אחרי כל ספר שלו מרגישים כמה העולם מקום לא טוב להיות בו, הכל מושחת ואפל.
הוא גם משחיל כל הזמן קטעים פורנוגרפיים מעצבנים, ממש ברר. כדאי יותר לקרוא ספרים שיוצאים מהם עם הרגשת התרוממות, משהו טוב לנשמה, ולא כל ג'יפה גם אם היא מצליחה.
רק ספר אחד שלו אני עדיין ממליצה כי הוא מאד מאד מעניין ומביא תובנות חדשות - לב - אבל גם שם יש קטעים חולניים.
אבל עברתי כאן במקרה ושמתי לב שאת כותבת בחתימה שלך את המילים CARPE DIEM שהמשמעות שלהם היא לחיות את הרגע, מותר לדעת למה? (אם זה חצוף אני ממש מבקשת סליחה,פשוט הסתקרנתי..)
אח"כ, ממש לא. הספר די מתנשא ו...אין דרך להגיד את זה יפה- פלצני. הקונפליקטים הם לא קונפליקטים אמיתיים אלא חיבוטי נפש עמוקים של גיבור מיוסר מהסוג שכיף לשנוא, והספר מייצר משהו דמוי-מתח בלי עלילה ממשית, שאפשר לתפוס בידיים. למרות שלא מצוין בשום שלב אם הגיבור הוא דתי או לא אפשר לראות שהסופר דתי ופונה לציבור הדתי, משהו באווירה כבדת הראש והזוחלת פשוט משרה את האווירה התנ"כית- ואני לא מתכוונת תנ"כית בסגנון סיפור יוסף והאחים אלא בסגנון ספר ישעיהו.
ומעל הכל, זה לא הסגנון שלי. בכלל. אני לא אוהבת אקשן מסיבי [אני פשוט לא מצליחה לעקוב] ואני כן אוהבת קצת פסיכולוגיה ועומק, אבל גם עלילה זה חשוב. ושתהיה מעניינת.
קרה לי משהו ממש מצחיק עם הרלן קובן. לקחתי בספריה את אחד הספרים שלו והלכתי לספרנית שתרשום לי אותו. אז היא מעבירה אותו בברקוד ואומרת לי: "אבל כבר שאלת אותו! כבר לקחת אותו!"
מלבד זה שהעלילה באיזשהו שלב נהיית בנאלית ומפגרת, כל פעם מתגלה שהחבר הוא זה שרצח. והוא חוזר תמיד על אותם אפקטים, למשל: השיטה של הפלאפון הדלוק והמושתק, כדי שחבר שלו ישמע אותו. דווקא "דיו חיוור" היה הספר הכי טוב שלו מבחינת הבניה של הספר, וגם הוא בסוף הרס אותו.
ויש קצת בעיות, אפשר פשוט להפוך את הדף.
קראתי גם ספר שהוא המליץ עליו בשם "חפצים חדים", וגם הוא דפוק. גם אצלנו כל הרעיון שבעצם חושבים משהו ואז בשלוש דפים האחרונים חבר שלו מתוודה שהוא רצח, או שהוא מגלה לבד.
תני למשהו בוגר (מעל גיל 20..) שמכיר ומוקיר אותך ואת כשרונך- לקרוא את מעשה ידייך.. יתכן ורצוי אפילו שיהיו לו תובנות והוא יאיר את עינייך...
לכתוב ובעיקר לפרסם ספר זה דבר גדול שמעביר איזה שהוא מסר, אם תרצי או לא, וצריך להיות ברמה- גם ספרותית וגם ובודאי מבחינת התוכן שבו.. אז אם את באמת רוצה להתקדם בכתיבה, ליצור ולהעמיק, להעשיר את כתיבתך ולכתוב ברמה- כדאי לך להתיעץ..
לאחרונה התחלתי לקרוא ספרי פאולו קואלו ושמתי לב לדבר מוזר...
הוא לוקח משפטים מכל מיני אמונות דעות משפטים וכו'
חלק גדול מהדברים בא מהאיסלם (האלכימאי)מהנצרות(ורוניקה מחליטה למות) ויש עוד דוגמאות
עכשיו יש כמה משפטים ממש חכמים ונכונים שתומכים בלעזור לנזקקים וכו' אבל זה בא מהנצרות או מהאסלם או מכל מיני עובדות זרות אחרות האם זה טוב או לא טוב?.מותר ללמוד מזה או לא? אם זה משפיע עלי אני מושפע מכוכות הטומאה?