פורום בני הישיבות (עמוד 38)

בס"ד

אומנם זה לא היה שבו"ש רגיל, אלא יותר הכרות עם עולם הישיבות, אבל ממה שאני זוכר מעטות הן הישיבות שלא הסכימו לקבל אותנו בתור שביעיסטים.

כיום, לפחות לישיבה בה אני לומד כעת, מגיעים גם שביעסטים ושישיסטים שרוצים קצת להשתחרר ולשנות אווירה ואין אם זה שום בעיה. להפך. יגיע אלינו בעז"ה בחור שנה הבאה שהגיע בשישית וכבר סגר אצלנו

אבל קוראים לזה גלות ולא שבו"ש... לפחות בישיבה שבה אני לומד

בס"ד

גלות, למיטב הבנתי, זה תלמיד ששולחים אותו לישיבה על מנת לשפר את דרכיו. אבל אם זה סתם כי התלמיד רוצה לטעום טעם של ישיבה אז לא נראה לי שזאת ההגדרה של גלות.

שביעיסטים...

ויש גם לפני.

וזה אידיאלי ויש לנו ניסיון בזה.

 

ברוב המקומות מקבלים שביעיסטים, רק תבואו לזמן נורמלי ותשאירו רושם רציני, כמובן.

שקשורה אליו. באופן כללי הוא די עסוק אבל לפעמים מלווים אותו הבייתה. תלוי באופי השאלה. לך ע"פ העצה של יתרו, שרי אלפים וכו'

בס"ד

אבל אחרי כמה פעמים גם זה נגמר והיום אני מתייעץ הרבה, גם בדברים שלאו דווקא קשורים ללימוד ולישיבה אלא גם כל הנושאים שאני ו\או אישתי צריכים.

אבל בהתחלה זה בהחלט מובן לחשוש ולהתבייש.

אני תמיד שאלתי את הגדולים ביותר שיכלתי
הרבה ככל שיכלתי
ובמבט של שנים לאחור אני רק
מצטער שלא עשיתי את זה יותר

זה נשמע שהקשר עם ראש הישיבה הוא המטרה, והשאלות הם האמצעי.

זה נכון?

 

איזה שאלות אתה שואל אותו - שאלות בלימוד? שאלות הלכתיות? התיעצויות אישיות?

האמת היא שיש כמה אנפנין בזה:
• קודם כל, חשוב להיות קרוב לת''ח. חז''ל אומרים שבשביל להדבק בשכינה זה רק להתחבר לת''חים (ע''ע כתובות קיא
• חוץ מזה, הראש ישיבה מן הסתם גבוה משכמו ומעלה מכל העם, והתשובות (הן בגמ' הן בהלכה וכיו''ב) הן יותר עמוקות ובטוחות.
• מטרה שלישית - כשארצה להתייעץ איתו או לפתח איזה קשר אף לאחר צאתי מהישיבה, חשוב לי שהוא ידע (שאני קיים ו)קצת עלי ויסביר לי פנים

תלוי כמה תלמידים יש לו. לפעמים כדאי לחפש את הזמין ולא את הגדול ביותר.

זה תלוי בהרבה גורמים ומתשנים ותקופות וסגנונות..

 

מצא לך את דרכך שלך בטאקט ובנעימות..

אדם צריך לפתח שיקול דעת עצמי וזה לא בריא להיות יותר מדיי תלותי.. שאלות חשובות אפשר לשאול גם כדי ללמוד את צורת החשיבה כדי שכשאתה תצטרך להכריע זה יעזור לך אבל לא להגזים ולא לפתח תלות חלילה

קודם כל, תחשוב קצת על השאלה לפני שאתה שואל אותו, ואפילו תנסה לברר בעצמך.

יש לזה שלושה יתרונות-

 

1. יותר מכובד ביחס לרב, שאתה לא מזבז את זמנו על שאלות שעם טיפת מחשבה היית להגיע לתשובה שלהן.

2. זה שומר על החשיבה העצמית שלך, שלא תתנוון.

3. ככה תוכל ללמוד מהרב יותר. אם אתה שואל את הרב שאלה הלכתית, אחרי שהרקע ברור לך, אתה יכול ללמוד ממנו לא רק מה הוא פסק, אלא גם למה הוא פסק. וכן למה הוא הבין את הסוגיא כפי שהוא הבין, וכדומה.

אם את מתייעץ בהתייעצות אישית, אחרי שחשבת בעצמך, אתה יכול להציג את הההתלבטות בצורה טובה יותר, ולקבל תשובה טובה יותר.

 

דבר שני - התחשבות. לשים לב האם הרב נראה ממהר, או שהוא רומז לך שאין לו זמן כרגע.

תלוי באופי של ראש הישיבה.

תלוי איזה שאלות.

אני ניגש המון לראש הישיבה לשאול שאלות. וכאשר מדובר בהתייעצות שהיא יותר עמוקה אז קובעים שיחה.

 

שאלות של "לימוד" אני הולך למי שיודע בלי לטרוח להטריח את הגדול 

שאלות שנוגעות לעניינים אישים אני הולך לרב שמכיר אותי טוב 

ושאלות שיש להם משמעות ציבורית אני מתיעץ גם אם הרב שלי

 

נ.ב. יש כמובן חריגים 

היה לי מקרה שבו 20 דקות לפני סוף הסדר היו לי כמה שאלות - ולא היה שם אף משיב אז הלכתי לראש ישיבה, ואחרי שהוא ענה אז הוא תחיל לשאול אותי מה שלומי וכו' ואני חסר דינסטנס שכמותי ישבתי ודיברתי איתו בערך שלושת רבעי שעה ודיבורים וסיפורים וכו' אחר באו אלי אנשים לשאול על מה דיברתם כל הרבה זמן (היתי שיעור א)

רק הפוך. ..
ואר"י מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו ? לפי שאין הקב"ה שמח בפתחו של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כי כל הלילה? ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר הקב"ה משה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
(מגילה י: למטה)
מצטט מהזיכרון לא בטוח מילה במילה

בס"ד

מצב שהשתנה לאחר מעמד הר סיני. וזה מתקשר להמשך המסכת (טז ע"א) עם הסיפור של המן ומרדכי שמרדכי בועט בו. המן שואל שהרי כתוב בפול אויבך אל תשמח ומרדכי עונה לו שזה מדובר על עם ישראל, אבל על רשעים כתוב "ואתה על במותיך תדרוך".

והיה קטרוג על צדקיהו(או חזקיהו?? אני מקווה שאני מדייק בשם המלך) שלא אמר שירה ולכן לא זכה להיות המשיח(ככה מחז"ל)

 

צריך לשמוח באיבוד הרשעים- "באבוד רשעים שמחה", ועדיין לזכור ש"ואהבת לרעך כמוך- ברור לו מיתה יפה(סנהדרין שם,שם), שמחה אמיתית של הטבה לעולם. כמו שכתב הרב אבינר בשו"ת- שצריך לשמוח בעת שהורגים מחבל שבא להרוג בישראל.
אבל לא להיות אכזריים.

עזים שבאומות, לא אכזריים שבאומות

 

 

מי אמר שעמלק אכזריים?
וגם אם גם,
אין אכזריות גדולה יותר מאשר להרוג אותם בשמחה

בס"ד

 

"ונתן לך רחמים" ורמב"ן שם

כלומר לשנוא אותם בכול לב ולהנות ולשמוח בהשמדתם 

אין שמחה בלי חלות והחלות לזה היא שנאת עמלק 

שמואל הנביא אומר כאשר הואר טובח את אגג "כאשר שכלה נשים חרבך - כן תשכל מנשים אמך" (מקור לרזי ברקאי על האמהות הערביות השכולות). השנאה והנקמה הם חלק מהמצווה - וכמובן שאתן גם השמה בהשמדת העמלק

 

נ.ב. אחד מגדולי חסידי חב"ד היה ר' הלל מפאריטש (מחבר ספר פלח הרימון) - ההתקרבות שלו לאדמוה"ז היתה כשהבטיחו לו ששם הוא יוכל ללמוד לשנוא עמלק באמת

 

נ.ב. כל האמור הוא כמובן בעמלקים הקדמונים וכו'

בס"ד

 

אלא קשור רק לתוכן המילולי, ואז ברור גם מה הבעיה דווקא בשרה"ש.

 

רש"י כנראה מסתמך על הגמרא שאומרת שאסור בכלל לקרוא פסוקים שלא בטעמים שלהם (לא זוכר איפה זה), אבל אנחנו לא נוהגים ככה.

בס"ד

אצל ישיבה אחת הנקודה המרכזית היא ללמוד עיון, ישיבה אחרת דווקא בכיוון של בקיאות והקפת ש"ס. יש ישיבות שמוגדרות כחסידיות ויש ישיבות שמוגדרות כליטאיות. יש ישיבות שמתרכזות על נושא מסוים ויש על נושא אחר. יש ישיבות גדולות ויש ישיבות משפחתיות יותר.

תסתכל על סדר היום ועל סדר הלימוד. מה מדריכים בישיבה, מה השאיפות ומה חשוב לישיבה שתלמיד יצא מהישיבה וזה מה שמגדיר אותה.

זה נכון גם בגלל שאתה לא מסוגל לתת תיאור קטלוגי קר של הישיבה, וגם בגלל שמה שהישיבה עשתה בך - זה התיאור הכי נכון. הישיבה היא חוויה, זה משהו כללי, שאי-אפשר לפורר אותו לכל-כך הרבה פרטים. זה מאבד את העומק ואולי אפילו מקטין. זה נכון לגבי הרבה דברים בחיים...

תנסה לחוות את הרגע הזה מחדש

 

מה היה גורם לאותו עצמך שהיית להתחבר לישיבה מסויימת

 

מה היה מעניין אותו יותר ומה פחות

 

מה זיעזע והחריד אותך בשבוע הישיבה ומה גרם לך להתעלף מגודל הוואו

תחפש עוד מקורות, תשאל שאלות מעבר למה שאומרים לך (סיכומים עוזרים בזה.) וכמובן דבר עם החברותא והר"מ על זה. הר"מ בטוח ידע איך להעלות אותך

הייתה לי בעייה דומה בתחילת שיעור א'. בסוף הר"מ שלי החליף לי חברותא ושינה את המקורות שלי. עכשיו אני צריך להתאמץ כדי לעמוד בקצב.

ולשאול שאלות מעבר למה שאומרים לך?

זה כל מהות העיון
אמרת לו תלמד עיון במלים שונות

אם הוא מחפש בעצמו מקורות, ומנסה להבין אותם לבד- זה טוב.

ולא רק חשיבה של הבנת הנקרא, שאת זה הוא כנראה עושה כבר עם המקורות של הר"מ.

ומציאת מקורות לבד, זה נחמד, אבל עדיין לא עיון.

ולהתרחב על עוד מקורות יכול להסיח עוד יותר מחשיבה עצמית.

[אלא אם כן זה לחפש תשובות לשאלות שמתעוררות לו במהלך הלימוד, ואחרי שהוא מנסה לענות עליהן לבד].

אם אתה בשיעור צעיר, קח את הזמן. שכל של גמרא מגיע לאט לאט, ואז גם פורצות כל השאלות.

תקבל הכל בערבון מוגבל, כלומר תתייג את המהלך של הרב בתור מה הרב אומר בסוגייא, לא שאלו דברי הגמ'.

 

אפילו הייתי מעיז לומר שאל תיכנס לשיעור, או רק לשלב השאלות, תראה רק את הראשונים על הסוגיא ותנסה לשאול שאלות,
אחר כך תבדוק אם יש אחרונים על הדף שמדברים על השאלות האלו, אבל קודם כל לשאול.

תחליט שעל השורות האלה אני מתרכז כל הסדר בוקר עכשיו ואז הם יצוצו... לאט לאט תקשיב איך הרב שואל, תמצא את השאלות וממילא התשובות יבואו

תשתדל לשאול את השאלות של עצמך, מומלץ להבין היטב פשט הגמרא בפירוש עצמי מאשר לקפוץ לרש"י, ורק אז לראות
איך מסבירים הראשונים.
ההבדל בין לימוד בקיאות לעיון זה להחליף את השאלה "מה אומר X?" ל"למה אומר X את מה שהוא אומר?"
כלומר לא "מה הרא"ש כותב בסוגיה?" אלא "למה הרא"ש כותב ככה בסוגיא?" זה הבדל משמעותי שהופך את הלימוד

להרבה יותר מעמיק.
תן שם שמתמצת את הסוגיא, לא סתם שם- אלא הגדרה של הסוגיא הפנימית.

תנסה לכתוב לעצמך "פשט הגמרא על פי הרא"ש, הרי"ף, הר"ן, הנ"י, הרמב"ן, הרז"ה וכו'..." כל אחד כזה יכול להיות פשט

אחר לחלוטין בסוגיא.

זה יעזור לך להתחיל להיכנס לנושא.
 

ללמוד גמרא, לנסות להבין לבד כל שלב.

ללמוד רש"י, האם הוא הסביר את הגמרא כמו שהסברת? האם הוא הסביר אחרת? (אם כן, למה?) האם הוא חידש לך משהו?

ללמוד את קושיית תוספות - היא הייתה קשה לך לפני? האם אתה מצליח לענות עליה לבד? 

ללמוד את תירוץ התוספות, מה בדיוק הם עונים? האם זה מובן לך? האם זה משליך על הבנת הסוגיא מעבר לתשובה לקושיא? 

למדת רמב"ם - הפסק שלו יוצא מהסוגיא כמו שהבנת אותה עד עכשיו? אם לא, איך הוא הסביר את הסוגיא?

 

בנוסף - נסה לשאול בעצמך שאלות כמו "מנלן? "היכי דמי?" [אין צורך לעשות את זה בארמית דווקא, גם לשאול "מה המקור?" או "מהי המציאות שעליה בדיוק מדברת עליה הגמרא?" זה בסדר..].

אתה מבין מה כל אחד מהם אומר בצורה מדוייקת?
כל מילה ומילה?
איך כל אחד מבין את הגמרא?
בדיוק את הקושיות והתשובות?
אם כן לא יכול להיות שאין לך קושיות והשגות
ואם לא אז תדע שבעיון כל ההבדל נמצא בפרטים הקטנים, בדיוק המדוקדק,
זה הפתח לכל המהלכים החדשים וההבנות והעומק,
סדק קטן, ענן קטן בהבנה שאתה לא מוותר לו ואז מגלה שכשאתה מנסה ליישב אתה מגלה הבנה חדשה והירה הרבה יותר,
או לפחות קושעות משמעותיות

למה אביי לא הסביר כרבא,

איזה חיסרון יש בהסבר של רבא (שתמיד מגיע אחרי אביי),

למה רש"י לא הסביר כתוס', איך הוא יתרץ את קושיותיו?

מצ"ב דף נחמד, שאין לי מושג מי כתב אותו, ויכול מאוד לעזור.

20160227224107.pdf

 

בהצלחה צדיק!

בהזדמנות אפתח פה את הדיון שכבר שנים
רובץ על לבי, לאמור:
מהי תורה?

אם כואב הראש אז אגדתות
ואפשר גם קצת תנ"ך

החיים מורכבים

איפה עובר הגבול? לא יודע.

שאני נכנס עכשיו מלא לפורום נוגה סתם!!!!!!!!##

בס"ד

כל אדם צריך את הפינה שלו שבה הוא משתחרר מהשגרה. לא רק בחור ישיבה, כל אדם צריך את האתנחתא שלו מהלימודים באונברסיטה או מהעבודה, או סתם מהפעילות היום יומית.

השאלה היא המינון, ומתי. אם הוא עושה את זה בזמן ההפסקות הארוחות, אז הוא לא מבטל כלום. אבל גם אם בזמן הסדר הוא יוצא לרגע להתאוורר, אין בזה שום בעיה. בדיוק כמו עובד שמקבל משכורת ומציץ לרגע בחדשות לראות מה קרה.

מה גם שמטרת הפורום היא לא התבטלות של ביניש"ים אלא מקום בשבילם להתייעץ, ואם יש איזה משבר או חילוש דעת אז זה מקום בו הם יכולים לקבל אוזן קשבת וניסיון לקבלת עזרה.

אדם שמשתמש במינון הנכון ובזמן הנכון לא גוזל אף אחד ולא פוגע באף אחד.

הפסקת צהריים שלך נמשכת עד 20:25????

איזה בינ'ושים הולכים כאן איכס

זה עושה לי בחילה!!!

כל תגובה אתה רואה שבייניש כתב אותה!!!

 

מחמאה כזו לא קיבלתי זה עידן ועידנים!!

ואתה בא גם לפה להתלונן?!

בס"ד

חוץ מזה שאנחנו עכשיו בזמן של לפני גיוס אז גם כך חברותות מתפרקות ויש הרבה שינויים.

בהצלחה.

היה לי תפקיד של שד כן.
שמנו לב בישיבה שהרבה אנשים לא אוהבים לפנות לאחרים לבקש חברותא.
אז מינינו כמה אנשים ששידכו בין דורשים לדרושים..

בכל מקרה, אתה צריך עזות. להציף את זה שאין לך חברותא כמה שיותר. גם להגיד לחבר בחד"א יכול בסוף מאוד לעזור!

אצלינו הבעיה היא הפוכה, איך מוצאים את המתאים בלי יותר מדי פאדיחות...

ואם הוא לא יודע אפשר לשאול את ראש הישיבה, אם הוא מעורב

תמיד היה לי יותר קל לכתוב בלוח מודעות
מאשר להתחיל לדבר עם אנשים

בס"ד

 

אני זוכר שהייתה תקופה שאחד הרמ"ים אצלנו הציע לאחד התלמידים גם לעשות את זה ולתלות שלט שהוא מחפש חברותא. 

נסה לגשת לאחרים שלומדים לבד ולדבר בלימוד

"היי, אתה שבתגרי לוד!!! בא לפה הרבה? "

ראה בזה סוג של שבירת המידות


ככה תגשש במצאי הקיים של הנשמות הבודדות
בבית המדרש