להיות אמא..... אשמח לשיתוף מהמקום שלכן..אורי-ה1

קצת משתפכת.. מחילה על האורך..

 

מכירות את זה שאתן קמות בבוקר והמצברוח נאחס..?
מרגישות חסרות משמעות, חסרות חשיבות..
והבית דורש את שלו- שזה אומר הרבה..
סבלנות לילדים, לנקות את זה, לכבס את זה, להתחיל להכין שבת במטבח שנראה שעבר פוגרום..
ואין לכן כוח, הכל נראה כ"כ אינסופי- חיים כאלה מלאים במטלות אינסופיות שאף פעם לא יגמרו..
כי תמיד הבית יתבלגן שוב והילדים יצטרכו את שלהם..
ואתן מרגישות חסרות כוח וחסרות משמעות..
מוכר?

 

אז הבוקר קמתי ככה.. הקטנה התעוררה חצי שעה לפני השעה שבה היא בד"כ קמה ובכתה ובכתה..
ואני רק רציתי להמשיך לישון ולא היה לי כוח אליה..
ואח"כ באו כל המחשבות הנ"ל שכתבתי קודם ונכנסתי לבעסא כזאת שלא ידעתי איך אני יוצאת ממנה..
ופתאום איכשהו ה' יתברך שלח לי כמה סימנים שעזרו לי לראות את הדברים אחרת,
והתחלתי לחשוב על זה- שאנחנו חיים בעולם שכ"כ מעצים את היחיד ואת ההישגיות, 
ובעצם אנחנו שוכחות הרבה פעמים את העיקר ומתבלבלות..
והעיקר מבחינתי זה ההבנה שהשליחות שלי בעולם היא להיות אמא, ושזו שליחות עצומה וזה הדבר הכי חשוב והכי משמעותי שיש!!
ואני לא צריכה להיות איזו רבנית או אשת עסקים מצליחה או לא יודעת מה כדי להרגיש משמעותית,
כי באמת שהעבודה היומיומית האינסופית הזו שאני כל הזמן עושה- היא הדבר הכי משמעותי שיש!
הכביסות והטיפול בילדים- זו גבורה יומיומית, זו נתינה כ"כ גדולה!!
ופתאום התחיל קצת לחזור לי הביטחון והכוח להכל.. כי הבנתי שאני לא צריכה לחפש את המשמעות במקומות רחוקים,
אלא באמת המשמעות הכי גדולה היא לעשות את התפקיד העצום הזה שאני עושה יום יום בכזו מסירות ובלי (כמעט) אף אחד שאומר תודה- וזה להיות אמא. על כ-ל מה שזה כולל... (שלא נדבר על 8 החודשים שאני כבר סוחבת בתוכי חיים חדשים וכמה מאמץ והשקעה זה דורש ממני.. וזה כאילו הכי טבעי בעיני שאני עושה את זה.. וזה בכלל לא..)
 

קיצר, הייתי שמחה אם נשים שמרגישות כמוני ישתפו מהמקום שלהן ויגידו מה עוזר להן להרגיש את המשמעות שבלהיות אמא, מה נותן להם כוחות ביומיום.. 
כי באמת אני מאמינה במה שכתבתי אבל מצד שני זה מאוד קשה להצליח כל הזמן להרגיש את זה, במיוחד בגלל שהשגרה כ"כ שוחקת, ושהעולם מסביב משדר שמשמעות אמיתית נמצאת בדברים אחרים ויש לו פרמטרים אחרים להצלחה בחיים..
 

ואסיים במילות טפיחה על השכם לכל הנשים היקרות שממלאות את תפקידן בכ"כ הרבה מסירות-

אמהות ישראל הצדיקות- אתן אלופות!!! כל אחת מכן היא בנאדם מדהים וכל הכבוד לה על כל העשייה שלה!
 

את מקסימה! תודה על השיתוףהעוגב
עוד לא אמא, אבל גם אותי הצלחת לחזק
מהממת שכמוך!טוווליי
תודה ששיתפת, אלה מחשבות שמלוות גם אותי בזמן האחרון..

לי נותן כוח להסתכל על המתוקי שלי שמח ומשתובב ופשוט להנות מזה שב"ה זכיתי לילד בריא ושמח שבע"ה יהיה ירא שמים ויתרום לעמ"י!

לפעמים בענין הזה קשה לעשות סדר עדיפויות נכון, העולם שבחוץ כלכך מרגיל אותנו שהשאיפה היא קריירה ושם המימוש העצמי והאושר שלנו.
אני מאמינה שאישה כן צריכה לעסוק במה שהיא אוהבת ולהשקיע כדי להשיג את המטרות והשאיפות גם בתחום הקריירה, אבל כל הזמן לזכור שהבית יותר חשוב. בשלב הזה שהילדים עוד קטנים כלכך משמעותי להיות איתם, בנחת, לשים. לב להתפתחות שלהם והאם הם שמחים.

הלואי שנוכל להרגיש משמעות אמיתית בתפקידנו כנשים בישראל ולזכור את החשיבות הגדולה של זה גם בזמני עומס וקושי!
אני חושבת ברגעים כאלו על אמא שליאנונימי (2)

שחוותה חיים קשים הרבה יותר ממני,

ומקיימת בכל הווייתה את הפסוקים הנפלאים הללו: (משלי ל"א)

 

י  אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא;    וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
יא  בָּטַח בָּהּ, לֵב בַּעְלָהּ;    וְשָׁלָל, לֹא יֶחְסָר.
יב  גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע--    כֹּל, יְמֵי חַיֶּיהָ.
יג  דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים;    וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
יד  הָיְתָה, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר;    מִמֶּרְחָק, תָּבִיא לַחְמָהּ.
טו  וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה--וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ;    וְחֹק, לְנַעֲרֹתֶיהָ.
טז  זָמְמָה שָׂדֶה, וַתִּקָּחֵהוּ;    מִפְּרִי כַפֶּיהָ, נטע (נָטְעָה) כָּרֶם.
יז  חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ;    וַתְּאַמֵּץ, זְרוֹעֹתֶיהָ.
יח  טָעֲמָה, כִּי-טוֹב סַחְרָהּ;    לֹא-יִכְבֶּה בליל (בַלַּיְלָה) נֵרָהּ.
יט  יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר;    וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.
כ  כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי;    וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
כא  לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג:    כִּי כָל-בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.
כב  מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ;    שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.
כג  נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ;    בְּשִׁבְתּוֹ, עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ.
כד  סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר;    וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.
כה  עֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ;    וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.
כו  פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה;    וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ.
כז  צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ;    וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל.
כח  קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ;    בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ.
כט  רַבּוֹת בָּנוֹת, עָשׂוּ חָיִל;    וְאַתְּ, עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
ל  שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי:    אִשָּׁה יִרְאַת-יְהוָה, הִיא תִתְהַלָּל.
לא  תְּנוּ-לָהּ, מִפְּרִי יָדֶיהָ;    וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.  {ש}

תודה לך!אנונימי (3)
אני בחרתי להיות אמא במשרה מלאה, ומשתגעת מהשאלה- את לא עובדת?
אני לא עובדת?? אני עובדת במקצוע הכי קשה אבל הכי חשוב והכי מספק!
נכון שאת עובדת במקצוע הכי קשהאנונימי (4)

אבל  נשים שעובדות מחוץ לבית משרה מלאה עובדות (לדעתי) יותר קשה!

(אם הן לא עושות לעצמן הנחות ומתקתקות בית, בישולים, כביסה, ילדים...)

כי הן משתדלות להספיק אחרי המשרה מחוץ לבית את מה שאישה שנמצאת בבית עושה כל היום!

 

 

 

 

 

 

 

סליחה על הניצלוש..

והלוואי והייתי יכולה לעבוד בחוץ פחות ממשרה מלאה ולהישאר יותר בבית!  

לא אפשרי לנו!

אני לא מזלזלת באלה שעובדות בחוץאנונימי (3)
ואני בטוחה שזה קשה ומאתגר, ולא באמת התכוונתי שמה שאני בחרתי לעשות זה הכי קשה, אבל הזלזול באלה שבוחרות להישאר בבית (או כך לפחות אני מרגישה, כאילו אני פחותה מאחרות) כאילו החיים בבית הכי ורודים זה לא נכון.
בזמן שאישה אחרת בעבודה אני עם הילד/ים בבית וזה משרה מלאה לכל דבר. זה לא רק כביסה ובישולים וכו'.
וזה לא שהכסף גודל לנו על העצים, ממש לא, אבל בחרתי בסדר עדיפות אחרת.
ממשיכהאנונימי (3)
ובסך הכל ניסיתי לעודד את עצמי לעומת התגובות שאני מקבלת, אז את לא חייבת לקחת את זה ממני..
את צודקת וכל הכבוד לך ולא באתי להקניט!אנונימי (4)

אבל בכ"ז-

אם זה ילדים קטנים- יש שעות שהם ישנים ואת יכולה לעשות המון (אני רואה את זה כשאני בחופש בבית)

ואם הם גדולים- אז הם לפחות חצי יום במסגרת.

 

 

 

אני גם לא יכולה לבחור באפשרות כמו שלך כי רק אני עובדת והמשכורת היא בעיקר ממני!!

 

 

בהצלחה לך והרבה עידוד! 

את יכולה לטפוח לעצמך על השכם!אנונימי (5)

עצוב

הלוואי והייתי יכולה לפחות להאריך את החופשת לידה הכ"כ קצרהמנסה לעזור

עצוב

תודה לכן על העידודים אנונימי (3)
היתה תקופה שניסיתי להשאר עם הפעוטה בביתאנונימי (7)
אחרי חודשיים חזרתי לעבודה!
למה?
כי לא הייתי יולדת בחןפשת לידה, הייתי אמא במשרה מלאה וזה קשה ומעייף והסיפוק הוא יות "אמוני".
בעבודה הערכה כלפייך חזקה יותר, גלויה- אנשים באים אומרים תודה, את מרגישה משמעותית.
קצב החיים מובנה. קמים בבוקר מתקתקים את הילדים החוצה, עבודה ( ברור מה עושים שם כן..) חוזרים עייפים אך מרוצים,הילדים גם חוזרים מהצהרונים, את על הספה ממוטטת נותנת להם לראות קצת סרטים לשחק בלגו מידי פעם מריבות, ארוחת ערב מקלחות לישון.

אמא במשרה מלאה זה אומר לקום איתם ברוגע להאכיל אותם לנקות, לשחק, לשיר, לרקוד, לספר סיפורים, לצייר ציורים, שוב אוכל, לשים אותם לישון ואז במנוחת הצהריים שלהם מהר להספיק להפעיל מכונה לתלות את הרטובה לקפל להכניס לסדר להכין ארוחת צהריים חמה לארגן אופס והיא כבר התעוררה. בשתיים לאסוף את כולם והנה שוב הבית חוגג ואת מפשרת מגשרת מצחיקה משמחת..
כי את הרי האמא המושלמת, עקרת בית. בשביל זה את לא עובדת כדי שלא יהיו תירוצים להתגנב למיטה או לשבת על הספה.. ואז ארוחת ערב ומקלחות.
ואוף איזה עייפות מהבוקר רק עבדתי!
בעבודה שהיא משעממת! שהיא לא מתגלמת כספית ומה עשיתי? החלפתי טיטולים, שרתי 100 שירים ומליון משחקים...
ואז את פוגשת מישהי בגינה ואומרת אני עקרת הבית היא מסתכלת עלייך בכזה מן זלזול ובעדינות אומרת "מה את עושה כל היום?"

הנה אני, אישה שניסתה גם וגם.
יותר קל(!!!!!) לעבוד מחוץ לבית.
ופשות הן לא ממד לעקרת בית, כי רשמיתזה זמן של "מנוחה" ההרגלים וסדר החיים משתנים ומתגמשים כי זה תקופה, זה לא החיים עצמם.

ברור שאמא עובדת בסופו של דבר לא מוציאה מעצמה את ה"הכי טוב" לא בבית ולא בעבודה.

ודבר אחרון, אני יודעת שמציאות החיים היא שהרבה נשים בכלל לא בחרו בסיטואציה הזו והן עובדות כי חייב. אבל. אבל. לילדים הכי טוב שאמא בבית!

כתבתי את המגילה הזו כי משג אותי איך הטוב והרע השחור והלבן מתערבב. הלו!!! הלוואי וכולן היינו נשארות בבית. פתאום נהיה שהכי טוב והכי כדאי לעבוד ומי שנשארת בבית זה סתם.
אז אולי הפוך????
ואין שום בעיה להגיד אני עובדת אבל הכי אידאלי היה שלא אעבוד. התרבות המערבית שרפה כל חלקה טובה.
אני מעריכה ומעריצה כל אם שבחרה בילדיה במקום הראשון ומסוגלת לגדל אותם בחום ואהבה.
אני ניסיתי, ולא הצליח לי. כי יש לי נפש של ציפור אני חייבת עבודה.. צריכה להתלבש יפה לצאת לחברת מבוגרים, לקבל מחמאות.
חבל, יש ילדים שחווים הורות טובה יותר.
חיזקת!אנונימי (3)
ומאחלת לך שתצליחי להרגיש שלמה עם מה שאת עושה.
לא כולם ככה- כמוך....מנסה לעזוראחרונה

עצוב

אני עונה על השאלה הזאתאנונימי (6)

כן אני עובדת בX משרות מהבית (תלוי במס' הילדים) 24 שעות * 7 ימים בשבוע..

מעריצה נשים שנשארות בבית עם הילדיםאנונימי (8)
אני מאריכה את חופשת הלידה שלי עמה שרק אפשר, והייתי מאוד רוצה להאריך יותר, אבל כרגע לא מתאפשר.
אבל ברור לי שאמא שנשארת בבית עם הילדים עושה את הדבר הכי נכון עבור המשפחה שלה, וזה ממש לא קל.
חבל שהעולם שלנו כזה הפוך שלא יודעים להעריך את הדבר הכי אמיתי...
עוזר לירק אמונה

כשהבת שלי רואה אותי מתי שהיא חוזרת מהמטפלת ואומרת אמא

הנה באו לקחת אותי

שיתוף שלי מהמקום ההפוךאמאשוני
כל היום להיות בעבודה, מהבוקר עד הערב, לחזור כשהילדים ישנים, הבית על גלגלים,
הילדים במסגרת בוקר, צהרון ופעמיים בשבוע גם בייביסיטר אח"כ...
פעם בשבוע לאסוף את הילדים, שניהם מנסים להשלים הכל בו זמנית, ואני לא מבינה כלום, תוך כדי מנסה לסדר טיפה את הבית שיהיה איפה לעבור, איפה לשבת לאכול,
אחרי שעתיים הראש נפוח, מנסה גם לארגן ארוחת ערב תוך כדי לנסות להתייחס אליהם במקסימום,
הקטנה מקבלת מכה, מתעצבת וקוראת בקול חלש: אבא, אבא.
אני קוראת לה, בואי אמא תביא לך נשיקה, והיא עונה: אני רוצה את אבא...
מגיע הערב, הולכים לישון, קצת נחה, קצת שומעת את בעלי, אחרי כמה דקות מאבדת את הריכוז והולכים לישון קמה לעוד יומיים מחוץ לבית עד שישי-שבת.
שבוע חדש מגיע שלא שונה מקודמו.
מתגעגעת להריח, להרגיש את הבית,
לראות את המדבקה שהילד קיבל בגן במציאות ולא רק בתמונה, לשאול איך היה היום בגן ולא איך היה אתמול,
רוצה שהקטנה תביא נשיקה על לחי אמיתית ולא לפלאלפון,
לבשל, להרגיש, לחוות...
זאת תקופה זמנית ככה?אנונימי (4)


מזכירה לי דברים שאמר הרב של הורי בחו"להמטיילת בארץ
אישה בקהילה לפני יום כיפור התלוננה על כך שבשל הילדים הקטנים שלה היא איננה יכולה ללכת לתפילות במניין. הרב שאל אותה האם בצום כאשר את מטפלת בילדייך, מאכילה מחליפה משחקת איתם וכו' את עושהסו בצורה מוצלחת וטובה? האישה אמרה שכן. אז הרב ענה לה, שתראה ותשמח בכך שאת עבודתה כאם שזה התפקיד שלה ביום הזה היא עושה בצורה טובה ומושלמת ואילו הוא שתפקידו להתפלל אינו יודע האם עשה זו באמת בצורה טובה ומושלמת.
פשוט הזכרת לי את הסיפור הזה שהורי מספרים לנו.
וואו!! תודה לךתף
שאת אומרת דברים כל כך נכונים שכל אמא צריכה לזכור
מי לא מכיר?...יעל -ND

אבל כל זה זמני, וזה יעבור, והילד שלך - זה לתמיד...

כל כך מזדהה, עם כל מילה ומה שעזר לי השבועאם+7

היה שנסעתי לנופש אמהות ואחת מנשות הצוות יצאה מגדרה כששמעה כמה ילדים יש לכל אחת מאיתנו. וחזרה ואמרה: אתן אלופות, אני מצדיעה לכן ועוד כל מיני מילים תומכות ומעריכות.

והאמת- זה נתן לי המון!!

פתאום אמרתי לעצמי:  את אלופה, את אלופה אלף פעמים! אין עלייך!

 

גם כמובן הנופש זה העצמה, לראות כמה אנחנו חסרות ליקרים לנו.

להיות אמאאנונימי (9)
יצירת חיים . שותפות עם הקב"ה. מתוך כך ממילא חיבור עצום עם ה'. בנייה של עמ'י.
אני מרגישה שמה שממלא אותי שמחה. זה הקפיצות הקטנות בהתפתחות של הילדים. חלקן באות בטבעיות וחלקן במאמץ תפילות והשתדלות גדולה.
וכל הישג וכל התקדמות הם שמחה ככ גדולה שממלאת לי את הלב ונותנת לי כח לתת עוד.

אני רואה את תפקיד האימהות כהורדת חיים לעולם. אבל אחר כך כמלווה. מלווה את תהליך הצמיחה של כל ילד. מהמקום שבו הוא נמצא.
אני מאד משתדלת שהליווי יהיה מכוון.
כאילו ...כל ילד שט בספינת החיים שלו ואני מידיי פעם צריכה לעזור לו לכוון את ההגה. לכיוון שבעלי ואני ביחד עם הצוות החינוכי שמשתתף איתנו בתהליך ההתפתחות של כל ילד שלנו חושבים שהוא נכון לו.
ממילא אני תופסת את הבית כאמצעי המשרת מטרה.
צריך שתהיה סביבה נקייה מסודרת ונעימה לשהות בה
כדי להתפתח. אז בוודאי שאטאטא ואסדר. ואדאג שלכל דבר יהיה את מקומו הקבוע בהגדרה. אבל בגבול המשרת מטרה. כלומר אם השמיכה בחדר השינה לא תהיה מקופלת בבוקר זה לא ככ יטריד אותי. אבל ... אם המטבח לא יהיה נקי . אז זה מאד יפריע. צריך להשתמש בו . הוא מקום המפגש של כולם בבית. בהחלט אדאג שיהיה בו נעים.
כנ"ל לגבי כביסות. אם הכביסה לא מקופלת ועומדת בעריסה גדולה באופן מסודר עד לטיפול בה פעם בשבוע . זה לא יטריד אותי. הבגדים ריחניים ונקיים. אבל אם הכביסה תהיה מלוכלכת זה יטריד. כי אין אפשרות להשתמש בה. אני חושבת שסדרי העדיפות האלה ונקודת המוצא הזו. גורם לי למצוא יותר זמן פנוי. ויותר סיפוק וכיף להיות בבית ולהתפנות לצורכי הילדים.

אני מקדישה לילדים זמן. אבל מצד שני נעזרת בהם. לצורכי הבית. מתוך הבנה שגם זה בונה אותם. גם כשלא רוצים לסדר את החדר. אני מבקשת שיסדרו. אבל לא מתרגשת כשלא משתפים פעולה. אלא מחכה לרגע נכון. ויש כמה כאלה ביום. " תוכל לצאת לשחק עם החברים ב4 כשהחדר יהיה מסודר. " לא משתף פעולה מוסיפה תזכורת " החבר יגיע . ויצטרך לחכות אם לא תסיים לסדר.". בד"כ משתף פעולה.ואם לא משתף פעולה החבר מחכה . והילד מסדר . (הפעם) ובפעם הבאה לומד שכדאי לו לסדר בזמן. כי הוא מפסיד זמן משחק.

אני נהנית מגידול הילדים מאד מאד. מרגישה שליחות. ואחריות. מצד שני אני מזכירה לעצמי שאני רק שותפה... של ריבונו של עולם... והוא יחליט מה יהיה מסלולו ועתידו של כל אחד מהם. וכל מה שאני יכולה לעשות... זו השתדלות.

נהנית מכל רגע עם הילדים בבית. יוצרת להם עניין. משחקים .ספרים. ופעילויות. וזה ממלא אותי. משמח אותי לראות אותם משתפים פעולה. ממש.
יותר מזה . אני כל הזמן חושבת לעצמי. אם לא הייתי עם הילדים בבית מישהי אחרת היתה נהנית מההתפתחות שלהם ואני הייתי מפסידה את זה.
ואז עולה לי מחשבה אחרת וההכרה של קשר אמא ילד מתחדדת. ייתכן שאם הילד היה במעון או במסגרת מי שמטפל בו לא היה שם לב בכלל להתפתחויות הקטנות האלה שאותי ככ מרשימות. כי יש קבוצה .ובקבוצה נמדדים לפי הקבוצה ופחות לפי התקדמות אישית. יש השוואה. אצל אמא כל אחד הוא יחיד ומיוחד. והשמחה היא על ההברה הראשונה שיוצאת והאם הפעם ירד מהשטיח כשזחל על הגחון או שייקח עוד כמה ימים. וכשלומד להגיד מילים. כל מילה חדשה ממלאת את הלב.
כשמצליח להכניס מקלות ארטיק לקופסא. אני ממש שמחה בהצלחתו. כשמצליח להיעמד . המחשבה שרצה בראש מה עוד אוכל לעשות כדי לקדם אותו להליכה. וכו אני חושבת גם במעונות משקיעים מחשבה מה יהיה טוב לילד. ואיך לקדם.
אבל זה בכל זאת שונה.

מסיימת ואומרת שאני מצדיעה לכל האימהות העובדות שמצליחות גם להיות עם הילדים ולשמוח בהם. ולקדם. וגם לטפל בבית ולעבוד בחוץ. כשעשיתי את זה הרגשתי שאני לא נותנת את המקסימום של עצמי בשניהם. וההרגשת הסיפוק בסוף יום היתה לי מועטה.
אני מקבלת את ההנחה שאנחנו שונים זה מזה. ואצל כל אחת זה אחרת.
מדהימהאיטה

ואיך שזה מתחבר... אני בבית עם קטן בן 3.5 חוד ושלושה גדולים. מאוד קשה לי שאין לי הערכה והכרת תודה. אנשים אומרים אה את בבית איזה כייף לך וחושבים שאני קמה בעשר בבוקר ולא עושה כלום עד האיסוף. אני באמת לא מספיקה הרבה - כל יום יש משהו אחר וגם לצערי לא מצליחה תמיד להיות שמחה וכייפית עם הילדים - אבל מנסה... הרבה באמת לא רואה את המשמעות בלהיות אמא - כן מאוד חזק לי כשהבן שלוש שלי קם או מחפש אותי או רואה אותי לאחר מספר שעות יש לו כזה חיוך ענק על הפנים ממיס אותי כל פעם מחדש. או כשהבן עשר שלי בא ונותן לי חיבוק נשיקה או כשהבן שבע נכנס אלי למיטה ונותן לי לחבק אותו למרות שכל הזמן אומר שלא אוהב חיבוקים - זה שווה הכל. הגילויי אהבה האלה נותנים כוח להמשיך הלאה... אני מאוד מעריכה נשים שמצליחות לעבוד ולהרים בית כמו שהן רוצות. 

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

זאת הפסיקה שלנוהשם שלי

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤

וואלה

עד 24 חודשיםהשם שלי

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

כן???אפונה

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

אני לא צמהשומשומונית

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אני צמה..שקדי מרק

אם אני לא מניקה ולא בהריון

אני במקרה כזה צמה...מתואמת

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

אני צמהכנה שנטעה

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

אני לא צמה בכל מקרהאונמר

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

וואי ממש הכללה🤭Doughnut

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר

האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

לפי הפסיקה שלנוכחל

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

תודה!אנונימית בהו"ל

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

אצל המשפחה של אמא שלימקרמה

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

שמעתי פעם על זה.ממתקית

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

אני צמהרק לרגע9

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

אם כבר מדברים פה על צומות... אני בחרדותבאתי מפעםאחרונה

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה

לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולהאחרונה

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאף

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקיתאחרונה

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר

אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.

אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.

אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?

מקפיצהכמהה ליותר

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

קרה לחברה שלירקאני

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

למה לא?שלומית.אחרונה

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999
אני לא סמכות רפואית, אבל בעיקרון אין עם זה בעיהפרח חדש

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

איך הייתן מלבישות עכשיו תינוקת בת חודש וחצי?^כיסופים^

אפשר קצר?

דעתיקל"ת

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

גם אנישיפור

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

תלוי באיזור.מוריהאחרונה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90

עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).

כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...

בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.

  • מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח

  • חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים

  • מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד

  • עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי

תודה מראש, שנה טובה!!

מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

תודה רבהgilli90

אשמח למספר אם יש לך

תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela

באיזור ירושלים

מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמראחרונה

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

התייעצות דחופהקל"ת

תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..

קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

אצלי זה קורה הרבהשומשומונית

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

וואו הרגעת אותיקל"ת

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

לדעתי טיפה מוקדםציונה.

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

משקילה לפני כמה ימיםקל"ת

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

אז זה תקין לגמרייראת גאולה

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

מצב זוגי לא משהואלומית

תמיד היה ככה, אבל גם רגעים טובים

עכשיו החמיר

זכינו במחיר למשתכן

אבא של בעלי רוצה לתת לו כסף להון העצמי, גם ההורים שלי.

הכניס לבעלי לראש שחייב הסכם גירושין

לגיטימי?

הכוונה להסכם ממון אני מניחהאפונה

אני אשאל הפוך

למה לא?

הסכם גירושין דווקאאלומית

לא יודעת, זה מציק לי

את מתכוונת הסכם ממון?ירושלמית במקור

אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.

פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.

אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.

כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.

ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.

בעיניי זה לגיטימיהמקוריתאחרונה

ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה

אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?

מה הוא מציע שיהיה בהסכם?

ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי

ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק

חיבוק♥️

אולי יעניין אותך