ההריון והלידה לא הורסים את הגוף.

גוף האישה, על כל מערכותיו בנוי בצורה מופלאה ומתוחכמת כדי לאפשר הריון ולידה.

נכון שרצפת האגן, למשל, צריכה שיקום אחרי לידה, אבל זה חלק ממערכות הגוף שצריך לתחזק.

גם גבר שלא יולד צריך לתחזק את הגוף שלו.

הגבר לא תלוי במה?

תראי, יש הרבה מצבי סכנה בחיים. גם תינוק עם דלקת ריאות זה סכנה. וגם לנסוע היום בכבישים זה סכנה.

ככה זה, איך אומרים?

אף אחד לא יוצא חי מהעולם הזה

לזה הכוונה

לגבר בסופו של דבר כי מי בהריון ויולדת נכון האישה

http://www.daat.ac.il/daat/refua/yeshiva5-b.htm

ולא התכוונתי לאף דבר מעשי

זו היתה הרגשה אישית שלי

בבקשה כל אחת לשאול רב

ולבסס השקפה נכונה בנושא

מהו מצב מסוכן

מה ההיבטים בנושא

הוא מאוד נגד

מניעה

שכנראה השתמעה מדברי בטעות

האם כל אישה בהריון אוטמטית נכנסת לקטגוריה של סיכון??

בלידה- מפתח יולדת בידי הקב"ה, לכן אנחנו תלויות בידיים שלו.. על כל המשמעויות של זה.

ולכן הגיוני לברך הגומל, ולהודות

אני לא רואה את ברכת הגומל כאיזשהו אקט לאסון שנמנע מאתנו

אלא כהודיה על כך שהקב"ה עזר וסייע

לא שלידה היא אסון, ומודים על זה שנחסך מאתנו אסון..

אלא על הנס העצום שה' סייע לנו בו!

כשיש לידה זה סיכון תמיד! לא משנה למי. גם למי שאין רעלת או כל דבר מסוכן אחר.

ומי שיש לו סכרת והוא לא בהריון? (הבנתם את החוסר קשר?)

אפשר לומר שלידה יותר מסוכנת מהריון. אבל גם הריון מכניס אותך לקבוצת סיכון. יותר קטן, עם זאת - סיכון.

אם הלידה זה סכנה וודאית (הקב"ה נמצא למראשותיה של היולדת, וכו', אפשר למצוא הרבה מקורות לזה והתייחסות לזה אבל אין לי כח למצוא..וגם לא זמן מיותר..) 

וההריון זה סיכון לא וודאי- כלומר, סיכון מאד מאד נמוך..אז כנראה שאפשר להוציא את זה מהעניין של סכנה.

כמו שאומרים- הריון זה לא מחלה... 

הריונות קלים ולידות קלות לכולן!

על מעוברת לא מחללים שבת...היא גם לא יכולה לאכול ביום כיפור..

על יולדת כן והיא כן אוכלת..

סתם דוגמאות שממחישות שיש הרבה הבדל בין הריון ללידה בעניין הסכנה.

והיא צריכה שיתחשבו בה באוכל שמתחשק לה

והמשכב קשה לה

הכל ע"פ המקורות

שצריך לדעת- צריך קודם להגיד לה שצום (זה לגבי יו"כ ותשעה באב...) ורק אם פניה משתנות מותר להביא לה לאכול וכו'... לא כמו מישהי שכורעת ללדת שבכלל מעל כל זה...

לדוגמא רעלת הריון

ולכן ההלכה אומרת שבמקרה וההריון מסכן את האמא , האמא קודמת לעובר

ובכללי אומר, ברור שהריון ולידה זה מסוכן, זה סיכון מסוים....

להביא ילדים זה מסירות נפש, על כל המשתמע

בכל דבר יש סיכון.. 

והסיבה היחידה לברך הגומל אחרי לידה זה שזה דומה לחולה שיש בו סכנה.

וגם בעניין צניעות יש דרכים לנהוג,

למשל לברך מאחורי המחיצה כשהגברים שומעים אך לא רואים

אני מבינה שיש הנוהגים שלא,

אך מכאן ועד לעשות את זה הלכתחילה?

פעם היה איזה מקרה של נער שעצר טרמפים ונחטף. אח"כ כל בני הנוער חששו לתפוס טרמפים. הרב אבינר כתב מאמר שמבחינה סטטיסטית הסיכוי שיקרה משהו הוא נמוך. לכן אין עם זה בעיה הלכתית.

אם כמעט כל יולדת היתה נפגעת או נפטרת מהלידה, יכול להיות שהיתה עם זה "בעיה" של ונשמרתם לנפשותיכם. ב"ה זה לא המצב (ולא הגיוני שהקב"ה יברא כך את העולם ויצווה על פרו ורבו)

נכון שההריונות מחלישים ושוחקים את הגוף, אבל גם הזקנה עושה את זה...

למה כל כך הרבה בודקים אותנו?

בגלל זה.

לא *כל* הבדיקות הן כדי לדעת מה עם העובר. הרבה כן, כמו שכתבת, אבל יש גם בדיקות שתן ולח"ד לרעלת הריון ויש בדיקת סכרת הריונית, ואולי עוד איזו אחת ששכחתי.

וודאי לא יותר ממה שתזונה לא מאוזנת הורסת אותם.

הם מחלישים את המערכת ואח"כ תפקידך לחזק אותה.

לסרטן השד, סרטן השחלות, ועוד כמה סוגי סרטן 'נשיים'.

(גם כל חודש של הנקה, אגב).

אישה שהרתה וילדה והיניקה כמה ילדים יש לה הגנה מצטברת יפה מאוד, והיא בסיכון נמוך בהרבה מאישה שלא הרתה.

הקב"ה תכנן את גופנו כך שיתאים לשאת ולהזין תינוקות, וזה מה שהמערכות בגוף מצפות לו, וכך הן פועלות במיטבן ונשמרות.

שד של אישה שעוד לא הרתה הוא עדיין לא בשל, ויש לזה משמעות כשקובעים כל מיני פרוצדורות רפואיות בעת הצורך - שהשד עוד לא בשל וחשוף הרבה יותר לסכנות.

כתבת יפה ונכון!

זה פשוט להפך. לבניין שלם של גוף האישה יש צורך בהריונות לידות והנקות. הם לא הורסים אלא יוצרים.

זה שיש גם סכנות - אמת.

הכוונה שהורידים  בולטים (עכשיו קראתי שזה מסוכן)

והרצפת אגן בורחת וצריך פיזיוטרפיה

וכן שרירי הבטן 

וסימני המתיחה.

אני בהריון וחשה סוג ת'

לא מסוגלת לפתוח בקבוק לפעמים להתכופף וכו'

אני מהרהרת

האם זה יעזור לי לחכות שנתיים  לפחות בשביל להתחזק

ושהגוף לא יפול מהעומס..

אנחנו צריכים לשמור על הגוף שלנו במיוחד, אמנם... וחוץ מזה שזה מצב זמני כל האי-נוחות...

ואגב אני חושבת שפעם הנשים היו מחכות לפחות שנתיים בין לידה ללידה, פעם כשההנקה הייתה באמת מונעת ולא היו תחליפי חלב וכו' וכו'...וככה הגוף מתאושש וחוזר לעצמו. 

בגלל זה יש פוסקים שאומרים שאשה לא צריכה לצום את הצומות הקטנים שנתיים מהלידה.. בלי קשר אם היא מניקה או לא. 

מחליט שהכל יעבור בשלום אז הכל יעבור בשלום וכן צריך הרבה תפילות ולידות רק מחזקות את האישה 

http://www.daat.ac.il/daat/refua/yeshiva5-b.htm

אני נחרדת שח"ו ישתמע משהו לא נכון ממה שאמרתי 

וחוזרת בי..

אני תוהה... יש קצת הבדל גם אם לא הורסים את הגוף זה עדיין לא הופך את זה לגורם מחזק...

וזה משהו שגם הדודות המבוגרות שלי תמיד אומרות.

הריונות ולידות מחשלים.

בזמן ההריון הגוף מפריש כמויות גדולות של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון שתורמים לבריאות הלב, מונעים בריחת סידן ועוד תועלות רבות כמו עור זוהר ויפה.

זאת הסיבה שבגיל המעבר אישה ממשיכה לקחת את ההורמונים האלה בגלולות כדי להמשיך ליהנות מתועלתם.

כנראה שזאת גם הסיבה שלעיתים קרובות דווקא נשים שעברו הריונות רבים ניראות צעירות מגילן (מאוד נפוץ בציבור שלנו).

נכון שיש להריון גם תופעות לוואי לא נעימות כמו ורידים בולטים ופגיעה ברצפת האגן, ויש לטפל בזה בדרכים המקובלות.

ב"ה היום גם הלידה היא תהליך בטוח למדי, נלע"ד שאחוז הנשים המתות בשעת לידתן קטן מאחוז האנשים שמתים בתאונות דרכים....

בכל מקרה "ונשמרתם" מתייחס לאיסור עבודה זרה, וגם "חמירא סכנתא מאיסורה" מתייחס לדברים שאת לא צריכה לעשות.  

לעומת זה הריון ולידה הן מתנות שהקב"ה מעניק לנו ברחמיו וברוב חסדיו, ומי שזוכה לכך צריכה להודות לו, ובטח שאין עניין לוותר על כך ולפגוע בשושלת הדורות הניצחית רק כדי לשמור על הגוף הזמני שהוענק לנו.

בעיות ברצפת אגן נובעות גם מיציבה לא אידיאלית, שמפילה את כל משקל הבטן על שרירי רצפת האגן שלא נועדו לשאת אותה. מאוד נדיר לראות בחברה שלנו אדם ששומר על יציבה מיטבית (מי שמחפש מידע אפשר לחפש ביטיוב סרטונים של אסתר גוקהולה שמדגימה איך מגיעים ליציבה שעוזרת לגוף - אבל זה באנגלית).

אז אם היציבה שלנו היא כזאת שמפעילה על שרירי רצפת האגן את משקל האיברים הפנימיים של הבטן - כמובן שבהריון המצב מחמיר... אבל בחברות שבטיות עם יציבה טובה - הריון לא גורר בעיות ברצפת האגן! כלומר לא ההריון הוא זה שבאמת 'הורס' - הוא הורס רק כשהוא מצטרף לגורם הבעיייתי העייקרי שהוא היציבה הבעייתית.

בימינו ששרירי רצפת הגן באופן כללי פחות חזקים וגמישים בגלל שאנחנו יושבות יותר ופעילות פחות, אז דווקא כריעה לא מומלצת מהבחינה הזאת כי היא גורמת ללידה מהירה יותר עם יותר סיכון לקרעים. כדי להימנע מקרעים התנוחה המומלצת היא דווקא על הצד - שאד זה א מהיר, יותר נשלט ועדיין יש חופשיות של המפרקים באגן.

ואמרו לי את זה כמה מומחיות בנושא.

תודה על התשובה היפה

פעם זה היה אכן קורה הרבה יותר לצערנו...

הריון לא הורס את הגוף ולא מכניס לסכנה.

נהפוך הוא:

הריון - זה המצב הכי בריא לאישה. ובלי להיכנס לפרטים רבים (זה יתפוס את כל נפח הפורום...), יש דבר פשוט אחד שאת יכולה לראות על עצמך: שיערך היער הינו מראה המצב הגופני של אדם. כל אחד יודע, שבמצבי חולי ואפילו במתח - השיער נושר.

מתי יש שיער הכי יפה, הכי מלא והכי בריא אצל האישה - כאשר היא בהריון.

בכלל אישה בהריון - זאת אישה במיטבה, היא הכי יפה מבכל נקודת הזמן של חייה. הכי יפה והכי נשית.

כמובן, בזמן ההריון אישה יכולה להרגיש מיחושים שליליים שונים - אך אלה הן נשים שגם לא בזמן ההריון יש להן בעיות, שאולי הן פחות שמות לב עליהם. כי המקרים הללו נובעים ממחסור בויטמינים ו/או מינרלים וביטוי לכך פשוט שונה בהריון ומחוצה לו.

כמובן, בזמן ההריון יכולים להחמיר מחלות מסוימות, אבל הבעיות - מהמחלות, לא מההריון! מדובר במחלות שכבר היו קיימות בגוף האישה.

לעומת זאת, יש גם בעיות שחולפות בהריון או בעקבות ההריון.

ככל שתשמרי יותר על תזונה  ועל אורך חיים בריאים, וככל שתדעי להכיר ובה לבורא על כל מה שהוא נותן לך - כך תרגישי טוב יותר.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

לא נראה שזה מתחזק

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

הלוואי וכן

תעדכני

עם פלטות ומיחמים

@רקלתשוהנ

אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.