כ"כ הרבה זמן ומצד שני הם כן צריכים הכנה נפשית לזה

אבל לגדולים יותר אולי כדאי לפני תלוי עד כמה הם מודעים.. לדעתי עדיף שאת תספרי מאשר שישמעו ממישהו אחר

לגבי איך לספר פשוט אמרתי שיש לי משהו משמח לספר

לכן אני מעדיפה כמה שיותר מאוחר,שאם ח"ו יקרה משהו אני מעדיפה לא להכניס אותם לזה

כשהילדה (בת 5) הסתכלה על הבטן בדאגה ואמרה לי: אמא את לא חושבת שקצת הגזמת עם האוכל? תראי מה קרה לבטן שלך!

לגיל שלוש הייתי מספרת לקראת הסוף, כשכבר הבטן ברורה, ואז אפשר להסביר שלאמא יש תינוק בפנים ועוד כמה זמן הוא יצא החוצה.

לגיל עשר בהחלט אפשר לספר כבר בחודש רביעי...

בין - אולי גם לנו יהיה תינוק / עוד מעט יהיה לנו תינוק

לבין - מה יש לאמא בבטן, שזה נשמע לי קצת פחות צנוע..

אפשר להתפלל, לחכות, לרצות ביחד עם הילדים

ביחד עם ה - לא צריך לשתף בכל הפרטים, ואיך זה בדיוק עובד

(כמובן, תלוי בגיל הילד, ואם זה בנים או בנות, בנות הרבה יותר מבינות ענין בדברים האלו )

לדעתי עד כמה שנסביר לילדים,אין להם שום יכולת להבין עד כמה תינוק הולך להשפיע על החיים שלהם

רק ברגע שהתינוק מגיע הביתה,הם מתחילים להפנים.ושם לדעתי מתחילה העבודה.לשתף אותם בהכל

ומה השיח של ילדים בכל חברה

(בנות זה כמובן משהו אחר.. בינתיים יש לי רק בנים )

אמרנו שיש בהריון / צריכה ללדת.

אבל לא - תינוק בבטן, לכן זה נשמע לי פחות צנוע.

יש כאלו שנותנות לילדים ללטף את הבטן.. או שעושים תמונה של כל המשפחה - כולל האח שבדרך

לא יודעץ.. זה נשמע לי קצת הזוי, כנראה גדלתי בסביבה אחרת.. עם שפה יותר סטרילית,

כי זו כאילו מילה של "גדולים" (ואז יש את כל ההקשרים של מבוגרים).

אני אומרת בפשטות לילדים שיש לאמא תינוק בבטן, ושבבוא היום הוא יצא משם (לפעמים מוסיפה - דרך פתח מיוחד שה' ברא). נראה לי שזה עדיף מאשר שיחשבו שהתינוק נוחת לאבא ואמא משום מקום, ושכל הזמן הזה אמא הייתה סתם שמנה...

שהנשים היהודיות במצרים ילדו שישיות

אין לך שליטה אם המורה או הרבה יגידו שנולדו שישה תינוקים או שהיו שישה תינוקים בבטן

לעניות דעתי אין בזה בעיה של חוסר צניעות אבל זה באמת עניין אישי

לא לדעת דבר כזה

וכשעברה ליד בית עבודה זרה עשיו רצה לצאת

אין דרך לדלג את זה....

אם הם מספיק גדולים ובוגרים אז הם עומדים בזה יפה... (וזה גם כיף להם להיות שומרי-סוד . זוכרת את זה מעצמי בתור ילדה...)

יש ילדים שקל להם יותר לשמור סוד ויש שפחות

אני מסבירה לגדולים שטובת הקטנים שהם עדיין לא ידעו כי יהיה להם קשה לחכות כל כך הרבה זמן ועדיף שנשתדל שהם לא ישמעו על זה בינתיים

הגדולים שלי אכפתיים ולא רוצים להקשות על האחים הקטנים שלהם אז הם משתפים פעולה

ילדים קטנים - קשה להם מאד לחכות אז מעדיפה כמה שיותר מאוחר

וגם לגדולים- לא מדי מוקדם, פעם אחת עשיתי את הטעות הזאת ואז היתה לי הפלה והם לקחו את זה די קשה והצטערתי שלא חיכיתי עוד קצת עם לספר להם, הייתי חוסכת מהם גם את הכאב של ההפלה. הכל משמים..

לילדים יש שכל, כדאי לא לשכוח, במיוחד אם הם קצת גדולים.

אם מספרים מדי מאוחר זה גורם למצבים מביכים\ לא נעימים, כי מבינים ויודעים אבל זה סתם מסבך ולא יודעים איך להגיב..

וגם קצת מעליב..

לגדולים שלי (יסודי) סיפרתי בחודש רביעי. הקטן בן שנתיים ואספר לו לקראת הלידה.

פעם, כשהיו לי שני קטנטנים (2 וחצי, 3 וחצי), חיכיתי לסוף כדי לספר להם. ואז פתאום היו צירים מוקדמים, אז מהר אילתרתי שיחת הכנה... בסוף זה לקח עוד זמן.

הקטע המשעשע הוא שגם כשנראה שהם כבר יודעים, שואלים שאלות, ממששים את הבטן... כשיש אישור רשמי זה מפתיע אותם.

ובפועל בן ה4 שלי שאל אותי בחודש חמישי אם יש לי תינוק בבטן אז כבר סיפרתי לו. נגדול יותר היה ליד.. ובימים שאחרי הוא כבר שאל את כל השאלות הנלוות.. איך הוא יוצא מהבטן  

כמו שכתבו כאן, עדיף שישמעו ממך ולא מאחרים, אז לא לדחות לשלב מאוחר מדי. מתי זה אומר שכדאי לספר? תלוי בך/בכם. אישית, סיפרתי מאוד מוקדם לבנות הגדולות יותר (ואולי גם לקטנה, בת 3.5), כי סבלתי מאוד מבחילות והקאות, ורציתי שיבינו למה אני ככה, שאני לא חולה אלא בהיריון ברוך ה', ושיביאו לי כוס מים אחרי שאני מקיאה 

איך לספר? אפשר לשים ביצה (עדיף מבושלת, למנוע סיכון) ולידה בובת/ציור אפרוח, בובה גדולה שבידיה בובה קטנה, ולכתוב ליד, או לומר להם כשהם רואים- מהביצה בוקע אפרוח, מהבובה יצאה בובונת, ובעזרת ה', גם מהבטן של אמא ייצא תינוק קטן ומתוק...

אני חושבת שבאמת אספר קודם לגדולים ומאוחר יותר לקטנים.

והיא מתווכחת עם החברה שלה שלא נכון, אמא שלי לא אמרה לי.

ואח"כ היא מגלה שהחברה שלה צדקה ואמא שלה באמת בהריון ולא סיפרה לה.

לא הייתי רוצה שהם ישמעו מחברות או מהסבתא בלי ששמעו ממני קודם..

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.