מן הסתם זה תלוי כמה הלימודים קשים ותובעניים... אני למדתי מקצועות יחסית קלים - אבל כן נדרשתי לריכוז...

ב"ה הצלחתי לעבור את זה, בציונים סבירים למדי.

(והילדים החמודים שלי התחשבו בי יפה מבחינת הלידות: לידה ראשונה - חודש לפני חופשת סמסטר, כך שהייתה לי חופשת לידה מוארכת, ולידה שנייה ולידה שלישית - שבוע בדיוק לפני סיום שנת הלימודים... )

ועוד אחת בסוף לימודי התעודה שלמדתי (מקביל לתואר שני, אבל בכ"ז פחות מזה...).

את העבודה הסמינריונית האחרונה שנותרה לי מהתואר, אגב, מרחתי עוד הרבה שנים אח"כ...

הגשתי תזה שלושה שבועות אחרי הלידה הרביעית.

קל לא היה, סיפוק יש ויש

וגם עבודה ב"ה!!

אגב, היה לי יותר קל מהרווקות, תחושה כזאת שאני חייבת לתקתק כי יש לידה וכו' גמרתי לפני כולם

שה' נותן כוחות מיוחדים לסיים את הלימודים פשוט נס

גם אני כמוך לא מסוגלת לעבוד בהריון 

כי יש לך מחויבות לאחרים... בלימודים את מחויבת רק לעצמך, ואת המפסידה היחידה אם לא הולך. כשאת עובדת - את אמורה להיות אחראית יותר על התפוקה שלך, ועצם זה כבר מלחיץ יותר...

תגובה גם ל@מק"ר 

אין לי מושג איך הולכת לעבור את תקופת המבחנים הבעל"ט עם הפיצי בן השישה שבועות והגזים שלו... לא יאמן שבתקופת מבחנים הזו לפני שנה עוד הייתי רווקה

שזה בדיוק הציון העובר- ואלו היו הציונים שהכי הכי שמחתי בהם! שמחתי שנצלתי בנס ממועד ב', 

מעולם לא עניין אותי מה הציון.

1. כדאי מאוד לעשות הליכה או ריצה 3 פעמים השבוע ויותר למשך שעה שעה וחצי ויותר. או לבנות תוכנית בחדר כושר.זה יסייע מאוד לפעילות המוח שמשחרר הרבה אינדורפינים בפעילות ספורטיבית.                                                                                        2.תזונה-להימנע משתיית קפה יותר מפעם ביום ולהימנע לגמרי מחטיפים כמו פופקורן ציפס וכן לא לאכול פלאפל וציפס בחנויות[אפשר לבקש רק סלטים}.להימנע מסוכר מאוד חשוב כדאי מאוד לשים דבש בכוס קפה או תה ולא לשים סוכר.מאוד רצוי להימנע מלשתות קולה או פאנטה משקאות מלאי סוכר ועדיף לא לשתות בכלל משקאות כדאי לאכול מזון עתיר באומגה 3 אגוזים,שקדים ,מרוה מרושתת [אפשר לבדוק אצל מטפלים אלטרנטיבים] .אני יכול להעיד על עצמי שחיי השתנו לבלי הכר מאז שעשיתי את הדברים כנ"ל.כדאי גם כל שבוע לצאת לכיף משותף כמו הופעה מוזיקלית,טיול בטבע, גן חיות,מוזיאונים, תיאטרון,משחק ספורט.לפי מה שאוהבים.הצלחה רבה ובריאות איתנה לכל עם ישראל.

אני גם כמוך, לומדת תואר בהנדסה עם תינוק קטן. לפעמים דווקא בגלל שאין הרבה בנות בתואר (ונשואות בכלל, שלא לדבר על ילדים) יכול להיות שיגלו יותר גמישות. כי את היחידה ולא צריך להתחשב בעוד 50 בנות בשנתון שיולדות ;)

כבר עכשיו אני יודעת להגיד שהלימודים ייקחו לי יותר זמן, אבל יש בזה גם יתרון, אני יכולה להשקיע יותר בבית, להשקיע יותר בכל קורס ואולי גם לשלב עבודה תוך כדי.

אצלנו בעלי ממש מגוייס לעניין. עכשיו בתקופת מבחנים הוא שומר על הקטן כל יום כמעט ואני לומדת באוניברסיטה. במהלך הסמסטר הייתי יותר בבית וסדר העדיפויות היה קודם בית ואחר כך לימודים, אבל בתקופת מבחנים הסדר עדיפויות משתנה (בגבולות הסביר כמובן) והמבחנים והלימודים שלי קודם, גם על חשבון הסדר והארגון בבית. לי לפעמים קצת קשה עם זה, לראות את הבית מבולגן, אבל אני מנסה לשחרר כי כרגע המטרה זה התואר.

זה באמת ממש מאתגר, כל פעם שהוא חולה למצוא דרך להשלים את החומר, לעמוד בקצב של כולם כשאנחנו מגיעות הביתה וצריכות גם לתפקד כאימהות וכנשים ולא יכולות פשוט לשבת וללמוד כל היום. אני מגלה על עצמי כל פעם עוד דברים שעוזרים לי. טכניקות למידה, הצבת סדרי עדיפויות, תכנון זמן, יכולת לשחרר, להיעזר במי שיכולים (בלי להתבייש! זו משימה מאתגרת ומי שמציע לעזור אני קופצת על זה בשמחה!).

לגבי החוסר שינה בלילות, גם ממליצה לך להתחלק עם בעלך. זה כמובן תלוי ביכולות של כל אחד מכם לתפקד אחרי מחסור בשינה, אבל אצלנו נגיד אם יש לי מבחן, או יום עמוס למחרת, בעלי קם אליו כדי שלי יהיה כוח.

וזהו, זה באמת מאוד מאתגר! אבל אפשרי ועם הזמן משתכללים. לפעמים אני אומרת מזל שיש לי הרבה סמסטרים, ככה יש לי הרבה זמן להיות טובה יותר ;)

המון בהצלחה! אני לא יודעת איזו הנדסה את לומדת, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם את מחפשת מקורות לימוד לקורסים שתוכלי ללמוד לבד לפעמים אם את צריכה להיות בבית, או אם יש משהו ספציפי בקשר לתואר שאוכל לעזור, אז בשמחה!

בעלי קם כל בוקר בחמש וחוזר מאוחר, הוא לא יכול לעזור עם הלילות...בתקופת מבחנים (אצלינו עוד לא התחילה) אנחנו נוסעים לחמי וחמותי והם ישמרו על הקטן ואני אלמד (הכי פינוק שיש, יהיה אוכל חם וטוב לכולם, בלי לדאוג לכלום)

כשהתינוק צייץ כי הבינו שאין להפריע לשאר. זה לא נעים להעיר למי שנשארת עם תינוק מפריע אבל זה באמת לא בסדר.

הלכתי במאמץ רב לבית הכנסת בשביל לזכות להתפלל והיתה שם מישהי עם תינוק בן חודש, וזה נורא הפריע.
קודם כל בכי שלו שגרם לה לצאת עם הכירכרה החוצה ולהזיז נשים וחוץ מזה את כל ההתעסקות שיש סביב תינוק,
וכשמישהי החליטה לומר לה משהו היא ישר אמרה- סליחה?? בגלל שילדתי כבר אין לי זכות להשתתף בתפילות ראש השנה? אפשר לחשוב שאתן נגד ילודה....

ולי אישית נגרם צער מזה כי באמת עשיתי מאמצים לבוא ובסוף גם לא יכולתי להתפלל טוב.

סטודנטית לתואר ראשון, בדרך לילד שני בעז"ה! 

מוכנה להצטרף בעיקר לקיטורים  נשמע שכולן פה סופרוומניות ממש! אז אני לא... לא משקיעה טיפת זמן ללימודים מעבר לשהות שלי שם, לא ברור איך נעבור את התואר הזה... איי הרבה סיעתא דשמיא, בעז"ה

גם בלי לידות ובית.. אז שיקח יותר זמן- זה לא נורא, העיקר שתעברי את זה יותר ברוגע

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)