מאיזה ספר זה לקוח?

מאיזה מספר בסדרה?

כשהוא מדבר עם רופוס סקרמינג'ר.

לכתוב את זה בעט החורט שלה.

 

 

חפרתם על ה"פ....

הגיבורה בטומב ריידר

אני גם לא יודעת את התשובה, השם פשוט הדהד לי בזכרון והציק לי שאני לא זוכרת מאיפה היא,

אבל לא קראתי את טומב ריידן, אז זה לא נשמע לי הגיוני.

אני גם לא ידעתי פשוט חיפשתי

וגילתי שזה בכלל משחק מחשב...

שורה משיר העצנים בדרך לקרב על אייסנגרד.

השיר הנ"ל הוא חלק מהספר " שר הטבעות".

תוהה איך הגענו לדיון האדיוטי הזה.

הבנאדם שאל לדעתכם על רמת הצניעות? לא.

יופי.

אם כן, אין פשוט גרסה לצפייה ישירה לא במגה ווידיאו?

ואידך - זיל גמור

הוא מתאים רק למי שבא לו על סיפורים קצרים.

מי שאוהב רק רומנים זה לא מתאים לו!

ומי שאין לו בעיה אני ממש ממליצה! סיפורים ממש חמודים, אותי הם נורא הצחיקו, ויש כאלה ממש מרגשים.

לא ראיתי תהמלצות עליו, אבל קבלי המלצה ממני - תקראי. אחר כך תבואי להודות לי 

שלום לכולם/ן

מי שיצא לו לקרוא את הספר הזה שכתבו עליו בעלונים, אני אשמח לשמוע דעתו עליו.

אמרו לי שיש בו סיפורים ממש חמודים ומצחיקים. אני אשמח לשמוע עוד דעות.

 

הרמה של הסיפורים לא תמיד שווה. יש כאלה לא יותר מנחמדים  ויש ממש מעולים! נקרעתי מצחוק מהסיפור- מדבר שקר תרחק ואחים רחוקים. בסך הכל די ממליץ!

היה על הספר שלו ביקורת די מחמיאה ב'כיפה', עדיין לא קראתי את הספר. אבל אני ממש אוהב את הסיפורים שלו בעולם קטן (לא ממש אובייקטיבי, אבל הם באמת מקסימים...)

הלינק לביקורת: http://www.kipa.co.il/tarbut/show.asp?id=38224

הספר ממש נחמד.

אולי אפשר היה לפתח יותר את העלילה, אבל הוא ממש מצחיק. וישלו פניני חכמה כמעט לאורך כל הספר.

מומלץ בחום.

 

אבל העלילה די מעפנה.. לא נורא, ספר ראשון..

רק חבל שהספר קצר מידי!כאילו כל הספר הוא מחפש וזה ואז בארבע דפים מגלים הכל...

בקטע של הצבא הייתי בטוח שיש שתי ספרים!

חוץ מזה העלילה מקסימה!

כמה הערות לעניין (שברובן מצטרפות נכתב לעיל):
1] הספר נכתב בקיצור, הוא בכיף יכל להוסיף עוד 100+ עמודים.
2] הסגנון כתיבה שלו לא רע בכלל, אבל לפעמים יש דברים כ"כ מותחים שאח"כ מתגלה הקאטצ' זה ממש מגחך. חוץ מזה שהמתח עוד על קצה הלשון לא יותר מ-3 עמודים בגג, כאילו אפשר למתוח ולבלבל את הקורא קצת יותר, להיפך -זה מוסיף אווירה שווה יותר. הסיבוך של האנשים שהיו קשורים לרב ההוא גרם לי קצת לבילבול, ולבסוף שכולם היו ביחד ניסיתי במשך כמה דקות עבור על כל שם ולהיזכר איך הוא קשור.
3] בניגוד ל"מים שאין להם סוף", הוא כמעט ולא הכניס ציטוטים כציטוטים. הוא הבליע דברים מאחורי המילים ובין השורות, וזה הפריע לי. מלבד העובדה שהוא ניסה להכניס את כל העולם הדתי-לייט (ע"ע סרוגים, הביצה ודומים לו) עם העולם החרדל"י ביחד. ההצלחה שלו לפי דעתי לא הייתה משהו...
4] הקטע של הדייטים והביצה היה קצת רדוד ביחס לשאר הספר וקצת הפריע לי (כדוגמת הטיול של החבר'ה  והלימוד המשותף שלהם בבי"כ) (סלחו לי, אבל הספר גרם לי הרבה פעמים להשוות את "מים שאין להם סוף" אליו).

אבל, אל מול כל הטענות - הספר משך אותי בצורה שלא הפסקתי עד הסוף! נהנתי אעפי"כ ולמרות הכל!

כמה הערות לעניין (שברובן מצטרפות נכתב לעיל):
1] הספר נכתב בקיצור, הוא בכיף יכל להוסיף עוד 100+ עמודים.
2] הסגנון כתיבה שלו לא רע בכלל, אבל לפעמים יש דברים כ"כ מותחים שאח"כ מתגלה הקאטצ' זה ממש מגחך. חוץ מזה שהמתח עוד על קצה הלשון לא יותר מ-3 עמודים בגג, כאילו אפשר למתוח ולבלבל את הקורא קצת יותר, להיפך -זה מוסיף אווירה שווה יותר. הסיבוך של האנשים שהיו קשורים לרב ההוא גרם לי קצת לבילבול, ולבסוף שכולם היו ביחד ניסיתי במשך כמה דקות עבור על כל שם ולהיזכר איך הוא קשור.
3] בניגוד ל"מים שאין להם סוף", הוא כמעט ולא הכניס ציטוטים כציטוטים. הוא הבליע דברים מאחורי המילים ובין השורות, וזה הפריע לי. מלבד העובדה שהוא ניסה להכניס את כל העולם הדתי-לייט (ע"ע סרוגים, הביצה ודומים לו) עם העולם החרדל"י ביחד. ההצלחה שלו לפי דעתי לא הייתה משהו...
4] הקטע של הדייטים והביצה היה קצת רדוד ביחס לשאר הספר וקצת הפריע לי (כדוגמת הטיול של החבר'ה  והלימוד המשותף שלהם בבי"כ) (סלחו לי, אבל הספר גרם לי הרבה פעמים להשוות את "מים שאין להם סוף" אליו).

אבל, אל מול כל הטענות - הספר משך אותי בצורה שלא הפסקתי עד הסוף! נהנתי אעפי"כ ולמרות הכל!

הבריחה מהודו ספר מאוד יפה מומלץ בחום

(פגשתי אפי' את מי שזה נכתב עליו- אדם מאוד נחמד!)

רק ההמלצה עליו גרמה לי להתרחק מהספר הזה...

 

 

בוא נגיד ככה. הספר הזה רואים שהוא של חרדית אבל לדעתי היא היתה צריכה הרבה אומץ לכתוב את הספר הזה כשהיא מתוך הציבור הזה. היא קצת תקפה את רבני הישיבות למשל.. והציגה את הגולניסטי בצורה טובה בלי להוציא אותו  סוג של 'רע' או אחד שלא הבין כלום מהחיים שלו עד שהוא חזר בתשובה כמו שהרבה חרדים אוהבים לעשות..

לא הבנתי מה גרם לך לא לקרוא את הספר?

את הספר פרשת דרכים ולא הכי אהבתי.. לא מומלץ!

 - התכוונתי שלכל ילד/נער צריך לראות עד מתי אם בכלל זה טוב.

הייתי מחביא את הספרים שאני קורא

 אני חושב שאולי מדי פעם לפתוח לדפדף זה מה שצריך לעשות בתור הורה (גם על דבר כזה הייתה מתעצבן)

 כאילו מה בחרתי ספר תשמחו על השיפוט שלי!

ותאמין לי שכל אחד יכול למצוא את מה שצריך להסתיר אם לא מספרים אז מסרטים..

 כמו שהרבנים אוהבים להגיד בימנו הכל פרוץ!

 - להתחמק...) וזה נורא לדעתי. אבל אם ילד בן 11 יביא הביתה מותחן של קלנסי(התחלתי אותם וסגרתי במהירות) סביר שאגיד לו "לא". לכזאת בדיקה אני מתכוון.

הייתי מחביא את הספרים שאני קורא

 אני חושב שאולי מדי פעם לפתוח לדפדף זה מה שצריך לעשות בתור הורה (גם על דבר כזה הייתה מתעצבן)

 כאילו מה בחרתי ספר תשמחו על השיפוט שלי!

ותאמין לי שכל אחד יכול למצוא את מה שצריך להסתיר אם לא מספרים אז מסרטים..

 כמו שהרבנים אוהבים להגיד בימנו הכל פרוץ!

בעז"ה.

 

שלא מתקרבים אליו. החל מרדיו ממלכתי, עיתון "הארץ" וזבלים נוספים...

לגבי האחרון: כל עוד אתה לא קונה אותו זה בסדר...

אם יש ספר שהיא יודעת שהוא לא טוב היא אומרת לי לא לקרוא.

מגיל 13 בערך היא נתנה לי לבדוק ספרים חדשים שהיא קונה לספריה..

פעם היה לי קשה להפסיק ספר שאני רואה שהוא לא טוב. היום אני כבר יותר מצליחה.

לדעתי-זה מאוד תלוי בילד!

על אחותי אמא שלי למשל לא תסמוך,עלי כן.

 

פיטר פן,יומנה של אנה פרנק,הלב,כוח 13, עלובי החיים....

תודה על התגובה המהירה.

בקשר לאני אתגבר ופיטר פן- אני צריכה את הרקע ההיסטורי הסביבתי והחברתי של הספר- יודעת מה הוא?

 

ושיראל- בקשר לשאר הספרים שקראת- יש מצב שאת נותנת לי איזה "סיכום קצר של העלילה? של אחד מהספרים?

זה ממש יעזור לי...

תודה רבה!!!!

מהאינטרנט, צריכה ממשהוא...

מצד אחד הוא עונה לע כ"כ הרבה שאלות, אבל לא בצורה משעממת של א'-ב', אלא יש טיפ-טיפה עניין/עלילה מסביב.

ספר מצוין שווה קראה!

 

כמו כל הספרים של רואל דאל.

ספרי טרי פראצ'ט,

אפרים קישון,

ריק ריירדן [סדרת פרסי ג'קסון. לגיל יותר צעיר]...

במיוחד הקטעים הצחיקים.

לצעירים אין צ'אנס לתפוס את כל הפינות שלו

בקושי ישנתי בלילה.

אל תעשו את זה לעצמכם ולא לאף אחד אחר - זה נורא ואיום.. =/

ואפרים קישון מעולה, מומלץ בחום רב

נחשוב על משו מקורי, בקרוב

זה הספר הכי משעמם ששמעתי עליו ואני כבר לא יכולה לשמוע את השם הזה פרסי ג'קסון ומה שהכי קשה לי עכשיו שהוציאו את הסרט של זה וכולם מדברים על זה..

נהניתי ממנו מאד וחברות שלי התמכרו אליו... ואכן הוא מאופיין בהמון פרטים קטנים ומשמעותיים, וגם הומור ברמה גבוהה ומוצלח.

תפרטי למה את לא חושבת שהוא מצחיק וחכם. נשמח לשמוע את דעתך.

אם אהבת את שלושה בסירה יש את "שלוש בסירה אחת" של מיכל ווזנר- דתיה שכתבה על מסע של שלוש נשים דתיות בעקבות הספר.שנון, וכיפי. בנות דתיות יהנו במיוחד!

חוצמזה- אסטריקס! מצחיק ושנון..

וכל שאר הספרים המצחיקים של השניים האלו...

לפעמים הוא ממש קודר ומפחיד, ולפעמים הוא רציני וכבד. אז כדאי לשים לב, הוא לא סופר קומי באופן מובהק.

בס"ד

 

וספר מצחיק זה "טרייסי ביקר" קרע אותי!...

ספר נחמד אבל ברמה נמוכה ברמות!!!!!!

 

אני אשמח להמלצות על ספרים מצחיקים עם תיאור באיזה סגנון של הומור הם. כמו שכתבה נחשונית

שלושה גברים בשלג, אריך קסטנר- בסדרה שלו למבוגרים ונוער ולא לילדים. מצחיק שנון, כתוב ומתורגם בשפה מעולה. ספר חובה לאוהבי קסטנר.

המינאטורה שנעלמה- כנ"ל, רק יותר לנוער.

מצטרפת להמלצה על שלוש בסירה- תענוג לאוהבי ג'רום ק' ג'רום, ובפרט לדתיות.

טיול בבומל או מסע בבומל- ג'רום ק' ג'רום (משלושה בסירה) בספר נוסף, תרגום פחות מוצלח מבורלא ולכן פחות מצחיק, עדיין שווה.

 

 

מלוכלך לכל הדעות. ואני לא מחמירה.

ספרי מתח וריגול טובים - הספרים של דניאל סילבה, דורשים צנזור קל ביותר.

חוץ מזה שהוא לא כזה מעניין.

הספרים שלה מוגדים כמותחנים "רכים"

קראתי הכל.. לדעתי סופרת מעולה.

אני מקווה שאתם מבינים למה אני מתכוון. אני לא מחפש המלצות לספרים נוסח אלסטר מקלין ואגאתה קריסטי.

כי פרסי ג'קסון מבוסס על המיתולוגיה והארי פוטר לא.

ההשוואה ביניהם בגלל שזה שני ילדים שגילו פתאום שיש להם יכולות על טבעיות והם מיוחדים..

 

האמת שאת הספרים לא קראתי אבל ראיתי את הסרט והוא דווקא נחמד(:

ומלאים הומור דק (למי שמצליח להבין אותו), חבל רק שהם קצרים יותר.

לגבי הטענה של עבודה זרה, זה תלוי איך מסתכלים על זה (גם הארי פוטר בבעיה "מכשפה לא תחיה").

רעיון מעניין ששמעתי פעם על מקור בתורה למיתולוגיה היוונית זה פשוט לקרוא שוב את פרשת בראשית.

מה דעתך על:

בראשית ו/ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ

או על:

בראשית ד/כ וַתֵּלֶד עָדָה אֶת-יָבָל  הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.  כא וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל  הוּא הָיָה אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.  כב וְצִלָּה גַם-הִוא יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן נַעֲמָה

האם יבל לא מתאים להיות דיוניסס, יובל - אפולו (אל המוסיקה) ותובל קין - פייסטוס

 

זה יכול להיות פיתרון מאוד מעניין מאיפה צמחה המיתולוגיה היוונית כי ברור שלפי התורה לפחות חלק מהאנשים לפני דור המבול חיו מאות שנים ואם במקביל היו אנשים אם תוחלת חיים כמו שלנו (לא כתוב שלא) אזי האנשים שמוזכרים בספר בראשית בפרוש יכלו להצטייר כבני אלמוות.

 

ובנוסף, אם אני לא טועה, אז בספר הראשון שמספרים לפרסי על האלים הוא שואל האם הכוונה לאל כמו הקב"ה (הוא כמובן לא משתמש בביטוי הזה) ולפי התשובה ברור שלא והכוונה לרמה מתחת.

נכון שזה שהם קיימים ויש להם כוחות ששולטים על הטבע זה לא לפי היהדות אבל זה ספר פנטזיה ולא לא ספר אמונה ומחשבה.

 

מקווה שמישהו פה יהיה משועשע מהרעיון הזה ...

מה שכתבת על יובל ותובל קין וכו' מעניין מאד, אף פעם לא שמעתי על זה, אבל זה מגניב. (ד"א: *הפייסטוס)

מה שעצבן אותי הוא עצם הדברים שהספר מתבסס עליהם- שכל החצויים הם ילדים של אלים שלא מצליחים לעמוד בפני היצרים שלהם והולכים ללדת ילדים עם בני האדם- שזה, בפשטות ניאוף- זה ערך שהספר רואה בתור דבר מקובל, הגיוני ומובן מאליו ואין עליו שום ביקורת. זה מגעיל, נמוך, ולא שייך בכלל ליהודים בני תורה לדעתי. לא על זה הייתי רוצה שהילדים העתידיים שלי יתחנכו.

ברור שאפשר להחליק את זה ולהגיד "בקטנה", אבל לדעתי זה משפיע עלינו ברמה מסויימת (כמו כל ספר וסרט בערך בעולם המערבי, לצערנו)- וכשזה ספר לילדים, שלא יודעים לעשות את האבחנה הזאת, זה אפילו עוד יותר גרוע.

וזה לא כאילו הספר אפילו שווה את זה- העלילה לדעתי חסרת אמינות, לא כיף לקרוא אותה, ו"ההומור הדק" ממש דפוק (מצטערת..) אין בכלל מה להשוות להארי פוטר (שאני לא ממעריציו הגדולים, אבל אין ספק שהוא בסקאלה אחרת הן מבחינת הכתיבה, בניית הדמויות והעלילה, והן מבחינת ערכים ותוכן)

בראשית ו

בס"ד

 

לא קראתי אפילו לא שורה אחת כי אני לא אוהבת את הכריכה:/ שריטה...

לדעתי- הרבה יותר איכותי מהארי פוטר. יש ערך לימודי [גם ללימוד על תרבויות שונות משלנו יש ערך], ולפי דעתי הוא כתוב בסגנון חמוד מאד, עם הומור ברמה גבוהה, אקשן מעניין ודרך מקסימה לשלב את המיתולוגיה עם החיים של היום.

הסופר גם מתחמק מהנושא של הדת בצורה מאד אלגנטית [בוא לא נתעסק במטפיזיקה, או משהו דומה] ואני לא חושבת שזה יותר בעייתי מכל ספר פנטסיה אחר. הדמויות מעניינות ועגולות ולכל אחת יש עבר עשיר שמתגלה לאט לאט.

בניגוד להרבה ספרי פנטסיה אחרים הספר מתאפיין בהרבה כבוד למיתוסים שעליהם הוא מתבסס ומשלב אותם בעלילה העכשווית בלי לשנות אותם כמעט בכלל, ובהרבה מחוות קטנות וכמעט בלתי מורגשות. כמעט כל פרט שולי שמוזכר בכמה מילים מכוון בדרך כלשהי לסיפור מיתולוגי כלשהו.

מצחיק איך הטעם של אנשים שונה..

וארגמן- רק הבהרה: אין לי בעיה עם ללמוד על תרבויות אחרות [למעשה, למדתי לא מעט על המיתולוגיה היוונית בכמה הזדמנויות בחיים], באמת גם אני אהבתי את הרעיון עצמו.. רקמעצבן אותי הקטע של החצויים.. עצם העיקרון.. (שזה הבסיס של הספר..)

סתם דוג'- בספר השני, יש קטע שפרסי ואנבת' הולכים לפארק מים הזה להציל את המגן של ארס, אז אנבת' מסבירה לפרסי שארס "נפגש" שם עם אפרודיטה (נראלי זאת היתה היא). אז פרסי שואל- מה, היא לא נשואה? 

אז אנבת' עונה- אז...??

> לא יודעת, הגישה הקלילה הזאת ממש מפריעה לי... אני היחידה?

ואכן, יש הרבה ספרי פנטזיה אחרים בעייתיים מאד (וזה גם לא טוב), אבל כשזה בא בספר ילדים זה קצת יותר בעייתי לדעתי...

ועוד משהו: אמנם אני רק בתחילת השלישי, אז יכול להיות שאני טועה, אבל לדעתי אנבת' היא פשוט דמות "מרי-סו" מושלמת, וזה מעצבן אותי נורא. (הדמות של פרסי דווקא באמת בסדר).

אני התחלתי לקרוא ת'ראשון, ופשוט הזדעזעתי!

אני לא אתן לילדים שלי לקרוא ספר כזה פשוט כי לא יתחשק לי לקום בלילה לילדים צורחים מסיוטים!!
נדמה לי שכבר היה על זה כאן שרשור..

זה פשוט ספר אימה, משהו נורא. העולם של הילד מתערר לגמרי כבר בהתחלה, כל רגע צצה לו איזו הפתעה...

איך אפשר לבטוח ככה בעולם שבו אתה חי??

כל עוד יש רצון לשמור על התמימות של הילד ועל אהבתו את העולם ותפיסתו אותו כמקום טוב שלא צירך לברוח ממנו - אין לתת לו לקרוא את הספר. נקודה.

אני קצת בשוק שזה לא הפריע כאן לעוד אנשים...

פשוט לשאול את השאלות, ומי שיידע יענה לך.

[יש בעקרון 2 גרסאות- תרגום ישן עם שפה כבדה מאוד) ותרגום חדיש יותר. תראי למה את מתחברת יותר..]

לפני שאת רואה את הסרט אי פעם, תראי את הסדרה .

של 1995?

 

[אני ראיתי את הגרסה של הסרט בשחור לבן, של 1940, נקרעתי...]

אחד הספרים שמאוד נהנתי מהם.

לסופרת שלו קוראים ג'ין אוסטין

אז אם תרצי לחפש אותו בספרייה

תחפשי באות א' בסימן מדף של אוס.

(המדבקה עם הקיטלוג)

ככה מקטלגים אותו בדרך כלל בספריות.

 

הכריכה בצבע תכלת..

 

יש לסופרת עוד כמה ספרים,

והיא אחת הסופרות האהובות עליי.

אני ממליצה גם על עוד ספר שלה

שנקרא "הטיית לב" הוא פשוט מקסים!

 

 

לא לחוץ לי נקי מידי..

אבל בערך ככה..

לא מוגזם, אנא עארף, שכל שניה הגיבורים נכנסים למיטה.. אלא ברמת הסבירות..

 

[לפי מה שאני זוכרת..]

אז איך אצלך? תהילה כבר השלימה עם רונית?

סתם,אני יודעת שלא...

יומטוב

"אבדות","מים שאין להם סוף"

,גם הספרים של הרב חיים סבתו מתאימים-"בואי הרוח",""תיאום כוונות"...

בעזהי"ת

 

"לב של דיו" [סתם כי זה הספר האחרון שקראתי.]

 

אין חיה כזאת. (אלא אם כן אתה רוצה את ספרי מ ארבל). ההמלצות שלי: שרלוק הולמס, זה היה סודי ביותר, מלחמת הצללים, מנהרות וספר ההמשך מעמקים.

זה אומנם ספריה של ישיבה אבל זה לא ספרייה של בית מדרש!
אז אני צריך ספרי קריאה ולא רק ספרים של רבנים כמו רוב הספרים

שהמליצו עליהם פה!

 

ל- golani

- אני לא לגמרי מסכים עם האמירה הזאת שאין חיה כזאת ספרים נקיים לגמרי.

נכון שאולי אין הרבה אבל יש!

חוצמיזה! שאם יש ספרים שהם בכללי די נקיים אבל יש בהם כמה בעיות קטנות

וזה משהו שאפשר לצנזר אז אפשר לכתוב גם אותם, 

כי אנחנו גם ככה עוברים כל כל הספרים!

 

קיצר, תודה רבה לכל מי שהמליץ!
וזה עדיין רלוונטי אז אתם יכולים להמשיך להמליץ!

זה לגמרי נקי!!!!

וזה ממש חמוד!! 

זה סוג של פנטזיה כזה לנוער...

אני ממש אהבתי..

ותנסה להשיג את כל הקלאסיקות האלו.

אני ממליצה במיוחד על אלופי וילובי.

המסרים שעולים ממנו - קצת פחות.

הנסיך, איסתרק מגיעה בסופו של דבר למסקנה ש"אם אתה נהנה מהנאותיו החומריות של היריב זה אומר שאתה מסכים עם תרבותו" = כל התקרבות לתרבות המערב היא אסורה צריך להישאר בבית המדרש וללמוד.

מיץ אלבום: ימי שלישי עם מורי, חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן, עוד יום אחד.

ג'יימס הריוט: כל הדברים גדולים כקטנים וכל הספרי המשך.. 

המעניק לויס לוס....

[כל הספרים האלה נקיים..] 

לא כ"כ נקייה...

קצת קשה לספר על הספר-אבל אפשר להגיד שזה דמיוני,כמשל לחיים.

ספר ממש טוב!!אפשר לקרוא כמה פעמים ותמיד יש דברים חדשים לשים לב

 

 

זה ספר שכתב אחד ממגלן,מתאר את מה שעובר עליו בהרבה אופטימיות,קלילות אבל יש לו גם עומק..

מומלץ ממש!!

אבל אני אמליץ לך בכל זאת על סיפור כתוב במניפה - ליסה סי.

 

שומרת אחותי

במותה נתנה לי את חייי

ארץ הקטנה

שחר, בן ערובה, דניאל, ....

אבל כל אחד וטעמו.. 

ספרים של מיכאל משו... לא זוכרת, א- מים שאין להם סוף ב- אבידות

מהממם!!! (אגב, יש לו עוד ספרים??)

"פתאום באמצע החיים"-של דבורה עומר...

על קום המדינה או קצת אחרי זה...

או-

"תעלומת הגביע השביעי"-מאת גלילה רון פדר עמית...השם קצת לא קשור-הספר מהמם...

קשור לאנוסי ספרד...

קראתי אותו לפני שנים רבות מאד...

אבל זה שני דברים שונים לגמרי...

 

אלו 2 סדרות שונות לגמרי.....

אבל לשאלה שלך -

התחברתי יותר לארטמיס-גיבור הספר שהוא גם קצת רע,

פשוט נמאס מכל הגיבורים הנאצלים,הטובים,המושלמים...

(בצחוק) אבל ברור שארטמיס

 

מי כתב??

הארי סתם קוף..

ד"ש להורים.

ד"ש להורים....

-זוהר-

כמו שאף אישה לעולם לא תוכל להיכנס לעולם הרגשות של גבר, ואף מבוגר- כלומר שום סופר שהוא- לא יוכל להיכנס לעולמו של ילד, כך אדם רגיל לא יכול לכתוב על גאונים. זה די הגיוני.

הוא עושה את הטוב ביותר שלו, וחייבים לומר- טוב מספיק.

וכך להיכנס לתוך דמותו.

אז זהו!!

כנראה שהוא לא סופר כ"כ מוכשר...

עוד לא מצאתי ספר לילדים שבאמת עשה לי את זה.

 

תניל י דוגמא למשהו שילד גאון לא היה אומר, ומופיע בספר.

ארטמיס פאול?

(אני כן..)חח.. =]

 

זה ממש מגניב...

 

קוראים לכל התולעות, יושבים בספריה ומפצחים את הצופן..

אחח, נוסטלגיה.. (:

דרך אגב- גם אני פיצחתי! (אבל רק את הספר החמישי...)