יום כיפור בתחילת הריוןבעצמי
ב''ה הריון ראשון בשבוע 8, ביום כיפור אהיה בתחילת שבוע 9.
עוד לא הייתה לי הבדיקה הראשונה אצל הרופאה.. אני מרגישה נורא מבחינת בחילות והקאות, לא מצליחה לאכול כלום ולא לשתות וגם מקיאה.. (ירדתי כבר איזה 2-3 קילו)
הברזל שלי תקין וגם הלחץ דם..
אבל אני פשוט לא מצליחה לראות את עצמי צמה.. במיוחד כשאין לי דרך ''להתכונן'' לצום כמו כל שנה (לשתות כמות גדולה של מים, לאכול כמו שצריך וכו)
מה עושים?
יש מישהי שעברה את זה ויכולה לתת לי טיפים?
אני ממש ממש מפחדת..
מפחדת שלא יתירו לי שתייה כלשהי, מפחדת לאבד את ההריון בגלל זה..מפחדת להקיא בלי יכולת לשתות ולאכול מה שיקל עליי..
תשאלי רב, יש סיכוי גבוה שתקבלי הקלות לעניות דעתיירושלמית טרייה
מניחה שיתירו לך לשתות בשיעורים לפחותבאורות
אם לא יותר מזה. הכי טוב שתתייעצי קודם עם רופא, ואז תלכי לרב עם מה שהרופא אמר.
רופא משפחה זה מספיק?בעצמי
אני לא אצליח לפגוש את הרופאה שלי לפני.. אולי רק דרך המייל. יש לי דרך רק ללכת לרופא משפחה.. זה בסדר גם?
מוכר מאודעונה חמה
יש אפשרות לקחת כדורים במהלך היום שמקלים על הבחילות וההקאות. תלכי לרופא משפחה או תתייעצי עם רופא ירא שמיים שמבין בזה וכמובן לשאול רב. תשאלי באיזה מצב אפשר להתחיל לשתות שיעורים ומתי אפשר לקבל עירוי.
כדאי להתחיל עם פרמין למשל, עוד לפני הצום, זה יעזור לך גם להתכונן לצום כמו שצריך, יהיה בסדר בעז"ה!
ואי אני בדיוק באותו מצבאנונימית להריון
שבוע 9 יהיה בכיפור בשבוע 10 מקיאה בערך פעם ביום ושאר הזמן עם בחילות מהבוקר עד הלילה. לא מצליחה לאכול נורמאלי לא יודעת איך אתכונן לצום אני לא אצליח לשתות ולאכול בכמות טובה. עוד לא שאלתי רב מתארת לעצמי שיתן הנחיות באיזה מצב לעבור לשיעורים גם זה קצת מלחיץ אותי שכאחרוות עיא עלי להחליט מתי לעבור לשיעורים...
באמת מלחיץ..בעצמי
יש בי גם את הפחד שתכלס- זה לפגום ביום כיפור..
תרדי מזהשחר245

באם יתירו לך לשתות לשיעורין אז המצב שלך ביום הקדוש היא לשתות לשיעורין.

ומנסיון זה לא כזה כיף, לא כל כך קל כך שאת עדין במצב של איסורים ביום כיפור...

תרגישי טוב ובהצחה.

אני עברתיאבנים לבנבנות

את צריכה לשאול

אני שרדתי עם לצום. אבל בלי קשר ליום כיפורים את חייבת ללכת לרופא ולקבל טיפול אם את לא מצליחה להחזיק נוזלים

ממש מוכר..סמיילי צהוב
שנה שעברה ביום כיפור הייתי במצב דומה.
ממליצה לך לפני שאת שואלת רב לבדוק מה הקו הכללי שלו בצומות ומראש לא לשאול רב שהוא מהמחמירים בתחום
(ולא שאני דוגלת בשיטה הזו בדרך כלל.. אבל שנה שעברה שאלתי רב שהוא בכללי מהזרם שלנו אבל לא הרב הקבוע שאנחנו שואלים. היה חשוב לי לדבר ישירות עם הרב ושיסביר לי בדיטק ובסבלנות באיזה תנאים מותר לאכול/ לשתות וכו. זה ממש הציל אותי, גם מנטלית מראש ובסופו של דבר אכלתי ושתיתי שיעורים בשעות האחרונות של הצום)
תשאלי רב, יש שתי אופציות במצב הזה:DvorW

לשתות לשיעורין, או להכניס מראש עירוי נוזלים לפני תחילת הצום (משאירים 'ונפלון' פתוח, ואז את מחברת שקית מדי כמה שעות)

יש גישות שונות בין רבנים בשאלה מה עדיף, אז אני לא מנסה לענות לך במקום הרב שלכם

בי פולן של חברת פוראווראישה אחת

בהריון בעבר הייתי במצב דומה למה שאת מתארת וקיבלתי היתר לאכול ולשתות לשיעורים, אבל את חייבת לשאול בעצמך. אולי תשאלי את הרב אליעזר מלמד (הר ברכה), או את הרב יעקב אריאל (רמת גן).

לפני שנה הייתי בתחילת הריון (תקין ופשוט, לא כמו שאת מתארת) ולקחתי בי פולן לפני הצום ומאד מאד הקל עליי! 

קצת מופתעת מהתגובות פהה''ב
ברוב המקרים צום של יום הוא לא סכנה ממשית לעובר.
לפני שקופצים לעבור על איסור תורה לא פחות חמור מכל איסור תורה אחר, כדאי לברר באופן יסודי עם רופא אם אכן מדובר בסכנת נפשות (בוא נאמר שאם זה היה סכנה הרופא כנראה היה בא אלייך הביתה לאמר שאת חייבת חייבת לאכול)
מתארת לעצמיסמיילי צהוב
שאף אחת לא רצה לשבור את הצום ביום כיפור..
וכמובן שחובה להתייעץ עם רב!!
אבל בהחלט יש מקרים כאלו, ואני אישית מכירה כמה, שקיבלו היתר לאכול/ לשתות שיעורים מסיבות רפואיות שונות.
לא שכל אשה בתחילת הריון תלך לעשות את זה.. אבל במצבים של חולשה גדולה, חשש להתייבשות רצינית ועוד- בהחלט יש לזה מקום. וזאת אותה תורה והלכה שאומרת לצום!
ברור שנשאלבעצמי
הכוונה היא לשאול רב, בוודאי.. החשש שלי הוא שאני במצב באמת בלתי אפשרי לצום (בדרך כלל אני מתמודדת טוב עם צומות בתנאי שאני מתכוננת כמו שצריך) ובגלל אי היכולת להתכונן אני חוששת שלא אעמוד בזה..ושרב יגיד לי לצום כרגיל.
בעלי התייעץ עם חבר שלו שהוא רב (רק בתור התייעצות) והוא אמר שלדעתו אני צריכה לצום ורק במקרה של הקאה לשתות שיערים..
כפי שאני רואה את המצב, אם אני לא אכניס כלום לפה ככ הרבה זמן אני אקיא בטוח, ואני מנסה למנוע כמה שיותר הגעה להקאה כי זה נורא בשבילי..
וואי כל כך מזדהה עם הלחץ הזה..סמיילי צהוב
בדיוק בגלל זה כתבתי לך למעלה- תמצאי רב שיש לו סבלנות לשמוע אותך בדיוק ואת החששות שלך, ואחד שלא מאד מחמיר בצומות. ואותו תשאלי
(אם תרצי מוכנה לתת לך בפרטי את המספר של הרב ששאלתי שנה שעברה. לא יודעת אם יעזור לך כי אולי הפסיקה שונה)
לא בטוחה שהחבר צודק.לב אמיץ

במקרה של חולה שיש בו סכנה, לא נכנסים אל הסכנה ורק אז פועלים לצמצם אותה.

מראש נמנעים מלהגיע לשם.

תשאלו רב בקיא ומנוסה ותסבירו את המצב לפרטים.

^^^^לשאול רב פוסקירושלמית טרייה

לי הרב הורה לשתות לשיעורין, ולא לחכות שלא ארגיש טוב! להתחיל מהערב! הוא ממש הדגיש את זה כי הוא כנראה יודע שהנשים בדרך כלל מנסות להתחיל..

וכשלא מרגישים טוב אז כבר עלול להיות צורך בשתיה או אכילה ממש, לא לשיעורין, וזה כבר איסור דאורייתא. וחבל להגיע לחשש הזה אם יש אפשרות לאכול לא דאורייתא.

זה ההסבר הפשטני לעניין, יכול להיות שאני טועה אבל ככה הבנתי.

 

בקיצור, ממש לא כדאי לשאול מישהו שסתםם בקיא אבל לא רגיל לפסוק. מי שרגיל לפסוק יודע להתיר כשצריך.

 

לא משווה בין המצב שלי לשלך, אני הייתי אז בחודש שישי בערך ואז יש סיכון להריון עצמו, אבל רק ממחישה לך למה חייבים לשאול פוסק בקי.

יש לי טלפון לתת לך אם תרצי של רב משכמו ומעלהדושה


חשוב ממש לשבת עם רב שישמע את כל המצבחלושי
יותר פשוט להתיר שתייה בפחות משיעור, שאגב נחשבת כאילו צמת. מאשר להגיע למצב של פיקוח נפש שכבר לא יועילו שיעורים וצריך לגמרי לשבור את הצום.
לאו דווקא סכנה לעובר.לב אמיץ

אישה בתחילת הריון לפעמים היא עצמה נכנסת להגדרה של חולה שיש בה סכנה.

 

זה בדיוק הקטעאמאשוני
שלשתות לשיעורין במצבים נצרכים הוא לא איסור תורה, ולא עושים את זה רק במצב של סכנת נפשות, להיפך.

במצב של סכנת נפשות מיידית- אוכלים ושותים כרגיל.

המצב ההלכתי והרפואי הטוב יותר הוא להימנע ממצב של סכנת נפשות שבו אוכלים ושותים כרגיל, ולכן במצבים שעלולים להגיע למצב שבו חייבים לשתות ולאכול, עדיף מראש לשתות ולאכול לשיעורים.
לכן האחריות פה היא יותר גדולה כי באמת קשה לדעת מה ילד יום.
לכן עושים שאלת רב.

רק מדגישה שאף אחת לא אמרה שבגלל בחילות/ הקאות היא תאכל ותשתה חופשי- אלא דיברו על מצב של שתיה לשיעורים שאינה נחשבת הלכתית לשתיה.
לשתות לשיעורים זה איסור תורה.ה''ב
ההבדל הוא שלא מתחייבים עליו בכרת ולכן נותנים עדיפות לפתרון הזה.
חס ושלום להגיד ככה.לב אמיץ

לשתות לשיעורים למי שצריך וקיבל היתר, זה לא איסור תורה.

וחי בהם.

אבל זה כן איסור תורה, מה לעשות...ה''ב
מוזמנת לעיין בפוסקים
גמרא, ראשונים, אחרונים.. זאת אפילו לא מחלוקת.
''וחי בהם'' זו אולי הסיבה שלמרות שזה איסור תורה הוא מותר במקרה של סכנת נפשות (כמו כל אכילה ביו''כ)
לא שמותר אם קשה, אפילו אם קשה מאוד.
וודאי שאיסור תורה לאכול ביוה"כ, גם לשיעורים, אם אין צורך,לב אמיץ

אבל מרגע שיש צורך, ככה מורה הרב לצום לאותה מעוברת או מניקה, והיא לא עוברת על איסור תורה.

לא מבינה מה כל כך קשה להבין בזה.

 

 

מסכימה איתךאנונימית לרגע1


הייתי במצב לפני כמה שנים, תחילת הריון פלוסMather-le
הנקה מלאה של תינוק בן 7 חודשים..

ברוך השם עבר טוב!

תשתי בשיעורים מהיום תרגילימאת הגוף לשתיה, שתי מיץ ענבים שבו יש ריכוז גבוה של סוכרים.

ויהיה בסדר.
רק להזכיר שעיקר היום הוא הצום ולא תפילהMather-le
ככה שאם בעלך יוכל להקל מעליך בעניינים מסויימים ההל בכדי שתצומי זו מצוות היום.
ואם בכל זאת תצטרכי לצום..אנונימית לרגע1

ממליצה לשבת כל היום במזגן

אם יש ילדים לתת להם חטיפים, כריכים מוכנים מראש.. כמה שפחות התעסקות. לחפש מישהי שאולי תוכל לשמור עליהם בזמן שאת נחה. לא לקרוא- גורם לסחרחורות..

להשתדל לא לישון, קמים עם בחילה נוראית. לנוח.

 

אם כן תצליחי לאכול תאכלי ענבים, תירוש- מעט, תמרים, מים אפילו עם טיפה סוכר

לא מצליחה להבין רגע , תחילת הריון מסוכן יותר מאמצע ?דושה

 

 

תחילת הריון אומר בחילות והקאותעונה חמה
וזה אומר שאתם נשים מסוימות צום עלול להוביל מצב של סכנה להן, התייבשות עד כדי אשפוז.
למה כתבת תירוש-מעט?rm
מהתעניינות...
כי כל אחת מגיבה אחרת לפעמים כששותים הרבה זה גורם להקאותאנונימית לרגע1


מעדכנת-בעלי דיבר עם הרבבעצמי
וב''ה הוא אמר שבמצב של בחילות צריך לשתות לשיעורין כמו שכתבו פה..
יש לי חשש מההחלטה שאני בכלל צריכה את זה..הזוי לי לא לצום ביום כיפור כמו כל שנה..
תודה על כל התמיכה של כולן! מקווה שיעבור בבריאות ובתחושה טובה.
שתיה דוקא לא עוזרת לבחילות.. למרות ההיתראנונימית לרגע1
תשאלו אם לשתות מים או דברים מזינים או מחזקים יותריעל מהדרום
לק"י

כמו חלב, מיץ פירות, מרק עוף (רק הנוזלים מן הסתם) וכו'.
^ מה שמגביר בחילות זה כשהן על בטן ריקהאנונימית לרגע1

לפעמים כששותים משהו מזין יותר, זה מסייע לבחילות

נראה לי שאין שום ענין לשתות מים. אם כבר שותים אז רק מזיניםירושלמית טרייה

כמו חלב, בירה שחורה, קולה, מרק עוף וכאלה.

ממש לא כדאי לבזבז את השיעורים על מים..

מצרפת מאמר מבשבע של הרב מלמדבריאות ונחת

היי, נראה לי שהוא מאד מחמיר!ירושלמית טרייה
מכירה המון פסיקות מקלות יותר מרבנים שנחשבים מחמירים. מוזר.

וזה ידוע שיש הכי הרבה לידות בשנה ביום כיפור.. אז מה העניין לומר שזה לא מזרז לידה? מוזר.
^^לב אמיץ

קטונתי כמובן, אבל אותי יותר מטרידה ההסתמכות המוחלטת על מה שהרופאים אומרים שהנקה היא לא קריטית, ושלא נכון לומר שאנשים יותר חלשים היום.

אנשים חיים יותר שנים היום, אבל האם זה אומר שהם בריאים כל אותן שנים? לאו דווקא.

האוכלוסיה המבוגרת, וגם גיל הביניים לצערנו, נוטלים בלי סוף כדורים ותרופות.

 

רק לאחרונה נתקלתי בשני מאמרים מטרידים בעניין הזה.

 

אחד הוא מאמר שהוציא איגוד רופאי הילדים האמריקאים עם הסבר מדוע יש להימנע מלהציג את ההנקה כ"טבעית" וכדרך ההזנה האולטימטיבית לתינוק (החשש שלהם הוא שאם מציגים את ההנקה כטבעית ועדיפה על תמ"ל, זה נוגד את מטרות משרד הבריאות (!), כי זה יוצר פתח להעדיף תחלואה טבעית על פני חיסונים.

 

והשני מסמך שהוציא משרד הבריאות האמריקאי שבו הוא משנה את הקריטריונים למהו חולי אצל ילדים שבגללו לא ניתן לשלוח לגן או לביה"ס - השורה התחתונה היא שאפשר לשלוח ילדים עם חום עד 38.3, עם דלקת עיניים - גם עם הפרשות, וכו' וכו' - השיקולים רחוקים מלהיות שיקולי בריאות הציבור.

 

אני אשתדל למצוא את המקורות ולהביא אותם.

 

 

גם אם זה מזרז במעטה''ב
לא עוברים בשביל זה על איסור תורה.
אני באמת לא מבינה, גם על אכילת חזיר עוברים בכזו קלות כי ''יש מחקרים שזה בריא יותר/ מאריך ימים/ חשוב למערכת החיסונית/ וכו ''?
יש רבנים גדולים שחושבים אחרת ממךחלושי
אפשר מקורות בבקשה?ה''ב
מקרים של היתר ספציפי לשאלה ספציפית זה לא אומר שככה הרב פוסק.
(הגיוני שגם הרב אליעזר מלמד יאמר לאישה שתבוא ותאמר לו שהיא לא מרגישה טוב וחוששת ללדת מוקדם מדי/ לאבד את ההריון, שאם כך היא מרגישה היא יכולה לשבור את הצום.)
רק דוגמאלב אמיץ

ש"ות יום הכיפורים לנשים, מעוברות ומניקות

 

ואני מנסה למצוא את השיעור של הרב דב ליאור שליט"א שמסביר מדוע הוא פוסק להתיר שתיה לשיעורים לנשים הרות ומיניקות במקרה הצורך.

מצאתילב אמיץ

 

לפי הרב דב ליאור שליט"א לא שייך לסמוך על תחליפים. לדעתו אין תחליף לחלב אם, זה האוכל הטבעי של התינוק ואת זה הוא צריך לאכול ולא לחשוש לדברים אחרים. 

הרב רבינוביץ' והרב נבנצאל.הקולה טובה

מביאה את דברי הרב יוני רוזנצוויג שמסביר את שיטת הרב רבינוביץ.

 

מדי שנה רבות השואלות לגבי צום בתשעה באב ויום הכיפורים, ורבות שאינן מבינות את הסיבה להיתר הגורף של הרב רבינוביץ' לגבי מעוברות ומניקות. לא באתי כאן להתווכח בהלכה - אני מודע לכך ששיטת הרב רבינוביץ' היא מקילה ביותר, ואני מודע לכך שיש רבנים רבים אחרים שמחמירים בדבר ונשים רבות הולכות לאור הפסקים הללו. מי שנוקטת לחומרא - תבוא עליה ברכה. מכל מקום, רציתי להסביר כאן בפשטות את שיטת מורי ורבי, בעיקר מצד המציאות, בקצרה.

 

(1) השולחן ערוך פוסק שמעוברות ומניקות צריכות לצום בתשעה באב, נקודה. אבל הרב רבינוביץ' כותב כך: "לרוב הראשונים מעמדו של תשעה באב אינו אלא כשאר איסור דרבנן, ולא גזרו במקום חולי. אמנם המנהג הוא להחמיר בו, אבל מעיקר הדין יש מקום להקל לחולה שאין בו סכנה כמו בשאר הצומות. כבר כתבו הפוסקים שהדורות האחרונים נחלשו לעומת הדורות הראשונים; ולפיכך יתכן שמה שנהגו הראשונים, אין בכוחם של האחרונים לסבול. על כן יש להעמיד את הדברים על עיקר הדין, ובפרט בענין שיש בו אפילו ספק רחוק של סכנת נפשות".

 

(2) לגבי מעוברות, הרב רבינוביץ' שאל כמה רופאים, ולאחר חקירה ודרישה גילה שחשש להפלה בעקבות התייבשות שייך מהחודש החמישי ואילך. לכן כתב: "במקום שיש חשש שהולד ייעקר, ואפילו אין האישה מרגישה חולשה, זה נידון כפיקוח נפש והמעוברת חייבת לאכול אפילו ביום כיפור, ואין צריך לומר בתשעה באב. הואיל והוכח שבהרבה מקרים הצום עלול לגרום להתכווצויות הרחם מן החודש החמישי בהריון ואילך, יש לחוש לכך. כמובן שביום כיפור תאכל או תשתה פחות מכשיעור, ובהפסק כדי שיעור אכילת פרס".

 

(3) אבל מה הסיפור עם הנקה? רבות שואלות אותי בעניין הזה, כי לפעמים התינוק/ת כבר קצת גדול/ה ואוכל/ת גם אוכל רגיל, וכן יש תחליפי חלב רבים בשוק, ועוד כהנה וכהנה. האם כל זה לא אומר שמניקות חייבות לצום, כיון שאין סכנה אמיתית לילד/ה?

 

(4) התשובה היא כזו: אנחנו לא רגילים לחשוב על זה, אבל תינוקות הינם יצורים מאוד פגיעים. הם למעשה חסרי-ישע לחלוטין, ולולא שהיו להם הורים שמטפלים בהם, הם היו נמצאים בסכנת חיים ממש. ובשפה ההלכתית: תינוק/ת עד שנתיים לפחות נידונים כחולה שיש בו סכנה לכל צרכיהם, ובוודאי צורכי הגוף המיידיים שלהם.

 

(5) האוכל הכי טוב לתינוק/ת הוא חלב אם. הוא הכי טוב מבחינת מה שהוא מספק לתינוק/ת, הוא הכי טוב מבחינת הביטחון שהאוכל לא פגום בצורה כזו או אחרת, והוא הכי טוב מבחינת הזמינות שלו. על כן - וכיון שרואים את התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה - יש לוודא שהתזונה הכי חשובה תהיה זמינה, ואין להסתכן בהתייבשות החלב.

 

(6) כל הנ"ל מביא את הרב רבינוביץ' לפסוק שאין לקחת שום סיכון באישה מניקה, כי אפילו נאמר שזה ספק, הרי מחמירים בספק פיקוח נפש, וההגדרה של התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה מנביעה ממילא את המסקנה שיש להחמיר בפיקוח נפש ולוודא מעבר לכל ספק שלא תהיה התייבשות של החלב. על כן מניקות לא צמות לדעת הרב רבינוביץ'.

מקווה שהדברים ברורים דים.

 

איך זה קשור?לב אמיץ

אכילת חזיר זה פיקוח נפש?

 

זירוז לידה שלא בזמנה,  או מצבים שהמעוברת מסתכנת או עלולה לסכן את העובר בגלל הצום זה עינייני פיקוח נפש. בשביל זה עושים שאלת רב. אחרת מה צורך יש בפסיקה של הרב? 

לא דיברתי על מצב שזה מגיע לפיקוח נפשה''ב
אלא על לא להרגיש טוב כשזה לא מסוכן. כמו שכולנו יודעות, זירוז של לידה כמה ימים לפני התאריך זה לא פיקוח נפש. (ביו''כ יש פי 1.5 לידות מביום רגיל. שזה בעצם אומר שחלק מאלה שכאילו היו יולדות יום- יומיים אח''כ ילדו ביו''כ.)

לגבי מה שאומר הרב ליאור על לא לפגוע בהנקה:
א. זה אכן חידוש להתייחס להנקה כפיקוח נפש (לא ידוע לי שתינוקות עם תמ''ל מתים מזה, ולכאורה אם זה היה פיקוח נפש אסור היה לתת תמ''ל סתם משום ונשמרתם..)

ב. אם יש חשש רציני שההנקה תיגמר לגמרי אז הוא מתיר. אבל אם אפשר לשאוב לפני כן, ולהחזיר אח''כ את ההנקה, גם אם זה מאוד מאוד קשה, אז לא מתירים איסור תורה.

טוב, לא יודעת מה לומר לכן, רק הפריע לי שזה לא ברור ששוברים את הצום רק במקרה של פיקוח נפש.. אבל תעשו מה שנראה לכן.
צום קל ושנה טובה!
לא קשור קשה.לב אמיץ

או קשה קשה חיוך

 

מי שיכולה ולא באה לידי סכנה מתענה.

ותאמיני או לא גם כששותים ואוכלים פחות מכשיעור (לשיעורים) כשהרב שמע את הנתונים ופסק לך ככה, גם אז זה קשה לא פחות, ועינוי (תרתי משמע).

ולשתות פחות מכשיעור לפי היתר של רב זה לא לשבור את הצום. להיפך, כמו שכבר הסבירו כאן, והסביר הגאון הרב דב ליאור שליט"א, מעדיפים ככה מאשר להגיע למצב של "לשבור את הצום".

 

זה לא חידוש להתייחס להנקה כאל פיקוח נפש. החידוש הוא להתייחס לתחליפים, אפילו לחלב שאוב, כאל שיקול שלא להתיר שתיה (וגם אכילה אם יש צורך) לשיעורים..

מי שחוותה הנקה ממושכת יודעת לומר עד כמה לא פשוט לשחק עם הנושא הזה של שאיבות, חלב שאוב מבקבוק, וניסיון להחזיר את ההנקה. זו בדיוק התערבות שעלולה להביא למצב של פיקוח נפש לתינוק ולפעמים גם למניקה.

 

 

משתמע מדברייך שאת ברת פלוגתא לת"ח גם מהגדולים שבדורברכת טוב

גם אם הרב שלכם פוסק באופן שונה יש פה דעת תורה

"ועשית ככל אשר יורוך" זהו ציווי מדאורייתא.

 

אף אחת לא עושה מה שנראה לה אלא מה שהרב פסקירושלמית טרייה
מה שאמרתי כאן בא לדחוף בנות לשאול רב, ולא לאסור על עצמן מראש מתוך מחשבה, כמו שלך, שזה איסור חמור ולמה שיתירו בכלל ולכן בשביל מה לשאול.

מישהי שמקיאה, למשל, די ברור שזו עלולה להיות סכנת חיים - התייבשות חמורה היא סכנת חיים ברורה ומיידית. רק שתדעי שכל שנה שומעים על חיילים שנפטרו ל"ע מהתייבשות. קל לאבד נוזלים, לפעמים בלתי אפשרי להחזיר אותם לגוף מספיק מהר והנזק לא בר תיקון.

חבל למנוע מבנות לשאול.
את מוזמנת לפתוח ספרי הלכה.הקולה טובה

ולראות מה כותבים הראשונים והאחרונים על מעוברות ומניקות.

מעוברת שהריחה ביו"כ ורוצה מאד לאכול- נותנים לה.

 

מעוברת שחוששת לעצמה- נותנים לה לאכול.

אם יש מחלוקת בין רבנים אם היא צריכה לצום או לא- מי שמחליט זו האשה עצמה כי היא זאת שיודעת הכי טוב איך היא מרגישה.

 

אם שני רופאים אומרים כל אחד משהו אחר- האשה היא זו שמכריעה בהתאם להרגשה שלה.

 

מעבר לזה- פיקוח נפש נחשב גם באחוזים נמוכים. כלומר למרות שרוב הנשים לא יפילו מצום, עצם זה שיש סיכון של אחוזים בודדים כבר מכניס את האשה לגדר של פיקוח נפש.

 

גם מניקה- תינוק נחשב מעצם היותו תינוק לחולה שיש בו סכנה. ולכן צריך להזהר בו מאד. במיוחד תינוק שרגיל להנקה מלאה- חייבים לפני יו"כ לנסות לתת לו תמ"ל בבקבוק לודא שזה אכן אפשרי. לא להגיע למצב שבו ביו"כ אין חלב להניק והתינוק לא לוקח בקבוק..

 

 

 

מניסיוני- נכון שאסור לזלזל בצום יו"כ אבל גם אסור לזלזל בחיי אדם.

(מניסיוני האישי שצמתי כמניקה וזה גרם לי לירידה דרסטית בחלב וכמעט להפסקת ההנקה. ומאז יו"כ עברתי לשלב תמ"ל כי לא הצלחתי לחזור להנקה מלאה. 

וגם בהריון לפני כמה שנים- הצום גרם לי ממש לצירים. ב"ה שלא קרה כלום אבל אם היה לי רחם יותר רגישה זה היה יכול להסתיים לא טוב..)

 

לכן כל אשה צריכה לברר מה מצבה הרפואי ולברר מה מצבה ההלכתי.

 

מגיבה לכולכן ביחדה''ב
א. לדעת כל הרבנים השאלה היא מה מוגדר כפיקוח נפש ולא האם מותר לשבור בלי פיקוח נפש (כנ''ל במקרה של וודאות שיגיע למצב של פיקוח נפש למרות שעכשיו עוד לא)

ב. ''ועשית ככל אשר יורוך'' נאמר על הסנהדרין. כמעט לכל פסק יש חולקים ואם אני הולכת על פיו אני חולקת על ת''ח גדולים. לא חלקתי על הרב ליאור אלא הקשתי על דבריו וגם אשמח לשאול אותו על כך באופן אישי אם יצא לי.

ג. חס וחלילה לא אמרתי לבנות לא לשאול, רק דייקתי שהשאלה היא האם זה נחשב מצב של פיקוח נפש לפי פסיקתו של הרב, ולא- האם הרב מרשה לי לשתות או לאכול כי ממש קשה לי.
לאכול ענבים שחורים ערב לפני .וגםאני ליאחרונה
במהלך היום לפני הצום.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

מבינה ממשאבןישראל

הייתי גם במקום כזה ובמקום הזה עד לא מזמן, עברנו משם ולא רק בגלל זה, אבל זה היה קשה ומעייף.

ילדים מגיל שנתיים פחות או יותר מסתובבים ויש כאלה רעבים ואופניים שנעלמים, בעיקר היה לי קשה כי רוב האמהות היו בגישה כזאת ואני ממש לא מתחברת אליה ולא חושבת שהיא נכונה..

סליחה שאין לי טיפים לגבי זה אבל על הדרך פרקתי גם .( אני הייתי שמה גבולות משתדלת שיהיה בטעם טוב, מול הילדים ולפעמים גם מול קטנטנים, לגבי כלי תחבורה היינו שמים ממש צמוד לבית/ בתוך הבית..)

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויהאחרונה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפוראחרונה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
יש בגוש עציון, באיזור הר חברון, בלכיששקדי מרק

אבל אם השיקול הוא רק בטחוני אז אולי גם אלו לא יתאימו לכם.

בנוסף יש יישובים כמו למשל מרכז שפירא, מרחבעם, כמובן תלוי איזור

לגבי ערים יש גרעינים קטנים, שבהם הקהילות קטנות ומחוברות יותר (מכירה בגדרה ובחיפה אם רלוונטי לכם, אני מכירה חלקית אבל שווה לברר.

חיפוש מקום מגורים הוא מסע לדעתי.. לא פשוט ברור

ממה שבדקנו זה או מסוכןואז את תראי

או יקר בטירוף.

למשל מרכז שפירא זה מקום מאוד מאוד יקר...

אנסה לבדוק שוב לגבי מה שכתבת. תודה!

לא מהיכרות אישית אבל יששיפור

את כפר הרואה, יד בנימין, נחלים, מרכז שפירא, שבי דרום, נראה לי ששומריה וברכיה גם לא ביוש.

ויש גם יישובים בגולן ובעוטף עזה.

ברכיה זה מושב ליד אשקלוןיעל מהדרום
לק"י

שומריה זה בלכיש.

לכיש לא מסוכן בכלל אין שם ערביםפה משתמש/ת

וגם אזעקות כמעט לא

לגמרי אזור רגוע יחסית


בני דקלים,שומריה,נטע,כרמי קטיף

לא יודעת מה הסגנון שלך

אבל ישובים חמודים 

גם ברכיה לא מסוכן. רק לא נראה לי שזה מה שהיא מחפשתיעל מהדרום
כל הישובים שהזכרת פהניק חדש2

קרובים לקו.

אומנם זה לא מוגדר מסוכן אבל גם לא רחוק מאד מהגבול.

ממליצה להסתכל בגוגל מפות מי שחוששת.

זה אזור קרית גת. לא רחוק משםיעל מהדרום
גם כפר סבא, ראש העין ומודיעין..טארקו
ועוד המון מקומות שלא נחשבים מסוכנים בכלל..

ואם כבר עברו את הקו זה חסר משמעות כמה זה קרוב.. לצורך העניין יש יותר שב"חים בתל אביב מבראש העין למרות שראש העין קרובה יותר..

אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
זה גם עניין של אופייעל מהדרום

לק"י


אנחנו גרים בעיר לא קטנה בדרום, שייכים לגרעין משפחות.

אני לא כזה נפגשת עם נשים/ חברות ביומיום, אבל גם כשיש מפגשים ואני הולכת, אני לא כל כך מוצאת את עצמי.


כדאי שתחשבו מה בדיוק אתם מחפשים.

לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

אוקי אבל יש מאות קהילות בארץאמאשוני
כדאי להשקיע בבירור יסודי של הצרכים וההיצע
ועוד טיפאמאשוני

אם אתם בסגנון חוצניקי למשל אמריקאי או צרפתי, כדאי לברר על קהילות מתאימות, אצל הרבה יש את הנושא של משפחה בחו"ל ומטבע הדברים הקהילה נותנת תחושת משפחה.

למשל בחשמונאים יש קהילה חוצניקית מבוגרת, לא יודעת איפה יש צעירה, כי אני כבר פחות מעורה בגילאים הצעירים אבל בטוח יש.

בבית שמש נגיד יש כמה קהילות כאלו.

גם בירושלים יש.

יש קהילות מבוססות שהן יותר סגורות וחדשים פחות מוצאים את עצמם בהם,

ויש קהילות שעוד בשלבי בניה או ביסוס ושם שווה להשקיע.

אולי את ברה כרגע סמוך לקהילה וותיקה ולכן פחות מורגש שיש מעטפת והתחדשות.

פתח תקווה ממש לא נחשבת לעיר דתיתעם ישראל חי🇮🇱

אולי 20% מתוך 270 אלף תושבים בערך.

יש את השכונות הדתיות כמו כפר אברהם, הדר גנים וקצת במרכז העיר בפיזור .

גבעת שמואל נחשבת עיר דתית לאומית יותר.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

מצטרפת להמלצה של מעבר דירהשומשומונית
אנחנו היינו במקום שלא הצלחנו להכנס לקהילה ( היה לנו שם גם בית). אבל החלטנו בתהליך שעברנו עם עצמינו, ששווה למכור את הבית ולעבור דירה בשביל קהילה. ולא מתחרטים לרגע! למרות שבבית הקודם היו יתרונות על פני הבית הזה, פה מרגישה יותר בבית- גם בישוב ובסוף גם בתוך המבנה עצמו... מתרגלים לחסרונות, לומדים לשדרג מה שצריך והיום כיף לי לחזור לבית כל יום מחדש ...
וואו, איזה אומץדיאט ספרייט

ואיזו חשיבה מדהימה.

אכפת לך לשתף למה את חושבת שלקהילה הראשונה לא הצלחת להיכנס ולקהילה השניה כן?

כאילו, זה תלוי קהילה?

תלוי בגישה שלכם?

המחשבות על לעבור קהילה תופסות אותי מאוד לאחרונה, אז זה יעזור לי למחשבה אני חושבת.

רק אם אפשרי לך. 

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

חיבוקאבןישראלאחרונה

מכל הלב💗

תחפשו מקום שיהיה לכם חברה ותעשו דברים ביחד/ תיפגשו לארוחות מדי פעם, זה דורש עבודה ומאמץ אבל שווה את זה בעיני.

הרבה הצלחה

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
🧡שקדי מרקאחרונה
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
.
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
קרה לי שלא ראיתי תוצאות בעמוד הראשי של האפליקציה, ואפילו עשיתי עוד בדיקת דם - ורק אז גיליתי שהתוצאה מופיעה רק בתוך התיק הרפואי כנשכנסתי אליו...
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
אני פשוט צריכה תרופה שמחייבת בדיקת בטא קודם
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלב
בגדול התשובה מגיעה תוך כמה שעות מהרגע ששולחים את הבדיקה למעבדה

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

הגיע לי אחרי יום וחצירק טוב!אחרונה

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני לא זוכרת דבר כזה. כנראה שזה פחות רווח באזוריעל מהדרום
האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

ממש, זה ששני רכבים מרגיש הרבה זה עצוב...מכחול
אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

יכול להיות שזו הסיבהעוד מעט פסח

ניסיתי באמת להבין את הסיבה.

ויכול להיות שהעומס, יחד עם זה שאיכשהו אין דגלים בכניסה לסופרים, הביא אנשים לשכוח.

לא שופטת אף אחד, פשוט ניסיתי להבין מה נשתנה.


(והסוד הוא לתלות על הדלת, לא על החלון. ואז מקסימום נופל בזמן חניה ומרימים מיד).

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקר

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

אני גם שמתי לב...ואמרתי לילדים שהשנה אני לא רואה דממתקית

דגלים.
גם בבתים, במרפסות.
האמת גם אני לא שמתי יבגלל עצלות.

בסוף הגדול שלי תלה אתמול.

אולי באמתעוד מעט פסח

העומס של המלחמה והמילואים שלא נגמרים פשוט לא השאיר לאנשים פניות לתלות.

יש פטנט חדש-דגל מגנט לרכב. קנינו השנה. של ורד ביתןאביגיל ##

איך לא חשבו על זה קודם

🤨

בעקבות השאלה שלך בדקתי וראיתי מלא. אולי תלוי איזורשיפור
אני חושבת שיש הרבה פחות אבלרק טוב!

באמת בתור ילדים כמעט כל הרכבים בכביש ביום העצמאות היו עם דגלים.

כיום אני לא שמה מסיבות טכניות-

1. זה ממש מרעיש לי כשמתנפנף בנסיעה.

2. החלונות חשמליים ולכן בקלות אני שוכחת, פותחת חלון והדגל עף... בעבר היה צריך לסובב ידנית כל חלון, אז הדגלים היו נשארים במקום... 

לגבי 2 כתבתי כבר-עוד מעט פסחאחרונה

הפתרון הוא לתלות על הדלת עצמה.

ואז גם אם נופל, זה לא בזמן נסיעה, לאפשר שניה להתכופף ולהרים.

אולי יעניין אותך