על מה עשו את ההכתרות אצלכן באולפנא, בשנים האחרונות?
אצלנו:
השנה- שישי הפוך
שעברה- קזבלן
לפניה- האושפיזין
ולפניה- מולאן
על מה עשו את ההכתרות אצלכן באולפנא, בשנים האחרונות?
אצלנו:
השנה- שישי הפוך
שעברה- קזבלן
לפניה- האושפיזין
ולפניה- מולאן
אסרו חג!!
תנועת 'ה' הוא המלך' מגישה:
"פלטרין של מלך" בנושא אמונה.
לפרטים:
http://ttvv.tv/users/shoresh/torat/kinus.jpg
אוהבת את אבאב"ה
איזה כייף!!!
לי נולד לפני כמעט שבועים והוא פשוט מ ת ו ק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בקרוב אצל כולכן.....
הודי'ה
בס"ד
מזת'מרת 'נולד לי אחיין חדש'? מה רצית שיוולד לך? 'אחיין ישן'??
בת-עמיאחרונהבס"ד
אנוכי אגיע ככל הנראה- בעזרתו^
ממש מומלץ!
פעימהבס"ד
זה אותם אנשים שמגיבים בכל מקום.. 
לפחות זה נראה הרבה..
|משועשע|
בס"ד
[ומה אתה עושה בפורום של בנות??]
בע"ה
אולי גמאני בעזרת ה'... 
איפה עוד אפשר לקנות???????!!!!!!!!!1 אם לא במדרחוב!!!
קניתי פווווווווווווולללללללל זה מזה כיף למצוא אבל הסתובבתי יום שלם!!!
מחפשת שרות לשנה הבאה ????
בעל"ה ירושלים מחכים לך.....
על"ה הוא בית לתינוקות וילדים (גילאי 0עד30)בעלי פיגור בינוני עד עמוק ובעלי נכויות שונות!
תפקיד בת השרות הוא בשעות אחרה"צ בתרבות הפנאי . בת השרות אחראית על קבוצת חניכים ומפעילה אותם בחוגים השונים(אומנות חיות מוזיקה פזיותרפיה ...)היא יוצאת איתם לבילויים מחוץ למעון ומתכננת מסיבות והפעלות .... יש המון המון מקום ליוזמה וראש גדול מצד בת השרות והצוות מאד חם ותומך ומעריך מאד כל עשייה של הבת !!!!
התקשרי עוד היום לעיריית ירושלים (התקן דרכם ויש אפשרות לדיור)026295978 או ישירות למשרד על"ה 025011000 לבקש את אריאלה.ישנם 3 תקנים וכבר סגרה אצלינו בת אחת... מכיוון שהתקן בשעות אחרה"צ ניתן לשלב מדרשה בבוקר או כל דבר אחר.......-יתרון
על"ה ממוקם ממש מאחורי התחנה המרכזית- גם יתרון!!!!!
לעוד פרטים פנו אלי
מבוגרת שירות לאומי.
קודם כל להשם אחד היקרה- כל הכבוד על החשיבה שלך וחוסר הנהירה אחרי הזרם אך ממליצה לך שעל מנת לשכנע, או להצליח
לחדור יותר אל לב הבנות, הביאי נא מקורות מהציבור הדתי לאומי, משום שהדעות שנויות במחלוקת בין שני המגזרים לא רק בעניין
של הש"ל אלא בעוד נושאים רבים, אז אין פה עניין של עשה לך "רב נח". והבנות צודקות על כך שלא הזדהו במיוחד עם דעות
הרבנים הגדולים שהבאת. יש את הרב זלמן מלמד- הרב של בית אל ואת בנו הרב אליעזר מלמד- הרב של הר ברכה,
הרב מלמד הבן לא מעודד בכלל ללכת לשירות לאומי ואביו עוד יותר, זה לשם הדיוק. שניהם למשל אכן כן מהציבור שלנו.
גם הרב אבינר לא יעודד באופן גורף טוטלי ללכת לשירות לאומי.
בנות יקרות, אני לא מעוניינת להישמע יומרנית או מבינה יותר מכן, ואני באמת מאחלת לכן שתמצאו כל אחת את דרכה שנכונה
לה מתוך בירור ומחשבה עמוקה, של מה טוב לי, כי ברגע שטוב לך התוצאה הישירה של זה היא- עם ישראל גודל.
אני לא יוצאת נגד השירות לאומי, חס וחלילה, אני בת אדם פשוטה, שמעוניינת לעורר אתכן לבעיות רבות עד מאוד
שקיימות, ואין מה להתעלם מהן.
קודם כל, לגבי האגודות- הבחורה שאמרה שהבת בוחרת לאן היא הולכת. להזכירך, מדובר בבנות שהן צעירות, רוצות עם כל לבן
להועיל לעם ישראל, לתרום, להרגיש משמעותית בעשייה שלה. ומה לעשות, שה' ברא בנו גם את היצר הרע שלא תמיד מאפשר
לנו לראות את המקומות שאנו בודקות אותם, בצורה אמיתית, גלויה, ולהבין מהם ההשלכות של זה המקום עבורנו ועבור נשמתנו.
האחריות היא בהחלט מוטלת על האגודה, לאבחן ולבדוק היטב את המקומות שהם מספקים להם תקנים!
לא תמיד יש לבת בחירה חופשית לבחור, ולא במודע! היא רוצה להציל עולם- גם אם לא תאמר ותקרא לזה כך, היא רוצה ללכת
להכי קשה, למקום שידרוש ממנה להתמודד, להוציא מעצמה כוחות חדשים, להיחשף לאוכלוסיות שונות ומה לא.
ועם כל הנגיעות האלה, שמסיתות אותך, מכורח המציאות ולא ח"ו מתוך מודעות לדברים, את לא תמיד יודעת לומר מה טיב המקום
באמת ומהי תהיה השפעתו עלייך, ויותר מכך- האם באמת רצון ה' שתלכי למקום כזה בו נפשך תיכווה?
אני בוגרת אולפנא, בנות מעולות.
יש לכן מושג כמה בנות בסוף שנה הודו והתוודו על כמה שהמקום שהיו בו לא מומלץ? אחת עברה התעללות מינית קשה,
אחרת עטפה נפטר בתכריכים, שלישית ספגה אלימות פיזית קשה, ועוד מקרים לא פשוטים.
אני בעצמי במקום שירות שלי עברתי מה שלא הייתי אמורה לעבור, משום בחינה שהיא.
ותשאלו- למה לא בדקת? לא היית מודעת לכך קודם?
מצטערת לומר אך לא תמיד יש לך את האפשרות הזאת, גם מבחינה זו שהסיירת היא דבר מאוד מוגבל מבחינת איך
שהיא מאפשרת לך לבחון ולחוות את המקום, וגם, מה לעשות בנות, אנחנו נמשכות לזה! אנחנו נמשכות לדברים הגדולים!
המפחידים יותר, המאתגרים יותר. תפשפשו עם עצמכן על הנק' הזו.
וגם כמו שמישהי אמרה- לפעמים אולי נראה לנו שאנחנו נשלחות מטעם האגודות וזו היא הערבות הגדולה ביותר לנקיות
המקום, כי אחרת לא היו שולחים אותנו לשם. וזה לא נכון, לצערנו הרב.
בנות, תהיו ערות לדברים, מודעות לדברים. פה נכנסת הנק' האמיתית של אם אין אני לא מי לי, ולהיות אמיתית עם עצמך.
על כל יכולותייך, שאיפותייך, רצונותייך, ותקוותייך- מה מכל זה מגיע ממקום אמיתי ומה מכל זה מגיע ממקום של להוכיח
שאני מסוגלת, גדולה, חזקה והולכת להכי קשה. אתן צדיקות ב"ה, ורוצות לעשות טוב, אז תעשו קודם את הבירור הזה.
הנפש בשלב הזה של חיינו היא עדינה ורגישה, היא לא יציבה מבחינה נפשית (לא מדברת אפילו על התורנית)
יכולת ההכלה שלנו כמה שנראית לנו גדולה ובוגרת, פגיעה גם היא עד למאוד.
כל אירוע נחרט בנפשנו, כל כל אירוע, משפיע ומזעזע אותה, וזה טוב ויפה וחשוב, אל תנסו לבטל את זה עם כל מיני טענות
כמו- אני מכירה כבר את העולם, אני יודעת מה זה להיות נערת שוליים, חברה טובה שלי השתמשה בסמים ונורא עזרתי לה, לכן
אני מחוספסת ויודעת טוב מאוד את העבודה אז אלך לעבוד במלכישוע, ועוד כהנה וכהנה. זו היא לא אמת.
אין שום עניין בעולם לקדש את הקושי, את ההתמודדות, אתן לא רוצות לצאת אחרי שנה כזו עצובות יותר
כי גיליתן על העולם כ"כ הרבה לא טוב.
חברה שלי אמרה לי- אם אני, שאני בחורה סופר חזקה אומרת היום, שהמעבר הזה בין האולפנא שזה נק' קיצון אחת, לשירות לאומי
(הספציפי שלה) שזה נק' קיצון אחרת, הוא לא נורמלי ולא שפוי, אז כנראה שזה באמת ככה.
ולאלה מכן שרוצות לומר לי עכשיו שיש הרבה נק' אמצע כמו מרכזים להעמקת יהדות, בתי ספר, חינוך מיוחד וכו', אתן צודקות.
אך אנא מכן, עדיין היו ערות, דאגו לעצמכן, אל תזלזלו בערך של השמירה על עצמכן בגלל הערך הדפוק ביותר שהוא עיוות גמור לכל
עניין השירות לאומי, שאומר: "שנה בה את תורמת נטו, נמצאת רק בעמדת הנותנת, לא סופגת ומקבלת, את לא קיימת, לא חשובה"
אין מציאות כזאת בעולם של ה'. לא קיים, גם אם תנסו, אין מצב להצליח.
לא אני היא זאת שתעודד אתכן להישאר דווקא בבית ההורים, להתכנס בעצמכן ולהסתגר (למרות שאשריי הבנות שיודעות לומר על
עצמן שזה הצורך שלהן, וזה מה שיגדל אותן, למרות הסביבה הלוחצת שגורמת לבנות כאלה, לא אחת, להרגיש קטנות וחלשות)
אבל בהחלט אעודד אתכן ליצור לעצמכן חוט שדרה חזק ויציב ואיתן, של עצמכן, שתפעלו מחיבור אמיתי אך ורק לעצמכן מתוך שימת
איקס גדול על החברה וציפיותיה, תהיו אמיתית, כנות, וכך תהיו הכי גדולות. לעצמכן, לעם ישראל, ולסביבתכן.
השיעור העיקרי האמיתי שנלמד במעבר מהשמינית לשנה שאחרי (מדרשה או שירות או מה שלא תרצו) הוא עד כמה שהעולם פתוח
ופרוץ, כמה שאני שמה לב למה שאומרים עליי, מה הציפיות ממני, ועד כמה אני נאמנה לעצמי, לדרכי, לאמונתי בתוך כל הדבר
הענק הזה שנקרא עולם הבחירה האינסופי, עולם האפשרויות הבלתי נגמרות, ועולם הציפיות מהחברה, ומי מכן שמתחברת
אז כמובן שלחיות את מציאות ה' בחיי היומיומיים, יחד עם אהבת ה' ויראה.
מי שמעוניינת להתייעץ בהכוונה מחוסר ידיעה מה היא רוצה לעשות, מרגישה מבולבלת מכל הדעות הקיימות, מוזמנת
בשמחה ותענוג לשלוח לי מסר אישי, אשמח לנסות לעזור.
שתהיינה לכן בחירות טובות, מוצלחות, ו פ ש ו ט ו ת. שבוע טוב מלא באור.
אוהבת אתכן,
תמרה.
ובכל זאת-יש הרבה מקומות דתיים תורניים,שאפשר לשרת שם
ויש גם אפשרות לתקן בית.
ומי שלא רוצה ולא מתאים לה,יכולה ללכת ללמוד!
אני אנסה להתייחס לכמה נקודות שהעלית -
א. שירות לאומי הוא מעבר חד בין האולפנא לחיים - אין מה לעשות, באיזה שהוא שלב תצטרכי לעשות את זה. ואם לא עכשיו - אימתי.
ב. בבית נבנים יותר - אני לא חושבת. בבית לומדים אולי איך לנהל בית, אבל בחברה לומדים איך להסתדר בחברה. ובתרומה לומדים איך לחיות בעולם שהוא לא בועה, וכל תרומה - תורמת בראש ובראשונה לעצמך, לחוזק הנפשי שלך... יש לי תיאוריה כזאת שאנשים שכל חייהם חיו על תקן שליחות במציאות לא קלה - מתבגרים הרבה יותר מהר, ו"מתקלקלים" הרבה פחות. ממבט ראשון, זה נראה שלהשאר בישוב המוכר וה"דוס" - ישאיר גם את הילד דוס... אבל לא כך. בן אדם צריך להתמודד, ומתוך כך הוא נבנה.
כנ"ל בשירות לאומי.
ג. הצורך של העם שלנו עכשיו, זה להקים משפחות - ואם תדחי את ההקמה בשנה? מה יקרה?! פחות ילד? ממש לא. מה גם, שזאת לא דחיה "סתם" - אלא דחיה בשביל להבנות יותר. דחיה שרוב אנשי החינוך טוענים שהיא מאוד משמעותית.
ד. גם בחורות חזקות מתמודדות עם קשיים לא קלים - אז מי יטפל בכל האנשים המסכנים ב"מלכישוע"? בבתי ילדים? בבתי חולים? הרי אף אחד לא חזק דיו...
מתוך המפגש הקשה הזה, נהיים חזקים יותר.
הנק' העיקרית שלי, היא שמתוך ההתמודדות נבנים. לא מתוך ישיבה בבית, סגורים ממאורעות קשים, מהתלבטויות וממצבים בעייתיים. בשלב מסוים בחיים תצטרכי ל"גלות עולם" ולראות קצת דברים שונים ממה שהכרת - ואז לא תהיי מוכנה לזה. ואם כל חיי תטרחי להסגר כדי לא להכיר מציאות אחרת - תפסידי. את תהיי בן אדם כזה קטן...
אך אני נאלצת לומר לך שכנראה לא קראת הכל, או שאולי קראת ולא הבנת את דבריי כלל וכלל..
אתחיל ואומר שאני באופן אישי, עשיתי ש"ל, לא גרתי בבית ועבדתי במוסד גמילה בתור בת שירות.
אני מבינה מעולה מה זה התבגרות, מזה צמיחה ומהי נתינה.
אנא ממך, עשי הבחנה בין נתינה שהופכת אותך לקורבן או לנתינה שנובעת משמחה ותוצאתה התבגרות שלך.
אני לא יודעת מהו מקומך בחיים, לכן אני לא ממש יכולה לדעת האם את מדברת ממקום של ידיעה וחוויה אישית
שלך בתוך הש"ל או שאולי את בשלב הקודם לכך.
לא יצאתי נגד ש"ל, לא אמרתי להישאר בבית צמודה להורים (למרות שאמרתי שיישר כוחן של הבנות שמספיק אמיתיות
עם עצמן כדי לדעת את מקומן הנפשי בעולם)
אתייחס קצת לנק' שהעלית מתוך מחשבה מסויימת שאני העליתי אותן, למרות שאת חלקן ממש לא אמרתי בדבריי הקודמים,
אבל לא זו היא הנקודה.
שירות לאומי הוא מעבר חד בין האולפנא לחיים - ראשית אומר לך, שחייך וחיי כל אחד ואחת בעולם הזה, החלו מרגע
לידתם, גם בחור/ה שכל חייהם חיו במסגרת מצומצמת, להגדרתך, של חיים בתוך יישוב, ולא ראו עולם, שוב להגדרתך,
חיו את חייהם לגמרי. אין דבר כזה יציאה אל החיים. עצוב יהיה אם הוא קיים, ונחשוב על עצמנו שהיה לנו איזה שלב בחיינו
שבו לא חיינו את חיינו אלא היינו בשלב קדם לחיים האמיתיים. עם כל זה, יכול להיות שבנות המשרתות במרכזים, באולפנות
ובקומונה, פחות יחושו את הקושי בהתמודדות הזו באותה עוצמה של חדות וכאב, ואף לא יעברו את אותה ההתמודדות
שעוברות בנות המתעסקות ברווחה. תסכימי אתי שבחורה שמטפלת בנוער מכור לא תעשה את אותה עבודה שעושה
עו"ס עם כלים מובנים לעזור לאותו נער, ובאה מתוך מקום יציב ויודע את מקומה ועבודתה.
מבטיחה לך שהבחורה המשרתת פוגמת בנשמתה.
בבית נבנים יותר- לא אמרתי זאת בדבריי כך שאין לי מה לענות לך על זה. לא יודעת איך הסקת זאת. אם תרצי לומר
ממה הבנת שאמרתי זאת, את מוזמנת.
הצורך של העם שלנו עכשיו, זה להקים משפחות - את זה ממש לא אמרתי אפילו.
אולי אין אדם מדבר אלא מהרהורי לבו.
גם בחורות חזקות מתמודדות עם קשיים לא קלים- איזו שאלה. ודאי. כל אחד ממקומו מתמודד עם דברים.
אין הגדרה לבחורה חזקה או בחורה חלשה, כי לכל בחורה יש נק' התמודדות שונות עבורה.
אין עניין לחפש בכח את ההתמודדות, ואף יותר מכך אגיד לך, שהקב"ה נטע בכל בריאה, בכל אדם טביעות מיוחדות לו,
תפקידו הוא למצוא את הנק' האלו, ואותן לחזק, לטפח ולרומם, את הנק' הטובות והחזקות שלו. אחרת אולי הוא יהיה קצת
כפוי טובה מול הקב"ה, על שהוא לא מוקיר ומטפח את הטוב שה' נתן לו אלא מנסה להשיג דברים אחרים.
לא לחפש מול מה להתמודד, ומול מה להיאבק.
אני מציעה לך אסנת, שאל תמהרי להגיד מיהו אדם קטן ומיהו אדם גדול.
עם כל הכבוד, אני לא חושבת שיש לך קנה מידה וראייה מספיק רחבה על מה שקורה במציאות של חיינו.
לכל אדם מתאים משהו אחר, אין דרך ושביל ברורים לכולם, כמו שאת אולי חושבת.
אם את מסיקה על עצמך שדרך הבנייה שלך תקרה בצורה הטובה ביותר דווקא ע"י שתעמידי את עצמך לכתחילה
מול קשיים והתמודדויות עד אין סוף, אין זה אומר שזו היא הדרך הנכונה לבנייה עבור בת אחרת, ואין זה אומר שזו היא
הדרך הנכונה בכלל.
אם סוד הבנייה של העצמיות שלנו היה טמון ומרוכז בדיוק בזאת הנק', וכך היינו מגיעים למימוש עצמי הכי טובים,
אני לא חושבת שהיה היום כאוס כ"כ עצום של חיפוש עצמי של אנשים.
כנראה שהדברים לא כ"כ ברורים כמו שהנך חושבת.
אולי דווקא התמימות, הזוך, והפשטות הם מה שחסרים. ולא הרדיפה.
מאחלת לך המון טוב, באמת.
באמת ניסיתי להבין למה את מתכוונת, כי לא היה סיכום לדבריך - ולכן הסקתי אולי מסקנות שגויות. מצטערת. אחרי שראיתי את התגובה שלך עכשיו, אני קוראת את התגובה הראשונה שוב - ומבינה את הלך המחשבה...
1. בוודאי שלבת שירות יש פחות כלים להתמודד. אבל במקומות שאין לה אפשרות - אין בה גם תועלת. לכן מסתומא לא שולחים לשם בנות שירות. בת שירות שבוחרת ללכת למקום קשה ומסובך - עלולה להכשל. אבל אם היא תצליח - זה מעיד על נפש גדולה וחזקה, שבנויה הרבה יותר.
2 ו-3. הבנתי את זה מהלך דברייך, לא מציטוט מדויק. אם זאת לא כוונתך, מחילה. (יתכן שאפילו המשכתי צעד קדימה, כשחשבתי מדברייך שאת תומכת בדעת הרבנים מלמד, וזוהי דעתם בעניין נק' 3).
4. את מסכימה איתי, שמעבר לנסיונות הקטנים שיש לבן אדם בחיי היום יום שלו - יש גם נסיונות גדולים שבאים אלינו כאומה. אדם שלא בונה בעצמו כלים להתמודד ולקדם את כולנו, את כל עמ"י - לא יוכל בגיל 30 לעשות זאת ביתר שאת. אין לו את הבנין הבסיסי ואת הכלים הראשוניים... לכן אמרתי - אדם שסגור בד' אמותיו, ורק עסוק ב"למלא את הכוס כדי שבבוא העת תשפך" - אולי היא תשפך בבוא העת, אבל כבר יהיה מאוחר מדי בשביל לנצל את הנוזל שבתוכה...
אני אתן לך דוגמא שאולי תבהיר את דברי יותר טוב -
את טוענת שלא לכל אדם מתאים להתמודד עם בעיות וכך לבנות את עצמו.
ילדה שכל חייה גדלה ב"בועה", ודרכה היתה ברורה לה ללא ספקות מגיל 0 - מעולם היא לא פגשה אנשים עם דעה שלא כשלה, ומעולם לא פגשה יצורים שלא כמוה. כשתראי את הילדה הזאת בגיל 20 - את תתפלאי מגודל ה"דוסיות" (אין לי מילה אחרת) שלה. אבל אני אומר לך, שזה לא שווה הרבה. יום אחד, הישוב יגדל, וילדים רעים יבואו לשכונה. ומה אז? הילדים של אותה ילדה יבואו לאמא וישאלו - "אמא, מה זאת העבודה הזאת לכם?" ומה אמא הצדיקה תאמר? כי ככה? [וכמובן, הילדים יעזבו את התורה בבעיטה, כי לא תהיה להם תשובה ראויה]. זה אדם קטן לדעתי. זה אדם שהאמונה שלו קטנה. ועוד לא דיברנו על כך, שאותה ילדה-אמא לעולם לא תוכל לצאת ולהתמודד עם בעיות השעה כמו חזרה בתשובה...
כמובן שזה לא מתבטא רק באמונה, זה מתבטא בכל דבר אחר שבו צריך להחשף לחיים שבחוץ. גם בשירות לאומי.
אני אולי מקצינה, ואני לא מצפה מכולם להקריב את עצמם - אני בסה"כ מנסה להבהיר את הגישה שלי.
אדם קטן - אדם מצומצם, אדם שאין לו ראיה רחבה וכללית. אדם שחי לעצמו. אדם בלי עומק ובלי רחבות נפש ומחשבה.
אדם שלא יכול להכיל.
שזה אדם גלותי.
אבל באמת אני לא רוצה להכנס לזה.
[3 תגובות ברצף... זה מהעייפות]
בס"ד
ואשתדל להגיב.
[מעיניה של בת שירות, תשס"ט]
~~~
אומנם הבעיות שהעלת קשות וקיימות. אני עצמי יודעת על בת אחת שעברה התעללות במקום שירותה, ויודעת גם שזה סיפור אחד מיני רבים.
השאלות נוקבות, מצריכות בירור.
אבל אני שואלת אותך;
האם נפסיק ללכת על הכביש כי קיימת סכנה שנפגע מרכב חולף?
האם נפסיק לעלות על אוטובוסים בירושלים, ב"ש ות"א כי התפוצצו אוטובוסים?
האם לא נכנס לקניון המפרץ בחיפה כי הייתה שם מחבלת לפני חודש?
אני מניחה שכל התשובות תהיינה שבוודאי שנמשיך.
אותו דבר.
יש צרות, יש יסורים, אבל בת צריכה לדעת לשמור על עצמה ומלכתחילא ללכת למקום של אנשים יר"ש.
וה' יהיה בעזרה ובעזרת כולנו.
~~
אגב, כתבת שעניין הש"ל הוא "שנה בה את תורמת נטו, נמצאת רק בעמדת הנותנת, לא סופגת ומקבלת, את לא קיימת, לא חשובה"- ממש לא מסכימה, כי עצם הנתינה היא גם קבלה.
וד"ל.
קראתי ברפרוף..
אני הולכת להיות שניה חצופה,פעורה:-
אני אפילו לא בכיוון להמשיך לקרוא!!!!!כי אני חושבת שעם כל מה שיש בזה...זה עדיין חשוב מאוד!!!
ומי שנראלו שהוא לא הולך לעשות אתזה-אז שלא יעשה מזה אידאולוגיה!!!!
זה כן חשוב!!ואין על זה ויכוח!!!
זהו,סליחה אם הייתי (לרגע)חצופה ,פעורה ולא קשורה...
לילה טוב...
אני צכ'ה ''מידע'' על אולפנת להב''ה, ורבב''ה..
טוב זה אולפנה קטנה.... כיתה אחת בכל שכבה....
אחלה בנות.... לאיודעת מה עוד....
איזה כיתה את?
בלי לבוציא שם רע לאולפנא שלי[רבבה..],אבל..אל תשלכי לשם..
אם תלכי את תתחרטי.. תחלס ישלנו אולפנא מעוללהה-אבל רק בגלל הבנות..אם לא היה לי שם תחברות שלי-מזמןןן הייתי עפה..ואנלא היחידה..
הלימודים- רמה גבוהה..אבל כמעט תמיד בפיגור..[ביטלו לנו השנה בגרות בתוש"בע כי אנחנו בפיגור..]
והפיעליות החברתיות- רק הטיולים שווים..יש כל יומיים הרצאות משעממות רצח..
קיצצ..גם בלהב"ה יש חסרונות..[וחברות שלי סיפרו לי על לא קצת..] אבל עדיףף לך להב"ה מצביה..
[תמיד כשמתווכחים איזה אולפנא יותר טובה בשבט-כל אחת אומרת תאולפנא שלה אבל תחלס-אל תבואי אלינו..]
בצער רב, אבא של גיס שלי נפטר..ממש עכשיו!!
להתפלל לעילוי נשמת: "שלום רפאל בן שרה..."
בשורות טובות, ישועות ונחמות!
מי שיכולה שתפיץ את זה בפורומים כאן, כי פשוט גם מהם ביקשתי להתפלל..
תודה רבה בכולופן למי שהתפלל !! הקב"ה מחליט לאן הוא רוצה לקחת את התפילות...
אני חמשושית...
תכלס את צריכה לחשוב מה חשוב לך שיהיה שם-
פנמיה/חצי פנימיה/אקסטרני.
אולפנא ענקית עם מליון בנות/אולפנא קטנה ומשפחתית.
רמת לימודים.
סגנון בנות.
זה בעיקר הדברים שאת צריכה להשים לב אליהם [בתקוה שלא שכחתי משו חשוב]..אחרי שתסכמי לך את זה, תחפשי אולפנות שעונות לנתונים שלך...
בהצלחה!
אולפנא ממש טובה,אווירה משפחתית,רמה לימודית טובה,רמה דתית טובה.
פעילויות חברתיות ופנימיה.

תקשיבו ביום שני ה13 באפריל יום ב'....יש בראשון לציון את צעדת השלושה....
זאתי צעדה שעושים בשביל להנציח שלושה הרוגים : נטע סופרין,צביקה נרבט ואיתי דינר
שנהרגו בפיגוע האוטובוס בכפר-דרום, ט' ניסן, תשנ"ה בדרך לבסיס הצבאי
כל הציבור מוזמן...תביאו את כל מי שאתם מכירים
הצעדה מתחילה ב9:30 בפארק נאות השקמה החדש
זו ממש חוויה בלתי נשכחת!!!....יש בדרך כל מיני אתגרים:קיר טיפוס,חץ וקשת ועוד המוןן....
שנה שעברה כל הסניף שלי הגיע היה ממש כיףף גם המשפחות של הילדים הגיעו
מקבלים חולצות וכובעים..
במסלול מחלקים מים
הצעדה עצמה מתחלקת לשניים....הדרך הקצרה היא 5 ק"מ בערך....הדרך הארוכה היא 10 או 11 ק"מ...
שוווה לבוואאא.!!!!....אתם גם תהנו וגם תשמחו את המשפחות של ההרוגים!!!...

תלמדוו אותיי



כשכותבים ת'תגובה אז יש בצד של הסרגל כליםנ סימן- לוחצים עליו ומוסיפים...,
כוול?? אה..
איזה אולפנה הכי טובה?
א.כפר פינס
ב.לה"בה
ג.בהרן
ד.אמנה
נא להגיב תודה רבהרבהרבהרבהרבה! ריני=]

כבוד ועוצמה=)ב"ה
סתם...
שום אולפנא אני לא באמת מכירה....
ב"הצלחה!!
בס"ד
לכל אולפנא יש סגנון שונה לגמרי.
[אפ', לדוג'- כפר פינס שאומרים שהיא דומה לאמנה בסגנון- ממש ממש לא דומה.]
אין מה להשוות.
ולכן כל אחת הולכת לאיפה שמתאים לה.
מכאן נובע--->
אין דבר כזה 'הכי טובה'. כי לכל אחת יש את ה'הכי טובה' שלה..
מ.ש.ל.
בס''ד
אני צריכה-וכמה שיותר מהר מידע על אולפנות הרב בהר"ן ועל כפר פינס...
למה זה?
אם בגלל שאת רוצה לעבור לאחת מהן אז:
אינלי מידע אבל לדעתי תחשבי גם על בנות שאת מכירה שלומדות שם ותשאלי גם אותן (וגם תראי מי הן, איך הן מתלבשות ומדברות והכל...)
אצלנו בישוב למשל רוב הבנות שעברו לאולפנא עבור לאוכ"פ או בהר"ן ורואים מי מאיפה!!! ממש!!!
ממשממש בהצלחה
לאן שלא תלכי... שיהיה בהצלחה...!!!!!! =]
בחתימה שלך כתוב טלמשניקית. מה זה???
יומדהים!
את יכולה לפנות אלי במסר"ש או בש"א
ושיהיה לך בהצלחה!!!
סתאם..
אין לי מושג מה זה... סתם היה לי חשק להגיב..
סורי..
יומגניב!!