פורום נשואים טריים (עמוד 599)

1. ברמה הפרטית של האדם - בדידות זה לא דבר נחמד באופן כללי (תשאל את מי שהיה בכלא בבידוד). בשלבים שונים בחיים כל אחד צריך להרגיש שייך למשהו בין אם זה המשפחה, תנועת הנוער, קבוצת כדורגל וכו'.

בשלב מסויים של ההתבגרות מרגישים צורך להקים משפחה משלך.

מי שלא מצליח לממש את הצורך מרגיש חיסרון שהקב"ה גרם לנו להרגיש באופן טבעי, וזה מעביר אותנו לרמה השניה.

2. הרמה הכללית - הקב"ה יצר את אדם וחווה מחוברים ואח"כ הפריד.

מאז האדם תמיד צריך את החצי השני שלו ע"מ להגיע לשלמות.

הסיבה לזה היא כדי לשמור על קיום העולם והמשכיות המין האנושי. האדם הוא בחיר הבריאה ולכן, בניגוד לחיות אנו שומרים על נאמנות לבת זוג אחת ורק כך אפשר ליצור דברים אמיתיים וקיימים.

(לשם הבנה - החיות אינן צריכות לחנך את צאצאיהם ואילו האדם צריך. חינוך אמיתי יכול להיעשות רק כאשר יש את ההשפעות המשלימות של גבר ואישה.)

אם יש עוד שאלות או שלא הובנתי מספיק אשמח לעזור עוד. אפשר גם באישי.

הוא חושב אחד על אחד, מתפקד אחד על אחד, מתקדם אחד על אחד צומח אחד ולבד  וגם מרגיש בהתאם..

ביחד- אמיתי, טוב ונכון הוא מאוד משקף ומעמיד אותנו במקום של ביקורת עצמית וצורך מהותי להשתנות ולשאוף לטוב יותר.

ביחד- זה קשה יותר מבחינת הדרישות אבל מכל צד שנביט על התוצאה- אם הדרך נעשת נכון- המקום אליו יגיעו יחד יהיה חמים יותר.

והתשובה לשאלתך מופיעה בהמשך הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו"

בן זוג הוא עזר ובסיס לצמיחה ישרה ונכונה גם כאשר כביכול הוא "כנגדו"- בעל אופי שונה ושאיפות אחרות. (ואולי דווקדה בזכות זה)

היינו לבד והיה קל וזורם,

עכשיו אנחנו ביחד ולפעמים מאתגר ותקוע.

אבל עם כל הקשיים והאתגרים אנחנו לא יכולים לחשוב על הלבד.

ב"ה

ילדים -אפשר והכי בריא בזוג.נכון,אפשר להקפיא ביציות ובגיל 50 לבד, אבל עדיף בזוג, (ויותר נחמד)

אבל לא מסכימה עם מי שיאמר שזה בהכרח  קל יותר. כי ביחד לא תמיד קל, ישנם מאמצים לגישור וצורך להתקרב לאופי של משהו אחר.אבל אם מצליחים זה כיף גדול.

מה שכן, נראה לי גם יותר קרוב לתכלית האנושית.

סליחה אם לא ראיה רומנטית, ניסיתי לגעת בשורש בלי הקישוטים.

(ואם זה לא משכנע-

תחשבי נרות, פרחים, סעודות שבת ביתיות, קידוש, שעת סיפור, נשיקת לילה טוב (לילדים כמובן), זוגיות ,משהו עושה לך קניות, הדדיות,משהו להתקשר אליו,משהו לספר לו,או להתיעץ איתו...)

מה? גם לנוקיה אין כסף לשלם על פרסומות כחוק?

בס"ד

איך אפשר להביא תמונה כזו??

זוועה.

עד כמה שזכור לי.

בהצלחה, ומזל טוב!

תשתדלו לא להשתמש בכרטיס אשראי יותר מידי בחודשים הקרובים.(בדר"כ זה 3 חודשים אחרונים)

בהצלחה.

את הכסף גם שלך וגם מהחשבון של ארוסתך, אחרת תצטרך לפרט על כל שקל וזה יקח זמן יקר!

אל תשתמש בכרטיס השראי שלך למלא דלק כי תצטרך להוכיח שהרכב לא שלך

מתנות של החתונה לסגור בחשבון נפרד

לבוא אליהם עם חשבון מרוקן (בעדיפות למינוס )

להחזיק בחיסכון סגור?

היה משובח.

(יש בחמישי הקרוב את ההצגה "יודפת" ברובע ההרודיני)

תבדוק את החיבור של החוט לגוף החימום ולמיחם עצמו, ותפרק את השקע אולי הוא שרף בפנים (לפעמים מספיק להריח כדי להבין שמשו מסריח..)

אני כבר חצי שעה שוברת את הראש איזה מרק להכין כי בעלי ביקש מרק חם כשיחזור מהלימודים. ולא נותרו לי ירקות שמתאימים למרק.. ופתאום באת עם שאלה פשוטה כ"כ אבל הצלת אותי, מרק סולת!!

כדוריות (סימן להתלעה) . אם היא מפוררת  לבדוק שאין דברים זרים ומותרת.

בכלל רצוי ומומלץ לשמור על דברים מהסוג הזה (קמח, סולת וכ"ו) בהקפאה ככה הם נשמרים יותר טוב.

איך אפשר להבחין????????.

וזה נראה לי מיותר.

אבל אם את רוצה לקנות לבעלך מתנה כהוקרה, נשמע לי נהדר.

לא חייב משהוא יקר, ספר עם הקדשה אישית

כיפה חדשה, אפילו עוגה מרשימה לכבודו

בהצלחה

כי כשחשבתי על זה, עלו לי רק רעיונות גרנדיוזים.

באמת נראה לי שמשהו קטן וצנוע יכול לתת את התחושה הכי טובה.

האם הם חושבים שמגיע להם משהו או אפילו מכתב או שלדעתם זה ברור מאליו..

מהלידה), הבאתי לו מתנה- חולצה בגודל של ילד עם הדפס: תמונה של התינוקת והשיר "אבא שלי הוא הכי בעולם..." ובסוף-  באהבה, השם של התינוקת, כאילו מהבת שלו.. (האמת שהתלבטתי אם לכתוב בסוף ממני או מהתינוקת..)

כאן לא פורום לנשואות בלבד

באמת את התגמול מהצבא בעלי קיבל לאחר החתונה. משום שיש טפסים שצריך שרשומים על שניהם, כמו תעודת נישאוין, תעודת זהות של הכלה עם שם המשפחה החדש וכו'.

כדאי להם להתעסק בחתונה עכשיו, אחרי החתונה יוכלו להתעסק בזה בראש שקט, מניסיון, זה קצת כאב ראש..

בהצלחה, ורק בשמחות!

אם אשתו סטודנטית משנה שנייה ואילך יוכל לקבל תשמ"ש (תשלומי משפחה) שזה בסביבות 3 וחצי אלף ש"ח בחודש, אם לא, הם יקבלו תשמ"ש רק מהחודש השלישי להריון... 

עד אז יוכל לקבל תשלומי שכר דירה שזה יוצא בסביבות 800 ש"ח לחודש. 

כמו המגיב הקודם גם כן לדעתי עדיף להתעסק רק לאחר החתונה אך לא יאוחר משלושה שבועות שאז לא יפסידו חודש של תשלום...

מזל טוב!

אין לי כוח לתת לך לינק- אני רק אפנה אותך לאיפה אפשר למצוא אותו...

כיפה. > פורמים> פורום נשואים טריים> טאגליין (זה השורה למעלה שזזה) > "תשמ"ש>ת הכל רשום שם

יש דברים שחשוב לסדר לפני החתונה כדי שיהיו זכאים

אז כדאי לקרוא את זה בהקדם!!

ושיהיהי במזל!!

אין לי כוח לתת לך לינק- אני רק אפנה אותך לאיפה אפשר למצוא אותו...

כיפה. > פורמים> פורום נשואים טריים> טאגליין (זה השורה למעלה שזזה) > "תשמ"ש>ת הכל רשום שם

יש דברים שחשוב לסדר לפני החתונה כדי שיהיו זכאים

אז כדאי לקרוא את זה בהקדם!!

ושיהיהי במזל!!

היו מפחדים מזה כמו מחתונה

הכי טוב לשכנע את היצר הרע שכמו ששמירת שבת זה מצווה, כך להתחתן זה מצווה וצריך קצת ללמוד ולעבוד שהכל יהיה כמו שצריך.

חוץ מהעניין שכל זוג צריך טיפול.

לכל זוג יש את הדרך שלו וכנראה שגם הקשיים הופכים אותו לחזק יותר ומתמודד יותר.

אתה לא מתמודד עם הדברים לבד, אתה עם אשתך...

מה שכן- זה נכון שרוב הזוגות צריכים עזרה מבחוץ. ושצריך לדעת להקשיב ולהיות פתוח כדי לקבל את מה שאומרים לך מבחוץ. ולהיות מוכן להשתנות.

זוגיות זו עבודה קשה וחשובה, בלי הזוגיות קשה היה לעבוד באמת על המידות. איך תעבוד על המידות לבד? העבודה הזוגית היא העבודה שמעלה אותנו בסופו של דבר לרמה מידותית גבוהה יותר. רק בעזרתה אנחנו מתעלים ומשתלמים.

ואגב, אדם שמתחתן הוא אדם מושלם.

מושלם= משלימים אותו.

תחשבו על זה...

ניק חדש עם שאלות בעיתיות על ההתחלה.... לא ממש מריח טוב....

בעזהי"ת.

תיכנסו לכרטיס אישי ותראו...

[אני לא מכירה אותה אישית]

הרתיעה הטבעית הזאת, שהגיעה כתוצאה ישירה מהחינוך שקיבלנו והאווירה הכללית של אסור ומותר, לא אמורה להשפיע על הרצון הבסיסי להתחתן, ואין שום סיבה שתהווה תנאי מקדים ליציאה לפגישות.

אני מוכן לחתום שרוב רובם של הנשואים כיום- חווה את הלחץ הזה שלך בצורה זו או אחרת..

אני ממליץ שתתחילי לצאת, תכירי את בחיר ליבך, ולאט לאט (מכל מיני סיבות שהן כבר באמת לא צנועות ולא מתאימות לכאן) החשש יממוסס ויתפוגג. אם עדיין תרגישי שאת לא מוכנה לכך, פני לייעוץ.

בשביל זה יש מדריכת כלות ומדריך חתנים.

כשהזוג מתארס הוא לומד במקביל - כל אחד אצל המדריך שלו- על ההלכות ועל כל מה שקשור בדברים האלה.

ככלל, כל דבר שנכנסים אליו והוא לא ידוע- הוא מאוד מפחיד. לכן כדאי מאוד- גם לדברים אחרים- להכין את עצמינו כמה שיותר.

כמובן שהנושא הזה מצריך הכנה גדולה כי הוא מטבעו נושא צנוע שלא עוסקים בו ולכן הוא לוט בערפל ומאוד מפחיד.

השאר- באישי אם תרצי.

וד"א- כדאי מאוד להיזהר בשאלות מסוג זה. יש פה אנשים שלא היו מנצלים את הנושא לטובה. מאוד להיזהר!!

דבר שני-באמת התלבטתי אם מתאים לכתוב את זה פה..

אז מי שרוצה אפשר לענות באישי ורק בנות!!

תודה וסליחה..

תזכרי רק ש"אלוקים עשה את האדם ישר"

וחלק גדול מהרתיעה שלנו מהלא מוכר זה בגלל ש"המה ביקשו חשבונות רבים"

לא הופיעו כל ההודעות הישנות שלך בכרטיס האישי...

וזה היה נראה כי זה ניק חדש שנפתח לצורך המטרה הזאת...

קבלי את התנצלותי הכנה!!

ושיהיה לך הרבה הצלחה! ענו לך תשובות טובות...(גם לי זה היה ועבר ב"ה עם החיים יחד)

למה את מודאגת??

את לא צריכה לחשוב על זה עכשיו....

כשתכירי את בעלך בעז"ה שום דבר לא ירתיע... אולי החוסר ודאות מה יהיה...

ואם כן תחושי רתיעה כמו שהזכירו פה, לא חסרים אנשי מקצוע בנושא שיעזרו לך!!!

מאחלת לך למצוא את החצי השני בקלות ובשמחה!!

גם אם אדם פתח ניק חדש בשביל שאלה מורכבת לא מראה שהוא טרול וכו'. יכול להיות שהוא פתח ניק חדש רק עכשיו כי עכשיו יש לו שאלה מטרידה, או שהחליף ניק כדי שלא יזהו אותו.

כ"כ מהר יוצאים בלחץ ובלי כבדהו וחשדהו, אלא ישר ברור שהוא טרול..ונראה לי שלאדם שנחשף בשאלה אישית וישר תוקפים אותו זה מזיק ומביך ומאוד לא נעים..

קצת לחשוב לפני שכותבים משהו מביך על השני..

ו..מקסימום האכלת טרול אז מה? סה"כ פורום לא טיפול נמרץ שכל שרשור פה קודש וחבל לענות לטרול כי לא עונים כך ל"שרשורי חירום" אחרים

אני לא בעד לענות לטרולים אבל הלחץ הזה שאולי הוא כזה, נראה לי פגע לא פעם באנשים תמימים .. אז מה עדיף לפגוע או לחכות בסבלנו שלפעמים אולי תגרום שתענה לטרול

מצטערת על ההיסחפות פשוט ראיתי את התגובות האלו כמה פעמים ודי נזעקתי על החוסר רגישות

והרגשתי צורך לכתוב את זה.

ובאמת שאני לא טרול..

כדי שתרגעו..

לכל אדם יש פחד מתגובות של החברה, וכל שכן מתגובתו של בן זוגו לעתיד החיים, שמפחד מכל משפט ומכל דיבור, אני אישית פחדתי מאוד מהנושא, שהרי בינינו לכולנו יש מושגים מה כיף ומה פחות, הרבה מאתנו השתוללו בעודם בחורים אחד פחות ואחד יותר, וכשאתה מגיע לבחורה (אשתך, סליחה...) ומתחיל להראות שאתה מייבין זה לא נעים, ולכן באמת וכך אני חושב שבאמת צריך בהתחלה לשחק קצת כאילו אתה לא יודע מי יודע מה, אבל לאט לאט להשתחרר זה כיף, כל אחד נשוי באיזה גיל שהוא רוצה לחזור ללילה הראשון , למגע הראשוני והנעים, ההתרגשות ההתחלתית זה הכיף של החיים, שיהיה לך בהצלחה ותהני, אבל לזכור שהכל הכל אך ורק בדרך התורה.

רק טוב בעז"ה ובשורות טובות!

אכן,

הלילה הראשון הוא מיוחד.

אבל לחזור אליו???

לא.

ממש לא.

יש משהו כל כך נעים ברגילות של המגע,

בלמידה אחד את השני.

אין מה להשוות לפחדים ולכאב של ההתחלה...

(וסליחה שזה היה מפורט קצת.. מנהלים, אם זה לא שייך, מוזמנים למחוק..)

שיש בין התקופה שלפני הנישואין בה ההרגל הנכון, הבריא והישר לחיות בצניעות ובלי מגע עם גברים הוא לבין התקופה של אחרי הנישואין שבה ההרגל הנכון בריא וישר הוא ליצור מגע גופני עם בן זוגך, הוא שינוי תפיסתי לא פשוט .

ראשית, זה מראה על חינוך בריא לצניעות.

אבל צניעות היא הלכה, וכשכזאת היא מוגדרת לגדרים : לבוש, מגע, ייחוד...

כל הנ"ל משתנים הלכתית מיד אחרי הנישואין

וכל שינוי שכזה הוא מבורך והוא מצוה. כלומר" יש סוויץ' משמעותי , שכל מה שהיה עד עתה איסור, כעת הוא מצווה.

אכן, דורש הכנה נפשית ורוחנית, וצריך מדריכת כלות טובה בבא העת.

ועוד המלצות- באישי.

ושיהיה בהצלחה!

מציאה קלה!

תעשי חשבון שגם בנים בערך באותה סיטואציה

פשוט מאוד לא חושבים על זה לפני

וכשמגיעים לשלב שמוצאים את המיועדת והמיועדת

יודעים שאתה אוהב אותה והיא אוהבת אותך

ואתם תזרמו ביחד בקצב שלכם הכי חשוב זה לקחת הכל באיזי

לא למהר לשום מקום

ותהי בטוחה ברגע שאת תמצאי אותו ותסמכי עליו וכן להפך הוא אותך

כל אחד ידאג לשני והמעבר אומנם לא יההי טבעי אבל יהי בקצב שלכם

ואחרי תחשבי על זה.. שזה לא כזה נורא כמו שזה היה נראה לפני ..

בעפולה יש כמה אולמות נחמדים וזה סוג של אמצע הדרך

בס"ד

שזה ליד בית שמש.

יותר קרוב לירושלים אבל לא סיפור גדול.

תלוי גם מאיפה היא בצפון..

אם תכוון יותר נשמח לעזור יותר

עפולה זה רעיון שממש נלקח בחשבון אנחנו רק חושבים על עוד רעיונות שירצו גם את הצד השני...

אולם מהמם ממש עם נוף מדהים!!!!!והמחירים ממש סבירים.....(אחותי התחתנה שם)

זה שווה למרות המרחק.....

ושיהיה המוווון מזל-טוב!!!!!

בס"ד

מצפה ממש לא בכיוון.....

קצת התמצאות במפת ארץ ישראל, חברים.

יש לי חברה שהתחתנה שם..

תבדקו אולמות..

(אגב, גם גני אירועים נחשב?)

בעפולה יש שלי, רגעים.

טבריה יש במלונות, ויש גם את כינר

יש בחצור הגלילית, אולם לא גדול מידי ,אבל נחמד.

בכרמיאל באזור תעשיה יש אולמות שאפשר לקחת ולהכשיר את המטבח.

בכפר החורש ליד מגדל העמק יש אולם ממש טוב.

אולמות מעולים עם אוכל מעולה (כן, גם עפולה)

אני מציעה "לטרטר" צד אחד בלבד ולא מקום טוב באמצע שיטורטרו שני הצדדים, נסיעה זאת נסיעה, מה זה משנה לירושלמים כמה יסעו ?

אל תשכח שצריך הסעה וכאלה, לכן כדאי שזאת תהיה הסעה אחת

בהצלחה

אני לא יודעת לגבי מחירים אבל באזור חיפה-קריות יש אולמות טובים, אני יודעת שהמחירים סבירים יחסית למרכז והאוכל טוב:

קאלה, מרכז הקונגרסים, הנסיכה (נראה לי יותר יקר), הקארדו

יש עוד אבל כרגע אני לא זוכרת...אולי בהמשך, בכל מקרה- שווה לבדוק באזור, לפי דעתי, מירושלים זה בסביבות שעה נסיעה ויחסית קל להגיע.

המון מזל"ט ולא משנה איפה- העיקר

בהצלחה בחיים החדשים  

הם מעל 200 ש"ח..דווקא הנסיכה הוא הזול והוא מתחיל ב180 (מתחיל!)

והם לא היקרים שבאזור...

האולמות בצפון הם ברמה אחרת לגמרי מכל הבחינות ולכן גם המחירים כאלה...

ברוב האולמות שציינתם בצפון המחירים לא מעל 200..וזה מתוך בירור...

בקיץ הציעו לנו בקארדו- 150 ש"ח אם אני לא טועה...הבעיה היחידה באולם היא שאין להם חופה מסודרת בחוץ...אז לזוגות עם חתן אשכנזי זה קצת בעיה כי זה ממש לא נוח...הם מציעים את החניה לעשות בה את החופה...

בקאלה אכן 200 ש"ח הוא פחות או יותר המחיר- אני יודעת שבקיץ יש זוג ששילם שם 210 למנה..

בגן הקונגרסים אפשר להשיג מחירים סבירים ולדעתי שווה להשיקע כי האולם ממש גדול ונוח ויש רחבה ענקיתצ גם לבנים וגם לבנות...אנחנו השגנו שם בקיץ- 170 למנה רגילה ו 110 למשמחים...אני משערת שעכשיו יותר זול כי זה לא קיץ..שווב בדיקה!

ולגבי הנסיכה..אני אישית לא אוהבת את העיצוב...זה נראה יותר כמו איזה פאב..אז אפילו לא בדקנו...

המון הצלחה!! =] =]

דווקא אנחנו מהצפון ובכל פעם שאנו נוסעים לאירוע מחוץ לעיר, אנחנו מתאכזבים מהאוכל

שהאולמות בצפון הם ברמה הרבה יותר גבוהה.

גם האולמות הזולים ביותר לא מגיעים לאולמות היקרים ששמה...

ו"ארמונות אליזה", שהם ברמה די טובה, אוכל טוב ויש חניה (זה באיזור התעשייה).

מבחינת כשרות, אם אני לא טועה, הם גלאט כל השנה. המחיר סביר.

בעזהי"ת.

הייתי שם ב2 חתונות שהיו ממש ממש מעולות.

אני מציעה לך לפנות ל"אולם ומלואו" (תחפש אותם באינטרנט), הם מציעם אולמות במחירים ממש טובים.

יש לציין שההטבה שלהם לא תקפה אם פנית קודם לאולם באופן עצמאי.

מזל טוב!

והחתן היקר בכלל לא נראה באופק...

אז למי בדיוק  מציעים?

אין אפילו תגובה שלו... משהו קטן אפילו. ציוץ ציפורים...

יותר נכון אני.

או בירושלים או בצפון עפולה- חיפה

שאת החצי השני?

ובהצלחה

אזור בית שאן, עפולה, ככה שכל אחד נסע חצי דרך.

אני מציע שתחכי לגיל בו הנושא יעמוד על הפרק, ואז סביר להניח שתביני לבד

אני רוצה הסבר הגיוני לתופעה!

שלום לך!

במעט מילים- נישואים זה לא מריבות וויכוחים וגם לא רק הנאה של הגוף!!!

מריבות וויכוחים קיימים באופן טבעי בין שני אנשים גם אם זה סתם 2 חברות,

אבל אצל בני זוג לומדים איך לצאת מכל ויכוח גדולים יותר וקרובים יותר.

גם הנאה של הגוף היא הנאה חולפת כמו כל הנאה רגילה, אבל נישואים זה לא רק הנאה גופנית כמו שאמרתי,

זה צמיחה רוחנית גדולה מאוד ואי אפשר להסביר את זה לבנות מתחת לגיל נישואים!!!

אל תכעסי, זה פשוט ככה, גם אם נרצה להסביר לך לא נצליח, ואני מקוה שהמעט שכתבתי הובן.

המלצה אישית,

נשמה!!! אל תמלאי לך את הראש בשטויות שבאות מכל מיני סרטים ומהעולם החיצוני,

תאמיני שאם אלוקים ברא אותנו ככה, סימן שיש סיבה עמוקה שאולי כרגע היא לא מובנת לך.

ועכשיו תחיי את החיים שלך בכיף, ותנסי לחפש דוגמאות של זוגות מסביבך שטוב להם, יש הרבה כאלה. 

בהצלחה!!!

אלוקים נתן לגבר את המצוה להתחתן ולאישה רצון עז להינשא.

השילוב הזה של הרצון לקיים את המצוה עם הרצון להינשא מביא את הזוג להתחתן.

האהבה ביניהם איננה נגמרת, גם כאשר יש וויכוחים (ההיפך, הוויכוחים רק מחשלים ומחזקים את הקשר)

הילדים שבאים לזוג הם תוצאה של פרי אהבתם. בשבילם שווה להם לקום בבוקר, בשבילם שווה ללהם לעבוד ולהתאמץ. אך מעל הכול, שווה לכל אחד מבני הזוג להתעורר כדי לקבל את החיוך של הבוקר טוב מהחצי השני שלך. ולא סתם, כי יש ביניהם אהבה אמיתית.

מלבד זה, האהבה הזו איננה אהבה של גוף, זו אהבה של נתינה. וגם כשמהצד זה נשמע שהאהבה הזו נמאסת בשלב מסוים, אלוקים נתן את מצות טהרת המשפחה כדי לחדש ולעורר את הרגש שלכאורה מתחיל להתכהות.

אבל את תביני אותי רק אחרי שתענדי את הטבעת על האצבע, כי רק כשאת נשואה ואת יודעת שיש לך את האחד המושלם שתתני את תמצית נשמתך בעבורו, רק אז תביני מדוע בעצם אנשים מתחתנים, אין אושר גדול מזה!

בהחלט, יש הרבה בדברייך. תשובות בנוסח 'כשתגדלי, תביני' ו-'ככה אלוקים רוצה'(!) אינן אלא ניסיון לפטור אותך בלא תשובה של ממש. גילוי נאות: אני נשואה חמש שנים ואם לילד. האמת היא, שנישואים הם עניין תרבותי, וככזה הם גם עניין גיאוגרפי. העולם המערבי ברובו הכריע לטובת המונוגמיה והנישואים, אם כי מגמה זו מתחילה להתפורר, וישנם רבים שמעדיפים לחיות כזוג לא-נשוי. התרבות המערבית, וכעת לא משנה אם מדובר בזוג נשוי או בזוג שחי כנשוי לכל דבר ועניין, קידשה את החיים בזוג והעלתה על נס את הנישואים כחלק מכך. ישנם מקומות אחרים בעולם שבהם נישואים אינה הדרך המועדפת, ואין לדעת מה עדיף. אנו נולדנו לתוך תרבות מסוימת, שבה הנישואים הם עניין מובן מאליו, שאיש - כמעט- אינו מערער עליו. החברה הישראלית- גם זו החילונית- היא חברה שמרנית מאוד, שמודדת בני אדם בעיקר לפי מצבם המשפחתי. גיל הנישואים הממוצע בישראל הוא 24, וגם בתל אביב, רווקות בנות 35 זוכות להרמת גבה. קל וחומר בחברה הדתית, שבה בגיל 26 את כבר 'שרופה'. יחד עם זאת, גם בישראל, ישנם יותר ויותר 'ידועים בציבור' כיום- אנשים שבוחרים לחיות כזוג ללא חתונה, והחוק מכיר בהם ומעניק להם מעמד שווה זכויות כמעט (ולעתים אפילו יותר, למשל בענייני ירושה) לזוג נשוי, שהתחתן.

חתונה היא עניין תרבותי, היו תקופות בהסטוריה - ובמקומות מסוימים זה כך עד ימינו אנו- שבהן גבר אחד נשא יותר מאשה אחת ודי באבותינו שנשאו יותר מאשה אחת כדוגמה. לכן, השאלה שאת מעלה היא ראויה מאוד, נישואים בתקופת המקרא היו, כנראה, שונים מאוד, ואולי ילדינו או נכדינו יחיו גם הם באופן שונה את חייהם הזוגיים. בישראל 2010- ובעולם המערבי באופן בכלל- נישואים הם, נכון לעת הזו, הדרך הנבחרת על פי הרוב. אולי תגלי שלך זה לא מתאים ואם תהיי אמיצה דייך - בישראל השמרנית זה בוודאי לא יהיה קל- תפעלי לפי רצונך. לא חייבים להתחתן.

בעיה מהותית לחיות עם גבר ללא נישואין וזו סתם איזו "גחמה אנושית" (כמובן, "ככה אלוקים רוצה" זה בכלל לא בחשבון - וכל אלו שענו "כשתגדלי תביני" הם סתם שקרנים ו"לא מבינים" שהם מדברים סיסמאות..) שכולם לא הבינו שאין בה מהות עד שהגיעה הכותבת והאירה את עיניהם - זו אשה שיש לה בעיה חמורה. מסופקני כמה יחזיקו נישואיה ורחמי על ילדתה. הבעיה כשהיא מנסה לקלקל גם ילדות אחרות ולסחוף לאותה מערבולת שכנראה בה היא גידלה את עצמה. זה מלבד האחריות ה"אמיצה" לקחת אשה ללא מחוייבות - בנוסח תרבות החד פעמי שגם היא נפוצה בימינו - וכשנמאס, כמו שכתבה הילדה ה"אמיצה" - הפסולת לסל וחסל...  מה שלא גילתה לה הכותבת הבוגרת, הוא שעפ,י רוב מי שנזרקת בתרבות הקלוקלת הזו, זה לא האיש, שבו לא חל כלפי חוץ שינוי מהותי, אלא האשה שבעיני רבים-רבים היא כבר סוג ב' ומַטה..

אכן, "אם תהיי אמיצה דייך" אולי תוכלי להיות זונה. ממש נפלא. "אשה נשואה ואם לילדה" - גילו בלתי נאות לחלוטין.

להלה היקרה,

אני ששה כמוצאת שלל רב בקראי את תגובתו המלומדת ונטולת הגסות והבוטות של דן חברנו. הא לך הצצה קטנה, מעין "פרומו", למה שצפוי לך אם תעזי לשלאול שאלות ולהעלות תהיות שאינן עולות בקנה אחד עם אנשים כדוגמת דן. את צפויה למטר של תגובות בלתי ענייניות, שיש בהן משום ניבול הפה באותה נשימה בה מדברים על "צניעות". כנראה, דן חייב לדחוף את המילה "זונה" לכל שיח שבו הוא נמצא, יש אנשים, בעיקר מן החברה המסוגרת אליה הוא משתייך, שממש מתרגשים מכך ואינם יכולים לוותר על השימוש במילה זו ולחשוב על אופן מעודן יותר להביע דעתם. כל חטאך- וחטאי בתגובתי דלעיל- הם שהעזנו לחשוב קצת אחרת. לא לפעול על "אוטומט", אלא- שומו שמיים!- להביע עמדה אחרת, שונה.

להלה, דן כותב כי הוא "מרחם" עלי ועל ילדי - ובכן, את רחמייך הפני- כמוני- אליו ואל ילדיו, שייאלצו לגדול עם אב חשוך שיהסה אותם בבוטות אם יעזו לשאול ולחקור. את בדרך הנכונה, חזקי ואמצי. דבריו של דן מכילים שובניזם גלוי ובוטה, את "חפץ" שיושלך, לדעתו (כי הוא גבר, כמובן). דעי לך שחיי שאלות ודרישה אחר האמת שלך הם רוויי הנאה וסיפוק, ואל תניחי לצרי האופקים שאת מנת חלקם זכינו לספוג באופן מצומצם בשירשור זה (אגב, מעניין שאיש לא טרח לציין בפני דן כי הוא מרדד את השיח ומעכיר אותו. הגם אתם, אנשי הפורום?) לרפות את ידייך. ודן, אח שלי- אתה משתמש לרעה במילה "חינוך" ומבייש את כל מי שעמלים בו. בוש לך, לך ולמד שפה עדינה מהי וחשיבה פתוחה מהי, אחרת- מה לך ולחינוך?. לא אענה יותר, יש לי עיסוקים אחרים. דן, הבמה כולה שלך. לך תכתוב עוד כמה פעמים את המילה היפה שבה מצאת לנכון להשתמש.

תראי לי איפה בדיוק הוא כתב את המילה הזאת?

אני לא ראיתי אותה..

וחבל שאת מתבטאת בצורה כ"כ מזעזעת

שמראה שבעצם עדיף לחיות ללא בעל אבל להביא ילדים עם מישהו 

שהוא לא בעלך..

ממש מזעזע.

לדעתי כדאי למחוק או לנעול שרשור זה.

אנסה לענות לך.

את אמנם עדיין לא הגעת לגיל של נישואין ובכל זאת את יכולה לחוש לפעמים את התחושה שמרגישים אנשים בגיל הזה: תחושת בדידות. תחושה של רצון להגשים את עצמי. תחושה שאני לא אני אם אין לי מישהו לחלוק איתו את שאיפותיי ואת הרצונות שלי. תחושה של רצון לשתף. להעמיק. לדבר. להיות יחד. לאהוב!

אלה תחושות שקיימות אצל כל אחד בכל גיל, ומתחזקות מאוד בגיל של הנישואין (אני מניחה שזה מאזור 18 ומעלה, משתנה מאחד לאחד ומאחת לאחת)

לתחושות העצומות האלה באים חיי הנישואין לתת כח.

כשבני זוג נישאים הם קושרים קשר. ומכאן מתחיל המסע שלהם שאינו נגמר (לא אמור לפחות) לקשר. ליחד. לאהבה. לעבודה משותפת. להתגדלות. לשמחה יחד. להבאת ילדים לעולם!! וזו היא ההגשמה שלהם.

כשאדם חי לבד הוא לאט לאט מרגיש איך הוא פחות ופחות מגשים את עצמו.

כשאדם חי ביחד- ובונה משפחה- הוא מרגיש איך זה נותן לו את הכח. איך זה מעצים אותו. איך זה נותן לו חיות.

וכמו שאמרו לפניי- ויכוחים הם ממש לא לב העניין בנישואין. הם חלק- אבל ממש לא העיקר. והם כלי לגדול יותר מתוכם.

(קרה לך פעם שהיית במשבר ואחריו הרגשת איך את לומדת ממנו וגדלה ממנו? זה אותו דבר. משברים נועדו לבניה וצמיחה מתוכם למקום גדול יותר) 

אדם נברא לחיים של זוגיות.

אדם וחווה היו בהתחלה מחוברים- כי זה טבעם. "זכר ונקבה בראם- ויקרא את שמם אדם" כלומר: רק במצב של זכר ונקבה- הם נקראים אדם!! כשהם לבד וכל אחד לחוד- הם אינם נקראים אדם!!

תארי לעצמך, יקרה, מה היה קורה לו לא היו מקימים משפחה. לא היית נולדת לתוך מציאות של אמא ואבא, של אחים ואחיות, של בית שבו גרים יחד, אוכלים יחד, משחקים יחד, רבים יחד, משלימים יחד, אוהבים יחד....

מה היינו עושים אז? מה היינו עושים אם כל העולם שלנו היה בנוי מחלקים חלקים של אנשים פרודים שהחליטו לגור יחד לזמן מסויים ואחר כך התעופפו להם למקום אחר כי נמאס להם...?

העולם היה מתפורר. זה מה שהיה קורה לנו.

בעיניי המשפחה צריכה להיות המקום אליו חוזרים כדי להירגע ולנוח מכל התלאות שמסביב.. היא הקן. היא הבית. היא המקום החם בו אנו מקבלים אהבה. בו אנו מרגישים שייכים ולא תלושים.

אני מאוד מתפללת שזה מה שיהיה לכל הילדים במשפחה שלהם. זו השאיפה בכל אופן.

המשפחה היא התכלית בעיניי. למה לי להינשא ולגור עם אותו אדם במשך 60 שנה (לפחות) וללדת ילדים ולהקים משפחה? כי זו התכלית. כי שם אני מרגישה שאני מגשימה את כל שאיפותיי!! וזו לא קלישאה. זו אמת.

זו ההרגשה האמיתי של אדם שהקים משפחה: שזו התכלית של חייו. שזו האמת שלו. ששם הוא מגשים את עצמו הכי טוב שאפשר.

וכמובן,  הילדים משאירים את הסימן של הקיום של האדם בכך שהם ממשיכים לחיות אחרי שהוא מת. והם זוכרים ומזכירים אותו וממשיכים את דרכו. בסופו של דבר- הילדים והמשפחה זה מה  שיישאר ממני אחרי שאעבור מן העולם.

עניתי לך קצת על השאלה?

למרות שאינני נשואה,זו תשובה מאוד אמיתית.

 ולסבינה ממש מזעזע לקרוא את דברייך..

ברור שצריך להתחתן ולהקים משפחה ולא בדרך אחרת..

של הנורמליות. יש דברים שצריך להרגיש כמובן מאליו בחיים. כמו שלא מתפלספים מדוע כדאי להיות נורמאלי ולא משוגע..  וזה בא מנורמליות של מושגים, תחושות וצניעות. והצניעות הזו, הבריאה, היא גם ביסוד שאלתך שבשרשור הבא. וזה בריא, כי אח"כ על גבי זה מבינים וחשים את הייחוד שבחיי הנישואין, שבאמת אין אותו בשום אופן בצורה אחרת, ולכן שאלתך ההיא נכונה ובריאה למצבך היום - והיא תעזור לך כשבעז"ה תתחתני, לחוש ביתר שאת את המיוחד שבקדושת חיי הנישואין והבלעדיות שלהם. בהצלחה.

אשרייך!