יש הבדל בין בתי המדרש, לפחות בסדרי העדיפויות והחשיבות.
שנית שהמדד הוא לא רק כמות הספרים אלא גם האיכות שלהם.
אם נסכם את הטענה שלך,התורה החרדי עוסק בעיון ישיבתי למדני בריסקאי, ואילו עולם הישיבות הדת"ל שייך אידיאולוגית לדרכי לימוד אחרות, הלכה מחשבה ועוד, ולכן נקודות ההשקה ביניהם מעטות, וככל ששיטת הלימוד תלך ותתקדם בעקבות האידיאולוגיה, הם יתמעטו.
[יש כאן שתי נקודות חשובות שאדלג עליהן - תכלית הלימוד, והאם ועד כמה יש וצריך להיות חיבור בין עיון ישיבתי להלכה].
אבל, עולם התורה חרדי רחב הרבה יותר, ונקודות ההשקה הם רבות יותר. וגם למי שמטרתו בלימוד היא הדרכה מעשית ורוחנית לחיים, יש הרבה מה לקחת ממנו. הכוונת החיים על פי הדרכת התורה, דורשת התייחסות להרבה מאוד דברים מהלכות נטילת ידיים בבוקר, ועד שאלות של ריבית בהשקעות בנקאיות, נזקי שכנים על פי ההלכה, שאלות הלכתיות של אתיקה רפואית ועוד.
לכל הדברים האלה, יש התייחסות על ידי תלמידי חכמים הן מהציבור הדת"ל, והן מהציבור החרדי.
יש הרבה מאוד עיסוק בהלכה, בוודאי בציבור החרדי הספרדי, שזהו מרכז לימוד התורה אצלו. [ספרים - ספרי הרב עובדיה, ילקוט יוסף, שו"ת שמע שלמה, מנוחת אהבה, שו"ת עטרת פז, ועוד ועוד].
וגם בציבור החרדי האשכנזי, יש הרבה מאוד עיסוק בהלכה, וגם שם יש הרבה מאוד ספרים, הן ספרים שמלקטים ומסדרים, והן ספרים שעוסקים בבירורים הלכתיים, במגוון גדול של נושאים. [דוגמאות - שש"כ, שו"ת שבט הלוי, פסקי תשובות, אורחות שבת, שו"ת מנחת אשר, דרך אמונה על רמב"ם זרעים].
גם בתחום המחשבה יש ספרים בציבור החרדי (אם כי, נראה לי שיחסית לציבור הדת"ל, התחום פחות פורח).
הרבה מגדולי התורה של הציבור החרדי הם פוסקי הלכה מובהקים (למשל הרב אלישיב, ויבדלו לחיים הרב קנייבסקי, והרב קרליץ).
ומאידך - האם העיסוק במציאת המקורות בחז"ל של דברי הרמב"ם, שנמצא בספר יד פשוטה, איננו נושא ששייך לציבור החרדי?
גם הרב קנייבסקי עסק בכך, (ויש לו ספר של ציוני מקורות כאלה - קריית ספר), וגם בכולל של חב"ד (הוציאו ספר 'מראי מקומות לספר משנה תורה הוא היד החזקה'.). לדעתי, הספר יד פשוטה עשוי להועיל ללומדי סוגיות בעיון, המעוניינים להבין את שיטת הרמב"ם. וכן ספרים נוספים עשויים לשמש את הציבור החרדי, ובחלקם נעשה באמת שימוש, לפחות בחלק מהציבור החרדי. נניח, הרב עובדיה מזכיר רבות את ספרי הראי"ה והרב עוזיאל בהלכה, בכמה בתי מדרש חרדים ראיתי משניות עם ביאורו של הרב קהתי ועוד.