כ"כ הרבה זמן ומצד שני הם כן צריכים הכנה נפשית לזה

אבל לגדולים יותר אולי כדאי לפני תלוי עד כמה הם מודעים.. לדעתי עדיף שאת תספרי מאשר שישמעו ממישהו אחר

לגבי איך לספר פשוט אמרתי שיש לי משהו משמח לספר

לכן אני מעדיפה כמה שיותר מאוחר,שאם ח"ו יקרה משהו אני מעדיפה לא להכניס אותם לזה

כשהילדה (בת 5) הסתכלה על הבטן בדאגה ואמרה לי: אמא את לא חושבת שקצת הגזמת עם האוכל? תראי מה קרה לבטן שלך!

לגיל שלוש הייתי מספרת לקראת הסוף, כשכבר הבטן ברורה, ואז אפשר להסביר שלאמא יש תינוק בפנים ועוד כמה זמן הוא יצא החוצה.

לגיל עשר בהחלט אפשר לספר כבר בחודש רביעי...

בין - אולי גם לנו יהיה תינוק / עוד מעט יהיה לנו תינוק

לבין - מה יש לאמא בבטן, שזה נשמע לי קצת פחות צנוע..

אפשר להתפלל, לחכות, לרצות ביחד עם הילדים

ביחד עם ה - לא צריך לשתף בכל הפרטים, ואיך זה בדיוק עובד

(כמובן, תלוי בגיל הילד, ואם זה בנים או בנות, בנות הרבה יותר מבינות ענין בדברים האלו )

לדעתי עד כמה שנסביר לילדים,אין להם שום יכולת להבין עד כמה תינוק הולך להשפיע על החיים שלהם

רק ברגע שהתינוק מגיע הביתה,הם מתחילים להפנים.ושם לדעתי מתחילה העבודה.לשתף אותם בהכל

ומה השיח של ילדים בכל חברה

(בנות זה כמובן משהו אחר.. בינתיים יש לי רק בנים )

אמרנו שיש בהריון / צריכה ללדת.

אבל לא - תינוק בבטן, לכן זה נשמע לי פחות צנוע.

יש כאלו שנותנות לילדים ללטף את הבטן.. או שעושים תמונה של כל המשפחה - כולל האח שבדרך

לא יודעץ.. זה נשמע לי קצת הזוי, כנראה גדלתי בסביבה אחרת.. עם שפה יותר סטרילית,

כי זו כאילו מילה של "גדולים" (ואז יש את כל ההקשרים של מבוגרים).

אני אומרת בפשטות לילדים שיש לאמא תינוק בבטן, ושבבוא היום הוא יצא משם (לפעמים מוסיפה - דרך פתח מיוחד שה' ברא). נראה לי שזה עדיף מאשר שיחשבו שהתינוק נוחת לאבא ואמא משום מקום, ושכל הזמן הזה אמא הייתה סתם שמנה...

שהנשים היהודיות במצרים ילדו שישיות

אין לך שליטה אם המורה או הרבה יגידו שנולדו שישה תינוקים או שהיו שישה תינוקים בבטן

לעניות דעתי אין בזה בעיה של חוסר צניעות אבל זה באמת עניין אישי

לא לדעת דבר כזה

וכשעברה ליד בית עבודה זרה עשיו רצה לצאת

אין דרך לדלג את זה....

אם הם מספיק גדולים ובוגרים אז הם עומדים בזה יפה... (וזה גם כיף להם להיות שומרי-סוד . זוכרת את זה מעצמי בתור ילדה...)

יש ילדים שקל להם יותר לשמור סוד ויש שפחות

אני מסבירה לגדולים שטובת הקטנים שהם עדיין לא ידעו כי יהיה להם קשה לחכות כל כך הרבה זמן ועדיף שנשתדל שהם לא ישמעו על זה בינתיים

הגדולים שלי אכפתיים ולא רוצים להקשות על האחים הקטנים שלהם אז הם משתפים פעולה

ילדים קטנים - קשה להם מאד לחכות אז מעדיפה כמה שיותר מאוחר

וגם לגדולים- לא מדי מוקדם, פעם אחת עשיתי את הטעות הזאת ואז היתה לי הפלה והם לקחו את זה די קשה והצטערתי שלא חיכיתי עוד קצת עם לספר להם, הייתי חוסכת מהם גם את הכאב של ההפלה. הכל משמים..

לילדים יש שכל, כדאי לא לשכוח, במיוחד אם הם קצת גדולים.

אם מספרים מדי מאוחר זה גורם למצבים מביכים\ לא נעימים, כי מבינים ויודעים אבל זה סתם מסבך ולא יודעים איך להגיב..

וגם קצת מעליב..

לגדולים שלי (יסודי) סיפרתי בחודש רביעי. הקטן בן שנתיים ואספר לו לקראת הלידה.

פעם, כשהיו לי שני קטנטנים (2 וחצי, 3 וחצי), חיכיתי לסוף כדי לספר להם. ואז פתאום היו צירים מוקדמים, אז מהר אילתרתי שיחת הכנה... בסוף זה לקח עוד זמן.

הקטע המשעשע הוא שגם כשנראה שהם כבר יודעים, שואלים שאלות, ממששים את הבטן... כשיש אישור רשמי זה מפתיע אותם.

ובפועל בן ה4 שלי שאל אותי בחודש חמישי אם יש לי תינוק בבטן אז כבר סיפרתי לו. נגדול יותר היה ליד.. ובימים שאחרי הוא כבר שאל את כל השאלות הנלוות.. איך הוא יוצא מהבטן  

כמו שכתבו כאן, עדיף שישמעו ממך ולא מאחרים, אז לא לדחות לשלב מאוחר מדי. מתי זה אומר שכדאי לספר? תלוי בך/בכם. אישית, סיפרתי מאוד מוקדם לבנות הגדולות יותר (ואולי גם לקטנה, בת 3.5), כי סבלתי מאוד מבחילות והקאות, ורציתי שיבינו למה אני ככה, שאני לא חולה אלא בהיריון ברוך ה', ושיביאו לי כוס מים אחרי שאני מקיאה 

איך לספר? אפשר לשים ביצה (עדיף מבושלת, למנוע סיכון) ולידה בובת/ציור אפרוח, בובה גדולה שבידיה בובה קטנה, ולכתוב ליד, או לומר להם כשהם רואים- מהביצה בוקע אפרוח, מהבובה יצאה בובונת, ובעזרת ה', גם מהבטן של אמא ייצא תינוק קטן ומתוק...

אני חושבת שבאמת אספר קודם לגדולים ומאוחר יותר לקטנים.

והיא מתווכחת עם החברה שלה שלא נכון, אמא שלי לא אמרה לי.

ואח"כ היא מגלה שהחברה שלה צדקה ואמא שלה באמת בהריון ולא סיפרה לה.

לא הייתי רוצה שהם ישמעו מחברות או מהסבתא בלי ששמעו ממני קודם..

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...