פורום נשואים טריים (עמוד 599)

הכל זיפת...ביצת עין

על משקל "הכל דבש"...

קרה לכם פעם שאתם מרגישים שהכל ד-פ-ו-ק!!!

החיים הזוגיים דפוקים,

העבודה דפוקה,

הבלאגן בבית חוגג במיוחד אחרי שבת,

הלימודים נמאסו...

אולי זה רק משבר קטן, וזה עובר?!?!

אולי לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אפשר לעשות בדיקה:גורנישט

תקני בגדים חדשים,

תצאו ביחד,

תלכי להסתפר,

תקשטי את המקום שלך בעבודה ואת הקלסר של הלימודים,

מה שנשאר דפוק אחרי הבדיקה,

בו צריך לטפל...

אהבתי!dola

גורנישט את חמודה(: אני מאמצת...ז'וז'ואית

מה גרר את התחושה הזו?משה

מה הייתה נקודת המוצא שגררה את התחושה הזו אחר כך?

טבעי שבן אדם שקשה לו בעבודה, יגרור את הקשיים בבית ויטיח אותם באשתו או בעצמו, יגרור אותם ללימודים וכן להפך.

זה לא מצדיק, אבל זה יכול להסביר.

קודם כל, להניח שזה אכן רק משבר קטן וזה עובר.ד.

לקום בבקר עם חיוך. לחכות קצת שהגל יעבור. להשתדל לראת טוב, היכן שאפשר: פרח, גשם, חיוך, יש בית (שבכלל יכטול להיות בו בלאגן), יש שכל - שיכול לקלוט לימודים , יש עבודה - לא מובטלים, יש בעל - ב"ה.

אחרי שמתיישבים בדעה, אולי אחרי כמה ימים, אפשר לשבת מתוך מנוחת הנפש, ולהתבוננן בכל אחד מהנושאים: אולי באמת אין בעיה. ואם יש - לחשוב מה הטוב במה שיש, ומה הייתי רוצה שיהיה יותר טוב. וואח"כ לחשוב - איך מקדמים את זה, בנחת, מדרגה אחרי מדרגה. ולשמוח בכל שלב של עליה. לכך נוצרת - לעלות, ולשמוח בכך..

לד. המפרסמת את אתר חינוך תורני בדרך חיובית?!ב"ה!אם בישראל!

איך זה שהאתר לא נפתח למי שיש את אינטרנט רימון? מה מסתתר באתר הזה שרימון מסננים אותו???

תודה לך. האתר נפתח...ד.

גם לי הם פעם סיננו ושאלתי. אמרו לי שהם לא... אני חושב שזה פשוט בגלל שהוא בנוי על מה שנקרא "סייט" של גוגל (בסיס שעליו בונים אתרים) ויכול להיות שה"גולם" שלהם חוסם בגלל זה, למרות שכמובן מי שמגיע לאתר מגיע רק אליו. מה שאני עושה כשזה קורה - אני מעביר ל5 דק' לחסימה נמוכה יותר (נדמה לי אפילו מוגן+) ואז כבר נמצא בזה, אבל בדר"כ לא חסום. מכל מקום, האתר עצמו כמובן כשר למהדרין, ב"ה.

אולי פשוט תשלחי להם כשזה חוסם, הודעה על חסימה מוטעית.. (אני הרגע בדקתי בחתימתי שלמעלה והאתר עלה לי בלי בעיה. ולי יש חסימה של "שמור" - הכי גבוה).

אגב, כמובן שבפורומים אני לא "מפרסם את האתר" אלא מצרף לחתימתי כשיש לי תגובה עניינית להגיב, כמקובל.

ממש אודה אם תגידי לי אם זה הסתדר. אם לא, אברר איתם. חבל לי שלא יוכלו להיכנס. סה"כ עיקר הענין שלו זה זיכוי הרבים.

לא, הוא לא נפתחפפריקה--

אני מאד מודה לכן על הפניית תשומת הלב.ד.

אשלח הודעה לרימון שיבדקו מה קורה.. בינתיים, יתכן שאפשר לראותו דרך הקלדת שמו בעברית בגוגל (אולי כך לא ייחסם?)

ל"אם בישראל" ו"פפריקה", בענין האתר שליד.

רימון שלחו לי תשובה שהחסימה היא לא שלהם אלא היה "קישור שבור". החלפתח כעת בחתימה לקישור ישיר לאתר ואני מקוה שלא תהיינה בעיות. אודה על עידכון

לדן המפרסם את אתר החינוך התורניב"ה!אם בישראל!

המחשב כותב שהאתר לא מאובטח...

אל תתיחסי לזה. תלחצי המשך. גם אצלי לפעמיםד.

כותב כך. המחשב (ביחוד בחדישים יותר) קצת "מחמיר".. כנראה גם עם קצת חוש הומור, כי האתר הזה בנוי על פלטפורמה של גוגל בעצמם... אין מה לדאוג. אך אם אינך מצליחה למרות זה, תודיעי.

אתר מלא תוכן- כבר דפדפתי וראיתי דברים מענייניםפפריקה--

וגם מאוד מועילים.

תודה לך!

תודה רבה. משמח לשמוע.ד.

תודה גם לadmin שתיקן את חיבור הגישה..

קורה מאוד ......נשוי מיואש

ובכל זאת, אל תהיה מיואש. חזק ואמץ ותשמח..ד.

לנשוי מיואשביצת עין

גם אני נושאה מיואשת.............

תן כיף?!?!?!

זה ממש קשה, איזה התמודדות וניסיונות יש בחיי הנישואין.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

בא לי לבכות..... מזל שאף אחד לא מכיר אותי

חוץ מלהתיאש אתם גם מנסים לטפל?גורנישט

מופנה לנשוי מיואש וביצת עין.

אשמח לתת פרטים על מטפל יר"ש באישי, כמו כן ניתן להכנס דרך גוגל לאתר של "איגוד ינ"ר" ויש שם רשימה של מטפלים.

בודאי איזו שאלהביצת עין

אנחנו מזוכיסיטים לא ידעת???? אנחנו אוהבים לסבול ומחפשים עוד קצת באסה לחיים................

(מצטערת על הבוטות, זה מתוך תסכול, שנראה שאין לו סוף................)

חיבוק..אנונימי (פותח)

קודם כל, קחי חיבוק ענק, נשמה!!

וצריך לזכור ולהאמין שיש ה' בשמיים, והוא כל יכול, והכל יכול להשתנות! ואנשים משנים דברים שהיו טבועים בהם, מקצה לקצה!!! (מכירה אישית..) וצריך הרבה להתפלל על זה...

בהצלחה!! ושיהיו לך מלא כוחות!!!

בקיצור, אתר רימון זכה לפרסומת חינם,אנונימי (פותח)

אני לא הייתי מפרסמת אותו גם תמורת תשלום. מכל מקום, אותי לא ימצאו הגולשים באמצעות רימון. עוד אתר אופורטוניסטי, סקטוריאלי.

ולנשואה - מעניין היה לדעת כמה זמן את נשואה ומה הביא אותך להינשא לאותו אדם שכרגע, כנראה, אין לך שפה משותפת אתו. יש ילדים?

וכשהכל דפוק, אז הכל דפוק, הכל משליך על הכל, חובה לבודד. יכל להיות שדפוק, ולבעל הדפוק אין סבלנות לשמוע על מה שדפוק, ובגלל זה הוא דפוק - הא בהא בהא בהא תליא והשטן משמיע הא הא הא....

מה הקשר?ד.

ומה השנאה הזאת?

"רימון" זה לא אתר אלא סה"כ סינון למי שמעונין. ולאף אחד לא היה בראש "לפרסם" אותו אלא מישהו רצה לשאול איך להתגבר על "חסימה" שבסוף התברר שלא היתה. ומה ניצול ההזדמנות החגיגית לתקוף אותם. ומה הקשר "סקטוריאלי, אופורטוניסטי"; למיטב ידיעתי ייסד אותו ת"ח, הרב יהושע שפירא, שכל מגמתו היתה להציל מהזוהמה ששורצת באינטרנט (עייני בשירשור זה שאת כותבת בו. כבר שמענו על מקרים, לא רק "סקטוריאליים" ולא רק בעם ישראל, שמשפחות פורקו בגלל התעניינויות ב"אופציות" נוספות שהאינטרנט הלא-מסונן מציע...)

ובכלל, נניח ש"סקטוריאלי" - נו, אז מה? כל סקטור במדינה זה בסדר חוץ ממנו? וערוץ 7 שאת כעת כותבת בו זה לא סקטוריאלי?

כשמסתכלים "הכל דפוק" - יוצאת כנראה צורת כתיבה כזו. אולי כדאי שתעייני במה שכתבת בסוף דברייך לגבי מי ש"משמיע"...שמא הוא התערב פה בלי משים?..

ההיטב חרה לך? כאינטרסנט, אינך אמור להגיב לדבריאנונימי (פותח)

אתה לא אובייקטיבי ועל כן, לא אמין. ברור שערוץ 7 סקטוריאלי, הוא "ממלכתי", על כן גם הוא מצנזר אותי, כי ה"ציונות הדתית" בעיני, אם כל חטאת; יוכיח עצם הגדרתה כ"ציונית", שהיא תנועה סופר אנטישמית. וחוץ מזה, הצחקת אותי.

ואני השתמשתי בביטויים של פותחת השרשור, זו לא התנסחות שלי.

נו, חושבני שאין צורך להוסיף על דברייך...ד.

הקוראים הנבונים שכאן יבינו כבר לבד.

אבל הערות ענייניות: כמובן אינני "אינטרסנט". אינני עובד באינטרנט רימון.. יש לך איזו טעות במחשבים, דומני: כתבת שאתר שלך לא יעבוד דרך רימון. אתר לא "נרשם" ברימון.. מי שיש לו חסימה של רימון במחשב, זה יחסום לו כל אתר שהוא, שאינו מתאים. גם אם בעל האתר לא יהיה מעונין..

ב. ה' יסלח לך. "הציונות הדתית אם כל חטאת", ה"ציונות" תנועה "סופר אנטישמית"... שבזכותה עלו לארץ המוני יהודים, שאם לא כך - היו מוצאים את סופם המר עם אנשים ישרים ותמימים שהעדיפו לא להיכנס לספק אם לעלות איתה ארצה (בלי להיכנס לכך שבין נושאי דיגלה יש סוגי אנשים שונים. כמו בכל עם ישראל: ציבו"ר).

אכן, נכון: אני ציוני-דתי. אשרי שזכיתי. ברוך ה', אני לא כפוי טובה לקב"ה (משתדל) ומודה לו מעומק הלב שנתן לנו שלטון בארצנו. שלטון שעם כל חסרונותיו, ממשיך לממן גם חינוך של אנשים שמכנים אותו "סופר אנשישמי".

כמו גם ערוץ 7 הסקטוריאלי, שנותן מקום לדברים כשלך. מענין מה היה קורה אם בעיתון מסוים מ"מגזרך" היו מנסים לפרסם דברים הפוכים..

ג. אדם שמשתמש בתאוותנות בביטוי "דפוק, דפוק,דפוק" שמישהי אחרת כתבה בכאבה - שלא יאמר אח"כ "זו לא התנסחות שלי".. הבחירה אם לעדן ביטויים, בידיו.

ד. איני יודע מה "הצחיק אותך", אך זה פטנט פסיכולוגי ידוע, ולא כ"כ בעל מעלה. יש בעיה להגיב עניינית אז אומרים "הצחקת אותי" - נו, מי יעז אח"כ לומר שהוא אינו מבין את ההומור..

ה. כמו שכתבתי בתחילת דברי הראשונים: השנאה. זו, לצערי, מבצבצת מדברייך: מתחיל מהשנאה האנכרוניסטית לציונות, עובר לשנאה לערוץ 7, ממשיך בשנאה אפילו לאינטרנט רימון, שעושה מעשה ממש "חרדי", עובר לשנאה לאדם שאת כלל לא מכירה ("ההיטב חרה לך" - כלשונך הזהב..). ומה שרואים בעליל, זה שזה לא נעצר אצל אחרים. ובתוך פלגים מסויימים ששונאים את כולם חוץ מעצמם - מתברר פתאום שזה גם את עצמם, וכל תת-שפיץ מוכן לאכול חיים, בחרפות וגידופים, את התת-שפיץ שלא כמוהו. חבל מאוד. יש לקוות ולהניח שהרוב לא כך.

והעיקר - להתלונן נגד ה"סקטוריאליות", כמובן ע"י מי שאינו מייצג חלילה אף סקטור, אלא את כלל-ישראל... ובשם ה"אובייקטיביות"..

נניח שהרוב לא כך"? נפלת בבור שלה אם כי בלשון יפה..אנונימי (פותח)

"להניח שהרוב לא כך"

להניח?

זה היה רק ענין של ניסוח, אך תודה להערה.ד.

מה שרציתי לציין היה ששיטה שבנויה על פירודים ושנאה כלפי מי שרחוק יותר, סופה שתתבטא ביחס כזה גם כלפי מי שלכאורה נמצאים באותו "מגזר" אך שונים במשהו. ומכיוון שנתקלתי באתרים מסויימים ובציטוטים מעיתונות מסוימת בדיוק בתופעה הזו, של ביטויים מזעזעים כלפי אנשים שהם לכאורה "קרובים" - כתבתי ש"יש להניח ולקוות שהרוב לא כך". אבל את צודקת - בוודאי הרוב לא כך. עם זה, חשוב להתריע: מי שחושב שיבנה את ה"יראת שמיים" שלו ע"י שנאה, זלזול ושלילה טוטאלית לאחרים, ע"י פירוד גמור, שידע שזה מה שעלול לקרות לו. ולצערנו, יש הסבורים שזו שיטה חינוכית יעילה.

חזק וברוךעם אחד

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דבריך. אכן, למרות השוני בעמדות,

במגזרים וכו' כולנו אחים ולכן עלינו לנהוג כאחים.

בתודה ובברכה

שנאהב אחד את השני למרות המגזרים

השונים והעמדות השונות

שיבנה בית המקדש במהרה

האפשרות היחידה להצליח היא להבין שכל אחד בא לתקן אתאנונימי (פותח)

עצמו ולא את השני. תבדקי היכן את נופלת בזה. בהצלחה.

לבחור לחיות באור ואהבה -אנונימי (פותח)

שלום לך

יתכן וה G.P.S הפנימי שלך איבד קצת כיוון ועיניין ואולי הוא זקוק לכיוון קל , היה קשוב לאני הפנימי שלך, השתדל לבדוק מה שם הבעיה למה המקום זקוק, לתשומת לב ? , לחיזוק,? לחיבוק? למציאת עיניין חדש? קודם כל בינך לבין עצמך , אל תחפש את הבלאגן בסביבה ! יתכן שהוא כאן ממש קרוב, בתוכך . נסה להיות קשוב לבפנים שבך. ייתכן והסביבה היא רק מראה לך. שחרר אותם מהאחריות וקח אותה לעצמך, ובלי לבקר את עצמך ובאמפטיה היה שם בשבילך. בהצלחה !

קורה לכולם (כמעט?)אנונימי (פותח)

מזדהה מזדהה ושוב מזדהה,

אומנם עכשיו המצב לא ככה אבל לפעמים אני זוכרת הרגשות כאלה!!

פעם אחת כמעט נעלמתי לבעלי בלי להגיד כלום, כמעט.. בסוף ב"ה זה לא קרה!

גיליתי שמה שעוזר לי, זה לא להדחיק, לא להגיד הכל טוב, ובמיוחד לא לדבר עם אנשים שתמיד אומרים שאצלם הכל טוב, זה אצלי אחד הגורמים לעוד יותר באסה..

לשבת, לכתוב הכל!!!! כל מה שמעצבן!! כל מה שנמאס!!! לשבת לקרוא את זה, ואז ברגע של חסד שהבאסה קצת יורדת(לא נעלמת) לעשות משהו טוב, כמו מה שכתבו פה (לקנות וכו') לי עוזר גם להסתכל על תמונות מהחתונה או משהו כזה ולהיזכר כמה היה טוב וכמה בעצם יש פוטנציאל לטוב עכשיו, כמה אנחנו באמת מסוגלים לאהוב..

וברגע שיהיה טוב בזוגיות יהיה טוב בכל שאר הדברים, מבטיחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי זה יעזור?חשבשבת

מצאתי את זה בaish

נראה לי חשוב ומאוד מעניין...

לפעמים הפתרונות הפרקטיים הם המוצלחים ביותר, אז אל תהפכו כל חיכוך לברומטר של מצב נישואיכם.

מאת אמונה ברוורמן

"היא יודעת שאני עובד מאוד קשה לאחרונה ושאני רוצה שנשב לאכול מיד כשאני מגיע. אבל תמיד היא לוקחת את הזמן שלה ומתחילה לחמם את האוכל רק כשאני נכנס הביתה. אם היא היתה אוהבת אותי באמת, היא היתה קצת יותר מתחשבת..."

"כל כך מעצבן שבכל בוקר, כשאני ניגשת לקרוא את העיתון, אני מוצאת אותו מקומט ומוכתם בקפה ושאריות מזון מארוחת הבוקר של בעלי. אם הוא היה אוהב אותי באמת, הוא היה קצת יותר..."

לא נכון. לא כל התנהגות שלילית מהווה גילוי דעת על מצב נישואינו, וכשאנחנו מתייחסים אליה ככזאת, אנחנו עושים לנו ולבני הזוג שלנו שירות דוב אמיתי.

התנהגויות שונות משלנו או מעשים שמתסכלים אותנו, יכולים לבטא פשוט אישיות שונה, הבדלים בין גברים לנשים, אילוצי זמן (ארוחת בוקר חפוזה) או סתם פרספקטיבה שונה על החיים – בלי שום קשר לאהבה או מסירות.

בסופו של דבר, כשאנו מיחסים לכל חריגה חשיבות עליונה וקריטית, אנחנו מזיקים לנישואין שלנו. בעיות רבות יכולות לבוא על פתרונן ע"י גישה פרקטית, ולפעמים האהבה אינה קשורה אליהם כלל.

האם יתכן שבעל מתחשב ורגיש באופן יוצא דופן ידאג לכך שהעיתון יקופל היטב כבתחילה וינגב בקפידה כל טיפה שנשפכה לו, לפני שיצא מהבית במהירות בשעות הבוקר המוקדמות? האם זה אפשרי שאישה מאורגנת במיוחד תמיד תתחיל לחמם את הארוחה 20 דקות לפני שבעלה מגיע הביתה? הכל יתכן! אבל הציפיות האלה לא בדיוק סבירות ולא ממש מציאותיות. מה אמור אם כן לעשות בן זוג מתוסכל?

את מצפה בכיליון עיניים לכוס קפה שקטה ולחמש דקות עם העיתון לפני שהכאוס פורץ, והטיפול בבלגן של העיתון הרטוב והמקומט הורס לך את הבוקר. אם יותר מידי קשה לך ליישר את דפי העיתון בעצמך ולהתעלם מהכתמים הלחים (ואני באמת לא מתכוונת להיות שיפוטית), אז יש לי פיתרון נפלא שאינו כולל את המילים "אם היית אוהב/ת אותי באמת, אז..."

מוגזם? כן, אבל הרבה יותר זול מייעוץ נישואין.

קנו שני עיתונים. כן, אתם קוראים נכון. קנו שניים – אחד לו ואחד לה. מוגזם? כן, אבל הרבה יותר זול מייעוץ נישואין.

קיימים מצבים רבים שבהם מעט כסף או יצירתיות עכשיו, יוכלו לחסוך המון עגמת נפש אחר כך.

בכל ערב, אחרי הארוחה, אתם מתווכחים מי ידיח את הכלים. שניכם תשושים מהיום הארוך. עד שבסוף את כבר לא מסוגלת יותר, אז את ניגשת אל הכיור וממלמלת לעצמך את המילים הרות הגורל, "אם הוא היה אוהב אותי באמת, אז הוא היה..."

בואו נחזור צעד אחד לאחור. יש הרבה פתרונות אפשריים לדילמה הנ"ל, כשאף אחד מהם אינו כולל את המילה 'אהבה'. אתם יכולים להשתמש בכלים חד פעמיים. כן, אני יודעת שזה יותר יקר (למרות שקיימות אופציות זולות למדיי היום) אבל בסופו של דבר זה יותר זול מ... תפסתם את העיקרון.

ערכו טבלה וקבעו תורות. כן, אני יודעת שאתם כבר לא בני שמונה, ואני לא ממליצה על כוכביות זהב, אלא על כך שמערכת מסודרת יכולה לעזור ולסלק את הויכוחים מסדר היום שלכם.

האפשרות השלישית (צריך אומץ כדי להעלות אותה) היא ללכת לישון עם כיור מלא בכלים מלוכלכים ולהדיח אותם מחר בבוקר, אחרי שנחתם וחידשתם כוחות.

גישה פרקטית כזאת לבעיות שונות במערכת הזוגית, מוציאה את הרגש מהמקומות שבהם הוא לא שייך. בעוד שכל אחד מבני הזוג יכול, כמחוות הדדיות, לקחת חלק במטלות שונות בבית (בין אם זה בישול, ניקיון או תשלום חובות), אם הוא (או היא) לא עושה זאת, עדיין אין בכך כל גילוי לחוסר הערכה – אז אל תתייחסו לזה בצורה שכזאת.

כשהילדים שלי היו קטנים, הרגשתי שאני לא יכולה לצאת מהבית אלא אם בעלי יישאר לשמור עליהם. חוץ ממנו, לא סמכתי מספיק על אף אחד. הגישה שלי הפעילה עליו לחץ כבד, והרבה פעמים הסתחררנו בטנגו של "אם היית אוהב/ת אותי באמת..." עד שהבנתי שהקטע כאן הוא שלי, ושהלחץ שאני מפעילה עליו פשוט לא הוגן. הילדים יחזיקו מעמד למשך היציאה הקצרה שלי, גם עם אחת מנערות מהשכונה (שלמעשה היה להן יותר ניסיון עם ילדים קטנים ממה שהיה לבעלי או לי), והלחץ המיותר הוסר מהיחידה הזוגית.

נישואין כוללים תהליך של מציאת פתרונות לאתגרי החיים – הקטנים כמו גם הגדולים – ביחד. ולפעמים, הפתרונות הפרקטיים הם המוצלחים ביותר. לא מדובר בקשר רומנטי מימי התיכון, שבו צריכים למדוד בכל רגע את טמפרטורת הקשר, אלא בפרויקט ארוך טווח שבו עובדים יחד על מה שחשוב, שבו המחויבות היא מה שקובע, ושבו אהבה היא לא תמיד השאלה – או התשובה.

בטח שקרה לנוהדסדס

ואז אני מודה לה' יתברך שזיכה אותי להכיר את הספרים והדיסקים של הרב ארוש. שאר העידודים עוזרים לכמה שעות או במקרה הטוב לכמה ימים, אב אני מרגישה שכשאני מתחברת לשיעורים של הרב זה פתרון מהשורש,ואני ממליצה לכל מי שרק מוכן לשמוע.

אני יודעת שאילולי זה החיים שלי ואני היינו נראים אחרת לגמריי-או שהיו מכניסים אותי למחלקה הסגורה בשלוותה (בצחוק!), או שהייתי מסתובבת כל היום ממורמרת.

אני יכולה להמליץ לך על זה, זה מה שהציל לי את החיים, ברוך ה'.

חשוב שתדעי שזה לא רק את מרגישה ככה, אלו הנסיונות שלנו בחיים.

קשה להאמין כמה תפילה של אשה יכולה לשנות בעלדנדשיתאחרונה

אני יודעת שהרבה דברים השתנו והסתדרו בזכות הרבה דמעות ותפילות,ועדיין יש עוד הרבה על מה לבכות ולהתפלל אבל ב"ה ב"ה ב"ה היום הרבה יותר כיף לחיות ביחד.

יש גם הרבה נושאים שפשוט מסתדרים תוך כדי החיים יחד,פתאום נזכרים שפעם זה היה נושא כבד,וכבר מזמן לא.כי ב"ה כשחיים יחד,לאט לאט בלי לשים לב הופכים יותר קרובים בדעות והרגשות ומתמזגים ומתגמשים גם בלי לדבר על זה או אפילו בלי לשים לב,לכן אני לא תמיד בעד להציף את הכל ולפרוק כל תיסכול,כי מניסיון (10 שנים) יתכן שזה כבר יסתדר גם ככה,ובמיוחד עם במקום לפגוע בשני ,מקיימים "ויפגע במקום" ומתפללים על זה.

יה"ר שמי שהשלום שלו ישפיע הרבה שלום בבתי ישראל.

פורום נשואים טריים (עמוד 598)