יום כיפור בתחילת הריוןבעצמי
ב''ה הריון ראשון בשבוע 8, ביום כיפור אהיה בתחילת שבוע 9.
עוד לא הייתה לי הבדיקה הראשונה אצל הרופאה.. אני מרגישה נורא מבחינת בחילות והקאות, לא מצליחה לאכול כלום ולא לשתות וגם מקיאה.. (ירדתי כבר איזה 2-3 קילו)
הברזל שלי תקין וגם הלחץ דם..
אבל אני פשוט לא מצליחה לראות את עצמי צמה.. במיוחד כשאין לי דרך ''להתכונן'' לצום כמו כל שנה (לשתות כמות גדולה של מים, לאכול כמו שצריך וכו)
מה עושים?
יש מישהי שעברה את זה ויכולה לתת לי טיפים?
אני ממש ממש מפחדת..
מפחדת שלא יתירו לי שתייה כלשהי, מפחדת לאבד את ההריון בגלל זה..מפחדת להקיא בלי יכולת לשתות ולאכול מה שיקל עליי..
תשאלי רב, יש סיכוי גבוה שתקבלי הקלות לעניות דעתיירושלמית טרייה
מניחה שיתירו לך לשתות בשיעורים לפחותבאורות
אם לא יותר מזה. הכי טוב שתתייעצי קודם עם רופא, ואז תלכי לרב עם מה שהרופא אמר.
רופא משפחה זה מספיק?בעצמי
אני לא אצליח לפגוש את הרופאה שלי לפני.. אולי רק דרך המייל. יש לי דרך רק ללכת לרופא משפחה.. זה בסדר גם?
מוכר מאודעונה חמה
יש אפשרות לקחת כדורים במהלך היום שמקלים על הבחילות וההקאות. תלכי לרופא משפחה או תתייעצי עם רופא ירא שמיים שמבין בזה וכמובן לשאול רב. תשאלי באיזה מצב אפשר להתחיל לשתות שיעורים ומתי אפשר לקבל עירוי.
כדאי להתחיל עם פרמין למשל, עוד לפני הצום, זה יעזור לך גם להתכונן לצום כמו שצריך, יהיה בסדר בעז"ה!
ואי אני בדיוק באותו מצבאנונימית להריון
שבוע 9 יהיה בכיפור בשבוע 10 מקיאה בערך פעם ביום ושאר הזמן עם בחילות מהבוקר עד הלילה. לא מצליחה לאכול נורמאלי לא יודעת איך אתכונן לצום אני לא אצליח לשתות ולאכול בכמות טובה. עוד לא שאלתי רב מתארת לעצמי שיתן הנחיות באיזה מצב לעבור לשיעורים גם זה קצת מלחיץ אותי שכאחרוות עיא עלי להחליט מתי לעבור לשיעורים...
באמת מלחיץ..בעצמי
יש בי גם את הפחד שתכלס- זה לפגום ביום כיפור..
תרדי מזהשחר245

באם יתירו לך לשתות לשיעורין אז המצב שלך ביום הקדוש היא לשתות לשיעורין.

ומנסיון זה לא כזה כיף, לא כל כך קל כך שאת עדין במצב של איסורים ביום כיפור...

תרגישי טוב ובהצחה.

אני עברתיאבנים לבנבנות

את צריכה לשאול

אני שרדתי עם לצום. אבל בלי קשר ליום כיפורים את חייבת ללכת לרופא ולקבל טיפול אם את לא מצליחה להחזיק נוזלים

ממש מוכר..סמיילי צהוב
שנה שעברה ביום כיפור הייתי במצב דומה.
ממליצה לך לפני שאת שואלת רב לבדוק מה הקו הכללי שלו בצומות ומראש לא לשאול רב שהוא מהמחמירים בתחום
(ולא שאני דוגלת בשיטה הזו בדרך כלל.. אבל שנה שעברה שאלתי רב שהוא בכללי מהזרם שלנו אבל לא הרב הקבוע שאנחנו שואלים. היה חשוב לי לדבר ישירות עם הרב ושיסביר לי בדיטק ובסבלנות באיזה תנאים מותר לאכול/ לשתות וכו. זה ממש הציל אותי, גם מנטלית מראש ובסופו של דבר אכלתי ושתיתי שיעורים בשעות האחרונות של הצום)
תשאלי רב, יש שתי אופציות במצב הזה:DvorW

לשתות לשיעורין, או להכניס מראש עירוי נוזלים לפני תחילת הצום (משאירים 'ונפלון' פתוח, ואז את מחברת שקית מדי כמה שעות)

יש גישות שונות בין רבנים בשאלה מה עדיף, אז אני לא מנסה לענות לך במקום הרב שלכם

בי פולן של חברת פוראווראישה אחת

בהריון בעבר הייתי במצב דומה למה שאת מתארת וקיבלתי היתר לאכול ולשתות לשיעורים, אבל את חייבת לשאול בעצמך. אולי תשאלי את הרב אליעזר מלמד (הר ברכה), או את הרב יעקב אריאל (רמת גן).

לפני שנה הייתי בתחילת הריון (תקין ופשוט, לא כמו שאת מתארת) ולקחתי בי פולן לפני הצום ומאד מאד הקל עליי! 

קצת מופתעת מהתגובות פהה''ב
ברוב המקרים צום של יום הוא לא סכנה ממשית לעובר.
לפני שקופצים לעבור על איסור תורה לא פחות חמור מכל איסור תורה אחר, כדאי לברר באופן יסודי עם רופא אם אכן מדובר בסכנת נפשות (בוא נאמר שאם זה היה סכנה הרופא כנראה היה בא אלייך הביתה לאמר שאת חייבת חייבת לאכול)
מתארת לעצמיסמיילי צהוב
שאף אחת לא רצה לשבור את הצום ביום כיפור..
וכמובן שחובה להתייעץ עם רב!!
אבל בהחלט יש מקרים כאלו, ואני אישית מכירה כמה, שקיבלו היתר לאכול/ לשתות שיעורים מסיבות רפואיות שונות.
לא שכל אשה בתחילת הריון תלך לעשות את זה.. אבל במצבים של חולשה גדולה, חשש להתייבשות רצינית ועוד- בהחלט יש לזה מקום. וזאת אותה תורה והלכה שאומרת לצום!
ברור שנשאלבעצמי
הכוונה היא לשאול רב, בוודאי.. החשש שלי הוא שאני במצב באמת בלתי אפשרי לצום (בדרך כלל אני מתמודדת טוב עם צומות בתנאי שאני מתכוננת כמו שצריך) ובגלל אי היכולת להתכונן אני חוששת שלא אעמוד בזה..ושרב יגיד לי לצום כרגיל.
בעלי התייעץ עם חבר שלו שהוא רב (רק בתור התייעצות) והוא אמר שלדעתו אני צריכה לצום ורק במקרה של הקאה לשתות שיערים..
כפי שאני רואה את המצב, אם אני לא אכניס כלום לפה ככ הרבה זמן אני אקיא בטוח, ואני מנסה למנוע כמה שיותר הגעה להקאה כי זה נורא בשבילי..
וואי כל כך מזדהה עם הלחץ הזה..סמיילי צהוב
בדיוק בגלל זה כתבתי לך למעלה- תמצאי רב שיש לו סבלנות לשמוע אותך בדיוק ואת החששות שלך, ואחד שלא מאד מחמיר בצומות. ואותו תשאלי
(אם תרצי מוכנה לתת לך בפרטי את המספר של הרב ששאלתי שנה שעברה. לא יודעת אם יעזור לך כי אולי הפסיקה שונה)
לא בטוחה שהחבר צודק.לב אמיץ

במקרה של חולה שיש בו סכנה, לא נכנסים אל הסכנה ורק אז פועלים לצמצם אותה.

מראש נמנעים מלהגיע לשם.

תשאלו רב בקיא ומנוסה ותסבירו את המצב לפרטים.

^^^^לשאול רב פוסקירושלמית טרייה

לי הרב הורה לשתות לשיעורין, ולא לחכות שלא ארגיש טוב! להתחיל מהערב! הוא ממש הדגיש את זה כי הוא כנראה יודע שהנשים בדרך כלל מנסות להתחיל..

וכשלא מרגישים טוב אז כבר עלול להיות צורך בשתיה או אכילה ממש, לא לשיעורין, וזה כבר איסור דאורייתא. וחבל להגיע לחשש הזה אם יש אפשרות לאכול לא דאורייתא.

זה ההסבר הפשטני לעניין, יכול להיות שאני טועה אבל ככה הבנתי.

 

בקיצור, ממש לא כדאי לשאול מישהו שסתםם בקיא אבל לא רגיל לפסוק. מי שרגיל לפסוק יודע להתיר כשצריך.

 

לא משווה בין המצב שלי לשלך, אני הייתי אז בחודש שישי בערך ואז יש סיכון להריון עצמו, אבל רק ממחישה לך למה חייבים לשאול פוסק בקי.

יש לי טלפון לתת לך אם תרצי של רב משכמו ומעלהדושה


חשוב ממש לשבת עם רב שישמע את כל המצבחלושי
יותר פשוט להתיר שתייה בפחות משיעור, שאגב נחשבת כאילו צמת. מאשר להגיע למצב של פיקוח נפש שכבר לא יועילו שיעורים וצריך לגמרי לשבור את הצום.
לאו דווקא סכנה לעובר.לב אמיץ

אישה בתחילת הריון לפעמים היא עצמה נכנסת להגדרה של חולה שיש בה סכנה.

 

זה בדיוק הקטעאמאשוני
שלשתות לשיעורין במצבים נצרכים הוא לא איסור תורה, ולא עושים את זה רק במצב של סכנת נפשות, להיפך.

במצב של סכנת נפשות מיידית- אוכלים ושותים כרגיל.

המצב ההלכתי והרפואי הטוב יותר הוא להימנע ממצב של סכנת נפשות שבו אוכלים ושותים כרגיל, ולכן במצבים שעלולים להגיע למצב שבו חייבים לשתות ולאכול, עדיף מראש לשתות ולאכול לשיעורים.
לכן האחריות פה היא יותר גדולה כי באמת קשה לדעת מה ילד יום.
לכן עושים שאלת רב.

רק מדגישה שאף אחת לא אמרה שבגלל בחילות/ הקאות היא תאכל ותשתה חופשי- אלא דיברו על מצב של שתיה לשיעורים שאינה נחשבת הלכתית לשתיה.
לשתות לשיעורים זה איסור תורה.ה''ב
ההבדל הוא שלא מתחייבים עליו בכרת ולכן נותנים עדיפות לפתרון הזה.
חס ושלום להגיד ככה.לב אמיץ

לשתות לשיעורים למי שצריך וקיבל היתר, זה לא איסור תורה.

וחי בהם.

אבל זה כן איסור תורה, מה לעשות...ה''ב
מוזמנת לעיין בפוסקים
גמרא, ראשונים, אחרונים.. זאת אפילו לא מחלוקת.
''וחי בהם'' זו אולי הסיבה שלמרות שזה איסור תורה הוא מותר במקרה של סכנת נפשות (כמו כל אכילה ביו''כ)
לא שמותר אם קשה, אפילו אם קשה מאוד.
וודאי שאיסור תורה לאכול ביוה"כ, גם לשיעורים, אם אין צורך,לב אמיץ

אבל מרגע שיש צורך, ככה מורה הרב לצום לאותה מעוברת או מניקה, והיא לא עוברת על איסור תורה.

לא מבינה מה כל כך קשה להבין בזה.

 

 

מסכימה איתךאנונימית לרגע1


הייתי במצב לפני כמה שנים, תחילת הריון פלוסMather-le
הנקה מלאה של תינוק בן 7 חודשים..

ברוך השם עבר טוב!

תשתי בשיעורים מהיום תרגילימאת הגוף לשתיה, שתי מיץ ענבים שבו יש ריכוז גבוה של סוכרים.

ויהיה בסדר.
רק להזכיר שעיקר היום הוא הצום ולא תפילהMather-le
ככה שאם בעלך יוכל להקל מעליך בעניינים מסויימים ההל בכדי שתצומי זו מצוות היום.
ואם בכל זאת תצטרכי לצום..אנונימית לרגע1

ממליצה לשבת כל היום במזגן

אם יש ילדים לתת להם חטיפים, כריכים מוכנים מראש.. כמה שפחות התעסקות. לחפש מישהי שאולי תוכל לשמור עליהם בזמן שאת נחה. לא לקרוא- גורם לסחרחורות..

להשתדל לא לישון, קמים עם בחילה נוראית. לנוח.

 

אם כן תצליחי לאכול תאכלי ענבים, תירוש- מעט, תמרים, מים אפילו עם טיפה סוכר

לא מצליחה להבין רגע , תחילת הריון מסוכן יותר מאמצע ?דושה

 

 

תחילת הריון אומר בחילות והקאותעונה חמה
וזה אומר שאתם נשים מסוימות צום עלול להוביל מצב של סכנה להן, התייבשות עד כדי אשפוז.
למה כתבת תירוש-מעט?rm
מהתעניינות...
כי כל אחת מגיבה אחרת לפעמים כששותים הרבה זה גורם להקאותאנונימית לרגע1


מעדכנת-בעלי דיבר עם הרבבעצמי
וב''ה הוא אמר שבמצב של בחילות צריך לשתות לשיעורין כמו שכתבו פה..
יש לי חשש מההחלטה שאני בכלל צריכה את זה..הזוי לי לא לצום ביום כיפור כמו כל שנה..
תודה על כל התמיכה של כולן! מקווה שיעבור בבריאות ובתחושה טובה.
שתיה דוקא לא עוזרת לבחילות.. למרות ההיתראנונימית לרגע1
תשאלו אם לשתות מים או דברים מזינים או מחזקים יותריעל מהדרום
לק"י

כמו חלב, מיץ פירות, מרק עוף (רק הנוזלים מן הסתם) וכו'.
^ מה שמגביר בחילות זה כשהן על בטן ריקהאנונימית לרגע1

לפעמים כששותים משהו מזין יותר, זה מסייע לבחילות

נראה לי שאין שום ענין לשתות מים. אם כבר שותים אז רק מזיניםירושלמית טרייה

כמו חלב, בירה שחורה, קולה, מרק עוף וכאלה.

ממש לא כדאי לבזבז את השיעורים על מים..

מצרפת מאמר מבשבע של הרב מלמדבריאות ונחת

היי, נראה לי שהוא מאד מחמיר!ירושלמית טרייה
מכירה המון פסיקות מקלות יותר מרבנים שנחשבים מחמירים. מוזר.

וזה ידוע שיש הכי הרבה לידות בשנה ביום כיפור.. אז מה העניין לומר שזה לא מזרז לידה? מוזר.
^^לב אמיץ

קטונתי כמובן, אבל אותי יותר מטרידה ההסתמכות המוחלטת על מה שהרופאים אומרים שהנקה היא לא קריטית, ושלא נכון לומר שאנשים יותר חלשים היום.

אנשים חיים יותר שנים היום, אבל האם זה אומר שהם בריאים כל אותן שנים? לאו דווקא.

האוכלוסיה המבוגרת, וגם גיל הביניים לצערנו, נוטלים בלי סוף כדורים ותרופות.

 

רק לאחרונה נתקלתי בשני מאמרים מטרידים בעניין הזה.

 

אחד הוא מאמר שהוציא איגוד רופאי הילדים האמריקאים עם הסבר מדוע יש להימנע מלהציג את ההנקה כ"טבעית" וכדרך ההזנה האולטימטיבית לתינוק (החשש שלהם הוא שאם מציגים את ההנקה כטבעית ועדיפה על תמ"ל, זה נוגד את מטרות משרד הבריאות (!), כי זה יוצר פתח להעדיף תחלואה טבעית על פני חיסונים.

 

והשני מסמך שהוציא משרד הבריאות האמריקאי שבו הוא משנה את הקריטריונים למהו חולי אצל ילדים שבגללו לא ניתן לשלוח לגן או לביה"ס - השורה התחתונה היא שאפשר לשלוח ילדים עם חום עד 38.3, עם דלקת עיניים - גם עם הפרשות, וכו' וכו' - השיקולים רחוקים מלהיות שיקולי בריאות הציבור.

 

אני אשתדל למצוא את המקורות ולהביא אותם.

 

 

גם אם זה מזרז במעטה''ב
לא עוברים בשביל זה על איסור תורה.
אני באמת לא מבינה, גם על אכילת חזיר עוברים בכזו קלות כי ''יש מחקרים שזה בריא יותר/ מאריך ימים/ חשוב למערכת החיסונית/ וכו ''?
יש רבנים גדולים שחושבים אחרת ממךחלושי
אפשר מקורות בבקשה?ה''ב
מקרים של היתר ספציפי לשאלה ספציפית זה לא אומר שככה הרב פוסק.
(הגיוני שגם הרב אליעזר מלמד יאמר לאישה שתבוא ותאמר לו שהיא לא מרגישה טוב וחוששת ללדת מוקדם מדי/ לאבד את ההריון, שאם כך היא מרגישה היא יכולה לשבור את הצום.)
רק דוגמאלב אמיץ

ש"ות יום הכיפורים לנשים, מעוברות ומניקות

 

ואני מנסה למצוא את השיעור של הרב דב ליאור שליט"א שמסביר מדוע הוא פוסק להתיר שתיה לשיעורים לנשים הרות ומיניקות במקרה הצורך.

מצאתילב אמיץ

 

לפי הרב דב ליאור שליט"א לא שייך לסמוך על תחליפים. לדעתו אין תחליף לחלב אם, זה האוכל הטבעי של התינוק ואת זה הוא צריך לאכול ולא לחשוש לדברים אחרים. 

הרב רבינוביץ' והרב נבנצאל.הקולה טובה

מביאה את דברי הרב יוני רוזנצוויג שמסביר את שיטת הרב רבינוביץ.

 

מדי שנה רבות השואלות לגבי צום בתשעה באב ויום הכיפורים, ורבות שאינן מבינות את הסיבה להיתר הגורף של הרב רבינוביץ' לגבי מעוברות ומניקות. לא באתי כאן להתווכח בהלכה - אני מודע לכך ששיטת הרב רבינוביץ' היא מקילה ביותר, ואני מודע לכך שיש רבנים רבים אחרים שמחמירים בדבר ונשים רבות הולכות לאור הפסקים הללו. מי שנוקטת לחומרא - תבוא עליה ברכה. מכל מקום, רציתי להסביר כאן בפשטות את שיטת מורי ורבי, בעיקר מצד המציאות, בקצרה.

 

(1) השולחן ערוך פוסק שמעוברות ומניקות צריכות לצום בתשעה באב, נקודה. אבל הרב רבינוביץ' כותב כך: "לרוב הראשונים מעמדו של תשעה באב אינו אלא כשאר איסור דרבנן, ולא גזרו במקום חולי. אמנם המנהג הוא להחמיר בו, אבל מעיקר הדין יש מקום להקל לחולה שאין בו סכנה כמו בשאר הצומות. כבר כתבו הפוסקים שהדורות האחרונים נחלשו לעומת הדורות הראשונים; ולפיכך יתכן שמה שנהגו הראשונים, אין בכוחם של האחרונים לסבול. על כן יש להעמיד את הדברים על עיקר הדין, ובפרט בענין שיש בו אפילו ספק רחוק של סכנת נפשות".

 

(2) לגבי מעוברות, הרב רבינוביץ' שאל כמה רופאים, ולאחר חקירה ודרישה גילה שחשש להפלה בעקבות התייבשות שייך מהחודש החמישי ואילך. לכן כתב: "במקום שיש חשש שהולד ייעקר, ואפילו אין האישה מרגישה חולשה, זה נידון כפיקוח נפש והמעוברת חייבת לאכול אפילו ביום כיפור, ואין צריך לומר בתשעה באב. הואיל והוכח שבהרבה מקרים הצום עלול לגרום להתכווצויות הרחם מן החודש החמישי בהריון ואילך, יש לחוש לכך. כמובן שביום כיפור תאכל או תשתה פחות מכשיעור, ובהפסק כדי שיעור אכילת פרס".

 

(3) אבל מה הסיפור עם הנקה? רבות שואלות אותי בעניין הזה, כי לפעמים התינוק/ת כבר קצת גדול/ה ואוכל/ת גם אוכל רגיל, וכן יש תחליפי חלב רבים בשוק, ועוד כהנה וכהנה. האם כל זה לא אומר שמניקות חייבות לצום, כיון שאין סכנה אמיתית לילד/ה?

 

(4) התשובה היא כזו: אנחנו לא רגילים לחשוב על זה, אבל תינוקות הינם יצורים מאוד פגיעים. הם למעשה חסרי-ישע לחלוטין, ולולא שהיו להם הורים שמטפלים בהם, הם היו נמצאים בסכנת חיים ממש. ובשפה ההלכתית: תינוק/ת עד שנתיים לפחות נידונים כחולה שיש בו סכנה לכל צרכיהם, ובוודאי צורכי הגוף המיידיים שלהם.

 

(5) האוכל הכי טוב לתינוק/ת הוא חלב אם. הוא הכי טוב מבחינת מה שהוא מספק לתינוק/ת, הוא הכי טוב מבחינת הביטחון שהאוכל לא פגום בצורה כזו או אחרת, והוא הכי טוב מבחינת הזמינות שלו. על כן - וכיון שרואים את התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה - יש לוודא שהתזונה הכי חשובה תהיה זמינה, ואין להסתכן בהתייבשות החלב.

 

(6) כל הנ"ל מביא את הרב רבינוביץ' לפסוק שאין לקחת שום סיכון באישה מניקה, כי אפילו נאמר שזה ספק, הרי מחמירים בספק פיקוח נפש, וההגדרה של התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה מנביעה ממילא את המסקנה שיש להחמיר בפיקוח נפש ולוודא מעבר לכל ספק שלא תהיה התייבשות של החלב. על כן מניקות לא צמות לדעת הרב רבינוביץ'.

מקווה שהדברים ברורים דים.

 

איך זה קשור?לב אמיץ

אכילת חזיר זה פיקוח נפש?

 

זירוז לידה שלא בזמנה,  או מצבים שהמעוברת מסתכנת או עלולה לסכן את העובר בגלל הצום זה עינייני פיקוח נפש. בשביל זה עושים שאלת רב. אחרת מה צורך יש בפסיקה של הרב? 

לא דיברתי על מצב שזה מגיע לפיקוח נפשה''ב
אלא על לא להרגיש טוב כשזה לא מסוכן. כמו שכולנו יודעות, זירוז של לידה כמה ימים לפני התאריך זה לא פיקוח נפש. (ביו''כ יש פי 1.5 לידות מביום רגיל. שזה בעצם אומר שחלק מאלה שכאילו היו יולדות יום- יומיים אח''כ ילדו ביו''כ.)

לגבי מה שאומר הרב ליאור על לא לפגוע בהנקה:
א. זה אכן חידוש להתייחס להנקה כפיקוח נפש (לא ידוע לי שתינוקות עם תמ''ל מתים מזה, ולכאורה אם זה היה פיקוח נפש אסור היה לתת תמ''ל סתם משום ונשמרתם..)

ב. אם יש חשש רציני שההנקה תיגמר לגמרי אז הוא מתיר. אבל אם אפשר לשאוב לפני כן, ולהחזיר אח''כ את ההנקה, גם אם זה מאוד מאוד קשה, אז לא מתירים איסור תורה.

טוב, לא יודעת מה לומר לכן, רק הפריע לי שזה לא ברור ששוברים את הצום רק במקרה של פיקוח נפש.. אבל תעשו מה שנראה לכן.
צום קל ושנה טובה!
לא קשור קשה.לב אמיץ

או קשה קשה חיוך

 

מי שיכולה ולא באה לידי סכנה מתענה.

ותאמיני או לא גם כששותים ואוכלים פחות מכשיעור (לשיעורים) כשהרב שמע את הנתונים ופסק לך ככה, גם אז זה קשה לא פחות, ועינוי (תרתי משמע).

ולשתות פחות מכשיעור לפי היתר של רב זה לא לשבור את הצום. להיפך, כמו שכבר הסבירו כאן, והסביר הגאון הרב דב ליאור שליט"א, מעדיפים ככה מאשר להגיע למצב של "לשבור את הצום".

 

זה לא חידוש להתייחס להנקה כאל פיקוח נפש. החידוש הוא להתייחס לתחליפים, אפילו לחלב שאוב, כאל שיקול שלא להתיר שתיה (וגם אכילה אם יש צורך) לשיעורים..

מי שחוותה הנקה ממושכת יודעת לומר עד כמה לא פשוט לשחק עם הנושא הזה של שאיבות, חלב שאוב מבקבוק, וניסיון להחזיר את ההנקה. זו בדיוק התערבות שעלולה להביא למצב של פיקוח נפש לתינוק ולפעמים גם למניקה.

 

 

משתמע מדברייך שאת ברת פלוגתא לת"ח גם מהגדולים שבדורברכת טוב

גם אם הרב שלכם פוסק באופן שונה יש פה דעת תורה

"ועשית ככל אשר יורוך" זהו ציווי מדאורייתא.

 

אף אחת לא עושה מה שנראה לה אלא מה שהרב פסקירושלמית טרייה
מה שאמרתי כאן בא לדחוף בנות לשאול רב, ולא לאסור על עצמן מראש מתוך מחשבה, כמו שלך, שזה איסור חמור ולמה שיתירו בכלל ולכן בשביל מה לשאול.

מישהי שמקיאה, למשל, די ברור שזו עלולה להיות סכנת חיים - התייבשות חמורה היא סכנת חיים ברורה ומיידית. רק שתדעי שכל שנה שומעים על חיילים שנפטרו ל"ע מהתייבשות. קל לאבד נוזלים, לפעמים בלתי אפשרי להחזיר אותם לגוף מספיק מהר והנזק לא בר תיקון.

חבל למנוע מבנות לשאול.
את מוזמנת לפתוח ספרי הלכה.הקולה טובה

ולראות מה כותבים הראשונים והאחרונים על מעוברות ומניקות.

מעוברת שהריחה ביו"כ ורוצה מאד לאכול- נותנים לה.

 

מעוברת שחוששת לעצמה- נותנים לה לאכול.

אם יש מחלוקת בין רבנים אם היא צריכה לצום או לא- מי שמחליט זו האשה עצמה כי היא זאת שיודעת הכי טוב איך היא מרגישה.

 

אם שני רופאים אומרים כל אחד משהו אחר- האשה היא זו שמכריעה בהתאם להרגשה שלה.

 

מעבר לזה- פיקוח נפש נחשב גם באחוזים נמוכים. כלומר למרות שרוב הנשים לא יפילו מצום, עצם זה שיש סיכון של אחוזים בודדים כבר מכניס את האשה לגדר של פיקוח נפש.

 

גם מניקה- תינוק נחשב מעצם היותו תינוק לחולה שיש בו סכנה. ולכן צריך להזהר בו מאד. במיוחד תינוק שרגיל להנקה מלאה- חייבים לפני יו"כ לנסות לתת לו תמ"ל בבקבוק לודא שזה אכן אפשרי. לא להגיע למצב שבו ביו"כ אין חלב להניק והתינוק לא לוקח בקבוק..

 

 

 

מניסיוני- נכון שאסור לזלזל בצום יו"כ אבל גם אסור לזלזל בחיי אדם.

(מניסיוני האישי שצמתי כמניקה וזה גרם לי לירידה דרסטית בחלב וכמעט להפסקת ההנקה. ומאז יו"כ עברתי לשלב תמ"ל כי לא הצלחתי לחזור להנקה מלאה. 

וגם בהריון לפני כמה שנים- הצום גרם לי ממש לצירים. ב"ה שלא קרה כלום אבל אם היה לי רחם יותר רגישה זה היה יכול להסתיים לא טוב..)

 

לכן כל אשה צריכה לברר מה מצבה הרפואי ולברר מה מצבה ההלכתי.

 

מגיבה לכולכן ביחדה''ב
א. לדעת כל הרבנים השאלה היא מה מוגדר כפיקוח נפש ולא האם מותר לשבור בלי פיקוח נפש (כנ''ל במקרה של וודאות שיגיע למצב של פיקוח נפש למרות שעכשיו עוד לא)

ב. ''ועשית ככל אשר יורוך'' נאמר על הסנהדרין. כמעט לכל פסק יש חולקים ואם אני הולכת על פיו אני חולקת על ת''ח גדולים. לא חלקתי על הרב ליאור אלא הקשתי על דבריו וגם אשמח לשאול אותו על כך באופן אישי אם יצא לי.

ג. חס וחלילה לא אמרתי לבנות לא לשאול, רק דייקתי שהשאלה היא האם זה נחשב מצב של פיקוח נפש לפי פסיקתו של הרב, ולא- האם הרב מרשה לי לשתות או לאכול כי ממש קשה לי.
לאכול ענבים שחורים ערב לפני .וגםאני ליאחרונה
במהלך היום לפני הצום.
מה יהיה עם הסבבים עם איראן כל שני וחמישי???אובדת חצות
שיקבעו יום קבוע, ומראש נדע וזהו😅יעל מהדרום
בנתיים זה קבוע ראשון בערב🤦‍♀️טארקו
כן, לגמרי נראה שזה קבוע🤦‍♀️מתואמת
לפחות הפעם הספקנו לחגוג את יום ההולדת השבועי🤭 (בשבוע שעבר חגגנו "תחת אש"...)
יפה. גם הבת שלי חגגה היום בגןיעל מהדרום
לק"י

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לגמרי! ועם כמות האירועים של סוף שנה -מתואמת
בהחלט יש על מה להתפלל...
לבן שלי יש מחר יום הולדת בגן🥴אמא טובה---דיה!
הלוואי שיחגוג בשמחה!!יעל מהדרום

לק"י


הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

אני דווקא אשמח לגווןמתיכון ועד מעון

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

רביעי זה מעולה😂😂 יום ארוך בעבודהיעל מהדרום
שבוע שעבר ביטלו לנו טיול של כל בית הספרבארץ אהבתי

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

הכל בגללכם😉יעל מהדרום

לק"י


לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

חחח כנראה 🤭בארץ אהבתי
גם לבת שלי ביטלו טיול שבוע שעברמתיכון ועד מעון

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ביטלו לימודים מחר??רקאני
עדיין לא... אבל איראן מאיימת לתקוף או משהו כזהיעל מהדרום
בינתיים לא הודיעו שביטלובארץ אהבתי
אבל ראיתי הודעות שייתכן שיבטלו🙄
אני לא בעד בלאגן ומלחמהתוהה לעצמי
אבל אם אפשר ספיציפית מחר חופש זה יבוא לי ממששששש בטוב. רק מחר, לא מבקשת יותר מזה.
אני קובעת דברים ולא יודעת אם אכן יתקייםממתקית

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

^^^ בול.קמה ש.
מצב הזוי. אבל יפה הראיה החיובית שלךיעל מהדרום
ממש ככה. הילדים בלחץ על החופש....אורוש3
אני מאז הקורונה משתדלת לא לדחות דבריםאוזן הפילאחרונה

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

איך מכינים מרחב עבודה לילדים לקראת כיתה א'?אובדת חצות

האם קניתן שולחן כתיבה\עבודה לילדים או שהם עובדים בסלון?ולמי שכן מצא איפה מוצאים משהו מומלץ, חמוד ומתוק ולא יקר? ומה עושים עם תאומים? קונים שניים???

הילדים שלי עובדים בסלוןהשם שלי
על הרצפה/ ספה/ שולחן אוכל.

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אגב-למי שאין, למה לא? בגלל מחיר\פחד מפרטיות יתר?אובדת חצות
כי הילדים תמיד מעדיפים לעבוד בסלוןרוני 1234
יש לי ילדה בתיכון ואפילו היא עובדת בסלון/פינת אוכל
מה זה פחד מפרטיות יתר?אפונה

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

מקווה שבסדר לנצל"שדרקונית ירוקה
איך צריך להתארגן לאחסון ספרים, מחברות וכלי כתיבה? כמה מקום זה דורש?
זה תלוי אם שומרים בכיתה או בביתהשם שלי

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.


אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.


צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.


לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.


לנו יש בכיתה תאים. הכל שםחילזון 123
בתיק זה רק הדברים שצריך בשוטף כמו חוברת עברית או חשבון

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

אצלי השביעי בכיתה א'מתיכון ועד מעון

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

גם אצלינו אוהבים לעבוד בסלוןריבוזום

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

אצלינו עובדים בפינת האוכלאן אליוט

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

אצלנו רק לבכורה (מסיימת שמינית) יש שולחן כתיבהמתואמת

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

אצלנוDoughnut
כשהגדולה עלתה ל-א' התארגנתי עם שולחן כתיבה מהמם שקיבלתי מקרובת משפחה. בסוף לקראת כתה ג מסרנו אותו כי בסוף תמיד ישבה בסלון...
לא קנינו. יושבים ליד השולחן אוכל ולרוב על הריצפהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך כ"ט בסיוון תשפ"ו 15:47

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

 

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

לגדולים שלי היה ספרייה עם מכתבהממתקית

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

עונה כאמא לתאומות בא'- יש להן בחדר שולחן כתיבהאמהלה

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

 

בניגוד לכולם - אצלנו כן עושים שיעורי בית במכתביהכולנה
לגדולים לא קנינו מכל מיני סיבות ולאחרונה קנינו אחד לכל חדר ועכשיו הם כן נהנים לשבת בחדר ללמוד, גם אם באים חברים זה יותר נעים שיש להם פרטיות.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

אצלנועוד מעט פסח

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.


אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

הייתי עם אחותי בחדר והיה לנו שולחן 1מנגואית

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש


בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

בעיניי ממש אין צורך, מיותר לחלוטיןשיפוראחרונה
רוב שיעורי הבית זה קריאה, אני יושבת להקשיב לו על הספה.
הייתם טסות ללונדון?אובדת חצות
בעלי הפתיע בכרטיסים לשם אבל ממש חוששת מכל מה ששומעים, מצד שני בא לי חופשה. איפה בטוח שם מלון ולהסתובב? או שלוותר לגמרי?
יותר בטיחותי להסתובב בלונדון מאשר בירושליםפשוט אני..

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

בלונדון אין כזו אנטישמיות.ממתקית

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הייתי בלונדון לפני שנהברונזה

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אני הייתי טסהיהלוםנוצץ

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

כרגע לא.מוריה
כרגע לא הייתי יוצאת מהארץ אם יש חשש להיתקע בחו"ל.🙄
כן אין באמת סכנה שם יותר מבמקום אחרטארקו
תסעו ותהנוראשונית

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

מוסיפה שהמשפחה שלי שם מלא והכל בסדרראשוניתאחרונה
מרחוק הכל נשמע מפחיד יותר

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו


אולי כאן יענו ליחושבת בקופסא

פתחתי שרשור בנשואים טריים, ולא כל כך עונים לי שם.

בטח פה יהיו יותר תשובות בעז"ה. 

 

אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 לשני לילות בסוף אוגוסט.

 

אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


 

אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

 

מתייגת את @רוני 1234 כי אמרת שאת עוקבת

לא ממש מבינה בזה,אונמר

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

חיפשתי קצת ודווקא מצאתי באזור ה1,200, גם סבבהחושבת בקופסא
יפה. בהצלחהה!אונמר
זה המחיר באוגוסט? מעניין מאוד איפהרחללי
לפני הקורונה היינו הולכים ב500 ללילה, צימר עם ג'קוזי בלי בריכה, באוגוסט. וזה היה זול. מאז המחירים זינקו.
1000 שח ובריכה באוגןסטזברה ירוקה

זה תקציב ללילה אחד

..

היייהלוםנוצץ

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אין בעיה אשמח לשמוע בכל מקרהחושבת בקופסא

אני רק רוצה כיוון לחפש.

יש ביישוב מיצד כמה צימרים עם בריכות פרטיותקנקן שבור

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

יש שם תחב"צ?חושבת בקופסא
יש דברים לעשות מסביב?
כמעט ואין לשם תחב"צשומשומ
ואין כל כך מה לעשות באזור, זה יישוב דיי מבודד
אז פחות. תודה בכל מקרהחושבת בקופסא
אולי באיזור צפת, מירון או עמק בית שאן?אוהבת את השבתאחרונה

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
אני אגב מצאתי היום מתאמת שהיא גם פיזיותרפיסטיתפרח חדש

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

עונהאוהבת את השבת

לא הלכתי


לוקחים סכום מופחת


תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי


תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

עונהאפונה

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

ואווועם ישראל חי🇮🇱
ולא נקלטת עם זה להריון ?
נקלטתי אבלאפונה

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

רק רוצה להגיד^כיסופים^

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון


ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

🤣🤣🤣עם ישראל חי🇮🇱אחרונה
ילודה וייסורי מצפוןפילה

הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?

מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.

וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.

גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.

אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .

גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.

כתבת פה בעצם שני נושאיםמתואמת

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.


בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).


בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

עונהפילה

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אם ככה אז הכול בסדר...מתואמת

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

אני אומרת לשליהבוקר יעלהאחרונה

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

לי זה נשמע כמואפונה
"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
קודם כל עם השורה האחרונה הכי הזדהיתי.ממתקית

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

למה מוזר?חילזון 123
לא הייתם בקשר ועכשיו אתם רוצים לחדש את הקשר.

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה


אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם


זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים


כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים


נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם


פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות


נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו


אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה


לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה


ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה


אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..


ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית


וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים


פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני


או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..


לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
אפשר לארח משפחה מהיישוב/שכונה שלכם לארוחה אחת ואז זה פחות כבד מאירוח של שבת שלמה.
2 דבריםשלומית.

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

עונהאורוש3

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
אייר בי אנד? נשמע מעניין
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבת

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
קודם יוצרת קשר ושיח מציעה להתארח לפחות בימי חול
ננעל לבקשת הפותחתבארץ אהבתיאחרונה
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
דקירה בבטןאפונהאחרונה
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"ל

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!

אולי יעניין אותך