרבה יותר קל לאבד קשב בזום. בנוסף, לתת פתח לשאלות של סטודנטים בין אם מייל, ווטסאפ או אפילו שעות קבלה דרך הזום - איך שנוח.

בקורס אחר, היה מרצה שבאמת ניצל את האופציה ל"חברותות", וזה היה מאוד נחמד. הוא נתן תרגיל וחילק לקבוצות של שניים שלושה שיחשבו עליו במשך כעשרים דקות תוך שהוא עובר בין הקבוצות.

 

ושוב יישר כוח.

 שמח שיהיה כך בסמסטר הזה, כנראה, אם כי חבל כמובן על הנסיבות האלו...

העבודה כן. ולעבודה, קורס בפייתון למשל בטח יועיל קצת. השמועות אומרות שהקורס של קמפוס מעולה.
בלימודים בעיקר לומדים תיאוריה והרבה מתמטיקה.

אם כי זה מאוד בסיסי. ולא מסכים עם מי שמעלי, בהנחה והקורס המבוא שלך הוא באותה שפה - ברור שזה יעזור.

לא באתי לומד שזה לא יעזור לתואר אלא שזה לא יכול לשמש כהיכרות עם הנחמד בתואר.

התואר הממוצע במדמח כולל בתוכו שליש תכנות, שליש מתמטיקה ושליש אלקטרוניקה (=החומרה של המחשב ואיך הוא פועל, טכנית).

קורס ממוצע שתמצא בקמפוס יקביל כנראה לקורס אחד או שניים מהתואר. הוא כן יעזור להבין את המסגרת של התכנות, ויקל עליך בקורס מסוים בתואר, אבל מדעי המחשב כולל הרבה יותר מזה. הוא לא יכין אותך ללימודים.
מה שכן, זאת תהי'ה אינדקצי'ה ראשונית לגבי האם מתאים לך לתכנת, וזה דבר שאולי יחסוך לך שכל של שנה שלמה.