שרשור חדש
פורום 'בית המדרש' המחודשימ''ל

 

ברוך ה' זכינו לחדש את פורום 'בראש יהודי' ומעתה שמו בישראל פורום 'בית המדרש'.

 

 

פורום בית המדרש הוא המקום בו תוכלו להיות שותפים בסדרי לימוד קבועים, לשאול שאלות ולענות תשובות בענייני אמונה הלכה ותורה, לחלוק ולשתף דעות, לדון בעניינים של אידאולוגיה השקפה יהודית ערכים ומהות ולהתחזק ולחזק בעבודת ה'.

 

אתם יותר ממוזמנים לבקר ולהשתמש בו.

 

 

נ.ב. החל ממחר אנחנו מתחילים בע"ה סדרי לימוד קבוצתיים (בתור התחלה דף יומי ופרשת שבוע, פרטים ניתן לראות כאן. מחר מתחילים מסכת קידושין בדף היומי, מומלץ לקפוץ על העגלה ולהצטרף).

תזכורת - היום מתחילים מסכת קידושין ימ''לאחרונה

כדאי לנצל את ההזדמנות ולהצטרף. מוזמנים לפורום בית המדרש.

מה בין הישיבות שלנו לישיבות החרדיות?מרדכי
בס"ד

דיון מעניין ולענ"ד גם חשוב שהעלה @חרדי מקורי במקום אחר (קיבלתי אישור להעלות אותו כאן)

אני בטוח שכולכם שמתם לב לדבר מעניין:

בישיבות חרדיות שחורות ישנם אלפי (לא, אני לא מגזים, אלפי) ספרים, אבל אני רוצה להתמקד רגע בספרים שכתבו האחרונים, או ליתר דיוק אחרוני האחרונים, כמה מתוך אלפי ספרים אילו נכתבו ע"י רבנים מהציבור הד"ל? (כוונתי בד"ל-ללא חרדי) הייתי מהמר (מידיעה ) שאף לא אחד

ובישיבות שאינם מהזרם החרדי ג"כ ישנם אלפי ספרים, וגם פה נתמקד רגע בספרים של אחרוני האחרונים, כמה לדעתכם (או ידיעתכם ) מתוך ספרים אלו כתבו רבנים מהציבור החרדי? הייתי מהמר (פה זה יותר הימור מידיעה) שהרבה, הרבה מאוד

למה לדעתכם זה כך?
נתחיל מהנקודה בה אני מסכים..אדם כל שהוא

יש הבדל בין בתי המדרש, לפחות בסדרי העדיפויות והחשיבות.

שנית שהמדד הוא לא רק כמות הספרים אלא גם האיכות שלהם.

 

אם נסכם את הטענה שלך,התורה החרדי עוסק  בעיון ישיבתי למדני בריסקאי, ואילו עולם הישיבות הדת"ל שייך אידיאולוגית לדרכי לימוד אחרות, הלכה מחשבה ועוד, ולכן נקודות ההשקה ביניהם מעטות, וככל ששיטת הלימוד תלך ותתקדם בעקבות האידיאולוגיה, הם יתמעטו.

[יש כאן שתי נקודות חשובות שאדלג עליהן - תכלית הלימוד, והאם ועד כמה יש וצריך להיות חיבור בין עיון ישיבתי להלכה].

אבל, עולם התורה חרדי רחב הרבה יותר, ונקודות ההשקה הם רבות יותר. וגם למי שמטרתו בלימוד היא הדרכה מעשית ורוחנית לחיים, יש הרבה מה לקחת ממנו. הכוונת החיים על פי הדרכת התורה, דורשת התייחסות להרבה מאוד דברים מהלכות נטילת ידיים בבוקר, ועד שאלות של ריבית בהשקעות בנקאיות, נזקי שכנים על פי ההלכה, שאלות הלכתיות של אתיקה רפואית ועוד.

לכל הדברים האלה, יש התייחסות על ידי תלמידי חכמים הן מהציבור הדת"ל, והן מהציבור החרדי. 

יש הרבה מאוד עיסוק בהלכה, בוודאי בציבור החרדי הספרדי, שזהו מרכז לימוד התורה אצלו. [ספרים - ספרי הרב עובדיה, ילקוט יוסף, שו"ת שמע שלמה, מנוחת אהבה, שו"ת עטרת פז, ועוד ועוד].

וגם בציבור החרדי האשכנזי, יש הרבה מאוד עיסוק בהלכה, וגם שם יש הרבה מאוד ספרים, הן ספרים שמלקטים ומסדרים, והן ספרים שעוסקים בבירורים הלכתיים, במגוון גדול של נושאים. [דוגמאות - שש"כ, שו"ת שבט הלוי, פסקי תשובות, אורחות שבת, שו"ת מנחת אשר, דרך אמונה על רמב"ם זרעים].

גם בתחום המחשבה יש ספרים בציבור החרדי (אם כי, נראה לי שיחסית לציבור הדת"ל, התחום פחות פורח).

הרבה מגדולי התורה של הציבור החרדי הם פוסקי הלכה מובהקים (למשל הרב אלישיב, ויבדלו לחיים הרב קנייבסקי, והרב קרליץ).

ומאידך - האם העיסוק במציאת המקורות בחז"ל של דברי הרמב"ם, שנמצא בספר יד פשוטה, איננו נושא ששייך לציבור החרדי?

גם הרב קנייבסקי עסק בכך, (ויש לו ספר של ציוני מקורות כאלה - קריית ספר), וגם בכולל של חב"ד (הוציאו  ספר 'מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה'.). לדעתי, הספר יד פשוטה עשוי להועיל ללומדי סוגיות בעיון, המעוניינים להבין את שיטת הרמב"ם. וכן ספרים נוספים עשויים לשמש את הציבור החרדי, ובחלקם נעשה באמת שימוש, לפחות בחלק מהציבור החרדי. נניח, הרב עובדיה מזכיר רבות את ספרי הראי"ה והרב עוזיאל בהלכה, בכמה בתי מדרש חרדים ראיתי משניות עם ביאורו של הרב קהתי ועוד.

ישיבות עם גדולי תורהאנונימי (פותח)
אהלן!
אני שמיניסט בישיבה תיכונית
קצת קשה להגדיר את השאלה, אני אנסה

יש כמה ישיבות עם 'דמויות'
ראשי ישיבה שכילם מכירים אותם, גדולי תורה בסדר גודל ענק.
השאלה, אם בהכרח הישיבות האלה הם נחשבות יותר?
אם שמה יותר כדאי ללמוד?
אם אפשר לקבל יותר בישיבה כזאת מאשר בישיבה אחרת שאין בה דמות כזאת?
כשאני לומד בישיבה כזאת ואומר שאני תלמיד של ... זה כבר נשמע הרבה יותר משאני אומר שאני תלמיד של איזה רב לא מוכר בישיבה אחרת.
האם יש עניין ללכת דווקא לכאלה?

זה דיי לא מובן.. תנסו להיכנס לראש
תודה
אני לא חושב שזה מה שצריך להיות המדד בבחירת ישיבהומרדכי
בס"ד

אני חושב שאתה צריך לחפש דווקא את הרב שמדבר אליך, למי שאתה, לדרך שלך, למה שאתה מאמין בו. יכול להיות גם רב שלא כולם מכירים אבל הוא תואם את הדרך שלך יותר מרב מוכר. לעניות דעתי זה תריך להיות השיכול בבחירת ישיבה.

כמובן, שאם אחד מהדברים החשובים לך זה שראש הישיבה יהיה דמות בשביל ללמוד ממנה או מכל סיבה אחרת, אז גם במקרה כזה צריך לחשוב עם עצמך בדיוק איזה רב מתאים לך ומה הדרך המתאימה.

האם ישיבות אלה נחשבות יותר? יכול להיות מאוד שכן, אבל שוב זה לא המדד לבחירת ישיבה. הגמרא אומרת במסכת עבודה זרה (יט) "אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ". כשאנחנו בוחרים ישיסה אנחנו לא הולכים לאיזה שנחשב אלא למקום המתאים לנו. יכול להיות ישיבה מאוד נחשבת אבל היא לא תתאים לי מבחינת השקפה, סגנון לימוד וכדומה, אז אני לא אלך אליה אלא למקום פחות נחשב שמתאים לי יותר.

חשוב לי רק לציין שישנם ישיבות (בלי להכליל ח"ו) שבהם ראש הישיבה נחשב ל'דמות' ולכן הוא לא כל הזמן בישיבה כי יש לו פה סימנריון של יומיים ושם שבת הרצאות וכו', ולא לכולם זה מתאים. יש מי שצריך את הנוכחות של רה"י בבית המדרש ולא רק את הספרים שלו וכדאי לבדוק עם עצמך גם את הנקודה הזאת.

בהצלחה
ממש לא. אתה לא צריך לחשוב מה ישמע לאנשים יותר טוב.א"י זה קשה

צריך מקום שאתה אוהב שמתאים לך שאוהבים אותך. מקום שמתאים לתוכניות שלך ולרצונות שלך.
תבוא מוכן- עם יעדים, מטרות שאתה רוצה להשיג ותראה האם הישיבה מתאימה לך. תהיה פתוח לשמוע.
בהצלחה ענקית!
גילוי נאות- אני לומד בישיבה שהר"י הוא רב עם שם ענק. אבל אני לאו דווקא רואה בזה יתרון.

תלוי.לך דומיה תהילה

אם אתה מחפש ללמוד תורה מת"ח גדולים, יש מקום לשקול.

אם אתה מחפש לעשות רושם על החבר'ה, תתאפס על עצמך.

 

אגב, "גדולים" ו"מפורסמים" לא תמיד הולך ביחד. יש הרבה מאוד גדולים שהם לא ידועים. זה לא בהכרח קנה מידה.

כותב השאלה:אנונימי (פותח)
זה לא נשמע כמו שהתכוונתי.
זה לא מבחינת רושם, זה מבחינת ממי התורה שאני לומד
לא הבנתי,לך דומיה תהילה

אז מה השאלה הראשונה והלפני-אחרונה באות לבטא?

 

לדוגמא, רה"י שלנו גדול ומוכר, אבל לא כל אחד פה הוא בהכרח עילוי. הדגש הוא העבודה העצמית של האדם, מול עצמו ומול החברותא שלו. נכון, מי שידע לנצל את הדמות הגדולה שנמצאת איתנו יתגדל יותר, אבל ההתחלה היא ממך...

 

האם יש עניין? כן. "צדק צדק  תרדוף - הלוך אחר חכמים לישיבה" (סנהדרין לב, ב או לג, ב).

האם זה מכריע? לאו דווקא. "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ".

 

חוץ מזה, בישיבה יש הרבה מאוד מרכיבים חוץ מראש הישיבה (ר"מים, לימוד, חבר'ה, אברכים) שכדאי לשים לב אליהם.

תבוא לישיבה כזאת ותגלה שאתה אולי מקבל קצת מהרבalezish

אבל עיקר התורה היא לא ממנו כי הוא עסוק בהרבה דברים אחרים

תסתכל על ישיבות כמו הר ברכה שהרב עסוק בלכתוב את פניני הלכה 

גם ברמת גן קשה למצוא את הרב יהושע

ובמרכז.

 

בישיבות אחרות אתה מסוגל למצוא את הראש ישיבה כל היום בישיבה ואז באמת תקבל ממנו

לדעתי כדאי ללכת לשבו"ש לשפוט בעצמךאנונימי (4)
להכנס לשיעור של ראש הישיבה לפחות פעם אחת (עדיף יותר) לא לפסול אופציות אחרות כי יש ראשי ישיבה גדולים, ומצד שני יש משמעות מלמידה מגדולי תורה- גם מבחינת יר"ש ואהבת ה', גם מבחינת רמת הלימוד, הזכות לינוק תורה מת"ח, השאיפות הרוחניות תורניות שזה נותן. כמובן זה תלוי גם לגופו של מקום, לרמת התלמידים, לכמות הזמן שראש הישיבה נמצא בה ועודת ב"הצלחה!
כתושב הישוב קדומים ממליץ שתבדוק את הרב בן שחראנונימי (3)
מלאך ה' צבאות ממש

הייתי שם כמה פעמים ורק לראות אותו מתפלל זה שיעור שלם

לא שמעתי אותו אבל אולי שווה
אחלה מקוםטוביה2

אבל (לפחות כשאני היתי שבוש שם) זה מקום קטן מה שאומר אוירה מאוד מגובשת אבל כמעט שאין מי שבשכבה שלך

תגיע לישיבה בשבילךמושיקו

לפעמים עדיף ישיבה עם יחס אישי מאשר ישיבה עם מאות תלמידים ועם שורת דמויות ולפעמים להיפך

תלוי מה אתה רוצהאריק מהדרום
יש עניין ללכת לישיבה שיש בה ראש ישיבה גדולהאנונימי (5)
זה הגיוני, שאם הוא גדול הדעת התורנית שלו עמוקה יותר והשפעת הקדושה שלו גדולה יותר,
העניין הוא שלא כל מי שנחשב לגדול הוא באמת גדול
ולא כל מי שמחשב לקטן הוא באמת קטן.

ועוד,
שלפעמים דווקא לך יותר מתאים ללמוד בישיבה ספציפית מרב ספציפי, או בסגנון ספציפי, שהוא לאו דווקא גדול יותר.

אני אישית בחרתי עם השכל ישיבה מסויימת
והיה לי שם ממש רע מסיבות שאינני יודע להסביר בשכל עד היום,
ואז ביקרתי בישיבה אחרת ופשוט לא יכלתי לעזוב אותה, ואכן דווקא בה פרחתי ברוך ה׳,
אז צריך בשביל לבחור ישיבה הרבה תפילה והקשבה פנימית.


לא יודע למה עשיתי אנונימי, זה אני.לשם שבו ואחלמה
אחד הרמי"ם שלי בישיבת כרם ביבנה אמר לנו פעםconet
תוך כדי שיחה לגבי כל אחד מהרמים בישיבה אם הם היו הולכים לכל ישיבה אחרת הם היו מצליחים והיו מתגדלים להיות מי שהם היום.
לדעתי הוא רצה לומר בצורה די ברורה שזה ממש לא תלוי בישיבה שאליה אתה הולך זה תלוי ברצון שלך לשבת וללמוד ולגדול ולהתפתח בלימוד.
ואם כבר אז כבר יש גם את הצד שצריך ללמוד במקום שליבו חפץ וכו'
תאמין לי שבישיבות הגדולות איפה שיש רבנים גדולים עם כל הכבוד להם ויש לי המון כבוד להם הם מאוד עסוקים ויהיה לך קשה ליצור איתם קשר אישי (זה אפשרי אבל מאוד קשה) במקום קטן עם רב פחות מוכר זה יותר פשוט.

שיהיה לך המון הצלחה
הייתי בכיף חוזר לשלב הזה בחיים היום...
הם היו עדיין גדולים אבל בהחלט שונים באישיותםעוגי פלצת
אחרת יכלו פשוט לשבת בשטיבלך ולהתמיד לבד


אגב, מי שמתמודד עם מציאות קשה,
הוא מתגדל ממנה.
מי שמתמרן עם מציאות של רב גדול עם מעט זמן
ומפיק ממנו את המיטב כמובן מרויח

כל השאלה אם זה באמת מה שמתאים לו ספציפית.
אין ספק שיש בכך יתרון עצום. מה השאלה
להיכן שאתה נהנה ללמודטוביה2

אני למדתי שיעור א בישיבה שמאוד נהנתי. ישימה מעולה והיו שם כמה חברים שהיה לי דיבור איתם (אומנם לא מהשיעור שלי אבל זה לא ממש הפריע) הראש ישיבה ממש לא היה מפורסם כגדול (למרות שכל מי שמכיר אותו יכול לומר שהוא גדול. אדם שאהבת התורה שלו היא משהוא יותר מנדיר). הוא אפיו היה מגולח שזה ממש מוזר בשביל רב (הצוות היו כולם עם לפחות חתימת זקן) 

(אני עזבתי לקראת סוף השנה ושאר החברים שלי עזבו גם תוך שנה שנתים - הישיבה מאוד השתנת וכו') 

 

ומצד שני יש לי חברים שלומדים בישיבות של "גדולים" ואני יכול להגיד לך שהם לא רואים בזה שם רבותא (בחלק מהמקרים זה אפילו מטרד) 

 

אני לא חושב שזה מחייב ופשוט לך תמצא מקום שטוב לך ותלמד בו

אם העניין זה 'איך זה נשמע' - זרוק את זה! סתם גאווה מטופשתאנונימי (6)אחרונה

לך לישיבה שאתה יכול לגדול בה בתורה הכי הרבה!

יש ישיבות עם רבנים זקנים וידועים שלומדות פחות טוב

מאשר ישיבות עם רבנים צעירים אבל עם חבר'ה טובים.

 

ישיבה זה 90-70% החבר'ה והאווירה, ו30-10% הרבנים.

תחפש לרב את מי שהוא דמות בשבילך, ותקבל ממנו הכי הרבה יר"ש.

רצוי גם שיהיה רצוי לרוב אחיו, ולא אדם מפוקפק בדעותיו ובמידותיו...

 

בהצלחה!

שבת היכרות לדתיים לאומים עם חרדיםדוס

המטרה:

להפגיש בין שני הגישות, להכיר את החרדים לא מעיני התקשורת, ולראות האם יש אמת בכך שהם לא הולכים לצבא, להכיר את הזרמים בתוך החברה החרדית(חסידים ליטאים), לראות שהם עובדים ולא פרזיטים ועוד.

התקיימו שני שבתות בעז"ה אחד בשבת ויקהל בבני ברק ואחד בשבת פיקודי בירושלים.

פרשת ויקהל בבני ברק:

בערב הולכים להתארח אצל משפחות חסידיות ואחר כך הולכים לטיש.

בבוקר הולכים להתארח אצל ליטאים והולכים בלי נדר לרב חיים קנייבסקי או לרב אידלשטין.

ובלי נדר אחר כך לראש ישיבת פונוביץ או לרב זילברשטיין חתנו של הרב אלישיב ופוסק עצום.

סעודה שלישית בישיבה שבה מתארחים או אצל משפחות.

ערבית והבדלה והביתה.

פרשת פקודי בירושלים:

בערך אותו דבר במקומות הארחה

ואתו דבר לגבי הטישים.

בשחרית נתפלל אצל הרב הראשי או אצל הרב שמואל אוירבך.

הסעודה תתקיים אצל משפחות ליטאיות.

שו"ת עם רב שיקנה הרבה ידע תורני.

סעודה שלישית בישיבה שבה מתארחים או אצל משפחות.

 

 

הכל מאורגן על ידי אדם ירא שמיים וצדיק(חרדי).

מי שרוצה לתרום להוצאות(השכרת מקום הלינה וכדו' יכול לתרום כמה שבא לו מ0 שקלים ועד בלי די.

אני עצמי ועוד כמה מחברי היינו שבת בבני ברק וממש נהנו, לא ניסו לחרד אותנו שם וכדו'.

אני ממליץ ואני אישית יהיה בעז"ה בשבת בירושלים.

השבת מיועדת לגברים בלבד!!

בהצלחה

מרתק. אפשר לשמוע איזה שבת זאת ומה הסגנון של החברה שמגיעים?א"י זה קשה


פאלפונים ליצירת קשרדוס

מארגן השבת-0524437811-דניאל.

אני-0586981788

יש מצב שאני יגיע לשבת בבני ברקיהדות=דרך חיים

אני גר רחוב מבני ברק אז אני אפילו יוכל לישון בבית חחחחחח

אבל האמת שאני פחות  צריך את זה אני מכיר הרבה מאוד חרדים הייתי בעשרות טישים

ולמעשה אפילו אתמול השלמתי מיניין לאדמור שמול הבית שלי 

תהיה גם שבת הפוכה? שחרדים יכירו דתיים לאומיים?שמש אא


יש כמה בעיותדוס

1. אנחנו מוכנים לארח אותם?? כאילו יש אנשים שמוכנים לארח את החברה האלו. כמו מקום לינה מאורגן מקומות הארחה אצל משפחות??

2. אני לא חרדי אז איני יודע כמה ירצו לבוא למרות שנראה לי שהבעיה 1 עומדת בעינה.

3.תוכנית מעניינת אין לנו בשבילם(לפחות לא אצלי בשכונה. מה הם יעשו כל השבת??

4. אין אף אחד שאני מכיר שמוכן לארגן שבת כזאת(אני לא המארגן של השבת הזאת ולא מעוניין לארגן).

 בהצלחה

 

יש כאלה, בעיקר בישובים ביו"שמרדכי
בס"ד

אם אני זוכר נכון זה אפילו אותו המארגן שמארגן את השבת הזאת. אדם תותח! דיברתי איתו באחת השבתות שהוא הביא ישיבה חרדית לישוב שלנו.
^^^^^^^ כי אם אין זו סתם התנשאותחליל הרועים
אבל היוזמה יפה שאפו
אין שבתות כאלו גם לבנות?אנונימי (2)
החליטו לעשות גם לבנות בפרשת פקודי יש מקום ל5 בנות.דוס

הפעילות תהיה בהפרדה.

להרשמה:0586981788-נועם

עדכון לשבתות היכרות עם החרדים.דוס

המטרה:

להפגיש בין שני הגישות, להכיר את החרדים לא מעיני התקשורת, ולראות האם יש אמת בכך שהם לא הולכים לצבא, להכיר את הזרמים בתוך החברה החרדית(חסידים ליטאים), לראות שהם עובדים ולא פרזיטים ועוד.

התקיימו שני שבתות בעז"ה אחד בשבת ויקהל בבני ברק ואחד בשבת פיקודי בירושלים.

הפרטים על השבתות בקישורים הבאים:

20160227213524.docx-ויקהל-בני ברק.

20160227213544.docx-פקודי-ירושלים.

 

תותח! בהצלחהצבי-ליזציה


יוזמה ברוכה. הלוואי והייתי יכול לבואמרדכי
שכוייח!עוגי פלצת


הייתי. היה שבת ממש מיוחדת! מומלץ מאוד!יהדות=דרך חייםאחרונה


למה אתם לומדים תורה?אריק מהדרום
ואל תגידולי "לשמה" מי שאומר את זה נפסל והעונש יהיה להסביר מה זה לשמה.
לשמהעוגי פלצת
מה השאלה? לשם התורה
אנחנו צריכים להפגש שובאריק מהדרום

סתם כדי שתהיה לי עוד הזדמנות לבעוט בך.

בטשה ביהעוגי פלצת
זה בשלבים אני חושב..אילתי
בהתחלה בירור דרך, בניית השקפה, ידיעת תורה והלכות .. ואחרי שאתה מגיע לשלב של ה'לשמה' אתה תדע לבד מה זה
כי זאת מצווה שצריך לקייםיוני
אז מדי פעם... כמו שאר המצוות...
כי זה לימוד רצון ה' בעולם.בן-ציון
ע"י התורה אני יכול להידבק ב"ה דרך השכל, וכך אדע גם איך לקיים את שאר המצוות בצורה טובה יותר.

זה מה שאני יודע כלומר בשכל.
מבחינת הרגש- זה עושה לי טוב, וככה אני מרגיש קרוב יותר לה' וככה אני שמח יותר
להוסיף לקח ופלפול, ולא לקנטר ולהתגאותתרחיב לבי

[אז מה אם ר' חיים מוולוז'ין אומר שזה לשמה, אני לא אמרתי את זה...]

 

האמת היא שהם חיינו ואורך ימינו, ואין לנו שיור רק התורה הזאת.

אחד הדברים הכי אינטימיים זה לשמוע את הקב"ה לוחש לך מה הוא רוצה,

ואנכ"י - אנא נפשאי כתבית יהבית...

כי יש מצווה דאוריתא ללמוד תורהdavid7031


יש גם מצוה מדאורייתא להקים מקדשאריק מהדרום


אדרבה, בעז"ה, שנזכה לקיים את זה בקרוב מרדכי
בעצם אמרת "יש מצווה מהתורה ללמוד תורה".בן-ציון
אבל אם אני לא אלמד תורה איך אדע שצריך ללמוד תורה?

לכן כשאתה קטן מלמדים אותך בכוחקמנו ונתעודד

בס"ד

 

וזו אכן הבעיה בדורות האחרונים כשיש כ"כ הרבה אנשים שפיספסו את השלב ההתפתחותי הזה...

לשמהזה אני

לשם קיום מצוות. "לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא", זו מבחינתי תורה לשמה המעלה הגבוהה ביותר ללימוד התורה. 

שהרי נאמר "אם בחוקתי תלכו ואת מצותי תשמורו"

רש"י על המקום אומר "אם בחוקתי תלכו יכול זה קיום מצוות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו? הא מה אני מריים אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה"

בד"כ נוטים ללמוד את הרש"י הזה ולדרוש עליו את כל הדרשות של תורה לשמה, ושוכחים לגמרי את הרש"י הבא:

"ואת מצותי תשמרו הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"

ז"א סיבת הלימוד היא בראש ובראשונה קיום מצוות. "תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"- אנחנו בעולם של עשייה בו צריך לעשות.

לימוד התורה היא ההיכי תימצי לעבודת ה' ולקיום המצוות. 

ובפשטות זהו לימוד תורה לשמה - לשם קיומה. ולא ללמוד לשמה= ללמוד רק כדי ללמוד (אולי זה טוב, אבל זו לא תורה לשמה וזו לא המעלה הגדולה שבלימוד תורה).

אפשר לראות את זה בכל הראשונים והאחרונים - כולם למדו כדי לפסוק הלכה בסוף. המהר"ל תוקף בחריפות את שיטת הפלפול שבלימוד.

בעז"ה שנזכה שקויים בנו "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"

 

כתבת יפה בן-ציון
כדי להתקרב אל הלשם שבו ואחלמה
כדי לזכות במידות טובות ובפרט ענווה
כדי לקרב את הגאולה
כדי לבוא מוכן לשיעור
לבוא מוכן לשיעור זה חשובאריק מהדרום


לשמהקמנו ונתעודד

בס"ד

 

עִנְיַן תּוֹרָה לִשְׁמָהּ - לְשֵׁם הַתּוֹרָה. כִּי מְצִיאוּת הַחָכְמָה הוּא רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּפֹעַל, וְהיא מְצִיאוּת יוֹתֵר נֶחְמָדָה וּמְעֻלָּה מִכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהֵחָשֵׁב, וְאֵין הַחִסָּרוֹן כִּי-אִם מִצִּדֵּנוּ, שֶׁמִּצַּד הֱיוֹתֵנוּ שְׁקוּעִים בְּגוּף אֵין אָנוּ מַכִּירִים כָּל עִנְיַן גֹּדֶל וְחֹזֶק וְעִלּוּי מְצִיאוּתָהּ. וְחָכְמַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הִיא הַגִּלּוּי הָאֱלֹהִי כְּפִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַבָּא מִצַּד עֲבוֹדָתֵנוּ וְתַלְמוּדֵנוּ. וְהִנֵּה כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה הוּא מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת מְצִיאוּת חָכְמָתָהּ מִצַּד נַפְשׁוֹ, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ מִצַּד חִבּוּר הַתּוֹרָה לְנֶפֶשׁ זוֹ לָאוֹר הַנּוֹלָד מֵהִתְחַבְּרוּתָהּ לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, וְאִם-כֵּן הוּא מַגְדִּיל הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּגְדִּיל תּוֹרָה, הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר הוּא שֶׁיִּלְמַד הָאָדָם מִצַּד אַהֲבָתוֹ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי מְצִיאוּתוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמִכָּל-שֶׁכֵּן לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא וַדַּאי הַגְדָּלַת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּאוֹר כָּפוּל. (אוה"ת ב א [מתוך ויקיטקסט]).

 

אבל יותר מזה, "כי לכך נוצרתי", כי אני חושב שזה מה שהאל ציוה אותי לעשות. כי אני מרגיש שכל מטרת הקיום שלי היא לעשות מה שהוא ציוה אותי, וכי אני אוהב אותו ורוצה לעשות את רצונו.

לקדם את העולם חגי לנדסברג


לשמינפתלי הדגאחרונה

(סתם כי היה בא לי)

 

כדי להיות אדם שחי באופן ממשי את התכנים שהאל העביר לעולם. כדי לקיים את הצו האלהי.

אז למה בעצם הלכתם לישיבה?אריק מהדרום
כדי לבנות לעצמי עולם פנימי לפני החייםנפתלי הדג

מעין שלב ביניים בין הנערות לבגרות שאני מתעסק בו בעניינים של פנימיות שעליהם אוכל להסתמך בשנים שיבואו ויהיה בהם פחות זמן לפנימיות ולבנייה.

אחרי משבר של "זמן חורף" (שיעור א')בן-ציון
איך מחזקים את כוח הרצון בכללי, ובלימוד ספציפית?
מחפשים חידושנפתלי הדג
משהו שלא נגעת בו בעבר. הלימוד של אחרי המשבר הוא לימוד שונה מהלימוד שלפניו, יותר מודע לעצמו, יותר 'מחוספס'. במידה מסוימת התמימות של תחילת שיעור א' אובדת, וזה לא רק לרעה.
אחרי המשבר זה הזמן לברר עם עצמך איזה לימוד מתאים ונכון *לך* ולהתמקד בו יותר.
אתה צודק. אני כבר מרגיש את זה...בן-ציון
סדר יום מגוון ודורש, עם הרבה חברותותצבי-ליזציה
מגוון כדי למצוא חיבור, ודורש כדי להפסיק להתקע
לרוב זה היציאה, אחרת איך עברת??alezish

תלוי בבנאדם

יהיה אחד שלימוד בנפש החיים ושיעורים על חשיבות התורה מהכיוון החרדי יעזרו לו

 

יהיה אחד ששבוע בעלי או בשבחר ושיעורי ראבק יעשו לו את הקטע

 

ויש אחד שההבנה שזה הדרך בחיים יעשו לו את זה

 

כל אחד זה עולם אחר...

 

 

 

תעשה את הבירור הזה עם עצמך, הוא חשוב.

למה אתה לומד, מה אתה מחפש בלימוד שלך? לכמה זמן אתה עומד לעשות אותו?

 

בהצלחה

 

תודה, אחשוב על זה בן-ציון
אתה צריך לשבת ולתכנן מראש שבוע שבועייםעוגי פלצת
של לימוד בעצימות בינונית

עם הרבה צ'ופרים וכך וכך מטרות בלימוד
(לכתוב: כמה עמודים, כמה תוספותים, עמודים במשנ"ב,
כמה זמן קצות ושב שמעתתא, וכמה רמב"ם)

מתוך החלטה שאתה זורם לטוב ולרע עם מה שקבעת
ואין כאן מקום התחרטות, עד מוצש הבא

וכמובן שההישגים בפועל לאו דווקא כמו הציפיות
אבל רושמים אותם גם בפנקס, מדי יום

אפשר גם לשמור מקום לתובנה אחת ביום בשולי הפנקס
(שיפור/שימור השיטה שבחרת)
בתובנות תעיין במוצש


בסוף רואים את ההישגים במוצש,
רואים שקצרת יבול מסויים השבוע ואתה מאתגר עצמך
לקצת יותר בשבוע הבא.
זה גם נותן לך תמונה יותר ברורה של מי נגד מי
ואיך לתכנן לזמן ארוך


ככה זה. בהתחלה נשימה עמוקה, להיות רובוט או חייל.
בלי הרצון עדיין.

אחרי קצת זמן רואים שיש תפוקה
וזה מעורר סיפוק ורצון לשמר ולשפר
לשאול את עצמך מה המטרות שלך בלימוד ומה הולך להיות שונהא"י זה קשה

הפעם

אין קסם...לך דומיה תהילהאחרונה

יש הרבה דברים שמצטרפים לעזור, אבל בשורה התחתונה צריך לשבת על הכיסא וללמוד. בהתחלה קשה, גם בהמשך, אבל אין לזה תחליף. יש גבול לכמה האדם יכול להיות נפעל, באיזשהו שלב הוא חייב לעבור להיות הפועל.

 

איך לעשות את זה, זה כבר פרטים והעצות הן אישיות, אבל בבסיס צריכה לבוא ההכרה הזאת.

מקובל ששביאיסטים באים לשבושים? אם כן איפה?כי אין פיסבוק


בישיבה התיכונית בה למדתי יצאנו לשבו"ש כבר בשביעיתמרדכי
עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך ט"ז באדר תשע"ו 08:32
בס"ד

אומנם זה לא היה שבו"ש רגיל, אלא יותר הכרות עם עולם הישיבות, אבל ממה שאני זוכר מעטות הן הישיבות שלא הסכימו לקבל אותנו בתור שביעיסטים.

כיום, לפחות לישיבה בה אני לומד כעת, מגיעים גם שביעסטים ושישיסטים שרוצים קצת להשתחרר ולשנות אווירה ואין אם זה שום בעיה. להפך. יגיע אלינו בעז"ה בחור שנה הבאה שהגיע בשישית וכבר סגר אצלנו
רוב הישיבות מקבלות...someone

אבל קוראים לזה גלות ולא שבו"ש... לפחות בישיבה שבה אני לומד

תלוי על איזה תקן הוא נשלחמרדכי
בס"ד

גלות, למיטב הבנתי, זה תלמיד ששולחים אותו לישיבה על מנת לשפר את דרכיו. אבל אם זה סתם כי התלמיד רוצה לטעום טעם של ישיבה אז לא נראה לי שזאת ההגדרה של גלות.
שביאיסטים?איזדרכת

שביעיסטים...

כן, בכל מקוםלשם שבו ואחלמה
חוץ מעטרת כהנים (לפחות פעם...)תרחיב לבי


באים אלינו גם שביעיסטים...אנונימי (2)

ויש גם לפני.

בוודאי! יש אצלנו שני שמיניסטים שלומדים כברצבי-ליזציה

וזה אידיאלי ויש לנו ניסיון בזה.

 

ברוב המקומות מקבלים שביעיסטים, רק תבואו לזמן נורמלי ותשאירו רושם רציני, כמובן.

אצלינו לא יוצאים לשבושים בשביעית, אבל אני יצאתי עצמאיתאביחי מנחם
הר המור לא מקבלים..אל ההריםאחרונה


הגבול של ''לא הביישן למד''פלוניאואלמוני
באיזו תדירות נהוג ליגש לראש ישיבה לשאול?

אישית חשוב לי ליצור קשר עם אנשים גדולים, ומאידך ''אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד'', דהיינו אע''ג דלא הביישן למד, אולי מספיק לשאול חבר או מקסימום את הר''מ של השיעור.

אשמח לקבל עצות/הנהגות שלכם כפי מה שנהוג בעולם הישיבות בכלל ואצלכם בפרט.
אני ניגש כל פעם שיש לי שאלה..אילתי
שקשורה אליו. באופן כללי הוא די עסוק אבל לפעמים מלווים אותו הבייתה. תלוי באופי השאלה. לך ע"פ העצה של יתרו, שרי אלפים וכו'
לי לקח הרבה זמן לפתוח בפני רה"י שלי דבריםמרדכי
בס"ד

אבל אחרי כמה פעמים גם זה נגמר והיום אני מתייעץ הרבה, גם בדברים שלאו דווקא קשורים ללימוד ולישיבה אלא גם כל הנושאים שאני ו\או אישתי צריכים.

אבל בהתחלה זה בהחלט מובן לחשוש ולהתבייש.
הרבה ככל האפשר, תן לו להגביל אותך הוא מספיק בוגר....לשם שבו ואחלמה
אני תמיד שאלתי את הגדולים ביותר שיכלתי
הרבה ככל שיכלתי
ובמבט של שנים לאחור אני רק
מצטער שלא עשיתי את זה יותר
מה המטרה שלך?אדם כל שהוא

זה נשמע שהקשר עם ראש הישיבה הוא המטרה, והשאלות הם האמצעי.

זה נכון?

 

איזה שאלות אתה שואל אותו - שאלות בלימוד? שאלות הלכתיות? התיעצויות אישיות?

נגעת בנקודה חשובהפלוניאואלמוני
האמת היא שיש כמה אנפנין בזה:
• קודם כל, חשוב להיות קרוב לת''ח. חז''ל אומרים שבשביל להדבק בשכינה זה רק להתחבר לת''חים (ע''ע כתובות קיא
• חוץ מזה, הראש ישיבה מן הסתם גבוה משכמו ומעלה מכל העם, והתשובות (הן בגמ' הן בהלכה וכיו''ב) הן יותר עמוקות ובטוחות.
• מטרה שלישית - כשארצה להתייעץ איתו או לפתח איזה קשר אף לאחר צאתי מהישיבה, חשוב לי שהוא ידע (שאני קיים ו)קצת עלי ויסביר לי פנים
כמה שיותר..איש השקים
כמה שיותר. בקרוב אצלי...תרחיב לבי


תלוי מי הואצבי-ליזציה

תלוי כמה תלמידים יש לו. לפעמים כדאי לחפש את הזמין ולא את הגדול ביותר.

אין נוהגHakuna.Matata

זה תלוי בהרבה גורמים ומתשנים ותקופות וסגנונות..

 

מצא לך את דרכך שלך בטאקט ובנעימות..

לפעמים זה מזיק לשאול יותר מדיי שאלות את הראש ישיבה.דבג

אדם צריך לפתח שיקול דעת עצמי וזה לא בריא להיות יותר מדיי תלותי.. שאלות חשובות אפשר לשאול גם כדי ללמוד את צורת החשיבה כדי שכשאתה תצטרך להכריע זה יעזור לך אבל לא להגזים ולא לפתח תלות חלילה

זו לא רק שאלה של תדירות..אדם כל שהוא

קודם כל, תחשוב קצת על השאלה לפני שאתה שואל אותו, ואפילו תנסה לברר בעצמך.

יש לזה שלושה יתרונות-

 

1. יותר מכובד ביחס לרב, שאתה לא מזבז את זמנו על שאלות שעם טיפת מחשבה היית להגיע לתשובה שלהן.

2. זה שומר על החשיבה העצמית שלך, שלא תתנוון.

3. ככה תוכל ללמוד מהרב יותר. אם אתה שואל את הרב שאלה הלכתית, אחרי שהרקע ברור לך, אתה יכול ללמוד ממנו לא רק מה הוא פסק, אלא גם למה הוא פסק. וכן למה הוא הבין את הסוגיא כפי שהוא הבין, וכדומה.

אם את מתייעץ בהתייעצות אישית, אחרי שחשבת בעצמך, אתה יכול להציג את הההתלבטות בצורה טובה יותר, ולקבל תשובה טובה יותר.

 

דבר שני - התחשבות. לשים לב האם הרב נראה ממהר, או שהוא רומז לך שאין לו זמן כרגע.

^^^^פשוט. ישר כח!תרחיב לבי


זה מאוד תלויזה אני

תלוי באופי של ראש הישיבה.

תלוי איזה שאלות.

אני ניגש המון לראש הישיבה לשאול שאלות. וכאשר מדובר בהתייעצות שהיא יותר עמוקה אז קובעים שיחה.

 

תלוי איזה שאלותטוביה2אחרונה

שאלות של "לימוד" אני הולך למי שיודע בלי לטרוח להטריח את הגדול 

שאלות שנוגעות לעניינים אישים אני הולך לרב שמכיר אותי טוב 

ושאלות שיש להם משמעות ציבורית אני מתיעץ גם אם הרב שלי

 

נ.ב. יש כמובן חריגים 

היה לי מקרה שבו 20 דקות לפני סוף הסדר היו לי כמה שאלות - ולא היה שם אף משיב אז הלכתי לראש ישיבה, ואחרי שהוא ענה אז הוא תחיל לשאול אותי מה שלומי וכו' ואני חסר דינסטנס שכמותי ישבתי ודיברתי איתו בערך שלושת רבעי שעה ודיבורים וסיפורים וכו' אחר באו אלי אנשים לשאול על מה דיברתם כל הרבה זמן (היתי שיעור א)

באיזה מצב רוח צריך למחות את עמלק?רנן ציון

מחיית עמלק היא אחת המצוות אותן צריך לזכור ויתר על כן לא לשכוח. כתוב שמי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים. מכאן יכול לנבוע שצריך להתאכזר לאכזרים. אני מציע פרשנות אחרת בוודאי לא צריך לרחם על העמלקים. אבל גם לא צריך להתאכזר אליהם יש למחותם מתוך שמחה כמו שאנחנו שמחים בפורים. לא מתוך כעס חלילה אלא מתוך שמחת המצווה לשמה.

הגמרא במגילה אומרת את זהמאיר.
רק הפוך. ..
ואר"י מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו ? לפי שאין הקב"ה שמח בפתחו של רשעים ואמר רבי יוחנן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כי כל הלילה? ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר הקב"ה משה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?
(מגילה י: למטה)
מצטט מהזיכרון לא בטוח מילה במילה
אבל המפרשים מסבירים שזה בגלל שאז עמ"י היה ככל העמיםמרדכי
בס"ד

מצב שהשתנה לאחר מעמד הר סיני. וזה מתקשר להמשך המסכת (טז ע"א) עם הסיפור של המן ומרדכי שמרדכי בועט בו. המן שואל שהרי כתוב בפול אויבך אל תשמח ומרדכי עונה לו שזה מדובר על עם ישראל, אבל על רשעים כתוב "ואתה על במותיך תדרוך".
ועמ"י אמר שירה שהפכה להיות מרכזית מאודmatan

והיה קטרוג על צדקיהו(או חזקיהו?? אני מקווה שאני מדייק בשם המלך) שלא אמר שירה ולכן לא זכה להיות המשיח(ככה מחז"ל)

 

צריך לשמוח באיבוד הרשעים- "באבוד רשעים שמחה", ועדיין לזכור ש"ואהבת לרעך כמוך- ברור לו מיתה יפה(סנהדרין שם,שם), שמחה אמיתית של הטבה לעולם. כמו שכתב הרב אבינר בשו"ת- שצריך לשמוח בעת שהורגים מחבל שבא להרוג בישראל.
אבל לא להיות אכזריים.

עזים שבאומות, לא אכזריים שבאומות

 

 

את כל המצוות צריך לעשות בשמחהלשם שבו ואחלמה
מי אמר שעמלק אכזריים?
וגם אם גם,
אין אכזריות גדולה יותר מאשר להרוג אותם בשמחה
לא שייך פה שום "סופו ש"קמנו ונתעודד

בס"ד

 

"ונתן לך רחמים" ורמב"ן שם

מחיית עמלק מתוך שמחהטוביה2אחרונה

כלומר לשנוא אותם בכול לב ולהנות ולשמוח בהשמדתם 

אין שמחה בלי חלות והחלות לזה היא שנאת עמלק 

שמואל הנביא אומר כאשר הואר טובח את אגג "כאשר שכלה נשים חרבך - כן תשכל מנשים אמך" (מקור לרזי ברקאי על האמהות הערביות השכולות). השנאה והנקמה הם חלק מהמצווה - וכמובן שאתן גם השמה בהשמדת העמלק

 

נ.ב. אחד מגדולי חסידי חב"ד היה ר' הלל מפאריטש (מחבר ספר פלח הרימון) - ההתקרבות שלו לאדמוה"ז היתה כשהבטיחו לו ששם הוא יוכל ללמוד לשנוא עמלק באמת

 

נ.ב. כל האמור הוא כמובן בעמלקים הקדמונים וכו'

יש גמרא בסנהדרין דף קא שאומרת שהקורא פסוק משיר השירים ועושהיהדות=דרך חיים

אותו כמין זמר... מביא רעה לעולם.  רש"י מפרש: "הקורא בנגינה אחרת שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין שיר אע"פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו"

 

הראש ישיבה שלי סובר שלכן אסור לשיר שירים משיר השירים... 

אני עדיין שר ויש לי על מי להסתמך (בעל התניא שהלחין את קול דודי דופק) ועוד מלא רבנים ששרים שירים משיר השירים.

השאלה על מה הם מסתמכים. חיפשתי ולא מצאתיו!  

אשמח לעזרה איך לישב את זה

מפרשים שהכוונה כמין זמר שמנותק מהנמשלקמנו ונתעודדאחרונה

בס"ד

 

אלא קשור רק לתוכן המילולי, ואז ברור גם מה הבעיה דווקא בשרה"ש.

 

רש"י כנראה מסתמך על הגמרא שאומרת שאסור בכלל לקרוא פסוקים שלא בטעמים שלהם (לא זוכר איפה זה), אבל אנחנו לא נוהגים ככה.

~~~~ ביינישים ומחברות, ניקים וניקיות, קבלו אותו ~~~~חיוכים תשע"ו
מגניב... ניכנסתיחיוכים תשע"ואחרונה


איך מתארים ישיבה לשמיניסט?בן-ציון
אתמול ראש הישיבה שלי מהתיכונית היה פה בביקור, והוא שאל אותנו אם ולמי היינו ממליצים על הישיבה.

הבעיה היא שקשה לשים את האצבע על נק' ספציפיות. לכל אחד משנה דברים אחרים, אז איך יוצרים תיאור כוללני?
לכל ישיבה יש את הכיוון שלה ואת הנקודות המרכזיות אצלהמרדכי
בס"ד

אצל ישיבה אחת הנקודה המרכזית היא ללמוד עיון, ישיבה אחרת דווקא בכיוון של בקיאות והקפת ש"ס. יש ישיבות שמוגדרות כחסידיות ויש ישיבות שמוגדרות כליטאיות. יש ישיבות שמתרכזות על נושא מסוים ויש על נושא אחר. יש ישיבות גדולות ויש ישיבות משפחתיות יותר.

תסתכל על סדר היום ועל סדר הלימוד. מה מדריכים בישיבה, מה השאיפות ומה חשוב לישיבה שתלמיד יצא מהישיבה וזה מה שמגדיר אותה.
תאר את החוויה שלך בישיבה.לך דומיה תהילה

זה נכון גם בגלל שאתה לא מסוגל לתת תיאור קטלוגי קר של הישיבה, וגם בגלל שמה שהישיבה עשתה בך - זה התיאור הכי נכון. הישיבה היא חוויה, זה משהו כללי, שאי-אפשר לפורר אותו לכל-כך הרבה פרטים. זה מאבד את העומק ואולי אפילו מקטין. זה נכון לגבי הרבה דברים בחיים...

תהיה שוב השמיניסט שהיית לפני כמה שנים/עשוריםעוגי פלצתאחרונה

תנסה לחוות את הרגע הזה מחדש

 

מה היה גורם לאותו עצמך שהיית להתחבר לישיבה מסויימת

 

מה היה מעניין אותו יותר ומה פחות

 

מה זיעזע והחריד אותך בשבוע הישיבה ומה גרם לך להתעלף מגודל הוואו

אוףףאנונימי (פותח)

אני מרגיש שאני לומד עיון בבקיאות,

כאילו, אני לומד את הדף מקורות, ואת המהלך של הר"מ, אבל אני לא מפעיל את השכל בקטע של עיון, רק להבין את המקורות והמהלך..

 

לא יודע אם אני מובן, אבל זה ממש מתסכל!

עצות??

תאתגר את עצמך.בן-ציון
תחפש עוד מקורות, תשאל שאלות מעבר למה שאומרים לך (סיכומים עוזרים בזה.) וכמובן דבר עם החברותא והר"מ על זה. הר"מ בטוח ידע איך להעלות אותך

הייתה לי בעייה דומה בתחילת שיעור א'. בסוף הר"מ שלי החליף לי חברותא ושינה את המקורות שלי. עכשיו אני צריך להתאמץ כדי לעמוד בקצב.
עוד מקורות רק יזיקומאיר.
ולשאול שאלות מעבר למה שאומרים לך?

זה כל מהות העיון
אמרת לו תלמד עיון במלים שונות
למה יזיקו?בן-ציון
אם הוא מחפש בעצמו מקורות, ומנסה להבין אותם לבד- זה טוב.
כי מה שחסר לו זו החשיבה העצמית..אדם כל שהוא

ולא רק חשיבה של הבנת הנקרא, שאת זה הוא כנראה עושה כבר עם המקורות של הר"מ.

ומציאת מקורות לבד, זה נחמד, אבל עדיין לא עיון.

ולהתרחב על עוד מקורות יכול להסיח עוד יותר מחשיבה עצמית.

[אלא אם כן זה לחפש תשובות לשאלות שמתעוררות לו במהלך הלימוד, ואחרי שהוא מנסה לענות עליהן לבד].

אז צודק, טעיתי בן-ציון
לאט לאטצבי-ליזציה
אם אתה בשיעור צעיר, קח את הזמן. שכל של גמרא מגיע לאט לאט, ואז גם פורצות כל השאלות.
אם אתה רוצה באמת לפתח את השכלalezish

תקבל הכל בערבון מוגבל, כלומר תתייג את המהלך של הרב בתור מה הרב אומר בסוגייא, לא שאלו דברי הגמ'.

 

אפילו הייתי מעיז לומר שאל תיכנס לשיעור, או רק לשלב השאלות, תראה רק את הראשונים על הסוגיא ותנסה לשאול שאלות,
אחר כך תבדוק אם יש אחרונים על הדף שמדברים על השאלות האלו, אבל קודם כל לשאול.

תחליט שעל השורות האלה אני מתרכז כל הסדר בוקר עכשיו ואז הם יצוצו... לאט לאט תקשיב איך הרב שואל, תמצא את השאלות וממילא התשובות יבואו

מוכר לגמריmatan

תשתדל לשאול את השאלות של עצמך, מומלץ להבין היטב פשט הגמרא בפירוש עצמי מאשר לקפוץ לרש"י, ורק אז לראות
איך מסבירים הראשונים.
ההבדל בין לימוד בקיאות לעיון זה להחליף את השאלה "מה אומר X?" ל"למה אומר X את מה שהוא אומר?"
כלומר לא "מה הרא"ש כותב בסוגיה?" אלא "למה הרא"ש כותב ככה בסוגיא?" זה הבדל משמעותי שהופך את הלימוד

להרבה יותר מעמיק.
תן שם שמתמצת את הסוגיא, לא סתם שם- אלא הגדרה של הסוגיא הפנימית.

תנסה לכתוב לעצמך "פשט הגמרא על פי הרא"ש, הרי"ף, הר"ן, הנ"י, הרמב"ן, הרז"ה וכו'..." כל אחד כזה יכול להיות פשט

אחר לחלוטין בסוגיא.

זה יעזור לך להתחיל להיכנס לנושא.
 

יש כאן^^ הרבה עצות טובות...אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך י"ז באדר תשע"ו 16:15
 
ארחיב בנקודה מסויימת -

ללמוד גמרא, לנסות להבין לבד כל שלב.

ללמוד רש"י, האם הוא הסביר את הגמרא כמו שהסברת? האם הוא הסביר אחרת? (אם כן, למה?) האם הוא חידש לך משהו?

ללמוד את קושיית תוספות - היא הייתה קשה לך לפני? האם אתה מצליח לענות עליה לבד? 

ללמוד את תירוץ התוספות, מה בדיוק הם עונים? האם זה מובן לך? האם זה משליך על הבנת הסוגיא מעבר לתשובה לקושיא? 

למדת רמב"ם - הפסק שלו יוצא מהסוגיא כמו שהבנת אותה עד עכשיו? אם לא, איך הוא הסביר את הסוגיא?

 

בנוסף - נסה לשאול בעצמך שאלות כמו "מנלן? "היכי דמי?" [אין צורך לעשות את זה בארמית דווקא, גם לשאול "מה המקור?" או "מהי המציאות שעליה בדיוק מדברת עליה הגמרא?" זה בסדר..].

אתה באמת מבין את כל המקורות היטב?לשם שבו ואחלמה
אתה מבין מה כל אחד מהם אומר בצורה מדוייקת?
כל מילה ומילה?
איך כל אחד מבין את הגמרא?
בדיוק את הקושיות והתשובות?
אם כן לא יכול להיות שאין לך קושיות והשגות
ואם לא אז תדע שבעיון כל ההבדל נמצא בפרטים הקטנים, בדיוק המדוקדק,
זה הפתח לכל המהלכים החדשים וההבנות והעומק,
סדק קטן, ענן קטן בהבנה שאתה לא מוותר לו ואז מגלה שכשאתה מנסה ליישב אתה מגלה הבנה חדשה והירה הרבה יותר,
או לפחות קושעות משמעותיות
הבסיס: מהי שיטה א, מהי שיטה ב, מה המחלוקת, מה שורש המחלוקתתרחיב לביאחרונה

למה אביי לא הסביר כרבא,

איזה חיסרון יש בהסבר של רבא (שתמיד מגיע אחרי אביי),

למה רש"י לא הסביר כתוס', איך הוא יתרץ את קושיותיו?

מצ"ב דף נחמד, שאין לי מושג מי כתב אותו, ויכול מאוד לעזור.

20160227224107.pdf

 

בהצלחה צדיק!

מה אתם עושים פה? ביטול תורה!אריק מהדרום
כספי המיסים שאני משלם ואולי גם כספים שאני תורם ישירות לישיבה שלכם זה לא בשביל שתהיו פה!
לכו ללמוד עצלנים!
התורמים לישיבות שלכם לא משלמים ממרצם וזיעתם כדי שתגלשו כאן.
בברכת אחלה חודש אדר שיהיה לכם.
ארי"ק.
זו תורה במובן הרחבעוגי פלצת
בהזדמנות אפתח פה את הדיון שכבר שנים
רובץ על לבי, לאמור:
מהי תורה?
גמרא בעיוןמאיר.
אם כואב הראש אז אגדתות
ואפשר גם קצת תנ"ך
תן מבט חמור סברצבי-ליזציה
החיים מורכבים
אני לא חושב שתלמידי הישיבות הם רובוטים שמסוגלים לתת 100%משה

איפה עובר הגבול? לא יודע.

והדבר הכי נוראאריק מהדרום
שאני נכנס עכשיו מלא לפורום נוגה סתם!!!!!!!!##
למה סתם?צבי-ליזציה
אני נוטה להסכים עם משהמרדכי
בס"ד

כל אדם צריך את הפינה שלו שבה הוא משתחרר מהשגרה. לא רק בחור ישיבה, כל אדם צריך את האתנחתא שלו מהלימודים באונברסיטה או מהעבודה, או סתם מהפעילות היום יומית.

השאלה היא המינון, ומתי. אם הוא עושה את זה בזמן ההפסקות הארוחות, אז הוא לא מבטל כלום. אבל גם אם בזמן הסדר הוא יוצא לרגע להתאוורר, אין בזה שום בעיה. בדיוק כמו עובד שמקבל משכורת ומציץ לרגע בחדשות לראות מה קרה.

מה גם שמטרת הפורום היא לא התבטלות של ביניש"ים אלא מקום בשבילם להתייעץ, ואם יש איזה משבר או חילוש דעת אז זה מקום בו הם יכולים לקבל אוזן קשבת וניסיון לקבלת עזרה.

אדם שמשתמש במינון הנכון ובזמן הנכון לא גוזל אף אחד ולא פוגע באף אחד.
הפסקת צהריים שלוםצבי-ליזציה
שלום שלוםאריק מהדרום
הפסקת צהריים שלך נמשכת עד 20:25????
אני בהכנות לחתונהצבי-ליזציה
אייכס בי'ינשים!!!!!!!!!יהודי שמח מאוד

איזה בינ'ושים הולכים כאן איכס

זה עושה לי בחילה!!!

איך אתה מדבר????? גם הם יהודים!!!!!!!אריק מהדרום
יהודים שעושים לי בחילה!!!יהודי שמח מאוד


נשמח לשמוע מה אנחנו עושים שכ"כ מעורר בך בחילהמרדכי
מביינשים בתגובותיהודי שמח מאוד

כל תגובה אתה רואה שבייניש כתב אותה!!!

 

בתור מי שמקבל מאות מחמאות על בסיס יומי,עוגי פלצת
מחמאה כזו לא קיבלתי זה עידן ועידנים!!
בסה"כ זה הגיוני בפורום המיועד לכך. לא?מרדכי
אספנו את כולם לפורום מבודד כדי שלא יפריעו לךעוגי פלצתאחרונה
ואתה בא גם לפה להתלונן?!
בבקשהפלוניאואלמוני
איך מוצאים חברותא כשבאים לישיבה (במיוחד באמצע זמן)?
גם באמצע זמן יש חבר'ה בלי חברותות שישמחו לאחתמרדכי
בס"ד

חוץ מזה שאנחנו עכשיו בזמן של לפני גיוס אז גם כך חברותות מתפרקות ויש הרבה שינויים.

בהצלחה.
פעם,*צועד*
היה לי תפקיד של שד כן.
שמנו לב בישיבה שהרבה אנשים לא אוהבים לפנות לאחרים לבקש חברותא.
אז מינינו כמה אנשים ששידכו בין דורשים לדרושים..

בכל מקרה, אתה צריך עזות. להציף את זה שאין לך חברותא כמה שיותר. גם להגיד לחבר בחד"א יכול בסוף מאוד לעזור!
להציף להציף ולהציףalezish

אצלינו הבעיה היא הפוכה, איך מוצאים את המתאים בלי יותר מדי פאדיחות...

אצלינו שמים מודעה בלוח מודעות. אפשר לשאול את הר"מלשם שבו ואחלמה
ואם הוא לא יודע אפשר לשאול את ראש הישיבה, אם הוא מעורב
^^^רעיון מעולהעוגי פלצת
תמיד היה לי יותר קל לכתוב בלוח מודעות
מאשר להתחיל לדבר עם אנשים
יש ישיבות שזה ממש פועל כךמרדכי

בס"ד

 

אני זוכר שהייתה תקופה שאחד הרמ"ים אצלנו הציע לאחד התלמידים גם לעשות את זה ולתלות שלט שהוא מחפש חברותא. 

קמפיין רשתעוגי פלצת
אשמח שכל ישיבה תעזר פה בפורום ונזכה בכך להגדיל תורה ולהאדירהמרדכיאחרונה
בינתיים כאשר אתה לומד לבדעוגי פלצת
נסה לגשת לאחרים שלומדים לבד ולדבר בלימוד

"היי, אתה שבתגרי לוד!!! בא לפה הרבה? "

ראה בזה סוג של שבירת המידות


ככה תגשש במצאי הקיים של הנשמות הבודדות
בבית המדרש
תקראו משהו מהתניא פרק לזעוגי פלצת

והנה המשכה והארה זו שהאדם ממשיך ומאיר מהארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו ועל נפשות כל ישראל היא השכינה כנסת ישראל מקור כל נשמות ישראל כמו שיתבאר לקמן (בפרקים מא' ונב') על ידי עסק התורה נקראת בלשון קריאה קורא בתורה
פירוש שעל ידי עסק התורה קורא להקדוש ברוך הוא לבוא אליו כביכול כאדם הקורא לחברו שיבוא אליו וכבן קטן הקורא לאביו לבוא אליו להיות עמו בצוותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי חס ושלום
וזה שכתוב (תהילים פרק קמה' פסוק יח') קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: