בשעה טובה קודם כל!

גידול קטנטנים הוא חוויה של ממש. אחרי כמה שנים הם גדלים להיות חברים טובים, משחקים יחד ואתם הופכים למשפחה אמיתית. ההריון השני (עם הבת בהפרש קטן אחרי הבן בן 1 ו-3) זכור לי לטוב דווקא, ובכלל לא יותר קשה מהראשון.

התקופה היחידה שדורשת יותר הסתגלות היא התקופה של מספר חודשים שאחרי הלידה.

לעיתים המעבר בין 1 ל-2 דורש הסתגלות מסוימת, אבל עם הרבה עזרה ותמיכה אפשר לצלוח את זה, ואפילו להנות מאוד!!!

טבעי לחשוש כי מעולם לא התנסית בגידול של שני קטנים, אבל מניסיון מתרגלים מהר, ואח"כ הופכים להיות משפחה קטנה. וזה ממש ממש כיף!

בהפרש של שנה וקצת..

גם לי זה עוד חדש העניין אבל הספקתי לרכוש כמה תובנות..

אפרט בהמשך..זו שעה עם הילדים

אבל מהר מאד רואים את היתרונות- מעסיקים אחד את השני ויש חברה בתוך הבית.. ובכלל לגדל שניים צפופים זו עבודה פחות מכפולה, כי הרבה דברים משותפים. שיהיה במזל ובשעה טובה.

דוקא לא הסתדרתי עם עגלת תאומים. לא מותאמת לתנאי השטח איפה שגרנו

הלך לי יותר טוב עם מנשא לקטן וטיולון לגדול

כיום ממרחק של שנים אני כבר לא זוכרת את הקושי, אז קשה לי לפרט את הקושי של ההתחלה

היום - חברים מאד טובים. יש ביניהם קשר מיוחד

בס"ד

ילדתי ב-2012, 2013, 2014 ואז בהוראת הרב ניגשתי לשים התקן תוך רחמי.

נקלטתי עם ההתקן אחרי כחצי שנה וילדתי שוב ב- 2016. שלושה חודשים אחרי הלידה הרביעית נכנסתי להריון חמישי והכל מרצון ומאהבה גדולה.

אני לא סופר וומן ורחוקה מלהיות אישה "תקתקנית" אבל למדתי שאם אני מרפה ולא שואפת לפרפקציוניזם בכל מה שקשור לסדר ונקיון הבית וכדו' אז אני נהנית הרבה יותר מגידול הילדים ובכלל...

היתרון הגדול הוא שהילדים שלי תמיד משחקים זה עם זה ולא זקוקים כמעט לחברים שיבואו מבחוץ.

אני עם חיתולים בכמה מידות ויש לי עגלת תאומים למקרים שאני צריכה לצאת עם הקטנים יותר.

בסה"כ זו חוויית חיי ולא הייתי מוותרת עליה.

חוצמזה שהכי כי זה לעשות את זה בשוונג אחד ולא לקרר את הדם מהעשייה המבורכת הזו.

החסרון היחיד שאני יכולה למנות הוא שלפעמים אני מרגישה שבגלל שכולם קטנטנים וזקוקים לתשומת לב מרובה אני לא ממש מספיקה להגיע כמו שבאמת הייתי רוצה לכולם.

אז הם מפצים אחד את השני על זה אני בטוחה.

שורה תחתונה - ממליצה בחום.

של שנה וחצי

אני עם שניים. 11.5 חודשים ביניהם.

ההריון הראשון לא הגיע בקלות, ואז כשהגיע השני תוך כדי הנקה מלאה זו הייתה הפתעה גמורה ומשמחת.

הלם, אבל שמחה עצומה על הברכה שה' מברך אותנו בה. כשידענו כמה שזה לא מובן מאליו.

התודה העצומה לה' על השפע גימדה את כל הקשיים.

זה לא כ"כ פשוט, בעיקר בהתחלה.

רק אחרי שהם קצת גדלו (היום בני שנתיים וחצי ושנה וחצי), הבנתי כמה שזה יותר קשה מאשר אפילו רווח של שנה וחצי - שנתיים, אבל תכל'ס תוך כדי התקופה אז - לא לגמרי הבנתי מה כולם אומרים כמה שזה קשה.

עיקר הקושי הוא בהתחלה אחרי הלידה, כששניהם רוצים לאכול או משהו כזה ופשוט אין ברירה לפעמים אלא שאחד יבכה.

עיקר הקושי בהרגשה שאני לא יכולה למלא כל מה שהם צריכים... אבל תמיד הידיעה שה' הוא זה ששם אותם ברווח כזה, אז כנראה זה טוב ומדויק להם לגדול ככה עם האח שאיתם וכל מה שזה כולל.

בהריון לדעת קצת להוריד הילוך, ואפשר שהתינוק יתרגל לשבת לידי בעגלה במקום שארים אותו עם הבטן.

הם גדלים להיות חברים טובים וכיף להם ביחד (כולל המריבות של אחים).

מאושרת על הגידול השמח הזה, הייתי שמחה מאוד אם היה שוב.

שלא לכל אחד ואחת זה מתאים

אני מכירה כמה וכמה זוגות שלא עמו בעומס הנפשי והפיזי גם יחד

לכן חשוב לחדד, זה אפשרי ויש תקופות יפות אבל לא בהכרח קל וזורם

היא כבר בהריון...נראה שהיא רצתה דווקא תמיכה ועידוד כמה זה טוב ולא כמה לא...

עם מה שלא היא בטח כבר תתמודד.

יש לי 2 בנות בהפרש של שנה ושבועיים....

וגם אני קיבלתי את זה די קשה כשהייתי עם תינוקת בת 3 חודשים קטנה וצרחנית ועם עוד אח גדול בן 2.5 מפונק-

הרגשתי ממש לא טוב עם עצמי.

בעיקר בגלל שהתינוקת היתה צרחנית ברמות - כל היום ערה וצורחת כאילו נחרב העולם חלילה... (היא פלפלית וחכמה במיוחד שניסתה לבטא ולהביע את עצמה גם בגיל כזה פיצי)

ומאוד חששתי.

אבל בעלי עודד אותי וחיזקתי את עצמי בחשיבה חיובית וגם התפללתי שהתינוק/ת הבא/ה תהיה יותר רגוע/ה ...

ילדתי כשההבת הקודמת היתה בת שנה ושבועיים והיה לי עדו גדול בן 3.5.

לא אומרת שהיה קל. בכלל לא. במיוחד שהגדולה היתה איתי בבית בחל"ד ולא במסגרת.

אבל ב"ה, אחרי הלידה ואחרי כל ההכנה הנפשית והחשיבה החיובית שעשיתי לעצמי במהלך ההריון- היתה לי חופשת לידה מקסימה ומבורכת! יותר מהחל"ד הקודמת.

ועכשיו הן 2 חברות טובות! יכולות להעסיק את עצמן מעולה וזה כייף!

וזה חברה לכל החיים.

גם לי יש אחות שקטנה ממני בשנה בדיוק וזה כ"כ כייף ככה... תמיד היינו אחיות טובות וחברות טובות!
 

אני לא השתמשתי בעגלת תאומים. סתם מסורבל בשבילי....

ילדתי אותן בחורף כך שלא יצאנו הרבה וכשיצאנו הגדולה כבר ידעה ללכת והלכה לצידי או שנעזרתי בבעלי/ אחות וכד' ולקחנו ב-2 עגלות!

החודשים הראשונים/ השנה הראשונה מאתגרים במיוחד ותשתדלי לקחת עזרה ממי שאת יכולה...

אבל אח"כ זה כבר ממש כייף!

בהצלחה

ולקחת את הקשיים (אם יהיו) באיזי. להנמיך ציפיות  מעצמך למינימום.

ממרחק של זמן אני זוכרת רק את הטוב (אצלי הפרש של 11 חודשים, בהפתעה מוחלטת, לפני שהספקתי לחשוב על מניעה מה ואיך)

בהתחלה היה מאד קשה, אבל זה אפשרי ובהמשך זה מדהים.

הרבה כוח!

תמיד יהיו אתגרים והתמודדויות- וכמובן אושר גדול מאוד

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...