שרשור חדש
מנסיונכם כנשואים- מה אתם אומרים על הדברים?נפשי ישובב

".. למה לדעתך אנשים מפחדים כל כך מזוגיות?

כשעמדתי לפני חתונה הייתי בן 26 ואני זוכר ששאלתי את עצמי 'נו, מה יקרה אם תחכה עכשו עוד כמה שנים'? אז פתאום תגלה שיש לכם בעיות. ואז מה, אז יהיה קל יותר? הרי כולנו שרוטים - כל אחד מגיע עם השריטה שלו לחיי הנישואים, אז בואי נקפוץ איתן ביחד למים. אם תחיה לבד לא תצליח לגדול לשום מקום מבחינה רוחנית. הגדילה ללא אישה היא רק ברמה השכלית, אולי החוייתית. אבל לא ברמה העמוקה של הנשמה והלב. אבל לא כל אחד אמיץ מספיק בשביל להשתנות. אנחנו מפחדים משינוי. רוצים את המוכר והידוע. אם אנשים היו פתוחים לקבל עזרה מבחוץ זה יכול היה להראות אחרת לגמרי. לדעתי לבד אי אפשר להתמודד עם הדבר העצום הזה שנקרא זוגיות. אין מצב. אני נשמע לך אומר דברים יפים, אבל לבד לא הייתי מצליח. לדעתי זה צריך להיות כלל - כל זוג חייב עזרה. אם לא - אתה תעשה טעויות או של הדחקה או שזה יתפוצץ כבר עכשו"

 

אנשים מפחדים שחיי משפחה יגבילו אותם, מה שמאד הגיוני, חייבים להודות.

היום אני עושה עם שני ילדים יותר ממה שעשיתי אי פעם - אני הרבה יותר ממוקד. הופכים להיות הרבה יותר מדויקים. מישהו אמר לי פעם שילדים זה כמו מנוע טורבו שנכנס לך לחיים. זה כמובן גם מאד קשה, אבל יש המון רגעים עם המשפחה שאתה אומר לעצמך - זהו, עכשו זה גן עדן מכף רגל ועד ראש. נכון, יש הרבה פיתויים. אבל עם הזמן אתה מבין שהחופש האמיתי הוא לא להיות חופשי. החופש האמיתי ממש לא נמצא ברווקות, אלא בלדעת איפה הלב שלך נמצא ולשמור על זה. כשאתה יושב עם אשתך ויודע שכל מה שיש כאן איתה זה נקי, זה החופש"

 

 

צוטט בשלמות מתוך ראיון עם משהו מוכר וידוע בין האמנים הישראלים.

איזה מזל שהלידה לא תלויה ברצונו של התינוק...מושיקו

היו מפחדים מזה כמו מחתונה

 

הכי טוב לשכנע את היצר הרע שכמו ששמירת שבת זה מצווה, כך להתחתן זה מצווה וצריך קצת ללמוד ולעבוד שהכל יהיה כמו שצריך.

אני מסכימה עם רוב הדברים.ציפי כהן

חוץ מהעניין שכל זוג צריך טיפול.

 

לכל זוג יש את הדרך שלו וכנראה שגם הקשיים הופכים אותו לחזק יותר ומתמודד יותר.

 

אתה לא מתמודד עם הדברים לבד, אתה עם אשתך...

 

מה שכן- זה נכון שרוב הזוגות צריכים עזרה מבחוץ. ושצריך לדעת להקשיב ולהיות פתוח כדי לקבל את מה שאומרים לך מבחוץ. ולהיות מוכן להשתנות.

 

זוגיות זו עבודה קשה וחשובה, בלי הזוגיות קשה היה לעבוד באמת על המידות. איך תעבוד על המידות לבד? העבודה הזוגית היא העבודה שמעלה אותנו בסופו של דבר לרמה מידותית גבוהה יותר. רק בעזרתה אנחנו מתעלים ומשתלמים.

 

ואגב, אדם שמתחתן הוא אדם מושלם.

מושלם= משלימים אותו.

תחשבו על זה...קורץ

אומרים שאת פשוט מתוקה ~א.לאחרונה
יש לי שאלה..יהיה טוב

בס"ד

 

אז ככה-

אני בת 19+

ואני חושבת על חתונה וחושבת להתחיל להיפגש.

אבל משהו אחד מאוד מרתיע אותי ומלחיץ אותי..

קצת לא נעים לי להגיד את זה,אבל אני חושבת שאני חייבת לכתוב את זה כדי לקבל פיתרון..

מאוד מלחיץ אותי המגע הפיזי שיש בין הבעל לאישה אחרי החתונה..

מה אפשר לעשות כדי להרגיש פחות לחוצה?

זה נשמע לי שבהתחלה קשה עם זה..וזה מביך..

אשמח לעצות מאנשים שנשואים ומנוסים בזה.

תודה!

כמדומני שעדיף שיענו לה באישי מפאת צניעות הנושא.איזה טוב ה'!!!!
כמדומני שלא בטוח שיענו לה בכלל...אני ירושלמית

ניק חדש עם שאלות בעיתיות על ההתחלה.... לא ממש מריח טוב....שד

היא לא בדיוק חדשה פה.רחלקה

בעזהי"ת.

 

תיכנסו לכרטיס אישי ותראו...

[אני לא מכירה אותה אישית]

לא צריך לתקוף זו יכולה להיות שאלה אמיתיתאנונימי (פותח)
בוקר טובאלעד

הרתיעה הטבעית הזאת, שהגיעה כתוצאה ישירה מהחינוך שקיבלנו והאווירה הכללית של אסור ומותר, לא אמורה להשפיע על הרצון הבסיסי להתחתן, ואין שום סיבה שתהווה תנאי מקדים ליציאה לפגישות.

אני מוכן לחתום שרוב רובם של הנשואים כיום- חווה את הלחץ הזה שלך בצורה זו או אחרת..

 

אני ממליץ שתתחילי לצאת, תכירי את בחיר ליבך, ולאט לאט (מכל מיני סיבות שהן כבר באמת לא צנועות ולא מתאימות לכאן) החשש יממוסס ויתפוגג. אם עדיין תרגישי שאת לא מוכנה לכך, פני לייעוץ.

מצטרף - לא להילחץ מזה על ההתחלה.משה
מכינים את עצמינו היטב.ציפי כהן

בשביל זה יש מדריכת כלות ומדריך חתנים.

כשהזוג מתארס הוא לומד במקביל - כל אחד אצל המדריך שלו- על ההלכות ועל כל מה שקשור בדברים האלה.

 

ככלל, כל דבר שנכנסים אליו והוא לא ידוע- הוא מאוד מפחיד. לכן כדאי מאוד- גם לדברים אחרים- להכין את עצמינו כמה שיותר.

כמובן שהנושא הזה מצריך הכנה גדולה כי הוא מטבעו נושא צנוע שלא עוסקים בו ולכן הוא לוט בערפל ומאוד מפחיד.

 

השאר- באישי אם תרצי.

 

וד"א- כדאי מאוד להיזהר בשאלות מסוג זה. יש פה אנשים שלא היו מנצלים את הנושא לטובה. מאוד להיזהר!!

קודם כל אני לא חדשה פה..יהיה טוב

דבר שני-באמת התלבטתי אם מתאים לכתוב את זה פה..

אז מי שרוצה אפשר לענות באישי ורק בנות!!

תודה וסליחה..

את מוזמנת גם אלי באישימאמע צאדיקה

תזכרי רק ש"אלוקים עשה את האדם ישר"

וחלק גדול מהרתיעה שלנו מהלא מוכר זה בגלל ש"המה ביקשו חשבונות רבים"

אני מצטערת ומתנצלת! משום מה אצליאני ירושלמית

לא הופיעו כל ההודעות הישנות שלך בכרטיס האישי...

 

וזה היה נראה כי זה ניק חדש שנפתח לצורך המטרה הזאת...

 

קבלי את התנצלותי הכנה!!

 

ושיהיה לך הרבה הצלחה! ענו לך תשובות טובות...(גם לי זה היה ועבר ב"ה עם החיים יחד)

מודאגת יקרה!איזה יום שמח

למה את מודאגת??צוחק

 

את לא צריכה לחשוב על זה עכשיו....

 

כשתכירי את בעלך בעז"ה שום דבר לא ירתיע... אולי החוסר ודאות מה יהיה...

 

ואם כן תחושי רתיעה כמו שהזכירו פה, לא חסרים אנשי מקצוע בנושא שיעזרו לך!!!

 

מאחלת לך למצוא את החצי השני בקלות ובשמחה!!

יש פה לחץ מטרולים שזה מפחידאנונימי (פותח)

 

גם אם אדם פתח ניק חדש בשביל שאלה מורכבת לא מראה שהוא טרול וכו'. יכול להיות שהוא פתח ניק חדש רק עכשיו כי עכשיו יש לו שאלה מטרידה, או שהחליף ניק כדי שלא יזהו אותו.

 

כ"כ מהר יוצאים בלחץ ובלי כבדהו וחשדהו, אלא ישר ברור שהוא טרול..ונראה לי שלאדם שנחשף בשאלה אישית וישר תוקפים אותו זה מזיק ומביך ומאוד לא נעים..

 

קצת לחשוב לפני שכותבים משהו מביך על השני..

ו..מקסימום האכלת טרול אז מה? סה"כ פורום לא טיפול נמרץ שכל שרשור פה קודש וחבל לענות לטרול כי לא עונים כך ל"שרשורי חירום" אחרים

 

אני לא בעד לענות לטרולים אבל הלחץ הזה שאולי הוא כזה, נראה לי פגע לא פעם באנשים תמימים .. אז מה עדיף לפגוע או לחכות בסבלנו שלפעמים אולי תגרום שתענה לטרול

 

מצטערת על ההיסחפות פשוט ראיתי את התגובות האלו כמה פעמים ודי נזעקתי על החוסר רגישות

והרגשתי צורך לכתוב את זה.

תודה על התגובה..יהיה טוב

ובאמת שאני לא טרול..

 

כדי שתרגעו..

אני אנסה לענותאנונימי (פותח)

לכל אדם יש פחד מתגובות של החברה, וכל שכן מתגובתו של בן זוגו לעתיד החיים, שמפחד מכל משפט ומכל דיבור, אני אישית פחדתי מאוד מהנושא, שהרי בינינו לכולנו יש מושגים מה כיף ומה פחות, הרבה מאתנו השתוללו בעודם בחורים אחד פחות ואחד יותר, וכשאתה מגיע לבחורה (אשתך, סליחה...) ומתחיל להראות שאתה מייבין זה לא נעים, ולכן באמת וכך אני חושב שבאמת צריך בהתחלה לשחק קצת כאילו אתה לא יודע מי יודע מה, אבל לאט לאט להשתחרר זה כיף, כל אחד נשוי באיזה גיל שהוא רוצה לחזור ללילה הראשון , למגע הראשוני והנעים, ההתרגשות ההתחלתית זה הכיף של החיים, שיהיה לך בהצלחה ותהני, אבל לזכור שהכל הכל אך ורק בדרך התורה.

תודה לכולם על התגובות!יהיה טוב

רק טוב בעז"ה ובשורות טובות!

אני ממש ממש לא מסכימה..א.א.ק

אכן,

הלילה הראשון הוא מיוחד.

אבל לחזור אליו???

לא.

ממש לא.

 

יש משהו כל כך נעים ברגילות של המגע,

בלמידה אחד את השני.

 

אין מה להשוות לפחדים ולכאב של ההתחלה...

 

(וסליחה שזה היה מפורט קצת.. מנהלים, אם זה לא שייך, מוזמנים למחוק..)

ההבדל התפיסתיאחותו

שיש בין התקופה שלפני הנישואין בה ההרגל הנכון, הבריא והישר לחיות בצניעות ובלי מגע עם גברים הוא לבין התקופה של אחרי הנישואין שבה ההרגל הנכון בריא וישר הוא ליצור מגע גופני עם בן זוגך, הוא שינוי תפיסתי לא פשוט .

ראשית, זה מראה על חינוך בריא לצניעות.

אבל צניעות היא הלכה, וכשכזאת היא מוגדרת לגדרים : לבוש, מגע, ייחוד...

כל הנ"ל משתנים הלכתית מיד אחרי הנישואין

וכל שינוי שכזה הוא מבורך והוא מצוה. כלומר" יש סוויץ' משמעותי , שכל מה שהיה עד עתה איסור, כעת הוא מצווה.

אכן, דורש הכנה נפשית ורוחנית, וצריך מדריכת כלות טובה בבא העת.

ועוד המלצות- באישי.

 

ושיהיה בהצלחה!

מציאה קלה!

שולחת מסר אנונימי (פותח)
קשה ל-2 הצדדיםקשלשאחרונה

תעשי חשבון שגם בנים בערך באותה סיטואציה

 

פשוט מאוד לא חושבים על זה לפני

וכשמגיעים לשלב שמוצאים את המיועדת והמיועדת

יודעים שאתה אוהב אותה והיא אוהבת אותך

ואתם תזרמו ביחד בקצב שלכם הכי חשוב זה לקחת הכל באיזי

לא למהר לשום מקום

ותהי בטוחה ברגע שאת תמצאי אותו ותסמכי עליו וכן להפך הוא אותך

כל אחד ידאג לשני והמעבר אומנם לא יההי טבעי אבל יהי בקצב שלכם

ואחרי תחשבי על זה.. שזה לא כזה נורא כמו שזה היה נראה לפני ..

עזרה באולמותאביעד

היא מהצפון אני מירושלים

ואנחנו מחפשים אולמות

בעקרון אנחנו פתוחים לכל המקומות, כל צד לוקח בחשבון שהוא יצטרך לנסוע לצד השני.

או שנעשה באמצע.

אנחנו מחפשים אולם יפה ועם אוכל טוב, במחיר לא גבוה ולא נמוך.

בעקרון הבחורה לא מתלהבת על האולמות של ירושלים ושל בני ברק וכדומה כי בעינה הם ברמה ממש גרועה
אז אם אתם מכירים באזורים צפון,מרכז,ירושלים אולמות ברמה גבוהה ולא יקר במיוחד

אנחנו מחפשים!!

 

תודה רבה.

מה זה נקרא צפון?ט'

בעפולה יש כמה אולמות נחמדים וזה סוג של אמצע הדרך

יש את אמרלנד במושב נוחםהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

שזה ליד בית שמש.

יותר קרוב לירושלים אבל לא סיפור גדול.

תלוי גם מאיפה היא בצפון..

 

אם תכוון יותר נשמח לעזור יותר

צפון באזור חיפהאביעד

עפולה זה רעיון שממש נלקח בחשבון אנחנו רק חושבים על עוד רעיונות שירצו גם את הצד השני...

יש את נוף הירדן במצפה יריחו...Tehilla*

אולם מהמם ממש עם נוף מדהים!!!!!והמחירים ממש סבירים.....(אחותי התחתנה שם)

זה שווה למרות המרחק.....

ושיהיה המוווון מזל-טוב!!!!!

לייק לתהילה--נוף הירדן!אנונימי (פותח)
הוא מחפש משהו בין הצפון לירושליםהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

מצפה ממש לא בכיוון.....

 

קצת התמצאות במפת ארץ ישראל, חברים.

מה עם חדרה?א.א.ק

יש לי חברה שהתחתנה שם..

תבדקו אולמות..

(אגב, גם גני אירועים נחשב?)

כמה הצעותמושיקו

בעפולה יש שלי, רגעים.

 

טבריה יש במלונות, ויש גם את כינר

 

יש בחצור הגלילית, אולם לא גדול מידי ,אבל נחמד.

 

בכרמיאל באזור תעשיה יש אולמות שאפשר לקחת ולהכשיר את המטבח.

 

בכפר החורש ליד מגדל העמק יש אולם ממש טוב.

טבריהאמא ל-5

אולמות מעולים עם אוכל מעולה (כן, גם עפולה)

אני מציעה "לטרטר" צד אחד בלבד ולא מקום טוב באמצע שיטורטרו שני הצדדים, נסיעה זאת נסיעה, מה זה משנה לירושלמים כמה יסעו ?

אל תשכח שצריך הסעה וכאלה, לכן כדאי שזאת תהיה הסעה אחת

בהצלחה

בחיפהאנונימי (פותח)

אני לא יודעת לגבי מחירים אבל באזור חיפה-קריות יש אולמות טובים, אני יודעת שהמחירים סבירים יחסית למרכז והאוכל טוב:

קאלה, מרכז הקונגרסים, הנסיכה (נראה לי יותר יקר), הקארדו

יש עוד אבל כרגע אני לא זוכרת...אולי בהמשך, בכל מקרה- שווה לבדוק באזור, לפי דעתי, מירושלים זה בסביבות שעה נסיעה ויחסית קל להגיע.

המון מזל"ט ולא משנה איפה- העיקר

בהצלחה בחיים החדשים  

המחירים באולמות שציינתעמית-טליה

הם מעל 200 ש"ח..דווקא הנסיכה הוא הזול והוא מתחיל ב180 (מתחיל!)

והם לא היקרים שבאזור...

 

האולמות בצפון הם ברמה אחרת לגמרי מכל הבחינות ולכן גם המחירים כאלה...

לא בכולם...T.B

ברוב האולמות שציינתם בצפון המחירים לא מעל 200..וזה מתוך בירור...

בקיץ הציעו לנו בקארדו- 150 ש"ח אם אני לא טועה...הבעיה היחידה באולם היא שאין להם חופה מסודרת בחוץ...אז לזוגות עם חתן אשכנזי זה קצת בעיה כי זה ממש לא נוח...הם מציעים את החניה לעשות בה את החופה...

 

בקאלה אכן 200 ש"ח הוא פחות או יותר המחיר- אני יודעת שבקיץ יש זוג ששילם שם 210 למנה..

 

בגן הקונגרסים אפשר להשיג מחירים סבירים ולדעתי שווה להשיקע כי האולם ממש גדול ונוח ויש רחבה ענקיתצ גם לבנים וגם לבנות...אנחנו השגנו שם בקיץ- 170 למנה רגילה ו 110 למשמחים...אני משערת שעכשיו יותר זול כי זה לא קיץ..שווב בדיקה!

 

ולגבי הנסיכה..אני אישית לא אוהבת את העיצוב...זה נראה יותר כמו איזה פאב..אז אפילו לא בדקנו...

 

המון הצלחה!! =] =]

רמה אחרת?אמא ל-5

דווקא אנחנו מהצפון ובכל פעם שאנו נוסעים לאירוע מחוץ לעיר, אנחנו מתאכזבים מהאוכל

זה מה שאמרתי...עמית-טליה

שהאולמות בצפון הם ברמה הרבה יותר גבוהה.

גם האולמות הזולים ביותר לא מגיעים לאולמות היקרים ששמה...

 

ברחובות יש שני אולמות "בארוק קונטיננטל"אליהו הנביא

ו"ארמונות אליזה", שהם ברמה די טובה, אוכל טוב ויש חניה (זה באיזור התעשייה).

מבחינת כשרות, אם אני לא טועה, הם גלאט כל השנה. המחיר סביר.

ברחובות יש גם את "גן סיטי"רחלקה

בעזהי"ת.

 

הייתי שם ב2 חתונות שהיו ממש ממש מעולות.

אני מציעה לך לפנות ל"אולם ומלואו" (תחפש אותם באינטרנט), הם מציעם אולמות במחירים ממש טובים.

יש לציין שההטבה שלהם לא תקפה אם פנית קודם לאולם באופן עצמאי.

 

מזל טוב!

הכי מצחיק פה שכולם מגיבים,פלפלתי

והחתן היקר בכלל לא נראה באופק...

אז למי בדיוק  מציעים?

 

אין אפילו תגובה שלו... משהו קטן אפילו. ציוץ ציפורים...

יש את התגובה של הכלה שלו...עמית-טליה

ואנחנו עוקבים לגמרי...עמית-טליה

יותר נכון אני.

והחלטנו לא לסגור במרכז הארץעמית-טליה

או בירושלים או בצפון עפולה- חיפה

מזל טוב! ומאיפה אנחנו אמורים לנחשפלפלתי

שאת החצי השני?

דווקא אני ניחשתי...משה
שיהיה במזל-טובאמא ל-5

ובהצלחה

אנחנו עשינו אמצע הדרךמושי

אזור בית שאן, עפולה, ככה שכל אחד נסע חצי דרך.

גם אנחנו איפשהו באמצע הדרך...אנונימי (פותח)אחרונה
לכל הזוגות המתוקים!צעיר רענן

 מה לעשות?! עכשיו בע"ה נפתח פורום סגור לבנים בלבד, אז תצטרכו מידי פעם להיפרד, בנות יכולות ללכת לבנות בלבד...

מוציא לשון

 

 

סליחה על אי הקשר לנושא הפורום אבל - אני כותב את זה במקומות שיש ריכוזים של בנים...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t339771#4181375

 

 

"תאכל'ס למה צריך את זה? דיי, תעזוב אותנו עכשיו, רוצים את נוג"ה, מי כבר יכנס לפורום סגור ?

מה כבר תכתוב בפנים שאתה לא יכול לכתוב פה?.. "

- - - - - - - - - - - -

אז כך חבר'ה, הכל תלוי בנו, ברור שאנחנו לא בנות - ולא נתחיל לכתוב את סיפור חיינו כל הודעה שניה ונמרח ונקשקש וכו'..וכו'...

אבל - תאכל'ס אנחנו יכולים לבחור אם להרים את הפורום או לא, גם אם אתה בפנימייה ומתחבר פעם בשבוע-שבועיים, עשרים דקות על המחשב, קפוץ לביקור, תגיב את דעתך על כמה שירשורים!

כל נושא שעולה לך בראש...<טוב לא כל נושא..כאילו,לא שמים פס.. מה שבאלכם מעשן> ופשוט - לא מתאים לכתוב במקום מעורב, או סתם לא בא לך לכתוב מול כל העולם, ניתן לעשות בפורום הסגור!

טווח גילאיים נראה לי 12-75 זורמים?! אולי מטיפה יותר מבוגר? 13-14? נוער וגיל ההתבגרות,גיל הדייטים, גיל הנישואים, גיל העבודה, וגיל העמידה - נראה לי סבבה?! זורם? חושף שיניים

 

אז מה נסגר?! אם יהיה יותר בסביבות ה30 חבר'ה מינימום שנרשמים - יפתח, לא חייב להגיב תמיד - אבל יהיה נחמד מאוד אם הפורום הזה יהיה פעיל! כי תאכל'ס יהיה בו ריכוז גדול של אנשים!

 

בהצלחה! מי שרוצה להצטרף, <שימו לב, לא מתחייבים לכתוב כל הזמן בזה שאתה נרשם... לא להילחץ>

לכתוב פה! http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t339771#4181375

שאלה אמיתי..!להלה!

באמת בבקשה תענו מכל הלב - בלי זעקות ונזיפות!

למה אתם רוצים להתחתן? מה הקטע לחיות עם מישהו 60 שנה, ואז...

בסדר להביא ילדים, אפשר להביא ילדים בלי להתחתן-מה צריך את כל התיסבוכת הזאת של להתחתן, לחיות ביחד, מריבות וכיוחים(ואל תתפסו על זה שצריך להתמודד - למה בכלל להיכנס לזה?)

זה כיף לכם לחיות עם אדם שונה ממכם בתחלית השוני?

בכלל זה שלא כל החודש אפשר להיות ביחד...  -  ובכלל למה אתם רוצים להיות ביחד? מבינה בתור חברים - זה כיף סיפוק, הנאה, אבל אחרי - 20-30 פעמים, לא נמעס? גם סתם נשיקות, כמה כבר אפשר?  אבל כל  החיים!? 

בת כמה את?אלעד

אני מציע שתחכי לגיל בו הנושא יעמוד על הפרק, ואז סביר להניח שתביני לבד

??אנונימי (פותח)
13.5 אבל מה זה קשור?להלה!

אני רוצה הסבר הגיוני לתופעה!

זה קשור מאוד...אנונימי (פותח)

שלום לך!

במעט מילים- נישואים זה לא מריבות וויכוחים וגם לא רק הנאה של הגוף!!!

מריבות וויכוחים קיימים באופן טבעי בין שני אנשים גם אם זה סתם 2 חברות,

אבל אצל בני זוג לומדים איך לצאת מכל ויכוח גדולים יותר וקרובים יותר.

גם הנאה של הגוף היא הנאה חולפת כמו כל הנאה רגילה, אבל נישואים זה לא רק הנאה גופנית כמו שאמרתי,

זה צמיחה רוחנית גדולה מאוד ואי אפשר להסביר את זה לבנות מתחת לגיל נישואים!!!

אל תכעסי, זה פשוט ככה, גם אם נרצה להסביר לך לא נצליח, ואני מקוה שהמעט שכתבתי הובן.

 

המלצה אישית,

נשמה!!! אל תמלאי לך את הראש בשטויות שבאות מכל מיני סרטים ומהעולם החיצוני,

תאמיני שאם אלוקים ברא אותנו ככה, סימן שיש סיבה עמוקה שאולי כרגע היא לא מובנת לך.

ועכשיו תחיי את החיים שלך בכיף, ותנסי לחפש דוגמאות של זוגות מסביבך שטוב להם, יש הרבה כאלה. 

 

בהצלחה!!!

אני אנסה להסבירשירשור

אלוקים נתן לגבר את המצוה להתחתן ולאישה רצון עז להינשא.

השילוב הזה של הרצון לקיים את המצוה עם הרצון להינשא מביא את הזוג להתחתן.

האהבה ביניהם איננה נגמרת, גם כאשר יש וויכוחים (ההיפך, הוויכוחים רק מחשלים ומחזקים את הקשר)

הילדים שבאים לזוג הם תוצאה של פרי אהבתם. בשבילם שווה להם לקום בבוקר, בשבילם שווה ללהם לעבוד ולהתאמץ. אך מעל הכול, שווה לכל אחד מבני הזוג להתעורר כדי לקבל את החיוך של הבוקר טוב מהחצי השני שלך. ולא סתם, כי יש ביניהם אהבה אמיתית.

מלבד זה, האהבה הזו איננה אהבה של גוף, זו אהבה של נתינה. וגם כשמהצד זה נשמע שהאהבה הזו נמאסת בשלב מסוים, אלוקים נתן את מצות טהרת המשפחה כדי לחדש ולעורר את הרגש שלכאורה מתחיל להתכהות.

 

אבל את תביני אותי רק אחרי שתענדי את הטבעת על האצבע, כי רק כשאת נשואה ואת יודעת שיש לך את האחד המושלם שתתני את תמצית נשמתך בעבורו, רק אז תביני מדוע בעצם אנשים מתחתנים, אין אושר גדול מזה!

תשובה כנהאנונימי (פותח)

בהחלט, יש הרבה בדברייך. תשובות בנוסח 'כשתגדלי, תביני' ו-'ככה אלוקים רוצה'(!) אינן אלא ניסיון לפטור אותך בלא תשובה של ממש. גילוי נאות: אני נשואה חמש שנים ואם לילד. האמת היא, שנישואים הם עניין תרבותי, וככזה הם גם עניין גיאוגרפי. העולם המערבי ברובו הכריע לטובת המונוגמיה והנישואים, אם כי מגמה זו מתחילה להתפורר, וישנם רבים שמעדיפים לחיות כזוג לא-נשוי. התרבות המערבית, וכעת לא משנה אם מדובר בזוג נשוי או בזוג שחי כנשוי לכל דבר ועניין, קידשה את החיים בזוג והעלתה על נס את הנישואים כחלק מכך. ישנם מקומות אחרים בעולם שבהם נישואים אינה הדרך המועדפת, ואין לדעת מה עדיף. אנו נולדנו לתוך תרבות מסוימת, שבה הנישואים הם עניין מובן מאליו, שאיש - כמעט- אינו מערער עליו. החברה הישראלית- גם זו החילונית- היא חברה שמרנית מאוד, שמודדת בני אדם בעיקר לפי מצבם המשפחתי. גיל הנישואים הממוצע בישראל הוא 24, וגם בתל אביב, רווקות בנות 35 זוכות להרמת גבה. קל וחומר בחברה הדתית, שבה בגיל 26 את כבר 'שרופה'. יחד עם זאת, גם בישראל, ישנם יותר ויותר 'ידועים בציבור' כיום- אנשים שבוחרים לחיות כזוג ללא חתונה, והחוק מכיר בהם ומעניק להם מעמד שווה זכויות כמעט (ולעתים אפילו יותר, למשל בענייני ירושה) לזוג נשוי, שהתחתן.

חתונה היא עניין תרבותי, היו תקופות בהסטוריה - ובמקומות מסוימים זה כך עד ימינו אנו- שבהן גבר אחד נשא יותר מאשה אחת ודי באבותינו שנשאו יותר מאשה אחת כדוגמה. לכן, השאלה שאת מעלה היא ראויה מאוד, נישואים בתקופת המקרא היו, כנראה, שונים מאוד, ואולי ילדינו או נכדינו יחיו גם הם באופן שונה את חייהם הזוגיים. בישראל 2010- ובעולם המערבי באופן בכלל- נישואים הם, נכון לעת הזו, הדרך הנבחרת על פי הרוב. אולי תגלי שלך זה לא מתאים ואם תהיי אמיצה דייך - בישראל השמרנית זה בוודאי לא יהיה קל- תפעלי לפי רצונך. לא חייבים להתחתן.

גועל נפש. אין ביטוי אחר. אשה נשואה שחושבת שאיןד.

בעיה מהותית לחיות עם גבר ללא נישואין וזו סתם איזו "גחמה אנושית" (כמובן, "ככה אלוקים רוצה" זה בכלל לא בחשבון - וכל אלו שענו "כשתגדלי תביני" הם סתם שקרנים ו"לא מבינים" שהם מדברים סיסמאות..) שכולם לא הבינו שאין בה מהות עד שהגיעה הכותבת והאירה את עיניהם - זו אשה שיש לה בעיה חמורה. מסופקני כמה יחזיקו נישואיה ורחמי על ילדתה. הבעיה כשהיא מנסה לקלקל גם ילדות אחרות ולסחוף לאותה מערבולת שכנראה בה היא גידלה את עצמה. זה מלבד האחריות ה"אמיצה" לקחת אשה ללא מחוייבות - בנוסח תרבות החד פעמי שגם היא נפוצה בימינו - וכשנמאס, כמו שכתבה הילדה ה"אמיצה" - הפסולת לסל וחסל...  מה שלא גילתה לה הכותבת הבוגרת, הוא שעפ,י רוב מי שנזרקת בתרבות הקלוקלת הזו, זה לא האיש, שבו לא חל כלפי חוץ שינוי מהותי, אלא האשה שבעיני רבים-רבים היא כבר סוג ב' ומַטה..

אכן, "אם תהיי אמיצה דייך" אולי תוכלי להיות זונה. ממש נפלא. "אשה נשואה ואם לילדה" - גילו בלתי נאות לחלוטין.

תגובה אחרונה בהחלטאנונימי (פותח)

להלה היקרה,

 

אני ששה כמוצאת שלל רב בקראי את תגובתו המלומדת ונטולת הגסות והבוטות של דן חברנו. הא לך הצצה קטנה, מעין "פרומו", למה שצפוי לך אם תעזי לשלאול שאלות ולהעלות תהיות שאינן עולות בקנה אחד עם אנשים כדוגמת דן. את צפויה למטר של תגובות בלתי ענייניות, שיש בהן משום ניבול הפה באותה נשימה בה מדברים על "צניעות". כנראה, דן חייב לדחוף את המילה "זונה" לכל שיח שבו הוא נמצא, יש אנשים, בעיקר מן החברה המסוגרת אליה הוא משתייך, שממש מתרגשים מכך ואינם יכולים לוותר על השימוש במילה זו ולחשוב על אופן מעודן יותר להביע דעתם. כל חטאך- וחטאי בתגובתי דלעיל- הם שהעזנו לחשוב קצת אחרת. לא לפעול על "אוטומט", אלא- שומו שמיים!- להביע עמדה אחרת, שונה.

להלה, דן כותב כי הוא "מרחם" עלי ועל ילדי - ובכן, את רחמייך הפני- כמוני- אליו ואל ילדיו, שייאלצו לגדול עם אב חשוך שיהסה אותם בבוטות אם יעזו לשאול ולחקור. את בדרך הנכונה, חזקי ואמצי. דבריו של דן מכילים שובניזם גלוי ובוטה, את "חפץ" שיושלך, לדעתו (כי הוא גבר, כמובן). דעי לך שחיי שאלות ודרישה אחר האמת שלך הם רוויי הנאה וסיפוק, ואל תניחי לצרי האופקים שאת מנת חלקם זכינו לספוג באופן מצומצם בשירשור זה (אגב, מעניין שאיש לא טרח לציין בפני דן כי הוא מרדד את השיח ומעכיר אותו. הגם אתם, אנשי הפורום?) לרפות את ידייך. ודן, אח שלי- אתה משתמש לרעה במילה "חינוך" ומבייש את כל מי שעמלים בו. בוש לך, לך ולמד שפה עדינה מהי וחשיבה פתוחה מהי, אחרת- מה לך ולחינוך?. לא אענה יותר, יש לי עיסוקים אחרים. דן, הבמה כולה שלך. לך תכתוב עוד כמה פעמים את המילה היפה שבה מצאת לנכון להשתמש.

פשוט נורא ומזעזע לקרוא את דברייך..יהיה טובאחרונה

תראי לי איפה בדיוק הוא כתב את המילה הזאת?

אני לא ראיתי אותה..

וחבל שאת מתבטאת בצורה כ"כ מזעזעת

שמראה שבעצם עדיף לחיות ללא בעל אבל להביא ילדים עם מישהו 

שהוא לא בעלך..

ממש מזעזע.

לדעתי כדאי למחוק או לנעול שרשור זה.

שאלה אמיתית ומורכבת.ציפי כהן

אנסה לענות לך.

את אמנם עדיין לא הגעת לגיל של נישואין ובכל זאת את יכולה לחוש לפעמים את התחושה שמרגישים אנשים בגיל הזה: תחושת בדידות. תחושה של רצון להגשים את עצמי. תחושה שאני לא אני אם אין לי מישהו לחלוק איתו את שאיפותיי ואת הרצונות שלי. תחושה של רצון לשתף. להעמיק. לדבר. להיות יחד. לאהוב!

אלה תחושות שקיימות אצל כל אחד בכל גיל, ומתחזקות מאוד בגיל של הנישואין (אני מניחה שזה מאזור 18 ומעלה, משתנה מאחד לאחד ומאחת לאחת)

לתחושות העצומות האלה באים חיי הנישואין לתת כח.

 

כשבני זוג נישאים הם קושרים קשר. ומכאן מתחיל המסע שלהם שאינו נגמר (לא אמור לפחות) לקשר. ליחד. לאהבה. לעבודה משותפת. להתגדלות. לשמחה יחד. להבאת ילדים לעולם!! וזו היא ההגשמה שלהם.

כשאדם חי לבד הוא לאט לאט מרגיש איך הוא פחות ופחות מגשים את עצמו.

כשאדם חי ביחד- ובונה משפחה- הוא מרגיש איך זה נותן לו את הכח. איך זה מעצים אותו. איך זה נותן לו חיות.

וכמו שאמרו לפניי- ויכוחים הם ממש לא לב העניין בנישואין. הם חלק- אבל ממש לא העיקר. והם כלי לגדול יותר מתוכם.

(קרה לך פעם שהיית במשבר ואחריו הרגשת איך את לומדת ממנו וגדלה ממנו? זה אותו דבר. משברים נועדו לבניה וצמיחה מתוכם למקום גדול יותר) 

 

 

אדם נברא לחיים של זוגיות.

אדם וחווה היו בהתחלה מחוברים- כי זה טבעם. "זכר ונקבה בראם- ויקרא את שמם אדם" כלומר: רק במצב של זכר ונקבה- הם נקראים אדם!! כשהם לבד וכל אחד לחוד- הם אינם נקראים אדם!!

 

תארי לעצמך, יקרה, מה היה קורה לו לא היו מקימים משפחה. לא היית נולדת לתוך מציאות של אמא ואבא, של אחים ואחיות, של בית שבו גרים יחד, אוכלים יחד, משחקים יחד, רבים יחד, משלימים יחד, אוהבים יחד....

 

מה היינו עושים אז? מה היינו עושים אם כל העולם שלנו היה בנוי מחלקים חלקים של אנשים פרודים שהחליטו לגור יחד לזמן מסויים ואחר כך התעופפו להם למקום אחר כי נמאס להם...?

 

העולם היה מתפורר. זה מה שהיה קורה לנו.

 

בעיניי המשפחה צריכה להיות המקום אליו חוזרים כדי להירגע ולנוח מכל התלאות שמסביב.. היא הקן. היא הבית. היא המקום החם בו אנו מקבלים אהבה. בו אנו מרגישים שייכים ולא תלושים.

אני מאוד מתפללת שזה מה שיהיה לכל הילדים במשפחה שלהם. זו השאיפה בכל אופן.

 

המשפחה היא התכלית בעיניי. למה לי להינשא ולגור עם אותו אדם במשך 60 שנה (לפחות) וללדת ילדים ולהקים משפחה? כי זו התכלית. כי שם אני מרגישה שאני מגשימה את כל שאיפותיי!! וזו לא קלישאה. זו אמת.

זו ההרגשה האמיתי של אדם שהקים משפחה: שזו התכלית של חייו. שזו האמת שלו. ששם הוא מגשים את עצמו הכי טוב שאפשר.

 

וכמובן,  הילדים משאירים את הסימן של הקיום של האדם בכך שהם ממשיכים לחיות אחרי שהוא מת. והם זוכרים ומזכירים אותו וממשיכים את דרכו. בסופו של דבר- הילדים והמשפחה זה מה  שיישאר ממני אחרי שאעבור מן העולם.

 

עניתי לך קצת על השאלה?

 

אני ממש מסכימה עם מתחדשת..יהיה טוב

למרות שאינני נשואה,זו תשובה מאוד אמיתית.

 ולסבינה ממש מזעזע לקרוא את דברייך..

ברור שצריך להתחתן ולהקים משפחה ולא בדרך אחרת..

יפה מאוד "מודאגת". ה"ברור" הזה הוא היסודד.

של הנורמליות. יש דברים שצריך להרגיש כמובן מאליו בחיים. כמו שלא מתפלספים מדוע כדאי להיות נורמאלי ולא משוגע..  וזה בא מנורמליות של מושגים, תחושות וצניעות. והצניעות הזו, הבריאה, היא גם ביסוד שאלתך שבשרשור הבא. וזה בריא, כי אח"כ על גבי זה מבינים וחשים את הייחוד שבחיי הנישואין, שבאמת אין אותו בשום אופן בצורה אחרת, ולכן שאלתך ההיא נכונה ובריאה למצבך היום - והיא תעזור לך כשבעז"ה תתחתני, לחוש ביתר שאת את המיוחד שבקדושת חיי הנישואין והבלעדיות שלהם. בהצלחה.

מתחדשת יישר כוח גדול על התשובה!!מאמע צאדיקה
וואו, הרבה זמן לא שמעתי דברים נכונים כל כךשירשור

אשרייך!

ד"ת לפרשת ויגש ח.צ.גנט

 

בס"ד 
שבת פרשת ויגש: 
ישנם רגעים שמשנים את החיים, רגעים כאלה - שאם הי'ה עיתנואי בסביבה וודאי שהסיפור היה עולה ישר לכותרת הראשית של מחר. 
לא כל אחד חווה את הרגעים האלה, ישנם אנשים שחיים את חייהם ללא אירועים חריגים. אך ישנם אנשים שבמשך שנים ארוכות, עשרות שנים לעיתים, תרים אחרי אהוביהם שאבדו. וכשמגיע רגע המפגש - איזה חיבוק חם, מלא געגועים, איזה בכי של שמחה, איזו התרגשות. 
אמנם לא כל אחד חווה את הרגעים הללו, אבל יעקב אבינו, לאחר 22 שנות 
געגועים לבנו יקירו, ליוסף, שנים שבהם הוא ממאן להאמין שבנו באמת נפטר. הוא יורד למצרים לפגוש שם את בנו. 
 
הם נפגשים בכניסה לארץ גושן, מרכבותיו של יעקב, עם שבעים נפש, עם צאן ובקר, עם משאיות של ציוד - באות אל מול מרכבתו ההדורה של יוסף - משנה למלך מצריים. ממרכבת המשנה יורדת דמותו המכובדת של יוסף, ומתחיל הוא להתקרב אל אביו שירד ממרכבתו. 
 
הם נפגשים, והנה מגיע רגע החיבוק, הנה פורץ הבכי ופורצות הדמעות, אבל רגע -יעקב אינו בוכה, יעקב אינו מתרגש - יוסף בלבד הוא זה שבוכה "ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, וירא אליו, ויפל על צואריו, ויבך על צואריו עוד" 
 
מה יעקב עושה באותו הרגע? חז"ל מגלים לנו - הוא קרא קריאת שמע! 
 
אז מהי בעצם קריאת שמע, שהיה כל כך חשוב ליעקב לקרוא אותה ברגע המפגש עם בנו? 
בתחילת פרשת וישב, בחלומותיו של יוסף, נאמר "ואביו שמר את הדבר", יעקב - וכמובן גם יוסף - מצפים לראות מתי ואיך ה' יביא להתגשמות החלומות, כשלפתע קורה אסון! חי'ה רעה טורפת את יוסף! 
 
מאז, במשך 22 שנים, יוסף רואה עין בעין, איך חסדי ה' מלווים אותו ללא הרף. 
איך הוא עולה לגדולה ומולך במצרים. חלומותיו מתגשמים למול עיניו - הוא רואה עין בעין את חסדי ה' שמלווים אותו כל רגע ורגע, הם מלווים אותו בבית פוטיפר, הם מלווים אותו בבית הכלא, והם מלווים אותו במלכותו על מצריים.
לעומתו, יעקב מסרב להאמין איך ייתכן שנבואת יוסף בחלומו לא התגשמה, הוא לא מבין איך הדין גבר על רחמי ה' - ספק זה, והצער העמוק שנלווה אליו, מונע מיעקב את הנבואה - שאולי דרכה הוא הי'ה יכול לגלות שיוסף אמנם חי. יעקב אינו מצליח לראות פה את חסדי ה', הוא רואה רק את מידת הדין הקשה ששולטת עליו, הוא לא מבין למה הוא סובל כל כך!
 
כאשר יוסף מתגלה לפתע אל מול עיני אביו, יעקב חווה, בנוסף להתרגשות הטבעית מהפגישה, גם גילוי עצום שנוגע להשגחת ה' בעולם. הוא מבין שדווקא דרך העצב והנפילה, דרך העלמותו של יוסף, דווקא הסבל הקשה שהוא עבר עד עכשיו, הוא זה שדרכו הביא ה' את הישועה הגדולה, ואת הגשמת הנבואה הישנה ההיא. יעקב מבין שכל הסבל שהוא עבר, כל מידת הדין הקשה - הכל זה טובה מאת ה'.
 
ברגע זה בוחר יעקב לקרוא קריאת שמע - "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" - גם כאשר אנו מרגישים את טובו של ה' (מה שרמוז בשם הויה), וגם כשאנו מרגישים את ידו החזקה של ה' ו'רע' לנו (מה שרמוז בשם אלוקים), בכל מצב ה' הוא אחד - הכל הוא לטובתנו!
 
שמע ישראל, ה' (הטוב שבחיינו) אלוקינו (הרע שבחיינו), ה' אחד! (שניהם לטובתנו)
 
 
שבת שלום וחודש נפלא ושנזכה לראות רק את הטוב הנראה והנגלה!!
בבקשה...א.א.ק

הבוס שלי בעבודה (ממש לא דוס, לשון המעטה) ביקש שנתפלל לרפואת אמא של מישהו שעובד פה (אני אפילו לא יודעת מי זה..)

 

קוראים לה ציפורה מליק (עם צרה במ') בת שרה.

תודה רבה!

אשמח אם תוכלו להפיץ..

תודה

שאלה: יום נישואיןאנונימי (פותח)

רעיונות ליום נישואין (שנתיים, לא זוכרת מה עשינו שנה שעברה חיוך )

תודה!

מקפיצה.. רעיונות? משהו?אנונימי (פותח)
צימר בביתהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

אז מה אם אין כסף לצאת לצימר בחוץ... הופכים את הבית לצימר!

מנקים אותו כייפי ויסודי...

משנים קצת את הסדר המקובע של הרהיטים [אם יש גינה אפשר להוציא את הספה וכו'..]

יש שלל רעיונות בפורום בכיפה, מוזמנת להיכנס...

כווני אותנו,פאזאחרונה

מה הסגנון? מה התקציב?

ביום חול/ שבת?

יש ילדים?

 

זה יעזור לנו לעזור לך..

מעלה רחבעם-פאז

פעם שמעתי שאפשר לבוא לשם לשבתות, וממש מתאים לנו..

מישהו מכיר??

לא מכירה, אבל ישפלפלתי

כאן איזה טלפון שבטח יוכל לעזור יותר, ובטח שיותר מהר..

0522639492

 

בהצלחה ותהנו בשבת!!

של מי הטלפון?פאזאחרונה
אם אתם יכוליםעמית-טליה

להתפלל לרפואת אחיין שלי יוסף חיים בן ליטל

 

בן חודש וחצי אישפזו לנו אותו עכשיו..
כנראה שזה איזה וירוס שחדר לו לריאות ועכשיו חיברו אותו למכונת הנשמה...

שאלה..א.א.ק

קצת מצחיקה...

לבעלי יש רק בוקסרים משעממים (חלקים..) והייתי רוצה לקנות לו אחד מעניין, עם לוני טונס, או פו הדב, וכאלה..

איפה מוצאים???

תודה

חנוכה שמח,

עם בשורות טובות..

כדאי לבדוק קודם שגם הוא רוצה חחאנונימי (פותח)
בדקתי. תודה.. ובאמת הופתעתי! ממש שמח על הרעיוןא.א.ק
במשביר, דלתא..הביצה שהתחפשה
תודהא.א.ק
ועוד שאלה על זה..א.א.ק

מה הטווח מחירים ההגיוני?

 

שוב תודה

באיצ אנד או יש כל מיניעדיאל
הפנינג..אנונימי (פותח)
50-80e.z.b
את יכולה להדפיס לבד, זה נראה ליפלפלתיאחרונה

יותר זול מלקנות אותם...

את מוצאת את הציור שאת רוצה, מדפיסה על צבעוני או משהו, וקונה בחנויות של גרפיקה נייר שמעביר הדפס.

אותו את מגהצת על הבגד שאת רוצה (כמובן שהציור אמור להיות הפוך במקור כדי שיצא ישר על הבגד)..

ובא לציון גואל...  

 

אבל תמיד יש אפשרות לקנות מוכן אם יש לך את הממון, הזמן והסבלנות.

בהצלחה רבה!

סקר:עם מה אתם מדליקים נרות חנוכה?מושיקו

שמן? נרות?

 

איזה פתילות?

 

 

אני אתחיל

 

מדליק בשמן, פתילות מצמר גפן.

גם אנחנואנונימי (פותח)

שמן ופתילות צמר גפן

גם אנחנו... חנוכה שמח לכולם.ד.
גם אנחנואלעד

חג שמח לכולנו!

אנחנו מדליקים עם גפרורמאמע צאדיקה

ונרות צבעוניים

 

אנחנורק תפילה

עם שמן ופתילות קנויות ארוכות.

והבנות שלנו בנרות צבעוניים! (חובה!!)

כמאמר השיר: חג חנוכה, חג חנוכה הגיע, נרות צבעוניים אמא לי הביאה....

ואכלנו ספינג'ות יאמי (גם חובה, לא?...)

דווקא לא. זה היה נרות צבעוניים אבל עם מציתמשה
בחנוכה הזה נוכל להדליק בשמחה..שירשור

שנה שעברה כמו זוג נשוי צעיר ומתלהב שלא קיבל חנוכיה לנדוניה קנינו חנוכיה מכסף אמיתי. והשנה סוף סוף זכינו להדליק בה בלי לדאוג איך נשלם אותה.. (התשלום האחרון נגמר בחודש שעבר..

 

וכן, גם אנחנו מדליקים עם שמן ופתילות

ועם המון סופגניות, לביבות ועוד כמה דברים טעימים תוצרת בית..יאמי

|מנצלשת|מאמע צאדיקה

שירשור אתם ממש חמודים ושכוייח על ההתלהבות והידור מצווה

 

יש בזה משו שקצת צורם לי....

אותי חינכו שמה שא"א לשלם- לא קונים

ושלחיות תחת תשלומים- זה לא ממש דרך לשלום ושלווה והשקט... השמחת חג לא ממש שלמה אם יש כזה דבר שיושב על המוח...

"לא קיבלנו חנוכיה לנדוניה" --למה מי כן מקבל?!?!!? יש פה הנחת יסוד שאני לא מכירה אותה.... אולי כי נהוג אצלנו אחרת?  אני מכירה שמי שבא לנישואין עם חנוכיה- זה חנוכיה יפה אבל סבירה- שיש להם כבר מכל השנים שהיא\הוא מדליקים.... ותו לא.

 

אולי זה נק' להתנהלות כספית עתידית- גם כדי לקבוע נורמה של חברה ומה מקובל, וגם פשוט כדי לא להיחנק מתשלומים...

אולי עדיף לחסוך שנה שלמה- ואז לקנות?

 

 

 

זה אמנם היה מזמן- אבל חסכתי שנה שלימהאנונימי (פותח)

וקניתי לבעלי הטרי חנוכיית כסף שמשמשת אותו עד עצם היום הזה.

 

וצורת ההתנהלות הכלכלית דאת מתארת כל כך נבונה, נכונה ובריאה, מי יתן וכל עם ה' נבונים...

 

והסקר: שמן זית ופטיתלות צמר.

נו, זוג צעיר שהתחתן, עם התלהבות קדושה... ב"ה.ד.

זה לא אומר שזו "שיטה" אצלם...

צדיקה אחותך, מצטערת שאני מגיבה באיחו, אבל...שירשור

כל מילה שלך שקולה במטבעות של זהב ממש. וזו גם דרך החשיבה שלי.

אבל את יודעת איך זה כשזוג שרק התחתן ויש לו פתאום עצמאות וחשבון בנק משלו והוא ממש מתלהב מהיכולות "הבלתי מוגבלות" שלו...

 

פשוט, בעלי שלף בערב חנוכה את החנוכיה הענקית והמוכספת כהפתעה, ואני לא ידעתי איך לאכול את זה.. מצד אחד הייתי מאושרת, אין יותר הידור מצוה מזה מצד שני כששמעתי את המחיר התחלחלתי, וכששמעתי לכמה תשלומים הוא פרש את זה ואיזה תשלום משלמים כל חודש הייתי על סף עילפון. (במיוחד שבאותו בוקר צמצמו לנו בבית הספר לכל המורות לחינוך מיוחד ומתקנות את השעות כי אין תקציב ולא הספקתי לספר לו...)

 

אז ככה שאפשר לומר שבחנוכה השנה באמת רווח לנו תרתי משמע..מוציא לשון

 

תודה על הדאגה!

חנוכה שמח חיוך גדול

גם אנחנו בשמן (פעם ראשונה סוףסוף.....)אנונימי (פותח)
מענייןאמא ל-5אחרונה

לנו היו 2 כוסות זכוכית שנותרו משנה שעברה, הדלקנו בשמן

אבל בערב השני בעלי נזכר שלא קנה, אני מקווה שזה לא נורא, הוספנו  נר שעווה של שבתחיוך גדול

למחרת, קנה זכוכית לכולם..

חשוב-לקרוא פרקי תהילים לרפואת הפצועים באסון בכרמל!מחפש את האור..

אמנם לעזור באפן פיזי אנו לא יכולים, אבל אין לנו לעמוד מנגד לנוכח אסון נורא זה של שריפה אדירת מימדים בכרמל, תוך פגיעה אנושה בחיי אדם, עשרות הרוגים ומספר פצועים, ביניהם גם מפקדת משטרת חיפה, אהובה תומר, שנלכדה באש בעת שניסתה לסייע ללכודים עצמם. לכן, אנא, הקדישו שתי דקות לקריאת שתי פרקי התהילים המצורפים מטה לרפואת אהובה תומר שפצועה באופן קשה מאוד, ועוד 2 פצועים באופן אנוש. ו3 פצועים באופן קל-בינוני, שאת שמותיהם עדיין איננו יודעים.

 

הפרק הראשון, כל כך אקטואלי וכואב:

 

א.שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.
ב. עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג. אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.
ד. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
ה. יְהוָה שֹׁמְרֶךָ  יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.
ו. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז. יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.
ח. יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

 

 

והפרק השני, גם הוא פניה לה' בבקשה שהוא, השומר, ישמור עלינו, הן בבוקר והן בליל - במיוחד בלילה זה בו משתוללת שריפה קשה כל כך, שסלילה קשה פ כמה וכמה לנסות להשתלט עליה, פרק זה כה חשוב:

 

א. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה.
ב. אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.
ג. אִם עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד.
ד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.
ה. קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו. נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲו‍ֹנֹתָיו.

שלום, אומנם אני לא נשואה עדיין אבל..בעזרת ה' יתברך

יש לי נושא חשוב להעלות פה.

 

אני לומדת במדרשה ובאחד מהשיעורים על הבית היהודי,

אמרה המעבירה של השיעור, שאחרי שמתחתנים יש הרבה קשיים

וזה היה נשמע מהתיאור שלה שהכל שחור ואין טיפת ורוד..

 

מצד ההגיון שבדבר זה נשמע ממש לא הגיוני,

במיוחד לאור העובדה שאני רואה ב"ה הרבה זוגות שנשואים באושר.

חוץ ממה שהיא ציינה שיש קשיים אני ממש לא מסכימה איתה..

 

מה דעתכם בתור נשואים על מה שהיא אמרה?

לא כל כך הבנתי..א.א.ק

על איזה קשיים היא דיברה.

אני מתכוונת שיש קשיים, אבל סה"כ כל כך טוב,

ואת חיה עם הבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם,

אז בעיקרון הכל מתגמד,

אבל לומר שכל החיים זה דבש, והכל הולך חלק - לא. ממש לא.

יש ויכוחים (וזה בסדר!) ויש כל מיני דברים לא פשוטים...

 

תפרטי על מה בדיוק היא דיברה, ונוכל לאמת/להפריך את זה....

חוץ מזה, שלרבניות במדרשה בד"כ יש נסיון חיים עשיר למדי, והן לא אומרות שטויות...

 

יכולת בשיעור עצמו להעלות את השאלה ("הרבנית, זה נשמע שלא כיף בכלל להיות נשואה.... זה מה שהתכוונת?)

 

בהצלחה רבה!

חס ושלום. תתחתני בשמחה, עם מי שמתאים לך,ד.

ותלכו ברצון טוב ובאהבה - ובעז,ה יהיה לכם טוב מאוד.  קשיים יכולים להיות בחיים בכל דבר שבונים. אפשר לראות בכך אתגר לגילוי המשותף שמעל השונות.

טוב, הקשיים הצפויים (כן כן) הם נושא גדול, ובקצרה -בת נוגה

אצטט רק את האמרה המפורסמת (יסלח לי מחברה, אין לי מושג מיהו)

שמתגלה לי כנכונה מאד הרבה פעמים:

"חיי הנישואין הם לא טובים ונחשקים כמו שהרווקים חושבים,

ולא קשים ושחורים כמו שהנשואים חושבים............."

מוציא לשון

ומהם באמת?

לדעתי איפשהו באמצע בין שתי הקצוות הנ"ל.

והכי הכי חשוב::::::

לזכור ולהבין ולהפנים -

גם אחרי חתונה, בעז"ה באושר ועם זיווג מתאים וקל -

יש חיים. פשוט ממשיכים לחיות.

ואני לא מתכוונת בטווח הקצר והפשטני. ברור שיש תקופה לא קצרה ומאד מלהיבה, וגם מורכבת, של התחלה,

ואח"כ מתבסס הקשר יותר וכו' וכו',

אלא בטווח היותר ארוך ועמוק -

יש חיים. חיים של אנשים.

ובתור מושג כזה, בהכרח שכחלק מזה יש טוב, ויש רע, ויש מתוק מדבש ויש מר מלענה.

ובעיינים מאמינות ניתן לומר - יש קל, ויש קשה, יש מתנות ויש נסיונות.

צר לי אם זה נשמע ציני, אבל לדעתי זו המציאות.

ולא ממש משנה אם הקשה או קל מגיע בזוגיות, או בצאצאים, או בפרנסה או בבריאות או בעבודה.

פשוט מטבע הדברים, כשמדובר בס"ד לאדם ממוצע על יותר שנים כנשוי מאשר כרווק,

וכאשר החיים הם דבר כ"כ מורכב ומלא אתגרים -

ברור וברור שחלק מזה יופיע במהלך חיי הנישואין!

חולקת..פאז

למרות שיש קשיים,

הם הרבה יותר טובים ונחשקים משרווקים יכולים לתאר לעצמם..

מתוקה- חכי לשיעור הבא שלה..מאמע צאדיקה

כשהיא תדבר על אהבה.

על שותפות

על שייכות

על שמחה

על קשר

 

 

בחיים בכלל- לא הכל וורוד

אבל נעים יותר בשניים- לחלוק את הקשיים, ובעיקר- לשמוח כיפליים!!

זוכרת שרשור בלנ"ו על חלמי"ש???אחותו

אותה בעיה בדיוק.

הדגשת הבעיות על פני היתרונות והשמחה.

לוקה ב... ( מחפשת מילה ראויה...) טפשות? טמטום? לא יודעת.  אבל למה זה טוב שבחורה תצא עם הרגשה נאכס שכזו?

 

ואני עם א.א.ק.- תשאלי אותה ברחל בתך הקטנה למה התכוונה ותספרי לה שהיא הפחידה אותך, ממש גרמה לך רתיעה מלהתחתן, אולי תתפוס את עצמה ותשים דברים בפרופורציה.

 

( בררר... מוציא אותי משלוותי דברים כאלו)

 

אפשר לחשוב שאנשים ששמחים עם ההורים ואחים שלהם לא נתקלים לפעמים בבעיות, אנשים שפעילים בסניף לא נתקלים בנודניקים, ואנשים שעובדים ונהנים מהמקצוע לא משקיעים הרבה כדי להצליח.. נו באמת...

ואני רואה את הדברים אחרת:+mp8

קודם כל, אף אחת מאיתנו לא שמעה את דברי אותה רבנית- אלא רק את החוויה הסוביקטיבית של השומעת.

אני יכולה לנסות ולתאר לעצמי, שאותה רבנית אמרה לכל הבחורות הצעירות והמתלהבות, עם הפרפרים בראש והרומנים הרומנטיים בנפש- שבנישואים זה לא בדיוק נראה כמו סרט הוליוודי של פרפרים בבטן וניצוצות בעיניים, אלא יש גם עבודה שצריכים להשקיע שני אנשים שונים לחלוטין כדי לייסד חיים משותפים!!!

ייתכן שהיא גם נתנה דוגמאות שונות- ולכמה רומנטיקניות נשבר משהו בורדרדותה של הפנטזיה.

אני לא באה, חלילה , לזלזל באף אחת- אבל בגיל של הבנות במדרשה- דברים מעין אלו נלקחים מאוד קשה, ובתחושה של "לקחו לי את החלום"......

חשוב מאוד להעלות את הקשיים האפשרייםיוקטנה

יפה שהיא העלתה את הנושא, אם כי ניכר ברושם שהתקבל אצלך, שאולי היא העלתה את הנושא בצורה לא מוצלחת כל כך... 

השנה הראשונה של הנישואים מלווה פעמים רבות בקשיים גדולים בזוגיות.

בנוסף, הגעתו של תינוק מטלטלת שוב את הסירה, למשך שנה נוספת. 

 

כמובן שאין כאן שאלה אם "כדאי" להתחתן, כי זו פשוט דרכו של עולם להינשא, ולא משהו שדומה להשקעה כלכלית שאפשר למדוד בתשואה וכדאיות. הנישואין והזוגיות גורמים לאושר בכך שהם גורמים לנו לתחושה של שלמות, של הגשמת הייעוד שלנו. בדומה לכך, גם לידת ילדים. אולי אם נחזור בזמן, דומה התחושה לשאיפה של תינוק לקום וללכת: דרכו של עולם שיקום וילך, ובכך שהוא מגשים את המטרה, הוא מוסיף לשלמות שלו. עם זאת, אין ספק שמדי פעם הוא ייפול ויקבל מכה, ואין בכך כדי לשנות את ה"כדאיות" של המעבר מזחילה להליכה. זו דרכו של עולם, ואדם נועד לקום וללכת, ובהמשך להינשא וללדת ילדים. 

יוקטנה, פשוט נפלא!!+mp8

כל מילה פנינה!!

...יוקטנה

תודה לשון אדומה

ריגשת..והעמדת על דיוקם..אנונימי (פותח)
בתור בת מדרשה...שרון כהן

הי... רציתי להגיד שבתור בת מדרשה גם לנו עושים את זה קצת שונה... 

מדברים איתנו מה זו בת מה זה בן והקשיים כי בן זה שונה ובת זה שונה.. 

כמובן שהרבנית לא רוצה שנחייה באשליות במיוחד שמדרשה זה מקום שממש מלחיץ להתחתן אם רוצים ואם לא.. אז זה ממש מוציא מהאשליות ומהפנטזיות כמו שאמרו כאן.. 

מצד שני זה מכין באמת כי היא מבררת אתנו  את האמת!!

זה מכין אותנו שזוגיות זה עבודה מצד אחד מצד שני זה גם עבודה טובה... זה עבודה שיש בה גם הרבה וורוד.. בקיצור את לא צריכה לפחד שהרבנית אמרה לכם שהכול קשיים... תכנסי לשיעור הבאה בטח היא גם תספר לכם על הדברים הטובים...

ואם לא את מוזמנת לקרוא לא מעט ספרים ולראות שמה שאמרו כאן כתוב גם בספרים .... ואת מוזמנת איתי לשיחה אישית בכיף ואני אלמד אותך את מה שהרבנית שלי מלמדת!!!!!

רק בשורות טובות ושמחות!!!

"יש בי מזה,וגם מזה,יש משתיהם..ובינהם אני הולך וגם"אנונימי (פותח)
(קרדיט- מאיר בנאי,כמובן)אנונימי (פותח)
ומה הקשר לשרשור.??בעזרת ה' יתברךאחרונה
איך להפוך את המקוה לחוויה מדהימה!כמו שהיא אמורה!אנונימי (פותח)

ב"ה

לעיתים ,בשל החזרתיות, עומסים ,לחצים וכו' הערב ההכי מדהים בחודש מתפספס.

וכבר ידוע שהיצה"ר מנסה לעצבן ביום הזה להפיג מהפאן.

אז נשים- איך להפוך את חווית המקווה לחוויה מרוממת ומהנה!!

(וורוד בשביל האווירה)פרח

מקווה HOPPING )ועוד..אנונימי (פותח)

ב"ה

  • אם הגיע הלילה  ואין לך כח לפגוש שוב את אותה בלנית,אותה אמבטיה-נסי להחליף מקווה! אני כל כך נהנת להתנסות כל פעם במקווה אחרת.במיוחד במקוואות מושקעות.גם אם זה צורך נסיעה מחוץ לעיר (טוב אצלי בעיר רק 2 מקוואות)..כל כך מרענן ומחדש!

 

  • לכי על הג'קוזי!!במקוואות רבות ישנה אופציה של ג'אקוזי שלא מציעים כי הוא שמור לכלות.אבל אם אין כלה, בקשי את הפינוק המבעבע! (לעיתים תוספת מחרי -אבל מי שמע על ספא ב30שח?)

 

  • סבון וקרם מושקע-שמור בתיק מקווה.כיף להשקיע בסבון שמפנק ואחרי המקווה למרוח קרם מיוחד..

 

  • אם בעלך שוכח לקנות לך הפתעה כל מקווה,הקפידי לקנות לעצמך.גם משהו קטן משמח את הלב..

 

  • פנקי את הבלנית בטיפ-בד"כ הדבר ישפר את יחסה ויתן לך  מרווח בקשות  אישיות

 

  • בגדי חג במשך היום שלפני ואחרי

 

חג אישי -נשי שמח!!

לא נראה לי כל כך שייך לפה...א.א.ק

אלא הרבה יותר לפורום "נשואות בלבד"...

מה אומר המנהל? והמנהלות של הפורום המדובר?

מסכימה!!!אנונימי (פותח)

לא שייך בכלל!!

שייך רק לאישי, השאלה חשובה אבל לא שייך לדבר על זה כאן...

מדוע לא?זה פורום נ"ט,ומה משמעותי יותר מזה?וגם אםאנונימי (פותח)

ב"ה

וגם אם צעירה רווקה תקרא,זה יכול רק לחזק את החשק לשמור טהרת המשפחה!

הרי אם זה היה שרשרו על "איך לשפר מצברוח-איך לפנק עצמך" זה היה מתקבל בכיף. אז מה יותר חשוב מאשר להראות את הכיף בתהליך מדהים זה?!

כמובן,שדובר בגדרי הצניעות. וד"ל.

אגב,הרבי מליובביטש עודד חשפה לנושא הבית היהודי וטהרה גם לנערות בוגרות,בשל המצב בו אנו מופצצים מכל עבר בתכנים גסים ובוטים,והפרספציה של נשואין התעוות. ובת עלולה לוותר על טה"מ בשל חוסר הכרות וחשיפה לכיף ולמדהים שבזה..

לדעתי,זה טאבו מיותר .

סליחה אם הובכת..

 

טיפ לבלנית?! :0 ברצינות? זה מקובל???יוקטנה
מקובל ורצוי.למה לא?הן עובדות כל כך קשה ומקבלות מעטאנונימי (פותח)

ב"ה

וזה תמיד מעודד את מצב הרוח שלהן,מרגישות שמעריכים אותן.

ובצדק!

גם אני לא שמעתי על זה...Avrechit
גם אני!! בחיים לא!! ונראה לי אפילו בעייתי קצתבת נוגה

זה לא מלצר!! תפקידה הוא הלכתי ואחראי כ"כ,

לא בעייתי ליצור מצב שאצל המצ'פרות תהיה השקעה יתרה על אלו שלא???????

מה יש פה להשקיע יותר או פחות???+mp8

וחוצמזה שנותנים את זה רק בסוף.....

 

זו עבודה כ"כ חשובה ואחראית, בשעות לא פשוטות, והתגמול זעום למדי, מה רע??

השוחד יעוור עיניי חכמים...יהודיה מא"י

ולתת טיפ לבלנית זה בהחלט קרוב לשוחד, ויכול בקלות להגיע לשוחד ממש.

 

ויש להשקיע יותר או פחות. הרי רוב הנשים טובלות באותו מקווה יותר מפעם אחת, וכך מי שנותנת טיפ תכנס מהר יותר, תקבל חדר טוב יותר וכו'.

זה לא בסדר

 

ואם הבלניות לא מקבלות מספיק כסף יש דרכים אחרות לפתור זאת

אני לא מכירה דברים כאלה+mp8

לא חדרים טובים יותר או פחות ולא קדימויות ועדיפויות,  אולי אני עיוורת???

את לא עיוורתיהודיה מא"י

פשוט ב"ה השוחד עוד לא כ"כ פשט למחוזות האלו.

ואני אישית אף פעם לא שמעתי על טיפ לבלנית, זאת לא נורמה במחוזותינו, וטוב שכך

ואו!נ ס ח פ ת ן!!שוחד?!סה"כ הוקרת תודה.ביג דיל.5שחאנונימי (פותח)

ב"ה

די בשוק מהלחץ..אפשר לחשוב!

זה סה"כ המלצה. אגב, לי מדריכת הכלות כן המליצה.

חוצמיזה, הבלניות מרוויחות מעט ועובדות קשה, למה לא לפנק אותן? זה לא "קונה" חדר יותר טוב, או טבילה יותר כשרה.זה פשוט נחמדות.

לכל חושדות והמקטרגות--לגמרי יצאתן מפרופורציה..

אווירה מיוחדת בביתהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

קודם כל, הבית מסודר. מבריק.

יש אוכל מוכן [מושקע בד"כ.. ]. השולחן ערוך.

אני גם מקפידה להחליף מצעים לפני.

לובשת בגדים שאני אוהבת- ושהוא אוהב.

 

השירשור הזה לא שייך לפה!! נקודה.מאמע צאדיקה

וביצה- כל הרשימה שלך-

זה אומר בעצם-

איך לעבוד קשה פי חמש ביום הכי לחוץ- כדי אח"כ לקרוס מעייפות תחת מסווה של "פינוק"

אין לך דבר שאין לו מקוםאלעד
מבחינתי לא נאמרה שום מילה גסה או לא ראויה, והנושא הנדון חשוב מאוד דווקא לפורום בעל גישה לגברים, כך שגם הם (ובתוכם אני) יכולים להכנס וללמוד.
 
בכלל, כל עניין המקווה והטהרה יותר מביך אותנו מאשר באמת "לא צנוע", ולדעת רבנים איתם התייעצתי אין מקום וטעם להסתיר את הנושא הזה, בייחוד כיום שכל דרדק יכול להכנס לאן שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה ולדעת ה כ ל.
 
נשים ספציפיות שיש להן בעיה קשה עם עצם העלאת הנושא- מוזמנות להביע את דעתן בפניי.
אמן שבעלי ייכנס ויקרא...יוקטנה

אולי נתחיל לקבל מתנות שוות סוף סוף קורץ זה יהיה שדרוג גדול אחרי שהייתי צריכה להסביר לו בעצמי כמה זה מאכזב לחזור מהמקווה ולגלות שהמטבח עדיין הפוך (ולא שהוא עסוק או משהו) המום

מה לעשות אם המקווה ביישוברות.

רק מלחיץ אותי???

 

אני הרבה יותר רגועה ובנחת כשאני טובלת מחוץ ליישוב, אבל אין לי אוטו...

 

 

איך אפשר לשנות את זה??????

השאלה היא מה בדיוק מלחיץ, לא? יוקטנה
אולי זה שאני נמצאת שםרות.

ואין נשים, אז כאילו עובר לי בראש ההרגשה שלא נעים להתארגן הרבה זמן (למרות שאני משתדלת לבוא יחסית מאורגנת) כי אני מעכבת אותה..

העיר אני יודעת שיש עוד נשים, ושאני יכולה לקחת את הזמן שלי..

וואלה גם אני ככה...יוקטנה
גם אניפאז

ואפילו כשיש עוד נשים אני מתפדחת לעכב אותה בתפילות..

צריך להגמל מזה!!

גם התפדחתי עד שראיתי שהבלניות דוקא נהנות מהתפילות.אנונימי (פותח)

ב"ה

ולפעמים היא משאירה אותי לבד, הולכת לכמה דקות ,לפתוח את הדלת או משהו וחוזרת אחרי (בשביל הלחיצה) ..

בד"כ מבסוטות בפנימיותן מזה שהחוויה רוחנית ולא טכנית..

זה גם היתרון של מי שבמקווה בישוב או אזור נידח, שיש פחות לחץ לצאת מהמים..

נכון! הזכרת לייוקטנהאחרונה

שפעם אחת ביקשתי מהבלנית להתפלל על מישהי שתיקלט, אז היא הציעה שאחרי שאני טובלת, היא פשוט יוצאת ומשאירה אותי במים להתפלל זה היה ממש נחמד  

(וגם עזר! בטח היו עוד כמה דברים שעזרו קורץ)

...ddba

יש לי תשובה מאוד נחמדה אבל לא נעים לי לעלות אותה לפורום

סליחה שאלה...שרון כהן

למה זה קשור לפורום לפני שמתחתנים??? לא יותר מתאים זוגות טריים??

בכלל יש כאן בנים אולי זה בכלל לא מתאים???

סתם תמיהה....

סליחה אבל אני קצת מתביישת....המום  אולי זה באמת בגלל שאני לא נשואה וזה לא שייך....

לא יודעת מה איתך,פאז

אצלי כתוב למעלה נשואים טריים...

מה המתנה הכי גדולה שקיבלתם לחתונה?אנונימי (פותח)

מה המתנה הכי גדולה שקיבלתם לחתונה ואל תגידו - "הבן/בת זוג שלי"...

 

להתחלה- אני ואישתי (מוזר להגיד את זה) קיבלו מכונית! קיה פורטה...

מה אתם?

השכרת דירהנחשונית

קיבלנו מהמשפחה של בעלי דירה בשכירות חינם, ואחרי כמה שנים בשליש מסכום השכירות שהיו לוקחים מאנשים זרים.

הכי גדולה??מאמע צאדיקה

בכסף- אולי צ'ק שמן...

את זה לא ניסיתי לזכור אפילו- מרוב שזה לא חשוב לי

 

המתנה שהכי ריגשה אותי -

מזוזה (כן הקלף- לא הבית-מזוזה)

שנתן לנו אחד מהרבנים שלי.

 

איזה מצחיק!אנונימי (פותח)

אנחנו אולי לא קיבלנו קיה פורטה חדשה.. כי נישאנו לפני 4 שנים ולא הייתה חבילה טובה דאז.

אבל קיבלנו קיה אחרת! איזה מצחיק. כנראה שקיה זה לנשואים טריים או משהו.. מה שכן, אתם יותר זכיתם, למה הם עשו שינוי במחשבה והעלו את הסטנדרטים בגימור הרכב ובאיכות שלו. 

הכי מצחיקיםאנונימי (פותח)

קיבלנו וילון למקלחת- צחקנו צחקנו והשתמשנו רק כעבור 5 שנים בערך.

 

דודה רחוקה אחת נתנה לנו סיר לחץ עם חוברת מתכונים פשוטים וקלים להכנה בכתב ידה,

 

ובכלל מתנות חתונה זה נושא כל כך מעניין ומרגש.

פחחחח... רחלי,Avrechit

בקניות שלפני החתונה אמא שלי אמרה לי "לא צריך לקנות הכל, אולי תקבלו במתנה..."

ואני: "מי ייתן לנו במתנה וילון לאמבטיה?!" (למזלי אכן קניתי כי באמת אף אחד לא הביא לנו כזאת מתנה!)

המתנה הכי גדולה- בעלי.ציפי כהן
עשינו רשימת מתנותיוקטנה

ככה שקיבלנו הרבה דברים משמחים ושימושיים שרצינו בהם  

הכי יקרה, קרוב לוודאי, מקרר חדש מסבתא ז"ל של בעלי, ואחריה בתור מקרר ותנור מסבתא ז"ל שלי. הם משמשים אותנו גם היום (8.5 שנים. בימינו זה יפה למכשירי חשמל...). 

המתנה הכי משמחת, שדווקא לא היתה ברשימה, היתה אוהל טיולים מחברים של המשפחה של בעלי (וגם שלנו). 

הכי שימושית (ביחד עם מכשירי החשמל של הסבתות) - מעבד מזון מג'ימיקס מדודה שלי. לא התקלקל אפילו פעם אחת, בלי עין הרע! ואני טוחנת אותו (ובו) הרבה! 

(המקרר השני הוא מכונת כביסה - התבלבלתי)יוקטנה
גם אני רוצה מקרר כזה D:אור היום
הכי קטנה...רעיה ואם

מחזיק מפיות מיושן ממתכת

משומש במצב לא משהו חושף שיניים

הזוי... D:יוקטנה
בעלי!הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

כי אין מה לעשות, זו האמת.

לא יכלתי לקבל דבר מושלם ממנו.

 

במתנות האחרות- צ'קים מאוד שמנים שמאוד מאוד מאוד עזרו לנו....

אני...אור היום

אני אף פעם כמעט לא מגיבה כאן, אבל בגלל שזה היה לי בציטוטים בצד ימין- הנני כאן.

 

המתנה הכי גדולה הייתה כל הריהוט שלנו בבית (כן כן, למעט שולחן קטן שהיה לבעלי מקודם), ומכשירי החשמל הגדולים.

ריהוט ומכשירי חשמל זה נחשב מתנה?...Avrechit

אצלנו זה היה ברור שההורים קונים לנו, כמו שהם גם מימנו את החתונה...

ברור שאני אסירת תודה להם וכו', אבל אני לא מחשיבה את זה כ"מתנה יקרה שקיבלתי", כי זה היה מעין מוסכמה.

 

אגב, חלק גדול מהריהוט ומכשירי החשמל קיבלנו מיד שניה, אבל אם לא היינו מקבלים אז היו קונים לנו (אני מתכוונת לבסיס: מקרר, תנור, מכונת כביסה, מיטות לחדר שינה וספריה פשוטה מאוד לסלון. כל השאר כבר הסתדרנו איכשהו)

אנחנו קיבלנו מסבא של בעלי סכום כסף של:אני ירושלמית

15,000 ש"ח למכשירי חשמל.

 

אז מכיוון שסבתא שלי ז"ל נתנה לנו מקרר יאריך ה' ימיו... אז נותר לנו סכום כסף די נכבד לריהוט.

 

מה קורה עם קיה?? רכב לחתונותאנונימי (פותח)

גם אני קיבלתי לחתונה קיה (פורטה)- אפשר להכריז עליה כרכב הרשמי של המתחתנים..

אז הונדה זה של ערסים וקיה של דוסים??? D:יוקטנה
אתה מתעקש להחדיר לכאן פרסומות?אלעד

עוד הודעה אחת על קיה והשירשור נמחק.

פחחחחחחח... מה, כולנו נפלנו בפח?!Avrechit

באמת תהיתי איך זה שכל כך הרבה זוגות מקבלים רכב לחתונה.

מה, את לא קיבלת רכב לחתונה??+mp8
ברור - ק*ה פ***ה (כדי שלא תהיה פרסומת) D:Avrechit
הזוי...רק תפילהאחרונה

איזה הזוי.... הסתכלתי בהודעות קודמות של שלושת המשרשרים לגבי קיה בשרשור הזה.... משעשע. "במקרה" כולם חדשים בפורומים ואחד גם מלא בפרסומות...

איך חשבת על זה שזה פרסומת???? לא הייתי חושבת על זה לבד...

אסור להיות תמימים באינטרנט. לימוד לעתיד..

משהו חמוד ששלחו לי.איזה טוב ה'!!!!

אין לי כח לתרגם אז תסתדרו עם האנגלית:

 

40 yrs of marriage
 

 
A married couple in their early 60s was celebrating their 40th wedding anniversary in a quiet, romantic little restaurant. Suddenly, a tiny yet beautiful fairy appeared on their table. She said, 'For being such an exemplary married couple  and for being loving to each other  for all this time, I will grant you each a wish. 'The wife answered, ’Oh, I want to travel around the world with my darling husband.' The fairy waved her magic wand and - poof! two tickets for the Queen Mary II appeared in her hands.

The husband thought for a moment: 'Well, this is all very romantic, but an opportunity like this will never come again. I'm sorry my love,  but my wish is to have a wife 30 years younger than me.'  The wife and the fairy were deeply disappointed, but a wish is a wish.  So the fairy waved her magic wand and poof!...the husband became 92 years old.

The moral of this story: Men who are ungrateful bastards should remember fairies are female.....

 
חמוד!!! צחקתי ואז סיפרתי לבעלי... וגם הוא השתעשע..ציפי כהן
אהבתי!!!+mp8
תרגום בבקשה..רק תפילה

הצלחתי להבין את הכל, חוץ מאת המסר........... מישו יכול לתרגם?....

לרק תפילה-- תרגום המסראנונימי (פותח)

ב"ה

גברים כפווי טובה גועליים, צריכים לזכור שגם פיות הן נקבותצוחק

התרגוםאש השם

זוג נשוי בשנות השישים מוקדמות לחייהם חגגו את יום הנישואין ה-40 שלהם במסעדה קטנה ורומנטית.

לפתע, פיה קטנה אך יפהפיה הופיעה על השולחן שלהם ואמרה : "על כך שאתם זוג למופת, ועל זה שאתם אוהבים זה את זו כ"כ הרבה זמן, אני מעניקה לכל אחד מכם משאלה."

האשה ענתה : "הו, אני רוצה לטייל בעולם על בעלי היקר"

הפיה נופפה בשרביט הקסם שלה, ו... פוף! שני כרטיסים ל-"המלכה מרי השניה" הופיעו בידיים שלהם.

הבעל אמר : "ובכן, הכל מאוד רומנטי, אבל הזדמנות שכזו לא תחזור. אני מצטער אהובתי, אבל המשאלה שלי היא שתהיה לי אשה שצעירה ממני ב-30 שנה"

הפיה והאשה היו מאוד מאוכזבות, אבל משאלה היא משאלה.

הפיה נופפה בשרביט, ו... פוף!

.

.

הבעל נהיה בן 92

 

 

 

מוסר השכל : גברים ממזרים וחסרי כבוד צריכים לזכור שפיות הן בנות!

כיף שתרגמת...משעשע!!!אביוסאחרונה
עוד שאלה על קניית בית3 פרחים

אנחנו שוקלים לקנות דירה וחשבנו ללכת על 4 חדרים (זוג +2)  רציתי לדעת:

  • על מה כדאי להסתכל כשבאים לקנות דירה?
  • מה הדברים ההכי חשובים שיהיו בבית? (מיזוג? סורגים?)
  • מישהו יכול להסביר לי טיפה על כיווני אויר? איזה כיוון הכי טוב? איך אפדר לדעת בהבית מספיק מאורר?(יצאתי מדירה שפשוט לא זרם שם אויר)
  • אני גרה עכשין בדירה שהרצפות נראות על הפנים והקרמיקות בשירותים גם לא משהו זה שיקול? (ניראה כאילו שפכו חומצה וניסו לנקות עם זה....)
  • יש משהו נגיד שאי אפשר לוותר על זה כשבאים לקנות בית???
  • האם יש דרך לדעת אם יש בעיות של רטיבות בבית לפני שקונים אותה??
  • האם יש דרך לנצח בלוטו או לשדוד בנק באופן חוקיומהיר כדי לשלם את הארנונה???חושף שיניים
אי אפשר לוותר על:יוקטנה

1. עורך דין

2. עורך דין

3. עורך דין. 

 

יש חברות שעוסקות בבדיקות מבנה לעומק ולרוחב. תעשי חיפוש בגוגל ותמצאי בקלות המון חברות ומהנדסים שעוסקים בכך. 

כמה נקודות..אלעד
כמה נקודות לעיון:
1 כיווני אויר. מאיפה מגיעה הרוח (בד"כ ממערב) וגודל החלונות, גובה התקרה ותאורה מספקת.
2 איכות חומרים. כדאי לבדוק אם יש סדקים ברצפות, דליפות בחיבורי צנרת וברזים, ארונות תקינים
3 רטיבות. בדיקה וחיפוש אחר טיח מתקלף וסדקים (במיוחד מתחת חלונות, ובסביבות חדר האמבטיה), עובש על התקרה, ורצפות סדוקות במקלחת.
4 לגבי שדידות בנקים אני לא הכתובת
תודה רבה3 פרחים
לא כ"כ מבינה בזה, אבל מנסה לעזורAvrechit

הדברים הכי חשובים שיהיו בבית הם הדברים שחשוב לכם. אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה חשוב לך שהרצפה תראה טוב.

סורגים, מיזוג וגם רצפות וקרמיקות - אפשר תמיד להחליף או להתקין. לעומת זאת, כיווני אוויר, קומה, שכנים, מיקום ולפעמים גם בעיות רטיבות - אלה דברים בלתי הפיכים.

 

סורגים זה חובה עם ילדים אם זו לא קומת קרקע.

ואם מדברים על קומת קרקע, אומרים שיש לזה חסרונות כמו חרקים ועכברים וכו', אבל לדעתי אין, אין, אין כמו קומת קרקע כשיש ילדים, במיוחד עם עגלת תאומים. אבל אם יש מעלית בבניין ואתם (או לפחות את) משתמשים במעלית שבת, אז זה לא נורא.

 

בקשר לכיווני אוויר, חדר שיש בו שני כיווני אוויר הוא חדר מאוורר, גם אם הם לא מקבילים אלא ניצבים זה לזה.

 

גם במיזוג כדאי לדעתי להשקיע, מכיוון שבקיץ בשפלה ממש אי אפשר בלי, ובחורף באיזורים הקרים זה האמצעי היעיל והחסכוני ביותר לחימום הבית.

 

הארקה זה גם חובה לבדוק שיש, אם זה בית ישן.

 

בקשר לדרך לדעת אם יש רטיבות, זו בעיה, כי הבעלים יכולים לצבוע את הבית ולא יראו כלום. אפשר לנסות לתחקר את השכנים. לחפש מישהו שנראה אמין אבל שהוא לא יותר מדי חבר טוב של בעלי הבית (כי אז הוא לא ירצה להרוס להם). אבל מתחקיר שערכתי בנושא, אני יודעת שבעיות רטיבות הן בד"כ פתירות, אבל המחיר יכול להגיע לאלפי שקלים.

מכיוון אחר קצת - לברר מי השכנים!נווה מדבר

באופן כללי אם אין משהו חריג,

וגם אם את גרה בקומות, מי השכנים שגרים קומה למטה או בדירה ליד,

כי ברגע שיש ילדים קטנים , זה יכול להפוך חיים שלווים ורגועים לפקעת עצבים מתמשכת...

יש לי שאלהאנונימי (פותח)

ואת כמובן לא חייבת לענות....

האם אתם לוקחים משכנתא? אני שואלת כי אנחנו גם רוצים לקנות דירה, כבר מצאנו אחת שאנחנו מאוד אוהבים במקום מקסים אבל יש לנו חשש גדול מהצעד הזה רק בגלל המשכנתא....

בקשר לרטיבות ועוד"הפתעות"לא צפויותאנונימי (פותח)

במידה ושאר הדברים שנאמרו מתאימים לכם,מיקום ,שכנים,קומה,ושאר הדברים...ואתם די סגורים על הדירה,אפשר לקחת יעוץ של מהנדס[יש גם חברות מתמחות]זה עולה לא מעט כסף,אבל אפשר לגלות ליקויים לפני הקניה,ואז לקזז מהקניה או לבוא מוכנים לשיפוצים מותאמים,למהנדס מאוד יעזור אם תשיגו את התוכניות של הבית,כך הוא יכול להאריך אם בעבר עשו שינויים פירטיים,והם מסוכנים....,ככה לפחות תרגישו שאתם לא קונים "חתול בשק",למרות שגם בדירות חדשות מקבלן יש הפתעות לא צפויות,לא רק בבתים ישנים.

ואאאא,הכסף ליעוץ הנדסי מתגמד בים הכסף של הקניהאנונימי (פותח)
מנסה לעזורמרדכי בן דוד

לקיחת משכנתא זה אכן צעד גדול שרבים חוששים ממנו אבל כמעט כולם צריכים לעשות אותו, אני מציע לכם לעשות הכנה לפני שאתם מקבלים נחלטות, תקראו הרבה חומר בנושא, דברו עם חברים ובני משפחה שכבר לקחו ויש להם נסיון וקבלו טיפים, יש כאלה שאפילו עושים קורס קצר רק בשביל לקבל מושג ולהכנס לעניינים (אגב, אני יודע שבבנק מזרחי טפחות יש סדנאות משכנתא חינם ללקוחות כל הבנקים). בהצלחה!

פ ר ס ו מ ת ?Avrechit
כיווני אויראנונימי (פותח)

אתייחס רק לכיווני אויר-

מערב- מצוין,רוח נהדרת (גם בקיץ)  ומעט שמש אחר הצהרים, שממילא כבר לא חם.

מזרח- הרבה שמש. לקיץ, זה לא מאוורר.

צפון- אין בכלל שמש. לא כדאי שחדרי שינה של ילדים, יהיו בכיוון זה, כיון שיהיה קר מאד בחורף.

דרום- שמש בבקר המאוחר. כיון נעים ומאוורר.

בהצלחה 

תוספת לצד דרוםנעמונונונה

שמש קופחת, שורמת לדהיית טקסטיל, ולא רק, מאד מאד חם.

בעבר זה היה יתרון, היו מניחים את הילדים בחדר דרומי, שישתזפו... יש כאלו שזה נשאר להם מפעם, הקטע הזה,

אבל עקרונית זה כיוון חם מאד מאד מאד.

תלוי מאוד איפה!להיות לאם

את צודקת בכיון הכללי אבל בישובים הגבוהים- מערב זה חסרון!!! קר מאוד בחורף ואילו מזרח זה מצויין.

מיקום, מיקום ומיקום.עוזיה

עצה של בעל ניסיון.

לברר שאיןמאמע צאדיקהאחרונה

שאין על הדירה חובות או משכנתאות קודמות או עיקולים

לברר שיש את כל המסמכים של בניה חוקית

לברר שהרישום בטאבו אכן נכון

 

לא לוותר על עו"ד ש-ל-כ-ם

אין מצב שעו"ד אחד יהיה לשני הצדדים. זה ל-א עובד ככה.

 

 

כל דבר שהוא בר שינוי או שיפוץ- מהווה שיקול מישני בקניה

דברים שאא לשנות -כמו כיווני אויר ואור (איזה חלונות יש? איפה הם ממוקמים) מבנה כללי של הדירה- ניצול שטח יעיל, מיקומים של דברים כמו אינסטלציה חשמל וגז- שלפיהם תבנו כל שיפוץ עתידי אם תעשו,

שכנים ואופי שכונה

תחבורה ונגישות למקומות חשובים (ביכ"נ גנים בי סגן משחקים  ללילדים, כמה קשה לכם לנסוע לעבודה להורים לקניות...) שיש חניה מסודרת לאוטו

שאין כביש ראשי או כל מפגע בטיחות ורעש בקירבת מקום

לתחקר בדיסקרטיות את השוכרים הנוכחיים (אם ישנם) על מה דעתם על הדירה

 

תפילות תפילות תפילות

חחת-ה-י-ל-ה

עוד שאלה..כן

יש לי הרבה שאלות על נישאוים

 

זה חשוב לכם שתלכו לישון ביחד?

כאילו, אם הבן\בת זוג עסוקים אתם\ן תחכו עד שיסימו או שתירדמו לפני?

 

 

אחכה לו, ואני מחכה תמיד שזה קורה וגם הואאנונימי (פותח)

עד לפני כמה זמן בעלי עבד עד1:00 2:00 בלילה פעמיים בשבוע מ10:00 וחיכיתי לו תמיד ,כשדאגתי שהבית יקבל את פניו בסדר ונקיוןואני  עם איפור הראוי רק לו

וגם הוא תמיד מחכה לי , יחד מכבים את האור

לילה טוב ו..כ"כ מחכים כבר למחר. 

לי זה מאוד היה חשובחנצ'ו

ב"ה

 

היום אחרי 5 שנים קורה לפעמים שאני נרדמת עם הילדים לפני שהוא מוכן לשינה או בבית אבל בכללי תמיד הולכים לישון ביחד...

בשנה הראשונה ובעצם תמיד זה הזדמנות להרבה שיחות טובות ועמוקות, או כמו שבעלי קורה לזה התוועדויות...הזמן הכי טוב זה פשוט בלילה.

אני לא יודעת למה אבל בלילה פשוט הרגש והאמת יותר באוויר, וזה עושה משהו... מדברים אחרת.

אנחנו משתדלים אבל לא תמיד מצליחא.א.ק

במיוחד בגללי, בגלל שאני חייבת מספר שעות שינה מסוים, ואם לא, השבוע שלי ממש נהיה רע (כאבי ראש חזקים, הרגשה כללית גרועה, מצבי רוח, וכו'..)

אבל כמעט תמיד אנחנו הולכים לישון ביחד..

אפשר לומר שאיכות השינה וזמן השינה של בעלי השתפרו פלאים מאז שהתחתנו...

כמעט אף פעם לא. נדיר שביחד.aima
אני רואה עניין גדול בכך..אנונימי (פותח)

ובכלל, להשתדל ולנסות, במקומות שאפשר, להתנהג ביחד וכמה שפחות לחוד.. לעניין השאלה יש משהו מאוד מקרב בזמן משותף לשינה.. לפעמים גם בעקבות המרוצה היומיומית אנחנו משוחחים במקטעים ושינה זה הזמן בו אנחנו מספיקים להתעדכן במה שקורה אחד עם השני

אצלנו מחכים. השבח לאל....

בשאיפה שזה אכן יקרהמשה

להירדם לוקח כמה דקות ולעיתים הרבה מהן. יש משהו טוב בלהקדיש את הכמה דקות לאשתי במקום לשרוף אותן על שטויות והבלים בתקווה להרדם.

 

חוץ מזה, שזה מונע "הימרחויות" בעיסוקים, כשלאחד מבני הזוג אכפת ללכת לישון גם השני נגרר איתו (ונרדם).

אדמין, אהבתי את התשובה שלך.ציפי כהן

ואנחנו פעם היינו עושים את זה, היום כבר... מה לעשות, לא. וחבל שכך. 

מנסים..אנונימי (פותח)

בדר"כ אנחנו שואפים ללכת לישון ביחד, אבל לפעמים אני ממש עייפה ורוצה כבר לישון אז בעלי מחכה איתי עד שאני נרדמת ואז קם להמשיך וללמוד תורה...

יש לך בעל צדיקד.
תחכו אחד לשני.עוזיה

מהר מאד יגיעו ימים שזה כבר לא יהיה אפשרי.

לצורך האיזון - כמעט אף פעם לא הולכים לישון יחדaima

לכל אחד יש צרכים שונים.

מכיוון שהפורופ פה כבר נוצל לצרכי כביסה...מאמע צאדיקה

אזי אני מרשה לעצמי לפתוח שאלה על ניקיון כללי של הבית

(לא- זה לא קשור לנישואין. הייתי צריכה ללמוד לנקות את הדירה עוד הרבה לפני חתונה)

 

הרבה זמן אני מהפכת במחשבתי- מה עושה דירה להיות יפה ונעימה?

מסקנה א היתה- ניקיון

לא של כל הדברים הגדולים- אלא של כל החורים הקטנים למיניהם

(כי מה מועיל שיש מטבח מעוצב ב20 אלף אם יש מעל המקרר קורי עקביש?! |איכס|)

 

 

כל הטיפים כל העיצות כל החומרים היעילים

וכל מה של-א לעשות---

 

 

 

 

כביסהאנונימי (פותח)

הכנסתי בגדים נקיים למכונה ויצאו עם כתמים גדולים ומוזרים. מה עושים?

הצילו את ביתי מפרוק!!!!!אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ב' כסלו תשע"א 09:26

 

יהודים יקרים - עזרו

 

שורות אלו נכתבות אחר ספקות ולבטים רבים, בשינוי פרטים מסוימים מטעמי חשאיות.

 

כולי תקווה שאפיק ממנו את התועלת הדרושה לי, ואולי גם אחרים יסיקו מדיון זה תועלת בנושאים דומים שמתרחשים אצלם.

 

נשאתי באושר לפני כך וכך שנים. כמו כולם נפגשנו כפי שמקובל אצלנו לפני שסגרנו, התלבטתי, ובסוף החלטתי שזהו זה, אין טעם לבדוק עוד, ואין סיבה להוריד כיון שנראה שלמשודכת שלי יש את הנתונים שאיתם אני יכול לבנות את ביתי ולהגשים את שאיפותיי. הכרנו עד כמה שניתן במגזרנו לפני הנישואין. וכמו כולם הייתי בטוח בעצמי ובזיווגי, שהכל יהיה הכי מבטיח בעולם.

 

אלא שעל אף שאני מעריך את מה שכן יש לי היום. אותם נקודות שהיו הספקות שלי אז, לפני זמן רב, לפני שסגרתי על השידוך, וליבנתי אותם עד כמה שידי הייתה משגת, וחשבתי שהם אינם נכונים. הם אלו שעד היום עולים ומנקרים לי, וטורדים את חיי. והורסים לי את חיי הנישואין ואת השלום בית.

 

בדיבורים השקפת עולמנו תאמה, אבל היום ברור לי שעם כל הרמה הגבוהה שלה היא לא ידעה מספיק למה היא מסכימה. הסגנון דיבור של הבחורים  אינו כשל הבחורות.

 

אני הוסיף הוספה שהיא גם הסתייגות. נראה לי שאלו אותם ספקות מאז, אך ברור לי שגם בי חל שינוי מאז שהתחתנו, ושינוי זה הוא זה שמגדיל את משמעותם של אותם ספקות.

 

במה מדובר? מאז הנישואין הלכתי ונפתחתי, השתנו לי העקרונות ההשקפה

[יתכן שחלק מהשינוי לא קשור להשקפה והוא נובע גם מיצר הרע.דבר זה הוא חסרון גדול בשיטה של השידוכים הנהוגה בציבור, הבחור והבחורה מתאימים את עצמם על פי הצדדים הטובים שלהם ולא על פי הצדדים הרעים. ומה לעשות, אנו לא חיים רק על פי הטוב שבו, ואז נוצר חיכוכים על הפערים הדתיים בין בני הזוג. גם כשאני הייתי בחור הייתי קורנפקלס קטן, לא ממש מתפרע כמוהו אבל הכרתי עולם קצת יותר ממה שהורי חשבו שאני מכיר, וכך גם יצרי הרע היה לו רצונות יותר מפותחים. אך לא התייחסתי אליהם בסגירת השידוך.]

 

השינוי הזה שאני יודע שהוא התחולל בי, מחדד את אותם ספקות מלפני ומוסיף אליהם גם ספקות נוספים.

 

הבעיות [בערך.....] שמפריעות לי כיום בחיי הנישואין :

 

1] חיים מודרניים – כיום כשאני מכיר את החיים ואת העולם יותר. אני סבור שעלי לחיות יותר בפתיחות ממה שאישתי חושבת. ואני חש פחות קשור רגשית ומנטאלית לציבור החרדי, וביותר ויותר תחומים אני לא מזדהה עם ההשקפה הרווחת אצל החרדים. זה נוגע להרבה מאוד תחומים. אמנם רובם לא קריטיים, אך חוששני שיום אחד הם ישליכו גם על תחומים קריטיים יותר.  לעומת זאת אישתי יש לה הרבה אידיאולוגיות ויש לה שאיפות גדולת מעצמה ומחייה. והיא  לא לגמרי מוכנה לוותר על שאיפותיה בגלל שינוי בהשקפתה או בהתנהגות של בעלה.

 

2]יופי - יופייה של אישתי. כבר אז לא הייתי שלם איתו, אך אחרי הכרות האדם שמאחריה – והיא אדם מדהים, ואחרי שהסברתי לעצמי שאני לא מתחתן בכדי ליהנות מהחיים אלא בכדי לקיים רצון ה', השלמתי איתו. כיום יופי תופס אצלי יותר מקום. אני מכיר מה זה יופי וכו' ויותר ויותר מפריע לי שאישתי לא עומדת ברף היופי שאני הייתי רוצה. [יתכן שאם היא הייתה מתלבשת יותר מודרני היה בכך מעט פיתרון לענין, אבל מה לעשות שהיא לא מסכימה להתלבש איך שאני רוצה, היא חושבת שזה שאסור והיא לא מוכנה לחשוב אחרת.משפטים כמו – אישה מוכנה לעשות הכל ברגע שהיא מרגישה שבעלה אוהב אותה, אצלי לא עובדים, ממש לא.]

 

3] בינו לבינה – אני חם מזג וטבעי משתוקק לחוויות עזות וסוערות, והקצב שאליו אני מתיימר אינו מתקרב בכלל לקצב שהיא מסתפקת בו. אייני רוצה לפרט פה. אך אני מקווה שאני מובן.. בקיצור אישתי אינה מספקת את התשוקה שלי. [שיתכן שהיא גם מושפעת מהתרבות המערבית ... שחציי חי בתוכו.] גם בגלל שאני רוצה הרבה מאוד, וגם בגלל שהיא פחות מוצאת ענין כמוני, וגם בגלל שהיא לא נהנית מכך כמוני... מה לעשות.

 

אני לא מצפה שמישהו פה יגיד לי, טוב אז מה הבעיה תחזור בתשובה והלכו כל הבעיות. כיון. א' זה מה שאני. ב' חלקם גם נובעות בהחלט משינוי השקפה. ג' יש דברים שבהם דיברה תורה כנגד יצר הרע, ולהם היא נתנה פיתרון ומענה, ואני חש שלי אין מענה בזה כפי שאמור להיות.

 

ברמת העיקרון, הראש שלי היום אינו שולל כלל גירושין. אני לא חושב שאדם שהחליט החלטה בגיל כה צעיר, אמור ללכת איתה כל חייו. מי אמר שאי אפשר לנסות עם מישהי אחרת, גרוש אמנם זה פגם בציבור החרדי אבל לי יש את האומץ ללכת נגד כולם. נגד הציבור שמחנך את הבחרות להיות רבניות גדולות, להתבייש בנשיות שלהם, להיות צנועות יתר על המידה, ולא מחנך להציל את הבעל מהחטא, ולהתכופף להשקפת עולמו.

 

מה דעתכם?

 

מבחינת רמת הפתיחות ומשאר הבחינות אני מרגיש מצוקה שאני לא רואה לה פיתרון. ואולי, מי יודע? אולי אמצא מישהי שעימה אני כן אצלח לחוות את מה שחסר לי בחיי, והיא תתאים להלך מחשבתי בצורה מושלמת.

 

אני מסתובב עם זה הרבה זמן, ולא יודע להיכן אני הולך. תקוותי להיענות מרבית ומועילה.[מי שכל מה שיש לו לכתוב זה לך/לכו לייעוץ נישואין – שלא יכתוב את זה ככה, כי אני יודע על כך.]

 

 

מי שרוצה לעזור/ לייעץ/ לשאול/ דברים שעדיף לדון עליהם בצנעה-  יש מסרים.

 

בקשה מהמנהל, אולי תוכל להקפיץ את האשכול שיעמוד באופן קבוע בתקופה הקרובה בראש האשכולות בכדי שאקבל הענות גדולה. אודה לך מאוד. ועוד דבר אם הנושאים גולשים עד כדי שצריך למחוק את האשכול, אנא מחוק, אבל הודיע לי מראש על כך במיל', בכדי שאגבה לעצמי את התגובות. או שתועיל בטובך לגבות לי את התגובות ולשלוח לי אותם למיל. תזכה למצוות.

ואני אומרת:שהמנהל יכתוב למייל ויבדוק אם זה לא שובאחותו

אותו מטריד שנותן מייל שלו...

זה נכון, צריך לדעת אם זה אמיתי.מעשיה נאה
כי זה לא ממש משכנע, ואפלות.מעשיה נאה
מז"א?נראה לכם מישהוא עובד עליכם?חלקלקה
התחושה שלי כשקראתי...אביוס

זה לא נראה שנפתחת-להיפך. נשמע שנסגרת.

אתה פחות מוכן להכיר את אשתך כמו שהיא

את עצמך אתה מקבל כמו שאתה אבל אותה לא

אתה מצפה שהיא תקבל אותך ואת השינויים שעברת-אבל אתה לא מבין מה זה גורם אצלה.

 

אם בעלי היה אומר לי איך להתלבש ובפרט אם זה נוגד את הסגנון שלי או את האידיאולוגיות שלי אני לא בטוחה שהייתי עושה את זה. (ויש הבדל בין לומר-אני אוהב את החולצה הזו לבין לקבוע מה ללבוש).

 

אם אתה לא שלם עם יופיה של אשתך-אני לא בטוחה שהיא יכולה לשנות את זה. להיפך-אתה זה שצריך להיפתח ולהבין שהיופי נמצא בעיני המתבונן.

כתבת שלאשתך יש הרבה שאיפות לגבי חייה והיא לא מוכנה לוותר עליהם בגלל שינוי בהשקפה ובהתנהגות של בעלה.

 

למה לשנות אותה?

אתם שני עולמות שנפגשים.

אם תשנה אותה והיא תשנה אותך כבר לא תתאימו זה לזו. אתה לא יכול להפוך אותה לעולם שלך כי אז יהיו דברים אחרים שלא ימצאו חן בעיניך.

 

אני מציעה-קודם כל תדבר איתה על השינויים שאתה עובר, מתוך תחושה של שותפות הדדית, של שנייים (ואולי יותר? לא ציינת האם יש ילדים וכמה) בסירה אחת, ולך תדע-אולי דווקא מיזוג העולמות הכ"כ שונים האלו יניב משהו חדש, גדול ומשמעותי הרבה יותר ממה שציפית לו.

 

לגבי חוויות מסעירות בינו לבינה-אמירתי היא אחת-תשקיע בה ותראה איך לאט לאט היא נהנית. אל תקפוץ מעל הפופיק ואל תנסה לראות תוצאות בן רגע. זה תהליך-תדבר איתה ותראה איך היא הרואה את הקשר הפיזי ביניכם.

 

תהיה קשוב גם אליה, כי זה נשמע שאתה מאוד קשוב-אבל לעצמך.

 

בהצלחה.

ואני שוב חושבת- לא לענות עד שהמנהל יבדוק...אחותו
גם לי זה לא ממש מריח......+mp8
מצטרפת לחושדים...אני ירושלמית

חייזר(מסמל משהו מסריח)

כבדהו וחשדהואבא שמואל

לכאורה אתה מתאר כאילו שאתה לא ראוי להיות בעלה של אשתך..

לא יודע במה זכית, אבל אם יש לך אישה כזו כמו שאתה מתאר, כנראה שבאיזהו שלב בחיים שלך היית ראוי לה.

אין לי אלא לברך אותך שהקב"ה ייתן לך את הכלים לראות זאת היום.

שאלות כבדות משקל שכאלופפריקה--

מקומן אצל יועץ לענייני זוגיות ולא במקום זה.

 

לפורום נכנסים בין היתר גם בני נוער וילדים ואני מאמינה שאין ברצונך לקבל את חוות דעתם לעניין (או שכן?)

 

והיה- אם אמת בדבריך,

 

מה טוב שתמצא מקום בו יוכלו להתייחס בצורה אמיתית, נבונה ובונה לבעיה המתהותית שהצגת.

 

חודש טוב

מסכימה עם פפריקהמאמע צאדיקה
פה חשדתי.רחלקה
מה את חשדניסטית?אי''ה
רק בעיניין אחדaima

התפקיד שלך והחובה שלך לדאוג שאישתך נהנית. אין דבר כזה "בגלל שהיא לא נהנית מכך כמוני... מה לעשות"

קצת מחשיד...אז תזהרו...אנונימי (פותח)

[אני מתייחסת למודעה לפני העריכה:]

אם את המייל הוא פותח במיוחד בשביל התגובות, הוא לא יכול לפתוח את האתר?

 

ובאמת זה מקום ליועץ נישואין ולא לעצות במייל, אם הוא לא מפחד מגירושין - אז מייעוץ הוא מפחד?

[ואם הוא טוען שאשתו צריכה להשתנות ולא הוא, אז בטח שלא אנחנו נוכל לעזור...]

 

המצוקה נשמעת הגיונית, הפנייה לכאן בסגנון הזה - ממש לא.

 

[ועוד לגופו של עניין - זה לא 'שינוי השקפה', זאת בעייה, נפילה, שצריך לצאת ממנה, ואם ההתייחסות היא כזאת, גם הפתרונות יהיו אחרים ונכונים יותר, אולי אפילו בכיוון שאתה מציע, אך באופן זמני]

 

ושוב - גם אם זה אמיתי - חשוד מאוד. לא כדאי לפנות במסר אישי, זה יכול להיות על גבול ההטרדה!

[וכבר קרו מקרים הרבה יותר תמימים, שהגיעו למצבים מסובכים בטעות, אז קל וחומר...]

וואיתהילונת

בתור רווקה שקוראת את זה אני פשוט מזועזעת..

דעתיאות והדר

קודם כל יש סתירה רצינית בין הכותרת לבין התוכן. (בין רצון נואש להצלת הבית לבין חוסר נכונות להתאמץ למען תיקון המצב.)

הרי אדם שחש כזה מועקה בזוגיות מכל סיבה שהיא מחובתו ללכת ליעוץ מקצועי. ברור שאף אחד כאן לא יכול לעזור לך בכל מיני עיצות ככל שנבונות יהיו. אתה ואשתך צריכים ללכת לטיפול, לקבל שיעורי בית ולהכין אותם (טיפול זוגי זה סוג של  coaching) וכך להתקדם.

בתור נשואה אני יכולה להגיד לך שכל חשד נבע מנסיון ראחותו

מנסיון רע קודם...

מה??אודי4

קודם כל, הסגנון שלך והפנייה כפי שראית, לא רגילה כלל לאנשי הפורום היקרים.

גם לא הבנו בדיוק מה אתה שואל!

גם, כפי שכתבה אות והדר - יש סתירה בין התוכן לכותרת.

אתה לא רוצה ללכת לייעוץ. (אפשר לשאול למה?)

נשמע גם, ותסלח לי, שאתה רואה בעיקר את עצמך! יש לך בקשות, דרישות. גם ממנהל הפורום.

גם כל הפנייה הזו לכתוב לך למייל..

 

בכלל לא ברור מה אתה רוצה?

לתת לגיטימציה ליצר הרע?

 

אתה מדבר הרבה על "השקפה". מה זו ההשקפה שלך? אולי שם כיסוי ליצר הרע, כפי שאתה כתבת?

 

ואם אתה שואל מה דעתי? שתקח את עצמך ברצינות, תתחיל להתבונן באשה הנפלאה שיש לך, ושוב תסלח לי אבל  תשים את כל ההשקפות המוזרות שלך בצד, ותצא מהסרט של: " ואולי, מי יודע? אולי אמצא מישהי שעימה אני כן אצלח לחוות את מה שחסר לי בחיי, והיא תתאים להלך מחשבתי בצורה מושלמת."

הנקודה היא לא האשה אלא אתה!!! לכן, השאלה היא האם אתה רוצה להציל את הבית שלך? או שאתה מחפש חוויות?

מהרגע שהתחתנת - אין אשה יותר טובה!

 

אתה מוזמן לחזור, להגיב, להבהיר את עצמך, אם אתה רוצה שניקח את דבריך ברצינות.

מה שלי נשמע:פאז

נשמע שהבעיה המרכזית שלכם, היא שאתה מאד מאד מאד שקוע בעצמך.

שעברת כמה דברים בחיים שלך, שגורמים לך לחשוב שהחיים בחוץ הרבה יותר טובים.

מחוץ לחברה שלך, מחוץ לבית שלך, מחוץ למשפחה שלך.

 

בכנות אני אגיד לך שזה נשמע כאילו אתה מנסה לתרץ לעצמך את הבריחה שלך.

 

יש לי כמה דברים להגיד לך:

א. ממש לא נשמע שמה שאתה רוצה לעשות זה לשקם את החיים שלך

עם אשתך שאיתה התחתנת, אלה שאתה מעוניין לעזוב את החיים שהיו לך עד עכשיו,

ולחיות חיים שקורצים לך יותר. אם אשתך תרצה להשתלב בהם, ולמלא את התפקיד שלה

-אולי תסכים להשאר איתה.

ב. אני חושבת ששינוי כמו זה שאתה רוצה לעשות אופייני לאנשים ש"מגלים את העולם"

-יש הרבה שזה קורה להם בגיל ההתבגרות, הם טועמים קצת או הרבה מהחומר,

ומכל מה שקורץ, ובד"כ מבינים שהנשמה שלהם, והם רוצים הרבה יותר מזה בחיים,

ויותר מזה- שהכל דמיונות.

 

הכח הגדול של התאוה, זה לעבוד עליך.

להראות לך איך עוגת מוס עם קצפת שוקולד ושמנת היא טעימה.

כשאתה יכול רק לראות אותה מבעד לזגוגית אתה מרגיש שאתה יכול להתנפל עליה,

וכשאתה אוכל אותה, אתה רואה שהיא טעימה-לא נגיד שלא-אבל כמה שניות אחרי זה אתה שוכח מזה.

 

ככה זה עם נשים, ככה זה עם כל דבר מפתה וזוהר,

עושר, כבוד, חופש.

 

תחשוב בעצמך על דברים שנראו לך נחשקים כ"כ, ומה קורה אחרי שהשגת אותם.

אני ממליצה לך לחשוב טוב טוב לפני שאתה עושה צעדים כל כך משמעותיים מהמון בחינות:

מבחינה רוחנית, מבחינה אישיותית ומשפחתית,

העולם שבחוץ לא כזה זוהר כמו שנראה לך.

 

אני באופן אישי כן מאמינה ברמה מסויימת בניסוי ובדיקה, אבל את זה אני אגיד לבחורה שביעיסטית,

ולא לאיש מבוגר שיפרק משפחה בגלל זה.

 

ולכן, לדעתי כדאי לך לדבר בצורה כנה עם אנשים כמוך שחיים במקום שהיית רוצה להגיע

אליו, לקרוא את "מקימי"-של נועה ירון דיין, אפילו לנסות למצוא בתוך עולם ההלכה השקפה או כיוון שאתה יותר מוצא את עצמך בהם (אולי חסידות?) לעשות בירור רציני עם עצמך, על רצונך ושאיפותיך בעולם הזה.

 

אחרי שתדע איפה אתה עומד מהבחינה הזאת, תוכל לדעת מה לעשות בעניין אישתך.

אם תמצא את עצמך ממשיך בכיוון הנ"ל, תשתף אותה בדילמה שלך, ואני אישית הייתי ממליצה

לה בלב כואב להתגרש ממך, כי נראה שהשאיפות שלה הם כן לעבודת ה'.

 

אם תראה שאתה עושה איזשהו מהלך שיקח זמן, שתף בו את אשתך.

 

ומעבר לזה-

תשקיע באשתך, תשמח אותה והיא תלמד לשמוח בעז"ה.

אתה יכול לפנות למכון פועה ולהתייעץ איתם איך לעשות את זה.

 

 

היעוץ המרכזי שצריך פה הוא לך,

ואת רובו אתה צריך לעשות בכוחות עצמך.

 

בהצלחה!

במחשבה שניהמשה

איפה יש התנגשות בין ה"חיים מודרנים" לבין האישה? לא תוכל למצוא אפיק כלשהו לחיים האלה שלא יפגע בבית? (למשל, בעבודה...)

סליחה על הבוטות -עוזיהאחרונה

ממה שאתה כותב אתה נשמע אדם מאד אנוכי. אם הייתי אשתך אולי אני בעצמי הייתי חושבת על גירושין, ולא בגלל אף אחת מהסיבות שהעלית כאן.