שלוםאנונימי (פותח)
איפה בן זוגך בסיפור הזהשירק
ברור שאחיו קצת מטורלל.
זה לא נורמלי בקרב החוזרים בתשובה. הוא טיפוס חריג.
מתוך נקודת המבט המצומצמת שלנואלעד
כפועל יוצא של נישואיכם גיסך (לעתיד בע"ה) יניח לכם, לפחות בנושא הזה.
קיצוניות וראיה פאטליסטית הן תופעות מוכרות אצל חוזרים בתשובה, ואני מקוה שיש לו רב/דמות חינוכית שמדריכה אותו
כל טוב לך ובהצלחה!
בני זוגירוק זיתאחרונה
שנה טובה
אולי אתם מכירים ???נחמה
בס"ד,
מחפשים או תקליטן, או זמן, או משהו כזה לבר מצווה, חרדי לאומי, שינעים לנו, עם כל התוספות, שירים מכל הסוגים, אטרקציות, ועוד, דתי לאומי ??? מכירים ??
ואולי גם צלמים טובים,,, מאצלינו, שכאשר משלמים להם, יודעין למי נותנים כסף,
אשמח לקבל אפילו לינקים, בקדם, בכדי לסגור איתם. לתודה
שנה טובה,
גמר חתימה טובה
ו..מאוחר יותר מועדים לשמחה
לינק לתקליטניםkobyssh
בעלי צלםשמי
יישר כח לכל המגיבים..נחמה
תודה לכולם כאן על התגובות,
ממש חימם לי את הלב,
בדרך כלל, על כל מה שאני כותבת, בקושי מגיבים,
אם זה אלקטרוניקה, או כל דבר אחר, חבל, כי יש לי הרושם שזה די חשוב וברור,
ועכשיו ?,
אומנם באיטיות אבל הגבתם,
אבל ב"ה,
כבר סגרנו את הדברים החשובים, בכדי שלא להלחץ,
החתן הקטן, חתן הבר מצוה, עושה גם ככל יכולתו, בכדי להיות הכוכב הגדול,
כאן אני מתפללת שלא ילחץ, כי הוא עדין , נשמה,
ותודה לכם על הייעוץ,
ה' ישמור אותכם, ואני מאחלת לכם שבשמחות שלכם, יהיה לכם ברכה, וה' ינתב אתכם בכל דרכם,
זה כף, זה ממש טוב להרגיש סייתא דיישמייא כעינינים האלה.
מועדים לשמחה,
חגים וזמנים לששון.
שיהיה לכם המון מזל טוב!אלעד
ד"ש לחתן הצעיר ;)
מזל טוב ובשעה טובהירוק זיתאחרונה
העלונים של שבתאורה*
כ"כ קשה לזרוק אותם . כתוב בהם דברים ממש יפים. אבל אי אפשר לשמור כי אין מקום . וגם בשביל מה?
מתי אספיק לקרא בהם?? אם בשבת לא הספקתי. אז באמצע שבוע? ומה עם ספרי קריאה?
הלוואי שלפחות את מה שקראנו נזכה לשמור בלב
יום טוב
את מזכירה לי כמה אנשים,ששומרים עיתונים ומאמריםריבק
ופעם בשנה מישהו דואג לזרוק להם את הכל.
אני בדעה הפוכהדודי25
איך אפשר להגיד דבר כזה?עמית-טליה
לעמית-רחלקה
ואחרים יגידועמית-טליה
אז לא חבל על שום דבר..
ובטח לא על עלוני שבת
שאפשר ללמוד משמה המון ובמקום להעביר את השבת בשינה אז פותחים ולומדים קצת גם הלכות גם מוסר גם מכירים רבנים..
מחילה אבל בעיני זאת הסתכלות נורא מצומצמת..
משפחה שלימה מהיישוב של הורייאלעד
מקסים!kobyssh
אני חושב שצריך להוציא גרסה משולבת של ראש יהודי ומעייני הישועה ולחלק בכל תיבות הדואר, כמו שמחלקים מקומונים. רק שבהם יהיה כמובן תוכן אמיתי ועשיר.
עצים זה דבר חשובדודי25אחרונה
אבל בואי נראה מה קורה בעלונים הללו -
1. יש הרבה עלונים מסחריים לחלוטין, שמטרתם היא להרוויח כסף. לא חסרים עלונים שרובם (!) פרסומות. וגם אלה שלא הרוב פרסומות, עדיין מדובר באחוזים ניכרים. קשה למצוא עלון בלי פרסומות.
מעבר לעניין שזה מסחור של דברי תורה, שעל זה עוד אפשר להבליג, כי זו המציאות בימינו, מדובר באיסור פשוט לעניין שבת. פשוט אסור לעיין בפרסומות האלו בשבת.
2. הכמויות המטורפות של עלונים, כאשר בכל שבוע יוצא עלון חדש, גבוהות מדי, ומהוות בזבוז אדיר של עצים, או מה שלא יהיה שממנו עושים את העלונים. (זה נכון כמובן אף לגבי עיתונים)
3. הבעיה הגדולה מכל שלא נותנים עליה את הדעת - מפיצי העלונים לא מתחשבים בהוצאות הגניזה של המועצות הדתיות. לא הם סופגים את ההוצאות, אלא המועצה הדתית, שצריכה להוציא עשרות אלפי שקלים (ואולי יותר) על מנת להביא לגניזה כמות גדולה כל כך של עלונים. בעוד מפיצי העלונים מרוויחים, המועצות הדתיות מפסידות, וזה לא ממש מפריע למישהו.
4. ההפצה היא בידיעה שרוב מוחלט של הקוראים עושים זאת בשעת התפילה.
5. אנשים צעירים שבעבר היו פותחים ספרים על מנת ללמוד, מעבירים את זמן לימודם בעלונים הממחזרים חומר. לא קשה לדעת מראש על מה הולכים לכתוב, ולא נחשפים ליותר מדי תכנים חשובים. מעבר לזה, באופן טבעי מרבית העלונים מכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר, ובכך מלאים הרבה פעמים בדברים קלילים, סיפוריםף פוליטיקה וכדומה. או אפילו במאמרים בעלי רמה נמוכה.
כמובן יש גם דברים טובים, והם עצם הפצת התורה. לא פוסל את העלונים מכל וכל, אבל לא מסתכל על המצב כמצב אידיאלי או חיובי.
יש בהם הרבה דברים יפיםkobyssh
לדעתי, נפילת השנה: עלון לנשים - ארגמן, שצץ והיה דווקא מאוד יפה, ונעלם באחת.
ואכזבת השנה, דווקא בגלל שכ"כ ציפיתי, העלון סיון - שכולו עבודה בעיניים - מכיל תמיד בדיוק 3 כתבות: 2 של נשות-מקצוע טיפולי-אימון-אישי (וכדו') שזוכות לבמה פרסומית ועוד מאמר אחד בלבד נוסף.
רוב העלונים עשויים נייר כרומו שמקורו לא מעצים בכללאלעד
שיהיו קהל יעד לכל דבר תורה בכיףkobyssh
ברוח הימים...הקפאת מזון לחגיםדבי חיה
מבושל לא לחלוטין,ruthi
צריך ללמוד מה להקפיא ומה לא להקפיאאנונימי (פותח)
אפשר להקפיא לחג גם עוף מבושל, אורז, דגים מוכנים, פתיתים, מקרוני, מרקים שונים כמו מרק עדשים, עגבניות, מרק עוף לא כל כך כדאי. אפשר גם לקחת חזה עוף, לדפוק אותו כמו שניצל, לצפות בציפוי וביצה ולהחזיר להקפאה עם נייר בין לבין, ואז בחג נשאר רק להוציא את השניצל ולטגן מייד - למי שמבשלת בחג, ומי שלא אז לפני החג
מה שלא להקפיא בשום אופן זה תפוחי אדמה מכל סוג שהוא ונדמה לי שגם גזר לא טוב להקפיא
אפשר בכיף גם להקפיא מרדומה/ מדבוחה למי שיודעת להכין. גם מכינים סיר גדול, מחלקים למנות וכל שבת מוציאים קצת
להקפיא בתוך קופסאות שסגירתן הרמטית, לא להקפיא ירקוריבק
מסכיםkobyssh
התחלנו להקפיא בשקיות (איכותיות, לא מהסופר..) כך שלא נותר עוד אוויר כלל פרט לאוכל עצמו, והאוכל נשמר בצורה מצוינת.
שקיות רגילות שקוניםkobyssh
תודה לכולם! נשתמש בעצות של כולם!דבי חיהאחרונה
אני לא הורה...עמית-טליה
אבל לבקש סליחה זה תמיד דבר קשה וכשאתה במעמד של הורה מן הסתם שיותר
אבל זה פשוט חובה חובה חובה לבקש סליחה בתור הורה כשאתה טועה
אתה מלמד את הילד שלך המון דברים מזה
א.שחובה לבקש סליחה כשטועים וזה לא דבר נוראי בכלל
ב.שכל אדם חייב לקחת אחריות על המעשים שלו ואם הוא טועה הוא חייב לתקן.
אני אפילו חושבת שצריך עם הסליחה לחבק ולהראות לילד שגם שאני אמא שלך כועסת אני עושה את זה כי אני אוהבת אותך.
(אמא שלי שהיא אשת חינוך עצומה ממש הקפידה איתנו על זה)
את תעשי רק טוב לילד שלך אם תבקשי!
ואם קשה לך אז איך אומר כל הזמן הרב שמואל אליהו
כשאתה הורה ואתה עובד על משהו באישיות שלך זה מוקרן על הילדים
אז אם קשה לך באמת תתעלי על עצמך ותלמדי את הילד שלך שיעור לחינוך ודרך ארץ אמיתיים.
לאיזה כיוון הוא עשוי לקחת את ההתנצלות?אלעד
או שהוא יביא את זה למקום טוב ובריא של "וואו איזה הורים יש לי. מסוגלים ככה לבקש סליחה. גם אם הם טועים ולא נעים להם הם מתעלים על עצמם ככה.."
את מכירה אותו.
אז אם את רואהעמית-טליה
נכוןעמית-טליה
ואם קשה לך להגיד לאמא שלך לבקש סליחה ממך שזה לגיטימי
פשוט תנסי להמשיל לה את זה על איזה מקרה שיהיה עם אח אחר..
ולהגיד לה שזה ממש חשוב שהיא תבקש סליחה
כי לגיטימי שטועים אתם הורים אבל לא מלאכים וזה הכי לגיטימי שבאים לבקש סליחה
אני אתן לך סיפור שהיה בהבדלה אצלנו אתמול
אני באתי עם גפרור דולק כאילו לשרוף לאחותי הקטנה את השיער
והיא ברחה והוציאה צרחה כזאתי..
ואמא שלי פנתה אליה ואמרה לה למה את צועקת בקצת תקיפות..
ואחותי הקטנה נעלבה מאמא שלי כי למה היא פונה אליי בכלל עמית אשמה(כמו תמיד..
)אז אני אמרתי לאמא שלי שאני אשמה הפחדתי אותה ושתבקש ממנה סליחה
אמא שלי הלכה לחדרה ביקשה סליחה הסבירה שהיא נבהלה ולכן היא קצת היתה תקיפה איתה וזהו...
אני חושבת שמעבר לכך שאמא שלי יודעת שבמקרה עם אחותי הקטנה היא טעתה והיא צריכה לבקש סליחה
היא תדע לעשות את אותו דבר עם שאר האחים שלי..
וככה אם ח"ו מתישהו זה יצטרך להגיע גם אליי אז אני לא אצטרך להגיד לה לבקש סליחה היא פשוט תדע שככה נוהגים אם טועים..
לא הייתי מצפה לשמוע סליחהדודי25
בטוח שגם להורים יש הרבה מאד ספקות בקשר למה שהם עושים. חוסר הביטחון בקשר למה שהם עושים יכול להטריד מאד, מן הסתם. אז יש כאלה שבחיים לא יבקשו סליחה כי זו הודעה בכישלון, וזה דבר מאד מפחיד. ויש כאלה שיבקשו כל הזמן, וזה עוד יותר גרוע.
מה דעתך לנסות לצחוק על זה קצת (לא על הסליחה, אלא על המקרה עצמו), לקחת את העניין ביתר קלות לידם, וכך הם יקבלו זאת בתור דבר לא קריטי מדי, ויהיה להם קל יותר להשתחרר?
ממש אמרת לה לבקש סליחה?דודי25
ואוו, יש לך יחסים יוצאי דופן עם אמא שלך כנראה.
(ולא נראה לך שהיא ידעה את זה בעצמה?)
כןעמית-טליה
ממני בחיים לא הייתי אומרת לה דבר כזה.
היחסים באמת יוצאי דופן היא מתייעצת איתי על מקרים שיש לה בעבודה וגם עם אחותי הקטנה..אבל זה קשר באמת יחיד במינו.
אם היא לא ידעה את זה?
היא לא ראתה את זה כמשהו עקרוני כמו שאני ראיתי
כשאמרתי לה שאני אשמה היא פשוט אמרה אה אוקי והמשיכה הלאה..
ואני הלכתי ואמרתי לה שזה חשוב והכרחי שהיא תבקש סליחה
ואחת הסיבות זה כי אני רואה שאחותי ממש קשה לה לבקש סליחה כשהיא טועה
והדרך הכי טובה לחנך את הילד שלך לעשות את זה,היא פשוט לנהוג ככה בעצמך.
לאחותיירוק זית
אבל,אנחנו חייבים להבין שמול ילד שלנו ובמיוחד ילד מתבגר דבר זה מורכב ביותר.קודם כל ,כל ילד רוצה לראות את ההורים שלו כמושלמים והנה את באה וממחישה לו שזה לא כך,עולמו מתפרק כי עם כל זה שהנוער היום ממש אבל ממש מבינים תהליכים נפשיים עמוקיםמול ההורים זה אחרת ואין להם עדיין את החוסן והבגרות הנפשית לדבר על זה איתו.
אני מחזקת אותך ומאמינה שהכוונות חלחלו גם אם העניין עצמו לא הצליח הדברים תלויים בנו -ההורים,האחריות היא שלנו בתור הבוגרים ,אז אני מחזקת אותך להמשיך הלאה במעשים מתוקנים שזה בעצמו כבר מוביל למקומות טובים,לילד שלך יש את הדרך שלך לעבור,תני את המקום שלו לעבור את השיעורים שלו בחיים ושתזכי לראות אותו במקומות טובים מגשים את חייו לטובה.
לנשואות שבניכם:דרדוסית
בסיעתא דשמיא!
איך אתם שומרות על מראה של שיער בריא?
הרי כשיער מכוסה כל היום הוא מאבד מהברק שלו ומהבריאות שלו.. הוא לא יפה כמו פעם..
אז, מה עושים בשביל לשמר אותו?
(מפחדת מכיסויי ראש...)
הכי חשוב, לא לשים את הכיסוי על שיער רטובבילי
וגם רצוי שהקוקו לא יהיה מידי מתוח תמיד, ולשנות מידי פעם את מיקום ה"שביל באמצע" אם יש.
כמה שיותר לאוורר אותו...ruthi
בתור מי שמכסה את ראשה באופן קבועאדרת
זה כנראה אחד הדברים, שאנו הנשואות צריכות להתמודד איתו, כחלק מחיי הנישואים...
בכל אופן, אין לך מה לפחד, כלשונך, מכיסויי ראש, זו ההלכה, ועל פיה יש לנהוג.

שאלה אמיתית ורצינית:ט'
למה בבית ליד הילדים מותר להוריד?
מה ההבדל בין הילד שלי לילד של אחותי או של השכנה?
חידשת לי.ט'
הרב משה פיינשטייןשירק
כיסוי הראש בפני בעלה, אינה צריכה. שאיסור פרועת ראש הוא רק בשוק. ואפילו בשעת נידותה אין שום איסור בביתה בפני בעלה ובניה.
והידור איכא אפילו לעשות כקמחית [שלא ראו קירות ביתה שער ראשה] - (יומא מ"ז ע"א), אבל לא שמענו שיש צנועות כאלה, אפילו בדורות הקודמים. ובזמן התנאים לא היו נשותיהן נוהגות כן, אלא יחידות, כקמחית.
והנני זקנך אוהבך בלב ונפש,
משה פיינשטיין.
הנך זקני אוהבי? איזה יופי לי!!
ט'
האם באמת רוב נשי ישראל נוהגות כך?
פעם ראשונה שאני נתקלת בשו"ת הזה.
מעניין.
לאחרונה...veredd
חשבתי על השרשור הזה בחגט'
אשתו של הרב משה פיינשטיין - נהגה ללכת בלי כיסוי ראש בתוך ביתה?
מה נראה לך?עמית-טליה
מן הסתם שלא..אבל כל אחת ורמתה ויכולתה..
לא. לא נראה לי.ט'
וזה חבל שיש נשים שלא מקפידות על זה - מביא ברכה וכו'.
אבל מי אני שאדבר
בעז"ה שאזכה.אל תשפטי עד שתהיי שמה..עמית-טליה
השיער זה חלק גדול מהאישיות שלך ולבטל אותו זה בעיני לבטל חלק ממך..
זה גם נורא חם ומעיק...
ואם תראי את השיער שלך פתאום נהיה מקורזל עם נשירה והדרך היחידה להחיות אותו זה בבית..
לא יודעת מה אני אעשה בסוף,אבל בטח שאני לא אשפוט מישהי שלא נוהגת ככה...
זה ניסיון לכל החיים...
אבל כמו שאמרת בעז"ה שנזכה..
ח"ו לא שופטת!ט'
ואצלי זה אכן יהיה נסיון - אני חושבת

כן נכון..עמית-טליה
אבל את ההתמכרות לנעלים נעביר להתמכרות של מטפחות

חחחט'

אצלי לפחות חחח
ששששעמית-טליה
ככה אני אומרת לאמא שלי כשאני חוזרת מקניות
היא אומרת לי למה קנית מטפחות?!
אמא זה לא מטפחות זה צעיפים..........

חחחחחט'
מזכיר לי...
פעם קניתי אחת סגולה ;) שתהיה סגולה חח
חחח...עמית-טליה
שמת לב מה קרה פה?ט'

כן פדיחה...עמית-טליה
בכיף, אחיות שלי!אדרתאחרונה

לאחותי מאז החתונהעמית-טליה
ראיתי אותו ואמרתי לה ואייי אחותי זה כמו השיער שהיה לנו בגיל 5
הוא ניהיה בהיר שטני-בלונדיני חלק למעלה ולמטה בקבוקים בקבוקים
השבוע אחרי שנה וחצי ראיתי לה אותו במקרה..
היא בדר"כ לא מורידה את הכיסוי ראש ואם היא צריכה להחליף או לסדר רק במקלחת
היא גם ישנה עם כיסוי ראש..
ועם הסיפור של קמחית יש המשך שהרבה נוטים לשכוח
שהגמרא כותבת שהרבה נהגו כך ולא עלתה בידם
בכל מקרה אם מישהי מסוגלת להקפיד כך אשריה
אבל אם זה עולה ופוגע בה\במשפחתה שלא תנהג כך.
ואם יש משהו שאני מחכה לו זה הכיסוי ראש
א.זה נורא מחמיא לרוב הנשים
ב.אין לי כוח לסדר את השיער כל פעם ועכשיו הוא מגיע בערך עד לסוף הגב וזה סיוט של ממש(וזה תלתלים לא חלק..אומנם מיוחדים אבל עדיין תלתלים..)
לעמיתאנונימי (פותח)
מה שאמרו לקמחית "הרבה עשו כן ולא הועילו" פירושו שלא זכו כמותה לבנים כהנים גדולים.
וכתב המאירי:
ואף על פי שהרבה עשו כן ולא הועילו מ"מ מדת הצניעות משובחת הרבה ובנשים יותר.
בתלמוד המערב אמרו כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה כל שהיא צנועה הרבה ראוי לצאת ממנה כהן גדול המשמש בבגדי זהב ובמקום אחר אמרו כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאים הימנה מלכים ונביאים.
כמו כתר!!קוינטה
והשיער שלי רק נהיה יותר יפה!!הוא היה יפה גם קודם ועכשיו רק השתפר!!
אני משתדלת לכסות כמה שיותר גם בבית כשאני יכולה (לא בהיסטריה)
וזה כיף!!אני מכסה כשהוא רטוב, קוקו חזק ביותר,ולא מאווררת בבית...והשביל ניצחי!!
בעיני זה תלוי בעיניים-אם נהנה מהמצווה המיוחדת הזאת אז גם השיער שלנו יהנה...
לא שתמיד הכל קל לי...בכלל לא,אבל זאת גישה טובה.
שמעתי גם את הרב בורשטיין שאמר פעם שטוב להתרגל לכיסוי ראש.שכמו שלא תבואי הביתה ותורידי את החולצה כך גם לא תורידי מייד את הכיסויי ראש.
מתרגלים...
מה שמבאס אותי...
כשהייתי קטנה אחים שלי תמיד שיחקו לי בשיער ואחי אמר לי שבנים ממש אוהבים שיער ארוך...וכשהתחתנתי היה לי ברור שבעלי יתלהב מהשער שלי וזה לא ממש קרה...שטויות...
עבר לו ראש השנה בחיל ורעדהאלעד
ומתברר שרבש"ע נותן לנו עוד צ'אנס.
עוד שנה בהסטוריה האומללה של העולם הזה נכנסת לתוקפה באופן רשמי.
יוצאים לדרך ארוכה של עוד 12חודשים, עם מלאי הבטחות שקיבלנו עלינו בשעת לחץ.. האם נהיה טובים יותר? אוהבים יותר. מקבלים יותר? ימים יגידו.
בהצלחה לנו!
למה אתה כותב הסטוריה אומללה של העולם??פועה
ההסטוריה מאכזבת, לא? נתחיל מבראשית..אלעדאחרונה
אשתו- גם
שני ילדים נולדו לו- אז אחד רוצח את השני
האנושות מסתאבת בעבודה זרה גזל ועריות- ותוך פרשה יש לנו גם מבול
אח"כ מגדל בבל
וכן על זה הדרך..
האדם הוא יצור כ"כ חלש והפכפך (כלשון המהר"ל) שכל שנה מחדש אני מתפלא מחדש איך הקב"ה מאמין בנו שוב ושוב.
האדמו"ר הזקן בעל התניא מבאר שהשיקול לגבי האדם הפרטי הוא לא על פי סך המצוות והעבירות, אם כביכול "שווה" להשאיר אותו בעולם, אלא לפי ההארת פנים שלו, לפי ההתקרבות שלו לה' יתברך. אולי זו הסיבה שכולנו עוד כאן..
החורף לא הקדיםעמית-טליהאחרונה
והרבה שנים ישבנו בסוכה והגשם הפתיענו..
בכל מקרה מתלבשים רגיל ושמים קפוצון מעל..
גם בחתונה..אחרי כמה זמן כבר ניהיה חם כי רוקדים וכו'
אנחנוחובשת
בפסח זה יותר שווה (800)
(עוד נישאר לי תלושים מפסח)
אצלינו (בישיבה)אלעד
התופסת מתקבלת מאוד בברכה..יש כאלה שממש בונים עליה
ואצלנואדרת
אנחנו קונים, ובמשכורת הבאה, סך המתנה מתווסף.
הלוואי!!! בחלומות הלילה...דבי חיה
גם לא. על המורים אסרו לקבל מתנותריבק
נושא בתחום הקולינריאנונימי (פותח)
שלום,
לא אכביר במילים ואגש ישר לנושא:
אנחנו משפחה קטנה (זוג ותינוקת). אשתי טוענת שהיא לא אוהבת לבשל כפועל יוצא מכך היא אוכלת הרבה בחוץ, אין ארוחות משותפות בנינו, ביתנו הקטנה ניזונת אף היא מגאנק פוד מבחוץ והמחיר נורא יקר (מה עוד שמצבנו הכלכלי לא כל כך מאפשר זאת).אני מסתדר אך שהוא. לעיתים מפשיל שרוולים ונכנס למטבח אך באופן כללי המצב לא נראה טוב.
גילוי נאות: לקראת שבת היא כן מבשלת.
האם זה נורמלי? אשתי טוענת ככה אני וזהו.
מה יהיה עם התרחבות המשפחה? היא תוכל להמשיך לטעון כך
מה ניתן לעשות עוד?
בברכה
מיקו
נשים
מבשלותירוק זית
ובמקביל הבעל מפתח צדדים קולינרים משל עצמו.
אתה מעיד שאשתך מבשלת לכבוד שבת.
אפשר לשלב -אתה מבשל במשך השבוע(אולי ז\ה ידרבן אותה והיא תשתתף איתך בבישולים)
ובשבת כשהיא מבשלת אז תפרגן תפרגן ואולי אפיו תציע עזרה בלהכין משהו.
אולימה שהיא ריכה זה תמריץ בזוגיות.
זה נשמע שהיא עובדת בחוץ וגם בבית ואולי קשה לה...?
מה דעתך?ריבק
אולי תעזור לה לקלף ירקות? ואז מלאכת הבישול ממש לוקחת דקות!!!!!!
לריבק-אלעד
זה מלמד על אופי של בנאדם.
כולנו מסכימים שבתור עיקר הבית האחריות של האשה על נושא הבישולים (אני אישית היחיד שמבשל ומנקה בבית, אבל זה מתוך בחירה). כמובן שעל הבעל לעזור לה, אך כשם שתפקידו המוגדר של הבעל הוא לפרנס "שר החוץ" והוא יקבל עזרה רק בשעת הצורך (או מבחירה שלה או סיכום אישי ביניהם), כך על האשה "שר הפנים" מוטל תפקיד חינוך בישול וכו'.
אני שומע מבין השורות של מיקו שהאשה מתנערת מאחריות. זה מה שמפריע לי.
קשה לה? שתבקש עזרה, שתלמד. שתתאמץ. אבל לא להאכיל את משפחתה בג'אנק פוד, ודאי שלא את הילדה הקטנה..
ואם האשה נושאת בעול הפרנסה כמו הגבר?אני ירושלמית
ולמיקו-
שמעתי פעם מיהודית פוגל (יועצת נישואין מהפורום לנ"ו) שאם בעל רוצה לעודד את אשתו לבשל , או כשהיא דווקא מעוניינת לבשל אך מתאוננת שקשה לה, שינקוט בגישה חיובית ויומר לה משהו מעין זה:" את יודעת אין כמו הבישולים שלך. האוכל שאת מבשלת הוא הכי טעים בעולם! ואני לא מוכן לוותר עליו. לכן בואי ביחד למטבח. אני אעמוד על ידך ואזור לך בכל מה שתרצי.אקלף את הירקות , אדיח בין לבין את הכלים וכו'. כי אין כמו האוכל שלך, אבל אני לא רוצה שיהיה לך קשה." כך האשה מוחמאת אודות בישוליה, המוטיבציה שלה לבשל גדלה, ומצד שני היא חשה שבעלה אוהב אותה ותומך בה, ולא דואג רק לרווחת בטנו וחיכו...
בקיצור צריך להתנהג בשכל. וכבר כתבו לך פה כמה עוד דרכים לעודד בצורה חיובית... יש לי אישית כמה רעיונות:ואפשר לעשות מזה גם משהו כיפי... בואי נבלה קצת זמן איכות במטבח... אני אכין דגים ואת תכיני אורז... וככה נעבוד ונפטפט לנו ביחד... או ..ראיתי באינטרנט מתכון פשוט מעולה ל... בא לך לנסות ולהכין ביחד?
בזוגיות תהיה חכם ולא צודק.
בהצלחה רבה!
מיקואדרת
ואז מישהי אמרה לי דבר נכון, שרלוונטי להגיד אותו גם לאשתך: "כשאת מבשלת, אל תחשבי: 'אוף, אין לי כוח, אני לא אוהבת את זה', אלא תחשבי חיובי: 'אני מבשלת, כדי שיהיה לי(!) אוכל בבית, כדי שלבעלי(!) יהיה אוכל בבית, וכו'.
חוץ מזה, כאשר אין ארוחות משותפות, כדבריך, אז אין לכם כמעט זמן איכות ביחד, ו... זמן בכלל להיות ביחד. וכשאוכלים ביחד, זה בהחלט תורם ומשפיע לחיוב. אז אפשר לחשוב על זה גם בצורה הזאת.
משעמם לבשל!!! battt
לעומת זאת - כשמבשלים לשבת - הבעל בשטח - ומנטרל לפחות חלק מההפרעות , כך שאני יכולה לזכור אם כבר שמתי מלח או לא... וגם המצרכים הרבה יותר מגוונים, ודוגרי - אחרי המנה הראשונה - כשכבר לא כ"כ רעבים - אז שמים לב יותר לטעם ויש בשביל מה להשקיע, טוב הקצנתי קצת - אבל זה בכוונה - כדי שהצד הזה של העניין יובן!
אני אוהבת לבשל ולאפות, חשוב לתכנן מראש- טיפיםאופה
*אני לא נתקעת בלי מצרכים באמצע הבישולים כי אני מתכננת לפי מה שיש לי
*אני מתכננת ארוחות לפי ימים כך שביום שאני יותר עסוקה בו אני מתכננת משהו מהיר יותר
ביום חמישי אני לא נתקעת עם סיר ענק של מרק שחבל לזרוק וכו'
*אני יכולה לפעמים להכין מצרכים יום קודם, כמו לחתוך ירקות למרק ולשים בסיר עם מים ותבלינים במקרר כך שלמחרת רק אצטרך לשים על האש
*אני (כבר) לא משקיעה שעות בלחץ של מה להכין ואין לי זמן/ מצרכים
ארוחות בוקר וערב נפטרות במהירות כך:
קורנפלקס עם חלב
חביתה או ביצה קשה בלחם/פיתה עם מעט גבינה ואולי גם סלט מהיר או ירקות חתוכים
מלוואח
מאפינס
חביתיות (אפשר להכין מראש בלילה ולשמור במקרר בבקבוק, רק לנער היטב לפני השימוש. בלילה מאוד מהירה- קמח תופח, כחצי כוס לסועד, קורט מלח, וחלב או תערובת מוצרי חלב וחלב ליצירת בלילה לא עבה)
גראנולה עם יוגורט
מרק ירקות ולחם
לחם מטוגן בתנור (לשים על תבנית משומנת ולהפוך פעם אחת)
ארוחות צהריים מהירות מבחינת ההתעסקות שלך בהכנה:
לזניה ללא בישול עלי הלזניה
מרקים (שעועית,אפונה, עדשים, עוף, ירקות)
פיצה על פיתה
טוסט
טבעול ופתיתים
פסטה וסלט
המבורגר
פשטידות מהירות מירקות קפואים
ספגטי עם ירקות מוקפצים (ירקות קפואים)
פלאפל
עוף ותפו''א בתנור
דג ופירה/ סלט טונה ולחם
לפירה, ערב קודם אפשר לקרצף היטב תפו''א עם קליפה דקה ולשים שלמים עם מים בסיר ותבלינים. בצהריים נשאר לשים על האש, לשפוך כמעט את כל המים אחרי שהתרככו, להוסיף מרגרינה ולמעוך. פשטידות ולזניה אפשר להכין מראש ורק לאפות בצהריים. אפשר להכין מראש בתבנית גם דג או עוף עם תפו''א חתוכים ותבלינים. לפתיתים לא חייב לטגן בצל קודם, אפשר להסתפק במעט אבקת בצל. אם הילדים בני 3+, אפשר לתת להם פיתה ולמרוח ביחד קטשופ, לשים אורגנו, גבינה צהובה ותוספות לפיצה כך שאת גם מעסיקה אותם וגם מכינה ארוחה (רק קחי בחשבון שזה יקח יותר זמן).
אני מקווה שזה עוזר במשהו. אני יכולה לשלוח לך מתכון לכל הנ''ל. שוב, תכנון מראש מאוד מאוד חשוב. כל שבוע, למשל, אני משתדלת להכין מרק בתחילת שבוע כך שיש לי אפשרות להגיש אותו שוב כעבור יומיים אם נשאר, פעם בשבוע לזניה בלי גבינה צהובה או פיצה בלי הרבה גבינה צהובה, לפחות פעם בשבוע בשר או עוף וביום ראשון לפעמים יש שאריות משבת.
אני ממש מבינה את הלחץ עם הקטנטנים. אם כי, אוכל יכול להיות טעים גם אם לא משקיעים בו הרבה זמן. נשמע שאת מכינה יותר מדי אוכל, אם נשאר הרבה. גם זה גוזל זמן מיותר.
אני בדר''כ לא מכינה הרבה מנות לשבת, אבל מה שכן דואגת שיהיה טעים. אני אוהבת להכין עוגות לדוגמה, אבל זה לא אומר שכל עוגה לשבת תהיה עם הפרדת ביצים וקישוט מקצועי. ממש לא. אני חושבת שהפעם האחרונה שהפרדתי ביצים לעוגה היה לפני כשנה וחצי, ואני לא זוכרת מתי הפרדתי לפני זה...
אם אני יכולה לעזור במשהו, תגידי. אם את גם ככה מבשלת, חבל על הלחץ והעצבים.
אם את בכל אופן לא בקטע, לפחות הכלות תשמחנה שהבעל לא מתגעגע לאוכל של אמא ומעריך את מה שהן מכינות

טיפ קטן ללזניהananas
והתגובה ממש מושקעת! תודה, גם אני נהנתי!
לזניה ללא בישול ועוד רעיונות לחסכון בזמןאופה
עוד רעיון לחיסכון בזמן זה להכין כמות גדולה של משהו ולהשתמש בזה כבסיס לארוחות יומיים-שלושה. לדוגמה, להכין מרק עוף ליום אחד. יום שני להכין מהעוף שנשאר סלט קר או פשטידה או קציצות. רק לזכור שאם מבשלים הרבה עוף, מומלץ להסיר חלק מהעור כדי שלא יהיה יותר מדי שומן שצף למעלה...
אוקיי, עוף זה לא דוגמה מאוד טובה כי הוא מחזיק מעמד גג שלושה ימים. אז כנ''ל אבל עם מרק ירקות. אפשר להכין פסטה רגילה יום אחד ויום אחר להכניס לתנור עם רוטב בשמל או גבינה.
עוד רעיון זה אטריות בסיר פרווה שילוו מרק יום אחד ולמחרת פשטידה מתוקה עם גבינת קוטג'.
אפשר להשתמש ברעיון הנ''ל להכנת משהו יום אחד, ולהכין ממנו משהו אחר כעבור יומיים, כך שלא יהיה משעמם.
אורז, בשר בקר, דג, קטניות, לחם/פיתה יכולים להיות הבסיס לשמוש ברעיון הנ''ל.
אני מאוד שמחה לעזור מהניסיון (שנולד מלחץ, תסכול, כאב לב, עצבים, דמעות וכו'). אני לא אוהבת לקנות אוכל מוכן או חצי מוכן כי חבל על הכסף ואני רוצה לבשל בעצמי. הרעיונות הנ''ל נאספו מכל מיני מקורות ואני כותבת אותם רק כי מצאתי שהם עובדים בשבילי. הכי עוזר לי לתכנן מראש. מומלץ בחום לנסות.
ובקשר לבישול באופן כללי, לשיפור הטעמים, הייתי ממליצה לקחת ספר בישול אמין וברור כמו של רות סירקיס ולעשות בדיוק כמו שכתוב. לא צריך מזווה עמוס במיוחד, אבל הייתי ממליצה להתנסות במגוון של תבלינים, כי זה החלק היותר חשוב- הטעם. אחרי שנה בערך של מתכונים מספר, גם אם זה רק פעם בשבוע, האוכל השתפר פלאים. גם התנסיתי בתבלינים חדשים וגם בדרכי הכנה שונות. גם קודם הכנתי אוכל טעים, אבל השתפרתי. ושלא תבינו לא נכון, בבית, רוב המצרכים הם מאוד בסיסיים ולא אקזוטיים.
לזניה לא נשמע בריא משהו לצהרים.ריבק
תירס/אפונה/שעועית.
מלבד הכנת השניצל או הקציצות- אין פה כמעט עבודה.
אני לא יודעת איך את מכינה לזניהאופה
הרעיון הוא בתגובה למה עושים כשממש אין זמן ואפילו 5 דקות עבודה לא תמיד אפשר ברצף. קציצות צריך לטגן ועם בלגן של ילדים צועקים ושאר הסחות דעת, טיגון יכול להיות בעייתי.
בשר מטוגן, הוא אחד הדברים הכי פחות בריאים שיש.אני ירושלמית
יכול להיות אבל נשאר בו החלבון, ברזל וויטמיני ביריבק
חלבון העובר מוטציה בחום ישיר הופך להיות מאד מסוכןאני ירושלמית
גם חלבון של ביצה?שירק
כן אם כי פחות, עדיף לאכול ביצים מבושלות.אני ירושלמית
וחלבון בחום של תנור? במה הוא שונה?ריבק
חום של תנור הוא לא חום ישיר על הבשראני ירושלמית
לזניהמיכיה
נשמע טוב...
סליחה על האיחור...אופה
לרוטב בשמל בסיסי ממיסים 4 כפות חמאה, כ-50 גרם על אש נמוכה. מוסיפים 4 כפות קמח ומערבבים היטב. מוסיפים לאט לאט תוך ערבוב תמידי, 3 כוסות חלב. מערבבים עד שהתערובת מסמיכה מעט.
אם אין זמן, אפשר לטחון בבלנדר 2 גביעי קוטג' ו-2 ביצים.
לרוטב בשמל/ קוטג' אני אוהבת להוסיף מרווה או ריחן או אבקת בצל או אבקת מרק פטריות.
להרכבת הלזניה, שמים מעט רוטב עגבניות על התבנית, עלי לזניה לא מבושלים, רוטב עגבניות, רוטב בשמל וחוזרים על השכבות עד שנגמרים עלי הלזניה ומסיימים ברוטב עגבניות למעלה. מכסים בנייר אלומיניום ואופים שעה בחום גבוה. מוציאים מהתנור ומניחים ללזניה 10 דקות בלי להוריד את הכיסוי.
למי שאוהב, אפשר להוסיף בין השכבות עגבניות/ בצל/ זיתים/ תירס/ פרוסות חציל אפויות/ טונה למי שאוכל עם חלב/ פלפל בצבעים וכו'.
אפשר לנסות גם עם אטריות. המתכון מספיק בערך ל-400 גרם לזניה.
תודה!!מיכיהאחרונה
מודאגתאנונימי (פותח)
בעלי עובד בעיקר עם נשים.אין לי בעיה עם הנושא ואני סומכת עליו בענין.(למרות שנאמר:"אין אפוטרופוס לעריות")
לאחרונה גיליתי בפלאפון שלו הודעות אישיות שהוא שולח למישהי מסוימת בעבודה.אני לא מכירה אותה אישית אבל יודעת במי מדובר.היא לא אישה דתית ובעלי אדם דתי לאומי.הוא מאוד פתוח עם כולם לכן,זו בעיה אני לא יודעת אם התכוון באמת למה שקראתי או שזה סתם בצחוק...
אבל ראיתי גם הודעות שהיא שולחת לו.
יש לציין,שהזוגיות ביני לבעלי טובה מאוד ב"ה בכל התחומים וקיימת ביננו אהבה.מה שגורם לי ממש להצטער על ההודעות והקשר איתה.
אתמול שאלתי את בעלי אם הוא באמת אוהב אותי והוא אמר לי מה קרה לך?
לא יכולתי להישאר אדישה מולו.אין לי מושג איך לברר את הענין וזה מציק לי.
כמובן שגם לי יש גברים בעבודה .אני משוחחת איתם אבל תמיד שומרת שלא יהיה ייחוד וכאלה.
בקיצור אני עצובה ושתבינו אותי נכון-אני אישה באמת לא קנאית.אני רק אוהבת ודואגת...
כמובן שכל האמור כאן לא בא כתחליף לייעוץ מקצועיאלעד
ובאים כדי לפרוק רגשות / פחדים / הרהורים וכד'
חינוך באהבהאנונימי (פותח)
ב"ה
http://daat.org.il/?page=audio&id=24
כל מחנך ומשפיע וכל הורה המחנך את ילדיו צריך לבקר את עצמו ולהכשיר את עצמו להיות מחנך.
לפניך שיעור שנמסר בנושא זה על ידי הרב יצחק ערד, מתוך סדרת שיעורים, המלמדים את קונטרס "כללי החינוך וההדרכה" של הרב הריי"צ.
בשיעור זה נלמדים סעיפים ג' וד' מהקונטרס הזה, ולתועל המאזינים הבאנו את הסעיפים האלו, על מנת שניתן יהיה לעקוב תוך כדי האזנה לקריאה מבפנים:
כיבוס צעצוע רךananas
זה הצעצוע האהוב על הילד, אז אם יקרה לו משהו אנחנו בצרות צרורות...
אם הבנתי נכון את סוג הצעצועאפשר לכבסשמי
אם זה צעצוע מהסוגשירק
פשוט אל תכבסי
מה אכפת לך שזה אפור?
יכול להיות שהוא לא יאהב אותו אחרי הכביסה וזה יהיה בשבילו ממש טראגי כי לפעמים ילדים נקשרים לחפצים והחפצים האלה ממש נותנים להם בטחון ורוגע.
אם זה ממש מפריע לך את יכולה ביחד עם הילד לעשות לדובי אמבטיה עם קצת אבקת כביסה ומרכך כביסה הוא יקבל ריח נעים.
חוץ מזה שזה אפורananas
בכל אופן, הרעיון של האמבטיה עם אבקת כביסה נשמע אטרקטיבי. כמה זמן לוקח לזה להתייבש אח"כ? האם מייבש יכול להרוס את הצעצוע?
אולי אחרי האמבטיה תעשו לדובי פן?...אלכסנדר
אני כיבסתי את פו הדוב ופתאום חזר לו הצבע הכתוםאם הבנים12
סוף סיפורananasאחרונה
לבנות שבינינו-כיסויי ראש:מנגו
מישהי יודעת על חנות לכיסויי ראש יפה במיוחד? באזור המרכז?
אני זקוקה לכיסוי ראש לאירוע
תודה רבה
איזה סוג של כיסוי?אדרת
אין חנות עם הכל?מנגו
אמרת שאת מחפשת באיזור המרכז?אדרת
אז פני אליי במסר, אם זה מענין אותך.

רבי עקיבא זה המקוםשירק
לצפוניות- במורשת-נשים כשרוניות,עושות עבודות יד מהמריבק
בירושלים לא חסרות בכללירוק זית
בסמטאת יעב"ץ יש חנות לכובעים מקסימים(סמטא באיזור המדרחוב-ליד החנות בת עין).
בתלפיותשמיאחרונה
שלום לכולם! מה קונים לבעל לכבוד ראש השנה??חבילת טישו
אני אובדת עצות ממש, ורוצה לפנק את בעלי לכבוד החגים.
אשמח לעזרה.. תודה.
כמו בקצור שולחן ערוך- בשר. סטייק גדול עשוי טוב.אופה
זה נאמר על הרגלים. לא על ר"ה..אני ירושלמית
אפשר לקנות לואלעד

אם יהיו לי רעיונות יותר מוצלחים אכתוב בע"ה
שתהיה בריא, אלעד.תמיד מתפללת
כולם כבר יודעים שבדרך כלל לא משנה מה קוניםאלכסנדר
מכתבananas
תודה על ההצעות..חבילת טישו
ומה קונים לאישה?אדרת
לקנות לו גרביים,תחתונים,גופיות לבנות שתמיד צריךמנגואחרונה
סקר (קצת מוזר?)אורה*
כמה התפילה היא חלק מהחיים? חלק מהחינוך? חלק מהתמיכה?
אצליאורה*
פעם הייתי מתפללת . גם מסידור גם בלב
וכבר המון זמן (שנים) לא זה ולא זה
כמה חבל כמה צריך
גם אם אין זמן ,אמא שלי תמיד אומרת- לדבר עם ה'.ריבק
אם יש זמן לברכות השחר, אז ב"והערב נא" לפרט בצאצאינו את כולם.
אני משתדלת מאוד להתפלל שחרית בראש חודש. ובשבת.
ובהדלקת נרות שבת לבקש על כולנו...
פרקי תהילים של שבת...
ממליצה בחום.
אשרי מי שיכולה יותר מזה.
אחד מהדרכים לזכות לאהוב את הילדים באמתאלעד
(מפי הרב אליקים לבנון שליט"א)
כל בוקר משתדל להתפלל על הילד שלי שיצא צדיק בריא ושמח ושנזכה לגדלו לתורה חופה ומעש"ט מתוך אמונה שלום בית בריאות וכו'..כל פעם שאני ניגש ללימוד תורה, כל פעם שאני טובל במקווה- תפילה מעומקא דליבא.
אני מצידי עושה הכל כדי שבני-ביתי יצאו הכי טוב שאפשר, ואם עוד תפילה תעזור, ועוד אחת- אשרי ואשרי חלקי
וואו! אלעד!!ruthi
אני פשוט מתפללת על הילד שלי כל יום כשאני מכינה לו את הכריכים לחיידר, וכשאני מקבלת אותו בצהרים, ויורדת איתו לגינה- אלף פעמים תודה ואלף פעמים בקשה.
זה התפקיד שלך וזה התפקיד שלואמא לשניים
אשרייך שאת זוכרת להתפלל ולהודות אלף פעמים ביום
אני זוכה להתפלל רק עם התלמידות שלי בבקרים. בזמן אחר- פשוט אין זמן!
חיוב מצוות זה עניין מהותיbattt
גם נערה בת 12 לא חייבת בתפילה..
יש מחלוקות מה כן אישה חייבת - והדיעה הכי מקילה ששמעתי היא שתי תפילות ליום שיכולות להיות "תודה לך ה' שנתת לי ילד - תעזור לי לגדל אותו" כלומר הודאה ובקשה!!!
אבל כיוון שאני לא בטוחה שכל יום אני אזכור להתפלל פעמיים תפילונת כזו - יש שהציעו (ואני לא זוכרת מי - בררתי את הנושא לפני הרבה שנים) שאפשר לצאת ידי חובת בקשה ב"יהי רצון" שאחרי ברכות השחר (שאותם או לפחות את רובם חייבת אישה לברך בכל מקרה - והם גם נחשבים להודאה), וכן ברכת המזון או ברכה "מעין שלוש" שממילא חוץ מצומות - גם מברכים כל יום - ויש בה הודאה ובקשה.
ואם הצלחתי להתרכז ולהתפלל יותר - מעולה!!! אם לא - אז לא - כשגוזלי יפרחו מהקן - יתכן שיהי לי יותר יכולת להתרכז ולהתפלל (אם לא אגוייס כבייביסיטר...)
את מזכירה את את התימניות המבוגרות של פעם...אור77
כל הזמן שומעים אותן במטבח ובכל שעל וצעד מדברות...
ואם מקשיבים- מבינים שזאת תפילה!
נשים כאלו- פשוט צדיקות!
אז אני מאמינה שכמו שריבק אמרה- צריך לדבר עם ה' כל היום... בדרך לעבודה, בזמן הבישול והאפייה, כשמלבישים את הילדים ועל זאת הדרך...
הלוואי ואזכה גם!

את מזכירה לי את*אור77
מה שבטוח- ימי שישי מלאים תחינות ובקשותאופה
תפילהneriag
בעיות במשפחה המורחבת...veredd
גיסתי משגעת אותי. ממש כך.
עוד כשאני ובעלי יצאנו היא תמיד הייתה נגדי. היא די "זרוקה" בסגנון שלה, היא גם מאוד מלאה ולא אוהבת נשיות וכל מיני דברים כאלה, ואני בדיוק ההפך, וזה ממש עצבן אותה, ככה שכבר 4 שנים בערך היא פשוט לא סובלת אותי. לפעמים היא מעמידה פנים שהכל בסדר ואנחנו חברות- ופתאום היא משתלחת ואומרת דברים פשוט גועליים.
בדרך כלל אני מרחמת על אנשים כאלה, ואני לא שמה אליהם לב, הבעיה היא שהיא אומרת דברים כאלה ליד חמי וחמותי, ובגלל האופי הציני שלהם (למרות שהם באמת מקסימים), וגם בגלל שהם מפחדים ממנה כי היא אגרסיבית גם כלפיהם, הם גם "יורדים" עלי.
ולאחרונה זה נהיה בלתי נסבל, כי עכשיו שיש לנו תינוק זה מאוד מפריע לי האוירה שהיא משרה אצל החמים שלי כשהיא שם, היא רבה עם בעלי ואומרת לו דברים ממש מגעילים, מזלזלת בו, מקללת אותו וכו'. היא ממש ילדה קטנה. היא במקרה גם חברה קרובה של הרבה מהחברות שלי, אז היא גם מספרת לכולן סיפורים ממש אישיים על בעלי שהיה יותר צעיר, כולל על אהבות נעורים שלו וכאלה, וזה ממש כואב לי. אני צריכה להשים מסיכה שהכל בסדר, ומבפנים אני ממש רוצה להרביץ לה...
ראוי לציין שבעלי ממש נשמה טובה בקטעים האלה, הוא מנסה כמה שפחות לענות ולהציק לה חזרה, והוא גם לא שם לב לשטויות שהיא אומרת. אבל לי זה מפריע הרבה יותר.
מה אפשר לעשות?!
לקנות אטמי אוזניים.ruthi
אהבתי...veredd
לדבר על זה עם בעלךאלעד
ראוי לענ"ד שתבהירי לו בצורה מכובדת ועדינה שאת מצפה ממנו ליותר תמיכה כלפייך ועמידה יותר נוקשה כלפי אחותו.
זאת בעיה...veredd
לפחות הוא בדעה אחת איתךאלעד
וגםאדרת
יכול להיות בעל, שיצדד באחותו, ויתן לאשתו לסבול לבד, בשקט.
אז נכון שלא קל לו לדבר על כך איתה או עם הוריו, (וזה אולי עוד פן חיובי אצלו, "כיבוד הורים"), אבל לפחות הוא לצידך. וזה העיקר!
נכון, אבל...Curious
לכן היא באה וכתבה כאן, למרות שהיא מודעת לזה שבעלה בעדה....
ובכלל - להסתכל על חצי הכוס המלאה זה טוב בדברים שהקב"ה נותן לך וזה לא בדיוק בשליטתך אם לשנות אותם או לא. אך לדברים שבין אדם לחברו (שאז יש לנו בהחלט מה לעשות!!!!) להסתכל על חצי הכוס המלאה - זו פשוט בריחה מהתמודדות...
כמובן שזה חיובי שבעלך בדעה אחת איתך אבל אני חושבתמנגו
לדבר,לדבר, לדבר
זו מילת המפתח. וכמה שיותר מוקדם
בהצלחה
זה לו "דבר חיובי"Curious
הוא צריך קודם כל לדאוג לך ואחר כל להוריו ("על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו..."). את פגועה מגיסתך, וההחלטה להתעלם (שהיא לפנים משורת הדין) יכולה לבוא אך ורק ממך - הוא לא רשאי להחליט את זה בשבילך.
למעשה נראה לי שהרבה יותר קל לו להבליג מאשר להתעמת איתה (וסביר להניח שגם הוא בעצמו משוכנע שהוא נוהג בדרך הטובה ביותר ואינו שם לב שבתת המודע שלו הוא פשוט בורח מאחריות ולמעשה מטיל עלייך את ההתמודדות!)
לעניות דעתי את חייבת לפתוח לו את העיניים - שלות הנפש שלך (ולמעשה גם שלום הבית שלכם) חשובים הרבה יותר מאי רצון להתעמת בנוכחות הוריו!!!
בהצלחה!!!
לו=לאCurious
התכוונתי מאד רציני-ruthi
לא נחמד, נכון, אבל לפעמים אין ברירה...
וואומתנחלת לעד
מה דעתך להעמיד אותה במקום?אנונימי (פותח)
עצה מן הלב
בהצלחה
אני לצערי בטוחה...Curious
נכון, יש קלישאה שגדלנו עליה בילדותנו, שבה כאשר התלוננו על הצקות (לא חשוב באיזה תחום) היתה התגובה "אל תשים לב" - אז זהו שזה לא עובד.
מעטים מאד האנשים (אם בכלל..) שאם נפגעו ממשהו (עד כדי להביא את זה לפורום) יכולים להמשיך לספוג את הפגיעה תוך כדי התעלמות מוחלטת.
אבל - הם כלל לא אמורים לעשות את זה.
אם הקב"ה מזמן לנו משהו רע - עלינו להתמודד עם זה - אחרת הוא לא היה מזמן לנו את זה...
ייתכן שילד שלך שמציק לך - מחפש תגובה ואכפתיות כי בעיניו אתה הסמכות ההורית. ילד כזה בודק גבולות, ואז אפשרות התמודדות היא לשדר לו שזה לא מזיז לנו. וגם במקרה כזה לא חייבים לא להתייחס - אפשר להראות לו ששמענו אותו מצוין - אך אין לנו כוונה לשנות את התנהגותנו.
אבל במקרה של הגיסה - היא אינה פוגעת כדי לערער סמכויות. זו איננה התנהגות של ילד מול הורה - זה אדם מול אדם - וזה אדם שיודע לפגוע. ייתכן היא אדם ממורמר שמנסה לשכוח את כאביו הפרטיים ע"י פגיעה בזולת, במקום לחפש אפיקים בונים יותר.
ואת זה אין לה זכות לעשות.
ואם ניתן לה לגיטימציה לזה - זו תהיה גם אחריות שלנו - כי נתנו לה.
שורה תחתונה - להתעלם זה לא הפתרון.
בכל זאת התעלמות.אנונימי (פותח)
אפשר וישנו רצון לתשומת לב, ליחס, ולא תמיד אנשים יודעים כיצד למשוך את תשומת הלב ופועלים בכיוון השלילי.
ולכן שוב, התעלמות מכל מה שמנסה הגיסה לעשות תגרום לכך שמעשיה השליליים לא יקבלו את התוצאות להם איוותה והדבר ייפסק.
אך כאמור דרוש אורך רוח עד שהנקודה תופנם ותובן על ידה שבעצם מתעלמים ממנה ושמעשיה אינם מספקים את רצונה. ואף יותר מכך ייתכן שבהתחלה המעשים יתגברו כדי למשוך בכל זאת תשומת לב, אך בסופו של דבר הם ייפסקו כליל.
בכל זאת - לא....Curious
גם אם ורד תשתוק ותעמיד פני פוקר - או שלא תצליח - או שזה עלול להתפרץ בריבית קצוצה.
ועוד, הגיסה (אפילו שהיא צעירה) מספיק חכמה להבין שזה פוגע - אל תשכח שזה לא רק דיבורים (חמור לכשעצמו) אלא גם מעשים שעלולים לגרום (וכבר גורמים) נזק בלתי הפיך - אסור לתת לזה להימשך.
קח בחשבון שורד נמצאת כבר אחרי הרבה(!!!!) אורך רוח...
לא ייתכן להטיל את האחריות על ורד, ולא ייתכן לעודד את בעלה להתעלם. הגיסה צריכה יד קשה ועדיף כמה שמוקדם.
הפיצוץ יבוא בכל מקרה....Curiousאחרונה
אתה קולט ש"היא כבר לא יכולה יותר?" שהיא מעבר לשפה של ההתעלמות?
צריך לדבר עם הגיסה בשפה שהיא מבינה. אסור לנקוט ב"שב ואל תעשה" כאשר הגיסה מוסיפה להזיק, גם בפגיעות וגם ברכילויות (שנזק מהן הוא הרבה פעמים בלתי הפיך).
עוד בעניני גיסותנחמה
גם לי יש גיסה יותר גרועה מזאת, אבל הפעם מצד אחי הגדול, ולדאבוני, אשת אח בכור, הוא בד"כ, אומנם לא דתי, ואף, שונא את הזימה של הדתיים, ואפשר להגיד, שהוא עצמו, כמו שאינו דתי, נשמה טהורה, נפלאה, אבל הוא ה"פלסטלינה שלה".
אנו נשואים כבר 31, ויש לי גם אחות נשואה, מבוגרת ממני, אבל מאז ומתמיד שאני זוכרת את הגיסה הזאת, בעלת בטחון עצמי מופרז, מפונקת, חילונית לגמרי, קנאית, תחרותית, ומה לא ?
כאשר ניכנסה למשפחתינו לפני למעלה מ- 40 שנה, אנו כמשפחה למפחות מסורתית, ניכנסה עם כזה בטחון, כאילו היא בעלת הבית, ועשתה דברים מכוערים לאופי המסורת, כולנו הזדעזענו, כולל הקטנים - דאז, והיה נראה לנו כאן משהו לא נורמלי, רק אחי, נשאר בשקט, ותמיד כאשר הלכה, ההורים דיברו בניהם בזעזוע על ההתנהגות אבל מעולם לא העזו להעיר לה, שאחי לא הפגע, "חלילה".
כאשר אחותי הגדולה התחתנה, תמיד קינתה בה, והיתה מרכלת על ההורים שלי דווקא עם דודתי, אחות אבא, שהיתה מציקה לאבא בילדותם, והיו ממלאות זו את זו.
תשמעו, ככל שגדלנו, כך הלכו התככים והחריפו והתרחבו, והיא תמיד הרגישה בבית לדבר, ולעשות ככל העולה על רוחה, ואחי ? הס מלדבר, את ההורים שלי מעולם לא אהבה, (כנראה קיבלה מאמא שלה ז"ל, את הפידבק היפה הזה בילדותה).
היום, היא הצליחה לסכסך בין האחים, כי את מי שהצליחה להסיט נגד ההורים , הצליחה, ואת מי שלא הצליחה להסיט נגד ההורים, הסיטה נגדו -
כעת, יש לי אמא עם אלציימר, אני קיבלתי על עצמי לטפל באמא, אמא מקסימה, חמה נהדרת, אני מאחלת לכל כלה וחתן חמה כמוה, לא מתערבת בכלום, נוהגת לתשומת לב לכולם, מתפללת על כולם, אך,,, הלוואי וזכיתי גם אני לכזאת חמה,
וכאן הפייאנטה, ראשית, היא מתחמנת את אחי הגדול שהוא הבן הבכור מה לעשות עם אמא ועם כספה - מתחמנת את אחותי הקטנה שהצליחה להסיטה נגד אמה, ולגרום לאחותי לשנוא את אמא, ואף מדרבנת אותם לכל מיני דברים רעים ומסיטים, ואף לתת לה לאמא כדורים למחלה שאומנם הרופא המליץ, אך לא מתאים לאימי.
ואני, מתפללת לבורא עולם יום ולילה, כואבת, שאם נותנים לאמא את הכדורים , ואו שומעים לקול הגיסה הזאת, אמא פשוט גמורה.
ואני מתפללת על אמא (ועל עוד בן משפחה קרוב , את עצמי שכחתי) שה' ישמור על אמא מהכלה הזאת שלה.
אז, ישנם עוד כלות כאלה...
איך מתגברים ???
כאשר גם האח, הוא בעצם "חתימת גומי "....
וואוveredd
באשר לגיסתי- אם אני יתנהג מכובדת- זה לא יעזור. המשפחה שלה כבר רואה אותי כאחת משלהם. ובנוסף,,, אתם פשוט לא מכירים אותה. היא ממש מניפולטיבית, הילדה, ואין לי מושג מאיפה היא קיבלה את זה. השבוע, היא קיללה את בעלי ליד הבן שלי, ואמרתי לה בתקיפות אבל בשקט ורוגע שאני לא מסכימה שהיא תדבר ככה ליד הבן שלי, ושאם היא רותה לראות אותו, שתפסיק את ההתנהגות הזאת. אז היא התחילה להתבכיין להורים שלה שזה אשמת בעלי, שהוא התחיל, שהוא לא סובל אותה, לא מוכן לשדך לה אנשים (למה שנשדך לכזו בחורה מזלזלת מישהו?! ועוד בעלי ניסה לשדך לה 2 חברים שלו שהיא הייתה מעוניינת בהם! היא פשוט שכחה את זה, למרבה הפלא) ושבכלל, היא הקורבן ואנחנו רעים. וההורים שלה ממש מפחדים ממנה, והם לקחו את בעלי לשיחה רצינית על זה...
אז זה מה שקרה. אחרי זה אני כבר ממש אובדת עצות. החלטתי מאז גם שכמו שהיא עושה מה שבראש שלה, גם אני עושה את זה, וכשהיא מבקשת לבוא אליי הבייתה כל דקה- אני פשוט אומרת לה את האמת, שאני עסוקה (פעם הייתי ממש מבטלת דברים כדי שהיא תבוא לבקר את הילד, אבל עכשיו הבנתי שהיא ממש השפעה לא טובה- אז למה שאקריב בשבילה?). יכול להיות שהיא תבין למה, ותשנה את דרכיה.
בתקווה...
מחזקת אותךנחמה
את ב"ה נוהגת כפי שאת מרגישה שצריך לנהוג, היא אומנם לא בסדר, ואכן לפי מיטב הבנתי, יודעת זאת, הבנתי שאין לה שליטה על עצמה, ובעליך מסכים איתך, זה החשוב ביותר.
אצלינו, אחי שותק רוב הזמן, אפילו שאמרתי לה שהיא סכסכנית, ליד כולם, אני בד"כ השקטה, אח"כ היא התקיפה אותי.
הבעיה היא,
שהאחים שלי רוצים לכבד את אחי הגדול, ולכן לא מגיבים עליה, אחי הקטן יום אחד צעק עליה, וזה היה אחרי שהיא התקיפה את אמי טלפונית, בנוסף לכך שאבי זצ"ל היה חולה מאד, ואחי הקטן היה זה שאימי שפכה לפניו את מר ליבי, הוא לא חשב הרבה וגרם לה להוריד דמעות, אבל זה בדרך כלל לא קורה, בד"כ היא התרגלה שהיא חברותית מאד, המסמך של כל מקום, אני עם אחת כזאת לא מסתדרת בחיים, לי היא לא לגרום לקלקול על הורים, לי היא לא תגיד שההורים שלי מוזרים, לאחותי היא יכולה לומר זאת, אבל אני יודעת שאחרי 120, כאשר אמא כבר תהיה בעולם האמת, אחותי תצטער על כך, אבל אז יהיה מאוחר.
אני מאד מתפלאת על אנשים אנטלקטואליים כמו אחותי הקטנה (מה זה קטנה - בת 44), שאפשר לעשות לה שטיפת מוח, כאן אנו רואים שאפילו מוחנו ורצוננו לא בידינו.
אני לא מדברת לא עם גיסתי ולא עם אחי, ונראה לי שאני בין הבודדים בעולם שלא מדברים עימו, וגם לא עם אחותי, גסתי מנהלת את כולם בעזרת שלט מרחוק, והיא בעצמה בדברת יפה מאד אפילו עם מי שעליו היא מתכמנת, בפנים, היא נראת מאד מענינית, אינטלגנטית, בעלת הופעה נאה, אבל שחצנית, ה' ירחם.
על כאלה, מתעייפים מתהתפלל
לא לבוא אליה, לא להיות לידהאלי6
היא מזמינה אותכם ? - לא לבוא ! לא רוצים, לא נעים להיות איתך.
ההורים מזמינים ? נבוא בשימחה כשהיא לא תהיה.
אנחנו לא מזוכיסטים !! לא צריכים להתארח במקום שמתענים בו !
למה לקחת על הגב צרות של אחרים ??
אגב, היא כנראה סובלת מבעיה כלשהיא, וצריך לעזור לה.
למשל- קינאה באחים, כעס על ההורים, דברים שסוחבים משנים אחורה.
כדאי לעזור לה, דרך מישהוא שיכול לדבר איתה על העניין, להפנות אותה לייעוץ מקצועי (היא צריכה פסיכולוג ! שיעזור לה ! זו לא מילה גסה !!) . במידה ולא עובד, אפשר גם להטיח לה את זה בפנים, פעם ועוד פעם, עד שתפנים שיש לה בעיה, ותדע גם לשלם את המחיר (למשל שלא באים להורים בגללה).
מקווה שאת ובעלך תאזרו אומץ בעניין.
כיבוד האישה חשוב יותר מכיבוד ההורים !!
אל תהי צדיק הרבה...
אתה צודק...veredd
גם לי יש גיס...אנונימי (פותח)
למזלנו- הוא נמנע כמה שאפשר מלהגיע לארועים משפחתיים כך שהוא חוסך לכולנו.... כל כמה זמן יש לו יציאות דפוקות (למשל- פעם הוא ביקש מההורים שלו כסף בגלל שהם לא שילמו עליו לישיבה תיכונית והסדר כמו לשאר האחים....).
בהתחלה התעצבנתי עליו והייתי נפגעת ממנו, אבל בעלי תמיד הזכיר לי שהוא פשוט מסכן! עכשיו אחרי כל יציאה חדשה שלו אני מזכירה לעצמי שהבעיה היא בו ומי שכועס מעניש את עצמו על טיפשותם של אחרים.
לגבי גיסתך- היא באמת מסכנה! מאוד הגיוני שהיא מקנאה ותינוקית ומפונקת (היא בת זקונים?) תנסי פשוט לרחם עליה ואז את תהיי במקום אחר, תהיי קרירה כלפיה ותתנתקי ממנה רגשית- אולי זה מה שיוציא אותך מהמעגל הזה.
זה באמת מצב לא פשוט...
בהצלחה!
למה אי אישפר להסתדר עם החמות גם לאחר 31 שנות נישואנחמה
אני מחזקת את הנושא.
אני למשל נשואה 31, שנים, אבל מסתדרת עם חמותי, הבעיה היא, שהיא לא מסתדרת עם אף אחד.
היא מאד אוהבת שנותנים לה על הראש, (המרוקאיות הפרימיטביות של פעם) אבל מצד שני, בעלי כזה עדין, ורק עליו היא יכולה לצעוק ולדבר לא יפה, עד כמה שהוא דתי, ומבוגר.
היא גם שמתי לב משדרת לו המון שינאה אלי,
הוא אפילו לא מרגיש זאת, אני דווקא כן,
ה' יעזור,
ולשם כך באמת צריך לשמוע מה אומרים כאן ??
על כלה דתיה, צנועה, בעלת דרך ארץ, שלא רוצה להתחצף אל חומותה, אבל מצד שני מאד עדינה, ואם לא נעמיד אותה על המקום, היא תמשיך להיות קשה וחטטנית..
מה אתם אומרים
בת כמה היא?אלעד

את חושבת בכלל שיש סיכוי שהיא עוד תשתנה?
נחמהאדרת
ממתי זה התחיל? מאז שהתחתנתם? רק בשנים האחרונות? רק בזמן האחרון?
והאם היא משדרת שנאה גם לשאר כלותיה?
אם זה התחיל מאז החתונה, אז, אני לא יודעת אם להגיד עליה שהיא אולי לא בסדר שעד היום היא לא הסתדרה עם כלתה, או להגיד לך כל הכבוד שאחרי כל השנים האלה, רק עכשיו אולי התחלת לדבר על זה... לפרוק את זה...
התנגדות לחתונה בכללנחמה
שלום לכם,
הורי בעלי הם מרוקאים אסליים כמו שאומרים,
לבעלי אף פעם לא היה טוב עם אביו,
חמותי, יחסית צעירה, 68,
היא בהתחלה אהבה אותי, אבל חמי שנא אותי מאד, הוא התנגד לנישואים האלה, אפילו אחרי הנישואין , הוא מאד חלם שנתגרש, לצערי גם עבדנו באותו מקום, אני מזכירה והוא גנן,
כאשר נפקדתי בראשונה, הוא מאד חלם שהפיל את הולד ובנו התגרש, הולד אומנם נפטר בערך 3 ימים אחרי הלידה, אבל לא התגרשנו.
אצל חמותי, בת היא לא כלה , וחתן לא בן, ואמא לא חמה.
אמא לא חמה, ולעולם לא תיהיה, אבל אפשר בהחלט לכבדה, למי שיש ערכים של בת בורא עולם,
אבל חמותי תמיד רצתה לנצל אותי ואת טוב ליבי, היו גם תקופות שלא דיברנו, ניתנקתי עימה קשר, אבל כמה אפשר לעשות כן ?
היו שמחות שהיא לא היתה בהם.
אבל אי אפשר להמשיך כך.
הורי בעלי גרושים, משבר הגרושים לקח 12 שנה, והכל עלינו, היות שבעלי הוא הבן הבכור בסה"כ8 ילדים היו,
זה סיפור,
מצער מאוד לשמועאלעד
לא נראה שהם פתאום יקבלו אותך באהבה, אחרי כל מה שהיה..
הייתי מציע להתמקד בעתיד. ביחסים בינך לבין בעלך. תדאגו לכונן בית יותר טוב אוהד ומקבל למענכם ולמען בני ביתכם.
בהצלחה!!
תודה על העידודנחמה
ב"ה מנסים ומתאמצים לגשר.
היו הרבה מכשולים, היו הרבה משברים,
אבל נכון להיום
יש מין קיפאון, מקבלים זה את זה בשקט,
יש היום נכדים
נינים, ב"ה,
אבל אני חייה בהסכמה כאילו, שהעולם ממש לא ירח דבש
כי זה נגזר מימות המשיח...אור77
ואולי הפעם זה ההיפך...אור77אחרונה

רשיון נהיגהשירק
רשיון נהיגהשירק
ומה שקורה זה שאנחנו יכולים לנסוע רק במוניות או ברכבת וזה מאד מגביל.
הוא כבר עשה את כל השיעורים אבל נעצר בשלב הטסטים
הוא טוען שזה יהיה אסון אם הוא ינהג ושלדעתו אין לו אומדן טוב והוא חולם הרבה פעמים.
אני סבורה שהוא נוהג מעולה כי הצטרפתי אליו לשיעורים כמה פעמים והרגשתי שהוא נוסע ממש חלק, חוץ מזה שלפעמים לפעמים הוא נותן יותר מדי גז וזה גורם לזינוק הכל היה בסדר.
מצד שני אני פוחדת לשכנע אותו להמשיך כי אם באמת תהיה תאונה מחרידה בסוף זה יהיה אשמתי
אני אשמח לשמוע את דעתכם
ואת יהודית בפרט
תודה
למה את לא יכולה להוציא רשיון?moson
כי אני באמת לא יכולהשירק
זה מה שגם הוא אומר, לא?אני ירושלמית
אני דווקא כן מבינה אותושירק
היה לו מורה נהיגה מבוגר, נחמד מאד אמנם, אבל כנראה לא ידע לתת בטחון על הכביש
מזדהה!דבי חיה
האמת שבהתחלה יותר העזתי לנהוג מחוץ לעיר אבל אח"כ ממש הפסקתי כמעט לגמרי.(אני מעיזה רק באיזור מגוריי וזה מספיק לי לנוחיות שלי, קניות וסידורים.ביתר היום במילא הרכב לא פה...). בכ"א, אני חושבת שאני לא מספיק מיומנת ולכן לא מעיזה, ולכןןןןןןןןןן מבינה מאוד את בעלך! אם הוא אומר שזה לא מתאים לו - תאמיני לו! בנ"א מרגיש מה שייך אליו ומה לא.
זה מאודדדדדדדדדדדדד מגביל, אני בטוחה!!! ותדעי, למרות שמוניות זה מאוד יקר וכו', גם אחזקת רכב זה סיפור יקר מאוד!!! ולכן מבחינת הוצאות זה מתקזז... אין מה לדבר על הנוחיות, אני יודעת.... אני מקווה שאתם לפחות גרים במקום נגיש לתחבורה ציבורית סדירה ונוחה. תקווי שמהר מאוד אחד הילדים יגדל ויוציא רשיון...
ואולי אם היית מנסה כמה שיעורים אצל מורה אחרשירק
אני יודעת שלהחזיק רכב זה מאד יקר אפילו יותר ממוניות
אבל בלי זה החיים מאד מוגבלים
נגיד אנחנו רוצים לצאת למסעדה, אנחנו חושבים חמש פעמים כי אנחנו יודעים שרק הנסיעה לשם עוד בלי לאכול כלום תעלה 100 ש"ח
ונניח שאנחנו רוצים לטייל במקום שאנחנו לא מכירים ולא היינו אף פעם
אז אם את ברכב שלך את נוסעת ועוצרת איפה שמתחשק לך פתאום
ועם נהג מונית את צריכה לדעת בדיוק לאן להגיע.
הכי קשה להטלטל בנסיעות מחוץ לעיר ועם ילדים בעז"ה זה יהיה סיוט
ובפרט שלבעלי גם אסור לסחוב יותר מ4-5 ק"ג לכל החיים כי הוא עבר ניתוח בקע
אם רכב זה כ"כ חשוב לך אולי תעשי רישיון?moson
את חושבת שקניית רכב + רישיון לאחד ממכם חשובה מאוד.
בעלך לא חושב שזה מספיק חשוב עד כדי שהוא יתגבר על הפחדים שלו.
את חושבת שזה מספיק חשוב כדי שבעלך יתגבר על הפחדים שלו.
את חושבת שזה לא מספיק חשוב כדי שאת תיתגברי על הפחדים שלך.
לדעתי תצאו מה deadlock שלכם רק שלאחד מכם יהיה חשוב הרישיון יותר מהפחדים שלו.
נקודה נוספת באופן אישי יש לי הרגל מגונה (מהצבא) לא לתת לאדם אחר משימה שאני לא הייתי מוכן לעשות בעצמי.
כדאי שיהיה רשיון לשני בני הזוגrrilאחרונה
וכשתהי בבית חולים אחרי הלידה ותרצי שבעלך יגיע כל יום (וגם יביא את הילדים האחרים לביקור) יהיה לו הרבה יותר קל לעשות את זה אם הוא יכול לנהוג.
וכשתהי אחרי לידה עם תינוק קטן יונק תרצי שבעלך יצא לעשות סידורים וקניות.
אבל סתם כך כדי שגם לך יהיה רשיון כדי שתוכלי לנסוע עם האוטו לעשות קניות, וכדי להקפיץ את הילדים לחוג וכו' וכו'...
חוץ מזה כשרוצים לצאת לטיול גדול הרבה יותר קל שיש שני נהגים, לנהוג זה דבר מעייף.