יום כיפור בתחילת הריוןבעצמי
ב''ה הריון ראשון בשבוע 8, ביום כיפור אהיה בתחילת שבוע 9.
עוד לא הייתה לי הבדיקה הראשונה אצל הרופאה.. אני מרגישה נורא מבחינת בחילות והקאות, לא מצליחה לאכול כלום ולא לשתות וגם מקיאה.. (ירדתי כבר איזה 2-3 קילו)
הברזל שלי תקין וגם הלחץ דם..
אבל אני פשוט לא מצליחה לראות את עצמי צמה.. במיוחד כשאין לי דרך ''להתכונן'' לצום כמו כל שנה (לשתות כמות גדולה של מים, לאכול כמו שצריך וכו)
מה עושים?
יש מישהי שעברה את זה ויכולה לתת לי טיפים?
אני ממש ממש מפחדת..
מפחדת שלא יתירו לי שתייה כלשהי, מפחדת לאבד את ההריון בגלל זה..מפחדת להקיא בלי יכולת לשתות ולאכול מה שיקל עליי..
תשאלי רב, יש סיכוי גבוה שתקבלי הקלות לעניות דעתיירושלמית טרייה
מניחה שיתירו לך לשתות בשיעורים לפחותבאורות
אם לא יותר מזה. הכי טוב שתתייעצי קודם עם רופא, ואז תלכי לרב עם מה שהרופא אמר.
רופא משפחה זה מספיק?בעצמי
אני לא אצליח לפגוש את הרופאה שלי לפני.. אולי רק דרך המייל. יש לי דרך רק ללכת לרופא משפחה.. זה בסדר גם?
מוכר מאודעונה חמה
יש אפשרות לקחת כדורים במהלך היום שמקלים על הבחילות וההקאות. תלכי לרופא משפחה או תתייעצי עם רופא ירא שמיים שמבין בזה וכמובן לשאול רב. תשאלי באיזה מצב אפשר להתחיל לשתות שיעורים ומתי אפשר לקבל עירוי.
כדאי להתחיל עם פרמין למשל, עוד לפני הצום, זה יעזור לך גם להתכונן לצום כמו שצריך, יהיה בסדר בעז"ה!
ואי אני בדיוק באותו מצבאנונימית להריון
שבוע 9 יהיה בכיפור בשבוע 10 מקיאה בערך פעם ביום ושאר הזמן עם בחילות מהבוקר עד הלילה. לא מצליחה לאכול נורמאלי לא יודעת איך אתכונן לצום אני לא אצליח לשתות ולאכול בכמות טובה. עוד לא שאלתי רב מתארת לעצמי שיתן הנחיות באיזה מצב לעבור לשיעורים גם זה קצת מלחיץ אותי שכאחרוות עיא עלי להחליט מתי לעבור לשיעורים...
באמת מלחיץ..בעצמי
יש בי גם את הפחד שתכלס- זה לפגום ביום כיפור..
תרדי מזהשחר245

באם יתירו לך לשתות לשיעורין אז המצב שלך ביום הקדוש היא לשתות לשיעורין.

ומנסיון זה לא כזה כיף, לא כל כך קל כך שאת עדין במצב של איסורים ביום כיפור...

תרגישי טוב ובהצחה.

אני עברתיאבנים לבנבנות

את צריכה לשאול

אני שרדתי עם לצום. אבל בלי קשר ליום כיפורים את חייבת ללכת לרופא ולקבל טיפול אם את לא מצליחה להחזיק נוזלים

ממש מוכר..סמיילי צהוב
שנה שעברה ביום כיפור הייתי במצב דומה.
ממליצה לך לפני שאת שואלת רב לבדוק מה הקו הכללי שלו בצומות ומראש לא לשאול רב שהוא מהמחמירים בתחום
(ולא שאני דוגלת בשיטה הזו בדרך כלל.. אבל שנה שעברה שאלתי רב שהוא בכללי מהזרם שלנו אבל לא הרב הקבוע שאנחנו שואלים. היה חשוב לי לדבר ישירות עם הרב ושיסביר לי בדיטק ובסבלנות באיזה תנאים מותר לאכול/ לשתות וכו. זה ממש הציל אותי, גם מנטלית מראש ובסופו של דבר אכלתי ושתיתי שיעורים בשעות האחרונות של הצום)
תשאלי רב, יש שתי אופציות במצב הזה:DvorW

לשתות לשיעורין, או להכניס מראש עירוי נוזלים לפני תחילת הצום (משאירים 'ונפלון' פתוח, ואז את מחברת שקית מדי כמה שעות)

יש גישות שונות בין רבנים בשאלה מה עדיף, אז אני לא מנסה לענות לך במקום הרב שלכם

בי פולן של חברת פוראווראישה אחת

בהריון בעבר הייתי במצב דומה למה שאת מתארת וקיבלתי היתר לאכול ולשתות לשיעורים, אבל את חייבת לשאול בעצמך. אולי תשאלי את הרב אליעזר מלמד (הר ברכה), או את הרב יעקב אריאל (רמת גן).

לפני שנה הייתי בתחילת הריון (תקין ופשוט, לא כמו שאת מתארת) ולקחתי בי פולן לפני הצום ומאד מאד הקל עליי! 

קצת מופתעת מהתגובות פהה''ב
ברוב המקרים צום של יום הוא לא סכנה ממשית לעובר.
לפני שקופצים לעבור על איסור תורה לא פחות חמור מכל איסור תורה אחר, כדאי לברר באופן יסודי עם רופא אם אכן מדובר בסכנת נפשות (בוא נאמר שאם זה היה סכנה הרופא כנראה היה בא אלייך הביתה לאמר שאת חייבת חייבת לאכול)
מתארת לעצמיסמיילי צהוב
שאף אחת לא רצה לשבור את הצום ביום כיפור..
וכמובן שחובה להתייעץ עם רב!!
אבל בהחלט יש מקרים כאלו, ואני אישית מכירה כמה, שקיבלו היתר לאכול/ לשתות שיעורים מסיבות רפואיות שונות.
לא שכל אשה בתחילת הריון תלך לעשות את זה.. אבל במצבים של חולשה גדולה, חשש להתייבשות רצינית ועוד- בהחלט יש לזה מקום. וזאת אותה תורה והלכה שאומרת לצום!
ברור שנשאלבעצמי
הכוונה היא לשאול רב, בוודאי.. החשש שלי הוא שאני במצב באמת בלתי אפשרי לצום (בדרך כלל אני מתמודדת טוב עם צומות בתנאי שאני מתכוננת כמו שצריך) ובגלל אי היכולת להתכונן אני חוששת שלא אעמוד בזה..ושרב יגיד לי לצום כרגיל.
בעלי התייעץ עם חבר שלו שהוא רב (רק בתור התייעצות) והוא אמר שלדעתו אני צריכה לצום ורק במקרה של הקאה לשתות שיערים..
כפי שאני רואה את המצב, אם אני לא אכניס כלום לפה ככ הרבה זמן אני אקיא בטוח, ואני מנסה למנוע כמה שיותר הגעה להקאה כי זה נורא בשבילי..
וואי כל כך מזדהה עם הלחץ הזה..סמיילי צהוב
בדיוק בגלל זה כתבתי לך למעלה- תמצאי רב שיש לו סבלנות לשמוע אותך בדיוק ואת החששות שלך, ואחד שלא מאד מחמיר בצומות. ואותו תשאלי
(אם תרצי מוכנה לתת לך בפרטי את המספר של הרב ששאלתי שנה שעברה. לא יודעת אם יעזור לך כי אולי הפסיקה שונה)
לא בטוחה שהחבר צודק.לב אמיץ

במקרה של חולה שיש בו סכנה, לא נכנסים אל הסכנה ורק אז פועלים לצמצם אותה.

מראש נמנעים מלהגיע לשם.

תשאלו רב בקיא ומנוסה ותסבירו את המצב לפרטים.

^^^^לשאול רב פוסקירושלמית טרייה

לי הרב הורה לשתות לשיעורין, ולא לחכות שלא ארגיש טוב! להתחיל מהערב! הוא ממש הדגיש את זה כי הוא כנראה יודע שהנשים בדרך כלל מנסות להתחיל..

וכשלא מרגישים טוב אז כבר עלול להיות צורך בשתיה או אכילה ממש, לא לשיעורין, וזה כבר איסור דאורייתא. וחבל להגיע לחשש הזה אם יש אפשרות לאכול לא דאורייתא.

זה ההסבר הפשטני לעניין, יכול להיות שאני טועה אבל ככה הבנתי.

 

בקיצור, ממש לא כדאי לשאול מישהו שסתםם בקיא אבל לא רגיל לפסוק. מי שרגיל לפסוק יודע להתיר כשצריך.

 

לא משווה בין המצב שלי לשלך, אני הייתי אז בחודש שישי בערך ואז יש סיכון להריון עצמו, אבל רק ממחישה לך למה חייבים לשאול פוסק בקי.

יש לי טלפון לתת לך אם תרצי של רב משכמו ומעלהדושה


חשוב ממש לשבת עם רב שישמע את כל המצבחלושי
יותר פשוט להתיר שתייה בפחות משיעור, שאגב נחשבת כאילו צמת. מאשר להגיע למצב של פיקוח נפש שכבר לא יועילו שיעורים וצריך לגמרי לשבור את הצום.
לאו דווקא סכנה לעובר.לב אמיץ

אישה בתחילת הריון לפעמים היא עצמה נכנסת להגדרה של חולה שיש בה סכנה.

 

זה בדיוק הקטעאמאשוני
שלשתות לשיעורין במצבים נצרכים הוא לא איסור תורה, ולא עושים את זה רק במצב של סכנת נפשות, להיפך.

במצב של סכנת נפשות מיידית- אוכלים ושותים כרגיל.

המצב ההלכתי והרפואי הטוב יותר הוא להימנע ממצב של סכנת נפשות שבו אוכלים ושותים כרגיל, ולכן במצבים שעלולים להגיע למצב שבו חייבים לשתות ולאכול, עדיף מראש לשתות ולאכול לשיעורים.
לכן האחריות פה היא יותר גדולה כי באמת קשה לדעת מה ילד יום.
לכן עושים שאלת רב.

רק מדגישה שאף אחת לא אמרה שבגלל בחילות/ הקאות היא תאכל ותשתה חופשי- אלא דיברו על מצב של שתיה לשיעורים שאינה נחשבת הלכתית לשתיה.
לשתות לשיעורים זה איסור תורה.ה''ב
ההבדל הוא שלא מתחייבים עליו בכרת ולכן נותנים עדיפות לפתרון הזה.
חס ושלום להגיד ככה.לב אמיץ

לשתות לשיעורים למי שצריך וקיבל היתר, זה לא איסור תורה.

וחי בהם.

אבל זה כן איסור תורה, מה לעשות...ה''ב
מוזמנת לעיין בפוסקים
גמרא, ראשונים, אחרונים.. זאת אפילו לא מחלוקת.
''וחי בהם'' זו אולי הסיבה שלמרות שזה איסור תורה הוא מותר במקרה של סכנת נפשות (כמו כל אכילה ביו''כ)
לא שמותר אם קשה, אפילו אם קשה מאוד.
וודאי שאיסור תורה לאכול ביוה"כ, גם לשיעורים, אם אין צורך,לב אמיץ

אבל מרגע שיש צורך, ככה מורה הרב לצום לאותה מעוברת או מניקה, והיא לא עוברת על איסור תורה.

לא מבינה מה כל כך קשה להבין בזה.

 

 

מסכימה איתךאנונימית לרגע1


הייתי במצב לפני כמה שנים, תחילת הריון פלוסMather-le
הנקה מלאה של תינוק בן 7 חודשים..

ברוך השם עבר טוב!

תשתי בשיעורים מהיום תרגילימאת הגוף לשתיה, שתי מיץ ענבים שבו יש ריכוז גבוה של סוכרים.

ויהיה בסדר.
רק להזכיר שעיקר היום הוא הצום ולא תפילהMather-le
ככה שאם בעלך יוכל להקל מעליך בעניינים מסויימים ההל בכדי שתצומי זו מצוות היום.
ואם בכל זאת תצטרכי לצום..אנונימית לרגע1

ממליצה לשבת כל היום במזגן

אם יש ילדים לתת להם חטיפים, כריכים מוכנים מראש.. כמה שפחות התעסקות. לחפש מישהי שאולי תוכל לשמור עליהם בזמן שאת נחה. לא לקרוא- גורם לסחרחורות..

להשתדל לא לישון, קמים עם בחילה נוראית. לנוח.

 

אם כן תצליחי לאכול תאכלי ענבים, תירוש- מעט, תמרים, מים אפילו עם טיפה סוכר

לא מצליחה להבין רגע , תחילת הריון מסוכן יותר מאמצע ?דושה

 

 

תחילת הריון אומר בחילות והקאותעונה חמה
וזה אומר שאתם נשים מסוימות צום עלול להוביל מצב של סכנה להן, התייבשות עד כדי אשפוז.
למה כתבת תירוש-מעט?rm
מהתעניינות...
כי כל אחת מגיבה אחרת לפעמים כששותים הרבה זה גורם להקאותאנונימית לרגע1


מעדכנת-בעלי דיבר עם הרבבעצמי
וב''ה הוא אמר שבמצב של בחילות צריך לשתות לשיעורין כמו שכתבו פה..
יש לי חשש מההחלטה שאני בכלל צריכה את זה..הזוי לי לא לצום ביום כיפור כמו כל שנה..
תודה על כל התמיכה של כולן! מקווה שיעבור בבריאות ובתחושה טובה.
שתיה דוקא לא עוזרת לבחילות.. למרות ההיתראנונימית לרגע1
תשאלו אם לשתות מים או דברים מזינים או מחזקים יותריעל מהדרום
לק"י

כמו חלב, מיץ פירות, מרק עוף (רק הנוזלים מן הסתם) וכו'.
^ מה שמגביר בחילות זה כשהן על בטן ריקהאנונימית לרגע1

לפעמים כששותים משהו מזין יותר, זה מסייע לבחילות

נראה לי שאין שום ענין לשתות מים. אם כבר שותים אז רק מזיניםירושלמית טרייה

כמו חלב, בירה שחורה, קולה, מרק עוף וכאלה.

ממש לא כדאי לבזבז את השיעורים על מים..

מצרפת מאמר מבשבע של הרב מלמדבריאות ונחת

היי, נראה לי שהוא מאד מחמיר!ירושלמית טרייה
מכירה המון פסיקות מקלות יותר מרבנים שנחשבים מחמירים. מוזר.

וזה ידוע שיש הכי הרבה לידות בשנה ביום כיפור.. אז מה העניין לומר שזה לא מזרז לידה? מוזר.
^^לב אמיץ

קטונתי כמובן, אבל אותי יותר מטרידה ההסתמכות המוחלטת על מה שהרופאים אומרים שהנקה היא לא קריטית, ושלא נכון לומר שאנשים יותר חלשים היום.

אנשים חיים יותר שנים היום, אבל האם זה אומר שהם בריאים כל אותן שנים? לאו דווקא.

האוכלוסיה המבוגרת, וגם גיל הביניים לצערנו, נוטלים בלי סוף כדורים ותרופות.

 

רק לאחרונה נתקלתי בשני מאמרים מטרידים בעניין הזה.

 

אחד הוא מאמר שהוציא איגוד רופאי הילדים האמריקאים עם הסבר מדוע יש להימנע מלהציג את ההנקה כ"טבעית" וכדרך ההזנה האולטימטיבית לתינוק (החשש שלהם הוא שאם מציגים את ההנקה כטבעית ועדיפה על תמ"ל, זה נוגד את מטרות משרד הבריאות (!), כי זה יוצר פתח להעדיף תחלואה טבעית על פני חיסונים.

 

והשני מסמך שהוציא משרד הבריאות האמריקאי שבו הוא משנה את הקריטריונים למהו חולי אצל ילדים שבגללו לא ניתן לשלוח לגן או לביה"ס - השורה התחתונה היא שאפשר לשלוח ילדים עם חום עד 38.3, עם דלקת עיניים - גם עם הפרשות, וכו' וכו' - השיקולים רחוקים מלהיות שיקולי בריאות הציבור.

 

אני אשתדל למצוא את המקורות ולהביא אותם.

 

 

גם אם זה מזרז במעטה''ב
לא עוברים בשביל זה על איסור תורה.
אני באמת לא מבינה, גם על אכילת חזיר עוברים בכזו קלות כי ''יש מחקרים שזה בריא יותר/ מאריך ימים/ חשוב למערכת החיסונית/ וכו ''?
יש רבנים גדולים שחושבים אחרת ממךחלושי
אפשר מקורות בבקשה?ה''ב
מקרים של היתר ספציפי לשאלה ספציפית זה לא אומר שככה הרב פוסק.
(הגיוני שגם הרב אליעזר מלמד יאמר לאישה שתבוא ותאמר לו שהיא לא מרגישה טוב וחוששת ללדת מוקדם מדי/ לאבד את ההריון, שאם כך היא מרגישה היא יכולה לשבור את הצום.)
רק דוגמאלב אמיץ

ש"ות יום הכיפורים לנשים, מעוברות ומניקות

 

ואני מנסה למצוא את השיעור של הרב דב ליאור שליט"א שמסביר מדוע הוא פוסק להתיר שתיה לשיעורים לנשים הרות ומיניקות במקרה הצורך.

מצאתילב אמיץ

 

לפי הרב דב ליאור שליט"א לא שייך לסמוך על תחליפים. לדעתו אין תחליף לחלב אם, זה האוכל הטבעי של התינוק ואת זה הוא צריך לאכול ולא לחשוש לדברים אחרים. 

הרב רבינוביץ' והרב נבנצאל.הקולה טובה

מביאה את דברי הרב יוני רוזנצוויג שמסביר את שיטת הרב רבינוביץ.

 

מדי שנה רבות השואלות לגבי צום בתשעה באב ויום הכיפורים, ורבות שאינן מבינות את הסיבה להיתר הגורף של הרב רבינוביץ' לגבי מעוברות ומניקות. לא באתי כאן להתווכח בהלכה - אני מודע לכך ששיטת הרב רבינוביץ' היא מקילה ביותר, ואני מודע לכך שיש רבנים רבים אחרים שמחמירים בדבר ונשים רבות הולכות לאור הפסקים הללו. מי שנוקטת לחומרא - תבוא עליה ברכה. מכל מקום, רציתי להסביר כאן בפשטות את שיטת מורי ורבי, בעיקר מצד המציאות, בקצרה.

 

(1) השולחן ערוך פוסק שמעוברות ומניקות צריכות לצום בתשעה באב, נקודה. אבל הרב רבינוביץ' כותב כך: "לרוב הראשונים מעמדו של תשעה באב אינו אלא כשאר איסור דרבנן, ולא גזרו במקום חולי. אמנם המנהג הוא להחמיר בו, אבל מעיקר הדין יש מקום להקל לחולה שאין בו סכנה כמו בשאר הצומות. כבר כתבו הפוסקים שהדורות האחרונים נחלשו לעומת הדורות הראשונים; ולפיכך יתכן שמה שנהגו הראשונים, אין בכוחם של האחרונים לסבול. על כן יש להעמיד את הדברים על עיקר הדין, ובפרט בענין שיש בו אפילו ספק רחוק של סכנת נפשות".

 

(2) לגבי מעוברות, הרב רבינוביץ' שאל כמה רופאים, ולאחר חקירה ודרישה גילה שחשש להפלה בעקבות התייבשות שייך מהחודש החמישי ואילך. לכן כתב: "במקום שיש חשש שהולד ייעקר, ואפילו אין האישה מרגישה חולשה, זה נידון כפיקוח נפש והמעוברת חייבת לאכול אפילו ביום כיפור, ואין צריך לומר בתשעה באב. הואיל והוכח שבהרבה מקרים הצום עלול לגרום להתכווצויות הרחם מן החודש החמישי בהריון ואילך, יש לחוש לכך. כמובן שביום כיפור תאכל או תשתה פחות מכשיעור, ובהפסק כדי שיעור אכילת פרס".

 

(3) אבל מה הסיפור עם הנקה? רבות שואלות אותי בעניין הזה, כי לפעמים התינוק/ת כבר קצת גדול/ה ואוכל/ת גם אוכל רגיל, וכן יש תחליפי חלב רבים בשוק, ועוד כהנה וכהנה. האם כל זה לא אומר שמניקות חייבות לצום, כיון שאין סכנה אמיתית לילד/ה?

 

(4) התשובה היא כזו: אנחנו לא רגילים לחשוב על זה, אבל תינוקות הינם יצורים מאוד פגיעים. הם למעשה חסרי-ישע לחלוטין, ולולא שהיו להם הורים שמטפלים בהם, הם היו נמצאים בסכנת חיים ממש. ובשפה ההלכתית: תינוק/ת עד שנתיים לפחות נידונים כחולה שיש בו סכנה לכל צרכיהם, ובוודאי צורכי הגוף המיידיים שלהם.

 

(5) האוכל הכי טוב לתינוק/ת הוא חלב אם. הוא הכי טוב מבחינת מה שהוא מספק לתינוק/ת, הוא הכי טוב מבחינת הביטחון שהאוכל לא פגום בצורה כזו או אחרת, והוא הכי טוב מבחינת הזמינות שלו. על כן - וכיון שרואים את התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה - יש לוודא שהתזונה הכי חשובה תהיה זמינה, ואין להסתכן בהתייבשות החלב.

 

(6) כל הנ"ל מביא את הרב רבינוביץ' לפסוק שאין לקחת שום סיכון באישה מניקה, כי אפילו נאמר שזה ספק, הרי מחמירים בספק פיקוח נפש, וההגדרה של התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה מנביעה ממילא את המסקנה שיש להחמיר בפיקוח נפש ולוודא מעבר לכל ספק שלא תהיה התייבשות של החלב. על כן מניקות לא צמות לדעת הרב רבינוביץ'.

מקווה שהדברים ברורים דים.

 

איך זה קשור?לב אמיץ

אכילת חזיר זה פיקוח נפש?

 

זירוז לידה שלא בזמנה,  או מצבים שהמעוברת מסתכנת או עלולה לסכן את העובר בגלל הצום זה עינייני פיקוח נפש. בשביל זה עושים שאלת רב. אחרת מה צורך יש בפסיקה של הרב? 

לא דיברתי על מצב שזה מגיע לפיקוח נפשה''ב
אלא על לא להרגיש טוב כשזה לא מסוכן. כמו שכולנו יודעות, זירוז של לידה כמה ימים לפני התאריך זה לא פיקוח נפש. (ביו''כ יש פי 1.5 לידות מביום רגיל. שזה בעצם אומר שחלק מאלה שכאילו היו יולדות יום- יומיים אח''כ ילדו ביו''כ.)

לגבי מה שאומר הרב ליאור על לא לפגוע בהנקה:
א. זה אכן חידוש להתייחס להנקה כפיקוח נפש (לא ידוע לי שתינוקות עם תמ''ל מתים מזה, ולכאורה אם זה היה פיקוח נפש אסור היה לתת תמ''ל סתם משום ונשמרתם..)

ב. אם יש חשש רציני שההנקה תיגמר לגמרי אז הוא מתיר. אבל אם אפשר לשאוב לפני כן, ולהחזיר אח''כ את ההנקה, גם אם זה מאוד מאוד קשה, אז לא מתירים איסור תורה.

טוב, לא יודעת מה לומר לכן, רק הפריע לי שזה לא ברור ששוברים את הצום רק במקרה של פיקוח נפש.. אבל תעשו מה שנראה לכן.
צום קל ושנה טובה!
לא קשור קשה.לב אמיץ

או קשה קשה חיוך

 

מי שיכולה ולא באה לידי סכנה מתענה.

ותאמיני או לא גם כששותים ואוכלים פחות מכשיעור (לשיעורים) כשהרב שמע את הנתונים ופסק לך ככה, גם אז זה קשה לא פחות, ועינוי (תרתי משמע).

ולשתות פחות מכשיעור לפי היתר של רב זה לא לשבור את הצום. להיפך, כמו שכבר הסבירו כאן, והסביר הגאון הרב דב ליאור שליט"א, מעדיפים ככה מאשר להגיע למצב של "לשבור את הצום".

 

זה לא חידוש להתייחס להנקה כאל פיקוח נפש. החידוש הוא להתייחס לתחליפים, אפילו לחלב שאוב, כאל שיקול שלא להתיר שתיה (וגם אכילה אם יש צורך) לשיעורים..

מי שחוותה הנקה ממושכת יודעת לומר עד כמה לא פשוט לשחק עם הנושא הזה של שאיבות, חלב שאוב מבקבוק, וניסיון להחזיר את ההנקה. זו בדיוק התערבות שעלולה להביא למצב של פיקוח נפש לתינוק ולפעמים גם למניקה.

 

 

משתמע מדברייך שאת ברת פלוגתא לת"ח גם מהגדולים שבדורברכת טוב

גם אם הרב שלכם פוסק באופן שונה יש פה דעת תורה

"ועשית ככל אשר יורוך" זהו ציווי מדאורייתא.

 

אף אחת לא עושה מה שנראה לה אלא מה שהרב פסקירושלמית טרייה
מה שאמרתי כאן בא לדחוף בנות לשאול רב, ולא לאסור על עצמן מראש מתוך מחשבה, כמו שלך, שזה איסור חמור ולמה שיתירו בכלל ולכן בשביל מה לשאול.

מישהי שמקיאה, למשל, די ברור שזו עלולה להיות סכנת חיים - התייבשות חמורה היא סכנת חיים ברורה ומיידית. רק שתדעי שכל שנה שומעים על חיילים שנפטרו ל"ע מהתייבשות. קל לאבד נוזלים, לפעמים בלתי אפשרי להחזיר אותם לגוף מספיק מהר והנזק לא בר תיקון.

חבל למנוע מבנות לשאול.
את מוזמנת לפתוח ספרי הלכה.הקולה טובה

ולראות מה כותבים הראשונים והאחרונים על מעוברות ומניקות.

מעוברת שהריחה ביו"כ ורוצה מאד לאכול- נותנים לה.

 

מעוברת שחוששת לעצמה- נותנים לה לאכול.

אם יש מחלוקת בין רבנים אם היא צריכה לצום או לא- מי שמחליט זו האשה עצמה כי היא זאת שיודעת הכי טוב איך היא מרגישה.

 

אם שני רופאים אומרים כל אחד משהו אחר- האשה היא זו שמכריעה בהתאם להרגשה שלה.

 

מעבר לזה- פיקוח נפש נחשב גם באחוזים נמוכים. כלומר למרות שרוב הנשים לא יפילו מצום, עצם זה שיש סיכון של אחוזים בודדים כבר מכניס את האשה לגדר של פיקוח נפש.

 

גם מניקה- תינוק נחשב מעצם היותו תינוק לחולה שיש בו סכנה. ולכן צריך להזהר בו מאד. במיוחד תינוק שרגיל להנקה מלאה- חייבים לפני יו"כ לנסות לתת לו תמ"ל בבקבוק לודא שזה אכן אפשרי. לא להגיע למצב שבו ביו"כ אין חלב להניק והתינוק לא לוקח בקבוק..

 

 

 

מניסיוני- נכון שאסור לזלזל בצום יו"כ אבל גם אסור לזלזל בחיי אדם.

(מניסיוני האישי שצמתי כמניקה וזה גרם לי לירידה דרסטית בחלב וכמעט להפסקת ההנקה. ומאז יו"כ עברתי לשלב תמ"ל כי לא הצלחתי לחזור להנקה מלאה. 

וגם בהריון לפני כמה שנים- הצום גרם לי ממש לצירים. ב"ה שלא קרה כלום אבל אם היה לי רחם יותר רגישה זה היה יכול להסתיים לא טוב..)

 

לכן כל אשה צריכה לברר מה מצבה הרפואי ולברר מה מצבה ההלכתי.

 

מגיבה לכולכן ביחדה''ב
א. לדעת כל הרבנים השאלה היא מה מוגדר כפיקוח נפש ולא האם מותר לשבור בלי פיקוח נפש (כנ''ל במקרה של וודאות שיגיע למצב של פיקוח נפש למרות שעכשיו עוד לא)

ב. ''ועשית ככל אשר יורוך'' נאמר על הסנהדרין. כמעט לכל פסק יש חולקים ואם אני הולכת על פיו אני חולקת על ת''ח גדולים. לא חלקתי על הרב ליאור אלא הקשתי על דבריו וגם אשמח לשאול אותו על כך באופן אישי אם יצא לי.

ג. חס וחלילה לא אמרתי לבנות לא לשאול, רק דייקתי שהשאלה היא האם זה נחשב מצב של פיקוח נפש לפי פסיקתו של הרב, ולא- האם הרב מרשה לי לשתות או לאכול כי ממש קשה לי.
לאכול ענבים שחורים ערב לפני .וגםאני ליאחרונה
במהלך היום לפני הצום.
אובדת עצות- חום אחרי ניתוחshiran30005

בת 2.5 רביעי שעבר בבוקר עברה הקטנת שקדים, שקד שלישי וכפתורים. מיום שישי בבוקר היא עם חום. בשישי בערב נבדקה במיון עשינו רק צילום חזה שיצא תקין ושחררו. אמרו שאם עד יום ראשון עדיין יהיה חום לחזור ונעשה בירור יותר. היום היינו שוב במיון כי החום ממשיך התלבטו ובסוף אמרו שאין צורך לבצע בדיקות דם כי זה רק יום 3 לחום , הניתוח נראה בסדר והם לא רואים צורך כרגע. מה גם שהיא שותה "יחסית" בסדר.

החום עדיין ממשיך והיא פתאום מסרבת לקחת אקמול או נורופן גם,נר היא ממש בןכה וגם פולטת את זה החוצה. ככה היא נרדמה


מה עושים במקרה כזה? נתנו לה במיון אופטלגין היום בכוח וכנראה בגלל זה היא לא מוכנה לקחת כלום עכשיו

לא יןדעת מה לעשות איתה, ולמה הרופאים לא עשו בירור כבר?

היא ממש עקשנית לתרופות וזה כל הקושי. היא גם חכמה שלא מוכנה לשתות פטל/מיץ/מים כלום עכשיו.


גם אנטיביוטיקה לא נתנו בטענה שהם לא יודעים מה המקור של החום ולכל דבר יש סוג אחר של אנטיביוטיקה 

אוףףף. מה עם ליצור קשר עם המחלקה של הניתוחאורוש3
לבקש שיעבירו שאלה לרופא?
היינו במיון איפה שעשתה ניתוחshiran30005

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

ממש, שיעבור מהרראורוש3
נר אקמול או נר נורופן!התייעצות הריון
נר היא מוציאהshiran30005
כנראה לוחצת אחכ חזק וזה יוצא..
איזה מוזרשושנושי

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

גם אחותי עשתה שקדים וקיבלה מראשshiran30005

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

לדעתי, את חייבת להתעקש על ברור יותר רציני. לא לוותנק-ניק
בעיני זה משהו שצריך לנדנד לרופאים למצוא את מקור הבעיה ולא שהפתרון שלהם זה לתת אופטלגין בכח
אמרו שכנראה נדבקה בלי קשר במשהו ולכןshiran30005

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

ממה שאני גם יודעת נותנים די בקלות אנטיביוטיקהאורוש3

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

גם לה יש ריח נוראי מהפה אבלshiran30005

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

הייתי מבקשת מהרופא ילדים שייתן מוקסיפן ושלוםאורוש3אחרונה
יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

אני רקאורוש3

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

נכון, התכוונתי שלא צריך לקבוע את זה מראשמתואמת
מתכננים ללכת למקום חינמי... נצטרך כמובן לקנות כל מיני דברים, אבל אפשר לעשות זאת שבוע מראש.
קמפינג זה טונות התארגנות....אורוש3
טוב שאת מזהירה אותנו🙈מתואמת
בכל אופן, מתכוונים ללכת למקום לא רחוק מאוד מהבית, אז "מקסימום" נוכל לחזור הביתה אם נשכח דברים...
היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

הוא רצה 1100שוקולד פרה.

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

יש לך מספר?יערת דבש
דוד אוחנהשוקולד פרה.
0584464698
לאDoughnut
עם ילדים מעדיפה לצאת לטיולים של יום ולחזור בלילה להתארגן בבית בנוחות שלנו. אולי כשיגדלו...
כן לוקחים דירה בצפוןאמאשוני

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

כתבו אותי ואת בעלי בעצם 🙂מולהבולה

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת


ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם


השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

אז תעשו שנה-שנהרוני 1234
או נופש עם לינה בחוץ רק פעם בשלוש שנים. ככה זה מאזן את הצורך בחוויות עם ההוצאה הכספית הגדולה וה"התשה" להורים.
לדעתי לינה בבית זה לא בר השוואהאמאשוני

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

יוצאים כל שנה לפעמיים פעמיים בשנהעדיין טרייה

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

אשמח להמלצה לצימר עם בריכהרוני 1234
אפשר גם בפרטי
ממה שאני זוכרתעדיין טרייה

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)


באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.


היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה


לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

נראה לי שכל הקונספט של ילדים זה קשוחהבוקר יעלה

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

אנחנו יוצאים עם עוד משפחהשומשומ

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

אשמח להמלצות של צימריםמולהבולה

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

תצאו לסגנון טיול שמתאים לכם ואתם נהנים ממנו...חילזון 123

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...


אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

אם את מחפשת במחיר יותר זול ממחיר בדר'כקנמון

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

כן. אבל זה לא נופשמקרמה

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים


אבל זה שווה לנו


אוהבים מאוד את אנ"א

אנחנו יוצאים לא בהכרח לנופשאפונה

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.


יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

גם לנו זה קשוח האמתהמקורית

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

כן יוצאיםבשורות משמחותאחרונה

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

 

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגע

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

רק ממליצה לבדוק לשון קשורהצלולה

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וואו. שני רופאים בדקו אותהאן#שרלי

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

יש רופא שמומחה לזה - ד"ר רפאל יודסיןמתואמת

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

יש מרפאת לשון קשורה באיכילובאנונימית בהו"ל

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

נכון על מי שכתבו לךצלולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

אזור ירושליםאן#שרלי
אז באמת ד''ר יודסיןצלולהאחרונה
אני חושבת שהוא יודע לזהות. בעיני אין על ד''ר דובסטר (שהיא זאת שזיהתה את הלשון הקשורה האחורית של הקטנה שלי ועשתה התרה יסודית, בהשוואה לחוויה שלי אצל ד''ר יודסין) אבל נראה לי שגם ד''ר יודסין יודע לזהות.
אוסתאופתאפונה

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שר

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

תלוי באיזה הריון..רק טוב=)

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לאמא שלי- אחרי הדופקהשקט הזה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

לאמא שלי מספרת מיד אחרי הבדיקה הביתיתכחלאחרונה

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

אתן מצליחות לשתות מים בתחילת ההריון? ממש מענייןפומלה
אותי
כשלא הצלחתי- שתיתי מים עם תרכיז וכדומהיעל מהדרום
ממשלאשירה_11
בעיקר שתיה מוגזת.. או שלוקים קטנים של מים...ליני(:
תודה לכן!! ממש קשוחפומלה
או מים עם מלא קרח או עם מיץ אחרת לא שותה....דיאן ד.
בקושירק טוב!אחרונה

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

ממש ממש מחפשת שיעורים טובים בנושא חינוך ילדיםרק טוב=)

בעיקר בנושא כעס על ילדים ואיך להיות איתם יותר סבלניים.

בתקופה האחרונה אנחנו ממש עמוסים ומרגישה שאנחנו במקום לא טוב איתם

ההמלצה הקבועה שלימדברה כעדן.

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תודה רבה!!רק טוב=)
אני לא מוצאת את הפודקאסט הזה..הילושש

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

 

 

מענין אותי גם אז חיפשתיאונמר

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

לאחרונההילושש

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

 

תודה!!רק טוב=)
שיעורים ששמעתי בעבר ואהבתי:מתואמת

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרבנית חבצלת מעולה, שמעתי את כל הסדרה..רק טוב=)
הרבנית דינה לא יצא לי, נבדוק.. תודה רבה!
יכולה לשרשר לי את הסדרה? רק אם לא קשה לךנפש חיה.
תודה מראש
אני ממליצה ללמוד על ויסות רגשיאפונהאחרונה

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוך

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

את עדיין קרובה לאירועאמאשוני

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

חיבוק. בעיני יש פער גדול בין התחושה שציינתירושלמית במקור

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

סך הכל נשמע לי ממש הגיוני חוץ מ"לא מגיע לי תינוק"שיפור
על זה נראה לי כדאי להתעכב, שאת כן ראויה. וזה שקרה ככה לא מראה שאת לא ראויה. 
גם אני כמוך. הצטערתי על הפוטנציאל שלא זכהכתבתנו

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

זה בסדר גמור, כל אחת חווה את זה אחרתמחיאחרונה
הדבר היחיד שבלט לי זו המחשבה שלא מגיע לי תינוק. מה? למה?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

אני מוסיפה אבוקדו לביצהמולהבולהאחרונה
או ביצה עם קוטג'

אולי יעניין אותך