ובכללי לדבר על הנקה בהערצה ולאט לאט אולי גם הוא יתחיל להעריץ את זה?

אני עושה את זה כי ככה אני מרגישה שנכון

כל אלה רק מעודדים אותי.

ואם הוא לא יעריך זה קשה לי

הנושא הזה, ספציפית, של יחס חיובי מהבעל להנקה - היה התמודות לא פשוטה בשבילי.

הגישה שציטטת, רק אמונה, של 'אבל למה לטרוח? אפשר מטרנה' הכאיבה לי מאוד. גם אם בפועל הוא מוכן לקבל שאני זאת שאקבע כי לי זה חשוב יותר, חסַר לי מאוד האישור ממנו, החותמת של האיש שאני בוטחת בו כל כך, שגם בעיניו אני עושה נכון והמאמצים שלי מוצדקים.

לקח לי שנים להבין שמה שנכון בתקשורת בינינו בנושא הזה (ואני לא אומרת שזה בהכרח מה שנכון לכל זוג! רק משחזרת שבינינו כך הגעתי למסקנה) הוא שארפה לגמרי. לא אצטט, לא אנסה להסביר, לא אשלב הערות, אשלים לגמרי עם העובדה שהוא רואה את הדברים האלה אחרת ממני, ואסתפק בהסכמה המעשית שלו שלא לתת תמ"ל גם בזמנים לא פשוטים.

הרגשתי שיש כאן איזו גדילה פנימית שלי, איזו מדרגה שאני צריכה לטפס: ללמוד לסמוך על עצמי, להסתפק בחותמת שלי. שגם אם האיש האהוב והחכם שלי לא חושב כך, דעתי נחשבת לי מספיק! ובסופו של דבר, הגישה הזאת גם היא מתנה בשבילי ובשביל כל המשפחה. זה היה לי שווה. אני מקווה שאני מובנת.

ממרחק השנים גישתו איכשהו גם התקרבה מאוד לגישתי, אבל זה קרה רק אחרי שוויתרתי על זה שזה יקרה...

חיבוק.

הצלחתי לקרוא על משכב לידה-החכמת נורא

(יש עוד המשך?)

ולא הצלחתי לקרוא על הנקההדבר השני שהיפנו (קראתי את ההיא על הסכין בלב-אבל גם שם

רציתי לקרוא כמה תורמת ההנקה בשנה הראשונה ולא הצלחתי)

תוכלי לעזור למקד?

או טכנית איך מוצאים שם דברים?

א) את מתכוונת  לטקסט שבארץ אהבתי הזכירה - 'כמה זמן עלי להיניק את ילדי'? זה קטע מאוד מאוד יפה בעיניי (בעיקר כתוב בצורה כל כך מעודד ועושה חשק!) שבחרתי לקשר אליו מבין המון חומר חיובי על הנקה שמסתובב ברשת. הוא מתורגם מאנגלית (הכותבת: Diane Wiessinger), וקישרתי אליו לאתר 'חלב אם'. מן הסתם לא נפתח לך בגלל רימון?

ב) 'טכנית איך מוצאים שם דברים' - האמת היא שאני מרגישה קצת חסרת ידע בהנגשת הבלוג. יש בלוגרים שיודעים לסדר הכול מאוד יפה וברור ופשוט להתמצאות, אני רואה ומקנאה... גם אין לי הרבה זמן להשקיע (יש לי כמה פוסטים שמסתובבים לי בראש כבר חודשים ואני לא מוצאת זמן להעלות אותם על הכתב... באמת אני תכף אמחק מהחתימה שלי את הקישור לפוסט האחרון, זה כבר מביך - תכף שבועות ואני מסתובבת פה עם מחשבה לחנוכה). אם במקרה מסתובבת באזור מישהי שיש לה ידע, ניסיון, כישרון, יכולת להפוך אתרים ליותר מסבירי פנים, ומתחשק לה להשקיע בבלוג שלי - אני אשמח מאוד! אין לי יכולת לשלם על עזרה כזאת (גילוי נאות מתבקש כאן: אני עצמי לא מרוויחה מהבלוג ולא מתפרנסת משום נושא שקשור אליו. פה ושם היו לי קצת מחשבות וניסיונות למנף את התחביב הזה לאפיק פרנסה, אבל עד כה אף אחד מהם לא הבשיל, וב"ה יש לי מקצוע אחר שאני מאוד אוהבת).

ג) דווקא את הפוסטים ששעוסקים בהנקה כן ניסיתי בעבר לסדר קצת. בשבילם יצרתי את דף ההפניות הזה. אני לא בטוחה שעדכנתי בו גם את הפוסטים האחרונים שנכתבו בנושא, וגם יש בו בעיה בסיסית שלא הפרדתי בין ההפניות החיצוניות להפניות לפוסטים בבלוג (אני לא בטוחה איך כדאי לעשות את זה) - אבל הוא הכי מסביר פנים שהצלחתי.

ד) המון נחת ושמחה מהילדוֹת! שולחת כוחות ואהבה לכל ההתמודדויות...

א.כן וכן בגלל רימון-חשבתי שאת כתבת

ב.צריך ידע במחשבים?אין לי.אבל רצון להשקיע יש לי.(יש בזה פוטנציאל אדיר)אבל בהמשך החל"ד..

ג.אני אעבור אחד אחד.תודה רבה!

ד.תודה רבה זה באמת נע ונד בין הנחת להתמודדות וכנ"ל המצב רוח

אבל התמיכה עוזרת לעבור את השעות הקשות

אז בע"ה אם וכאשר יתאים לך (לא להעמיס על עצמך יותר מדי כרגע! את אחרי לידה!) - נדבר באישי ואמסור לך את הסיסמה. אני ממש אשמח שתעשי שם מה שאת יודעת. עם ידע במחשבים, בלי ידע -מה שילך ילך! מה שלא - נשאיר לצדקת אחרת 

זה קצת מכביד וציפיה מוגזמת

- אתה יודע כמה עולה מטרנה? וכמה זה יצא לחודש?

- באמת? אז מהיום רק הנקות!!! אל תחשבי אפילו על בקבוק!!!

להשקיע את כל זה בשביל חיסכון?! בחיים לא! 

כאמא, ההנקה חשובה לי מאד

רק מה, לא תמיד בעלי, ולא רק בעלי, אלא הרבה גברים

לא מבינים למה זה כ"כ חשוב ולמה שווה לנו כ"כ להתאמץ בשביל זה.

אני יכולה לנסות להסביר מהיום עד שבוע הבא למה זה כ"כ חשוב

עדיין, מה שבעיקר ידבר לגבר זה החיסכון הכלכלי

נכון.

אבל גם היא צודקת שזה היה נשמע לא טוב

אז רציתי להסביר

אבל מדי פעם, בזמן נינוח ונעים את יכולה לספר לו על אחד מנפלאות ההנקה.

"אתה שומע מה קראתי היום? שיש בחלב אם כ"כ הרבה מרכיבים שמייצרי התמ"לים עוד רחוקים מאוד מלזהות ולחקות אותם"

"תשמע איזה מדהים- כשיש לתינוקת פצע או קצת דלקת בעיניים אני משפריצה לה חלב ותוך יום זה עובר"

"אתה יודע איזה כיף לי להירדם איתה בלילה תוך כדי הנקה" (כל בעל רוצה שאשתו תהיה שמחה, לא?)

וכו' וכו'.

כמובן לא בצורה מאולצת ופטרונית, אלא מתוך רצון שלך לשתף אותו בדבר הזה שחשוב לך.  

מגלים באמת הערכה להנקה. באמת, הרבה יותר קל לתת בקבוק לכאורה. 

(ורק לכאורה כי אין מה להשוות הנקה בלילה במיטה, להכנת בקבוק, קימה מהמיטה, הכנה, שטיפה ועוד)

זה באמת התפקיד שלך כאמא שלא משנה מה, את יודעת כמה הדבר חשוב. ולכן את נותנת את הטוב ביותר לילד שלך.

אני כן יכולה לנחם אותך שהרבה פעמים כשהבעל לא מספיק תומך, זה פשוט כי הוא חווה קושי של אישתו ורוצה להקל עליה. כאבים בהנקה, אי יכולת להתחלק באכילת התינוק עם הבעל, שאיבות, דאגה שיהיה מספיק חלב וכו' וכו'. אז הרבה פעמים הוא רוצה פשוט להקל על אישתו ולכן מנסה אפילו ממש לשכנע אותה להפסיק להניק. (שמעתי לא פעם על מקרים כאלה)

החכמה שלך היא להבין ולדת שאת עושה את הדבר הנכון ביותר. אשרייך!

עם הזמן מעצם ההתמדה שלך אני מאמינה שהוא יעריך אותך מאוד מאוד.

כמה עובדות על חלב אם:

זה המזון היחיד בחייו של אדם שהקב"ה רוקח לו בכבודו ובעצמו במינונים מדוייקים של רכיבי המזון. מהרגע שהוא יפסיק לינוק הוא יאכל רק מזון שבני אדם התערבו בהכנתו (או במינון שלו).

יש בו מאות מרכיבים שאנחנו עדיין לא יודעים איך לייצר, ואם ינסו לייצר במעבדה את מה שכן יודעים עליו, אז הוא יעלה מאות אלפי שקלים לבקבוק.

יש מחקרים שמראים שהוא מרפא סרטן. ויש עדויות של חולי סרטן שנרפאו בזכותו.

ההשפעות על אי מתן חלב אם יכולות להיות גם בגילאי ילדות בוגרים אותו ואפילו בבגרות.

הוא מכיל את כל הנוגדנים שהילד צריך ומונע הרבה מחלות. וגם אם התינוק כבר חולה - הוא מתרפא מהר יותר.

לפי ארגון הבריאות האמריקאי תזונת התינוק המומלצת ביותר היא חלב ישירות מאמא שלו, אחר כך חלב שאוב של אמא שלו, אחר כך חלב אם מאמא אחרת, ורק אם אין ברירה אחרת הם ממליצם על תמ"ל (מטרנה).

חז"ל כל כך החשיבו את השלב הזה של ההנקה - יש הרבה הלכות שמקילות על האמא והעיקר שהילד יקבל את החלב שלו ממנה. (שיסתכל גם בשו"תים עכשוויים). 

זה בחינם (יחסית). ומטרנה לא.

זה יכול למנוע גזים בשבועות הראשונים. (אני נמנעת מחלב כדי שזה יקרה. המטרנה עצמה עשויה מחלב...)

וכן, זה דורש השקעה מצד שני בני הזוג, אבל מתרגלים, וזה ממש משתלם!

לדעתי, זאת הפריבילגיה של האישה לקבל החלטות לכל הקשור להנקה. אצלי לדוגמא זה היה משהו אינטואיטיבי, מובן מאילו, לא שקלתי בעד ונגד וכו'. זה משהו טבעי, זה הקשר שלך עם התינוק. נכון, זה מצער אם הבעל אינו תומך, אבל צריך לקוות שהוא יתרגל. האמת, שהעזרה מהבעל יותר קריטית דווקא בתקופת גמילה מהנקה (גם זה יגיע. בינתיים אבא יכול להרדים, לעשות אמבטיה ואפילו לשאת במנשא. וגם במטרנה יש הרבה טרחה בהכנה בלילה, שטיפת בקבוקים ועלויות כספיות, כמו שכבר כתבו כאן לפניי.

בהצלחה!

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

אבל לא ברמה הזו של התנהגות יומיומית.
ואם יש לו עוד שם, חשוב לקרוא לו בשני השמות לפחות פעם ביום

וגם אם כן, לדעתי זה לא משנה

בסוף זה הילד

עם האופי העקשן

והאתגר

אין פתרונות קסם בהורות לדעתי

בכל מקרה לדעתי כדאי לקרוא גם בשם השני, כי יש סיבה שקראתם לו כך

אם זה קשור לשם או לא...

יש לך ילד שיותר מורכב הקשר איתו

קשה להשיג שיתוף פעולה ממנו

ההשכבה שלו מאתגרת

הוא נעלם לך פתאום...

אני חושבת שלכל אמא עם שני ילדים ומעלה יש ילד (או כמה) שמאתגר יותר מהשאר.

אישית מאמינה גדולה בהדרכת הורים טובה.

אבל אם יעבוד לך לקרוא בשם השני - מעולה.

גם לי הייתה תקופה שבה חשבתי שיש משמעות לשם של אחד מהילדים שלי. (לכל הילדים שלנו יש שני שמות חוץ מלו ולתאומים. אז הרגשתי שאולי מכיוון שיש לן רק שם אחד הוא לא חברותי כזה, כי לתאומים יש זה את זה ולכל השאר יש שם שני...)

לאחרונה גילינו שהוא על הרצף האוטיסטי.

אבל לפני שהוא אובחן, גם הבת הקטנה שלי אובחנה באותה אבחנה - ולה כן יש שני שמות...

אז למדתי מזה שלשם יש משמעות גדולה לאדם, אבל לאו דווקא המשמעות שאנו מייחסים לו.

וברגע שיש לילד קושי - התפקיד שלנו הוא לא להתעסק בשם שלו, אלא לטפל בו לפי הקשיים שלו.

(דרך אגב, הוא הבן הראשון שלך? יכול להיות ש"פשוט" מדובר בהתנגדות שנובעת מגיל ההתבגרות?)

הרבה כוחות! ובהצלחה❤️

ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.

בהצלחה בהחלטות

אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?

אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂