פורום סטודנטים (עמוד 96)

למשל עם מי אני גרה? חסר עם בן/בת זוג ...

רק בחודש החמישי למניינם מקבלים תשובות...

אבל זה לא שנה שנתיים...

השאלה היא אם אפשר לנסות "לדחוס" קורסים ולסיים מהר יותר? ...

אבל הם דורשים המון ולא נראלי שיש סיכוי לסיים שם בקלות/מהר.

יש לך כבר תואר ואת צריכה רק הסבה או שאת מתחילה ממש מאפס?

הבנתי שהרצוג יחסית גמישים והתואר שלהם סבבה..

בכלל לא בהוראה..

חינוך מיוחד וקלינאות תקשורת הם תחומים שבהם אין לי מושג ירוק - אז לא אתייחס אליהן כי אין לי מה לתרום. 

לגבי הנדסת תעשיה וניהול - או בשמה המוכר יותר: "הנדסת מעשיה וטיול":

אין מקום טוב ללמוד את זה. התואר הזה הוא מאוד בעייתי. 

אני לא אומר שאין סיכוי למצוא עבודה בתחום עם התואר הזה, אבל אין הרבה ביקוש וגם השכר לא משהו יחסית להיי-טק. 

(וכן, אני יודע שעכשיו יכתוב כאן אנשים שהם מכירים כאלה שלמדו את זה ומצאו עבודה מצוינת של 7 ספרות בחודש... בסדר. יש בודדים שמסתדרים, הרוב המוחלט, לא). 

אם בכל זאת תבחרי בטעות הזאת, לפחות תעשי את זה באוניברסיטה, כי תואר כזה, ועוד ממכללה, זה בכלל בעייתי. 

למיטב ידיעתי, הנדסת תעשיה וניהול קיים רק בבן גוריון ובטכניון (אולי גם בת"א) וכמובן שתמיד עדיף טכניון. אם כבר עושים תואר בזה, לפחות שהשם של המוסד ישחק לטובתך (והטכניון זו מילה שפותחת דלתות). 

 

באופן כללי, הנדסה זה משהו שכדאי ללמוד אותו באוניברסיטה. הסיכוי למצוא עבודת טובה במשרת פיתוח עם תואר של מכללה, הוא לא גבוה (וכרגע לפחות, אוניברסיטת אריאל נחשבת למכללה לצורך הענין). 

 

איך יודעים מה נחשב? 
טכניון מקום ראשון בהנדסה. אני לא לומד שם ולא מפרסם אותם (לומד תחום קצת שונה במקום אחר שגם נחשב מצוין), אבל כל מי שמכיר יודע את זה. 

אחרי זה יש את ת"א, העברית ובן גוריון ואחרי זה בר אילן. 
בהמשך יש את כל המכללות שכמו שכבר כתבתי, זו טעות ללמוד הנדסה באחת מהן. 

 

האם זה שיקול? זה תלוי: אם את עושה תואר בשביל הכיף וכדי לתלות אותו על הקיר - אז זה לא שיקול. 

אם את רוצה שהתואר הזה יסייע לך במציאת עבודה בתחום - אז אין די מילים במקלדתי כדי להדגיש עד כמה זה קריטי.

יוקרה ושם של מוסד הם אולי הדברים הכי חשובים בבחירת מקום הלימודים בתחומי ההנדסה. 

ברוב החברות הגדולות והטובות, אין אף מכללה שתעבור כח אדם בדרך לראש הצוות שיזמן אותך לראיונות. תוכלי לסיים הכי תותחית במכללה, אבל פשוט לא תקבלי את ההזדמנות להראות את זה בראיון כי קורות החיים שלך לא יעברו את השלב של כח אדם. 

 

*הסתייגות: כן, יש כאלה שסיימו תואר במכללה ומצאו עבודה מאתגרת ומתגמלת בפיתוח. אני מדבר על הסיכויים לכך והם מאוד מאוד קטנים ולרוב הם התסייעו בקשרים מאוד מאוד טובים כדי לקבל את ההזדמנות להרשים בראיון.  

**הסתייגות נוספת: לסיים תואר בהנדסה באוניברסיטה עם ממוצע של 80 ומטה (בבר אילן זה 85 ומטה) - זה כמו לבלות 4 שנים בלדוג קרפיונים - וחובה לקחת את זה בחשבון. 

אני אישית לומדת קלינאות תקשורת וזה אחד המקצועות השווים! אבל צריך להתחבר לזה, זה ממש שונה מהנדסת תעשייה וניהול..כדי שיהיה לך יותר קל נראלי קודם תתמקדי בתחום ואז תראי איפה האופציות שלך ללמוד את אותו תחום
בהצלחה!
נ.ב 95% מהאנשים שלומדים קלינאות זה נשים אז לדעתי אין פה שיקול אם ללמוד את זה דווקא במוסד דתי

אני לא באה לספר על מישהו שסיים הנדסה במכללה וישר מצא עבודה במשכורת מטורפת, ממש לא.

יש צדק בדברייך, אך לדעתי קצת הגזמת.

בהנדסה יש היום הרבה ביקוש ב"ה ויש מגוון רחב של משרות. להגיד שבוגר מכללה בחיים אל יגיע לראיון כי ישר יזרקו את הקו"ח שלו לפח, למרות שהאוניברסיאות אוהבים להגיד את זה, זה פשוט לא נכון (זה בהנדסה בכללי- אני לא יודעת מה לגבי הנדסת תעשיה וניהול ספציפית כי כמו שכתבת זה באמת לא תואר שיש הרבה מה לעשות איתו ולכן אין הרבה ביקוש).

למשרות הדורשות והמאד תובעניות כמו למשל "מהנדס אלגוריתמים" בחברת היי-טק בין לאומית סביר שלא ייקחו בוגר מכללה מצטיין כאשר יש גם בוגר הטכניון עם ממוצע גבוהה יחסית -אם כי זה רק עבור בוגרים! כאשר יש ניסיון הכל כבר אחרת...

אבל יש עוד משרות- בארגונים ציבוריים, משרדים ממשלתיים וכדומה- שהן גם משרות מעניינות ונחמדות, עם משכורות יפות (לא היי-טק אבל מכובד) ששם בהחלט אפשר לראות בכיף הרבה בוגרי מכללות חכמים ומוכשרים שאמנם לא עובדים כמו מטורפים אך עושים עבודה מכובדת ובעלת משמעות. מה גם שזו בטח עבודה שיותר תתאים לאמהות...

אם הכותבת מחפש קריירה תובענית, מאתגרת מאד ומתגמלת מאד ישר אחרי התואר- אזי אין ברירה אלא ללמוד קשה במוסד עם שם טוב.

אבל, אם ברצונה ללמוד קשה אך לא מטורף עד הנשמה (בזמן התואר גם בדר"כ יוצאים לדייטים וזה לוקח משאבים פיזיים ונפשיים...) ולמצוא עבודה אותו דבר- מתאגרת אך עם זאת אפשרית לאמהות, הנדסה במכללה זו כן אפשרות לדעתי.

אם כי הייתי מייעצת לא הנדסת תעשייה וניהול אלא הנדסה אחרת...

 

 

ותודה לכולם על התגובות.

זה תלוי מה את רוצה לעשות. 

*באופן כללי, המשרות בתעשיה תמיד יהיו פחות מעניינות מהלימודים ומהמחקר באוניברסיטה. 

 

 

1. הנדסת חשמל - הנדסת חשמל מתחלקת למספר נושאים:

אלגוריתמים ועיבוד אותות: תחום מאוד מתמטי, לא קל, לא פשוט לרכוש אינטואיציה אבל בעיני לפחות, זה התחום הכי מעניין ומאתגר. גם המשכורות בתחום הזה הן לרוב גבוהות משאר התחומים. 

 

תקשורת: למעשה, תקשורת זה פחות או יותר המימוש של עיבוד אותות. עיבוד אותות זה הרקע המתמטי ותקשורת זה יותר הצד הטכני. השימוש של עיבוד האותות. 

זה גם תחום מעניין וריווחי יחסית. 

 

חומרה: תכנון צ'יפים, כמו למשל, המעבד של המחשב שלך (אינטל היא חברה שמבוססת הרבה על התחום הזה). כל צ'יפ מכיל לוגיקה כלשהי (לוגיקה היא בעצם מעגל שמורכב משערים לוגיים שדואגים לביצוע פעולות מסוימות). 

אני לא סובל את התחום הזה. בעיני הוא לא מעניין ולא מאתגר ורוב המשרות בתחום הן כתיבת "טסטים" עבור הצ'יפים ובחינת הביצועים שלהם. (יש גם משרות יותר מעניינות בתחום הזה, אבל רוב המשרות הן לא מאוד כיפיות). 

השמועות גורסות כי התחום הזה בארץ נמצא בסוף דרכו ואילו אינטל מתחילה להביא לכאן מהנדסים מסין כדי להתחיל להזיז את התחום הזה לשם. (מדובר על שמועות די מבוססות, אם כי ברור שזה לא שמחר אינטל יסגרו את כל מרכזי הפיתוח שלהם כאן. מה גם, שהם עוסקים בתחומים נוספים). 

 

אלקטרו-אופטיקה: תחום שנשמע מעניין, ובאוניברסיטה בלימודים ובמחקר הוא באמת מעניין מאוד. בפועל, עבודות בתחום בתעשיה, הן לרוב פחות מלהיבות וכוללות המון עבודה שחורה. 

 

זרם חזק: יש רק בטכניון מהסיבה הפשוטה שאין בו מחקר ולכן אין כמעט אנשי סגל ומעט מאוד ביקוש. 
בגדול, עם התחום הזה אפשר לעבוד בחברת חשמל או בהנדסת חשמל עבור מבנים וכו'. 
די משעמם, לדעתי.... 

 

הנדסת מחשבים: הרבה מתמטיקה, הרבה הבנה מעמיקה של איך פועל המחשב החל מתכן לוגי, המשך בחומרה וכלה בתכנות. 

תחום שיחסית קל למצוא בו עבודה, אבל לרוב בתכנות. 

 

הנדסה ביו-רפואית: שומר נפשו ירחק. 
מאוד מאוד מאוד מעניין - אבל כמה שזה מעניין, אין שום דבר לעשות עם זה. 

לרוב, מי שלומד את זה מוצא את עצמו עושה הסבה או עובד ב-QA. לא שווה ללמוד 4 שנים בשביל זה. 

 

הנדסת מכונות: זה כבר לא היי-טק אלא לואו-טק. 

כשמה כן היא: שימוש בחומרים והכרה שלהם, תכנון מכונות. לא כ"כ התחום שלי, אבל לא נשמע לי מאוד מרגש. 

זה גם לא ריווחי כמו היי-טק. 

 

הנדסה אזרחית\בנין: אין צורך להרחיב. 

 

הנדסת מעשיה וטיול: תואר סבבה לגמרי. אפשר לצאת בערבים לבלות, לעשות חיים. לומדים קצת מכל דבר ויוצאים כשלא יודעים כלום... 

 

הנדסת תכנה: דומה מאוד להנדסת מחשבים אבל עם דגש על תכנות ופחות על חומרה. 

מאוד דומה למדעי המחשב מהרבה בחינות - ולמי שרוצה יותר לעסוק באלגוריתמים או ב-DATA SCIENCE, אולי כדאי לו לשקול דווקא מדעי המחשב (Zה גם רק 3 שנים). 

 

 

 

מקווה שזה עוזר. 

 

אני מבינה יותר את מצב השוק בנוגע למחשבים ופחות בהנדסה בכללי, די בטוחה שהנדסת חשמל זה תחום יחסית חזק, אך בענייני ההנדסה ענה יפה האנונימי מהתגובה הראשונה.

מה שכן לדעתי חשוב וניסיתי גם לכוון לזה בתגובותיי- גם מה ללמוד, וגם איפה- תלוי מאד בשאיפותייך לחיים.

כדאי לבדוק לא רק מה מעניין אותי, איפה יותר נחשב ובמה יש יותר עבודה אלא מה יתאים לך יותר לרצונות העתידיים.

איך אני רואה את עצמי בעתיד? באיזה מצב משפחתי? איזה סוג של עבודה ארצה- וכיצד היא תשתלב עם שאר השאיפות?

איזה תחום ואיזה מוסד יוכלו במירבי לקרב אותי לקראת זה?

 

בהצלחה

1. בהנדסה אין הרבה ביקוש. מספרים שיש הרבה ביקוש, אבל תאמיני לי, בתור מהנדס חשמל שמכיר מקרוב את מצב השוק, אין ביקוש. 

יש ביקוש רב למתכנתים לבדיקות, בעיקר - כלומר, לא למשרות פיתוח טובות. הרבה מאוד בוגרי מדעי המחשב והנדסה הולכים הרבה פעמים למשרות הללו בגלל שאין ביקוש למשרות איכותיות ועל כל משרה טובה יש עשרה קופצים לפחות. 

2. לא כתבתי שבוגר מכללה בחיים לא יגיע לראיון. זה פשוט יהיה לו הרבה הרבה הרבה יותר קשה - וגם הראיונות שהוא יקבל, סביר להניח, יהיו לתפקידים פחות טובים. 
זו עובדה. 
אני לא כותב על מה שאוניברסיטאות אוהבות להגיד - אלא על מה שאנשים שעובדים בכח אדם של חברות גדולות וטובות אוהבים להגיד. 
זה פשוט מצב נתון וזה כללי בהנדסה. 
כל מי שמספר אחרת, טועה ומטעה. 
 

3. למשרות של אלגוריתמים, כנראה שלא ייקחו אף אחד בלי תואר שני לפחות. מאוד מאוד נדיר להשתחל לתפקיד כזה בדחילו וברחימו עם תואר ראשון בלבד, ואפילו עבור מצטיין מהטכניון. 

לבוגר מכללה, הסיכוי להגיע לזה הוא אפסי. 

שוב, מניסיון אישי. 

בלי תואר ראשון ושני מאוניברסיטה, אי אפשר לרכוש ניסיון בתחום הזה - ככה שאולי ניסיון מבטל את זה, אבל אין שום דרך לרכוש אותו... 
 

4. בשביל משרות נחמדות, לא שווה לקרוע את עצמך 4 שנים בלימודי הנדסה. בשביל משרה כזאת, אפשר ללמוד דברים הרבה יותר נחמדים. 

 

5. יש גם קריירות לא תובעניות ומשתלמות מאוד שאפילו מתאימות לאמהות. (אני כרגע עובד בחברה כזאת). 

אני בספק אם למחלקה שבה אני עובד יקבלו מישהו בלי לפחות תואר ראשון מאוניברסיטה. 

 

 6. לימודים במכללה זה חיים טובים במהלך הלימודים וכאב ראש גדול מאוד אח"כ.

אני לא הייתי ממליץ לאף אחד שיכול להתקבל לאוניברסיטה ללכת למכללה. 

בעצם, לא הייתי ממליץ לאף אחד ללמוד הנדסה במכללה. זה פשוט לא שווה את זה ברוב מוחלט של המקרים. 

7. על הנדסת תעשיה וניהול אנחנו מסכימים... 

כיף להתכתב עם מישהו שמבין טוב בעניין! 
יש אפשרות שאתה צודק לגבי הביקוש למהנדסים - שהוא לא גבוה כפי שאומרים, אני יודעת מניסיון של חברים שלא פשוט למצוא גם בזה עבודה.

לגבי המכללות אני עדין לא מסכימה, אנחנו כנראה רואים דברים אחרת.

הייתי מחליפה את ה"יהיה לו הרבה הרבה הרבה יותר קשה" ב-"יהיה לו יותר קשה".

אני יותר מכירה את עולם המחשבים ולכן אדבר ספציפית עליו כי לא בטוח באמת שהחוקים איתו זהים לשאר מקצועות ההנדסה.

לפי המציאות שאני רואה בעיניים, במחשבים לפחות -אנשים מאד חכמים קורעים את עצמם במהלך התואר גם כשהם לומדים במכללה (מכון לב לצורך העניין) לומדים טוב ורציני - ומי שלא מסיים שם בממוצע נמוך מידי מוצא עבודה טובה. זה ממש מצחיק לומר שהם בחיים הקלים, אני מכירה מספיק אנשים כאלה- זה ממש לא חיים קלים! והם כן רואים תגמול...

ההפרש בין מכללה לטובה והאונ' העברית לצורך העניין היא 10 נקודות- כלומר מי שסיים בעברית ב80 שקול בערך למי שסיים במכללה טובה ב-90.

יש מלא מקומות עבודה שמלאים בהמון בוגרי מכללות (אני אומרת מידיעה על חברות ובעלים של חברות שמספרים על מקום עבודתם, אנשים מהמשפחה... השיח סביב אונ'/מכללה הוא מוכר ומשם התובנות).

חברות היי-טק לא מעסיקות 98% בוגרי אונ' ו2% בוגרי מכללה שהתקבלו עם קומבינה- כך זה נשמע מדברייך, אלא יותר בכיוון של 65% בוגרי אונ' והשאר- מכללה. וזה בלי להסתכל על ניסיון!!

ברגע שיש ניסיון התמונה משתנה לגמרי והוא הקובע- כשיש ניסיון טוב זה חשוב יותר מאיפה למדת וגם באיזה ממוצע סיימת.

אז לסיכום: לדעתי האישית ומניסיוני, לבוגרי מכללות (עם שם טוב) יש סיכוי טוב להצליח:

 

1. אם הרצון זה לעבודה מאד מאתגרת, מכניסה ותובענית מאד:

  הם יצטרכו להתאמץ מאד במכללה- לסיים בממוצע גבוה (וזה ממש לא פשוט בהנדסה או מדעי המחשב, אפילו      שזה מכללה)

  וגם- הם יצרכו לדעת שאחרי סיום התואר אולי עדין לא ימצאו את העבודה הכי הכי שהם רצו (אם כי יש סיכוי בהחלט סביר שכן) ועל כך יאלצו להתפשר על עבודה קצת יותר בינונית בשנתיים-שלוש הראשונות כל עוד היא תביא ניסיון טוב (ועבודה בינונית בהנדסה זו משכורת גבוהה יותר מהרבה מאד מקצועות מכובדים אחרים) ולאחר צבירת הנסיון- הדלת לעבודות המאתגרות מאד, פתוחה לרווחה.

אפשרות זו מתאימה לכל מי שעבודה או משכורת (או גם וגם) אלו דברים מאד מאד חשובים עבורו.

 

2. אם הרצון זה לעבודה מאתגרת אך רגועה יותר עם שכר סביר ומכובד:

  אפשרי בהחלט לבוגר מכללה שיש לה שם טוב, עם ממוצע לפחות 85.

  במקומות כאלה- לאנשים מוכשרים יש גם הרבה לאיפה להתקדם- הם יתברגו לדרגה כמו "ראש צוות" הרבה יותר מהר מאשר במקמות התובעניים והקשים (יש פחות תחרותיות, הם סוג של ראש לשועלים מאשר זנב לאריות).

 

אפשרות זו מתאימה למשל לאשה שיחד עם זאת שהיא מוכשרת ורוצה אתגר בעבודה - היא גם אמא, או לגבר חכם שרוצה אתגר בעבודה אבל  הוא אבא שרוצה להיות עם משפחתו או פשוט שהחליט לא להקריב יותר מידי למען העבודה.

 

3. אם הרצון הוא לעבודה קלה ולא דורשת הרבה עם שכר בינוני בשוק:

   צריך פשוט את התואר, לא משנה איפה למדת. רצוי גם שיהיה קשרים כדי כי הרבה פעמים זה הולך ככה שם לצערינו...

 

אפשרות זו מתאימה לאנשים שמחפשים יותר את הנוחות- או למשל לאמא שלא רוצה לחזור מהעבודה עייפה ומוטרדת מידי כל יום.

 

4. אם הרצון הוא לעבודה חפיפניקית והשכר בהתאם:

    ממש לא צריך תואר בהנדסה, מספיק תעודה (הנדסאי) בתחום ואפילו זה לא בטוח שצריך...

 

5. אם הרצון הוא להמשיך לתואר שני ולמחקר בתחום: אוניברסיטה. כמובן שאפשרי בהחלט גם לאחר מכללה, אך התואר השני יהיה קשה- אז עדיף שלא יהיה יותר מידי קשה בגלל השלמה של פערים...

 

 

ככה פשוט רואים את הדברים המגייסים ברוב החברות. אני כמובן מדבר על הנדסה, אבל ממה שידוע לי, הדברים נכונים גם לגבי מדעי המחשב. (ואני מכיר קצת גם שם). 

 

אני לא מזלזל במה שלומדים במכללה ובקושי, אבל אני רק אציין שבלימודים שלי היו לי שני קורסים שהממוצע בהם היה בערך 95. אותו מרצה היה מרצה גם במכללה מאוד נחשבת בת"א וסטודנטים שם התלוננו שהמבחנים שלו קשים. 

סטודנטים במכללה מתחילים לרוב בנקודת פתיחה נמוכה יותר מבחינת יכולות - לא כולם, אבל זה נכון באופן די גורף. 

אנשים עם ממוצע בגרויות נמוך יותר ועם ציון פסיכומטרי נמוך יותר.

אני יכול לספר לך על ימים שבהם הייתי רואה את הזריחה מחלונות הפקולטה... 

אלו דברים שכל מעסיק ומגייס יודע. 

 

ההבדל בין מכללה הוא לא הבדל של 10 נקודות, הוא הבדל שיכול להגיע גם ל-100 נקודות. את יכולה לבדוק באתרי הדרושים ולראות שלתפקידי הפיתוח הרציניים בחברות הגדולות, יש דרישה מפורשת לבוגרי אוניברסיטאות בלבד. 
לעיתים, מפרטים שם רק את הטכניון, ת"א ובן גוריון. 

אלו חברות שגם סטודנט ממכללה עם ממוצע 100 עגול, לא יעבור בהן כח אדם. (ולא מדובר בחברות נדירות - מדובר על חברות כמו אינטל (עם יוצאים מן הכלל), גוגל, אפל, אפלייד מטריאלס, אורבוטק וכו'). 

כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל הם מגיעים דרך חברים שלא העבירו קורות חיים, אלא שמו אותם לראש הצוות על השולחן והתחייבו על הבנאדם. 

 

הסיכוי להגיע למשרת פיתוח איכותית בחברה טובה ממכללה, הוא קטן מאוד מאוד מאוד מאוד וזה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קשה. 
ההחלטה על מקום הלימודים היא ההחלטה הקריטית ביותר שיש כשמתחילים ללמוד הנדסה. 

 

חברות ההיי-טק מעסיקות בוגרי מכללות - לרוב בבדיקות תכנה ו-QA או במקרה הטוב, בולידציה, וריפיקציה ואנלוג (שהוא תחום שיש כאלה שמאוד אוהבים, אבל מספר האנשים שרוצים לעסוק בו הוא מאוד נמוך). 

זה כמו לכתוב שכמעט מחצית מהעובדים בחברות ההיי-טק הן נשים - רק שרובן המוחלט עבוד בתחומי המנהלה. 

זה לא האחוז, זה התפקיד. 

 

לגבי ניסיון, כשניתן לרכוש ניסיון רק ב-QA, זה לא באמת יעזור לבוגר מכללה לעבור לתפקיד יותר מעניין ואיכותי. 

 

1. עבודה בחברות קטנות מאוד ובמיוחד סטארט-אפים, לא מוכרות ע"י החברות הגדולות כניסיון (אלא אם עשו אקזיט). 

2 נדיר מאוד למצוא עבודה כזאת בהיי-טק. ואם מוצאים, אז לרוב זה יבוא על חשבון התנאים. 
דווקא במשרות כאלה יש לבוגרי מכללות יותר סיכוי להתברג כיוון שאלו משרות שרוב בוגרי האוניברסיטאות פשוט לא רוצים. 

3. אם הרצון הוא בסתם עבודה, אפשר פשוט לעשות BA כללי. אין סיבה לעבוד קשה מדי. 

5. בגלל החוק, אוניברסיטאות חייבות לקבל סטודנטים ממכללות לתואר שני לפי הציון שלהם. כמובן שהאוניברסיטאות לא ממש אוהבות את הענין וגם לא אנשי הסגל, אז הרבה יותר קשה להם למצוא מנחה - ובלי מנחה, אין תואר שני, ואם הם מוצאים מנחה, ידרשו מהם השלמות של קורסים בציונים מאוד גבוהים. 

לא בלתי אפשרי, אבל מאוד מאוד מאוד קשה. 

 

אני לא בא לריב איתך על זה. אני פשוט מתאר מציאות שקיימת: הסיכוי עבור סטודנט מצטיין (95) ממכללה להגיע למשרה טובה לעומת הסיכוי של סטודנט בינוני (85) מאוניברסיטה להגיע לאותו משרה היא קלוש.

זו החלטה מאוד מאוד גרועה לבחור ללמוד במכללה וכל מי שמתכוון להתחיל ללמוד, צריך לדעת את זה. 
זה המצב היום בשוק ההנדסה. (מדעי המחשב, יש המון נישות ולכל נישה יש היצע וביקוש משלה - אבל גם שם, המשרות הטובות הולכות לבוגרי אוניברסיטאות.  

 

*אגב, אני אותו אנונימי שכתב על הנדסה את התגובה המפורטת. 

פשוט תסתכל על השטח.

אינטל לא מעסיקה בוגרי מכללות? אני מכירה שם כמה עובדים (בירושלים) ויש שם מלא בוגרי מכללות! ולא בQA- בתפקידי הפיתוח של מערכות הליבה!

אני יותר מתמצאת בירושלים ויכולה לומר שגם סיסקו ואקסליבריס בהחלט מעסיקות מלא בוגרי מכללות.

והם עברו את התהליך שאני אמרתי- המיעוט שבהם סיים בממוצע גבוהה מאד וישר לאחר התואר הצליח לעבור מבחנים ולהיכנס ללא ניסיון, והרוב- עבדו שנתיים במקומות אחרים (וגםם סטארטאפים בהחלט כן נחשבים ניסון טוב) ואז הצליחו להגיע לראיון, חרשו הרבה לראיונות, והתקבלו. והם מצליחים במקום עבודתם.

אני לא אפרט פה מחשש לזיהוי אבל תאמין לי שאני מכירה את השטח טוב וכל מה שכתבתי כאן נכון לגמרי.

חשוב לא להטעות פה אנשים.

ואני הבנתי שאתה הוא אותו אנונימי מפירט על ההנדסה ולכן גם כתבתי שאתה בהחלט מבין עניין, והחכמת פה את כולנו בנושא, אבל על הנושא של המכללות אני ממש לא מסכימה.

כנראה נצטרך להסכים שאנחנו לא מסכימים, והתוצאות בשטח פשוט ידברו בעד עצמם.

* חייבת לציין עוד נקודה- מכון לב הוא בעיניי יוצא דופן מבחינת המכללות כי זו מכללה דתית עם שם וותיק.

הרבה מהלומדים בה ממש לא הולכים לשם כי לא יכלו להתקבל לאונ'- ממש לא. הם הלכו כי היה חשוב להם המקום הדתי... ומדובר באנשים מוכשרים שתפורים למקצוע.

אני למדתי עם בנות שהן בדרך לעשות כבר את הדוקוטורט במדעי המחשב- הן לא יכלו ללמוד באונ'? הן בהחלט כן. 

אבל את התואר הראשון הן רצו לעשות בסביבה דתית ובמקום שייתחשב בהן במידה והם מתחתנות/ יולדות במהלך התואר. זה עוד שיקול- ויש לא מעט מעסיקים שיודעים את זה. יש עוד סיבות בגללן אנשים בוחרים במכללה....

ירושלים זה מקום בעייתי - אין לימודי הנדסת חשמל בעברית ואין רכבת נורמלית מהמרכז לירושלים, אז יכול להיות שהמצב שם שונה. סביר שיש שם יותר בוגרי מכללות, אבל אין שם "מלא בוגרי מכללות בתפקידי פיתוח". יש כמה. 

ממה שאני מכיר, רוב מוחלט של העובדים בפיתוח הם בוגרי הטכניון והאוניברסיטאות. (בעצמי ויתרתי שם על הצעת עבודה בגלל המרחק והנסיעות). 

בכל מקרה, אם תקראי שוב את מה שכתבתי, אז תוכלי לשים לב שכתבתי שאצל אינטל יש יוצאים מן הכלל. 

 

גם בחיפה, אפשר למצוא בוגרי מכללות (במיוחד אחת ספציפית) שמצליחים להשתחל לתפקידי פיתוח. זה חריג. אלו הם היוצאים מהכלל שמעידים על הכלל. 

 

שוב, כן, חברות מעסיקות בוגרי מכללות - אבל לרוב בתפקידים לא משהו. וכמו שכבר כתבתי, ירושלים זה מקום בעייתי עבור חברות היי-טק, אבל יש חברות שיושבות אפילו ביוקנעם, שלא יזמנו בוגרי מכללה לראיון. (וגם לא בוגר אוניברסיטה עם מוצא של פחות מ-85). 
 

שאלה: כמה מבין אלה שאת מכירה לא עוסקים בולידציה\וריפיקציה או QA? 

לגבי מבחנים בהיי-טק, אני חושב שעושים אותם רק בבתי תכנה. בחברות גדולות לא נתקלתי במבחנים, אלא רק בראיונות עבודה. (צ'ק פוינט עושים מבחנים - אבל זה בית תכנה). 

 

סטארט-אפים בלי אקזיט, לא נחשבים לניסיון ברוב החברות הגדולות. זו פשוט המציאות. 

 

את לא צריכה להסכים איתי. אני מתאר מצב קיים. 

אולי המצב בירושלים שונה - ויש סיבה שהוא יהיה קצת שונה - אבל בכל רחבי הארץ, זה המצב. 

 

לגבי מכון לב - זו מכללה שנחשבת "בסדר גמור, בסדר גמור". גם מי שהולך לשם מסיבה דתית ולא מבחינת תנאי קבלה לאוניברסיטה הולך למכללה שהיא "בסדר גמור-בסדר גמור". 
היא לא נחשבת למכללה "טובה מאוד-מצוינת". 
המכללות הטובות הן האקדמית ת"א יפו ואורט בראודה, בעיקר. 

שוב, בירושלים הדברים אולי שונים כיוון שלמכללות אין שם באמת תחרות עם אף אוניברסיטה (יש רק הנדסת מחשבים ולא חשמל בעברית) כך שודאי שיותר קל לסטודנטים ממכללות להתקבל למשרות סטודנט כי רוב הסטודנטים להנדסה לא רוצים או יכולים לעשות את הנסיעה הזאת מהמרכז לירושלים, כמוני. 

 

אני מכיר בוגר של מכללת HIT שעשה תואר שני בהנדסת חשמל, אז הוא לא יכול היה ללמוד באוניברסיטה לתואר הראשון? 

לא. הוא לא היה יכול להתקבל לתואר ראשון באוניברסיטה. הוא רצה, אבל לא היה יכול להתקבל. 

 

למעסיקים לא אכפת למה, אכפת להם מה. רוב מוחלט של סטודנטים להנדסה במכללות לומדים שם לא מתוך בחירה אלא מתוך אילוץ. 

כשמעסיק מחפש עובדים הוא מקבל מאות קורות חיים והוא שולל עפ"י סטטיסטיקה וזה לא מצב מעודד מבחינת בוגרי המכללות. 

לגבי 4-

לא ממש הבנתי... למה את מתכוון ב"משרות נחמדות"?

אני התכוונתי בתגובה ההיא שיש משרות למשל שהם לא היי-טק מטורף אבל הם בהחלט כן מאתגרות ודורשות, והם בטח שדורשות את התואר בהנדסה/התחום אליו הן קשורות.

האם לפתח מערכת ניהול עבור בית חולים גדול לא דורש תואר? או עבור בנק? או עבור משרד החוץ? 

יש היום מערכות קריטיות הדורשות כוח אדם של מהנדסים, מתכנתים, מנתחי מערכות וכו'.

וגם בהם- בצוותי הפיתוח או התמיכה צריך את האנשים המוכשרים, שעשו את תואר והצליחו בו, אולי גם ימשיכו לתואר שני

והם גם יתקדמו שם להיות ראשי צוותים וכן הלאה. זה בדיוק מה שיכול להתאים לאמא מוכשרת שרוצה למצא טוב את יכולותיה -כל עוד לא מצפים ממנה לעבוד על הלילה כאשר המעונות מסיימים לפני 16:00 בצהריים.

 

 

 

באוניברסיטאות הרמה קשה יותר בדרך כלל והתואר שווה יותר בהנדסה.

לא בטוח שאני מסכים לגבי כל האמור לעיל על עדיפות האוניברסיטאות על המכללות.
יש היום מכללות כמו סמי שמעון שיש להם תחומים טובים למשל הנדסת תוכנה/מכונות

נכון ברור שהסופו של דבר עדיף תואר מאוניברסיטה מוכרת אבל לפעמים תלוי במצב האישי יכול להיות שכדאי לחשוב על מכללה.

לגבי תחום שכדאי ללמוד
הכי אידיאלי זה מדעי המחשב. הכי פחות זמן יחסית למקצועות בהייטק אבל הכי נחשב מבחינת התואר כי ניתן להשתלב כמעט בכל מקום עם התואר הזה.
ובתחום הזה יש המון אנשים שעם המון רצון ומאמץ יכולים להשתלב בתחום עם אחלה משכורות גם הרבה לפני סיום התואר.
והיום זה התחום הכי מבוקש ברמות הרבה יותר גבוהות מכל מה שיש להציע בשוק.

בהצלחה

בעיקר לשבת מול מחשב. 

 

יש תפקידים שדורשים יותר הבנה מתמטית, יש תפקידים שדורשים יותר ידע טכני - אבל בגדול, לא משנה מה עושים בהיי-טק, זה כמעט תמיד יהיה ישיבה מול מחשב. 

(יש גם עבודה במעבדות על אופטיקה, ואנלוג וכו' - אבל בד"כ, למרות שזה נשמע מעניין, מדובר בעבודה די סיזיפית ושחורה). 

הקלטות של אופק- ובהן את יכולה לצפות.

אבל במכללה החרדית ובמבחר את מקבלת בדיוק את אותו תואר שמקבלים באוניבסיטה

אותם מסלולים, קורסים ואפילו מרצים (לפעמים) יהיו באוניברסיטאות ובמקביל במכללות.

 

במכללה יש לך כמה פלוסים (אוירה דתית, מרצים שיותר נוטים להתחשב בצרכים הדתיים, הפרדה גמורה וכו')

וכמה מינוסים (ריחוק מהקמפוס וכו')

 

המכללה היא מעין מקבץ של תלמידים/ות דתיים ומצד שני- מסלולי תואר מטעם האוניברסיטאות.

היא משלבת בין השניים תוכ"ד שמירה על אוירה דתית ומצד שני מספקת את הרמה האקדמית שהאוניברסיטאות מצפות מכל תלמיד אחר. (פחות או יותר)

 

במכללה יכולות להיות מגוון רחב של מסלולים וכל מסלול הוא מטעם אוניברסיטה אחרת/ספציפית.

 

בהצלחה!

אין הבדל בין התארים שמקבלים בהדסה עצמה לבין התארים שמקבלים בשטראוס

במבח"ר כל מקצוע מקבל תואר שונה לפי המכללה שמנהלת את הלימודים של אותו מסלול. לדוג': סיעוד-התואר של מכון טל.

ככה גם בשטראוס-כל התארים הם של מכללת הדסה לכל דבר.

בהצלחה

 

דרכם.
בהצלחה!

אבל הם עצמם אפילו לא מפרסמים באתר.. מוזר.. בכל אופן תודה!

אנטישמיות וזה...

אולי תסגל לעצמך הרגל לחזור פעם שניה, מין בדיקה עצמית כזו.. ואז אתה תמצא את הטעות ותתקן.

אתה לא פותר את התרגיל עד שאתה בודק בשבע עיניים שההצבה שלך נכונה (!!!!!!!!!). נקודה.

קודם תהיה בטוח בעצמך בהצבה, תוכיח לעצמך למה זה המספר הספציפי שאתה בא לרשום (ע"י הסתכלות בפיתרון המשוואה) וכך בעז"ה לא תחזור על זה.

ושאלה, אתה נוהג לפתור משוואה בראש ולעיתים גם את התשובה "לכתוב" בראש?
אם כן, אז למרות שזה מעצבן ממליצה לך לרשום בכל זאת. לפחות את הפיתרון הסופי של המשוואה ואפילו להדגיש במרקר כך ש"יתפוס" את עיניך ואולי יעזור לך פחות לטעות בהצבה..

בהצלחה.

מוכר מאד !

נראה לי שזה גם קשור לשעות שפותרים...

זה וודאי מחוסר ריכוז.

כדאי לעבוד במסודר שורה אחר שורה ככה טעות תבלוט לעין.

באמת לקחתי את העצה שלכן לבדוק עוד פעם זה הציל לי ניקוד במבחן האחרון

זה באמת גם תלוי בשעה שאני פותר. אבל הבעיה ניתנת לתיקון שאני פותר תרגילים בבית וקצת פחות במבחן וזה למרות שאני מגיע בריכוז שיא. זה הרבה פעמים מרגיש לי כמו קצר בראש...

תודה לכן

אם כן, נסה לקחת כדור אחד של "רגיעון".
מאוד מרגיע ועוזר לגשת למבחן ממקום בטוח יותר.

אולי עניין של ריכוז. זה קורה לי גם שאני פותר תרגיל בבית

לבדוק (כמובן)

לעבור שורה בכל חלק בתרגיל

לסמן בכל מיני צבעים כל דבר וכך הכל בולט.

לכתוב את הנוסחא ומעליה הנתונים- כך גם אם אתה טועה- הבודק רואה שידעת וזו טעו הצבה.

 

במיוחד לפספס מינוס וכדו' 

פשוט לעבור אחרי התרגיל ולודא שהצבת כמו שצריך

בפרט הראשונה והשנייה. ממש טובות

בהצלחה

אני אישית יום לפני מבחן לא פותחת את הספר, משתדלת לסיים הכל יום לפני. מניסיון לא זוכרים כלום ומה שכן, למחרת שוכחים. מה שאפשר לעשות זה פשוט להסיח את הדעת מהבחינה, ובערב לעבור בראשי פרקים ולסמן דברים חשובים.

בהצלחה במבחן!