פורום תורת חיים בעוז (עמוד 111)

לדעתי זה דבר מאוד חשוב, כי זו אחת הדרכים להראות לחניכים קצת השקעה. כשעושים סתם פעולה, לא תמיד אפשר לראות כמה הושקע בה, אבל בצ'ופר תמיד אפשר לראות, אפילו אם הוא עשוי במחשב (כמו שאני עושה, בגלל שהכתב שלי לא משהו ואין לי אחיות גדולות...), עם קצת השקעה זה יכול להיות ממש יפה.

כשאני עושה צ'ופר זה בדרך כלל סתם איזו אימרה או משפט שקשור איכשהו לפעולה/אירוע. לדוגמה, פעם עשיתי ערב נעליים, ועשיתי במחשב פתק קטן שכתוב בו "אל תשפוט את חברך עד שתיכנס לנעליו" ועשיתי את זה בפונט יפה וצבעים שונים לכל אות.

אני חושב שהצ'ופרים שהכי טוב לקבל הם צ'ופרים אישיים, דבר שלא עשיתי אף פעם. נראה לי שאם חניך רואה שעבדת על צ'ופר רק בשבילו, זה יעשה לו מה זה טוב על הלב.

 

שנה טובה, ומצטער אם פגעתי פה מתישהו במישהו,

אורי

מ 1-10

הייתי אומרת 8 זה באמת חשוב.. אבל לא כל כך חשוב.. יותר חשוב להשיקע בפעולה מאשר בתוכן.. מידי פעם כן לעשות צו'פרים ובאמת להשקיע... לענ"ד..

איזה סוג צו'פרים אנחנו אוהבים?.. נראה לי נשאל איזה סוג צו'פרים החניכות אוהבים?.. חחח בד"כ תמיד עדיף שזה יהיה מצורף עם אוכל..חח

חשוב לעשות צ'ופרים כי זה גם קושר לחניכים כי כשנותנים זה מחבר וגם החניכים מרגישים את זה גם אם בפועל הם זורקים ת'צ'ופר הם מרגישים שמשקעים בהם..

חניכות שלי אוהבות בעיקר צ'ופר עם איזה אוכל חמווווד או איזה קיץ' אחרת זה לא שווה (מפונקות!)

חשוב כעקרון לא לתת יותר מדי כי אז הצ'ופר הופך להיות סתם משו רגיל

עדיף לתת קצת ומושקע

והכי כיף לקבל מושקע לא משנה באיזה צורה

לא חושבים שרוב החניכים מגיעים הביתה (וזה במקרה הטוב. במקרה הרע זה כבר בדרך הביתה...) ופשוט לוקחים את הדף שהשקעתם עליו כ"כ (איזה השקעה זה לעשות כל אות בצבע אחר! יפה לך!!)

ו- זורקים אותו לפח?! (כי תכלס מה יש להם לעשות עם זה?)

 

זה גם מזכיר לך מה היה בפעולה

 

לגבי זה שחניכים זורקים...זה תלוי עד כמה הם מעריכים ת'מדריך

בלי קשר לצ'ופר...

 

אם אתה רואה שזורקים את הצ'ופרים שלך

משמע שהם לא עד הסוף מעריכים את ההשקעה שלך

וזה אומר שיש לך על מה לעבוד בחודש או בחודשיים הקרובים

החניך\כה יותר מקבל\ת את הפעולה

שזה חשוב לעשות צ'ופרים. אבל עם גבולות! לא יותר מידי מפוצצים ולא כל פעולה! (כי ככה פחות מעריכים..)

אני כבר לא מדריכה

(כבר 3 ימים!!!)

ככה שאין לי על מה לעבוד עם החניכות שלי בחודש חודשיים הקרובים...

אבל גם ככה לא היה לי מה לעבוד בקטע הזה איתם כי דווקא היה לנו קשר מצוין!

וכתבתי ככה בהגזמה כדי לנסות לעורר דיון...

(מה שכתבתי שם לא באמת חניכות שלנו היו עושות זה לא היה עלי אישית..)

קיצור אז נראה אם יש כאן מישו עם דיעה שונה ממה שאמרו עד עכשיו..

הדברים שאמרתי גם יכולים להיות מיוחסים בכלליות ולא באופן אישי

בתור חניכה אני רואה את השקעת המדריכה גם בהכנת הצ'ופרים ולכן אני מאוד שומרת עליהם

זה חשוב לעשות צופרים--אבל יש גבול...

אם הצופר הופך להיות החלק המרכזי בפעולה שלך--משהו פה לא בסדר...

מידי פעם זה נחמד לעשות צופר מוקע במיוחד...כי החניכים רואים את ההשקעה...אבל לא תמיד...

 

 

באיזה שהוא שלב הם קולטים שמשקיעים בהם (לפעמים זה רק אחרי ההדרכהה או שנכנסים להדרכה הם בעצמם) חוץ מזה זה חשוב גם מבחינתך תעשה את המקסימום מה שיעשו עם זה הפסד שלהם...

שלעשות צ'ופרים, אבל לא תמיד, ככה הם מעריכים יותר... וכשיושבים על צ'ופר צריך די להשקיע בו כי לסנילים (כמוני...) זה הדבר היחיד שעוזר לזכור את המסר והפעולה...

א. זה ממש לא הדרך להראות השקעה!

ב. חבל על הזמן, יש דברים הרבה ויתר חשובים להפנות אליהם תהשקעה.

מה שכן, צ'ופרים פרטיים, מכתבים ודברים אישיים, מאוד מאוד כן!

אני בתור חניכה מאוווד שומת על צ'ופרים. אבל אם מדריכה לא מביאה צ'ופר זה לא אומר שהיא לא משקיה....

אפשר לעשות פעם בהרבה זמן צ'ופר קטן ונחמד. אבל באופן כללי הכנת הרבה צ'ופרים יוצרת מסר שגוי.

אנחנו צריכים להתמקד בחינוך, בפעולות ובמילים - לא בצבעים של הבריסטול או משהו כזה. גם השימוש בקלישאות וסיסמאות על צ'ופרים הוא לא חכם במיוחד.

 

עוזיה.

בעזהי"ת

 

אינלי כח לקרוא פה הכל-

אבל לדעתי זה חשוב, וברור שיש טעם- נגיד לי, בתחתית הארון, עומדים 2 קלסרים גדולים כאלה מלאים מלאים ניילוניות עם המוני צ'ופרים, ממויינים לפי נושאים. וזה י-ע-י-ל ברמות, אחד הדברים היותר יעילים שיש לי. ובנוסף ישלי עוד 2 קופסאות נעליים מלאוווות צ'ופרים כאלה של נוסטלגיה: עלון של הסניף, בדיחה פנימית של השבט וכאלה.

ועכשיו למה זה חשוב- זה מראה לחניכה שישבת בבית והכנת לה משהו, זה נותן מזכרת כזאת- אתם יודעים איזה כיף זה לשבת בבית, לפתוח קופסא ולהזכר בכל מה שהיה לשבט?!

 

איזה סוג צ'ופרים אנחנו עושים? משתנה. לפעמים, לשבתות ופעולות- זה דף עם אימרה או קטע קצר שקשור.. לפעמים זה משו מושקע יותר, [בעיקר כשהמד"שית שלי מכינה אותם..], ואז זה יכוליות כל דבר, בערך. [מפריחי בועות, ערכה לטיול מוצלח, משו אישי לכל אחת, וכאלה..]

 

איזה סוג אנחנו אומרים שהכי טוב לקבל? אני כחניכה- הכי אהבתי את הצ'ופרים האלה עם הקטע החזק, או המשו השנון..

בעזהי"ת

 

אבל, כמה שזה חשוב- ממש ממש לא בכל פעולה. שבת פעם בשלוש שבועות בערך, זה הכי טוב. אחרת הם יתרגלו לפינוק, נגיד השבט שלי- באיזשהו שלב, בתחילת הפעולה כבר היינו שואלות אם יש צ'ופר- אם יש, רצינו אותו כבר בהתחלה. ואם אין, אז 'כל הפעולה לא שווה' וזהו..

ניראה לי 260 ולשבט זרעים והגבורה 150 (שנת התשס"ט)

כשגדולים זה מעלה יותר נקודות למחשבה ויותר משפיע

שבט גדול ניקרא מעפילים הראה (כיתות ז' ח') כדאי שיתפסו את זה בזמן הנכון שזה יותר ישפיע מאשר שהם כבר "מכירים את זה" ואז הם לא מקשיבים ומפספסים...........

זה מתיא ניומן?

צדיק , מה זה אומר?

 

 

שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל!

שווה נעיצה.

 

ובאמת נעצתי, אבל אף אחד לא ראה.

 

אז הורדתי, ועכשיו כולם שמים לב

 

מדהים ומההמם!

בס"ד

אבל אני כבר לא מאמינה לכותרות של "אח.." חחח

סתאאם ישר כח גדול על הד"ת..

אבל אפשר דברים יותר קצרים |מתחנן|....?!?

שנה טובה

אפרת

אגב , 
היה (ו - יש) סיכום למטה בתגובה שם בשרשור...

 

 

אפילו שראיתי רק עכשיו...

ואני באמת כ"כ מצטערת ואני יודעת שיש פה אנשים שפגעתי בהם! אני ממש מצטערת! יהי רצון שתהיה לכולנו שנה מלאה ופוריה!

וממש ממש סליחה מכולם ובמיוחד ממך!!!!

תהלה

שנה טובה ומתוקה לכולם...

נגמר מהר מידיי...

מזל שיש עוד יו"כ...

[אין על התפילות של הרב הנדלר!!!!]

מלא סניפים בכלל לא מקבלים אותו!!
אז... אחרי שנקבל- נתלונן על הפורמט.

אם ימצאו עוד כמה שמוכנים קצת להשקיע או פשוט להקטין ת'עלון-אבל רק קצת...

ואז להפיץ לפי סניפים ולא לחכות שהם יבואו לקחת , כאילו-למה ש"עלון שבת" יקל את ההפצה -בכל מקרה יצטרכו לשלוח איכשהו לסניפים?!?

(אני יודעת שאנחנו בבית מקבלים עלון כל חודש בדואר...אולי צריך פשוט לעדכן ת'רשימות של מי ששולחים לו?! יש לי חניכות שרוצות מאד שישלחו להם ולא ידענו איך גורמים לזה....) 

בעז"ה

 כשהקק"ל ממנה את זה.

 

 

לנושא השרשור אני מנוע מלהתייחס ברגעים אלו.

זה מקל על ההפצה והופך את העלון לקרי...........

כי רק לראות את האורך של הכתבות בט"ש כבר עדיף לסגוררררר

בעז"ה.

 

אני מנוע מלהגיב בפומבי, כל עוד לא אדע סופי.

 

אבל - הורדת מדורים וקיצור כתבות זה משהו שונה.

אבל גם לי עכשיו לא נראה אקטואלי.

זה לא כתבות שמתאימות לשבת.

 

בכל אופן,

אם יהיה, אני אחראי על פינת ילדים!!

בעזרתו יתברך.

סליחה על הבוטות- אבל זה פשוט רעיון דפוק!
זה יהפוך לעוד עלון של שבת... וזה גם לא יקל על התפוצה...

לדעתי הט"ש במתכונת הנוכחית שלו פשוט מצויין.
זה מעודד את האנשים לכתיבה, לעומק, מחכים לזה חודש שלם...
יש בו המון מעלות שאין לי כח אפילו לפרט...

ורק מהתגובות שאני רואה פה אני מזדעזעת...
הכתבות נראות ארוכות מידי אז אין חשק לפתוח? לאן הגענו?
זה באמת מזעזע. תחשבו על זה.
הכתבות לא באמת ארוכות.
אנחנו פשוט נהפכנו להיות דור של צ'ופרים.
מה זה?
איפה העומק? ההרחבה של הדברים?

[אני יודעת. זה לא באמת קשור לנושא. אבל היה חשוב לי להגיד את זה.]

 

דור של צו'פרים הכוונה קיצור תהליכים נכון?

יופי.. אז..

את משתמש באינטרנט? טלויזיה? פלאפון? טלפון?..

כל אלו הם גם קיצורי תהליכים למה את משתמש בהם? תהיה מציאותית.. אנחנו בדור של קיצורי תהליכים.. ולאנשים אין סבלנות לשבת ולקרוא כתבה ארוכה שהיא יותר אולי מעשר שורות..

אנשים רוצים קצר ולעניין... וככה מתחילים לקרב טיפין טיפין לא צריך לעשות פוזות ולהפציץ בדברי תורה.. אם אף אחד לא קורא את זה מה הטעם?.. צריך להתחבר לעם.. לא?..

 

 ט"ש לא עשוי רק מקובץ דברי תורה! יש שם דברים עמוקים ואיכותיים שהם לא מה שאת קוראת להם "דברי תורה".

 

אני יכול להגיד לך שיש הרבה שקוראים את זה.
להתחבר לעם זה אומר לעשות עיתון עם איכות ירודה בשביל שכולם יתחברו אל זה? לדעתי הדבר הרצוי זה- לעשות איתון איכותי עם הרבה דברים תורניים, ובע"ה שכמה שיותר יתחברו לזה.

 

קיצור, מסכימה עם שירה חדשה.

בעזרתו יתברך.

סתם להשכלה כללית- טלוויזיה מטמטמת את השכל. מרוב חסרונות ואפס תועלת אני אפילו לא רואה סיבה למה לכלול את זה באותה שורה עם שאר הדברים.

אין לי בעיה עם דברים שמקצרים תהליכים וחוסכים לאדם בזמן. באמת.
יש דברים שהופכים את החיים לנוחים יותר. וזה מקובל. לא חייבים לחיות כמו האדם הראשון.
סבבה לי לגמרי לכבס במכונה ולא לצאת לנהר... סבבה לי גם לבשל עם גז ולא להתחיל לשפשף אבנים...
בדברים החומריים אין עם זה שום בעיה!
[כל עוד זה לא פוגע במידות. אבל זה באמת חריגה מהנושא.]

אבל בדברים שקשורים לנפש האדם, למהות שלו, לנשמה?
אני באמת מזדעזעת. נראה לי אנחנו לא מבינים כמה זה חמור.
את משווה בכלל בין צ'ופר עם איזה משפט מפוצץ לעומת מאמר?
לעומק את קוראת פוזות?
את יודעת מה זה שהיום אנשים לא יודעים לפתוח ספר?
ילדים כבר לא קוראים. הכל ויזואלי. הכל רץ להם מול העיניים. זה פשוט גרוע.
וזה כבר לא קשור רק לרוחניות. זה גם תרבות.

זה באמת מזעזע אותי. מחר אני אשתדל לכתוב לך ולהבהיר את זה אם זה עדיין לא ברור.
כי כרגע אני סתם מזדעזעת מול המחשב...

[ובקשר לרעיון האחרון-
אני יכולה בקלות לסתור את זה.
אבל זה קטע טכני לגמרי. אני לא רוצה לערבב בין זה לבין דיון מהותי וחשוב.]

בעזהי"ת.

 

מלכתוב פה לא יצא כלום. מעבר לכך שלכיוון הכללי- פחות כמות, יותר איכות אני במידה מסויימת מסכים.

 

יצחק.

 

הוא אמר לי שזאת תהיה בדיקה ראשונית

לשירה חדשה -

העלון באמת עושה חושך בעיניים כשפותחים אותו

צריך פשוט לשפר את העיצוב שלו

כי זה לא נעים לראות כ"כ הרבה כתוב אבל כשכבר קוראים זה פחות משנה...

סה"כ העלון הזה חשוב מאוד...

 

יצחק בתור עורך יש לך יותר השפעה מאיתנו

לכן כשיו כשאתה רואה את רוח הדברים אתה יכול להגיד ליאיר

שהחברה רוצים שהעלון ישאר באותה מתכונת

 

שנה טובה =)

בעז"ה.

 

מה תהיה בדיקה ראשונית ?

 

 

חברים מאיפה? מהפורום? ההנא"ר לא מי יודע מה מחבבת אותו.

אנחנו תנועת נוער!!!

נוער מוביל - ההנא"ר עושה תכנית ת'דברים שהנוער לא יכול

העלון הוא עלון של התנועה כלומר של הנוער

אז...אם החברה בפורום שהם חברי התנועה חושבים משו

אין דבר כזה לא לחבב את זה. נקודה.

 

יש לך כח והשפעה תשתמש בהם

 

הבדיקה היא אם זה הולך בתור עלון לשבת אז סבבה אם לא ינסו משו אחר

ניסוי ותהייה...

בעז"ה.

 

ניתן לסדר דברים באופן שונה..

 

לענ"ד, עלון, מתאים יותר מעיתון.

 

יותר מתומצת, יותר זול, יותר נעים לקריאה, כייף להחזיק, וכייף להראות לחבר'ה.

ואך תדאגו, זה שהקטינו את העלון, לא אומר שלא יהיה לכם מקום לכתוב,

אני בטוח שהרב למפרט ימשיך כמו קודמיו בתפקיד, לרדוף אחרי אנשים כדי שיואילו בטובם,

למלא את החמש דפים האלו..

 

מי יודע, אולי צימצומו וגיוונו של הט"ש, יועיל במשהו, ויעזור להחזיר את המוטיבציה לאנשים לכתוב ולקרא,

אותו.

 

ואגב, מורנו ורבנו, הרב למפרט, נתן לי הצצה נדירה לגירסא החדשה - ואין מה לומר, מהמם!

אז... אל תדאגו!

 

חג שמח ממש!

 

 

אני לא מבין למה ההנהלה החליטה לעשות שמחת תורה ביפו. הרי כול חבריא ב' נמצאים בישיבות ואף אחד לא יוכל לבוא חוץ מחבריא א' ואז זה יהיה לא רציני

 

כלומר יש- הולכים לישון באיזה בי"ס אחד, ששכחתי את שמו, משלמים 50 ש"ח- מחיר שווה לכל נפש. [אני כמעט בטוחה.. הכל פתוח לשינויים] זה כולל אוכל שינה ושמירה, וההסעות כנראה יהיה במחיר אפסי כלשהוא, אם בכלל.

הולך להיות חשוב ומפוצץ, נוכחת כל אחת ואחת חשובה!!!

בס"ד

ורק חב"ב שרוצה (ומעטים כאלו) נשלח ליפו...

זה לפחות מה שאנחנו עושים

שנה טובה

ובצלב"א

אפוש

ממש שכוייח!!

הרב מרדכי צמח בן מזל

ישראל יוסף בן רות

בת ציון בת פריידל עליזה

זיווג: חיה בת עליזה

 

תזכו למצוות!!!

 תזכו למצוות

תמר בת מיכל.
ורדה בת רחל.
הלל בן שרה.
צופיה דיצה בת יעלה.

 

בס"ד

אידל אילה בת אסנת

אפרת בת אסנת

זה דורש המון השקעה אבל ניתן לעשות קצת פחות מושקע וזה יוצא גם טוב...

 

לוקחים כדור של רובה מוציאים ת'אבקת שריפה קודחים חור בבסיס של הכדור ליד הפיקה

מכניסים שרשרת ברזל כמו של הדיסקיות וכותבים מצטער אם פגעתי וכו...

 

או שאפשר פשוט לקחת רק קליעים ולהכניס לתוכם פתק עם כל מה שרוצים לומר

שיהיה חג שמח

בעז"ה.

 

נסו לפתח רעיונות קצת. לאחרונה זה הולך, אבל רק אחרי שנה שאתה מדריך.

 

 

אני צריך להעלות חומר מהסמה"ד.

בס"ד

השאלה אם הן תשתפנה פעולה...היא מגניבה ממש...

מטרת הפעולה: החניכה תבין כמה קשה להשיג "מלך בשר ודם"...וע"י זה תבין כמה למען האבסורד קל לנו היהודים לדבר עם מלך מלכי המלכים (תפילה).

זה פעולה שבנויה על "חפש את רוה"מ"

בהתחלה עושים להן כל מיני משימות שע"י עשיתן מגלים כל מיני פרטים על רוה"מ (בנימין נתניהו).

באחת המשימות הן מגלות את כתובת "בית רוה"מ " או למשל את שמות הילדים שלו וכו...(תוכלי לקבל את המידע הזה ע"י חיפוש בויקיפדיה למשל...)

בסופו של ... הן צריכות להתקשר לבית רוה"מ ולבקש לדבר עם רוה"מ...(144 , בית רוה"מ וכו..)

חשוב מאוד!-באמצע הפעולה לביים שיחת טלפון שבה יודיעו למדריכה על "חברה שלה" שנפצעה בתאונת דרכים...ואז הולכים איתן לבה"F הקרוב / סתם מוציאים ספר תהילים ואומרים פרק...

כמובן שהן ל-א תצלחנה...

ואז מעלים דיון "למה קשה כל כך לדבר עם רוה"מ" וכו..

ואז מקשרים עם כמה קל היה לנו לדבר עם הקב"ה..

הקיצר אני מקווה שאת ההמשך תביני לבד

ב"הצלחה

בצלב"א

אפוש

 

בס"ד

אחחח זה נראה כאילו הן לא תצלחנה לומר פרק תהילים

פחחחח

בס"ד

ותודה לחברה שלי על העזרה והרעיונות....זה לא רק אני

בע"ה אני מקווה שאגיע...

יש לי שיעור נהיגה בשעה 6.

 

למה אם לא... סתאם! בעז"ה תגיע...

מצחיק... בדיוק עברתי טסט ביום חמישי האחרון...

מה מקומו של הפורום?

למה הוא נחוץ?

אולי נוותר עליו? (אני רוצה להדגיש, שאין כוונתי, לפורום במתכונתו המעורבת בפרט. אלא לפורום כל שהוא,
                      של אריאל/תנועת נוער אחרת.. האם צריך בכלל פורום לתנועת נוער?? זה השאלה..
                      בבקשה, בואו לא נעסוק בשאלה של נפרד ומעורב..)

בעז"ה

 

גם מקום ביטוי זה חשוב, אז למאי נפקא-מינה?

 

בעז"ה

 

ויהיו/יש כאן שאלות שאין אצל תנ. נוער אחרות.

בע"ה

 

אפשר להתלונן ולקטר.

ואפשר להתלונן ולקטר אבל לעשות עם זה משהו..

 

לענ"ד, גם אם את\ה באופן אישי לא יכול לפעול מכל מיני סיבות, חשוב להביע דעה כיוון שיש כאן אנשים שקוראים, מתרשמים ופועלים!

 

יש כאן לא מעט חבר'ה שפועלים בהנהלה בכל מיני תחומים, וחשוב שהם ידעו מה שאנשים אחרים חושבים שצריך לתקן, לעשות ולפעול למענו. זו דעתי.

 

 

 

לא קשה למצוא את מי שרואה בפורום מפגש של חברים מתנועה,

ומצד שני גם את מי שחושב שהוא במה טובה להעברת פעולות ועד לדיונים בנושאים שונים שקשורים להדרכה, לתנועה, לחב"ב, וכו'..

 

בקיצור,

כל אחד והגישה שלו.