בשעה טובה קודם כל!
גידול קטנטנים הוא חוויה של ממש. אחרי כמה שנים הם גדלים להיות חברים טובים, משחקים יחד ואתם הופכים למשפחה אמיתית. ההריון השני (עם הבת בהפרש קטן אחרי הבן בן 1 ו-3) זכור לי לטוב דווקא, ובכלל לא יותר קשה מהראשון.
התקופה היחידה שדורשת יותר הסתגלות היא התקופה של מספר חודשים שאחרי הלידה.
לעיתים המעבר בין 1 ל-2 דורש הסתגלות מסוימת, אבל עם הרבה עזרה ותמיכה אפשר לצלוח את זה, ואפילו להנות מאוד!!!
טבעי לחשוש כי מעולם לא התנסית בגידול של שני קטנים, אבל מניסיון מתרגלים מהר, ואח"כ הופכים להיות משפחה קטנה. וזה ממש ממש כיף!
אבל מהר מאד רואים את היתרונות- מעסיקים אחד את השני ויש חברה בתוך הבית.. ובכלל לגדל שניים צפופים זו עבודה פחות מכפולה, כי הרבה דברים משותפים. שיהיה במזל ובשעה טובה.
בס"ד
ילדתי ב-2012, 2013, 2014 ואז בהוראת הרב ניגשתי לשים התקן תוך רחמי.
נקלטתי עם ההתקן אחרי כחצי שנה וילדתי שוב ב- 2016. שלושה חודשים אחרי הלידה הרביעית נכנסתי להריון חמישי והכל מרצון ומאהבה גדולה.
אני לא סופר וומן ורחוקה מלהיות אישה "תקתקנית" אבל למדתי שאם אני מרפה ולא שואפת לפרפקציוניזם בכל מה שקשור לסדר ונקיון הבית וכדו' אז אני נהנית הרבה יותר מגידול הילדים ובכלל...
היתרון הגדול הוא שהילדים שלי תמיד משחקים זה עם זה ולא זקוקים כמעט לחברים שיבואו מבחוץ.
אני עם חיתולים בכמה מידות ויש לי עגלת תאומים למקרים שאני צריכה לצאת עם הקטנים יותר.
בסה"כ זו חוויית חיי ולא הייתי מוותרת עליה.
חוצמזה שהכי כי זה לעשות את זה בשוונג אחד ולא לקרר את הדם מהעשייה המבורכת הזו.
החסרון היחיד שאני יכולה למנות הוא שלפעמים אני מרגישה שבגלל שכולם קטנטנים וזקוקים לתשומת לב מרובה אני לא ממש מספיקה להגיע כמו שבאמת הייתי רוצה לכולם.
אז הם מפצים אחד את השני על זה אני בטוחה.
שורה תחתונה - ממליצה בחום.
של שנה וחצי
אני עם שניים. 11.5 חודשים ביניהם.
ההריון הראשון לא הגיע בקלות, ואז כשהגיע השני תוך כדי הנקה מלאה זו הייתה הפתעה גמורה ומשמחת.
הלם, אבל שמחה עצומה על הברכה שה' מברך אותנו בה. כשידענו כמה שזה לא מובן מאליו.
התודה העצומה לה' על השפע גימדה את כל הקשיים.
זה לא כ"כ פשוט, בעיקר בהתחלה.
רק אחרי שהם קצת גדלו (היום בני שנתיים וחצי ושנה וחצי), הבנתי כמה שזה יותר קשה מאשר אפילו רווח של שנה וחצי - שנתיים, אבל תכל'ס תוך כדי התקופה אז - לא לגמרי הבנתי מה כולם אומרים כמה שזה קשה.
עיקר הקושי הוא בהתחלה אחרי הלידה, כששניהם רוצים לאכול או משהו כזה ופשוט אין ברירה לפעמים אלא שאחד יבכה.
עיקר הקושי בהרגשה שאני לא יכולה למלא כל מה שהם צריכים... אבל תמיד הידיעה שה' הוא זה ששם אותם ברווח כזה, אז כנראה זה טוב ומדויק להם לגדול ככה עם האח שאיתם וכל מה שזה כולל.
בהריון לדעת קצת להוריד הילוך, ואפשר שהתינוק יתרגל לשבת לידי בעגלה במקום שארים אותו עם הבטן.
הם גדלים להיות חברים טובים וכיף להם ביחד (כולל המריבות של אחים).
מאושרת על הגידול השמח הזה, הייתי שמחה מאוד אם היה שוב.
היא כבר בהריון...נראה שהיא רצתה דווקא תמיכה ועידוד כמה זה טוב ולא כמה לא...
עם מה שלא היא בטח כבר תתמודד.
טיפיםיש בי אהבה ו.. יגדלו ביחד ישחקו ביחד ואתם תרוו נחת! אבל לפעמים להיות עם שני תינוקות בוכים על הידיים על הספה או על הרצפה זה פשוט לא נגמר.. אפשר גם להניק את הקטן והגדול יושב על הרגל השניה ושומע סיפור או ליטופים, זו בערך היתה שיטת ההרגעה המשותפת הכי טובה שלי, וגם אחד על המנשא שני על הידיים.מנסה לעזוריש לי 2 בנות בהפרש של שנה ושבועיים....
וגם אני קיבלתי את זה די קשה כשהייתי עם תינוקת בת 3 חודשים קטנה וצרחנית ועם עוד אח גדול בן 2.5 מפונק-
הרגשתי ממש לא טוב עם עצמי.
בעיקר בגלל שהתינוקת היתה צרחנית ברמות - כל היום ערה וצורחת כאילו נחרב העולם חלילה... (היא פלפלית וחכמה במיוחד שניסתה לבטא ולהביע את עצמה גם בגיל כזה פיצי)
ומאוד חששתי.
אבל בעלי עודד אותי וחיזקתי את עצמי בחשיבה חיובית וגם התפללתי שהתינוק/ת הבא/ה תהיה יותר רגוע/ה ...
ילדתי כשההבת הקודמת היתה בת שנה ושבועיים והיה לי עדו גדול בן 3.5.
לא אומרת שהיה קל. בכלל לא. במיוחד שהגדולה היתה איתי בבית בחל"ד ולא במסגרת.
אבל ב"ה, אחרי הלידה ואחרי כל ההכנה הנפשית והחשיבה החיובית שעשיתי לעצמי במהלך ההריון- היתה לי חופשת לידה מקסימה ומבורכת! יותר מהחל"ד הקודמת.
ועכשיו הן 2 חברות טובות! יכולות להעסיק את עצמן מעולה וזה כייף!
וזה חברה לכל החיים.
גם לי יש אחות שקטנה ממני בשנה בדיוק וזה כ"כ כייף ככה... תמיד היינו אחיות טובות וחברות טובות!
אני לא השתמשתי בעגלת תאומים. סתם מסורבל בשבילי....
ילדתי אותן בחורף כך שלא יצאנו הרבה וכשיצאנו הגדולה כבר ידעה ללכת והלכה לצידי או שנעזרתי בבעלי/ אחות וכד' ולקחנו ב-2 עגלות!
החודשים הראשונים/ השנה הראשונה מאתגרים במיוחד ותשתדלי לקחת עזרה ממי שאת יכולה...
אבל אח"כ זה כבר ממש כייף!
בהצלחה
תמיד יהיו אתגרים והתמודדויות- וכמובן אושר גדול מאוד
נושא חרוש אבל עדיין חדש לי
אני בהריון בסיכון בגלל קרישיות
בלי הסטוריה של דימומים או התכווצויות
זה עדיין נקרא בסיכון וצריך להפסיקה הנקה?
התינוקת שלי בת שנה וחודש ויונקת 3 פעמים ביום והרבה בלילה
מבולבלת ממש אשמח לכך מידע, תודה מראש
כדאי לשאול את הרופא המטפל.
אבל אם לא קיבלת הנחיה להפסיק, אני לא חושבת שצריך.
לא כל הגדרה של הריון הסיכון קשורה להפסקת הנקה.
אולי אתן יודעות יש בעיה עם אספירין בהנקה ?
זה הידיעה שיחסי אישות גורמים להתכווצות הרחם הרבה יותר חזקה מאשר הנקה. אז כל עוד אין הנחיה להימנע מיחסים, להבנתי אין בעיה עם הנקה.
אבל אני לא גורם מוסמך או משו.
לא הייתי סומכת בזה לשאול כל רופא, כי רוב הרופאים מחזיקים בדעות מיושנות לגבי הנקה, ומה אכפת להם לומר לך להפסיק, הם לא מפסידים מזה כלום, בעיניהם אם לא יזיק לא יועיל...
על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.
לק"י
הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.
גם זה קורה מסתבר....
ימי שני בד"כ די עמוסים
אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר
התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...
אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬
לק"י
לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.
הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....
עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול
ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.
ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר
לצאת
לחגוג
להיפגש
מי יודע מה ילד יום🤷♀️
האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???
יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.
זה פשוט לא נצרך
הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.
ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.
אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.
מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.
אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.
צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.
זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.
לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.
יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה
ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד
על הרצפה \ שולחן אוכל.
מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.
גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.
לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)
קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...
אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.
לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...
אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).
הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.
לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי
זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד
וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד
שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...
ומגירות אישיות
אבל
שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)
בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.
אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון
רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.
עד אז- רק בסלון.
אז בעיני מיותר לכיתה א'.
אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).
שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).
אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.
עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה
אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז
ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש
בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח
בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה
אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.
יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.
יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר.
של הסקר שליש ראשון.
מישהי עשתה??
מרגיש לי בזבוז אנרגיה, פשוט יגידו לי לעשות מי שפיר בתכלס, לא?
זה שלב בירוקרטי, לא מהותי. הרופא לא יכול להוציא הפניה למי שפיר, רק ליעוץ גנטי, אז הולכים ליעוץ ושם מוציאים לך הפניה למי שפיר. ככה הסבירו לי בזמנו.
אבל בפעם אחרת שעשיתי בגלל גיל ולא בגללל סיכון למום אז עשיתי יעוץ בפגישה וירטואלית כזה רק לסמן וי. וגם כדי לבחור מה אנחנו רוצים לבדוק ומה לא
אם בכל מקרה לא תעשי, אז אין מה לעשות יעוץ.
אני עוד מתלבטת אבל אם כן אלך פרטי.
מתלבטת לאן לשלוח את הבן שלי בחופש, אולי תאירו לי כיוונים שלא חשבתי עליהם.
1.לקיטנה של הגננת שלו משנה שעברה. (הוא בגן ראשון, הגננת של שנה שעברה זה משפחתון.) זה קיטנה לילדים מגיל 3 חודשים עד 5. הוא בן 4.5. מצד אחד לא יודעת כמה הוא זוכר אותה, מצד שני היא זוכרת אותו וכנראה תדע להתמודד איתו. ויש עם מה - כי הוא בוכה כל בוקר כשנפרד ממני... וגם היא גננת מנוסה...
2.לקיטנה אחרת כלשהיא שילדים אחרים בגן שלו גם ילכו אליה. מצד אחד ככה הוא יהיה עם ילדים שהוא מכיר. מצד שני לא יודעת עם מי שתעשה את הקיטנה תסתדר עם הבכיות שלו. ולא יודעת כמה נסיון יהיה לה.
ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.
בהצלחה בהחלטות
אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?
אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים
אני בעודף משקל רציני
בעלי לא יכול חבוא איתי לסקירה
פתאום אני נבהלת שזה יהיהפנימי?
לא באלי אני לא רוצה בדיקה פנימית לבד
זה כנראה תלוי רופא.
וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.
הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית
קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.
היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.
היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.
אז ממש תלוי רופא
אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי
ובשבוע 14
אבל אני נחשבת רזה ניראלי
אז אם זה קשור אולי זה למה
עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים.
פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.
אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...
הכל היה מעולה
תסעו ותהנו!
כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים
אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)
לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!
הייתי שנה שעברה ונהניתי
אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון
אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו
פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.
בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת
אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.
לא?
זה תקציב ללילה אחד
..
מקווה שתמצאו מה שתרצו!
פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.
לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.
אני רק רוצה כיוון לחפש.
אני לא יודעת מחירים ללילה
שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)
הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..
