שרשור חדש
בלדה לחובשאלעד

הם התקדמו לאט. הכל היה רגוע

מעבר לנהר וגומא מרשרש

פתאום נזרקה מילה, אחת אמרה - פצוע

אני לא כאן ענה לה הכובש

עלינו על מוקש! - צעקה אז הפצוע

את סתם כה רגישה - ענה לה העיקש

 

הם התקדמו, שתיקה. הכל נראה רגוע

עיניים מושפלות. הלב בוער באש

אוי זה כואב נורא - בכתה אז הפצוע

עזבי את סתם נפגעת - החזיר לה הטיפש.

דמעה אז נצצה, יצאה מהפצוע

מתנצל.. – סינן אז החובש

 

והם נותרו שניהם, הכל נפער, פתוח,

והם נותרו שניהם והם גלויים לאש

אנחנו אבודים – מלמלה אז הפצוע

אחזי בי טוב – ענה לה החובש

נפצעת גם אתה – הודתה אז הפצוע

עזבי זה לא נורא – ענה לה החובש

 

האש כבדה, כבדה! קשה, קשה לנוע

רק לא להתייאש, רק לא להתייאש

אוהב אותך תמיד – נשבעה אז הפצוע

רק לא ליפול – מלמל אז החובש

שלך עד יום מותך – נשבע אז הפצוע

נחיה חיים טובים - ענה לה החובש

 

אחי אחי שלי..

לא הבנתי...אנונימי (פותח)
יפה,רק הסוף קצת לא ברוריונה
הסוף לא מדוייקמשה
(אני לא מגיב פה, אבל על זיוף מוסיקלי כה בוטה לא יכולתי לשתוק)
בכוונה שיבשתי את השיראלעד
ולא הקפדתי על לשון זכר או נקבה או על הצמדות לסוף העלילה..

זה אמור להעביר מסר צורם..שיזיז משהו. המטרה היתה שזה לא יעבור חלק באוזן.
לא הבנתי כלוםruthi
וקראתי את זה שלוש פעמים אם לא יותר.
לדעתי אלעד עשה השוואה בין שדה קרב לזוגיות.moson
לדעתי אלעד מנסה לומר שבמקרים מסוימים יחסים זוגיים עלולים להראות כמו שדה קרב.
למרות שכנראה בכוונה יש פה בילבול - לפעמים הפצוע והחובש באותו צד ולפעמים הם נלחמים אחד בשני.
איזה הבנה מעמיקה...צבע אדום
אכן זוגיות היא לעיתים כמו שדה קרב,אבל צריך לזכור שאחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.(או במקרה הזה אחד בשביל אחד וההיפך..(: )
מרגש!!
ככה? זוגיות היא שדה קרב?ruthi
אוי ואבוי!!!
נראה לי ש...אדרת
הבלדה באה להראות שהבעל יכול להיות "שיא האדישות" לצרכיה של אשתו,
הוא יכול לפגוע בה מילולית, להכאיב לה, ורק כאשר נפתח "פצע", אז פתאום הוא נזכר להתנצל, ואפילו "מציע" לה את עזרתו.
לפי דעתי, השורה האחרונה של "נחיה חיים טובים...", לא ממש שייכת, כלומר היא נראית אופטימית מדי, ביחס לבלדה כולה.
וכמובן "אחי אחי שלי...", נראית לי קצת מיותרת...
תקן אותי אם אני טועה.
אני בטוחה שלא היו לו שום כוונות. סתם ניגן לו בראש.ריבק
הוא בטח צוחק על כל הפילוסופיות.
תסמכי על אלעדאדרת
בס"ד

שאם הוא רשם את הבלדה הזאת, היו לו כוונות מסוימות, והוא אפילו רשם זאת.
מן הסתם, אם זה היה סתם מתנגן לו בראש, אז, או שהוא לא היה רושם אותה בכלל, או אם כבר, היה רושם את הגירסה המקורית.
פשוט תחכו שהוא יתחבר ונקווה שיהיה לו חשק להסבירתמיד מתפללת
לנו מה הוא באמת התכוון!!
אווף! ):צבע אדום
לא הבנת אותי נכון(רותי). ממש לא בקטע הרע,אלא במקום של התמודדות יומיומית מול דברים קטנים וגדולים.
וחוצמזה שאני עדיין לא זכיתי להינשא,אז אני יכולה גם לא להבין כלום.
ואלעד-צבע אדוםאחרונה
אולי תתן לנו הסבר שיניח את דעתנו....
ומחכה ומחכה למי למי למי...
אשמח לקבל המלצות לקניית מקפיא!!! חברות, נפח המקפיאדבי חיה
תודה מראש!
לפני שנתיים רציתי לקנות מקפיא,ושכן טוב יעץ לנו-ריבקאחרונה
לקנות עוד מקרר יד שניה.
קנינו מקרר יד שניה בנפח 500 ליטר,מאדם שמתעסק בטרייד אין בתדיראן.
עלה לנו 500 ש"ח עם הובלה.
יש לו מקפיא גדול ומצוין, וגם מקרר ענק.
אנחנו משתדלים לעשות קניות מרוכזות- 12 חלב...
10 לחמים שאנחנו מקפיאים בשקית נוספת.וזה מספיק לכמה ימים.
המקרר הנוסף אמנם תופס מקום במרפסת המטבח, אבל הוא שימושי מאוד לבקבוקי שתיה, לקפואי סנפרוסט דגים ועופות.
ובמקרר שבו- ירקות,חלב.
ממליצה בחום, בפרט לפני חגים כשיש המון סירים ,עוגות,
ואין מקום במקרר אחד.
כולם מדברים על חותנת, אבל..אנונימי (פותח)

מה עושים עם החותן- תמיד יוצא מנקודת הנחה שהוא הצודק ולנו אין מושג.. תמיד מפריע באמצע השיחות שלנו.. תמיד מבקש דווקא מבעלי דווקא כזה לא מתאים לעשות כך וכך.. תמיד ציני עד כאב.. מזלזל בלי חשבון... מבקר בלי טיפת חשיבה על התוצאות..

אשמח לתגובות.

האם זה דפוס ההתנהגות שלו ביחס לכולם או דוקאruthi
אליכם?? הוא מזלזל בבעלך או בך? מבקר את שניכם באותה מידה? מה בעלך מגיב על זה?
תלוי מהאנונימי (פותח)
בכל המקרים- הוא הצודק ואין להתווכח. כנ"ל לגבי הציניות הבלתי פוסקת.
ביחס להפרעות לשיחות שלנו, יש לנו תחושה כזו שהוא "נטפל" אלינו, כאילו מסרב להכיר שבעלי כבר אדם נשוי. אנחנו נשואים עוד מעט שנתיים עם ילד ועדיין כשאנחנו מגיעים וכשמדברים איתו הוא פונה רק לבעלי. לגבי הביקורת, אני לא יודעת איך זה עם הגיסים שלי אבל פשוט אצלנו זה ממש יצא משליטה כבר..

לגבי הצדק שלו- כנראה שאין מה לעשות,ruthi
כנ"ל לגבי הציניות. יש אנשים כאלו, לא קל לחיות איתם בכלל, ואני שוב שואלת מה בעלך מגיב? זה לא פוגע בו? מפריע לו? זה אביו, לא?
ביחס להפרעות לשיחות שלכם, נראה לי שפשוט אל תדברו שיחות אישיות לידו. תני לו לדבר עם בעלך, אני מאד מבינה את הקושי שלך אבל נראה לי שאם תתני לו להרגיש שבעלך הוא עדין הילד שלו, (ולא מנסה להראות לו כל הזמן- אבא התחתנתי כבר) הוא ירגע מהאובססיה הזו.
לגבי הביקורת, אני יכולה להגיד לך רק מה שבעלי אומר לי ביחס לביקורת של החותנת שלו (קרי- אמא שלי) נכנס מצד אחד יצא מהשני, במקרים קיצוניים- עובר ליד האוזן. אז הוא אמר! זה לא קל בכלל בכלל, אבל את צריכה פשוט לומר לעצמך שזה לא אתם אלא הוא.
הרבה הצלחות.
בעלך מודע לעניין וכואב את המציאות הזו. בזה אין ספקאלעד
הוא גם מגיב? ניסה לדבר איתו על זה פעם? איפה החותנת בכל הסיפור?
בד"כ במקרים כאלה מומלץ שבעלך-ולא את, ישב לשוחח איתו (עם כל הקושי),
ויבהיר לו בצורה חד משמעית את מעמדכם בתור זוג ואת היחס הראוי בניכם.
זה לא קל. זה מאוד מביך ולא נעים, אבל במצב שאת מתארת זה הכרחי.
בהצלחה!!
בעלי-אנונימי (פותח)
בעלי מאוד מודע, תומך וכואב את העניין ולפעמים גם נפגע כאדם פרטי ולאו דוקא כזוג. עוד לא דיברנו איתו וגם לא ניסינו כי זה עוד מאיים בשבילנו והאמת, אין לנו את האומץ..
החותנת- היא אישה קצת של פעם, עושה רצון בעלה, כנועה.. (נשמע קיצוני, אבל אין מילים אחרות לתאר)
אז קודם כל- התפקיד שלך כאישהruthi
זה להיות איתו, לעודד, לשדר לו לא משנה מה יאמרו לכם- הוא חשוב בעיניך, ואת מעריכה אותו כל הזמן. אחרי שבעלך ירגיש שאת איתו ותומכת בו מאד מאד- אולי הוא יעזור אומץ לדבר עם אביו.
לא יודעת כמה זה יעזור, אולי זה יועיל רק לתקופה קצרה, אולי יותר, אולי בכלל לא, אבל מבחינתכם- כזוג, חשוב שהצעד הזה יעשה.
ובין לבין ותוך כדי- שוב, לדבר עם בעלך ולהיות יחד מאד כזוג.
אגב, מה יחס החותן לנכד שלו- הילד שלכם?
רותי- מאוד מסכים איתךאלעד
הכי חשוב לשמור על התא המשפחתי שלכם, קרי את ובעלך.
גם אם אתם מתמודדים עם בעיות מהחוץ- תזכרו ותשדרו שאתם חטיבה אחת.
פעם ראשונה!ruthi
|טופחת לעצמי על השכם|
הזוגיות שלנו מאוד חזקה בנושאאנונימי (פותח)
הכל נעשה ביחד מתוך תמיכה הדדית חמה ואוהבת. חשבנו הרבה פעמים לדבר איתם, עוד לא החלטנו בדיוק איך..
לגבי הנכד- הוא מתקשר אליו עם הזמן..
המון הצלחה.ruthi
בדיוק כמו חותנתנשארת חסויהאחרונה
בן אדם, קרוב משפחה, עם תכונות אנושיות, יש יותר נחמדים ויש יותר מגעילים, כדאי להסתדר ולקחת אותו בכיף ואם הוא ממש זיפט אז להתעלם באלגנטיות מכל השטויות שהוא אומר.
שרשור נקיוןקצת אחרת

וידוי: אני לא אוהבת לנקות. אני גם לא יודעת לנקות. אצלינו בבית אמא שלי הייתה עושה הכל לבדה...חבל בשבילה וחבל גם בשבילי.

רוצים לפתוח שרשור טיפים לנקיון? עצות מנסיונכן/ם שיעזרו לאנשים כמוני ללמוד איך לנקות ביעילות. עדיף טיפים שלא מצריכים חומרים מיוחדים או פעולות מסובכות. דמיינו שאני בעלת מגבלת אי-סבילות לפעולות נקיון מורכבות. אשמח לטיפים שיעזרו לי לשמור על הבית נקי (הרבה יותר קל מלנקות בית מלוכלך). ולא, אל תמליצו לי על פלייליידי.

אז הנה שתי עצות שלי:

1. להחזיק בקבוק קטן עם אקונומיקה (מסומן היטב, כמובן) על השיש ולהבריק אותו מדי פעם לאחר שטיפת כלים. קל, נגיש, שלוש דקות עבודה ועושה חשק לשמור את הכיור נקי.

2. לנקות דבר ראשון. לפני הלימודים, הכביסה, הגיהוץ והקישוטים לסוכה. אם אתם כמוני, אתם בטח יודעים כמה דחוף נהיה פתאום להכין תפריטים לראש השנה כשצריך לנקות את הבית לשבת...

הו מוכר כל כך ט'
כדאי למהול את האקנומיקה במים. מנסיון!
דברים שעושים לי את זה הללוי'ה
מראות- כשנכנסים לחדר הדבר הראשון שתופס את העין זה המראה..(או שזה רק אני? ) לא קשה לנקות מראות, פעמיים בשבוע זה מספיק, פשוט עיתונים וחומר לחלונות\מראות, וזה מבריק...

ברזים- כשהם מבריקים זה הרבה יותר כיף נעים ועושה הרגשה טובה.. יש איזה חומר שאני לא זוכרת איך קוראים לו אבל בעיקרון כל חומר יכול להיות טוב אם מנקים יום,יום (זה יכול להיכנס בקטגוריה של האקונומיקה על השיש.)

שרותים- כשאני נכנסת לבית והשרותים נקיים ועם ניחוח טוב- זה פשוט עושה לי את זה

בהצלחה!
קיבלתי באימל.. עוד לא ניסיתי...הללוי'ה

להלן מספר טיפים לניקיון, אולי דברים שלעולם לא הייתם חושבים עליהם לבד. מתאים לנשים ואפילו לגברים, כן כן  גם לגברים , קל להבנה, קל לתפעול, לא צריך לגמור אוניברסיטה וגם לא מצריך דוקטורט.

לקרוא עד הסוף ואפילו להדפיס ולשמור.  מ ו מ ל ץ !

חומרי הניקוי:

חומץ, חומץ, ועוד קצת חומץ (חומץ טבעי 5% או חומץ סינטטי. לא שום סוג אחר), מלח לימון, סודה לשתיה, אבקת כביסה, מרכך כביסה, סינטבון, סבון כלים, חומר כלשהו לניקוי כללי, אקונומיקה פשוטה, שפריץ חלונות, מגבוני טוסיקים. 

עכשיו אפשר לעבור לאיך מנקים מה (ונכון, זה כמעט תמיד עם חומץ, ולא, לא נשאר ריח. הריח נעלם לאחר הייבוש):

לשטיפת רצפה:

דלי מים חמים מאד, כפית סבון כלים, חצי כוס חומץ.

התוצאה – רצפה בוהקת, שנראית כאילו הרגע נשטפה גם כמה ימים אחרי.

לניגוב הסופי לטפטף מעט מרכך כביסה על סמרטוט לח (רצוי סמרטוט מיקרופייבר).

לריכוך כביסה:

במקום מרכך הכביסה, מוסיפים חומץ לתא של המרכך ובכמות של המרכך.

התוצאה – הצבעים רעננים, לכביסה יש ריח נקי (החומץ מנטרל ריחות רעים), מכונת הכביסה נקייה מאבנית, והכבסים רכים. מצד שני, אין ריח של מרכך.

ולמי שבכל זאת בוחרת לא לוותר על ריח המרכך – ניתן להחליף רק חצי מכמות המרכך בחומץ.

הסרת כתמים מבגדים:

כל כתמי המזון – יורדים בעזרת סבון כלים. מורחים מעט סבון כלים ומכבסים כרגיל.

התוצאה - גם כתמי מזון ישנים נעלמים כלא היו.

שאר הכתמים, ברוב המקרים, מנוצחים על ידי סינטבון.

ניקיון צעצועים:

בובות פרווה – לכבס במכונה בכביסה עדינה ללא סחיטה, ליבש בתליה או בחום נמוך במייבש הכביסה.

שאר צעצועים (לגו וצעצועי פלסטיק למיניהם) – לכבס בתכנית עדינה בתוך ציפית.

לפתיחת סתימות בכיור:

לשפוך חופן סודה לשתיה ומעל חומץ. לאחר התסיסה לשפוך קומקום מלא מים רותחים.

חופן סודה לשתיה ומים רותחים טובים גם לנטרול ריחות לא נעימים מפתחי הניקוז.

הפגת ריחות לא נעימים:

בחללים – להניח צלוחית עם סודה לשתיה או צלוחית עם קפה שחור טחון.

כל השאר – נעליים, תיקים, מזרנים, שטיחים – לפזר סודה לשתיה, להניח ללילה ולמחרת לנער היטב או לשאוב.

הברקת כיורים, אמבטיות וחרסינות:

לפזר אבקת כביסה, לשפשף ולשטוף.

התוצאה – נקי ומבריק לאורך זמן.

ניקוי המקרר:

לשפשף את הדפנות הפנימיות במשחת שיניים לבנה על גבי סמרטוט לח.

התוצאה - מקרר מבריק בניחוח מנטה רענן.

שטיפת כלים:

דילול סבון הכלים בחומץ ביחס של 10% עד 50% (לפי הסמיכות הרצויה), והכלים נוצצים עד כדי סנוור.

בית מסודר:

אם לא יוצאים מחדר בידיים  ריקות ותמיד לוקחים משהו להחזיר למקום, הבית הופך מהר מאד וכמעט ללא מאמץ למסודר הרבה יותר. הרגל שקל לאמץ.

לניטרול ריחות מכביסה מריחה במיוחד:

כביסה בתכנית ארוכה הכוללת השריה, בתא ההשריה שמים סודה לשתיה, בתא האבקה – אבקה כרגיל, ובתא המרכך – חומץ כבר אמרנו?

טיפול שבועי לוילון האמבטיה וחבריו:

לכבס בתוכנית עם השריה בתוספת כוס חומץ, המשך הכביסה

וואי תודה לך! ממש שימושי!אלעד
אחרי חומץ צריך לנקות שובאלכסנדר
זה ממש מגעיל
מה רק באג'קס פנטסטיק עם ריחות נקיים ורעננים??
לא הבנתי, על מה אתה ממליץ?מנגו
הכי טוב להזמין מנקה - מומלץ בחום!אנונימי (פותח)
ממש תודה! צריך להדפיס ולמסגרדבי חיהאחרונה
הורה אמיתי, משהו מענייןאנונימי (פותח)
אפשר התלבטות שכנים?יוקטנה
עברו להתגורר לידינו משפחה חדשה. הם מאוד נחמדים, ויש גם ילדים חמודים בגילאים של חלק מילדינו, והם כבר משחקים ביחד.
לפני כמה ימים בעלי בנה סוף סוף את המחסן שכל כך חיכינו לו בחצר שלנו. למחרת באה אותה שכנה חדשה, ואמרה שהמחסן חוסם לה את הנוף. עכשיו: הקרוואנים אצלנו בנויים שהנוף הוא לפני הקרוואן, בעוד שאנחנו שמנו את המחסן מאחורי הבית. לשכנים הללו יש מרפסת מאחורי הבית (הם היחידים בכל המאחז שיצא להם ככה. לכל השאר יש מסלעה גבוהה צמודה, מזגן,בלוני גז וביוב וכן הלאה), ומהרווח שבין הקרוואן שלהם למסלעה (רוחב אדם שמן, בערך), ניתן היה לראות מעט נוף, מסתבר (לצד הרבה חנייה וכביסה וקרוואן שלנו).
מבחינתנו אין מקום מתאים אחר למחסן, ואת זה אמרנו. שכה אחיה אנחנו 6 נפשות על 47 מ"ר! אנחנו ממש צריכים את המחסן! אבל לא נעים להיכנס למצב כזה עם שכנים חדשים, במיוחד במקום שאין הרבה שכנים, אתם יודעים. למישהו יש מחשבות, הארות והערות בנושא?
אצלנו הבעיה היא במרפסתאם הבנים12
במשך שנתיים לא היו מתחתינו שכנים ועכשיו כשהגיעו יש התמודדויות חדשות, המרזב שלנו נשפך לתוך החצר של השכנים, אין כ"כ אופציות אחרות למי השטיפה חוץ מהביוב הקטן בשירותים. לאחר דיבור עם השכנים וחשיבה משותפת על פתרונות קנינו צינור חדש ויותר ארוך למרזב וזה פתר את הבעיה.

לסיכום - חשוב לשתף את השכנים בהתלבטויות שיבינו שלא עושים להם דוקא. לא תמיד אפשר להגיע לפתרון טוב לכולם אבל חשוב שידעו שניסיתם.

בהצלחה! ותתחדשו...
מסכים - חשוב לשבת עם השכנים ולחשוב יחד על פתרון.moson
מנסיון - בתור אחד שהיה בצד השני (גם אם לא מדובר בדבר מהותי) - אצלנו השכנים החליטו שאפשר לשים חצי בית בחדר מדרגות מה שגורם להיתקלות בדברים כל פעם שעוברים. התוצאה של זה - מינימום רצון לשיתוף פעולה עם אותם שכנים (לבסוף הבעיה נפתרה ללא התערבותינו). לדעתי חשוב לשבת להסביר את המצוקה שלך - מה גרם לך להקים את המחסן, אפשר גם להתנצל על שלא דיברתם איתם לפני שבניתם את המחסן ואח"כ לראות האם יש פתרון יותר טוב או שבגלל חשיבות המחסן הם מוכנים לספוג את האי נוחות כמו כן לעיתים ניתן לחשוב על פיצוי מסוים לשכנים.
בכל מקרה לדעתי ברגע שהסברת את עצמך לשכנים גם אם לא נמצא פתרון לדעתי היחס שלהם כלפי זה ישתפר.
תלוי מי השכניםאלעד
אם הם אנשים שאפשר לדבר איתם יפה ולהגיע להבנות וסיכומים אז מאוד מתאימה השיטה שהוצגה כאן לפני.
אבל במידה ומדובר באנשים קשים וקנטרנים (וכאלה לא חסר) אז הכי יעיל לדעתי להבהיר להם לא כמה אתם צפופים וקשה לכם כמו שציינת בסוף, אלא את כל מה שכתבת בתחילה לגבי הנוף ושאר הקרוואנים במאחז, שבעצם טענתם משוללת יסוד. דיבור אסרטיבי ונוקשה מעט יעמיד אותם על מקומם ואם הוא יהיה קצר ובלי טינה הוא לא יגרור כעסים לאורך זמן. כמו עם ילדים- פשוט להעמיד אותם על מקומם.
הצרכיםירוק זית
לדעתי הצרכים הבסיסיים שלכם קודמים לאיכות של "לראות נוף",ואם זה כמו שתיארת אז גם הנוף הזה היה מצומצם ביותר.אבל שלא תתעי,הצרכים הפיסיים צריכים להיות קודמים וזכותכם לעשות על השטח שלכם כראות עיניכם במיוחד בתנאים שבהם אתם חיים מבחינת מקום פיסי בתוך הקרוון-וכאן פשוט נדרשת התחשבות של שכניכם.אמנם אתם גרים במקום קטן שהמעורבות בו הוא יותר מאשר ביישוב גדול אבל עד גבול מסויים.לדעתי דרושה פה אסרטיביות ,אסרטיביות היא התשובה במקרה הזה,למרות ההרגשה הלא נעימה שעולה מהמצב .
אני מודה שנבהלתי ממש מכל הארועיוקטנה

אני לא רגילה לכאלה מצבים! תמיד כל כך חשוב לי להיות בסדר עם כולם!

אני חושבת שבהזדמנות אני אזרוק שוב התנצלות על שלא עלה בדעתנו לשתף אותם בתכנית לשים את המחסן, ואוסיף כמה מילים על כמה שהתוספת משמעותית למצבנו הדחוק. אני באמת מרגישה שזו זכותנו לשים שם את המחסן, אבל זה ממש מצער שהם נפגעו כל כך. באמת הייתי צריכה לחשוב שזה יפריע להם איכשהו, ולהיות רגישה לגבי זה ולהודיע להם מראש.

תודה על התמיכה והרעיונות!

זאת אומרת שחיינו בארמון! 68 מ"ר ו-8 נפשות?!!!דבי חיה
אני אספר לאחים שלי שלא כומרים להתלונן על הילדות העשוקה....
בקשר לשכנים, אולי תנסו להתחבר איתם בדברים אחרים, ומקווה שלאט לאט הם יבינו שגם לאחרים יש צרכים הכרחיים!!!
זה מזכיר לי ,סיפור דומה,שאני הייתי הסובלתריבק
גרנו בשכירות לאחר החתונה,והיה לי מקום קטן לתלות כביסה.
3 חבלים באורך מטר הספיקו לי.
לאחר חצי שנה, השכנים מלמטה התקינו גגון מעל הכביסה שלהם,שזה חצי מטר מתחת לכביסתי. ולא שהכביסה שלי היתה מטפטפת על שלהם....
בקיצור, כבר לא יכולתי לתלות דברים ארוכים, לא כלי מיטה, לא מכנסים או חצאיות ארוכים, אפילו לא חולצה עם שרוול ארוך.
כי הגגון שלהם התאבק והיה מלוכלך מאוד.
האמת שלא התלוננתי, למרות שזה הקשה עלי.לא היתה לי כמובן מכונת יבוש.
היתי צריכה לתלות הכל בתוך הבית הפצפון.
אז יוקטנה, לפעמים הצדק הוא עם שני הצדדים, צריך למצוא להגיע לעמק השווה, אולי לפצות אותם במשהו, אולי להזיז את המחסן לצד אחורי שלא מסתיר נוף ואויר.
לריבקירוק זית
המחסן של יוקטנה אכן בצד האחורי.
תקראי בהודעה הראשונה שלה.שם היא כותבת הכל
סופו של דבר...יוקטנה
השכן פנה והציע לבעלי לעזור לו להזיז את המחסן מטר אחד קדימה, כך שהרווח דרכו נראה שבר הנוף ייחשף שוב.
בעלי פינה את המחסן, הלך לקרוא לשכן (שבדיוק הספיק כבר לא להיות בבית), וחזר להזיז את המחסן בעצמו, בעזרת שני יתדות ברזל ששימשו לו כמנוף.
אמרתי לבעלי שאני שמחה שהוא לא התעקש, כי לפעמים חשוב להיות חכם ולא צודק.
עכשיו שבו השקט והשלווה והידידות לשרות במעוננו!
אשרייך וטוב לךירוק זית
יפה לכם! אין כלי מחזיק ברכה יותר מהשלום!אני ירושלמיתאחרונה
בקשר לסקר של אדרת-גישור על פעריםריבק

אני ובעלי מגיעים מבתים שונים לחלוטין.

הוא נולד בבית מרקחת, אמא שלו דאגנית אבל קרה וטכנית. אמא שלו החליפה לו בגדים כמה פעמים ביום,
הוא מימיו לא דרך יחף על הרצפה,...כמו איזה נסיך.מגיל אפס הוא לא נגע בשמשות, רהיטים. שמרו עליו שינגב את הפה במפית באמצע האוכל, וישב קרוב קרוב לשלחן שלא יפול ח"ו אף פירור. והוא שמע בילדותו את המילה "לא", פי מיליון ממה שאני שמעתי בילדותי.
ולמזלו הטוב, (לדעתי) הוא נפל למשפחתי, משפחה חמה, משקיעה בילדים ,בערכים, בלימודים, והצד של נקיון הוא רק המשני, הוא בין השאר ולא הההההמטרה.
אצלי מותר היה לאכול מחוץ למטבח, תוך כדי קריאת ספר,אהבתי ללכת יחפה.וגם היום, הכל בקלילות, בלי להשקיע מחשבה על כל פעולה שאני עושה.

כמובן שהתאוריות של אימו קדושות בעיניו. ולי יש אנטי להרבה דברים.

למדנו,יותר נכון למדתי אני איך ללכת בין הטיפות. מצד אחד לתת יותרמרחב לילדים,ומצד שני שהבית יהיה במיטבו,לפחות כשבעלי חוזר מן העבודה.

אבל עכשיו בחופש-הבעיה מתעצמת.לא רק אני והילדים בחופש,אלא גם בעלי.

כמובן שהוא עוזר, אבל יש לו דרישות כמו בצבא. לקום בזמן, לסדר את המיטה, ...

האם יש לעוד מישהי בעיה שכזו?

 

אצלנו הבעיה הפוכה...אנונימי (פותח)
זה ממש לא קל!אני ירושלמית
בבית הורי, אמי באה מבית כמו של בעלך, ואבי הגיע ממשפחה בערך כמו שאת מתארת... אמי התגמשה הרבה מאד ביחס לבית הוריה, אבל עדיין עם הרבה דברים היא נאלצה להתפשר, על מנת שלא להרוס את השמחה בבית. אנחנו הילדים, יצאנו הרבה, הרבה יותר משוחררים בנושא, ממה שסבתא שלי היתה מוכנה לחלום.
אבל נראה לי שהמצב עוד יותר קשה כמו שאת מתארת.
פתאום אני נזכרת בבית הדוד שלי, אחיה של אמי, שאצלו המצב ממש מזכיר את מה שקורה אצלך. ובאמת הוא היה די רס"ר בבית. אבל לשבחו יאמר שגם עזר הרבה מאד, ובהרבה דברים שאשתו ממש לא היתה בכיוון , הוא עשה. ועדיין הבית שלו גמיש בלי השוואה לבית סבתי. נראה לי שגם עם השנים וצמיחת הילדים, הדברים הגיעויותר לעמק השווה.
תנסי לשוחח עם בעלך על העניין ואולי אפילו לגשת לייעוץ זוגי לשתיים שלוש פגישות בנושא. רק כדי להבהיר את מה שכל אחד מרגיש.
תדעי לך שאם לא הוא את היית בצרותשירק
כל כך כיף להכנס תמיד לבית שלך ולראות את הסדר הזה
אף פעם אין דברים מיותרים
כל העיתונים נזרקים מיד אחרי שימוש
לדעתי אתם בדיוק באיזון המתאים
אתם גם לא משגעים את הילדים על ניקיון ויש אווירה נעימה - בזכותך
והסדר בכל זאת נשמר - בזכותו

אני מזכירה לך שכשהיית רווקה החדר שלך היה נראה קצת כמו מחנה פליטים
לי עצמי יש בבית עוד ארגזים למרות שעברנו דירה לפני כמעט שנה
ככה זה שאין מוטיבציה לסדר




כמה שאת צודקת.האמת שלא קשה לי כ"כריבק
הילדים קיבלו תפקידים,והם עושים זאת בדרך כלל בשמחה,
רק לי זה נראה מדי פעם מוגזם,אני בגילם חייתי בלי שום עול.
ואני קצת לחוצה כשהוא חוזר הביתה ,אם הכניסה לבית הפוכה- הוא יהיה עצבני בלי להתכוון וזה ישליך על דברים אחרים.
ילדים בלי 'עול' לא לומדים איך לסדר. מנסיון...אופה
גם ילדים עם 'עול' לא תמיד לומדים...אני ירושלמיתאחרונה
לפעמים רק הזמן עושה את שלו...
מזדהה עם כל מילה.ruthi
אז אפשר להבין מכםט'
שיש גם לבלאגניסטית כמוני תקנה?



וסליחה על הפלישה לפורום
כןן אההה?! (:צבע אדום
סקר:אדרת

בס"ד

1. האם קיימת חלוקת תפקידים ביניכם?
2. כמה זה עושה לכם טוב (כלומר, האם אתם שלמים עם ההתנהלות הזאת)?
3. האם החלוקה היתה דבר טבעי ביניכם? או שהיא נבעה כתוצאה מויכוחים אחד עם השני?

תשובה:ruthi
1. כן, במוצהר.
2. לי זה מצוין, לבעלי- קצת פחות
3. לא מויכוחים אבל ממציאות.
תשובתי:אלעד
1ממש לא. הכל בערך. פעם אני פעם היא. לפי המצברוח
2זה ממש לא עושה טוב. בעיקר בגלל שאני זה שעושה..
מצטרפת למשיבים:אני ירושלמית
1. קיימת באופן כללי חלוקת תפקידים. אני עושה פחת או יותר הכל ובעלי אחראי על הקניות ושטיפת הכלים... חוץ מזה הוא עוזר כשאני צריכה עזרה, כמו בערב שבת. אז הוא מגיע למטבח אחרי שאני בילגנתי אותו ולכלכלתי אותו, ועושה שם סדר ואז אני שוטפת שטיפה אחרונה....
2. בסה"כ זה די בסדר, מלבד העובדה שרוב השבוע יש בכיור כלים ואני בדבקות נמנעת מלרחוץ אותם כי זה התפקיד שלו... וזה די מעצבן....בפרט שכל פעם שאני צריכה איזה כלי אני נאלצת לשטוף ולהשתמש ... לא סמפטי... אבל קדושת החלוקה... אתם יודעים ;)
3. תלוי מה, הקניות זה תוצאה טבעית שהוא שוהה מחוץ לבית, הרבה יותר ממני. לא נעים... אבל הכלים זה תוצאה של ויכוחים..
חד וחלקניריתושית
אאנחנו משפחה מאושרת כי אצלנו אני הבוסית בבית ועל פי ישק דברץ אמנם לקח לי זמן לגרום לבעלי להבין שזהו אושרו, אבל כיום הוא מבין זאת היטב.
הוא עושה כל מה שאני אומרת לו וזה גורם לו סיפוק אדירץ אם הדברים מתבבצעים היטב יש תגמול ואם לא אז יש גם תגמול...
חחחחחחחחח.... את רצינית?אני ירושלמית
מי הורג אצלכם מקקים? מעיף לטאות ורדרדות מגעילות?ריבק
לאחר נישואינו פגשנו מקק בבית השכור,ידעתי שזו נקודת מבחן,
בעלי שידל אותי למחוץ אותו בנעל, כי הוא נגעל מאוד.
ואני ידעתי שאם אתחיל עם זה יהיה תפקידי לעולם, אז עשיתי את עצמי שזה הכי מגעיל אותי ובעלי נאלץ עד היום לטפל בזה.
חחח כל הכבוד לניריתושית וריבק D:יוקטנה
כל הכבוד? מעניין מה הבעלים שלהן היו כותבים פה..אלעד
אלעד, לפעמים גם אני מרגישהruthi
שבעלי צריך שיגידו לו מה לעשות.
ומקקים אני הורגת. מצידו שיחיו לעולם ועד. (אז הוא ישאר על המיטה, לא אני)
מסכים איתך, אבל אם הוא היה מבין שזה מגיע ממקום שלאלעד
שתלטנות (כמו שכתבה ניריתושית) הוא היה נפגע מאוד.
לא בטוח בכלל (לגבי ניריתוש)ruthi
יש לי בנדוד שפשוט צריך שישלטו עליו!!
בעלי? אהההם... נכון. הוא לא אוהב שתלטנים...
נכון אבל ריבק בסדרשירק
תודה שזה לא נשי להרוג מקק
מודה אלעד
חחחאדרת
אצלנו, בעלי ואני מתחלקים בינינו על גורלו של מקק.
אני הורגת אותו (כמו כולם, עם נעל...) והוא אוחז במחושיו של האומלל (בעעעעעע) ומשליך מהחלון...
אצלינו-אני מוכן גם לבשל אותו אם היא רק תבקש..אלעד
נתתי את הדוגמה היחידה שבה ניצחתי אותו,ריבק
אתה יודע ,אולי לא, כמה הגברים נצלנים.וגם אם בתחילת הדרך הם נוטלים חלק במטלות, אח"כ הם מזיזים בקביעות את הגבולות לטובתם,
יש להם סבלנות ,שנה אחר שנה הם משנים עמדות ...
זה תלויאדרת
עד כמה הנשים מוכנות להיות מנוצלות בשבילם.
הם מנסים אותנו, ואם הם רואים שהם מצליחים בכך, הם ממשיכים "להזיז גבולות לטובתם" כלשונך.
הדוגמה של הירושלמית, מראה שאין ברירהריבק
אם תפקיד הגבר לשטוף כלים, והוא דוחה זאת למחרת,
אישתו לא תוכל לסבול זאת ותעשה את זה בעצמה.
וכך זה בדברים נוספים, אם הוא"ישכח" להוריד זבל, והפח עולה על גדותיו,
בסוף היא תוריד...
תוכלי להחליף את "ניצחתי" למשו יותר סימפטי?אלעד
או שככה ההתנהלות שלך?
אני גדלתי על ברכי "בזוגיות אם רבים יש רק מפסידים. אין מנצחים".
ואל תחשבי שהגברים כאלה מתוחכמים- מקסי' עצלנים. באמת שלא יותר מזה..
חחח, עצלנים, עצלנים, אנחנו מוקירות אותם כמו שהם,ריבק
ח"ו לא מתנצחים על זה, לפעמים קצת מקטרים....
והכל בד"כ ברוח טובה, חוץ מבשעות לחץ...
האמת שזה לא רק עצלות. לגברים בד"כ איכפת פחותאני ירושלמית
איך נראה הכיור, או איך נראית הרצפה, אז לכן הם לא ממש מבינים 'מה בוער'? מה יקרה אם רוב השבוע יש בכיור כלים? אף אחד לא ימות מזה... ולכן צריך אורך רוח. אני רואה שלאט לאט איכפת לבעלי יותר מה מצב הכיור... אולי בעז"ה כשנהיה זקנים הכיור יהיה ריק מיד אחרי האוכל... מי יודע?
שלום ירושלמיתאדרת
יש גברים שאיכפת להם ועוד איך, וזה מאוד "בוער להם" איך נראה הבית...
אבל הם לא שוטפים או מנקים, אלא רק מעירים...
אלא אם כן נחה עליהם הרוח הטובה .
אצלנו כמעט תמיד(!) אני זו ששוטפת כלים, ולעיתים רחוקות הוא(!) מנקה, או מוריד ת'פח.
אז ככה,ruthi
אני מלכלכת והוא מנקה, אם הוא מלכלך- אני מנקה.
זבל- מי שזוכר. (תקראו פעמיים)
האמת לא הבנתי...אני ירושלמית
זה באמת קשה כפליים! מה בדבר עוזרת?אני ירושלמית
כ'תחליף' לעזרת הבעל?
זו תגובה לאדרתאני ירושלמית
לירושלמיתאדרת
בס"ד
עוזרת? רק זה מה ש"חסר" לי.
והמבין יבין....
קשה, קשה.אני ירושלמית
באמת זה ממש ניסיון! כנראה את בדרגה רוחנית גבוהה ! בהצלחה! אולי תנסי לשאול את יהודית פוגל, מה דעתה על העניין, כי ברור שיש הרבה במצבך.
חברה שלי, מאז שהתחתנה, היא או בהריון או מניקה, או שניהם... היא נשואה שמונה שנים כשהחמישי בעז"ה אוטוטו בדרך... בעלה שיהיה בריא, חסכן מאד בלשון המעטה.;) וכל פעם כשהיא התאוננה שקשה לה, הציע שהוא (!) ישטוף. אבל, כל פעם עשה זאת בצורה חפיפניקית עד שנמאס לה, והודיעה לו חד משמעית, שמאחר וקבלה תוספת למשכורת שלה, בסך של כמה מאות שקלים, הרי שהיא מזמינה עוזרת. הוא התנגד, אבל היא עמדה על דעתה. והצליחה. באמת מגיע לה.שלום הבית שם ממש לא נהרס בעקבות זה. הוא הבין שגם לה יש זכויות. הגיע הזמן.
אצלנו..אנונימי (פותח)אחרונה
אין שום חלוקה. הוא עושה עוף לשבת ואת השירותים עושים ביחד, כל פעם מישהו אחר לפי איך שיוצא. זה ממש כיך לנו וטוב ככה וכנראה זה גם ימשך ככה..
אומנם אנחנו צעירים ונשואים כשנה וחצי אבל זה האידיאל מבחינתנו..
שלום לכולנותמיד מתפללת
עבר עריכה על ידי אדרת בתאריך כ"ו אב תשס"ח 20:04

אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כאלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
במשפט אחד: הפורום מיועד לזוגות שעוברים או עברו טיפולי פוריות.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.

המלצות לספריםananas
יש לי שבועיים פחות עמוסים, ואני חושבת על לבלות אותם בעיקר בקריאה. אני אשמח להמלצות, אין לי יותר מדי זמן לבלות בספריה עצמה (א"א להכניס ילד...). כל הספרים הולכים, עדיף עם עלילה מינימלית כלשהי, רצוי עם מסר (לא חובה... אבל אוירה כללית נכונה).

תודה על העזרה!
קחי ספרים מפורסמים הם -כמעט- אף פעם לא מאכזביםשירק
לא יודעת מה הסגנון שלך
ספרים שאני אהבתי:
האסופית - סדרה של 5
מאה ילדים שלי
מישהו לרוץ איתו
הלב רם אורן
אחות קטנה רם אורן
שבועת רחל מיכל שלו
הארי פוטר
אלופי וילובי
יש ילדים זיגזג


המלצות שאהבתי..אנונימי (פותח)
רודף העפיפונים...
סויטה צרפתית..
נער החידות מבומבי..
תהני....
המלצות שליהביצה שהתחפשה
בס"ד

שומרת אחותי
אלף שמשות זוהרות
רודף העפיפונים
אחות ליבי
ביתו של שומר הזכרון
מישהו לרוץ איתו

עוד?
המלצה שליאורה*
ספרים שקראת לאחרונה. (יש להם אורינטציה חרדית ) לדעתי זה מאד יפה:
במותה נתנה לי את חיי
אולי היא תשוב (רחל שור)
עץ הקקטוס (רחל פומרנץ)
תהני!!
אהבתי אתאני...=)
שואה שלנו
שומרת אחותי
חסדי הלב השבור (קשה ממש..)
אמממ.... אם יעלו לי עוד.......
ספרים מעולים:צבע אדום
"משאווה בשלושה נעלמים"
"כוכב בודד"
"כפרה בכפור"

כל ספר יפה בפני עצמו!!!!
שווים ביותר....

איזה כיף לך ,תהני...
ספרים מדהימים-אנונימי (פותח)
האי של סופיה,שומרת אחותי,צילה של הרוח,בתו של שומר הזכרון, המפתח של שרה, הכלב היהודי-כל אלה פשוט מדהימים
ממש תודה על ההמלצות!!!battt
תודה ממש!!!ananas
עזרתן לי המון!
ספרים של הרב חיים סבתוקופיקו
כעפעפי שחר, תיאום כוונות...
מומלץ!
מצטרפת לנ"ל^ruthiאחרונה
חופש להוריםאני ירושלמית
מה עושים כשמרגישים שמאד מאד(!)מרגישים, שצריכים לנסוע לכמה ימים לבד עם בן הזוג, למען הזוגיות ולמען בריאות הנפש, ואין, אין אפשרות להשאיר את הילדים אצל הסבתות (המקסימות) או סידור אחר?
אין אחיות/ גיסות שיכולות לבוא?ruthi
ביביסיטר בתשלום? אולי שתי בחורות שתבואנה להיות עם הילדים כולל שינה??
פתרון יקר- להביא איתך בחורה גדולה,ריבק
המשך-ולקחת לה ולילדים חדר. והיא אחראית עליהם.ריבק
חברתי עושה זאת כל שנה ,וכך היא פנויה בערבים כשיש פעילויות במלון- הבחורה עם הילדים כל הזמן.
אצלנו למשלאדרת
ב"ה, יש את הפתרון של הסבתא המקסימה, שמסכימה בשמחה לקבל את נכדיה, לא לשבוע שלם אמנם, אבל ליומיים שלושה בשמחה.
ואם אני לא רוצה להקשות עליה מדי (למרות שהיא אומרת שזה לא קושי),
אז אפשר "לחלק" את הילדים בין הדודים שלהם (כלומר הגיסים שלנו),
במיוחד בימי החופשות מהלימודים, שאז הילדים יכולים ליהנות עם בני הדודים.
תודה על התגובות! אבל הכל לא מעשי...אני ירושלמית
מסיבות שונות...
מה לעשות??
אני מרגישה שאני כ"כ זקוקה לשקט הזה עם בעלי... עד כדי הרגשת חנק...
חופש\ילדיםירוק זית
בני כמה הילדים?
ובכמה ילדים מדובר?
התחושה הזו של החנק היא לא טובה.
את צודקת שאת זקוקה קצת לשקט רק את עם בעלך.זה יתן לך כוחות אדירים להמשך!וזה מאד חשוב לדאוג לצרכים האישיים שלך.זה מקרין ישירות על התיפקוד שלך.
איזה פיתרון הכי נראה לכם?
הילדים די קטנים.אני ירושלמית
6, 4, ושנה וחצי. בעבר הבכור שלי וגם השני היו ממש 'בני בית' אצל אמי שתחיה. ובאמת נסענו מס' פעמים לשבת והשארנו אותם אצלה והיה פשוט נהדר. היום גם היא ממש לא יכולה לקבל אותם וגם הקטן לא כ"כ מכיר אותה.(ז"א הוא מכיר אותה אבל לא שוהה שם הרבה כך שאינו מרגיש קרוב) אין לי אחיות בגיל המתאים וגם לא בייביסיטר שהילדים מכירים ואוהבים שהייתי יכולה להשאיר ליומיים בבית, בתשלום. כך נראה שאין מוצא. ובדיוק בזמן שאני מרגישה שזה פשוט חיוני לנו. טוב, כנראה שלא ממש, כי אחרת ה' היה כבר מסדר לנו איזה סידור. ה' יעזור.
תנסי להביא ביביסיטר מספר פעמים רק לערב ולאחר שתראי44444אחרונה
שהם מסתדרים תביאי אותה ועוד חברה ליומיים ותצאו לחופשה.
אולי תצאו ביום כשהילדים בבי''ס/ גן?אופה
יש בתי מלון עם שירותי שמרטף. אולי זה יעזור?
צריך למצוא פתרון יצירתי. אולי יש זוג חברים שאפשר לבקש ממנו לשמור עליהם ובתמורה אתם תחזירו להם טובה דומה?
בהצלחה!
אני צריכה חופש לעצמי,ruthi
בלי בעלי ובלי הילד. לפני שאתם צועקים עלי- תגידו לי איך לומר לו את זה...
אנחנו ממש לא צועקים...אני ירושלמית
האם את מתכונת לחופש של מס' ימים? או שכמה שעות מדי פעם יעזרו?
אם את לא זקוקה לחופש ארוך אלא רק להתרעננות קצרהאלעד
אפשר ליסוע באוטובוסים מאורגים לכל מיני טיולי נשים..
לקברות צדיקים בצפון, לחוף הים, לכותל

תהני לך!
אני צריכה איזה יומיים שלושה בשקט, בלי אף אחד.ruthi
שזה אומר גם בלי נשים שנמצאות באוטובוס. אני והגיטרה שלי וזהו.
אמרתי את זה אתמול לבעלי והוא מה-זה נעלב. תודה ששאלתם.
טוב..להגיד לבעלך באמת לא היה הכי חכם...אלעד
עבר עריכה על ידי אלעדי בתאריך י"ג אב תשס"ח 11:29
צאי לבית הבראה אשפזי את עצמך או משהו..אין מצב?
אני חושבת על יציאה עם חברה טובה ליומיים בצפון,ruthi
2 גיטרות ושקי שינה. נראה מה יצא.
עם נעלים ,או בלי?ריבק
בלי, בטח בלי.ruthi
אוהלים ושטויות....
אם תראו שנעלמתי- תדעו שנסעתי לחופש הזה....
מיום ראשון אני לא פה!!!ruthi
לא לצפון (בעלי פוחד) אבל-חופש!!
ותודה ששאלתם
את יכולה לממן נסיעה בקבוצה מאורגנת?כמעט אמא
יש נופשים מאורגנים למשפחות, עם הפעלות לילדים ובייביסיטרים. אם את יכולה לשלם על זה ולתכנן מראש איך תבלו כמה שיותר זמן עם עצמכם, אולי זה יעזור.

ועוד משהו קטן (:
את יכולה לנסוע לאיקאה בנתניה (הדלק... הדלק...) יש להם שם משחקיה לילדים עד גובה מטר ועשרים. את יכולה להשאיר את הילדים חינם במשך שעה תחת השגחה צמודה. מקבלים רק ילדים גמולים, לקטן תצטרכי להביא בייביסיטר. תעלו למעלה, תבחרו איפה בא לכם לשבת באולמות התצוגה, תתעלמו מההמונים ותוציאו מהתיק תרמוס קפה חם וסנדוויצ'ים מהבית. אתם יכולים להשתובב ולהצטלם בכל חדר - קופצים מהכסא, מטפסים על סולם, זוחלים מתחת לספה. זה יהיה בילוי מקורי מאוד מאוד... מה את אומרת?
אני קוראת לזה רעיון מאאאד מאאאד מקורי! תודה לכולכןאני ירושלמית
על התגובות!!! האמת שאינני אוהבת להשאיר ילדים לבד עם מי שאינם מכירים, וכאן יש בעיה נוספת, גם אני איני מכירה ;) אבל בהחלט זה רעיון מאד מאד מקורי. אגב, גם הרעיון של צימר עד הערב
אבל בכל מקרה תודה על התגובות, משמח ומעודד לראות שלפחות מבינים אותי... ובעז"ה נחשוב על משהו. בעלי אומר לי לחכות לאחרי החגים, כשהילדים יהיו בעז"ה כבר מבוססים במסגרות שלהם ואז נראה.
רעיון הזוי! יש לי רעיון קצת יותר פרקטי...אנונימי (פותח)
מה? אין מקומות שאפשר לבלות בהם- רק באיקאה ושמה לעשות דברים שהם לא ממש שמחים שתעשי? מה עם כיבוד הנהלים שלהם? תחשבי שכל משפחה היתה באה לשמה ועושה מה שבא לה! בנוסף לכך הירושלמית אמרה שהיא לא רוצה לשים את הילדים עם מישהו שהם לא מכירים אז לזרוק אותם בשמרטפיה המונית???
ירושלמית- בעלי ואני מצאנו רעיון גאוני- השארנו את הילדים במסגרות שלהם (לפני כשלושה חודשים) ויצאנו מוקדם בבוקר לצימר עם בריכה פרטית ונסתרת מעיני כל. חזרנו קצת מאוחר- בשש בערב, כך שהגדולים נשארו קצת אצל חברים והתינוק נשאר אצל המטפלת. הבנתי שאתם לא יכולים להשאיר את הילדים אבל אפשרי לחזור עד 4.
היה לנו מדהים! נכון שזה לא לילה בצימר אבל זה מבחינתנו היה הפתרון האולטימטיבי.
זה נתן לנו פסק זמן ושקט- בדיוק מה שצריך (יש מקומות שבהם גם אפשר להזמין מסאג' ואז זה מושלם!)
אשמח לנסות להציע עוד רעיונות לפי היכולות שלכם- זה כ"כ חשוב לצאת לבד!
תעשי חופש בביתירוק זית
תביאי בייבי סיטר לחלק מהיום.נגיד מהצהריים.אז תלכי לנוח ואז תצאי עם בעלך למסעדה,וסרט\הצגה\טיול בעיר העתיקה או כל טיילת אחרת.
ככה כמה ימים (יומיים שלושה),אפשר לגוון לפי תחומי עניין(יש חוצות היוצר בירושלים,כלייזמרים בצפת) -איך זה נשמע?לדעתי זהו פתרון עולמי להישאר בבית ולנפוש.יומיים שלושה כאלה ואת מתמלאת באנרגיות-מניסיון!!!!!!!
איך זה נשמע?
ירושלמית יקרה,יהודית פוגל
יש לי רעיון: אולי תציעי לחברה קרובה או שכנה שהיא תקבל את ילדיך לשלשה ימים, ואח"כ את תקבלי את ילדיה. בצורה כזו אולי תצליחי לארגן את החופשה שאת כ"כ זקוקה לה עם בעלך. כיועצת זוגית שנים רבות, אין לי מילים להדגיש את החשיבות של חופשה כזו. בעיקרון ממליצים על חופשה לבד עם בן הזוג פעם בחודש לפחות... אז בואו נתפשר על פעם-פעמיים בשנה. אלה לא מותרות, אלא חובה! שימו לב זוג שחוק נזקק לטיפול זוגי ארוך לפעמים, בסופו של חשבון זה יוצא הרבה יותר יקר, ואולי פחות מועיל. לכן אולי כדאי אפילו לחשוב להשאיר את הילדים עם בייבי סיטר תמורת תשלום, ובלבד שתוכלו להנפש, לאגור כוח, למלא מצברים ולהזכר באהבה שלכם ללא בכי של ילדים, טיטולים, בקבוקים וכו'. בהצלחה! י. פוגל
שגם אתם תהנו..יפעת1

עשיתי לבעלי הפתעה,מומלץ לכווווולם!!

במצפה יריחו נפתחה בריכה,ואפשר להשכיר לשעה,שעתיים רק לזוגות/משפחה/חברות וכו'..

אז הלכנו בעלי ואני והיה פשוט כיף!!

מתי יוצא לדתיים להיות בבריכה ביחד ולבד..

תענוג,לפרטים רעות 0523003572

ולא אני לא מקבלת אחוזים,הלוואי והייתי מקבלת..

רק רציתי לשתף,שיהיה שבוע טוב!

כמה עולה התענוג?אני ירושלמיתאחרונה
דיאטהאנונימי (פותח)

במהלך ההריון העליתי כ-20 ק"ג. היום שנה וחצי אחרי הלידה אני באותו משקל כמו בסוף ההריון (78 ק"ג). זה מציק לי, אני לא נכנסת לבגדים הישנים והיפים וצריכה לקנות מידות גדולות. ההשמנה ניכרת בעיקר בחזה ובירכיים.

יש למישהי פתרון??

מה שאמרת... דיאטה!דבי חיה
יש היום כל מיני שיטות חדשות, "גריישיט" אם שמעת על זה או יש דיאטה אחרת (ח"ו לקרוא לזה דיאטה!) שאוכלים 6 ארוחות קטנות ביום כל 3 שעות. אם את רוצה על זה פרטים תכתבי לי ואני אשיג לך טלפון של המאמנת של זה...
וכמובן, ספורט, הליכות וכל זה!
נכון שזה מעצבן שאין מה לעשות חוץ מלסגור את הפה?
לאכול בצורה מסודרתאופה
אני דווקא יורדת כשאני אוכלת, ותקועה במשקל אם אני לא אוכלת.
תאכלי 6 ארוחות קטנות יותר אך בצורה מסודרת. תדאגי לכלול את כל אבות המזון ב-3 ארוחות, ועוד 3 ארוחות קטנות של ירקות/ פירות / פחמימות מורכבות וחלבונים. לדוגמה אשל עם רבע כוס גרנולה, פרוסת לחם עם גבינה לבנה, מרק ירקות, סלט ירקות וכד'. עדיף ארוחונת מאשר עוגה כשרעבים.

כמובן, להגביל מאוד עוגות וחטיפים. נגיד 2 עוגיות קטנות ליום ואם לא תצליחי להגביל את עצמך ל-2, תוותרי לחלוטין על הרעיון. אפשר להתרגל לעוגה/עוגיות רק בשבת.

חוץ מזה, ללכת כל יום כ-20 דקות ולעשות מתיחות. כשיוצאים עם הילדים לטיול אפשר לנצל זאת גם להליכה.רצופה של 20 דקות.

אין לך בעיה של בצקות, נכון? הנקה מאוד עוזרת אחרי הלידה.
 
אני כבר פעמיים השתדלתי לשמור במשך כמה שבועותיוקטנה
נמנעתי מממתקים ועוגות, השתדלתי לצמצם קמח לבן.
אחרי שלושה שבועות נשקלתי וגיליתי ש...
עליתי 3 ק"ג! זה קרה לי פעמיים!

(אין לי משהו חכם להגיד חוץ מזה)
דיאטת קמח מלא/כוסמין  וסוכר חוםדבי חיה
מכורח המציאות הייתי חייבת לשמור דיאטה (לצורכי הנקה) אחרי לידה. כך שהייתי חייבת לאפות בעצמי עם כוסמין וכמובן שכבר במילא השתמשתי רק בסוכר חום. זה "מחק" את כלללללללל הקמחים האחרים, וירדתי במשקל בצורה מדהימה! (חזרתי למידות של לפני החתונה!)
אבל ברגע שתמה תקופת הדיאטה... תמה תקופת ההרזיה והחלתי שוב ל"נשנש" פה ושם קמח לבן ושות', ואז המידות עלו- ועלו--- ועלו-------- (מזל שנכנסתי להריון!
לדעתי צריך להשלים עם ההשמנהאנונימי (פותח)אחרונה
שנגרמת בעקבות ההריונות. מי אמר שאשה חייבת להיות רזה ודקיקה? אני רואה המון נשים שאחרי ההריונות הם פשוט שמנות ועגולות ולדעתי זה בסדר גמור. אי אפשר לעשות הכל, גם להחזיק בית, ילדים, עבודה או לימודים וגם לעשות דיאטות חריפות או התעמלות משוגעת. פשוט תקני בגדים גדולים יותר, תאכלי בכיף ותשתדלי להנות מהחיים ומהילדים ולאהוב את עצמך כמו שאת. לכל תקופה יש את המאפיינים שלה ואם עכשיו זו תקופה של השמנה אז צריך לקבל זאת באהבה. אני בחתונה שקלתי כארבעים קילו ועכשיו אני נעה בין 65 ל75 וגם אני וגם בעלי ממש אוהבים את זה ואני לא עושה שום דיאטה. לפעמים כשבא לי אני עושה הליכה או שחיה, אבל סתם בשביל הכיף ולא שום דיאטה..גם באופן כללי אנחנו משתדלים לאכול בריא אבל לא בשביל להרזות אלא בשביל הבריאות, בהצלחה!
שאלה שטורדת את מוחי זה זמן רב..אלעד

מה עושים כשהשוויגער "שוויעגר"?

כאילו..סיפורים ובדיחות יש בלי סוף.

אבל איך מתנהלים כשלפתע מגלים שגם את/ה נפלת על אחת כזאת?

אובד עצות

טוב אני מבין שאני היחיד עם הבעיה הזו ברוך השם..אלעד
סובלים בשקט...אינקו
כמעט לכולם השוויגער שוויגער, אתה רק לא יודע...
תחשוב על זה ככה:
איך יכול להיות שמי שלא מוכשר מספיק בשביל להתחתן עם הבת שלה, תוך זמן קצר הופך להיות האבא של הילד הכי חכם בעולם...
אני חושבת שצריך להשלים עם משהו שאי אפשר לשנותמנגו
ולנסות להתחבר אליה. אני גם חושבת שכמה שיותר ביחד, יותר מתגבשים..
לי יש בעיה חמורה מזו-ruthi
מה עושים כשהשוויגער של בעלי נהיית גם השוויגער שלי??
לרותייהודית פוגל
מנסים לשמוע באמת. אולי היא אומרת משהוא נכון? הרי היא לא קמה כל בוקר ומתכננת איך לקנטר אותך. לא יתכן שהיא אומרת דברים נכונים שכדאי לכם לשמוע, ולא להתחבר רק להתנגדויות שלכם? נסי לחשוב שאת האמא של עצמך, איך היית מגיבה?
יהודיתruthi
אמא שלי ואני זה נושא מסובך,
אציין רק שאני לא ממש מתנהגת כפי שהיא היתה רוצה שאנהג, והיא מבקרת בלי סוף. בלי סוף. בעלי די חושש ממנה ולכן לא עוצר את זה. (עוד בעיה שצריכה פתרון)
מסתכלים במראה לפני שמגיעיםריבק
משתדלים לדבר ברמה לשונית גבוהה, ח"ו לא לנבל את הפה ולא סלנג זול,
והכי חשוב לכבד את הבת של השוויגער.לפחות לפניה.
לא נורא אם מידי פעם תזרוק לה: ב"ה אנחנו מאושרים... התפוח לא נפל רחוק מהעץ...
להסתכל עליה בעין טובהאנונימי (פותח)
זאת אומרת- לפרש את כל המעשים והדיבורים שלה לטובה. שמתי לב שהרבה אמירות הן "פרווה" שאפשר לפרש לטובה ולרעה- פשוט תלוי בגישה שממנה יוצאים. ואני מאמינה-שזה עובד גם על הצד השני. אם השוויגער מרגישה עין טובה, הערכה והסתכלות חיובית עליה זה יגרום לה גם כן להתנהג כך.
העיקרון- להיות שופעים עין טובה, בהגזמה. רק ככה זה עובד. מנסיון. (קשישה שכמותי...)
מזל שיש רק שוויגער אחת!אינקו
ויש מי שיוסיףאדרת
"וגם זה יותר מדי..."
למה היא נפלה עלי..קוינטה
קפץ לי..קוינטה
לנסות לחשוב למה הקב"ה שלח לי אותה!
יש המון שוויגריות בעולם ואני "זכיתי" דוקא בה?לא סתם...
לכל אדם בחיינו יש סיבה ובעיקר לאנשים עיקריים בחיינו...
ואם יש משהו שקשה לנו בה,זה אולי צריך לעורר לנו מחשבה בעיניין לגבי הנקודה שקשה לנו...
לא בכל דבר אנחנו אשמיםאינקו
התחתנו כי אנחנו אוהבים את בן/ בת הזוג, ולא בגלל אהבתנו להוריהם או שלהם אלינו.
קורה בלא מעט משפחות שהאמא של לפחות אחד מבני הזוג, לא אוהבת את בן הזוג של ילדה (או ההפך).
צריך להשתדל ולחיות עם זה. לא לחשוב למה זכית לכזאת...
נראה לי שקוינטה התכוונה שזה עוד נסיון מה'אופה
לא ניסיון-משימה!קוינטה
אין פה אשמה!היא נבחרה עבורי בקפידה ע"מ לעורר בי דברים לתקן בתוכי ולהתקדם!
כשאנחנו משקיעים אנרגיות ב-"איזה מעצבנת!", "היא היתה חייבת להגיד את זה?", "היא כזאת...."וכו' אז אנחנו אמנם צודקים (כי היא באמת כזאת...) אבל מה הרווחנו?בזבוז של אנרגיות ועצבים מיותרים במקרה הטוב!במקרה הפחות טוב...שלום בית...
אנחנו בחרנו את הבעל(גם הוא נבחר עבורינו,רק נראה לנו שאנחנו בחרנו אותו...)אבל את כל השאר קיבלנו בעסקת חבילה.
וזה לא מקרה!חמותי חטטנית!(סתם דוג,'...)למה זה מציק לי?מה מפריע לי בזה? אם זה מפריע לי ,זה אומר שיש בי משהו מזה, או שמגיב לזה.
ניסיון זו מילה מעצבנת.למה צריכים לנסות אותי כל הזמן?
אבל כשמסתכלים על זה כעזרה במשימה שלי להיות יותר טובה ולתקן את עצמי,אז זה יותר קל.והאנרגיות מופנות לדברי חיוביים.להתקדמות ולצמיחה.
מקווה שהיה יותר מובן.זה לא קל בכלל אבל זה יותר מועיל...
לגבי כל אדם בחיים שלנו...
???ט'
יכול להיות מאוד שאת צודקת,
אבל מה לעשות כהשוויגער היא כזותי אחת שיצא מהבדיחות,
ויש לה השפעה על בנה/בתה שכיום הוא/י כבר בן/בת זוג??

עם החמות אפשר עוד איכשהו להסתדר אני מאמינה,
אבל עם ההשפעה שיש לה... זה יכול להיות הרסני למדיי....

בררר....
זה בהחלט יכול להביא לגירושים ל''עאופה
צריך להתמודד בצורה נכונה והרבה הרבה הרבה הרבה תפילות.
שוויגעריהודית פוגל
להחמיא לה בכל הזדמנות. שזה אומר לאמר לה את מה שהיא רוצה לשמוע. היא תגיד בכל העיר שהחתן שלה הוא משהוא מיוחד במינו ותזכה ממנה ליחס 5 כוכבים!
תגיד בכל העיר...battt
אבל בתוך הבית תמשיך להציק... יש טיפוסים כאלה שיצאו ישר מהבדיחות - או יותר נכון - למדו בצעירותם להתנהג באופן מסויים שהיה מקובל אצלם בבית - ולא מסוגלים לשמוע שמשהו אצלם לא מושלם - וצריך שינוי.. אז בלי גבולות ברורים מצד הזוג הצעיר (אורך החצאית של אישתי/צבע החולצה של בעלי/ כמה כסף אנחנו מוציאים בחודש ועל מה - הם לא נושאים לדיון, לרמז או לעקימת אף) עלולים להיות משברים קשים בחיי הנישואין - שיכולים להביא לגירושין!
שוויגר (או איך שכותבים את זה) שגורמת סכסוכים בין בעל ואשתו - כדאי לעשות שני דברים במקביל: ללכת ליעוץ מקצועי (איך מתמודדים עם מה שיש), וליעוץ ולווי הלכתי, מה ההלכה מחייבת/אוסרת/מציעה פתרונות במצבים שונים שמתעוררים
ה"שוויעגר" היא גם סבתא של הילדים שלך.mosonאחרונה
נקודה חשובה שלא עלתה פה היא שהחותנת היא גם סבתא של הילדים שלך.
לדעתי ישנה חשיבות ליחסים של נכדים - סבתא\ סבא ולעיתים כדאי להבליג בשביל הילדים שלנו ולדאוג שיהיה להם כמה שיותר פגישות עם סבא וסבתא.
באופן אישי יש לי פחות את הבעיות שמתוארות פה עם החותנת (אני מסתדר איתה יחסית טוב ואין לי בעיה להגיע עם הילדים גם כשאשתי למשל בסידורים ותגיע יותר מאוחר) אבל גם כשקשה (עייפים \לחץ בעבודה ...) כשיש הזדמנות אנחנו משתדלים לבקר - בעיקר בשביל הילדים.
שאלה: איך שומרים על ציציות הבנים שלא תפסלנה כל הזמריבק

השאלה הזאת בתגובה למי שכתב- שהלואי והפורום לא יהיה דוסי מידי.

מה זאת האנטישמיות. כאן??

אין מה לעשותירוק זית
קונים חדש.
תזכו למצוות.
מורידים אותן...אינקו
אין מה לעשות נגד זה, בנים רצים, קופצים, מתגלגלים ומשתוללים.
הדרך היחידה לשמור על הציצית זה בארון...
לאינקו-חס וחלילה!!!!!!!!!!!!!!!!!ירוק זית
לא הבנת אותי...אינקו
לא מורידים את הציציות, לכן הן נהרסות.
כדי לא להרוס אותן הילדים יצטרכו להוריד את הציציות- מה שלא רצוי.

עכשיו אני יותר ברור?
גם אני תוהה מול אותה שאלהאני ירושלמית
ושמחה לשמוע שאני לא היחידה. הבנים שלי, שיהיו בריאים ציציותיהם נפסלות בקצב מסחרר... וזה עושה לי תחושה משום מה, שאני לא עקרת בית מספיק טובה...;)
אפשר לתפור לכנפות הבגד כיסים קטנים,אלעד
ולתוכם להכניס את הפתילות.
מומלץ!
אבל כל החן היהודי של ציציות על המכנסיים יעלם...אני ירושלמית
אז זו ההתלבטות. מה עדיף שלא יעלם:אלעד
הציציות או החן היהודי!
בטח שהחן היהודי! זה משהו שלא ניתן לקנות בכסף...אני ירושלמית
אני ירושלמית-אני איתך!!!!!!!!!!!!ירוק זית
חן זה משו מיוחד.. רק מי שיש לו אותו זכה...צבע אדום
ומי שלא....
תודה ירוק זית על התמיכה הגורפת!אני ירושלמית
רגע רגע...|תוהה| אז רק לבנים יש חן יהודי?אלעד
מה פתאום? בנות צנועות חמודות.. ומלאות חן יהודי...אני ירושלמית
כדאי לבדוק מזה הפסילה...דבי חיה
יש שיעור מדוייק... לא כל קרע הוא פסילה!
ושאילו יהיו הבעיות שלנו בעז"ה!!!
לילדים לא מאוד קטנים - יש פתילים עביםavishalomf
שיהיו קשים יותר לקריעה....
לקטנים בזמן משחק, ניתן לנסות להכניס לבגד, או אכן לתפור כיסים.
כשאת מכבסת את הציציות,אינקו
תכבסי ביד, ותשתדלי שהפתילות לא יגעו במים (אלא אם כן הפתילות גם מלוכלכות, ואז תנקי אותן באופן פרטני)
הבעיה היא לא שנקרעים החוטים, אלא שהקשרים נפרמיםריבק
האמת שיש לי איזשהו רעיון, וגם ניסיתי אותו. בטח זה ישמע אידיוטי:
אני מורחת על פתילי הציצית כשהם חדשים- דבק פלסטי לבן. שכבה עבה,
ומיבשת. זה מאריך קצת יותר את חיי הציצית.
אבל כך אני צריכה לכבס ביד.
יש שקית מיוחדת לכביסהט'
מחוררת כזו עם רוכסן. מיוחד לציציות.


וסליחה על הפלישה
באופן כלליgust me
ציצית רגילה-פשוט תחזקי כל פעם את הקשר הכפול{במידה וזה ציצית לבנה-תכלת זה סיפור אחר}
ולכל אלו ששמים דבק 3 שניות-ממה שהבנתי זה בעיה .. עדיף כבר לקשור את סוף החוטים-ולהזהר שהציצית לא תיתפס במקום אחר..
אכן בעיה קשהאם הבנים12
כמה רעיונות שיעזרו למזער את הנזקים אך לא תמיד למנוע:
1. ללמד אותם להכניס את הפתילים למכנסים לפני שרוכבים על האופנים.
2. כביסה ביד או בתוך שקית רשת לכביסה.
3. לקנות מדי פעם ציציות חדשות 'לכבוד שבת' ואת אלו שהיו של שבת להפוך ליום חול.

באמת יש לנו כמה ציציות פסולות בארון שאין מה לעשות איתן וחבל.
אפשר להחליף פתילות בלבד, חשבתן על זה?דבי חיה
נראה לי כלכלית, לא משתלם.אני ירושלמית
אני מדברת על ציצית צמר, בטח משתלם!דבי חיה
ציציות הבניםיהודית פוגל
נסי לכרוך את הציציות בתוך שקית ניילון. כלומר איספי אותן בצורה מסודרת, הכניסי לשקית ועשי קשר חזק. השקית נשארת שם ומונעת קריעה והסתבכות. בדוק. אני אם ל-5 בנים שיהיו בריאים.
אין חיובאנונימי (פותח)אחרונה
אין חיוב למצוות עד גיל 13 לא יקרה כלום אם הציצית נפסלת. בגיל 13 הם בטח יהרסו פחות
מכון פועה בקורס לנשים- בניית זוגיות בריאהאנונימי (פותח)

רעים אהובים

קורס לנשים נשואות  - מומלץ לכל אשה  

לימוד היסודות לבניית הבית. הדגשים רעיוניים ואמוניים בקשר הזוגי והקניית כלים מעשיים לבניית זוגיות בריאה ומעשירה.

הקורס כולל: רענון הלכות נידה, הריון לידה וילודה בהיבט הלכתי ורפואי, קדושת הבית ועוד.

בין המרצים: הרב מנחם בורשטין, רבני מכון פוע"ה. הרבנית רות בנימין , הרבנית נעמי בן נתן, הרבנית אסתר לבנון, הרבנית קטי מנדלביץ, הרבנית טלי שפיגל ועוד.

מועד ושעה: יום ראשון, 9:30-12:45

תאריכים: י"ח חשוון – י"ב אדר

מס' מפגשים: 16

לפרטים מכון פועה : 02-6517171

איך נוהגים בציבור כשאתם אסורים?מנגו

אני אמנם נשואה מספיק זמן בשביל לראות את כל הטוב שבאיסור הנגיעה כשהאישה נידה אך עדין אשמח לשמוע מאחרים איך עוברים את ה"ימים האסורים" וגם מה עושים בציבור כשצריכים להעביר משהו וכד'? מה אומרים כשמתארחים אצל מישהו והוא מציע לכם מיטהשא"א להפריד?                                                                  אשמח לתגובותיכם

 

שומדבר מיוחדananas
משתדלים כמה שיותר טבעי. עד כמה שידוע לי, אין בעיה עם להעביר חפץ (בלי סקילות בבקשה!). האמת, לא זכור לי מצב בעייתי במיוחד. ולגבי המיטה- לפנות בשקט ולהסביר את הבעיה. אני חושבת שהוא אמור להבין את זה. אז הוא ידע שאת נידה, אבל הצלחת לא לעבור עבירה לפעמים העניין של להסתיר ממש עובר גבולות... זה לא היה אישי נגדך.
הלכות:אלעד
אני לא רב, אבל ממה שבכל זאת הספקתי ללמוד להתייעץ ולשמוע:
העברת כלי מיד ליד- כדאי לחשוב מראש מה עלול לקרות כדי לא להגיע למצבים מביכים ולהסתמך על דעות מקילות. בשעת הדחק זה אפשרי- אבל אני לא לוקח על זה אחריות.
ישנם דברים שמותר להעביר, כגון תינוק שיכול להלך. כדאי ללמוד לעומק.
ישיבה צמודה לייד השלחן- לשים כלי מיוחד ביניכם. שלא יבלוט לעין אחרים.
מיטה שא"א להפריד- אפשר להסתמך על הפוסקים שדורשים רק היכרא, סימן-כדי שהזכיר לזוג שהם אסורים, ולכן הבעל יכול לישון על מזרון שמונח על הרצפה או אפילו על השטיח (אם מדובר במיטה אחת גדולה), או לשים סימן מפריד בין המיטות (אם אפשר להפריד אך אין מספיק מקום לישון על הרצפה. בכל מקרה הרב עובדיה לא מצריך מרחק גדול בין המיטות אלא רק היכרא)
מצטרף לההערה של אננסאלעד
בעבר היה בגד מיוחד לאשה בזמן שהיא אסורה. "בגדי נידות"
וכולם ידעו בדיוק מה מצבה..
"חדש ימינו כקדם"? אולי..אבל זה בטוח לא סוף העולם אם ידעו
איזה נסruthi
שאנחנו חסידים ותמיד מקבלים מיטות נפרדות!! האמת שאנחנו משתדלים להשאר בבית בימים כאלה, כי יש אנשים שיש להם מוומחיות מיוחדת לקלוט את המצב, לא משנה כמה טבעי ננהג....
(אגב, בהריון השני שלי, כשבעלי סיפר לחמותי היא אמרה ככה (לשבת קודם, שלא תיפלו): חשדתי, כי ראיתי שאתם מותרים הרבה מאד זמן. הבנתם את זה? אני לא!)
לא צריך להתבייש ולא צריך לפרסםmosonאחרונה
בהדרכת חתנים שאל אותי המדריך מה אתה עושה אם אתה מגיע הביתה בלילה מיטות מחוברות וצריך להריד ואתה מפחד שישמעו (למשל השכנים) את הזזת המיטות? באופן טבעי אמרתי מה הבעיה אני מזיז.
ואז הוא אמר לי שלדעתו הגישה צריכה להיות שזה דבר טבעי שלא צריך להתבייש בו (ובטח לא לעבור על איסור בשביל זה) אבל מצעד שני צריך להשתדל שזה יהיה בצנעה. ולכן לא צריך להגיד אבל אם מהתנהגות אנשים מבינים מה המצב לא צריך להתבייש אלא להתנהג טבעי (בטח שלא להיכנס לבעיות הלכתיות בשביל זה).
בררר איזה פחדאלעד

החותן והחותנת באים לשבת..

הבית כמו סיר לחץ. כפשוטו.

הכל חייב להיות נקי ומסודר. אני מכין את הזמירות ודבי התורה טיפ-טופ

חסר שמשהו ישתבש..אני מרגיש כמעט מטורף. אין לי כוחות ואומץ לעמוד במתח הנפשי הזה שבת שלימה.

נראה שלאשתי זה לא מזיז..היא רגועה וחיובית. לא משתתפת בקושי שלי. זה מפריע לי.

פעם ראשונה?אופה
אל תשכח שאשתך רגילה להורים שלה ולא מרגישה צורך להרשים אותם כי הם גם רגילים אליה והיא הבת שלהם, אז מטבע הדברים היא רגועה יותר.
האמת? הייתי מרגישה אותו הדבראני ירושלמית
אם חמותי היתה באה אלי לכל השבת. דוקא אני מאד מאד מעריכה ומכבדת אותה. היא אישיות מיוחדת מאד. אבל
וזה גם לך אלעדי
היא השויגער שלי...
מה לעשות?
כבר 7 שנים, ועדיין, אני לא טבעית איתה, למרות שהיא מאד משתדלת...
מרגישה לחוצה ועצבנית כשהיא באה (לעיתים רחוקות ב"ה)... וכו'...(כשאנחנו אצלם זה קצת פחות... אבל בביתי זה מבצרי.. זה מאיים יותר).
וכשההורים שלי באים... בכיף!!!
לפעמים יש קצת מתח לא יותר... אלו ההורים שלי! מה לעשות?
קח את זה בקלות כמה שיותר עוד 48 שעות ובעז"ה אתה אחרי!
בררררררררררררררררררררruthi
אני מארחת השבת משפחה של 12 נפשות!! כיף עולמי!!!!
והכלל שלנו באירוח הוא להשאר כרגיל.
זה בית, עם ילדים. ואמא שעובדת, ואם נילחץ לעולם לא נארח, אז לוקחים באיזי והשם יעזור. (חמי וחמותי הגיעו אלי פעם לשבת והייתי באמצע לשטוף, זרקתי אותם למרפסת עד שגמרתי, מאז הם רק מבקשים לבוא שוב)
ואם כבר לחץ- אני יותר לחוצה כשאמא שלי מגיעה אלי לשבת, כי היא פרפקציונרית ומשתגעת כשיש אורחים והיא לא מבינה איך זה שלא אכפת לי שיש אבק על הפנלים, ואיך זה שאם לא מספיקים להכין קינוח- קונים גלידה. (היום היא בכלל התפלצה כששמעה מי מגיע אלי- משפחה עם 9 ילדים שהגדול שבהם נשוי ובא עם אשתו)
תתפלל, אלעד. זה יעזור לזה לעבור יותר מהר.
איפה אתם מאפסנים אותם? ואגב, כל הכבוד!אני ירושלמית
רובם אצלי,ruthi
הזוגצעיר- בדירה של שכנים,
ההורים ושני בחורים- אצל עוד שכנה
היה מיוחד במינו!!!ruthiאחרונה
פשוט שבת מדהימה!
איזה מזל שחמותי "מפחדת" לבוא אלינו...אינקו
זה מאד מפחיד לעבור את הגבול אל מעבר להרי החושך....
חשבתי שרק הכלות לחוצותריבק
כנראה שחמותך ביקורתית מאוד.
הכי חשוב להיות טבעיים ונינוחים,
ומענין, מה יקרה אם לא תכין דבר תורה?היא עלולה לומר על זה משהו?
לפי דעתיאדרת
עבר עריכה על ידי אדרת בתאריך י"ז אב תשס"ח 11:40
זה מאוד מאוד תלוי מי הם החותן והחותנת, ואיך היחס שלהם לחתנים/כלות שלהם.
אצלנו למשל, ב"ה, החותן והחותנת שלי הם אנשים טובים ומקסימים באמת, הם גרים לא רחוק מאיתנו, לכן לא יוצא לנו לארח אותם שבת שלמה!
חוץ מפעם אחת שרצינו להזמין אותם, אך חמותי לא חשה כ"כ בטוב (ועכשיו בטח יהיו כמה כאלה שיקראו לי אולי "פראיירית"?!)
ואני(!) זאת שהצעתי לבעלי לארח אותם כל השבת.
כך שזה באמת תלוי מי הם, מה הם, ואיך היחס שלהם לילדיהם ולבני זוגם.
שבת שלום לכולם!
למה פראיירית? לארח משפחה קרובה?דבי חיה
פראיירית בהקשר של "כלה מזמינה את חמותה לכל השבת"אדרת
אני עושה את זה הרבהruthi
ואת מרגישה שאת פראיירית?אדרת
לא.ruthi
טוב מאודאדרת
עבר עריכה על ידי אדרת בתאריך י"ז אב תשס"ח 14:00
בגלל זה הדגשתי שיש כאלה שיקראו לי ככה, לא אמרתי כולם יקראו.
קטע!!אנונימי (פותח)
בעלי לעולם לא היה לחוץ כשההורים שלי היגיעו. נחמד לשמוע..
הום הום הוםאלעד
שאיפה נשיפה
שאיפה נשיפה
שאיפה נשיפה
להרגע..לעצום עיינים
הום הום הום
זהו אלעד? נרגעת?אדרת
החותנים מגיעיםיהודית פוגל
לפעמים אין ברירה, וצריך לעבור את טבילת האש. עם כל החרדות ודפיקות הלב. אשתך לא לחוצה כי אלו הוריה. ואם אתה רוצה השתתפות בקושי שלך - אמור לה את זה, ותגדיר לה בדיוק מה סוג ההשתתפות שאתה רוצה. זוהי הדרך הנכונה לקבל את הצרכים הריגשיים מבן הזוג - להודיע לו בדיוק למה אתה זקוק ממנו. בהצלחה.
ומה יקרה אם הכל ישתבש?מאמע צאדיקה
הא? מה יקרה?
תדמיין את המצב הכי- הכי- גרוע שיכול להיות-
ועכשיו- תתמודד מול הסיטואציה (בדימיון שלך...). נכון שזה לא נורא? ואפשר למצוא פיתרון?!
מה גם- שהחותנת היא בנאדם, ויש לה ניסיון עם בית, ילדים ובלת"מים, וסביר להניח שיש לה חוש הומור...
והיום- אחרי שבת- איך היה?????????
יפה שאתה רגישאנונימי (פותח)
אלעד אין בימינו הרבה גברים שמגלים רגישות כמוך אז...כל הכבוד!נקווה שהשבת עברה בשלום.
לי יש שאלה אחרת.חמותי היא אישה נכה כבר שנה והיא השתנתה מאז המקרה .יש לציין שגם לפני כן היא היתה חולה אבל הפעם היחס אלי הוא הרבה יותר "לא נעים" בלשון המעטה.היא כל הזמן טוענת שאני לא בקשר איתה .אני מנסה לשכנע את בעלי וילדיי לבקר אצלה אבל הם לא הכי רוצים ביום חול.אז מה שנשאר זה בערב שבת לבוא איליהם לקידוש.(אחת לשבועייים בערך) היא אומרת לי שאני צריכה להתקשר יותר וגם לבוא איליהם לבד.לי עם כל הכבוד אין מה לעשות שם לבד.הייתי רוצה לדעת אם גם אצלכם זה מקובל לבוא לבד?אשמח לשמוע תגובות בנושא. תודה
לשמור על יחסים טוביםאדרת
זה נכון שחמות היא לא האמא של הכלה, והכלה לא עוברת על כיבוד הורים, אבל בכל זאת, כדי לשמור על יחסים תקינים איתה, חשוב לשמור איתה על קשר.
גם אם אין מה לעשות אצלה לבד, כלשונך, לפעמים אין ברירה. במיוחד שהיא זו שמבקשת ממך לעשות את זה, ולא אַתְּ זו שמתלבטת אם לעשות זאת או לא.
הרי את לא רוצה שהיחסים ביניכם יהיו עכורים, נכון? ושבזמן הביקורים בערבי שבת היא תסתכל עלייך בעין לא יפה, בתור הכלה שלא איכפת לה כביכול מחמותה, במיוחד לאור מצבה הלא-כל-כך בריא.
אז עשי את המאמץ, והשתדלי לזכור שאת עושה זאת בשבילה! ולאו דוקא בשבילך. בהצלחה.
סבתא שלי (אמא של אבא) מעולם לא קיבלה את אמא שליאינקו
ובעקבות זה אותנו- הנכדים. היינו רואים אותם רק בערבי חגים ובשמחות משפחתיות. רק פעם אחת היינו שם בשבת. (יש לציין ששאר הנכדים שלה (כעשרים...) תמיד היו בני בית שם).
יום אחד סבא שלי נפטר, ופתאום היא התחילה להתקשר ולבקש שנבוא.
מה לעשות, 18 שנה (ולאמא שלי 21 שנה) של התעלמות וחוסר אהבה לא הולכים ברגל.
אי אפשר פתאום להתחיל לאהוב סבתא שמעולם לא אהבה ולבקר אותה באופן תדיר (למרות המגורים באותה העיר.)
אני לא יכול לפגוע בה (בכל זאת...) אבל בכל פעם שאנחנו מדברים או נפגשים היא שואלת למה אנחנו באים יותר אני עוצר את עצמי שלא לענות...

לעניינך, אי אפשר להכריח לאהוב, ואל תרגישי רע אם את לא הולכת. רק תשתדלי לא לפגוע...
אולי היא מבקשת ממך כי הבן לא רוצהאופה
אולי היא חושבת שאת תצליחי לשכנע אותו, ואולי תביני אותה כי גם את אשה.
אולי תתקשרי פעם בשבוע, ביום קבוע, אפילו אם אין על מה לדבר. תשאלי מה שלומה ואם היא צריכה עזרה, תספרי על הנכדים ואולי מדי פעם תבקשי מתכון כלשהו או תשאלי לעצתה גם אם את לא צריכה. עצה לדוגמה בהסרת כתמים מבגד או אם היא מכירה חנות טובה שמוכרת _____, וכדומה. לא בהכרח עצה בטיפול בילדים, סתם במשהו שלא יחייב אותך מדי ויתן לה נחת רוח.

פעם אחת חמותי רצתה לשכנע אותי למשהו שבעלי ואני היינו תמימי דעים לגביו, ואני נורא התעצבנתי והייתי בטוחה שהיא פונה אלי כי היא חושבת שאני קובעת לבעלי ומנהלת לו את החיים או משהו כזה. להפתעתי הרבה עד מאוד, בעלי דווקא אמר שכמו שהוא מכיר את אמא שלו, היא בטח פנתה אלי כי היא חושבת שאתי עוד אפשר לדבר, כי אני אשה, והוא עקשן כמו ''כל הגברים'',ולכן לא נסתה לשכנע אותו בנושא...

אני חייבת לציין שנושא המחמאות עליו דברה יהודית, אכן עוזר. לפחות על פני השטח הוא יוצר מצב שאפשר להסתדר בצורה המקובלת חברתית. גם אם זה מאולץ בהתחלה, מתרגלים לחיפוש ה'משהו להחמיא עליו איך שנכנסים', וגם אם היא יודעת שאת לא אוהבת אותה אהבת נפש, לפחות את נחמדה אליה. אם תוסיפי יותר חיוכים, יהיה לה קשה להיות לא נחמדה אליך. נשמע שהיא סובלת מבדידות. אם תעזרי לה בנושא, אני בטוחה שהיא תהיה נחמדה יותר.

אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא לא מגעילה באופן יוצא דופן כלפי כולם, מלכלכת ומסכסכת. למרות שמחמאות עוזרות מעט גם במקרה כזה.
לפעמים זה ענין של זמןאם הבנים12
אני גם הייתי לחוצה כל פעם לפני שהחותנים הגיעו, כי תמיד יש להם מה לומר על הילדים ועל הבלאגן וחוסר ההתארגנות וכו' וכו'
בעלי פשוט אמר להם שאני נלחצת מזה והם הפסיקו למרות שאני יודעת שזה עדין מפריע להם לפעמים. אבל גם אני מאוד השתפרתי בארגון, סדר וכו ואפילו מקבלת ע"כ מחמאות.
למסקנה - אף אחד לא מושלם כולם משתדלים וזה מאוד עוזר שדוקא הבן הוא זה שמעיר להורים ולא הכלה. (או להיפך)
אף פעם לא הבנתיירוק זית
איזו זכות יש אפילו לחמות להעיר לגבי הסדר בבית?
האם זה דבר גורף אצל כולם?
גם חמותי מהתחלה אמרה את דברה בצורה מפורשת,ואני תמיד עמדתי המומה מהביקורתיות המופגנת,האם היא באמת חשבה שאני אנהל את ביתי לפי השקפת עולמה?
אני עוד כמה שנים אהיה חמות-בעז"ה,האם זוהי ההתנהגות המקובלת,או האם אהיה מפרגנת ומחפשת את הטוב אהיה יוצאת דופן?
אני רוצה לציין שכאשר אני נכנסת לאנשים אחרים כמו,אחים גיסים חברים וגם הורי וחמי וחמותי אינני מצפה שביתם יהיה כראות עיני ואני לא מעירה אם לא אלא מחפשת על מה כן להחמיא.ודבר שלא נוח לי בביתם ,אז הוא לא נןח,אולי אני אבוא פחות אבל אני לא אבקר את דרכם.אתם מבינים למה אני מתכוונת?
חחחח! או שאולי אבכה.אני12345
אולי בגלל זה עוד לא התחתנתי, אם אנסה להבין את דרכי הבורא: שיגאל אותי מייסורי כלה-חמות...כשאתחתן בטח כבר לא יהיו בחיים....
למרות שאני משתוקקת לחמות חמה ומבינה.
יש כאלו..אומרים.
אציל יש הבדלי תרבות כ"כ שונים,אנונימי (פותח)
שאנחנו התייאשנו מלגשר, היא לא רוצה להגיע אליי, ואני לא מזמינה...
מתראים אחת ל...
בתחילת הנישואים סבלתי הרבה, מזה שאני נשואה לבן שלה, נראה לי שעכשיו היא נרגעה..

או לפחות אני מקווה שזה ככה..
נראה לי שגם אצליירוק זית
היו הבדלי תרבות שונים.וגם חוסר יכולת לקבל.
גם הייתי הכלה הראשונה וכל כך צעירה(בת 20)ומלאת ביטחון עצמי כל כך ,עצות בכלל לא רציתי ובאמת לא הייתי זקוקה להן בכלל,וגם אני לא חושבת שצריך לבקש עצות בשביל לעשות לחמות טוב על הלב,גם ככה אם לא עושים לפי העצה זה גם מרגיז אותה.ועוד שהיתה לה בת רווקה זקנה בת 35 פחות או יותר.
באמת מעניין השידוכים האלה שהקב"ה עושה שם למעלה-שידוכים משידוכים שונים.
כנסו..מנגו

איך מעירים לבעל בצורה עדינה בלי לפגוע ובלי להיכנס למתחים מיותרים?

זה תלויאדרת
לא ציינת באיזה סוג הערה מדובר, במה הוא לא היה בסדר.
אבל מה שהכי חשוב, זה לא(!) לעשות את זה, כאשר למשל, הוא בדיוק נכנס הביתה, או כשהוא עצבני על משהו מסוים, כי זה רק יכול לקלקל.
לעשות זאת כאשר הוא נינוח, לא עייף, וכו'.
דברים יומיומיים הקשורים לניהול הבית וכדו'מנגו
אז כפי שציינתיאדרת
כמה דברים שעלו במחשבתיאלעד
עיתוי- לא כשהוא עצבני עייף או לחוץ. אלא שבע ונינוח.. (אך בכל זאת-לא בחדר השינה..)
דרך-להתחיל ולסיים בדברים טובים. ובאמצע להשחיל מה בכל זאת מפריע לך, כך שהוא לא יקבל תמונה שחורה ועצובה של המציאות.. אלא יבין שבאופן כללי את אוהבת ומעריכה אותו, ומאוד מרוצה (אפילו אם לא..) ויש נקודה מסויימת שחשוב לך להבהיר.
צורת הדיבור- מתרפקת ואוהדת, להגיע לביקורת מתוך כבוד ואמון. אחרת הוא ינעל במקום. להדגיש ש"לי זה קשה" יותר מ"אתה עושה כך וכך". להפנות את הביקורת אלייך, וממילא הוא יבין במי מדובר.
הקשבה- להקשיב ולנסות להבין אותו. אולי יש לו סיבה טובה? אולי זה כשל זמני? לנסות להתחבר לראש שלו, ולקבל שלא תמיד הצדק נמצא אצלך.
מקווה שעזרתי..
תודה,והלוואי וכולנו נצליח ליישם את זה..מנגו
תודהאופהאחרונה
איזה כיף, פורום לנשואים.. ועכשו לייעוץ מכם:מנגו

בעלי יוצא למילואים בעוד מס' שבועות ואני מפחדת לישון לבד בלילה. אנחנו עברנו מישוב קטן לעיר (לימודים..) ואני מחויבת לעבודה כך שאין לי אפשרות להיות אצל ההורים (רחוק) חברות באזור אין כל כך וגם פחות נוח, רוצים לישון בבית..  

איך מתגברים על הפחד?

תודה

עצות אפשריותאלעד
יש לך ילדים? אם כן, אפשר להזמין אותם לישון לידך.."מי שמתנהג הכי יפה ישן אצל אמא"
אפשר גם להזמין אחות או חברה שתישן איתך (אם זה מקובל אצלכם)
אבל בכל מקרה זה הולך להיות קשה.. אני מכיר זוגות שפשוט מדברים בטלפון חלק מהלילה וזה מפצה מעט על ההעדרות ומפיג את הפחד.

בהצלחה לכם!
אין עדין ילדים.מנגו
כשיהיו מן הסתם זה יותר מעסיק..
האחות נשואה עם ילדים כך שזה לא אפשרי וחברות אין כל כך באזור..
גם אין טלויזיה שבמקרים כמו זה היא עוזרת..(משאירים אותה דלוקה..)
תודה בכל אופן.
כמו טלויזיה,אבל הרבה יותר טוביונה
אשרייך שאין לך טלויזיה בבית.

לכי לספריה הציבורית,וקחי ספר טוב,עדיף כמה שיותר עבה ....

ובערב,תכנסי איתו למיטה ותשכחי את הבדידות.
רק אזהרה אחת,אל תשכחי ללכת לישון,לא כדאי להסחף עם הספר עד הבוקר,צריך גם לקום ללימודים
ואז אף פעם הוא לא יעשה מילואים? לא נראה לי שיתנומנגו
לו על בר כזה פטור.וגם הוא לא ירצה לא לעשות מילואים..
יש כאן כמה נשים שבעליהן בצבאאלעד
חלקם רק למילואים וחלקם באופן קבוע..אולי כדאי שתשאלי?
"צדיק מצרה נחלץ.."
פעם שמעתיeinyeush
שאיש אחד שאל עיצה מחכם מרדכי אליהו שליט"א לגבי הפחדים שלו...
הוא אמר לו לחזק את בטחונו בה' יתברך וגם לקרוא סיפורי צדיקים לפני שהולך לישון.
אני שואלת גם את הנשים שכאן- כמובן..מנגו
האמת-אנונימי (פותח)
בעלי בצבא, והסוף לא ממש מתקרב.. אבל אני ובני היקר נמצאים אצל ההורים שגרים קרוב אלינו (שיקול שעשינו יחד עם ההחלטה להתגייס..)
אין לי עצה מעשית לשינה לבד בלילה, אבל אני מחזקת את ידך! אם את צריכה תמיכה מעבר לשינה לבד, בשמחה..
מילואיםאנונימי (פותח)
פעם ראשונה שאני שומעת שמתחשבים במילואים....
אצלנו זה נתקע כל פעם בזמן ממש אבל ממש תקוע ואף פעם לא ממש התחשבו בבעלי, כך שיצאו מילואים תוך כדי מעבר דירה כשאני באמצע הריון שני עם כאבי גב מטורפים, ויצאו מילואים כאשר היינו שבועיים וחצי אחרי חתונה ויצאו מילואים כאשר הייתי עם שלושה ילדים כשהקטן בן חודשיים וכו' (כמובן שסדר האירועים לא מדוייק...).
אני כל כך מבינה את הקושי!
באחד מהמילואים, כאשר הייתי חודש שמיני עם הבן הראשון ולא רציתי להיות לבד- חלק מהימים הלכתי לאחותי, אבל זה היה לי נוח כי היא גרה בירושלים- איפה שלמדתי.... ויום אחד ביקשתי ממנה שתבוא אלי.
אני מבינה שאין לך אחות שתבוא אליך אבל אולי יש חברה שדווקא תשמח להנעים את זמנך ולבוא לישון אצלך? אני יודעת שזה לא נעים לבקש אבל אולי הצד השני לא יראה את זה כמשהו נורא?ואולי אפילו מהנה?
אין לך ברירה- את חייבת להיות גיבורה, אותי המילואים חיזקו כל פעם מחדש- כל פעם היה לי קושי להתמודד איתו וגיליתי שאני מסוגלת להתמודד.
הקב"ה מביא נסיונות רק למי שמסוגל להתמודד איתם.
תבואי בגישה שיש לך כח ושהקב"ה שומר עליך ויהיה טוב!
בהצלחה רבה!!!
נערה בתשלוםכמעט אמא
יש המון בנות נחמדות וכולן בחופש. הצעתי לך בפורום הריון ולידה לכתוב מאיפה את ואז אם למישהו יש קרובה/חברה יוכל לשלוח לך מסר אישי. אם לא, תנסי אולי לבקש מחברה רווקה. זו דווקא הזדמנות לחדש קשרים.
מנגו היקרהיהודית פוגלאחרונה
אני משערת שכל הפתרונות ידועים לך, והרי אין פתרונות קסם. וגם בעלך לא יכול להיות גם במילואים וגם בבית... אוכל לאמר לך מה אני עושה כשמזדמן לי לישון לבד: משאירה אור בבית, מדליקה רדיו בשקט כל הלילה, אולי משהוא להרגעה? ואם את שואלת למה את מפחדת ואחרות לא, זו לא שאלה, כל אחד ומבנה הנפש שלו. אבל פתרונות ישימים לגביך כנראה רק את תוכלי למצוא. האם שייך שאמא תבוא לישון אצלך, או אבא? מאוד מקווה שתסתדרי, לפעמים האילוצים דווקא מחשלים. חישבי על זה. בהצלחה.
מזל טובללה2005
מזל טוב להולדת הפורום, בתקווה שלא יה' דוס מדי, מעניין, ומלא שלום בית...
שיהיה רק כרצון הבוראאנונימי (פותח)
אם כל המגמה שלנו זה לעשות רצון השם, למה לחפש חיים פושרים?
ה' הוא די דוס נכון? אז רצון ה' שהפורום יהיה דוס אלעד
אתה!!!ruthi
חתיכת בייניש אתה!!
זו היתה מחמאה..נכון? אלעד
בהחלט!!!ruthiאחרונה