להיות אמא..... אשמח לשיתוף מהמקום שלכן..אורי-ה1

קצת משתפכת.. מחילה על האורך..

 

מכירות את זה שאתן קמות בבוקר והמצברוח נאחס..?
מרגישות חסרות משמעות, חסרות חשיבות..
והבית דורש את שלו- שזה אומר הרבה..
סבלנות לילדים, לנקות את זה, לכבס את זה, להתחיל להכין שבת במטבח שנראה שעבר פוגרום..
ואין לכן כוח, הכל נראה כ"כ אינסופי- חיים כאלה מלאים במטלות אינסופיות שאף פעם לא יגמרו..
כי תמיד הבית יתבלגן שוב והילדים יצטרכו את שלהם..
ואתן מרגישות חסרות כוח וחסרות משמעות..
מוכר?

 

אז הבוקר קמתי ככה.. הקטנה התעוררה חצי שעה לפני השעה שבה היא בד"כ קמה ובכתה ובכתה..
ואני רק רציתי להמשיך לישון ולא היה לי כוח אליה..
ואח"כ באו כל המחשבות הנ"ל שכתבתי קודם ונכנסתי לבעסא כזאת שלא ידעתי איך אני יוצאת ממנה..
ופתאום איכשהו ה' יתברך שלח לי כמה סימנים שעזרו לי לראות את הדברים אחרת,
והתחלתי לחשוב על זה- שאנחנו חיים בעולם שכ"כ מעצים את היחיד ואת ההישגיות, 
ובעצם אנחנו שוכחות הרבה פעמים את העיקר ומתבלבלות..
והעיקר מבחינתי זה ההבנה שהשליחות שלי בעולם היא להיות אמא, ושזו שליחות עצומה וזה הדבר הכי חשוב והכי משמעותי שיש!!
ואני לא צריכה להיות איזו רבנית או אשת עסקים מצליחה או לא יודעת מה כדי להרגיש משמעותית,
כי באמת שהעבודה היומיומית האינסופית הזו שאני כל הזמן עושה- היא הדבר הכי משמעותי שיש!
הכביסות והטיפול בילדים- זו גבורה יומיומית, זו נתינה כ"כ גדולה!!
ופתאום התחיל קצת לחזור לי הביטחון והכוח להכל.. כי הבנתי שאני לא צריכה לחפש את המשמעות במקומות רחוקים,
אלא באמת המשמעות הכי גדולה היא לעשות את התפקיד העצום הזה שאני עושה יום יום בכזו מסירות ובלי (כמעט) אף אחד שאומר תודה- וזה להיות אמא. על כ-ל מה שזה כולל... (שלא נדבר על 8 החודשים שאני כבר סוחבת בתוכי חיים חדשים וכמה מאמץ והשקעה זה דורש ממני.. וזה כאילו הכי טבעי בעיני שאני עושה את זה.. וזה בכלל לא..)
 

קיצר, הייתי שמחה אם נשים שמרגישות כמוני ישתפו מהמקום שלהן ויגידו מה עוזר להן להרגיש את המשמעות שבלהיות אמא, מה נותן להם כוחות ביומיום.. 
כי באמת אני מאמינה במה שכתבתי אבל מצד שני זה מאוד קשה להצליח כל הזמן להרגיש את זה, במיוחד בגלל שהשגרה כ"כ שוחקת, ושהעולם מסביב משדר שמשמעות אמיתית נמצאת בדברים אחרים ויש לו פרמטרים אחרים להצלחה בחיים..
 

ואסיים במילות טפיחה על השכם לכל הנשים היקרות שממלאות את תפקידן בכ"כ הרבה מסירות-

אמהות ישראל הצדיקות- אתן אלופות!!! כל אחת מכן היא בנאדם מדהים וכל הכבוד לה על כל העשייה שלה!
 

את מקסימה! תודה על השיתוףהעוגב
עוד לא אמא, אבל גם אותי הצלחת לחזק
מהממת שכמוך!טוווליי
תודה ששיתפת, אלה מחשבות שמלוות גם אותי בזמן האחרון..

לי נותן כוח להסתכל על המתוקי שלי שמח ומשתובב ופשוט להנות מזה שב"ה זכיתי לילד בריא ושמח שבע"ה יהיה ירא שמים ויתרום לעמ"י!

לפעמים בענין הזה קשה לעשות סדר עדיפויות נכון, העולם שבחוץ כלכך מרגיל אותנו שהשאיפה היא קריירה ושם המימוש העצמי והאושר שלנו.
אני מאמינה שאישה כן צריכה לעסוק במה שהיא אוהבת ולהשקיע כדי להשיג את המטרות והשאיפות גם בתחום הקריירה, אבל כל הזמן לזכור שהבית יותר חשוב. בשלב הזה שהילדים עוד קטנים כלכך משמעותי להיות איתם, בנחת, לשים. לב להתפתחות שלהם והאם הם שמחים.

הלואי שנוכל להרגיש משמעות אמיתית בתפקידנו כנשים בישראל ולזכור את החשיבות הגדולה של זה גם בזמני עומס וקושי!
אני חושבת ברגעים כאלו על אמא שליאנונימי (2)

שחוותה חיים קשים הרבה יותר ממני,

ומקיימת בכל הווייתה את הפסוקים הנפלאים הללו: (משלי ל"א)

 

י  אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
יא  בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ;    וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.
יב  גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע--    כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.
יג  דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים;    וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
יד  הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר;    מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.
טו  וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ;    וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.
טז  זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ;    מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
יז  חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ;    וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.
יח  טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ;    לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
יט  יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר;    וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.
כ  כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי;    וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
כא  לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג:    כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.
כב  מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ;    שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
כג  נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ;    בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.
כד  סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר;    וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
כה  עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ;    וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.
כו  פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה;    וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.
כז  צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ;    וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.
כח  קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ;    בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.
כט  רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל;    וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
ל  שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.
לא  תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ;    וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.  {ש}

תודה לך!אנונימי (3)
אני בחרתי להיות אמא במשרה מלאה, ומשתגעת מהשאלה- את לא עובדת?
אני לא עובדת?? אני עובדת במקצוע הכי קשה אבל הכי חשוב והכי מספק!
נכון שאת עובדת במקצוע הכי קשהאנונימי (4)

אבל  נשים שעובדות מחוץ לבית משרה מלאה עובדות (לדעתי) יותר קשה!

(אם הן לא עושות לעצמן הנחות ומתקתקות בית, בישולים, כביסה, ילדים...)

כי הן משתדלות להספיק אחרי המשרה מחוץ לבית את מה שאישה שנמצאת בבית עושה כל היום!

 

 

 

 

 

 

 

סליחה על הניצלוש..

והלוואי והייתי יכולה לעבוד בחוץ פחות ממשרה מלאה ולהישאר יותר בבית!  

לא אפשרי לנו!

אני לא מזלזלת באלה שעובדות בחוץאנונימי (3)
ואני בטוחה שזה קשה ומאתגר, ולא באמת התכוונתי שמה שאני בחרתי לעשות זה הכי קשה, אבל הזלזול באלה שבוחרות להישאר בבית (או כך לפחות אני מרגישה, כאילו אני פחותה מאחרות) כאילו החיים בבית הכי ורודים זה לא נכון.
בזמן שאישה אחרת בעבודה אני עם הילד/ים בבית וזה משרה מלאה לכל דבר. זה לא רק כביסה ובישולים וכו'.
וזה לא שהכסף גודל לנו על העצים, ממש לא, אבל בחרתי בסדר עדיפות אחרת.
ממשיכהאנונימי (3)
ובסך הכל ניסיתי לעודד את עצמי לעומת התגובות שאני מקבלת, אז את לא חייבת לקחת את זה ממני..
את צודקת וכל הכבוד לך ולא באתי להקניט!אנונימי (4)

אבל בכ"ז-

אם זה ילדים קטנים- יש שעות שהם ישנים ואת יכולה לעשות המון (אני רואה את זה כשאני בחופש בבית)

ואם הם גדולים- אז הם לפחות חצי יום במסגרת.

 

 

 

אני גם לא יכולה לבחור באפשרות כמו שלך כי רק אני עובדת והמשכורת היא בעיקר ממני!!

 

 

בהצלחה לך והרבה עידוד! 

את יכולה לטפוח לעצמך על השכם!אנונימי (5)

את באמת עושה - גם עבודה קשה, גם עבודת קודש חיוך.

 

לא כל אחת מסוגלת להיות פנויה נפשית ורגשית לתינוק ולפעוטות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

 

לפעמים יותר קל להתמודד עם להתלבש, לצאת, לפגוש עמיתים לעבודה וכו', כל מה שכרוך ביציאה לעבודה, ואז להתמודד עם מפגש עם הילדים שלך במשך כמה שעות מצומצם ביום.

 

ובואי לא נשכח שלגדל תינוק, ואח"כ פעוט בבית, לא אומר שיושבים רגל על רגל, או שאת יכולה לתקוע את התינוק בלול ולהשתולל עם נקיון ובישול כמה שבא לך.

הלוואי והייתי יכולה לפחות להאריך את החופשת לידה הכ"כ קצרהמנסה לעזור

ולהישאר עוד קצת "אמא" בבית...

 

עצוב

 

תודה לכן על העידודים אנונימי (3)
היתה תקופה שניסיתי להשאר עם הפעוטה בביתאנונימי (7)
אחרי חודשיים חזרתי לעבודה!
למה?
כי לא הייתי יולדת בחןפשת לידה, הייתי אמא במשרה מלאה וזה קשה ומעייף והסיפוק הוא יות "אמוני".
בעבודה הערכה כלפייך חזקה יותר, גלויה- אנשים באים אומרים תודה, את מרגישה משמעותית.
קצב החיים מובנה. קמים בבוקר מתקתקים את הילדים החוצה, עבודה ( ברור מה עושים שם כן..) חוזרים עייפים אך מרוצים,הילדים גם חוזרים מהצהרונים, את על הספה ממוטטת נותנת להם לראות קצת סרטים לשחק בלגו מידי פעם מריבות, ארוחת ערב מקלחות לישון.

אמא במשרה מלאה זה אומר לקום איתם ברוגע להאכיל אותם לנקות, לשחק, לשיר, לרקוד, לספר סיפורים, לצייר ציורים, שוב אוכל, לשים אותם לישון ואז במנוחת הצהריים שלהם מהר להספיק להפעיל מכונה לתלות את הרטובה לקפל להכניס לסדר להכין ארוחת צהריים חמה לארגן אופס והיא כבר התעוררה. בשתיים לאסוף את כולם והנה שוב הבית חוגג ואת מפשרת מגשרת מצחיקה משמחת..
כי את הרי האמא המושלמת, עקרת בית. בשביל זה את לא עובדת כדי שלא יהיו תירוצים להתגנב למיטה או לשבת על הספה.. ואז ארוחת ערב ומקלחות.
ואוף איזה עייפות מהבוקר רק עבדתי!
בעבודה שהיא משעממת! שהיא לא מתגלמת כספית ומה עשיתי? החלפתי טיטולים, שרתי 100 שירים ומליון משחקים...
ואז את פוגשת מישהי בגינה ואומרת אני עקרת הבית היא מסתכלת עלייך בכזה מן זלזול ובעדינות אומרת "מה את עושה כל היום?"

הנה אני, אישה שניסתה גם וגם.
יותר קל(!!!!!) לעבוד מחוץ לבית.
ופשות הן לא ממד לעקרת בית, כי רשמיתזה זמן של "מנוחה" ההרגלים וסדר החיים משתנים ומתגמשים כי זה תקופה, זה לא החיים עצמם.

ברור שאמא עובדת בסופו של דבר לא מוציאה מעצמה את ה"הכי טוב" לא בבית ולא בעבודה.

ודבר אחרון, אני יודעת שמציאות החיים היא שהרבה נשים בכלל לא בחרו בסיטואציה הזו והן עובדות כי חייב. אבל. אבל. לילדים הכי טוב שאמא בבית!

כתבתי את המגילה הזו כי משג אותי איך הטוב והרע השחור והלבן מתערבב. הלו!!! הלוואי וכולן היינו נשארות בבית. פתאום נהיה שהכי טוב והכי כדאי לעבוד ומי שנשארת בבית זה סתם.
אז אולי הפוך????
ואין שום בעיה להגיד אני עובדת אבל הכי אידאלי היה שלא אעבוד. התרבות המערבית שרפה כל חלקה טובה.
אני מעריכה ומעריצה כל אם שבחרה בילדיה במקום הראשון ומסוגלת לגדל אותם בחום ואהבה.
אני ניסיתי, ולא הצליח לי. כי יש לי נפש של ציפור אני חייבת עבודה.. צריכה להתלבש יפה לצאת לחברת מבוגרים, לקבל מחמאות.
חבל, יש ילדים שחווים הורות טובה יותר.
חיזקת!אנונימי (3)
ומאחלת לך שתצליחי להרגיש שלמה עם מה שאת עושה.
לא כולם ככה- כמוך....מנסה לעזוראחרונה

יש נשים שהיו שמחות להישאר בבית ואין להם אפשרות כזאת!
או להפחית שעות...

ואי אפשר.

 

לא כולם חייבות את ה"לצאת החוצה" הזה שאת מדברת עליו!

 

אני למשל הייתי שמחה לחצי משרה או לפחות 75% משרה ולא משרה מלאה. אבל זה לא אפשרי לנו...

 

וב"ה על מה שיש!חיוך

אני עונה על השאלה הזאתאנונימי (6)

כן אני עובדת בX משרות מהבית (תלוי במס' הילדים) 24 שעות * 7 ימים בשבוע..

מעריצה נשים שנשארות בבית עם הילדיםאנונימי (8)
אני מאריכה את חופשת הלידה שלי עמה שרק אפשר, והייתי מאוד רוצה להאריך יותר, אבל כרגע לא מתאפשר.
אבל ברור לי שאמא שנשארת בבית עם הילדים עושה את הדבר הכי נכון עבור המשפחה שלה, וזה ממש לא קל.
חבל שהעולם שלנו כזה הפוך שלא יודעים להעריך את הדבר הכי אמיתי...
עוזר לירק אמונה

כשהבת שלי רואה אותי מתי שהיא חוזרת מהמטפלת ואומרת אמא

הנה באו לקחת אותי

שיתוף שלי מהמקום ההפוךאמאשוני
כל היום להיות בעבודה, מהבוקר עד הערב, לחזור כשהילדים ישנים, הבית על גלגלים,
הילדים במסגרת בוקר, צהרון ופעמיים בשבוע גם בייביסיטר אח"כ...
פעם בשבוע לאסוף את הילדים, שניהם מנסים להשלים הכל בו זמנית, ואני לא מבינה כלום, תוך כדי מנסה לסדר טיפה את הבית שיהיה איפה לעבור, איפה לשבת לאכול,
אחרי שעתיים הראש נפוח, מנסה גם לארגן ארוחת ערב תוך כדי לנסות להתייחס אליהם במקסימום,
הקטנה מקבלת מכה, מתעצבת וקוראת בקול חלש: אבא, אבא.
אני קוראת לה, בואי אמא תביא לך נשיקה, והיא עונה: אני רוצה את אבא...
מגיע הערב, הולכים לישון, קצת נחה, קצת שומעת את בעלי, אחרי כמה דקות מאבדת את הריכוז והולכים לישון קמה לעוד יומיים מחוץ לבית עד שישי-שבת.
שבוע חדש מגיע שלא שונה מקודמו.
מתגעגעת להריח, להרגיש את הבית,
לראות את המדבקה שהילד קיבל בגן במציאות ולא רק בתמונה, לשאול איך היה היום בגן ולא איך היה אתמול,
רוצה שהקטנה תביא נשיקה על לחי אמיתית ולא לפלאלפון,
לבשל, להרגיש, לחוות...
זאת תקופה זמנית ככה?אנונימי (4)


מזכירה לי דברים שאמר הרב של הורי בחו"להמטיילת בארץ
אישה בקהילה לפני יום כיפור התלוננה על כך שבשל הילדים הקטנים שלה היא איננה יכולה ללכת לתפילות במניין. הרב שאל אותה האם בצום כאשר את מטפלת בילדייך, מאכילה מחליפה משחקת איתם וכו' את עושהסו בצורה מוצלחת וטובה? האישה אמרה שכן. אז הרב ענה לה, שתראה ותשמח בכך שאת עבודתה כאם שזה התפקיד שלה ביום הזה היא עושה בצורה טובה ומושלמת ואילו הוא שתפקידו להתפלל אינו יודע האם עשה זו באמת בצורה טובה ומושלמת.
פשוט הזכרת לי את הסיפור הזה שהורי מספרים לנו.
וואו!! תודה לךתף
שאת אומרת דברים כל כך נכונים שכל אמא צריכה לזכור
מי לא מכיר?...יעל -ND

אבל כל זה זמני, וזה יעבור, והילד שלך - זה לתמיד...

כל כך מזדהה, עם כל מילה ומה שעזר לי השבועאם+7

היה שנסעתי לנופש אמהות ואחת מנשות הצוות יצאה מגדרה כששמעה כמה ילדים יש לכל אחת מאיתנו. וחזרה ואמרה: אתן אלופות, אני מצדיעה לכן ועוד כל מיני מילים תומכות ומעריכות.

והאמת- זה נתן לי המון!!

פתאום אמרתי לעצמי:  את אלופה, את אלופה אלף פעמים! אין עלייך!

 

גם כמובן הנופש זה העצמה, לראות כמה אנחנו חסרות ליקרים לנו.

להיות אמאאנונימי (9)
יצירת חיים . שותפות עם הקב"ה. מתוך כך ממילא חיבור עצום עם ה'. בנייה של עמ'י.
אני מרגישה שמה שממלא אותי שמחה. זה הקפיצות הקטנות בהתפתחות של הילדים. חלקן באות בטבעיות וחלקן במאמץ תפילות והשתדלות גדולה.
וכל הישג וכל התקדמות הם שמחה ככ גדולה שממלאת לי את הלב ונותנת לי כח לתת עוד.

אני רואה את תפקיד האימהות כהורדת חיים לעולם. אבל אחר כך כמלווה. מלווה את תהליך הצמיחה של כל ילד. מהמקום שבו הוא נמצא.
אני מאד משתדלת שהליווי יהיה מכוון.
כאילו ...כל ילד שט בספינת החיים שלו ואני מידיי פעם צריכה לעזור לו לכוון את ההגה. לכיוון שבעלי ואני ביחד עם הצוות החינוכי שמשתתף איתנו בתהליך ההתפתחות של כל ילד שלנו חושבים שהוא נכון לו.
ממילא אני תופסת את הבית כאמצעי המשרת מטרה.
צריך שתהיה סביבה נקייה מסודרת ונעימה לשהות בה
כדי להתפתח. אז בוודאי שאטאטא ואסדר. ואדאג שלכל דבר יהיה את מקומו הקבוע בהגדרה. אבל בגבול המשרת מטרה. כלומר אם השמיכה בחדר השינה לא תהיה מקופלת בבוקר זה לא ככ יטריד אותי. אבל ... אם המטבח לא יהיה נקי . אז זה מאד יפריע. צריך להשתמש בו . הוא מקום המפגש של כולם בבית. בהחלט אדאג שיהיה בו נעים.
כנ"ל לגבי כביסות. אם הכביסה לא מקופלת ועומדת בעריסה גדולה באופן מסודר עד לטיפול בה פעם בשבוע . זה לא יטריד אותי. הבגדים ריחניים ונקיים. אבל אם הכביסה תהיה מלוכלכת זה יטריד. כי אין אפשרות להשתמש בה. אני חושבת שסדרי העדיפות האלה ונקודת המוצא הזו. גורם לי למצוא יותר זמן פנוי. ויותר סיפוק וכיף להיות בבית ולהתפנות לצורכי הילדים.

אני מקדישה לילדים זמן. אבל מצד שני נעזרת בהם. לצורכי הבית. מתוך הבנה שגם זה בונה אותם. גם כשלא רוצים לסדר את החדר. אני מבקשת שיסדרו. אבל לא מתרגשת כשלא משתפים פעולה. אלא מחכה לרגע נכון. ויש כמה כאלה ביום. " תוכל לצאת לשחק עם החברים ב4 כשהחדר יהיה מסודר. " לא משתף פעולה מוסיפה תזכורת " החבר יגיע . ויצטרך לחכות אם לא תסיים לסדר.". בד"כ משתף פעולה.ואם לא משתף פעולה החבר מחכה . והילד מסדר . (הפעם) ובפעם הבאה לומד שכדאי לו לסדר בזמן. כי הוא מפסיד זמן משחק.

אני נהנית מגידול הילדים מאד מאד. מרגישה שליחות. ואחריות. מצד שני אני מזכירה לעצמי שאני רק שותפה... של ריבונו של עולם... והוא יחליט מה יהיה מסלולו ועתידו של כל אחד מהם. וכל מה שאני יכולה לעשות... זו השתדלות.

נהנית מכל רגע עם הילדים בבית. יוצרת להם עניין. משחקים .ספרים. ופעילויות. וזה ממלא אותי. משמח אותי לראות אותם משתפים פעולה. ממש.
יותר מזה . אני כל הזמן חושבת לעצמי. אם לא הייתי עם הילדים בבית מישהי אחרת היתה נהנית מההתפתחות שלהם ואני הייתי מפסידה את זה.
ואז עולה לי מחשבה אחרת וההכרה של קשר אמא ילד מתחדדת. ייתכן שאם הילד היה במעון או במסגרת מי שמטפל בו לא היה שם לב בכלל להתפתחויות הקטנות האלה שאותי ככ מרשימות. כי יש קבוצה .ובקבוצה נמדדים לפי הקבוצה ופחות לפי התקדמות אישית. יש השוואה. אצל אמא כל אחד הוא יחיד ומיוחד. והשמחה היא על ההברה הראשונה שיוצאת והאם הפעם ירד מהשטיח כשזחל על הגחון או שייקח עוד כמה ימים. וכשלומד להגיד מילים. כל מילה חדשה ממלאת את הלב.
כשמצליח להכניס מקלות ארטיק לקופסא. אני ממש שמחה בהצלחתו. כשמצליח להיעמד . המחשבה שרצה בראש מה עוד אוכל לעשות כדי לקדם אותו להליכה. וכו אני חושבת גם במעונות משקיעים מחשבה מה יהיה טוב לילד. ואיך לקדם.
אבל זה בכל זאת שונה.

מסיימת ואומרת שאני מצדיעה לכל האימהות העובדות שמצליחות גם להיות עם הילדים ולשמוח בהם. ולקדם. וגם לטפל בבית ולעבוד בחוץ. כשעשיתי את זה הרגשתי שאני לא נותנת את המקסימום של עצמי בשניהם. וההרגשת הסיפוק בסוף יום היתה לי מועטה.
אני מקבלת את ההנחה שאנחנו שונים זה מזה. ואצל כל אחת זה אחרת.
מדהימהאיטה

ואיך שזה מתחבר... אני בבית עם קטן בן 3.5 חוד ושלושה גדולים. מאוד קשה לי שאין לי הערכה והכרת תודה. אנשים אומרים אה את בבית איזה כייף לך וחושבים שאני קמה בעשר בבוקר ולא עושה כלום עד האיסוף. אני באמת לא מספיקה הרבה - כל יום יש משהו אחר וגם לצערי לא מצליחה תמיד להיות שמחה וכייפית עם הילדים - אבל מנסה... הרבה באמת לא רואה את המשמעות בלהיות אמא - כן מאוד חזק לי כשהבן שלוש שלי קם או מחפש אותי או רואה אותי לאחר מספר שעות יש לו כזה חיוך ענק על הפנים ממיס אותי כל פעם מחדש. או כשהבן עשר שלי בא ונותן לי חיבוק נשיקה או כשהבן שבע נכנס אלי למיטה ונותן לי לחבק אותו למרות שכל הזמן אומר שלא אוהב חיבוקים - זה שווה הכל. הגילויי אהבה האלה נותנים כוח להמשיך הלאה... אני מאוד מעריכה נשים שמצליחות לעבוד ולהרים בית כמו שהן רוצות. 

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

האמת בתור אמא שכן נוכחת בדרך כלל בחוץלפניו ברננה!
אם זה מה שהשכנה שלי הייתה מחלקת בחוץ הייתי מתבאסת עליה שהיא מנקרת עיניים..
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevoraאחרונה

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילהאחרונה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמהאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הארץ ענקית ומלאה מקומותהשקט הזה

אם רק תפרטי קצת מה הקריטריונים שלכם בטוחה שתקבלי פה המון הצעות.


למשל היישוב חשמונאים- שייך למועצת  בנימין אבל נמצא בתוך הירוק

היישובים נוף איילון, שעלבים, מבוא חורון קרובים למודיעין וקהילתיים

ברמלה יש גרעין תורני חזק

במודיעין בשכונות החדשות יש הרבה קהילות של צעירים

בכרמי גת יש הרבה צעירים, בכרמי הנדיב בקריית מלאכי נבנות ממש קהילות חדשות- חברים שלנו גרים שם ומרוצים ממש

לא מכירה לעומק אבל אולי אזור יד בנימין


בקיצור- תכתבי מה הקריטריונים וננסה לעזור.

כשאין משפחה- קהילה חזקה ותומכת זה דבר חשוב ומשמעותי מאד!!

מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.
בדיקת הריוןמחכה להריון

אני 3 ימים לפני מחזור עם בחילות כבר 3 ימים ישר שקמה בבוקר

מישהי רואה פס ממש ממש חלש?

אני חושבת שיש משהו 😁אחת כמוני
דיי הלוואימחכה להריון
אני מזה במתח לא יודעת אם לשמוח בנתיים 😄
בטח לשמוחמצברוח

כן! ממש רואים חלש,חלש יש למה לקוות בעזרת ה'!🤣

 

יאאא תודה רבהמחכה להריון
אני אעשה מחר שוב בדיקה ואעדכן 🙏
תעשי שוב על הבוקר עוד יומיים.. בהצלחה! ❤️ תעדכניהרמה
אני לא רואהפרח חדש
רואה פס ממש חלשעם ישראל חי🇮🇱
בשעה טובה ❤️
לא רואהבת.
אני רואההשאלת היריון
לא יודעת כברמחכה להריון

לא נראה שזה מתחזק

אני לא רואה פספרח חדש

אבל אולי זה משהו שלא רואים בתמונה

הכי טוב זה לעשות בדיקת דם.

חיבוק ובשורות טובות בעז"ה!

כןמחכה להריון

מאוד מאוד חלש לא רואים בצילום

אחכה לראשון לעשות בדיקת דם

אמן תודה רבה ❤️

זה עוד ממש מוקדםאחת כמוניאחרונה

הלוואי וכן


תעדכני

מחפשים בית גדול לשבת משפחתיתאמא טובה---דיה!

ביישוב לא רחוק  מירושלים.

 

למישהי יש רעיון?

 

מה הכוונה בית גדול? להשכרה? כמו וילה?רקלתשוהנ
יש במיצד וילהרקלתשוהנ

עם פלטות ומיחמים

יש לך את המספר שלהם?אמא טובה---דיה!
לא שמרתי, אבל זה הםרקלתשוהנ
חן במדבר במצפה יריחו- יש שם מתחם אירוחיעל מהדרום
ירושלים עצמה רלוונטי?עוד מעט פסח
אם כן כתבי לי בפרטי.
יש בהר שמואל כמה לדעתיתהילה 3>
גבעת זאב רלוונטי?יהלומה..
בסוף סגרנו במיצד, תודה רבה לכולן!אמא טובה---דיה!
לא בטוחה שבאותו בית ששלחתאמא טובה---דיה!אחרונה

@רקלתשוהנ

אימא שלי סגרה והיו לה כמה מספרים משם.

אולי יעניין אותך