אימהות סטודנטיות להתפקדמישהי11
צריכה קצת תמיכה שיש סיכוי לסיים את התואר אי פעם
המח שלי עיסה, ואני כל כך עיייפפפהה
עידודים טיפים שיתופים קיטורים אקבל בברכה😆
סיימתי 2 תאריםאבי גיל
בהריון לידה הנקה עד גיל שנה וחצי כמעט ועוד הריון אחרי שנתיים זה אפשרי. לאט לאט
ב"ה תצליחי
ילדתי באמצע התוארגפן36
היה קשה, אבל סיימתי בזמן ובממוצע 90.
הממוצע אכן קצת ירד בזכות הלידה, אבל שווה לי את זה.
הצלחתי לסיים את התואר עם ציונים טובים אפילובתי 123
לא היה קל... הרבה בכי הרבה פעמים רציתי לפרוש אבל שמחה ככ שלא ויתרתי
גם אני הריתי וילדתי שלוש פעמים תוך כדי לימודים.מתואמת

מן הסתם זה תלוי כמה הלימודים קשים ותובעניים... אני למדתי מקצועות יחסית קלים - אבל כן נדרשתי לריכוז...

ב"ה הצלחתי לעבור את זה, בציונים סבירים למדי.

(והילדים החמודים שלי התחשבו בי יפה מבחינת הלידות: לידה ראשונה - חודש לפני חופשת סמסטר, כך שהייתה לי חופשת לידה מוארכת, ולידה שנייה ולידה שלישית - שבוע בדיוק לפני סיום שנת הלימודים... )

וואי שלוש לידות בתוארמישהי11
ילדתי באמצע התואר (מקווה שתהיה עוד לידה לפני שאסיים אבל זה כבר בידיו של הקב''ה) אבל אני לומדת תואר בהנדסה באוניברסיטה..מרגישה שהמח שלי עיסה
תואר בהנדסה + לידות באמצע + לסיים את התואר במועד, 4 שנים?קרן-הפוך
לא באמת מצפה לסיים בזמןמישהי11
אני עושה את זה בנחת, אבל זה עדיין מתיש
שתיים מהן היו במהלך התואר (כלומר השנייה כבר ממש בסופו)מתואמת

ועוד אחת בסוף לימודי התעודה שלמדתי (מקביל לתואר שני, אבל בכ"ז פחות מזה...).

את העבודה הסמינריונית האחרונה שנותרה לי מהתואר, אגב, מרחתי עוד הרבה שנים אח"כ...

איזה קטע. גם אני ככה ממשושוב אתכם
גם בהנדסה.. ילדתי בשנה שעברה (אמצע התואר).
לא מצפה לגמור את התואר ב4 שנים..
וקשוח ממש. הממוצע יורד.. אבל ב"ה הוא עדיין טוב. מקווה לטוב..
יש אצלכם איזושהי התחשבות בנשים?
גם לומדת תואר בהנדסה באוניברסיטה...רעות1
ילדתי באמצע התואר, אחרי הלידה למדתי שאני מעדיפה למרוח את התואר ולשמור על שפיות כלשהי. 3 קורסים בסמסטר שאחד מהם מעבדה/פרוייקט זה החיים... (ויומיים עבודה במקצוע, אם לא הייתי עובדת אולי הייתי מוסיפה עוד קורס לא כבד). אגב, הממוצע עלה בזכות זה שאני לוקחת פחות קורסים ויכול ש יותר להשקיע וגם בגלל שהציונים בקורסים מתקדמים לרוב גבוהים יותר..
אני מנסה ללמוד בזמנים שהמוח שלי לא מחוק בהם ולא ללמוד בזמנים שאני יודעת שאעשה טעויות מפגרות... לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה אבל לוקח זמן למוח לחזור למה שהוא היה וגם אז, עצם זה שיש עוד דברים על הראש זה כבר לא להקדיש את עצמי ללימודים כמו שעשיתי פעם...
בכל אופן, מאוד ממליצה למרוח את התואר, יהיו עוד מלא שנים לעבוד ולהרוויח כסף ;)
בינתיים אפשר להנות מזה שזמנך בידך ולא קיים רק בערב, אחרי העבודה...
אה, ותבדקי אצל הדיקן אצלכם אם מקבלים החזר שכר לימוד על הארכת התואר בגלל שילדת...
את התואר הראשון התחלתי עם תינוק בן 6 שבועותדבורית
ואת התואר השני סיימתי והגשתי את התזה בהריון החמישי שלי...
ב"ה!!! עם סיעתא דשמיא זה אפשרי
וואוו כל הכבוד לךלראות את האור
הריון שני התחלתי תואר ראשוןדיליה

הגשתי תזה שלושה שבועות אחרי הלידה הרביעית.

קל לא היה, סיפוק יש ויש

וגם עבודה ב"ה!!

אגב, היה לי יותר קל מהרווקות, תחושה כזאת שאני חייבת לתקתק כי יש לידה וכו' גמרתי לפני כולם

שנה ג' בתואר 1, עם בת 10 חודשים...פיג'מה
התארסתי, התחתנתי וילדתי במהלך התואר... קל זה לא, אבל אנחנו יכולות!!!
(ממליצה על הקבוצה בפייסבוק 'אמהות באקדמיה')
גם אני ככה!ושוב אתכם
וואי כיף לדעת שיש פה עוד במצב הלא פשוט הזה..
באה לעודד ולהציע גם מבט אחראורוש3
אני התחתנתי בתואר וילדתי את הראשון. אחרי הלידה הקפאתי את הלימודים בשנה (מערכת מובנית אז סה היה או לחזור אחרי 3 שבועות או שנה) ואחר כך חזרתי. לא מתחרטת על זה היום.. למרות שהיו לזה מחירים.
את השניה ילדתי כבר אחרי..
העייפות והמח שלא במיטבו בהחלט משפיעים אבל זה אפשרי! לאט לאט! מטלה אחרי מטלה!
המון הצלחה
תודה רבה!מישהי11
באמת הקפאתי בסמסטר, ונסיים עם זה לאט לאט, רק הייתי צריכה קצת עידוד שזה אפשרי אחרי יום מתיש
וואי איזה שרשור מדכאמיואשת******
למה אתן כולכן סופרוומניות?? למה רק אני בקושי מצליחה לעבוד בהריון וגם זה רק אחרי חודש רביעי?
לא פייר
😬
אם כבר אאונטינג...פיג'מה
סבלתי נורא בהיריון, הקאתי את נשמתי ולקח הרבה זמן עד שמצאתי מה יכול לעזור... גרתי רחוק מהלימודים, ולפעמים היה מדובר בנסיעה של 3 שעות... משו הזוי במצב שהייתי... והקאתי בלי חשבון באוטובוסים, ברכבת, בטרמפים... לא היה קל. לרגע!! אבל עם בעל תומך, מכיל ומבין, ועם תמיכה מהסביבה (בעיקר תמיכה נפשית, של הכלה והבנה) ועם נסיעות לשבת להורים כי לבשל היה מעל ומעבר, ועם מלא פיצה-על-פיתה וציפס בתנור.... וברור שעם התקפי 'אני-מפסיקה-עם-הלימודים-ועכשיו' (שלא נגמרו מאז), אני כבר בשנה ג' ב''ה!! ממש לא סופרוומן... הלוואי!!!
ממש כן!!!מיואשת******
אני הייתי אומרת לא וזהו
לנסוע ולהקיא בטרמפים וכו? פשוט לא.
אז לשבת במיטה כל היום ולהקיא שם?פיג'מה
זו הייתה המציאות, לפחות עשיתי משו עם עצמי..
ובטוח שעוד כמה שנים כשאסתכל אחורה, אגיד שהייתי משוגעת... לא יודעת
זה לגמרי נשמע משוגע...ושוב אתכם
כל הכבוד לך!! לא קל לאזור כוחות ולהמשיך למרות הקשיים..
תודהפיג'מה
באמת כמו שכתבו כאן לעבוד בזמן כזה נראלי הזוי לחלוטין, כי את מחוייבת לעבודה..
למה סופרוומניות? אף אחת לא אומרת שזה קל אני פשוט הרגשתיבתי 123

שה' נותן כוחות מיוחדים לסיים את הלימודים פשוט נס

גם אני כמוך לא מסוגלת לעבוד בהריון 

לגמריריבוזום
את התואר הראשון סיימתי בהצטיינות כרווקה. לא יודעת אם הייתי יכולה לסיים בכלל עם לידה באמצע
גמאני עשיתי תואר ראשון בהצטיינותרק להודות
והתחתנתי שבוע אחרי טקס קבלת התואר (מיד בסיום הסטאז')
לעבוד לדעתי יותר קשה בהיריון מאשר ללמודמתואמת

כי יש לך מחויבות לאחרים... בלימודים את מחויבת רק לעצמך, ואת המפסידה היחידה אם לא הולך. כשאת עובדת - את אמורה להיות אחראית יותר על התפוקה שלך, ועצם זה כבר מלחיץ יותר...

תגובה גם ל@מק"ר 

לעבוד יותר קשה לי מללמודדבורית
זה עניין של אופי
אני מאוד אוהבת ללמוד
אבל לעבוד בהריון זה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי
קשה לי הלחץ מהסביבה, העמידה בדרישות, הבקורת
אני נעלבת מאוד בהריון,
לוקחת ללב בלי פרופורציות,
מגיבה בצורה לא עניינית
בקיצור אני הופכת למפלצת
בהריון הבא אני חושבת שאבקש חלת מהרגע שאגלה שני פסים בסטיק
אין לי בעיה להיות סטודנטית ולהתמודד עם עצמי מול המחשב ומאמרים,
רק בלי להתמודד מול אנשים ודרישות בעבודה
וואו שרשור מרתק! כמה אתן מספיקות אמהלה!מק"ר
ממני שסיימה את התואר לפני החתונה וחשבה שהכי סיוט בעולם זה לעבור הריון במשרה מלאה...
הייתי בחלק מהתואר ראשון (תובעני) נשואה אבלבעזרת ה
בלי ילדים ובלי הריונות..
חייבת לציין שזה היה מושלם.
וואי מזדהה ממש..מישהי פעם

אין לי מושג איך הולכת לעבור את תקופת המבחנים הבעל"ט עם הפיצי בן השישה שבועות והגזים שלו... לא יאמן שבתקופת מבחנים הזו לפני שנה עוד הייתי רווקה

התחלתי תואר ראשון עם תינוקת בת חודשייםהריוניסטית
ועכשיו בהיריון שני שנה ב',
אין לי מה לעודד לגבי הסיום, אלא לגבי הדרך..

ובטח שתסיימי את התואר! וכשתסיימי יהיה לך בית עם ילדים מתוקים שרק יחכו לראות אותך יותר.
זו המשימה שלנו בחיים, זו השמחה האמיתית שלנו. מה שממלא אותי כוח ללמוד זה המחשבה שיש לי בית וילדים מדהימים וכייפים (בלשון רבים זה כל העתידיים) להתאמץ בשבילם!
הכי כיף בעולם!
זכינו להיות אימהות בגיל צעיר, זו ממש זכות! לומר תודה להשם יום יום ולהתאמץ עד כמה שאפשר.
בתקופות מבחנים זה אומר להשאיר קצת כביסות, קצת בלאגן ולהתרכז בלימודים ובשהות שמחה עם הילדים.
זה כל כך לא שווה להיות בלחץ על כביסות וסדר ולצעוק על הילדים מתוך כל הלחץ הנפשי... (לא שזה חייב להיות כך, אך הרבה פעמים יוצא שכן).

הצלחה רבה!!
ממה שאני רואה סביביבאורות
דווקא האמהות הסטודנטיות מצליחות יפה, אפילו יותר מאחרים, פשוט כי יש להן משמעת עצמית גבוהה בהרבה. יכולה להגיד לך על עצמי שבשנה שילדתי בתואר היה לי את הממוצע הכי גבוה מכל שאר השנים. הייתי חדורת מטרה לסיים את כל המבחנים מהר כדי שאלך ללדת בראש שקט, אז לאורך כל הסמסטר מאוד השקעתי בשביל שאוכל לקבל ציונים גבוהים במועדי א' כבר וזה השתלם
גם 56 זה עוברתודה לאל
סתם הערת אגב
חבר רופא סיפר לי שאצלם בלימודים היה משפט "כל נקודה מעל 56 זה בזבוז אנרגיה" (לא מילים מדויקות אבל הרעיון הכללי)
ברוב המקומות עובר זה 60-70, לא 56.טארקו
חוץ מבגרויות....
לפעמים גם רק 80 זה עובר..לטובה
תואר ראשון צריך ממוצע מינמום 85 בשביל תואר שני.
לא כל תואר לומדים בשביל תואר שניטארקו
וצריך ציונים טובים כדי להתקבל לעבודה אחכ, במיוחד במקצועות מסויימים.
כי זה ממש תלוי תוארושוב אתכם
ברפואה (בהכללה גסה) אין משמעות לממוצע אלא בעיקר בעיקר לעצם התואר.
במקצועות אחרים, ובטח במקצועות טכנלוגיים, הייטק וכו'- זה ממש ממש לא ככה.
עם ממוצע 60-70 לא ממש יהיה לך מה לעשות אחר כך (אולי למלצר )
ככה שזה לא מעודד..
וכל הציונים הם חשובים?תודה לאל
אין קורסים שלא ממש משמעותים?
הכוונה שלי היא שצריך להירגע וגם אם לא קיבלתם את הציון שממש רציתם אלא גם ציון מספיק טוב אז זה גם בסדר.
באמת לא לגמרי מעודד...באורות
אצלי למשל בתואר ראשון ככל שהממוצע היה גבוה יותר כך האופציות בהמשך היו טובות יותר. כך שלצערי השאיפה התמידית היתה לקבל 100. כל ציון מתחת 90 היה מאכזב קצת. מתחת 80 חייב מועד ב'.
מסכימה ^^ ככה זה בהנדסה..ושוב אתכם
אני בשתי מבחנים בתואר קבלתי שישיםאמא של דיתה

שזה בדיוק הציון העובר- ואלו היו הציונים שהכי הכי שמחתי בהם! שמחתי שנצלתי בנס ממועד ב', 

מעולם לא עניין אותי מה הציון.

ספורט ספורט תזונהיהודי חי הווה
עבר עריכה על ידי יהודי חי הווה בתאריך ג' בשבט תשע"ט 12:04

1. כדאי מאוד לעשות הליכה או ריצה 3 פעמים השבוע ויותר למשך שעה שעה וחצי ויותר. או לבנות תוכנית בחדר כושר.זה יסייע מאוד לפעילות המוח שמשחרר הרבה אינדורפינים בפעילות ספורטיבית.                                                                                        2.תזונה-להימנע משתיית קפה יותר מפעם ביום ולהימנע לגמרי מחטיפים כמו פופקורן ציפס וכן לא לאכול פלאפל וציפס בחנויות[אפשר לבקש רק סלטים}.להימנע מסוכר מאוד חשוב כדאי מאוד לשים דבש בכוס קפה או תה ולא לשים סוכר.מאוד רצוי להימנע מלשתות קולה או פאנטה משקאות מלאי סוכר ועדיף לא לשתות בכלל משקאות כדאי לאכול מזון עתיר באומגה 3 אגוזים,שקדים ,מרוה מרושתת [אפשר לבדוק אצל מטפלים אלטרנטיבים] .אני יכול להעיד על עצמי שחיי השתנו לבלי הכר מאז שעשיתי את הדברים כנ"ל.כדאי גם כל שבוע לצאת לכיף משותף כמו הופעה מוזיקלית,טיול בטבע, גן חיות,מוזיאונים, תיאטרון,משחק ספורט.לפי מה שאוהבים.הצלחה רבה ובריאות איתנה לכל עם ישראל.

 

אבא שלי הציל אותי...בלדרית
ילדתי בחופשת סמסטר של השנה האחרונה בתואר השני, הילד היה בן חודשיים + כשהתחלתי ללמוד ואבא שלי האלוף בא איתי למכללה וישב איתו בחוץ בשיעורים ושלח לי הודעה כשהוא התעורר.
כשאבא שלי לא יכל להגיע הייתי נכנסת איתו לכיתה אבל ממש קשה ללמוד ככה כי הייתי דרוכה שלא יבכה ויצאתי איתו החוצה כל פעם שזה קרה.
הלימודים היו רק יום בשבוע למזלי. זה עובר מהר ואחרי הסמסטר הראשון כבר השארתי אותו בבית של ההורים והיה קל יותר. מזל גם שזה הסתדר גאוגרפית ( לא רק מזל, חיפשתי מכללה קרובה אליהם).
לפעמים יותר קל ללמוד עם ילד מאשר לעבוד כי מאפשרים לך יותר גמישות עם כניסה לכיתות והיעדרות משיעורים. ואני למדתי במקום שממש לא מעודדים הבאת תינוקות לשיעור, אבל בגלל שלא היו עוד כאלה כשלמדתי שם, המרצים התגמשו. הבנתי שבמכללות דתיות יש בעיה של חניון עגלות בכיתה ... אז תבררי על מעון במכללה או מטפלת. זו המלצתי.
תודהמישהי11
הבן שלי בן עשרה חודשים, אז אנחנו מסתדרים בקטע הזה...ואני לומדת במקום שממש לא מקובל להביא תינוקות, סביר להניח שאם אביא כולם יהיו כל כך בהלם שלא יגידו כלום (בכללי הזוי ללדת פה בתואר) חיפשתי בעיקר תמיכה בהתמודדות עם החוסר שינה בלילות (כרגע שיניים) ואינסוף המשימות בכללי
היי לך1234אנונימי

אני גם כמוך, לומדת תואר בהנדסה עם תינוק קטן. לפעמים דווקא בגלל שאין הרבה בנות בתואר (ונשואות בכלל, שלא לדבר על ילדים) יכול להיות שיגלו יותר גמישות. כי את היחידה ולא צריך להתחשב בעוד 50 בנות בשנתון שיולדות ;)

 

כבר עכשיו אני יודעת להגיד שהלימודים ייקחו לי יותר זמן, אבל יש בזה גם יתרון, אני יכולה להשקיע יותר בבית, להשקיע יותר בכל קורס ואולי גם לשלב עבודה תוך כדי.

 

אצלנו בעלי ממש מגוייס לעניין. עכשיו בתקופת מבחנים הוא שומר על הקטן כל יום כמעט ואני לומדת באוניברסיטה. במהלך הסמסטר הייתי יותר בבית וסדר העדיפויות היה קודם בית ואחר כך לימודים, אבל בתקופת מבחנים הסדר עדיפויות משתנה (בגבולות הסביר כמובן) והמבחנים והלימודים שלי קודם, גם על חשבון הסדר והארגון בבית. לי לפעמים קצת קשה עם זה, לראות את הבית מבולגן, אבל אני מנסה לשחרר כי כרגע המטרה זה התואר.

 

זה באמת ממש מאתגר, כל פעם שהוא חולה למצוא דרך להשלים את החומר, לעמוד בקצב של כולם כשאנחנו מגיעות הביתה וצריכות גם לתפקד כאימהות וכנשים ולא יכולות פשוט לשבת וללמוד כל היום. אני מגלה על עצמי כל פעם עוד דברים שעוזרים לי. טכניקות למידה, הצבת סדרי עדיפויות, תכנון זמן, יכולת לשחרר, להיעזר במי שיכולים (בלי להתבייש! זו משימה מאתגרת ומי שמציע לעזור אני קופצת על זה בשמחה!).

 

לגבי החוסר שינה בלילות, גם ממליצה לך להתחלק עם בעלך. זה כמובן תלוי ביכולות של כל אחד מכם לתפקד אחרי מחסור בשינה, אבל אצלנו נגיד אם יש לי מבחן, או יום עמוס למחרת, בעלי קם אליו כדי שלי יהיה כוח.

 

וזהו, זה באמת מאוד מאתגר! אבל אפשרי ועם הזמן משתכללים. לפעמים אני אומרת מזל שיש לי הרבה סמסטרים, ככה יש לי הרבה זמן להיות טובה יותר ;)

 

המון בהצלחה! אני לא יודעת איזו הנדסה את לומדת, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם את מחפשת מקורות לימוד לקורסים שתוכלי ללמוד לבד לפעמים אם את צריכה להיות בבית, או אם יש משהו ספציפי בקשר לתואר שאוכל לעזור, אז בשמחה!

תודהמישהי11

בעלי קם כל בוקר בחמש וחוזר מאוחר, הוא לא יכול לעזור עם הלילות...בתקופת מבחנים (אצלינו עוד לא התחילה) אנחנו נוסעים לחמי וחמותי והם ישמרו על הקטן ואני אלמד (הכי פינוק שיש, יהיה אוכל חם וטוב לכולם, בלי לדאוג לכלום)

זה עובר! וממש מהר.בלדרית
זו בהחלט משימה לא פשוטה, אבל באמת שככל שהילד יגדל הוא יישן טוב יותר ואת תתרגלי ויהיה לך קל יותר. בהצלחה.
בן עשרה חודשים לא הייתי מביאה לאוניברסיטה כי יהיה לו משעמם. אבל בהחלט הייתי מביאה תינוק קטן יותר, גם אם זה ידהים את כולם, טובת הילד קודמת ואפילו הייתי שוקלת להוריד עומס בלימודים ולהאריך את התואר אם זה יקל עליכם.
סליחה, אבל זה אכן מפריע להתרכז לפעמיםבעזרת ה
בכיתה כשיש מדי פעם בכי של תינוק וטיילת עם עגלות..
אם זה במוסד לימודים שאין הרבה יולדות אז בסדר, אחת שתיים לא מפריע.. אבל במקומות דתיים שיש הרבה זה לפעמים כבר מפר את הלמידה.
מי שילדה צריכה למצוא איך היא משלבת ביעילות. זה לא צריך ליפול על חשבון הלמידה של האחרות.
מי שיולדת וממשיכה ללמוד עושה מסירות נפשבתי 123
ענקית! תחשבי שאין חופשת לידה ואין מסגרת לתינוק בין שבועיים ולא לכולם יש הורים שגרים קרוב ויכולים לעזור
תחשבי איך היא מגיעה ללימודים אחרי לילה ללא שינה איך היא צריכה לחזור ולשבת על כיסא אחרי לידה ...בגלל שהיא הפכה לאמא אין לה זכות לסיים את הלימודים?! כמובן צריך להתחשב ולצאת מיד שהתינוק בוכה אבל כל עוד האקדמיה לא מתאימה את עצמה לאמהות עם חופשה נורמלית או אפשרות ללמוד מהבית לא יקרה שום דבר אם שאר הכיתה יתאמצו קצת
את מתארת את זה כגורלבעזרת ה
לא חייבים להביא ילד כל שנה בתואר
יש פסיקות שמתירות רווח קצת יותר רחב.
ואם מישי בכל זאת בחרה בזה זה מהמם בעיניי ואין לי שום בעיה עם זה. אבל יש לזה השלכות. והיא צריכה לשאת בהם.
יש איזה תפיסה כזאת של אימהות שכולם צריכים לשאת איתם בעול.
אני הכי בעד שהאקדמיה תתן חופשת הולמת לאם סטודנטית, אני מבינה מאד שלא לכולן יש תמיכה משפחתית. אבל לא חושבת שזה תפקידן של שאר הסטודנטיות לשאת בעול. לא שייך ללהתאמץ קצת. לפעמים זה ממש לא מאפשר למידה.
אז במקום למחות נגד האמהות תמחיבתי 123
נגד האקדמיה
לאישה יש זכות להביא ילדים וגם זכות ללמוד!
זה לא סותרבעזרת ה
זה שני דברים שצריכים שינוי.
גם במכללה דתית יש דתיים ברמות שונות ויש בנות שבוחרות למנוע בשביל להפיק מהתואר למידה מיטבית. גם מי שחושבת שזה אסור ולא מסכימה עם זה, עדיין בכל מקום שתהיי יש אנשים ששונים ממך ויש להם בחירות שונות וצריך לכבד. אז תגידי להן לשאת בעול של חברה שלהן? לא נראלי הגיוני שהן לא הביאו ילד בשביל לעבור את השנים של הלמידה בצורה מיטבית ובסוף תגידי להן לשאת בעול של החברות שלהן.
אני הכי בעד עזרה הדדית, אין לי בעיה לעשות עבודת הגשה בשביל חברה שילדה או לסכם עבורה חומר. אבל יש הבדל בין לעזור לבין לאפשר הפרעה בלמידה.
עצוב שאת רואה את זה בתור עולבתי 123
ולא בתור התחשבות שמאפשרת למשהי ללמוד בדיוק כמו שלך מגיע משהי שמשקיעה מאמץ פי אלף מתלמידות אחרות
זה לא סותר את זה שצריך להשתדל כמה שפחות להפריע

זה לא שייך לאיך אני רואה את זהבעזרת ה
את מסוגלת להבין שלעיתים זה פשוט *לא* מאפשר למידה?? שאני לא אדע את החומר למבחן כי אני פשוט לא מצליחה להתרכז עם הטיילת?? התואר שלמדתי היה מאד מורכב, כזה שצריך להחזיק ראש. אני לא רואה עזרה לחברה כ'עול', בפירוש כתבתי לך שיצא לי לעשות ולעזור לחברות שילדו או התחתנו והמון!! אבל עזרתי במה שיכלתי וזה שונה מכך שכופים עלייך.
(השתמשתי בביטוי לשאת בעול כביטוי שמבטא לקיחת אחריות, ולא במובן שילדים הם עול במובן השלילי של המילה חלילה!!)

אני לא חושבת שהן בהכרח עושות יותר מאחרות, יש בנות שמשקיעות מלא מאמץ כי אין לא תמיכה כלכלית והן מתמרנות בין עבודה לימודים ומלגות, או כי אבא שלהן חולה או כל אחת ונסיבותיה היא. זה שסטודנטית היא נשואה או אמא לא בהכרח שהיא משקיעה יותר!! יש כל מיני נסיבות חיים גם ברווקות שגורמות לצורך להשקיע יותר מאמץ.
מוסד אקדמי נועד כדי ללמוד בו.וואוו
איזה זכות יש להפריע? אנשים משלמים המון כסף שכר לימוד!
אני איתךבעזרת האחרונה
אני מסכימה איתך מאודטארקו
דווקא בתור הסטודנטית שכן ילדה בתואר, וכן הביאה את התינוק-
הייתי בסופר מודעות שציוצון קטנטן שלו ועפנו החוצה.
כי באמת זה שאני רוצה (או אין לי ברירה) לבוא עם התינוק לא נותן לי זכות להפריע לאחרות.

(אגב, אצלנו לצערי אין מסגרת לפי ימים או שעות, אלא רק מעון תמ"ת שמחייב רישום לשבוע מלא.. ובגלל שאני לומדת יחסית רחוק מהבית זה פשוט היה לא רלוונטי.. הלוואי שהיו להם פתרונות הגיוניים)
כל הכבוד לך. תמיד התפעלתי מהנשים רגישות שעפו החוצהארלט

כשהתינוק צייץ כי הבינו שאין להפריע לשאר. זה לא נעים להעיר למי שנשארת עם תינוק מפריע אבל זה באמת לא בסדר.

גם אני אף פעם לא הפרעתי ובשניהבתי 123
לפני שיהיה טיפה רעש יצאתי בשקט החוצה
אבל אם תלמידות מתלוננות עך עצם זה שיש עגלה בכיתה והאישה צריכה לצאת להניק זו ממש קטנוניות וחוסר התחשבות לדעתי

בלי קשר לתינוקות העולם הוא לא שקט וסטרלי צריך התחשבות הדדית לכולם
ולא נכון להגיד לאישה ילדת אז תקפיאי את הלימודים זו בעיה שלך
חוסר התחשבות??בעזרת ה
חוסר התחשבות זה לא להבין שיש אנשים שלא מצליחים להתרכז ככה!
לא דיברתי על עגלה אחת.
אבל כשיש 3-4 זה כבר הסחות כל השיעור.

ושיעור נועד להיות שקט וסטרילי.
אולי את מאוד רגישה אני לא מכירהבתי 123
אותך ולא שופטת כמובן שלא כתבתי כלום באופן אישי
אני רק יכולה להגיד לך שאצלנו היו כמה אמהות עשינו מקסימום השתדלות שלא נפריע ישבנו ליד הדלת ויצאנו בשקט שהיה צריך
כל הכיתה סיימה בהצטיינות את התואר אז ב"ה
אני מאמינה שכשחושבים על האחר ויש אהבת ישראל במיוחד עוזרים למצווה הככ חשובה הזו של פרו ורבו אז יש סיעתה דשמייא ענקית לכולם
אני מסכימה עם בעזרת הרעות1
גם טיילת בסוף הכיתה ופתיחה/סגירה של הדלת מפריעות ללמידה.
ישנן דרכים נוספות ללמוד עם תינוק בלי להפריע לשאר הסטודנטים, יתכן והן עולות יותר כסף אבל סטודנטית שבוחרת ללדת צריכה לקחת גם דבר כזה בחשבון. אני בעד תמיכה ועזרה ככל הניתן (גם אני אמא סטודנטית) אבל לא על חשבון הסטודנטים האחרים שאין להם מקום אחר ללמוד בו.
מצוות פרו ורבו חשובה אבל אסור לשכוח דרך ארץ...
מצוות בין אדם לחברו גם חשובהבעזרת ה
ואני לא רגישה
דיברתי עם הרבה בנות שזה מפריע להן
אולי לא תמיד מעיזות להעיר..
לא אומר שלא מפריע.
זה מזכיר לי את ראש השנה האחרוןחותמת+

הלכתי במאמץ רב לבית הכנסת בשביל לזכות להתפלל והיתה שם מישהי עם תינוק בן חודש, וזה נורא הפריע.
קודם כל בכי שלו שגרם לה לצאת עם הכירכרה החוצה ולהזיז נשים וחוץ מזה את כל ההתעסקות שיש סביב תינוק,
וכשמישהי החליטה לומר לה משהו היא ישר אמרה- סליחה?? בגלל שילדתי כבר אין לי זכות להשתתף בתפילות ראש השנה? אפשר לחשוב שאתן נגד ילודה....

ולי אישית נגרם צער מזה כי באמת עשיתי מאמצים לבוא ובסוף גם לא יכולתי להתפלל טוב.

בדיוק ככה. גם לי זה מזכיר את זה. ממש חוצפהמיואשת******
יש לכל זמם בחיים את הדבר המתאים ואת התפקיד שלו. ומי שלא מסינה שבמקום זכויות היא צוברת חובות וכעסים בראש השנה על דברים כאלו והתפילה שלה לא רק שלא שווה כלום אלא רק מזיקה, יותר עבירות שהיא מוסיפה לעצמה בראש השנה. ממש עצוב
זה ממש לא בסדרדבורית
וחוסר הבנה של תפקיד וזמן כמו שכתבה מיואשת.
הרבנית כל הזמן מדברת על זה בשיעורים לנשים. כל שלב בחיים ועבודת ה' המתאימה לכל שלב. אבל לבוא עם תינוק לביכנס ולהפריע זה לא מתאים
אז של מי הבעיה בדיוק? שלי? בגלל שמישהי ילדה זה הבעיה של כולםמיואשת******
איזה מן משפט זה לומר שאי אפשר לומר ילדת זה הבעיה שלך. זו בהחלט הזכות שלך , והתינוק שלך, ושילוב הלימודים והתינוק הוא בעיה שלך, ואין שום הצדקה לפתור את זה על ידי הפרעה לאנשים אחרים

כמו שהשכנה שלי לא יכולה לומר לי- הילדים שלי ירעישו מעל הראש שלך במשחקי כדור כי אי אפשר לומר - ילדת ילדים וקשה לך להעסיק אותם אז זו בעיה שלך ולכן נהפוך את זה להיות בעיה של כל הבנין.

ללדת ילדים זה זכות גדולה. וזכות פרטית. אני לא סובלת את הגישה הזו כאילו כולנו אחראים לכל הילודה בצורה קומונלית פרו ורבו כל עם ישראל עזרה הדדית.
זה לא עובד ככה
אני לא מקיימת מצוות על חשבון אף
אחד אחר ולא מצפה מכל עם ישראל להיות ערבים לילדים שאני בוחרת להביא לעולם בגלל הלימודים שאני בוחרת לעשות.
זה בחירה (גם אם יש אנשים שללדת אצלם זה לא בחירה, לימודים זה כן בחירה, ויש בעל בסיפור הזה גם כן בדרך כלל) ועל בחירות משלמים לבד ולא מנדבים את החברה לשאת בנטל
אתן יכולות להמשיך בויכוח אני לא חושבתבתי 123
שאמא שיוצאת בשקט מהכיתה בלי להפריע זה נטל ועול על תלמידות אחרות
אהבתי את הדוגמה של השכנה ברור שלא לגיטימי לתת לילדים לשחק בכדור אבל אני בחיים לא אחשוב להעיר לה כשהילדים רצים אפילו שזה ממש מפריע
נשמהה, יש הבדל בין רעש נורמליוואוו
של ילדים משחקים בביתם לבין הצורך לשמור על שקט כדי לאפשר למידה! זה מוסד לימודי וזה בית.. סביבה טבעית
התחתנתי בתחילת התואר וסיימתי עם 3 ילדיםחמישייה ב"ה
עם נסיעות ארוכות,עם ימים ארוכים, עבודה מעשית וכו'.
היה מאתגר, היה קשה, אבל עבר.. ובשלום.. אולי יכולתי לסיים עם ממוצע קצת יותר גבוה אבל הרווחתי שפיות..יחסית😅
היה לי מעון במכללה, לא זול, אבל העדפתי את זה על פני להשאיר ילד רחוק ליום ארוך.
וכן, עיצבן אותי שאני משלמת הרבה, או חברות נפרדות מילד ליום ארוך, כל אחת ובחירותיה שלה, ואז יש את זאת *שבאופן קבוע* הייתה מגיעה עם תינוקת בת 8-9 חודשים אפילו, שמרעישה,יוצאת ונכנסת איתה, ממש בחוסר התחשבות. זה היה מוציא מריכוז וגם מעצבן באופן אישי.
לא שאף פעם לא הכנסתי ילד לשיעור, אבל רק אם היה ישן או בגיל פצפון שהם לא מרעישים או שיצאתי מיד אחרי סימון נוכחות..

פעם אחת קרה לי שהיה לי מבחן ולא היה לי סידור בשום פנים לתינוק. ביקשתי מהמרצה להיבחן בחדר הסמוך לבד כדי לא להפריע. למזלי היא הסכימה (לי זה היה סיוט אבל לפחות רק לי).

בחרתי בהורות, אני בעד ילודה, אבל אני זאת שצריכה לשאת בעול ולא לצפות מזרים שיתחשבו בי או ישאו בעול איתי. אם הם עושים זאת זה נהדר וזה חסד גדול, אבל זה לפנים ממידת הדין.
מסירות נפש למען מה בדיוק? למען התואר..?וואוו
בהנחה שאת התואר היא לא לומדתבתי 123
בשביל הכיף האישי שלה אלא כדי שתוכל לדאוג למשפה שלה ולעזור בפרנסה
ובהנחה שהיא לא מביאה ילדים רק כי זה כיף אלא כי כך רוצה הקב"ה
אז כן לא לישון כל הלילה ולהתאמץ וללכת ללימודים זו מסירות נפש..
ושוב אני לא בעד להפריע חו אצלנו כל מי שהביאה תינוק תמיד ישבה בדממה ליד הדלת ויצאה בשיא השקט כשהיה צריך
מתפקדת! =/*מה*

סטודנטית לתואר ראשון, בדרך לילד שני בעז"ה! 

מוכנה להצטרף בעיקר לקיטורים קורץ נשמע שכולן פה סופרוומניות ממש! אז אני לא... לא משקיעה טיפת זמן ללימודים מעבר לשהות שלי שם, לא ברור איך נעבור את התואר הזה... איי הרבה סיעתא דשמיא, בעז"ה

שומעת מסטודנטים שתואר בהנדסה זה קשה ותובעניארלט

גם בלי לידות ובית.. אז שיקח יותר זמן- זה לא נורא, העיקר שתעברי את זה יותר ברוגע

אני ב"ה גמרתי תואר עם שנייםאני והגיטרה
היה איתי בלימודים עד גיל 3 חודשים. שאיבות במהלך הלימודים (עיוני +מעשי), וב"ה צלחתי.
בעזה גם את השני נולד חודשיים לפני המבחן של הסוף...
ה' תיזמן לי טוב את הלידות, אז זה עזר ;)
אוףבעיות טהרה

אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.

הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.

כבר 3 חודשים אסורים כמעט.

אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.

היום יום שביעי ובשביעי נפסל.

בדיקה לדעתי היתה 100% חום

הייתי בטוחה שאין בעיה  שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,

ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.

הייתי בשוק שהוא אסר

בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.

כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)

אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.

ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט,  וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.

וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.

וגם אם כן

רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)

ואין פצע בודאות

אני לא רוצה לטבול היום

ובכלל.

לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה

אני במעקב רופא

וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן

רק לפרוק עצבים

על המערכת ובכלל

אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר

וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות


ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם

רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה

חיבוק גדולפרח חדש

רק שתדעי שיש היום נשים שמתעסקות עם זה

במכון פועה ובעוד ארגונים

זה הכי מובן הקושי שלך

ממליצה לך לחפש מישהי כזאת שתרגישי בנוח

לא רוצה שגם נשים יכנסו ליבעיות טהרה

לתחתונים

במיוחד שבמקרה שלי זה כל הזמן

באמת שבחצי שנה האחרונה אולי חודש וחצי במצטבר היינו מותרים

אוי, ממש מתסכל!אן אליוט

נשמע קשה כל כך!

אולי כדאי לך לעבור לגלולות?

אני עם יסמין, ומצרפת חפיסות וחודשים ברצף אני בלי מחזור. אם את גם ככה רוצה למנוע זה יכול להיות פתרון טוב

תודהבעיות טהרה

אני לא רוצה למנוע

איזה סיוט. וכמה מתח מצטבר אחרי תקופה כל כך ארוכה!!רקלתשוהנ

ועוד OCD והרבה טבילות והרבה שאלות. ממש חיבוק ענק זה סיוט נוראי.

 

אני רואה שכתבת שאת לא מונעת, את בבירור רפואי כלשהו על מה הדימומים? אני לא מבינה בזה רק מעלה, מניחה שכבר חשבת על זה.

 

הלוואי שייגמר כבר במהרה, וכל המתח הזה ילך איתו.

תודה על התמיכהבעיות טהרה

כרגע אומרים לי שזה תגובה של הגוף אחרי התקן הורמונלי

אבל כברו כמה חודשים והדימומים התחילו עוד עם ההתקן

חיבוק, לגבי ה-ocd ראיתי פרסום שאולי יעניין מישהייעל מהדרום

לק"י


מכירה אישית את מי שפרסמה, ומניחה שהיא חלק מהתוכנית (אשה מקסימה):

תודהבעיות טהרה

בעיקר מזדהה עם האובססיה בהכנה

לוקח לי שעות

מתייגת גם אתבארץ אהבתי
@גלויה שנראה לי שפעם העבירה הרצאה בנושא (מתוך ניסיון אישי).
תודה!גלויה

אשמח לדבר. 

וגם אני מכירה את המי שפירסמה את התוכנית "ותמצאנה", מומלץ.

בטח כמה פרסמו😅יעל מהדרום
תודהבעיות טהרה

האמת כרגע שOCD זאת הבעיה הקטנה

אני רוצה לטפל בזה בלי קשר

אבל גם בלי זה יש כאן חתיכת התמודדות 

בתור אחת שעברה את זה למשך תקופות ארוכותאמהלה

אני רק אתן לך חיבוק חזק חזק חזק!!!!

מבינה עד כאב עד כמה זה קשה וכואב

הרגשתי את זה על בשרי יותר מדי...

אני בימים כאלו הייתי מפצה את עצמי באוכל שווה, קניות מפנקות, מזמינה סל מפנק בשיין (גם אם את רובו החזרתי)

היינו יוצאים למסעדה, לטיולים. מנסים להיות הכי ביחד בכיף שיש גם אם זה מרחוק.

הלוואי והייתי יכולה להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך- עוד יבואו ימים טובים.

הם יבואו בעז"ה,

אבל כרגע, אני יודעת עד כמה החור שם עמוק ושחור

אתפלל עלייך שתזכי לטבול בקרוב בבריאות, שבמחה , בקדושה ובטהרה, ללא שום עוגמות נפש בדרך

ותזכו לשפע ברכה והצלחה.

תודהבעיות טהרה

זוכרת אותך

וזה ניסיון שבאמת אין לי מושג איך הצלחת לעבור

אוף איזה חבל שזה מביא לכעס ופוגע בשלום ביתירושלמית במקור

 מרגיש כאילו האמצעי מרחיק מהמטרה... (גם אם איננו יודעים את טעמי המצוות)


אני לא רב מן הסתם, אבל חייבת לציין כשקוראת אותך:

לא יודעת מה את כן היית שומרת בעבר (כשאת אומרת שאז שמרת פחות), אבל "ליבת האיסור" מצומצמת משמעותית ממה שנהוג היום, כמו שאת בטח יודעת, ואם זה מביא לכל כך הרבה כעס, ובלשונך "שנאה", ומרמור - הייתי משתפת את בעלי בעשיית חושבים שוב בעניין הזה, ושוקלת לחזור במקרה הייחודי שלכם לשמירת "ליבת האיסור" ולו לתקופה מוגדרת. ההתחזקות שלו לא אמורה לפגוע ככה בזוגיות שלכם.

צריך להזהר ממש מעצות בנוגע להלכה בפומביזמינה

בטח כשזה נוגע להלכות טהרת המשפחה


לבי על פותחת השרשור

היא מתארת מצב כואב מאוד!

והלוואי וימצא פתרון

אבל ממש להזהר עם עצות הלכתיות בתחום

בטח באופן פומבי

מי שרוצה יש לו לאן לפנות ועם מי להתייעץ


ובעיקר שולחת חיבוק

מאחלת שכנגד כל הצער תזכו לשפע ברכה 🙏🏻

לא נתתי עצה הלכתיתירושלמית במקור
מותר לה לומר מה שהיא חושבתמקקה
ולפותחת,תחליפו רב
לא בטוח שלהחליף רב יעזוריעל מהדרום
לק"י


היא לא פירטה פה. אבל הגיוני שיש צבע אוסר, גם עם הרב הכי בקיא בעולם.


מה שכן, אם הוא לא רב עם ניסיון רב, אז אולי באמת שווה להתייעץ עם רב מנוסה.

אם היא תקופה ארוכה עם כתמים שאוסריםאחת פשוטהאחרונה

אז בהחלט להחליף רב.

כתם לא אמור לאסור.

רק על עד.

אבל ברגע שמצלחים לטבול אם יש רב שיכול להתיר להם לא ללבוש תחתון לבן אין שום סיבה בעולם לאאסר מכתמים

התכוונתי שהתחתנו פחות דתייםבעיות טהרה

לא משהו שאפשר להתיר

לפעמים אני חושבת שזה איזה תיקון על תקופות שלא הייתי שומרת

את רוצה למנוע או שאתם מנסים להיכנס להריון?אמאשוני

אם אתם רוצים למנוע ותהיי במצב של עצות,

ייתכן ויש לי עצה בשבילך.

(ייתכן כי אי אפשר להבטיח אם זה יעבוד אצל כל אשה)

תודה🙏🏼 לא רוצים למנוע כרגעבעיות טהרה
סיוטטטטטשלומית.

מבינה אותך מאוד!

באמת אין לי מה להוסיף חוץ מזה שזה סיוט ושאני מבינה אותך. באמת שנסתרות דרכי ה'

"וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך"אור10

אולי אפשר להבא לצרף מכתב עם הסבר שלך. כך הדריכו אותי, מפרטת ממש איזו בדיקה זו, וֹאם כאב לי נגיד כשבדקתי, וכמה זמן כבר ננסה,  ומתי ההתקּן הוצא וכו וכו כל מה שיכול להיות קשור.

ואת ככ גיבורה שכבר 3 חודשים מנסה שוב ושוב בדיקות.

בהצלחה ושתזכי להנות בחוש (-להרגיש ממש) משכר הטרחה

האמת לא מוכנה לקחת גם את זה על עצמיבעיות טהרה

99 אחוז עלי ואני מתמודדת עם כזה הרבה

אז את המעט שהוא כן יכול לעשות, שיעשה כמו שצריך


 

והרב הזה פשוט לא מספיק בקיא

ואם הוא היה שולח לרב אחר אני חושבת שלא היתה בעיה

ועכשיו גם הבדיקה עצמה נעלמה

ואני פשוט לא מתכוונת להשתגע שוב עם בדיקות והפסקים, באמת שלא.

מצד שני זה היה הרב הכי קרוב


 

ואת כל המרמור שלי אני מוציאה עליו

והוא לא יודע לתמוך נפשית ובורח למערה שלו

ורק מעצבן אותי יותר

שמה פה מספרהשקט הזה
אני יודעת שכתבת שאת לא מוכנה לקחת את זה על עצמך, אבל אם הוא מוכן או אם את רוצה לעשות השתדלות, כותבת פה את המספר של מוקד הלכה של הרב זכריה בן שלמה, יש התייחסויות בהלכה גם למקרים כאלה שהבדיקה אבדה וכו'. אל תפגעו בשלום בית שלכם, זו לא המטרה של המצווה הזו❤️


052-846-5585

שואב שוטף טינקו s5 -למישהי יש?אשמח לחוות דעתרק שואלת שאלה

אין לי תקציב גבוה

וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות


אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע

בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?


כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?

שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?

היה לי, ומסרתי אותומתואמת

לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.

נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.

אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...


סליחה אם ביאסתי

דווקא לא..גם לי יש שפריצר והשתמשתי בו הרבהרק שואלת שאלה

אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..

הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ


הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה

מבינה אותך... מקווה שבעתיד תוכלי לקנות משהו טוב!מתואמת
את יכולה לקנות משו אחר?שירה_11

אני לא מכירה אותו

אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000

והוא עושה את העבודה

בית עם תינוקות וילדים

איך 1000 ראיתי אותו במחירים פי 2 בערךרק שואלת שאלה
באושר עד יש באלף בדיוקשושנושי
ויש בעוד מקומות, צריך למצוא את המבצעים 
אני חושבת שבבית שהרצפה מאוד מתלכלכתפרח חדש

אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי

זה עוזר לתחזוקה של הניקיון

אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה

זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.

לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.

אני קניתי לא יקר

נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.

בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..

אני לגמרי בורחת מזה והרצפה מלוכלכת עד שבתרק שואלת שאלה

אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע

ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון

אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד


אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה

אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי


אז זה ממש שווהפרח חדש

הוא באמת עוזר לשמר נקיון

ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל

הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות

ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר

לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר

אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה

הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום

לי יש דרימי h14 וממש מעולה לנוshiran30005

לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן

ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד

מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד  ממש שינה לנו את החיים

הנקיון של המכשיר קצת מגעיל באמתפרח חדש

היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה

הפריע לי מאוד הריח

מה מסובך?שושנושי

שופכים לאסלה

ומעבירים צחצוח באמבטיה

לא הרגיש לי מורכב מידי

אולי זה משתנה בין אחת לשנייה

לא מסובך. מגעילפרח חדש

החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד

ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם

לא מספיק רק לרוקן

ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת

בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..

זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..

 

אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים

אבל צריך גם להגי את האמת

לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה

לכולכן יש אותו דגם?רק שואלת שאלה

תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+

כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400

הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי


אם יוצא לך כזה מחיר בטח זה ששווהפרח חדשאחרונה

שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית

אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.

אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה

זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.


מה שחשוב לדעתי זה

אורך חיי סוללה

עוצמת שאיבה

גודל מיכל

ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי


כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי

יש פה מישהי שעשתה או עושה משפחתון?חולמת להצליח

אני חושבת לפתוח לתינוקות קטנים מגיל 4 חודשים

ואשמח לשמוע איזה סדר יום עושים? איזה דברים חשוב לדעת על מה להגיד להורים?

ועוד..

דבר ראשוןדרקונית ירוקה

שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).

דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.

תודה, האמת שמתכננת לטפלחולמת להצליח

במעט תינוקות בערך 3.

ביטוח למה הוא מיועד?

שאם תינוק נפצע לא יתבעו אותךדרקונית ירוקה
או אם את נפצעת. נניח אם נפלת על משחק ושברת רגל, או תינוק ששבר יד כשנפל מספה
כמובן שמדובר בתאונות...דרקונית ירוקה
הבנתי שהביטוח לא יקראוהבת את השבת
את יכולה גם להוסיף אותו לתשלום של ההורים..


נראלי אמרו פעם שזה 50 לשנה לילד אם לא טועה..

נכון, מקובל לבקש תשלום על הביטוח בתחילת שנהטארקואחרונה
כלומר תשלום חודשי קבוע + כמה עשרות שקלים ביטוח.
אשמח לעוד דברים שחשוב לדעתחולמת להצליח
בהצלחה!! זה רעיון מהמם...אוהבת את השבת
לעשות חוזה ולהחתים עליויעל מהדרום

לק"י


שיכלול:

מספר ילדים שבטיפולך.

ימי עבודה ושעות.

ממתי עד מתי בשנה את עובדת.

האם כולל אוכל או לא.

מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).

מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.

מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.

מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).


המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.

בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.


מוסיפה שלבן שלי, מזמן אבל רלוונטי לךממתקית

להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.

חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!

ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.

נכון...שכחתי את ההגדרה של זה. משהו עם "כח עליון"יעל מהדרום
חובה סעיף כזה בימינו לצערנו כי אי אפשרממתקית

לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.

 

לגמרי...המטפלת שלנו לא הכניסה את זה לחוזהיעל מהדרום

לק"י

 

בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅


 

אולי באמת נשאל אותה.

האמת שביני זה מאוד פשוטמקרמה

בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...

למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה


מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...


(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )

לא תמיד מקבלים היחזריםיעל מהדרום

לק"י


ככה לפחות זכור לי.

והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.


בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.

ועדיןמקרמה
אין שום סיבה להורה לשלם על שירות שהוא לא קיבל- תוך כדי שהוא נמצא בבית כי הוא לא יכול ללכת לעבוד


לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי


וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום


ולרוב התשלומים התבססו על הוכחת ירידה בהכנסה... אז מי שה

הכי חשוב מהכלשירה_11
במדינה שלנו חייב לחשוב על כל תרחיש 😂
מוסיפהרק טוב!

ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?

אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.

האם יש הגבלה על מספר הילדים

מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו

איך משלמים? מתי?


בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.

עוד- באיזה תאריך משלמים לךיעל מהדרום
לק"י


המטפלת שלנו הכניסה לחוזה, שהילד יצולם בתמונות וסרטונים. לא יודעת כמה זה נצרך.

זה נצרך מאוד, כי זה עילה לתביעה..סטודנטית אלופה
לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיהיעל מהדרום
האמת היא שבגיל 4 חודשים עוד אין סדר יוםפלא הבריאה
כל תינוק הוא קצת שונה בגיל הזה ויקח עוד שלושה חודשים בערך עד שיתייצב להם סדר היום. והם גם לא צריכים. לכל תינוק יש מחזור משלו של אוכל, שינה פעילות. זה פשוט לזרום איתם ולקוות שישנו ביחד. כדי שתוכלי לאכול גם את... יש תינוקות שישנים רק 40 דק. יש תינוקות שישנים שעה וחצי. זה יקח זמן לאזן בין הדברים ללמוד האם אפשר להרדים עוד פעם ע"י נדנוד בעגלה לדוגמה אם מתעוררים אחרי זמן קצר. בגיל טיפה יותר גדול תתחילי להרגיש שיש סנכרון. ואז יהיה משהו כמו זמן משחק, ארוחת בוקר. שינה קצרה סביב השעה 10. שוב זמן משחק. החלפות וכו' ארוחת צהרים ואז עוד זמן סביב 12:30-13 שינה ארוך.
המטפלת של הבנות שלי הצליחה גם בגיל כזה להכניסהשקט הזה

אותן ללוז וזה היה תענוג..

בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..

נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו. 

שולחת לך בפרטירקאני

את החוזה של המטפלת של הבת שלי

 

כדאי לתכנן איפה את רוצה שיישנו ואיפה יאכלואוהבת את השבת

ולהשיג ציוד בשביל זה..

אפשר מקבוצות מסירה

מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..

נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם


משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק

מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..


ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית

לעשות לך סלסלאות לכל דבר

בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה

או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..


למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ

ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..

ממה שזכור לי מאכילים תינוקות במוצקים בתנוחה זקופהיעל מהדרום
לק"י


או שבטרמפולינות התכוונת להאכיל מבקבוק?

בקבוק.. וקצת טעימות אפשר גם בטרמפולינהאוהבת את השבת
אבך צודקת שלא מתאים לאכילה ממש
בעיניי מה שחשובהמקורית

מניסיון עם המטפלת של ילדיי

1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש

2. ביטוח כמובן

3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים

4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד


בהצלחה!


לי היהשירה_11

זה כלכלי ומשתלם

גיל 4 חודשים זה מושלם

זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר


ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה


חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו


לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים


זה מה שעולה לי כרגע

אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂

קודם כל המניע צריך להיותמקרמה

1. כי את אוהבת את זה

מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך

בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)

זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת

ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות

(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)


2. תנאים

המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...

שיהיה ציוד מתאים


3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים


4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי  סעיך 3 יהיה יותר קל


5. חוזה מסודר על *הכל*

ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל


6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות

מסכימה לגבי השקיפותיעל מהדרום
לק"י


כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.


(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).


ובמקביל, לשתף בדברים טובים, לספר סיפורים שהיו. זה תמיד כיף לשמוע.

ועוד דבר- תיאום ציפיות מול ההוריםיעל מהדרום

לק"י


בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.

בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.

אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭

מה הייתן עושות (אחסון בגדים)שירה_11

אנחנו גרים בבית קטן, שלנו אבל קטן ב"ה

אז אני מנסה למצות את האחסון בו עד תום שיהיה נעים לכולם.

אנחנו זוג הורים+ 2

וכל הבגדים מאוחסנים בארון אחד ושל התינוק בנתיים במגירה בשידה.

עמוס לי צפוף לי, ולילדה בת 3 הבגדים כבר מתחילים להיות יותר מגוונים וצריכים יותר מקום

ואני מאוד מסודרת וממיינת כל הזמן (אין לי גם מחסן בבית)


אני מתלבטת אם להכניס ארון לחדר שינה שלנו ואז זה אומר שאין מקום אפילו לעריסה ויהיה צפוף


מנסה לחשוב אולי יש רעיונות שלא חשבתי עליהם??

את שומרת מה שקטן עליהם או מוציאה?אוהבת את השבת
שמרתי את של הילדהשירה_11
אבל זה במדפים גבוהים ממש צריך סולם להגיע (קניתי ארון גבוה במיוחד בשביל אחסון)
הייתי מחליפה את השידה בארוןכורסא ירוקה

ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.

אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות

השידה מכילה המוןןןשירה_11

חייבת אותה

ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון

ברור אבל היא לא מנצלת לך את גובה הקירכורסא ירוקה
להחליף אותה בארון לכל הגובה יתן לך הרבה יותר מקום לבגדים, בטח אם זה לשימוש יומיומי זה מאד משמעותי
עונהאני וגם אני

שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..

אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.

ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.

אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...

אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.

השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.

את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.

אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון

כתבתשירה_11
בדיוק דברים שחשבתי עליהם
מחדדתשירה_11

אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי

אחסון אני מאלתרת

אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים

יש לכם ארון תליה? אם כן, אולי לשים שם עוד מדף?יעל מהדרום
דווקא הייתי מחפשת מקום אחר לבת 3שיפור
את בטוחה שאתם זקוקים לכל הבגדים שיש לכם?מתואמת

סליחה על השאלה...

אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)

באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...

באיזה גודל הארון שלך?השם שלי

אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.

ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.


לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.

אני בזמנו קניתיאפרסקה

מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל

 

שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:

https://www.ace.co.il/5770029?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_content=731896064861_177204583129&utm_term=&matchtype=&gad_source=1&gad_campaignid=22192422213&gbraid=0AAAAAD9Br5B90G3fJUbCaNw4VGbSF3I30&gclid=Cj0KCQiAnJHMBhDAARIsABr7b854x8zSZ03mL1J1vasi-mqteNlfHCY9qHigZ4eOH9D1glMHstPokPQaAqDHEALw_wcB

 

לא ככ הבנתיהמקורית

איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?

אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.

אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת


זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה

ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה


אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון

יששירה_11

חדר ממד וחדר הורים

בממד יש את הארון בגדים

מדף אחד לילדה

2 לבעלי

3 לי

2 למצעים ומגבות

ותליה מפוצצת של בעלי ושלי


אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה


איזה גודל הארון שמדף 1 לא מספיק לילדה?יעל מהדרום
גם אצלינו מדף אחד ממש אבל ממש לא מספיק לילד..אמא לאוצר❤
אז תלוי בגודל. אצלינו זה מספיקיעל מהדרום
מצעיםו מגבות הייתי מוציאההמקורית

מהארון שלכם

אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר

מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים

אגבהמקורית

הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..

אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר

לי יש מדף לכל ילד(בארון שתי דלתות, שמה בשתי שורות)לפניו ברננה!
ומגירת תחתונים גרביים וגופיות לכל אחד מהם. (ואם הייתי צריכה הייתי יכולה לצמצם במגירות)
אז אולי חנוק לי כי חורף?שירה_11

הפוטרים תופסים הרבה מקום

ואני לא אוהבת 2 עמודות 

אני שמה חלק בסלסילות גדולותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.

פשוט שולפים את כל הסלסילה

אולי יש איזה ארוןרקאני

שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה

ואז הרצפה פנויה

את יכולה לחפש קצת ביוטיובלפניו ברננה!

או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית

אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.


דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.


מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..

נכון כי החדר הורים ממש קטןשירה_11
נישאר כאן ל4 שנים הקרובות עד שנוכל למכור 
ארונות עליונים לדברים שפחות ביומיוםאור10

ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.

מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.

ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.

ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.

מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.

אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.


ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.


זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר. 

בהחלטשירה_11

הכל עניין של הסתכלות

ומזל שאני מסודרת וממיינת

וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד

באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂


ותודה על הרעיונות

קשיי התארגנות והפרעת קשב וריכוזאנונימית בהו"ל

הבן שלי בכיתה א', בן 6.

הוא מטופל בריפוי בעיסוק בגלל קשיים מוטוריים, ובטיפול עלה גם הנושא של קשיי התארגנות.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק את הכיוון של קשב וריכוז.


אני תוהה אם באמת זה נובע מהפרעת קשב וריכוז, או שהקושי בהתארגנות הוא בפני עצמו.

אני לא מומחית לעניין של קשב וריכוז, אבל ממה שנראה לי אין לו קושי להתרכז במשהו אחד לאורך זמן, הוא לא מרחף ולא היפראקטיבי.

כן קשה לו לסיים משימות, הוא מאבד חפצים וכד'.


אני מנסה לשמוע מניסיון של אחרות.

האם כדאי לבדוק את הכיוון, ומקסימום לשלול?

להתייעץ עם היועץ בבית הספר?

למה כדאי לשים לב כדי לזהות עם באמת מדובר בקשה וריכוז?

תנסי למלא שאלוֹן באינטרנטבוקר אור
מילאתיאנונימית בהו"ל
וגם נתתי למורה למלא
ויצאו לך האבה תשובות חיוביות?בוקר אור

זה יכול לתת כיוון

אנחנו עכשיו בבירור גם של הנושא.. ממה שהבנתי לבדוק זה לא מזיק

לאאנונימית בהו"ל

יצאו קצת דברים, עוד כמה דברים ברמה נמוכה.

ברור שלא מזיק לבדוק, אבל זה זמן והתעסקות.

קוראים לזה תפקודים ניהוליים. הפרעת קשב מתאפיינתאמהלה

לרוב בתפקודים האלו.

זה גורם לקשיים לימודיים ועלול גם לפגוע בקשרים חברתיים. מביא לקושי בניהול משימות, ארגון הזמן והמקום, איבוד חפצים ועוד.

ממליצה מאד לבדוק את הנושא כבר עכשיו.

כיום ישנן מרפאות בעיסוק מומחיות בשיטת קוג פאן שעובדת בדיוק על התחום הזה של תפקודים ניהוליים.

בהצלחה רבה.

יכול להיות קושי בתפקודים ניהולייםאנונימית בהו"ל
שהוא לא חלק מהפרעת קשב?


כי ממה שאני רואה, זה קושי יותר ספציפי


ואם באמת זה נובע ממקור אחר, הטיפול הוא אותו טיפול?

כן. זה יכול לנבוע גם מחרדה/ פוסט טראומההמקורית
לא יודעת איך זה עובד אצל ילדים, זה מניסיון אישי שלי כבוגרת. 
תודהאנונימית בהו"ל
לא נראה שזה המקרה אצלו.
כן ממה שהבנתיבוקר אוראחרונה

ולפעמים זה גם עובר כשגדלים קצת

לא יודעת לגבי טיפול..

המלצות לנופש זוגי?ניגון של הלב

הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..

 

זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)

אפשר לטייל בהריון. אם את מרגישה טוב ויש לך כחיעל מהדרום
כן כתבתי שלא רלוונטי כי אין לי כוח...ניגון של הלב

מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ

ולשבת בטבע בלי הליכה ארוכה?יעל מהדרום
חדר בריחה, תצפיות יפות באיזורואילו פינו

סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)

צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..

מעיינות דווקאשלומית.

כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.

אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור 

מצטרפת להמלצות על מקומות עם מים(אהבת עולם)

במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.

אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.

אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.

אפשר עכשיו להכנס לכנרת ולמעיינות? קפוא לא?קופצת רגע

בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,

וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת. 

תלוי איזור, ותלוי אילו מעיינותשלומית.אחרונה
יש מעיינות עם טמפרטורה קבועה שקשורה לנביעה שלהם, ויש איזורים בארץ שלא קרים
בית מסודר אחר הצהרייםבאתי מפעם

יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,

ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !

לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,

צלחת שלא פינו,

אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,

כל מיני חפצים...

באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.

איך? מתי?

חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.

גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.

מה אומרות? 

אולי הם אוכלים בחד פעמינירה22

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.


כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

מוזמנת לבוא אליי ולרוות נחתמתיכון ועד מעון

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

את באמת בחוויה שהכל בסדר?112233445566

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

אני ממש בסדר עם זה, באמת..טארקו
לבעלי זה פחות זורם ולכן יוצא מזה שרוב ארגון הבית עליו.
אני לגמרי בסדר עם הבלגן שליאיזמרגד1

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

כןמתיכון ועד מעון

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

יתכן ויש עוזרת,שואב שוטף? עזרה מהבעל וכוטוב להודות..

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה באמת לא שגרתי, אולי היא חולת ניקיון כזוPandi99
ולפעמים זה בא על חשבון השלווה של הילדים
יש לי כמה קרובות משפחה שעונות לתיאור הזהשופטים

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.


לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

כשמסיימים לאכולהמקורית

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.


לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

להניק את הקטן.ואזלאכול בעמידה.רק שואלת שאלה

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה


זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי


ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

נו מעולההמקורית

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?


אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן


אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

אצלנוoo

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

מוזמנת לקפוץ לכאןטארקו

ביום רגיל

וביום שסידרתי....


גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

היא כנראה כל הזמן עובדת וזה נורא חשוב להEliana a

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר


לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

אצלישומשומ

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.


כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

אצלנו זה יותר דומה לבית שלךדיאן ד.

תמיד יש חפצים בכל מקום: תיקים של הילדים, סוודרים, יצירות שהביאו מהגן.

 

הכביסה תמיד איפשהו בדרך לארון: בסלסילה, במכונה, מחכה לתליה, מחכה לקיפול.

 

תמיד יש כלים בכיור ואם שטפנו איך שסיימנו גילינו שיש צלחת על השולחן שלא נשטפה או שיש כוס קפה מלוכלכת.

 

ואנחנו כל הזמן כל הזמן מנקים ומסדרים מנקים ומסדרים.

אבל הכל בנחת ובכייף וברוגע.

 

לא דחוף לי בית מצוחצח, כן דחוף לי בית רגוע ושלו (ומסודר בגבולות ההגיון כי זה עושה לי רוגע בראש).

תמצאי חברות חדשות 😅בוקר אור

בואי אלינו, יש בלאגן בשפע

עד שהילדים הולכים לישון בטח.. אבל גם אחרי לא מתוקתק

גם אצלנו אף פעם לא מסודר באצע היוםחשבתי שאני חזקה

והיו גם תקופות שהיה ממש מבולגן באופן קבוע...

בכל מקרה לדעתי הכי חשוב זה להשתדל לא להשוות לאחרים, לחשוב מה משמעותי בשבילך ועל זה להתאמץ ולהשקיע.. 

אני בת לאמא כזוסטודנטית אלופה

ופשוט חונכנו לזה. אוכלים וישר לכיור, מסיימים ארוחה שוטפים כלים. אמא ששוטפת את הבית כל יום וכו..

ולדעתי זה גם הרבה תחזוק בשגרה ופחות הגעה למקרי קצה.

להגיד שזה הדבר המושלם, 🤷‍♀️

בסוף היה כיף לחיות בבית מבריק ושכיף להיכנס אליו, אבל זה בא על חשבון דברים אחרים (שנים לא היה גואש או פלסטלינה בבית, רק בחצר בהשגחת אבא😅)..

וכיום גם אני לא מסוגלת שהבית שלי לא נקי, גם אם זה אומר לנקות תנור עם מסיר שומנים בהריון וכן הלאה.. (למה? סתם כי לטעמי הוא לא מספיק נקי 😒).

שורה תחתונה לכל דבר יש פלוסים ומינוסים ובעיניי הכי חשוב לילדים זה לגדול בבית בריא ושמח😄 

וואי נשמה ממש מבינה אבל תימנעי מחומרים חזקיםאוהבת את השבת

בהריון

תקראי על זה קצת וזה יתן לך כוח להימנע..


בעיקרון ממש לא מומלץ מסיר שומנים הוא חזק מאודדד

ואקונומיקה גם לא מומלץ..

אמאלה למה?סטודנטית אלופה
מכורהההה לאקונומיה
תקראי, אומרים שזה מסוכן לעובר..אוהבת את השבת
אל תאכלי את עצמך על מה שהיה אבל כדאי להימנע בעתיד
א. את מבקרת בבתים הלא נכוניםאפונה

ב. אפשר להשיג כמעט כל דבר אם מוכנים לשלם תמורתו. תחשבי אם המחיר שווה לך.

ג. תמיד כדאי לבדוק לאן את רוצה להגיע ומה יכול לעבוד בשבילך בדרך לשם.

א- מוזמנת אלייהשקט הזה
ברגע זה עומדות באמצע הסלון שקיות שצריכות לרדת למחסן, הכיור מלא, על הספה כביסה נקייה שמחכה לקיפול, השולחן מלא דברים, והרצפה בסלון מלאה חפצים..


ב- כשיודעת שצריכים להגיע אליי, משתדלת לסדר קצת.. אולי מה שאת רואה זו לא המציאות הקבועה😉

זה היה לכבודך 😅רקאני

יש בתים כאלה

נדירים עד מאוד

כשאמרתי לשכנה שלי שלא נעים לי שהבית ככ מבולגןאוהבת את השבת

היא אמרה לי לי זה מאוד נעים לראות בלגן אצל אחרים

נותן תחושה טובה שלא רק אצלנו ככה😅

חחחח לגמריעדיין טרייה
יש לי שכנה תמיד מתוקתק אצלה פעם אחת ראיתי שיש לה ערמות כביסה על הספה סוף סוף ראיתי שהיא קצת אנושית.
בעלי הציע פעם שנפתח גמחאנונימית בהו"ל

ביקורים ברגעים אמיתיים בחיים.

אמר שתמיד אנשים רואים בתים של אחרים כשמושלם שם, ואז אוכלים את הלב

ואצל רובינו בפועל הבית לא נראה כל היום מושלם

אני רואה שצדק...

בהחלט, גמ"ח נהדר 😅 מזכיר לי את זה:קופצת רגע
שרץ בקבוצות שלי לפני פסח שעבר


רקאניאחרונה

אני יכולה להצטרף לצוות

חבל על ההשוואהעלמא22

אם תגיעי אלינו ביום ראשון אחה"צ, סביר להניח שתראי בית מסודר, פשוט כי הוא עדיין מסודר ממוצש. לעומת זאת, אם תגיעי אלינו בחמישי- הכי בלאגן שיש..

חוץ מזה, בעלי ורני עובדים משרה מלאה מחוץ לבית, והבנות שלנו במסגרות עד 16:00, אז כמה כסר בלאגן יכול להיות אם לא נמצאים בבית?

תודה לכולן על השרשור הזה!עוד מעט פסח

היתה לי היום אורחת לא צפויה באחת וחצי.

ש-י-א הבאלגן של החיים. כל הבאלגן של כל השבוע + בישולים לשבת + קניות שטרם נפרקו על הרצפה (ובשביל להוסיף- גם שני ילדים בוכים ועצבניים).


ואז נשמתי עמוק, ואמרתי לעצמי-

כל הכבוד לי. אני עושה לה שירות חשוב שהיא תרגיש טוב עם עצמה.

מקווה רק שתעיז לבוא שוב אחרי מה שהיה כאן.

יש פה מישהי כמוני שבלחץ מטורף ממלחמה?מולהבולה

כן מלחמה לא מלחמה

לא עומדת בלחץ הזה

וואי מזדהה עם תחושת הפירוקאחת מאיתנו🌹

אז לדעתי מותר לא לבוא פעם אחת כשזה המצב.

לשקם בינתיים.

בעזרת השם תהיו יותר בטוב וכשיהיה לכם יותר יציבות הוא יוכל להמשיך אם תרצו.

לא כל מחיר שווה את זה. יש מחירים בלתי אפשריים.

בכל מקרה חיבוק אהובה על כל בחירה שתעשי... גם אני בדיוק באותה התלבטות משקמת את השברים המטורפים של כל הסבבים האלה והמחירים הם מטורפים ממש

אולי יעניין אותך