אני לא ידעתי שגדלתי ליד הים, ממש ליד הים, והיום אני יכול לומר שגדלתי על הגלים. הבית נשם רסס-ים והבגדים היו טחובים. אבל לא ידעתי שגדלתי ליד הים. מעט היה בשק הזיכרונות שלי, וכשעליתי משם, עוצמת ההכלה של מה שלא היה ים דרסה את מעט הזיכרונות של הים שהיו לי בשק. שנים הרבה אחרי, הגעתי לעיר הולדתי וגיליתי שהגלים השוצפים של האטלנטי ערסלו את הבית שלי, ריאותיי נפתחו לכדי טרקלין ומשהו בושמי היה בריח הטחב. ריח נסורת של ערער שעלה מקיטונותיהם של בעלי- מלאכה התערבל בריחם של סרדינים צלויים. הרחק, בנמל הפורטוגזי של מוגאדור פרקו סירות את שללן ולהקת שחפים מדושנת עונג ריחפה מעל. הם נסקו, צללו ועמדו על טיבו של השלל. על רציף הדיג הישן, סביב בקתות עץ סעדו תיירים את ליבם ועשן סמיך שעלה משמן דגים התאבך וריצד בקו הקצף של הגלים. נזכרתי בסבתי, זאת מהצד של האימא, כי את השנייה לא הכרתי מעולם, שסיפרה לי פעם על הדגים שאכלו במוגאדור. אני זוכר כמו היום ששאלתי אותה "ומה אכלתם כשלא היו דגים"? , אז סבתא ענתה ואמרה: "מה זאת אומרת מה אכלנו, אכלנו סרדינים" ואני הקשתי ואמרתי "אבל סרדינים הם דגים" וסבתא בנימה כועסת משהו אמרה לי "סרדינים זה סרדינים ודגים זה דגים". או אז הבנתי שסרדינים במוגאדור היו מעין "חטיף" אבל דגים של ממש , עלו על שולחנם בשבת ובימים טובים.
חומרים: 2 – 3 דגי-מאכל, אני מעדיף קרפיונים. 7 גזרים, 4 תפו"א, 5 גמבות אדומות, 20 שיני שום, חבילת כוסברה, חבילת פטרוזיליה, כוס מלאה בגרגרי חומוס יבשים שהושרו מבעוד מועד, 2 לימונים כבושים, 7 פלפלים יבשים חריפים, כף פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה, כפית כמון, כפית כורכום, 1 כוס שמן, מלח.
אופן ההכנה:
ראשית דבר, יש להשרות את הפפריקה המתוקה והחריפה בכוס שמן. במקביל, פורסים את הדגים לפרוסות ברוחב של 5 ס"מ, קולפים את הגזר ואת תפו"א ,פורסים לפרוסות, מרפדים בהם תחתיתו של סיר רחב ואת הנותרים מניחים מעל או בין פרוסות הדגים, על מצע הפרוסות מניחים גמבות שנפרסו ל-4 רבעים, 4 פלפלים יבשים חריפים, חצי מכמות הפטרוזיליה והכוסברה כשהן קצוצות דק דק, חצי משיני השום, חצי מכמות גרגרי החומוס, לימון כבוש אחד פרוס לפרוסות דקות,את נתחי הדגים מניחים על המצע, ביניהם או בינותם מניחים את יתרת שיני השום, גרגרי החומוס והלימון הכבוש, על נתחי הדג בוזקים כורכום, כמון, פפריקה מתוקה ומלח. אח"כ מניחים על הנתחים את מה שנותר מהירק וכמובן את הכוסברה והפטרוזיליה. יוצקים מים לתוך הכלי, אבל מהצד של התבשיל , כדי שהמים לא ישטפו את התבלינים שבזקנו על נתחי הדג. מפלס המים צריך שיגיע עד מתחת לקרום המצפה את נתחי הדג. את הסיר מניחים על מקור אש בינוני ומביאים לידי רתיחה. בתום 10 ד' של רתיחה, מוסיפים לתבשיל חצי מכמות השמן שהשרנו בו את הפפריקה, מכסים את הסיר וממשיכים לבשל כרבע שעה, פותחים את המכסה ומוסיפים את מה שנותר מהשמן המעורב בפפריקה. ממשיכים בבישול איטי על אש נמוכה והפעם ללא מכסה. מידי פעם מרימים את הסיר ממקור האש ומטים אותו לצדדים , כדי שהרוטב יגיע לכל חלקי התבשיל, רצוי גם במהלך הבישול האיטי לדלות כמה כפיות מהציר ולצקת אותו על התבשיל, וכך ממשיכים בבישול האיטי עד להתעבותם של הנוזלים לכדי רוטב סמיך מאוד שנותר בתחתיתו של הסיר. ואז כשהתבשיל נראה זהבהב, מורידים ומגישים.
נסים קריספיל
) ויש רגעים שהכח נגמר:
ואת ממש לא כישלון חרוץ. את מלכה שאת בכלל מצליחה אפילו רבע מזה. 
מבקש עצה. לרוב הוא מבקש בעיקר אוזן, וגם עין, יד, לב, חיוך וחיבוק. אז הנה: 
ובשמחות! 
]