פורום אולפניסטיות (עמוד 25)

זאת @אני❤ החלפתי ניקק

אני בלחץ מטורףף בגלל שהיה לי היום מבחן באנגלית והוא הלך לי ממש ממש טוב וזה מלשיד ממש! כי אני לא משהו באנגלית..

*בוקר אור יקרות*

מה שלומכן? 

ראש השנה מתקרב בצעדי ענק 

ואיתו הסגר הגדול... 

 עצרי לרגע. כן *עכשיו* כשאת קוראת שורות אלו ושאלי את עצמך:

מה אני מרגישה עכשיו? 

מה הלב מספר לך? 

ומה הראש אומר? 

 

הסימן שנתבונן בו היום הוא *ראש של דג או ראש של כבש*  

אנחנו מבקשים שנהיה *לראש ולא לזנב*

*להיות לראש* זה ללכת אחרי ה"ראש שלי" ולא להיגרר כמו זנב אחרי אינטרסים של אחרים, זה להיות מובילה ולא לשרת אחרים.

*להיות לראש* זה ללכת קדימה לכיוון הראש ולא קדימה לכיוון הזנב, זה להיות עסוקה בהתקדמות והתפתחות.   

*להיות לראש* זה לזכור שהעיניים שלי נמצאות לפנים ולא מאחור כדי שאסתכל קדימה ואחשוב על מה שאפשר לעשות,  זה להסתכל על העבר רק כדי ללמוד על היכולות שלי, לשאוב ממנו כוח לעתיד, שללמד ממנו איך לא ליפול שנית.

*להיות לראש* זה לא לשקוע בהתחשבנויות על תקלות וכישלונות ולהישאר מאחור, זה לדעת לסלוח בלב שלם, ולא לגרור כאב צער לכל מקום וזמן. 

*להיות לראש* זה ללכת אחרי הראש המביט קדימה ולא אחרי הזנב המכשכש מאחור, זה להיות המנהיגה של חיי. להנהיג את מחשבותיי, ריגשתי, ומעשי.  

*כשאת* מבקשת להיות לראש ולא לזנב על מה את מכוונת?

מה עובר לך בראש? 

מה זה בשבילך להיות בראש?

 

למנהיג אמיתי יש חזון, יש מטרות ויעדים רצון שלו ברור לו. 

מטרת התרגיל של היום לחדד את הרצונות שלנו לשנה החדשה. 

 

 

 

יום נהדר לכולכן

הינה לכן גופן אולפניסטי (אם אתן שואלות אותי סטייל אוכ'פ אבל פסדר)

אולי חלק מכן מכירות אותו (בספק) אבל לטובת האלה שלא--

במיוחד השנה שהכל קורה בקובץ וורוד ולנו הפרפקציונסטיות באסתטיקה חשוב שגם העבודות יהיו אולפניסטיות ויפות כמעט כמונו (כי בכל זאת..)

 קבלו את "פונטובול" להורדה. חינם לגמרי.
רק להוריד למחשב, לשים קליק ימני על הקובץ, install, ויש לכם את ה-פונט לגלופה לחולצה, לצ'ופרים למדריכות - להכל!

FonTubul.ttf

עד כמה זה חרוש לכתוב 'לא אומרים שבחו של אדם בפניו לכן כתבנו על הגב' ?
יש לכן אולי רעיונות אחרים כי אין לי ממש...
אנחנו כיתה ט' מחזור ב'
תודה לעונות

@דמעה שקופה שמנהלת את הפורום שלנו!! 🥳

פורום בנות חט"ב - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
פורום סגור לבנות בגילאי חטיבות הביניים ז'-ט'

לצפיה ב-YouTube את סיפור מצפה כרמים כמעט כולכם מכירים. יישוב שהוקם על ידי המדינה, ועומד להריסה בעקבות פסק דין מעוות של בג"ץ, שבהינף יד הורס 45 בתים בישוב יהודי, בפסיקה כנגד דעת המדינה ופסיקת המחוזי! פסק זה משפיע על אלפי בתים ביהודה ושומרון שעלולים לההרס אם פסק דין זה יקויים. מצפה כרמים זה ישוב ארץ ישראלי אמיתי, מלח הארץ, אנשי עמל ועשייה, שעלו על הקרקע באישור המדינה ובתום לב. היום מצפה כרמים יוצאים למאבק צודק לתיקון עיוות הדין הזה. וצריכים את עזרתכם בתרומה כספית לקיום המאבק, כי זהו המבחן של המדינה. אנו מבינים את המצב הכלכלי במדינה, אך אין לנו ברירה, אנו עומדים לפני הריסת הישוב. עיזרו לנו, כל אחד כפי יכולתו, ואנא העבירו את ההודעה למעגלים נוספים. https://tic.li/4O2jaeO

אני רוצה להביא קטע הפעם
קצת ארוך, אבל שווה קריאה!!

הרב אייל ורד

תכלה שנה וברכותיה.

שלום וברכה לכם.

 אני יודעת שאתם קצת כועסים עלי. או אולי מאוכזבים ממני. היו לכם הרבה ציפיות ממני.  ודווקא היה נראה לכם שאני עומדת בציפיות הללו. חורף מבורך בגשמים,  כלכלה  עם שפע.   התחלתי טוב . עם שם קצר וקליט.  תש"פ.


ואז הגיעה הקורונה.

ואני כבר שומעת אתכם מכינים את הגרון  כדי להגיד בעוד שלשה שבועות בכל הכח ' תכלה שנה וקללותיה.' והשנה הזו  היא אני. זאת שאיחלתם לה בכל לב ' תחל שנה וברכותיה' בדיוק לפני שנה.   וכעת , נו, אני כבר שומעת..

אז אני יודעת היטב את הכל. את מחנות הקיץ שבוטלו. את מסיבות הסיום שלא היו. את הטיולים שצומצמו. את החתונות  שהתכווצו.  את הבידודים ואת החלת"ים. אני יודעת ומכירה את הכל.

ובכל זאת .. אם תסכימו.. רגע לפני שאני נעלמת ומפנה את מקומי לאחותי הצעירה תשפ"א. לספר לכם סיפור קטן על מה קרה מאחורי הקלעים.

אז ככה. בערב חודש אלול תשע"ט נקראתי לבוא לפני כסא הכבוד. לפני הקדוש ברוך הוא, שהפעם נקרא שמו  מקדש ישראל והזמנים.

' בתי. הגיע הזמן שלך. 5779 חיכית. ועכשיו תורך. ואני רוצה להטיל עלייך שליחות מיוחדת . את הולכת להיות שנה מיוחדת.' אמר לי מלך מלכי המלכים ואלוקי הזמנים.

נמלאתי סקרנות. מה יפול בחלקי?

קוראים לך תש"פ. והכל אצלך הולך להיות פנימי. אני רואה שהעולם שבראתי הולך ונהיה מוחצן יותר ויותר. התוכן נשכח, נעלם . והמסגרות החיצוניות נעשות רועשות יותר ויותר. בוטות יותר ויותר.

אני רוצה שהעולם שלי יחזור פנימה. הביתה. קצת פחות רעש וקצת יותר עומק.  זה תפקיד לא קל. אבל הוא חשוב מאוד.

אז תראי.. אנחנו נסגור את השמיים. אנשים ישארו במקום שלהם. יהיה הרבה יותר זמן בית. חלק יזכו לזמן בידוד והתבודדות איכותי.   ואנשים ילמדו להיות עם עצמם. מעגלי המשפחה הקרובים יתחזקו.  החתונות יהיו פשוטות הרבה יותר. צנועות הרבה יותר, מעגלים  קרובים. אנשים יכול שוב לחוות את השמחה שבפשטות. כמה מעט צריך כדי לשמוח הרבה.

במהלך השנה שלך – כולם ישימו יותר לב לעיניים. כי אנחנו הולכים לשים מסכות על הפה. לעודד הקשבה והתבוננות בעיניים. קצת פחות לדבר. קצת יותר להקשיב.

אנחנו נעורר אצלך הרבה לבבות לעזוב את חוץ לארץ ולחזור חזרה לארץ ישראל.  כי הרצון לחיות חיים פנימיים יגבר.  '

נשמתי עמוק.. ואוו. איזו שנה אני הולכת להיות.. איזה תפקיד ושליחות..  מקדש ישראל והזמנים המשיך לדבר אלי.

' חשוב שתדעי. זה לא יהיה קל. קשה לאנשים להפרד מההרגלים שלהם. והם יתלוננו. בעיקר עלייך. יספרו עלייך שאת שנה גרועה. מעצבנת. שרק רוצים שתחלוף. אבל לאט לאט יבינו ויפנימו את המתנה שאת נותנת להם. מתנת הפנימיות. מכיוון שזה תפקיד לא קל, אני חייב לשאול את רשותך. האם תסכימי?

עצרתי לכמה שניות של חשיבה. ואז אמרתי למקדש ישראל והזמנים- ' אבי שבשמיים,  מסכימה אני. ועל דעת כך אני הולכת.    ומייד אמרתי '  תהא שנת פנימיות'

והקול נשמע בעולמו של הקדוש ברוך הוא. 'פנו דרך לשנת פנימיות. ' וכך ירדתי לעולם.

ולכן, רגע לפני שאני מסתלקת.. יש לי בקשה קטנה. אם תוכלו, בשקט בשקט. מאחורי המסכה, ללחוש גם את המשפט ' תכלה שנה וברכותיה'. אז אני אדע שחלק מהשליחות שלי הצליח..

ואת שאר החלקים, ודאי תגלה אחותי הצעירה תשפ"א,  ואותה ודאי נברך- ' תחל שנה וברכותיה.

*ועכשיו שאלה לי אליכן- עם כל הקושי של השנה הזאת מה הדבר הטוב שקרה בה?*

לילה בשדה התעופה

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם

היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם .

בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח

ובמעדניה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח .

חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה

מצאה פינה והתישבה והכרטיס בכיסה .

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה

כשבזוית עינה הבחינה , בגבר שהתיישב לידה ,

היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל,

אבל , בחוצפתו העיז המנוול ,

לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת ,

וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת .

היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות .

לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות .

וכך היא נשנשה , בעודה מביטה בשעון שעל הקיר

וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר .

על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה

חושבת לעצמה ,בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה .

כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו .

והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו ,

לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים ,

חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים .

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה חשבה לעצמה ,

הוא גם גנב וגם חצוף , אפילו לא אמר תודה .

כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה ,

אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה .

בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת ,

הלכה במהירות, קדימה מתבוננת .

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה ,

והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה .

 בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידייה

הייתה שם שקית עוגיות מלאה,

מול עינייה המומה ומופתעת היא הבינה איך לא ,

העוגיות האחרות היו שלו ,

הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די ,

ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי .

בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה ,

היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה .

אהובות, כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בודאות מלאה , ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שהאמנו בו , שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך . לא הכל בחיים זה שחור או לבן, יש גוונים של אפור . כדאי תמיד לשמור על, לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו , אם אנחנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר...

 

שאלה: כיצד לדעתכן אפשר להתנהג יותר ברגישות וסובלנות כלפי הסובבים לנו?

הרי לא תמיד זה כזה פשוט כמו שזה נשמע.. לפעמים הרבה יותר נח לחשוב מקבוע! אז איך יוצאים מזה?

 

עוד שאלה: בהשראת ראש השנה המתקרב, ומצוות שבין אדם לחברו.. כמה פעמים כמה מאיתנו מצאו את עצמן אוכלות עוגיות של מישי אחרת..ללא כוונה כלל..

איך אתן בוחרות לבקש ממנה סליחה? הרי המטוס עדיין לא המריא, היא פה לידנו!

האם אתן מסתפקות בהודעת 'שנה טובה וסליחה אם פגעתי' פשוטה?? שבכלל הכווונה ממזמן הלכה בה לאיבוד?

או שאתן בוחרות להשתדל, להרים שיחת טלפון ולומר- סליחה שפגעתי 

סליחה כזאת מהלב.. יש לנו אפשרות לתקן!

 

יש לי מחר חיסון

אז לא היה לי כח להכין טוסט אז יש לי פריכית עם שוקולד ושוקווו

אני חדשה פה 

שיצאתי מהבידוד מוקדם 😱😱😱!

זה אמנם לא היום שלי אבל בנתיים אף אחת לא התנדב אליו

 

אדם לחש:"אלוקים דבר אלי"

וציפור שיר חלפה בשמיים,

אבל האדם לא שמע. צעק האדם:"אלוקים דבר אלי"

ורעם אדיר התגלגל בשמיים,

אך האדם לא הקשיב. הסתכל האדם סביבו ואמר:" אלוקים תן לי לראות אותך"

וכוכב זרח במפתיע אבל האדם לא ראה. צרח האדם:" אלוקים הראה לי נס!"

וחיים חדשים נולדו,

אך האדם לא שם לב. בייאוש החל האדם לבכות" אנא, גע בי אלוקים, כדי שאדע שאתה כאן".

ומייד הושיט אלוקים ידו מלמעלה ונגע בכתפו של האדם.

אבל האדם נפנף ממנו את הפרפר שנחת על כתפו...

שנרגיש את הנגיעות הקטנות והגדולות של הקב"ה!!

1.שאלה אליכן אהובות: מתי אתן מרגישות שהקב"ה איתכן?

2.לדעתכן: איך אפשר להכניס יותר קדושה ואת  הקדוש ברוך הוא במהלך היום שלנו??