פורום תורת חיים בעוז (עמוד 38)

או לפחות לפי מה שרגילים באזור שלה ללכת.. לא פחות מיזה!!

שזו תנועה כביכול דוסית יותר.

הרבה יותר ממה שנדמה לנו.. תארו לכן את המדריכות שלכן שהייתן בגיל של חניכות שלכן הולכת עם קצר..? לא מסתדר בראש נכון..?

היום לא כל כך.

 

דבר שני -אין שום בנים בתנועה. מדריכה שנמצאת בסניף בחצאית קצרה, לא מחטיאה אף אחד.

דבר שלישי -אף אחד לא מושלם

דבר רביעי -
לא כולן רואות את כללי הצניעות אותו דבר .בעוד שהבנים (וההלכה במידה מסוימת) מחשיבה יותר את הבולט, הרי שאצל בת מכוסה = צנוע. בת מרגישה נעים ללכת במכנס ליד בנים, אבל בנים לא מרגישים נעים מזה. אותו דבר לגבי בגדים אחרים שבנות מרגישות חופשי ללכת ואת הבנים זה מביך שזה לידם.

 

עוד..?

ובפועל שהמדריכה מתנהגת אחרת. אני לא אומרת עכשיו שמדריכה צריכה להיות מושלמת - מדריכה היא בן אדם בדיוק כמו החניכה וגם למדריכה קשה להתכוון ממש בתפילה או ללכת בצניעות וכל אחת והקשיים שלה.. אבל צריך לעשות את ההשתדלות שלנו, כי בסופו של דבר - את דוגמה בשבילן, אז אם חניכות יראו אותך הולכת עם קצר הן ילמדו שללכת עם קצר זה בסדר כי אם המדריכה הולכת עם קצר אז מותר.

כדי להעביר פעולה על תפילה לדו' את לא צריכה שהתפילה שלך תרקיע שחקים אבל את כן צריכה להתחבר לנושא של הלהתחזק בתפילה ולעשות את המקסימום שלך...

בע"ה

 

(לי לא היתה בעיה עם דוגמא אישית - הייתי מדריך חוץ )

 

קודם כל - יש בעיה שישנה סלחנות כלפי עברות מסוימות ולעברות אחרות - הסלחנות היא אחרת. ב

ברור שהסלחנות לעברות משתנה ממקום למקום, ובגוש עציון סולחים לעברות אחרות מאשר ביצהר או מעבר לכביש בהר ברכה. בעוד שישנם יישובים שמדריכה עם מכנס לא תזיז למישהו משהו, יש מקומות שההורים יתערבו אצל הקומונרית או אצל יוסי.

 

 

בקיצור: כל חברה דתית סלחנית לעברות, למצוות ולדברים אחרים.

 

מההבנה הזו, אמרתי את מה שאמרתי: רבש"ע מתחשבן עם כולם, אבל הזדעזעתם ממה שאני כתבתי. למה? כי יש כל מיני חברות דתיות, שבהן זה פחות חמור מאשר, למשל, ביטול קרבן הפסח - שבעיני זה עברה חמורה מאוד, בחברה הדתית של בני ברק יש סלחנות כלפיה.
 

 

עכשיו  -לאיזה דברים אנחנו סלחניים? האם צניעות האישה יותר חשובה מלשון הרע? לא ברור בכלל.

 

[הנקודה של הדוגמא האישית שהזכרת הזכירה לי בדיוק את זה: מדריכה דוסית שתלך לא צנוע, תשדר לחניכות שזה בסדר, ולמעשה -אם היא בסדר בשאר התחומים זה אולי אפילו הרבה יותר חמור, כי "המדריכה הדוסית שלי היא..."].

 

כל עוד המדריכה אומרת מדי פעם לחניכות "אני יודעת שאני לא בסדר בזה" - אני לא כ"כ רואה בזה בעיה, בפרט שבדרך כלל זה לא בדברים חמורים (העולם לא יפול אם המדריכה תגיע בשרוול קצר לסניף, מצטער. לא בטוח שאפילו מישהו יסתכל עליה בדרך]

 

ולגבי הכותרת:
 

כן, אפשר להגיד את זה על כל עברה שהיא, כי אף אחד לא מושלם, ואכן זה דמוגיגה. בכל מקום צריך להקפיד דבר ראשון על הגבולות של החברה שעוד לא נפרצו (במקרה הזה, בתנועתנו הקדושה- צניעות),  ואח"כ גם על הדברים האחרים.

 

עם זאת, אני אישית לא החלטתי לי על מה אני מעוניין שבחברה הדתית בה אני אחיה יקפידו. האם על השרוולים של המדריכה, או שמא על הדיבורים בתפילה? האם יקפידו בה על כבוד בתי המדרש, או על איכות התפילה בהם?

 

ועוד ועוד ...

סלחנות במובן שאתה מתאר לעולם ראויה לגינוי.

 

אתה לוקח מצב קיים עגום ועושה ממנו אידיאל,

דווקא בתנועה שמנסה לפרוץ הלאה ולרומם את רוח הנוער (היכן שניתן!

התפקיד של תנועת הנוער היא לא לפרוץ דרך היכן שהציבור נתון בקיפאון מדי,

אלא לחזק את הנוער בנקודות שאפשר לחזק. אתה מוותר על הקרב מההתחלה)

 

 

כתבת דברי אנתרופולוגיה מעולים,

אבל לא אנתרופולוגים אמורים לחנך אלא מחנכים.

"מדריכה שנמצאת בסניף בחצאית קצרה, לא מחטיאה אף אחד"?!

אנחנו רוצים להיות צנועים כי זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו, כי זו ההלכה, כי ככה אנחנו מבטאים את עצמנו באמת... אפשר לומר הרבה תשובות. אבל מה שבטוח- אנחנו לא צנועים בשביל 'לא להחטיא'.

 

 

לגבי המשך הדברים- צריך להבדיל בין העשייה בפועל לשאיפה. אם המדריכה בעצמה לא שואפת לערך מסוים, היא בוודאי לא יכולה לחנך אליו. אם היא שואפת ונתקלת בקשיים בדרך- זה כבר משהו אחר..

כולנו מחנכים לבית המקדש, לכמה הוא חשוב - ואנחנו לא מקיימים את זה! למה? כי יש מכשולים במציאות. וזה שעכשיו אנחנו לא זוכים לקיים, לא אומר שאנחנו מדברים מהפה לחוץ.

אבל כמובן, אדם ששואף באמת- מנסה לגבור על המכשולים. לא מספיק רק לשאוף באוויר. וכל אחד נמצא במקום אחר, כמה הוא רוצה וכמה הוא מוכן להקריב בשביל הרצון שלו. וכאן המקום לשיקול דעת, האם הרצון אמיתי ומתבטא במעשים.

 

ועוד הערה קטנה וחשובה- יש כאן לא רק את הערך המצומצם של צניעות או תפילה, אלא את הערך של שמירת ההלכה. האם אני שומר הלכה או מוותר עליה בשביל דברים אחרים? וכאן גדלה עוד יותר השאלה- עד כמה אני רוצה את זה?..

אז ברור שמדריכה צריכה ללכת עם חצאית מתחת לברך וחולצות שלושת רבעי

מדריכה צריכה ללכת צנוע ולפי כללי הצניעות, לפני הכל כי ככה ה' והתורה ציוו!! ורק אח"כ כי היא מדריכה....

גם אם היא לא מרגישה מחוברת לכללים האלה, היא צריכה כי היא מדריכה, שליחת ה'. בכל דבר שבא לנו לחפף צריך לזכור את זה.

אידיאלים כשהיא בעצמה לא עומדת בקריקטריונים המתאימים.

אם ככה,

אז אני לא יכולה להעביר שום פעולה על תפילה.

או על אהבת ישראל.

או על שמחה.

או על עבודת ה' מכל הלב.

 

כי אני לצערי לא עומדת באףאחד המדברים האלה במקום שאותו אני רוצה להעביר לחניכות שלי.

 

 

כולנו בניאדם. אפחד לא מושלם. ואם כל אחד יומר לשני רק דברים שהוא מושלם בהם, חבל.

לא. אני עובדת עלזה.

גם חניכות שלי צכות לעבוד עלזה.

בואו נעבוד עלזה ביחד!!

 

 

***אני חושבת שמדריכה צריכה ללכת בצניעות קודם כל מהיותה בת לעם ישראל.

התגובה שלי היתה לא על הדיון הכללי פה, אלא על מה ששוקוניל כתבה.

בו?

בערך המהמם של השמחה,

בתפילה הכוונה,

באהבת ישראל..

בעוד מליון ואחד דברים.

ובאמת יש סיכוי שאני יעביר על זה פעולה לחניכות שלי. (בעעע )

 

אבל אני לא נמצאת במקום מושלם מבחינת הדברים האלה.

אני ממש לא תמיד שמחה, גם אם אני מאוד משתדלת.

הרבה פעמים התפילה שלי לא בכוונה, גם אם אני מאוד רוצה.

 

אבל אני לא חושבת שזה מונע ממני להעביר על זה פעולות.

 

בעזהי"ת

 

אבל צריך להיות בה. במקום נורמטיבי. כשהנורמה נקבעת לפי ההלכה ולפי מנהג המקום [וכן, 'מנהג המקום' זה לא 'לחץ חברתי', זה מושג הלכתי.]

 

למשל.

אני לא בנאדם שאפעם לא עצוב. אבל אני גם לא דיכאונית. יש בי מקום של שמחה ברמה ממוצעת;

אז אני יכולה להעביר על זה פעולה.

אבל לכל אחד יש את הנקודות שלו יותר קשה להם.

לי למשל קשה עם תפילה. לא תמיד התפללתי, ואני לא מתכוונת ל'לא התכוונתי' רק. הייתי במקום שהוא יוצא מהנורמה בחברה שבה אני נמצאת בנושא הזה; לכן מעולם לא העברתי פעולה על תפילה.

 

 

 

 

אבל אני עשיתי השבת על הרב.

לקחתי את הפסקה הזו- ועליה עשיתי.

 

"האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך. אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי. האיש הישראלי מחויב להאמין, שנשמה א-להית שרויה בקרבו, שעצמותו כולה היא אות אחת מן התורה. ואות מן התורה היא עולם מלא, ההולך ומתרבה לאין שיעור, כי אפילו להתפשטות הרוחנית של גרגר חול אחד ג"כ אין מדה וקצב, ולא יכילו שנות האדם לבאר את כל המון החקים המיוסדים בחכמה ומשולבים בדעה וגבורה נוראה שבקרבו. וקל וחומר העם צריך בכללו להאמין באמונה בהירה ונלהבת מאד בחייו בנטיותיו וללכת בהם בבטחה, אז ידע איך משתמשים לאורה של תורת חיים"(אורות התורה י"א, ב')

 

זאת פסקה שלמדתי הרבה בשביל להעביר עליה,

וביחד איתן הבנו את הפיסקה ואת הרעיון שלכל יהודי יש נשמה טהורה וגבוהה

ולכן כל יהודי חייב להאמין בעצמו שהוא טוב,

ומשורש נשמתו תמיד ישאף לטוב, גם שנראה שלא כך בדיוק הם המעשים שלנו..

קיצור יש לי עוד המון להרחיב על זה, אז אם רוצה עוד הסבר- אוסיף בש"א..

סה"כ הפיסקה הזו מאוד מאפיינת את הרעיון והרוח של הרב.

 

פעולה יפה ומומלצת...

ולשואלים- עשיתי לשבט נאמן כבוד

מן הסתם חבר'ה יעזרו לך

אני אשים את זה בעוד מקומות, אל דאגה..

 

התחלתי כאן כי זו התנועה שאצלה הטור.

אין לי טעם לחזור על מה שכתבת.. זה כתוב מדהים ברור וכלכך נכון...

היה מושקע ושווה וראו את זה ממש!! התוכן, הפעיליות השוות..

וכל הפרטים הקטנים..

תודה!

אבל באופן כללי היה טוב
צוות מטבח, היה כיף חיים

בס"ד

 

*מקשיבים..' 

נשמות!

מחילה אם חפרנו יותר מידי; באמת שהשתדלנו שלא..

והיינו ממש שקטות יחסית!..(ע"ע 'הנה רמב"ש',מסע פסח..)

 

הרכז ביטחון/אש היה אחד בשם רפאל אאל"ט..

מישהו יודע מה השם שלו ואיך אפשר ליצור איתו קשר?

 

--

-'כן,כן מי חלם שכל מורל יהפוך להיות של רמב"ש,

רמב"ש תפסיקו להעתיק מורל,

קנא-יות!'..

 

-קובי וקרמבו!!..

 

-המרפאה.

הציליני נא!!!!

(היו לי בתיק יותר דברים מאשר שם..אפילו הבאתי להם כמה דברים..)

 

-הודיה זגורי.אלף זגורים לא יצליחו להעיף אותי!!

 

-מעין עולם הבא,דורדוראט אחרי גיחה!..

כל המתענגים בו,יזכו לריח נפלא!!!

מחבלי סירחון,יצלו לרווחה!..'

 

-כשח' פוגשת את א' הביתאלניקית....

 

-צוות בניהתשע"ה/ו,אנחנו נהיה שם!!

 

-מעגל רמב"ש-גב"ש

 

-חינהה!!

בלונדינית,בלונדינית,אבל לא רואים כלום!

 

-זליה כפרעליה!!

(וגם פטרו,רק שלא ישמע..)

 

-את המדריכה שלה?

לא,אני החניכה..

!.אהה..

 

-מעל"ז!

כפרעל הסניף הזה!!!

 

-ה'שרפה'.

העיקר הלכו הארבע טונות שעושנו במקום בטוח(!)..

 

-אליקים רמב"ש ינצחו בסיירות,טני נה ני ני ני ינצחו בסיירות!!

 

-..עף לכן הפוני,תאוכלו רק מקרוני!

מקוררר!!!

 

-את קופה!

(חצי שבט לאאא..

 

-איזה פנענע זה לחשוב שהלכת 9 ק"מ ולגלות שהלכת 14.

איזה פנענע זה לעזור לחובש להבין למה יש צורך בהקפצה.(אחת מהמדריכות ה^ שלנו! )

איזה פנענע זה לעבור ליד הודיה זגורי,יוסי ורדי,רכז הביטחון,מפקדת המחנה ועוד כמה בלי שיקלטו שאתה יחף (כל אחד בהזדמנות שונה)..

איזה פנענע זה לגנוב מהמדריכה שלך את השק"ש שלה לאורך כל המחנה..

איזה פנענע זה לשגע את הרכשי"ת ושק"שית

איזה פנענע זה להקים מאהל צמוד לגב"ש,לאכול ליד גב"ש,ללכת מאחורי/לפני גב"ש,לעבור ליד גב"ש,לעקוף את גב"ש..

איזה פנענע זה להגיע הבייתה ולאכול לארוחת ערב..פיתה ושימורים! (מתוך בחירה..)

איזה פנענע זה להתקלח במים קרים,סתם כי אתה מתגעגע לשוקת.

 

 

ישר כח עצוווום לכל המארגנים והעוסקים במלאכה!

שהקב"ה ישכפל אתכם!!

 

 

 

את המדריכה שלה?

לא,אני החניכה..

!.אהה

 

 

חולעלייך!!!

בס"ד

 

את יודעת כמה פעמים זה קרה לי?!..

 

כפרעליכן,הייתן מדהימות!!

אתן לא מבינות כמה כיף היה לי איתכן!!!!!! D-:
פשוט מחנה הורס, ומגבש תנועתית (זה היה נשמע טוב יותר בראש שלי ) כולכן מקסימות ופתוחות בטירוףף גם למי שאינה נמנית מסניפכן היקר, התותח, השפיץ וכו'.. וזה באמת כיף לגלות שאני מוכנה לעוד כמה ימים שם, בקטנה
בכל אופן, איך יודעים שהיית במחנה?? כשאת חוזרת הביתה ונלחמת עם עצמך על זמן התייחדות עם המים במקלחת! (או שזה קרה רק לי? ) הייתי חושפת את עצמי אבל.. כל הכיף פה זה הדיסקרטיות ותכל'ס, אחרי פאדיחה כזו עדיף שלא
חניכוות? הייתן אדירווות! באמת! תנצלו את זה עד הסוף כי אני כבר באווירת פרידה מבאסת מכל החברות בתנועה שכבר עוזבות...  איך מתמודדים???? (חייבת להפסיק להכיר בנות מנעלהבה) בקיצור, באמת שהיה מטורף!!
ו..אולי ניפגשש עוד שבועייםםםם B-)

יאללה חוויות!! !

היה פעילויות ולא הלכנו כמון זומבים!

אבל הכי שווה היה ביום האחרון שאנחנו קטפנו בצל ללקט!

שנה הבאה סיירת!

'קוראים לזה פג"ז, קוראים לזה המלך, 

כשכל התנועה כורעת לנו ברך'

 

מי משוגע? סניף פג"ז על סמים

אני כבשה אומרת מה, אני מסניף חיזמא.

מעפילות פג"ז נאבדות כל היום טנינייניי נאבדות כל היום.

"           "     כבר עשו ת'סיירות, טניניניייי כבר עשו ת'סיירות!!!

 

המרפאה, ה-מקום לבלות בו!

 

חוזרים בוכים מהגיחה ומגלים שנולדה אחיינית

נאבדנו בשני הלילות של הגיחה,

פעם אחת 4 בנות מסכנות, סניפים אימצו אותנו, שיא החמודים..

ופעם אחת כמעט כל השבט..

 

הלכנו פווולים!!!!!!!!

במסלול של יום שלישי חצי שבט היה חולה אז חזרנו למאהל

קיצר, היה מטורף!!!

 

חרשנו אדמה השקענו ת'נשמה
בונים פה חממה זה עניין של אמונה
מחנה פענענע הכל פה זה שכונה נה
עף לכן הפוני תאכלו רק מקרוני-מקורררר

יזה כיף לחזור הביתה!!! הלכתי ברחוב ואשכרה שיפשפתי עיניים וציפיתי שהרחוב יחזור להיות יער עם יוטות...!!!

אהההה!!!! המים החליפו צבעים במקלחת!!! צהוב ואז אפור ואז שחור ואז י ר ו ק ! ! !

היה כיף להכיר פווווווול בנות חדשות!!!

היה מ ט ו ר ף ! ! !

באחד האירועים של התנועה שכל הסניפים עשו מורלים היה סניף אחד ששר בתור מורל "אתם עירוניסטים דפוקים!" וראיתי שגם החניכות היותר קטנות למדו מהן (ברצינות! ראיתי חניכה בניצנים שרה את זה!!)... וסליחה, זה שאני לא חיה על ביישוב הופך אותי לדפוקה! אני מבינה את זה שזה רק מורל ולכן לא לקחתי את זה ללב.. אבל באמת שימו לב לזה!

את נשמעת פחות... הנקודה שלי היא המרחק ש2 הצדדים תופסים מרחק אחד מהשני. לא בקטע של הצחוקים אלא ברצינות. כאילו זה לא הולך יחד לעולם! וזה מגוחך כי אלו פשוט 2 מוקדים של השפעה. בדר"כ יישוב בא כאידיאל של חיזוק א"י ועיר כאידיאל של חיזוק עמ"י!

אולי קצת תרבות שונה.. ולדעתי גם לא צריך להיות הבדל! לא צריך לשים עין על אף אחת, וזה לא משנה מאיפה היא!!

זה לא קשור יש גם יישובים חילוניים וערים דתיות... עיר זה לא חו"ל שצריך חיזוק עמ"י יותר מביישוב אני רואה אולי בקטע של התנהגות אבל (אני אישית לפחות) לא מסתכלת על מישהי שונה בגלל שהיא גרה ביישוב \ בעיר..

כל צד חושב שהשני חי בסרט וזה פשוט.. מעציב בא לי למחוק את ההגדרות האלה מהתנועה שלנו!! שאף אחד לא ירים גבה על מישהו אחר. הלוואי... (ואני שמחה שאליכן אישית זה לא נוגע או מפריע

נכנסתם לעומק העניין...קחו את זה באיזי זה פשוט מגניב את מי שגר ביישוב לשיר מורלים על זה שהם מתנחלים ועל מי שהוא עירוניסט לשיר על זה שהוא גר בעיר וזה....

 

אל תהפכו את זה לאידיאולוגיה עכשיוו...כולה מורל מסכן..

 

אנחנו פשוט אמרנו לחניכות שלנו לא לשיר מורלים על סניפים אחרים במחנה אלא רק על עצמינו...

 

 

את יכןלה לדבר עם המדריכה של הבת הזאת ולהגיד לה את כל זה, לפי דעתי היא תבין!

לפעמים יש באמת הרבה בעיות רציפות בקשר עם המדריכות, וזה קורה המון, אבל להעזיב אותן???
תדעי לך שמדריכות יכולות להשקיע את עצמן באופן שחניכות לא מבחינות בו. לעתים קצת קשה ולוקח זמן לבנות קשר, זה לא כל כך פשוט (ובכלל, כמה זמן הן מדריכות אתכן?? זה חשוב!) אבל אם הייתי משקיעה את כולי בשבט שרוצה להעזיב אותי אין ספק שהייתי נפגעת. נסו להיפתח קצת מהמסגרת המוכרת, לשחרר סטיגמות, ואולי קצת לזרום איתן בראש גדול! 
דבר נוסף, זה לא חוכמה ללמוד לחיות בשבט עם כל מי שאני מסתדרת פיקס, לעתים זה דווקא בונה מאוד להתמודד עם שוני גדול מאיתנו ולהפיק ממנו את המירב. אני אישית ממליצה לכן בתור החניכות לפנות למדריכות לשיחה שבטית ולפתוח את ההרגשות שלכן כלפיהן וכלפי האווירה בשבט בכלל. לכי תדעי.. אולי גם אצלן משהו חוסם את הקשר.
ב"הצלחה רבה נשמה! בעזרת ה' יהיה טוב

אני מודה שהיו דברים קצת מיותרים כמו שיחות מסוימות \ סדנת בנייה לא כזה מובנת.. אבל את יודעת לקראת מה את הולכת.. או נניח מה צריך להביא\לא להביא ואיפה כל דבר... וזה גם קצת בשביל הכיף של המדריכות להשתחרר טיפה שנוכל גמנחנו להנות מהמחנה

אני חושבת שיש עניין חשוב במחנה הכנה, יותר מהקטע הפיזי- בקטע של הרוח, לוידעת איך לקרוא לזה- כאילו לדבר איתנו על המהות של המחנה זה ממש חשוב לדעתי..

אבל אולי אפשר באמת להקדים אותו, כי ממש קשה שזה רצוף..

הגעתי ביום חמישי בשבע בערב, ובשמונה בבוקר כבר יצאתי חזרה..

אני יכולה להגיד על עצמי שזה היה ממש קשה הרצף הזה, גם ככה המחנה ארוך ומתיש והיומיים האלה גמרו לי חלק מהכוחות שהיו יכולים לעזור לי במחנה..

 

[וסתם, דיברתי על זה עם מישהי והיא אמרה שהם עושים את זה כ"כ רצוף בגלל שהם לא יכולים לארגן את השטח הרבה לפני (בקטע של אור וכו') אז אפשר לעשות את ההכנה יום, בלי לילה.. ואז גם לא צריך לארגן לפני..]

 

 

 

אם אני הייתי עוזבת אפשר להגיד שאפילו הייתי מצפה שהמדשי"ת תתן לי מתנה...

4 שבאמת אהבתי!!

ועוד כמה נחמדים!

עבר עריכה על ידי שוקוניל=) בתאריך כ"ז בתמוז תשע"ג 11:24
*לעשות כרטיס מבריסטול שתולים על הצוואר.
בצד אחד יש תמונה של החניך ופרטים עליו,
ומצד שני- "למוצא, הוראות שימוש: אני חניך בשבט"" בסניף"" וכו'..
 
*שרשרת  של "אופניקים" ההוא מרחוב סומסום.
וכל פעם שאומרים אוף, תולשים אחד.
המטרה להשאיר כמה שיותר!
 
 
*"עיפה בובה זהבה, ועייף מאוד הדב, עייפה גם______" (מלאו את שם החניכה)
אז לילה טוב!! (אפשר לכתוב את זה על ציור של דובי או בובה, אפשר להכין בובות קטנות מגרביים או לקנות דובי קטן)

מלא פתקים שכתוב עליהם :"את אדם מדהים,ויש לך סיפור חיים מרגש,ריגשת אותי." ולתת לה אותו כל פעם שהיא מתלוננת

 

תודו שזה אדיר..

כפרעליהן 

אבל צריך לתת את זה לאנשים חופרים (כמוני)

*נשיקות לילה טוב (וגומי של נשיקות)

*שניה לפני שהולכים לישון רק תבדקי שאין לך נחש בשק"ש (נחש גומי במין שק"ש מבריסטול..)

*לכתוב על כרטיס רכבת או של אוטובוס- אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה... ונותנים להן את זה כשעולים לאוטובוס למחנה

*לכתוב במין דף מקופל כזה- חשבתם שהדרך קצרה?! ולצייר מין שביל קצר כזה וכשפותחים רואים שהשביל ארוךךך!!! וכתוב טעיתם!!! אני אצייר רגע כדי להראות לך למה התכוונתי ואעלה לפה...

*תפילת הדרך לטיול..

 

חוצמזה יש עוד המון צופרים מהממים והם לא עולים כרגע לראש אז פשוט תכתבי בגוגל צופרים למחנה/לטיול והתוצאות כבר יזרמו לך....

20130714104627.jpg

20130714104658.jpg

 

*ברור שהרבה יותר צבעוני ומושקע ומסודר...

אל תגיד אני עומד למות אלא אני מת ללכת

 

 

את ארץ ישראל לא לומדים דרך אטלס והספרים אלא דרך השבילים

 

 

הבא להשכימך השקם להורגו

 

 

זבל מי שמלכלך וחטיף מצוקמק כזה שהיה בתנור

 

 

לוקחים דף ומקפלים אותו ל-2 וכותבים בחלק 1: 
"אפשר ככה: 
איזה באסה לטיול יוצאים, לטייל על גבעות לטפס על הרים 
השמש קופחת, המסלול לא נגמר 
וזה עוד לא הכל יש עוד מחר" 
בחצי השני: 
"ואפשר ככה: 
איזה כיף לטיול יוצאים ,לטייל על גבעות לטפס על הרים 
השמש זורחת המסלול לא נגמר 
וואו איזה כיף יש גם מחר" 

 

 

לכתוב על מקל ארטיק- זה מקל עלי!

 

 

5  דברים שאפשר רק לחלום עליהם במסע: 
 1.האוכל של אמא. 
2. המיטה שלי
 3.עולם ללא גוקים. 
 4.המדריכים שיעירו אותי ב10 
5. שירות חדרים.
אז אולי בכל זאת שווה לישון בלילה.... 

 

 

סוף סוף באיחור של שעה 
האוטובוס זז לקראת חוויה 
וכבר מהרגע הראשון 
נראה שהטיול יהיה "שגעון" 
כי: קמת לרגע ומישהו תפס לך ת'מקום, 
באוטובוס נורא צפוף ובקושי אפשר לנשום, 
התיק עם הממתקים רחוק, ואוכל אין (?) 
והמימיה כל הזמן נוטפת מים, 
אז-למרות שהנעל נורא לוחצת, 
ולמרות שהבטן מרוב רעב מתפוצצת 
ולמרות שהנהג לא מרשה לאכול ואפילו לשתות מים... 
כדאי שתדע שעם קצת סבלנות ופחות עצבים יהיה לנו טיול מקסים 

 

 

החסרון במהירות האור זה שהוא מגיע מוקדם מדי בבוקר

 

 

תפילת הדרך לטיול 
יהי רצון שהמסלול יהיה יפה ובלי עליות 
שיהיה נחמד ובלי הרבה יבלות 
שיהיה קליל 
והאוכל אכיל 
ושכולם יביאו ממתקים. 
שיהיה סתלבט המון 
ושלא נלך לישון 
שלא יהיו טונות הסברים 
ושהמדריכים יהיו נחמדים 
שבכל חור יהיה "גזלן" 
ושנוכל להתנחל לידו הרבה זמן. 
שכולם מצידי ישירו תמיד 
אבל שלא יבקשו שאת גרוני אצריד 
בקיצור- יהי רצון 
שיעבור בכיף לא נורמאלי ובלי עצבים 
שלא יזכירו לימודים ומבחנים 
שנלך דקה ואח"כ ננוח שעה 
ושלא יבקשו ממני לסחוב ג'ריקן מים אפילו לא דקה!!! 
 

 

 

למה?

מצב שבו יש שלוש בנות בכל שכבת גיל זה בעייתי כי זה מעט מידי בנות לשבט.

אתן יכולות לחבר שבטים {יש סניפים שגם עושים אתזה כי הם קטנים} לדוגמא:

זרעים+נבטים

נימנים+מעלות

מעפילים+הרא"ה

 

וככה יהיה יותר בנות בכל שבט והיה יותר מגוון של דברים שאפשר לעשות בפעולות וכמובן שזה תלוי ברצון של הבנות!!

לק"י למען שמו באהבה

אנלא מכיר את האיזור שלך,
אבל לפני שמקימים סניף צריך לחשוב אלף פעמים,אם זה שייך?זה מתאים לאיזור?
אולי זה מתאים לך אבל האיזור לא בנוי לאריאל?

צריך לחשוב על כל הדברים האלו.

כבר קרה לא פעם ולא פעמיים שהיו כמה אנשים מאוד אידיאלסטים עם הרבה מאוד רבאק,
שהקימו סניף,ובאמת שנה שנתיים היה מטורףףףףףף

ואחרי שהם עזבו כי מלעשות אנשים מתבגרים ומזדקנים-הסניף נפל

ותאמיני לי אחד הדברים הכי עצובים שיש זה לראות סניף נסגר..

בקיצר,זה לא ככה "יאלל נקים יהיה צחוקות",צריך לחשוב,לברר ולהריח את השטח 100 פעמים קודם.

אבל אם זה יצא לפועל ואם לא,כל הכבוד על היוזמה !!!

הלוואי שהיה לנו עוד כמה אנשים כמותך וכמו החברות שלך..

חניכה שלי הקימה סניף

תצרי קשר ואתן לך את המס שלה

 

 

את יכולה לפנות לאריאל\ או לכל תנועה אחרת ולבקש מהם תמיכה או עזרה.

כי לפי דעתי זה יותר מידי כסף!

ולא מה בא לך לעשות. יש מקומות שיש ביקוש וזה לעניין להקים שם סניף אריאל ויש שלו את בטח יודעת אם המקום שלך הוא כזה.

כל עוד אין בנ"ע כבר בישוב לפי מה שאת מתארת נראה לי שזה לעניין.

למרות שיש עוד כמה חניכות שאמרו לי שהן ירשמו..

ב"ה. מקווה שיהיה טוב

לי החיים הטובים אבל איזה גאווה חניכה שלי היא החבריא א' היחידה מהסניף שיוצאת! (למעט חב"ב שהן עוד איזה 5 ועוד חברה שלי שאולי יוצאת והקומנרית.. קיצר אנחנו פחות מ10.. אבל 10 מושלמות! )

איפה יש אפשרות לחב"ב לצאת..??

שבלולות אחת אחת.