אימהות סטודנטיות להתפקדמישהי11
צריכה קצת תמיכה שיש סיכוי לסיים את התואר אי פעם
המח שלי עיסה, ואני כל כך עיייפפפהה
עידודים טיפים שיתופים קיטורים אקבל בברכה😆
סיימתי 2 תאריםאבי גיל
בהריון לידה הנקה עד גיל שנה וחצי כמעט ועוד הריון אחרי שנתיים זה אפשרי. לאט לאט
ב"ה תצליחי
ילדתי באמצע התוארגפן36
היה קשה, אבל סיימתי בזמן ובממוצע 90.
הממוצע אכן קצת ירד בזכות הלידה, אבל שווה לי את זה.
הצלחתי לסיים את התואר עם ציונים טובים אפילובתי 123
לא היה קל... הרבה בכי הרבה פעמים רציתי לפרוש אבל שמחה ככ שלא ויתרתי
גם אני הריתי וילדתי שלוש פעמים תוך כדי לימודים.מתואמת

מן הסתם זה תלוי כמה הלימודים קשים ותובעניים... אני למדתי מקצועות יחסית קלים - אבל כן נדרשתי לריכוז...

ב"ה הצלחתי לעבור את זה, בציונים סבירים למדי.

(והילדים החמודים שלי התחשבו בי יפה מבחינת הלידות: לידה ראשונה - חודש לפני חופשת סמסטר, כך שהייתה לי חופשת לידה מוארכת, ולידה שנייה ולידה שלישית - שבוע בדיוק לפני סיום שנת הלימודים... )

וואי שלוש לידות בתוארמישהי11
ילדתי באמצע התואר (מקווה שתהיה עוד לידה לפני שאסיים אבל זה כבר בידיו של הקב''ה) אבל אני לומדת תואר בהנדסה באוניברסיטה..מרגישה שהמח שלי עיסה
תואר בהנדסה + לידות באמצע + לסיים את התואר במועד, 4 שנים?קרן-הפוך
לא באמת מצפה לסיים בזמןמישהי11
אני עושה את זה בנחת, אבל זה עדיין מתיש
שתיים מהן היו במהלך התואר (כלומר השנייה כבר ממש בסופו)מתואמת

ועוד אחת בסוף לימודי התעודה שלמדתי (מקביל לתואר שני, אבל בכ"ז פחות מזה...).

את העבודה הסמינריונית האחרונה שנותרה לי מהתואר, אגב, מרחתי עוד הרבה שנים אח"כ...

איזה קטע. גם אני ככה ממשושוב אתכם
גם בהנדסה.. ילדתי בשנה שעברה (אמצע התואר).
לא מצפה לגמור את התואר ב4 שנים..
וקשוח ממש. הממוצע יורד.. אבל ב"ה הוא עדיין טוב. מקווה לטוב..
יש אצלכם איזושהי התחשבות בנשים?
גם לומדת תואר בהנדסה באוניברסיטה...רעות1
ילדתי באמצע התואר, אחרי הלידה למדתי שאני מעדיפה למרוח את התואר ולשמור על שפיות כלשהי. 3 קורסים בסמסטר שאחד מהם מעבדה/פרוייקט זה החיים... (ויומיים עבודה במקצוע, אם לא הייתי עובדת אולי הייתי מוסיפה עוד קורס לא כבד). אגב, הממוצע עלה בזכות זה שאני לוקחת פחות קורסים ויכול ש יותר להשקיע וגם בגלל שהציונים בקורסים מתקדמים לרוב גבוהים יותר..
אני מנסה ללמוד בזמנים שהמוח שלי לא מחוק בהם ולא ללמוד בזמנים שאני יודעת שאעשה טעויות מפגרות... לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה אבל לוקח זמן למוח לחזור למה שהוא היה וגם אז, עצם זה שיש עוד דברים על הראש זה כבר לא להקדיש את עצמי ללימודים כמו שעשיתי פעם...
בכל אופן, מאוד ממליצה למרוח את התואר, יהיו עוד מלא שנים לעבוד ולהרוויח כסף ;)
בינתיים אפשר להנות מזה שזמנך בידך ולא קיים רק בערב, אחרי העבודה...
אה, ותבדקי אצל הדיקן אצלכם אם מקבלים החזר שכר לימוד על הארכת התואר בגלל שילדת...
את התואר הראשון התחלתי עם תינוק בן 6 שבועותדבורית
ואת התואר השני סיימתי והגשתי את התזה בהריון החמישי שלי...
ב"ה!!! עם סיעתא דשמיא זה אפשרי
וואוו כל הכבוד לךלראות את האור
הריון שני התחלתי תואר ראשוןדיליה

הגשתי תזה שלושה שבועות אחרי הלידה הרביעית.

קל לא היה, סיפוק יש ויש

וגם עבודה ב"ה!!

אגב, היה לי יותר קל מהרווקות, תחושה כזאת שאני חייבת לתקתק כי יש לידה וכו' גמרתי לפני כולם

שנה ג' בתואר 1, עם בת 10 חודשים...פיג'מה
התארסתי, התחתנתי וילדתי במהלך התואר... קל זה לא, אבל אנחנו יכולות!!!
(ממליצה על הקבוצה בפייסבוק 'אמהות באקדמיה')
גם אני ככה!ושוב אתכם
וואי כיף לדעת שיש פה עוד במצב הלא פשוט הזה..
באה לעודד ולהציע גם מבט אחראורוש3
אני התחתנתי בתואר וילדתי את הראשון. אחרי הלידה הקפאתי את הלימודים בשנה (מערכת מובנית אז סה היה או לחזור אחרי 3 שבועות או שנה) ואחר כך חזרתי. לא מתחרטת על זה היום.. למרות שהיו לזה מחירים.
את השניה ילדתי כבר אחרי..
העייפות והמח שלא במיטבו בהחלט משפיעים אבל זה אפשרי! לאט לאט! מטלה אחרי מטלה!
המון הצלחה
תודה רבה!מישהי11
באמת הקפאתי בסמסטר, ונסיים עם זה לאט לאט, רק הייתי צריכה קצת עידוד שזה אפשרי אחרי יום מתיש
וואי איזה שרשור מדכאמיואשת******
למה אתן כולכן סופרוומניות?? למה רק אני בקושי מצליחה לעבוד בהריון וגם זה רק אחרי חודש רביעי?
לא פייר
😬
אם כבר אאונטינג...פיג'מה
סבלתי נורא בהיריון, הקאתי את נשמתי ולקח הרבה זמן עד שמצאתי מה יכול לעזור... גרתי רחוק מהלימודים, ולפעמים היה מדובר בנסיעה של 3 שעות... משו הזוי במצב שהייתי... והקאתי בלי חשבון באוטובוסים, ברכבת, בטרמפים... לא היה קל. לרגע!! אבל עם בעל תומך, מכיל ומבין, ועם תמיכה מהסביבה (בעיקר תמיכה נפשית, של הכלה והבנה) ועם נסיעות לשבת להורים כי לבשל היה מעל ומעבר, ועם מלא פיצה-על-פיתה וציפס בתנור.... וברור שעם התקפי 'אני-מפסיקה-עם-הלימודים-ועכשיו' (שלא נגמרו מאז), אני כבר בשנה ג' ב''ה!! ממש לא סופרוומן... הלוואי!!!
ממש כן!!!מיואשת******
אני הייתי אומרת לא וזהו
לנסוע ולהקיא בטרמפים וכו? פשוט לא.
אז לשבת במיטה כל היום ולהקיא שם?פיג'מה
זו הייתה המציאות, לפחות עשיתי משו עם עצמי..
ובטוח שעוד כמה שנים כשאסתכל אחורה, אגיד שהייתי משוגעת... לא יודעת
זה לגמרי נשמע משוגע...ושוב אתכם
כל הכבוד לך!! לא קל לאזור כוחות ולהמשיך למרות הקשיים..
תודהפיג'מה
באמת כמו שכתבו כאן לעבוד בזמן כזה נראלי הזוי לחלוטין, כי את מחוייבת לעבודה..
למה סופרוומניות? אף אחת לא אומרת שזה קל אני פשוט הרגשתיבתי 123

שה' נותן כוחות מיוחדים לסיים את הלימודים פשוט נס

גם אני כמוך לא מסוגלת לעבוד בהריון 

לגמריריבוזום
את התואר הראשון סיימתי בהצטיינות כרווקה. לא יודעת אם הייתי יכולה לסיים בכלל עם לידה באמצע
גמאני עשיתי תואר ראשון בהצטיינותרק להודות
והתחתנתי שבוע אחרי טקס קבלת התואר (מיד בסיום הסטאז')
לעבוד לדעתי יותר קשה בהיריון מאשר ללמודמתואמת

כי יש לך מחויבות לאחרים... בלימודים את מחויבת רק לעצמך, ואת המפסידה היחידה אם לא הולך. כשאת עובדת - את אמורה להיות אחראית יותר על התפוקה שלך, ועצם זה כבר מלחיץ יותר...

תגובה גם ל@מק"ר 

לעבוד יותר קשה לי מללמודדבורית
זה עניין של אופי
אני מאוד אוהבת ללמוד
אבל לעבוד בהריון זה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי
קשה לי הלחץ מהסביבה, העמידה בדרישות, הבקורת
אני נעלבת מאוד בהריון,
לוקחת ללב בלי פרופורציות,
מגיבה בצורה לא עניינית
בקיצור אני הופכת למפלצת
בהריון הבא אני חושבת שאבקש חלת מהרגע שאגלה שני פסים בסטיק
אין לי בעיה להיות סטודנטית ולהתמודד עם עצמי מול המחשב ומאמרים,
רק בלי להתמודד מול אנשים ודרישות בעבודה
וואו שרשור מרתק! כמה אתן מספיקות אמהלה!מק"ר
ממני שסיימה את התואר לפני החתונה וחשבה שהכי סיוט בעולם זה לעבור הריון במשרה מלאה...
הייתי בחלק מהתואר ראשון (תובעני) נשואה אבלבעזרת ה
בלי ילדים ובלי הריונות..
חייבת לציין שזה היה מושלם.
וואי מזדהה ממש..מישהי פעם

אין לי מושג איך הולכת לעבור את תקופת המבחנים הבעל"ט עם הפיצי בן השישה שבועות והגזים שלו... לא יאמן שבתקופת מבחנים הזו לפני שנה עוד הייתי רווקה

התחלתי תואר ראשון עם תינוקת בת חודשייםהריוניסטית
ועכשיו בהיריון שני שנה ב',
אין לי מה לעודד לגבי הסיום, אלא לגבי הדרך..

ובטח שתסיימי את התואר! וכשתסיימי יהיה לך בית עם ילדים מתוקים שרק יחכו לראות אותך יותר.
זו המשימה שלנו בחיים, זו השמחה האמיתית שלנו. מה שממלא אותי כוח ללמוד זה המחשבה שיש לי בית וילדים מדהימים וכייפים (בלשון רבים זה כל העתידיים) להתאמץ בשבילם!
הכי כיף בעולם!
זכינו להיות אימהות בגיל צעיר, זו ממש זכות! לומר תודה להשם יום יום ולהתאמץ עד כמה שאפשר.
בתקופות מבחנים זה אומר להשאיר קצת כביסות, קצת בלאגן ולהתרכז בלימודים ובשהות שמחה עם הילדים.
זה כל כך לא שווה להיות בלחץ על כביסות וסדר ולצעוק על הילדים מתוך כל הלחץ הנפשי... (לא שזה חייב להיות כך, אך הרבה פעמים יוצא שכן).

הצלחה רבה!!
ממה שאני רואה סביביבאורות
דווקא האמהות הסטודנטיות מצליחות יפה, אפילו יותר מאחרים, פשוט כי יש להן משמעת עצמית גבוהה בהרבה. יכולה להגיד לך על עצמי שבשנה שילדתי בתואר היה לי את הממוצע הכי גבוה מכל שאר השנים. הייתי חדורת מטרה לסיים את כל המבחנים מהר כדי שאלך ללדת בראש שקט, אז לאורך כל הסמסטר מאוד השקעתי בשביל שאוכל לקבל ציונים גבוהים במועדי א' כבר וזה השתלם
גם 56 זה עוברתודה לאל
סתם הערת אגב
חבר רופא סיפר לי שאצלם בלימודים היה משפט "כל נקודה מעל 56 זה בזבוז אנרגיה" (לא מילים מדויקות אבל הרעיון הכללי)
ברוב המקומות עובר זה 60-70, לא 56.טארקו
חוץ מבגרויות....
לפעמים גם רק 80 זה עובר..לטובה
תואר ראשון צריך ממוצע מינמום 85 בשביל תואר שני.
לא כל תואר לומדים בשביל תואר שניטארקו
וצריך ציונים טובים כדי להתקבל לעבודה אחכ, במיוחד במקצועות מסויימים.
כי זה ממש תלוי תוארושוב אתכם
ברפואה (בהכללה גסה) אין משמעות לממוצע אלא בעיקר בעיקר לעצם התואר.
במקצועות אחרים, ובטח במקצועות טכנלוגיים, הייטק וכו'- זה ממש ממש לא ככה.
עם ממוצע 60-70 לא ממש יהיה לך מה לעשות אחר כך (אולי למלצר )
ככה שזה לא מעודד..
וכל הציונים הם חשובים?תודה לאל
אין קורסים שלא ממש משמעותים?
הכוונה שלי היא שצריך להירגע וגם אם לא קיבלתם את הציון שממש רציתם אלא גם ציון מספיק טוב אז זה גם בסדר.
באמת לא לגמרי מעודד...באורות
אצלי למשל בתואר ראשון ככל שהממוצע היה גבוה יותר כך האופציות בהמשך היו טובות יותר. כך שלצערי השאיפה התמידית היתה לקבל 100. כל ציון מתחת 90 היה מאכזב קצת. מתחת 80 חייב מועד ב'.
מסכימה ^^ ככה זה בהנדסה..ושוב אתכם
אני בשתי מבחנים בתואר קבלתי שישיםאמא של דיתה

שזה בדיוק הציון העובר- ואלו היו הציונים שהכי הכי שמחתי בהם! שמחתי שנצלתי בנס ממועד ב', 

מעולם לא עניין אותי מה הציון.

ספורט ספורט תזונהיהודי חי הווה
עבר עריכה על ידי יהודי חי הווה בתאריך ג' בשבט תשע"ט 12:04

1. כדאי מאוד לעשות הליכה או ריצה 3 פעמים השבוע ויותר למשך שעה שעה וחצי ויותר. או לבנות תוכנית בחדר כושר.זה יסייע מאוד לפעילות המוח שמשחרר הרבה אינדורפינים בפעילות ספורטיבית.                                                                                        2.תזונה-להימנע משתיית קפה יותר מפעם ביום ולהימנע לגמרי מחטיפים כמו פופקורן ציפס וכן לא לאכול פלאפל וציפס בחנויות[אפשר לבקש רק סלטים}.להימנע מסוכר מאוד חשוב כדאי מאוד לשים דבש בכוס קפה או תה ולא לשים סוכר.מאוד רצוי להימנע מלשתות קולה או פאנטה משקאות מלאי סוכר ועדיף לא לשתות בכלל משקאות כדאי לאכול מזון עתיר באומגה 3 אגוזים,שקדים ,מרוה מרושתת [אפשר לבדוק אצל מטפלים אלטרנטיבים] .אני יכול להעיד על עצמי שחיי השתנו לבלי הכר מאז שעשיתי את הדברים כנ"ל.כדאי גם כל שבוע לצאת לכיף משותף כמו הופעה מוזיקלית,טיול בטבע, גן חיות,מוזיאונים, תיאטרון,משחק ספורט.לפי מה שאוהבים.הצלחה רבה ובריאות איתנה לכל עם ישראל.

 

אבא שלי הציל אותי...בלדרית
ילדתי בחופשת סמסטר של השנה האחרונה בתואר השני, הילד היה בן חודשיים + כשהתחלתי ללמוד ואבא שלי האלוף בא איתי למכללה וישב איתו בחוץ בשיעורים ושלח לי הודעה כשהוא התעורר.
כשאבא שלי לא יכל להגיע הייתי נכנסת איתו לכיתה אבל ממש קשה ללמוד ככה כי הייתי דרוכה שלא יבכה ויצאתי איתו החוצה כל פעם שזה קרה.
הלימודים היו רק יום בשבוע למזלי. זה עובר מהר ואחרי הסמסטר הראשון כבר השארתי אותו בבית של ההורים והיה קל יותר. מזל גם שזה הסתדר גאוגרפית ( לא רק מזל, חיפשתי מכללה קרובה אליהם).
לפעמים יותר קל ללמוד עם ילד מאשר לעבוד כי מאפשרים לך יותר גמישות עם כניסה לכיתות והיעדרות משיעורים. ואני למדתי במקום שממש לא מעודדים הבאת תינוקות לשיעור, אבל בגלל שלא היו עוד כאלה כשלמדתי שם, המרצים התגמשו. הבנתי שבמכללות דתיות יש בעיה של חניון עגלות בכיתה ... אז תבררי על מעון במכללה או מטפלת. זו המלצתי.
תודהמישהי11
הבן שלי בן עשרה חודשים, אז אנחנו מסתדרים בקטע הזה...ואני לומדת במקום שממש לא מקובל להביא תינוקות, סביר להניח שאם אביא כולם יהיו כל כך בהלם שלא יגידו כלום (בכללי הזוי ללדת פה בתואר) חיפשתי בעיקר תמיכה בהתמודדות עם החוסר שינה בלילות (כרגע שיניים) ואינסוף המשימות בכללי
היי לך1234אנונימי

אני גם כמוך, לומדת תואר בהנדסה עם תינוק קטן. לפעמים דווקא בגלל שאין הרבה בנות בתואר (ונשואות בכלל, שלא לדבר על ילדים) יכול להיות שיגלו יותר גמישות. כי את היחידה ולא צריך להתחשב בעוד 50 בנות בשנתון שיולדות ;)

 

כבר עכשיו אני יודעת להגיד שהלימודים ייקחו לי יותר זמן, אבל יש בזה גם יתרון, אני יכולה להשקיע יותר בבית, להשקיע יותר בכל קורס ואולי גם לשלב עבודה תוך כדי.

 

אצלנו בעלי ממש מגוייס לעניין. עכשיו בתקופת מבחנים הוא שומר על הקטן כל יום כמעט ואני לומדת באוניברסיטה. במהלך הסמסטר הייתי יותר בבית וסדר העדיפויות היה קודם בית ואחר כך לימודים, אבל בתקופת מבחנים הסדר עדיפויות משתנה (בגבולות הסביר כמובן) והמבחנים והלימודים שלי קודם, גם על חשבון הסדר והארגון בבית. לי לפעמים קצת קשה עם זה, לראות את הבית מבולגן, אבל אני מנסה לשחרר כי כרגע המטרה זה התואר.

 

זה באמת ממש מאתגר, כל פעם שהוא חולה למצוא דרך להשלים את החומר, לעמוד בקצב של כולם כשאנחנו מגיעות הביתה וצריכות גם לתפקד כאימהות וכנשים ולא יכולות פשוט לשבת וללמוד כל היום. אני מגלה על עצמי כל פעם עוד דברים שעוזרים לי. טכניקות למידה, הצבת סדרי עדיפויות, תכנון זמן, יכולת לשחרר, להיעזר במי שיכולים (בלי להתבייש! זו משימה מאתגרת ומי שמציע לעזור אני קופצת על זה בשמחה!).

 

לגבי החוסר שינה בלילות, גם ממליצה לך להתחלק עם בעלך. זה כמובן תלוי ביכולות של כל אחד מכם לתפקד אחרי מחסור בשינה, אבל אצלנו נגיד אם יש לי מבחן, או יום עמוס למחרת, בעלי קם אליו כדי שלי יהיה כוח.

 

וזהו, זה באמת מאוד מאתגר! אבל אפשרי ועם הזמן משתכללים. לפעמים אני אומרת מזל שיש לי הרבה סמסטרים, ככה יש לי הרבה זמן להיות טובה יותר ;)

 

המון בהצלחה! אני לא יודעת איזו הנדסה את לומדת, אבל מוזמנת לפנות בפרטי אם את מחפשת מקורות לימוד לקורסים שתוכלי ללמוד לבד לפעמים אם את צריכה להיות בבית, או אם יש משהו ספציפי בקשר לתואר שאוכל לעזור, אז בשמחה!

תודהמישהי11

בעלי קם כל בוקר בחמש וחוזר מאוחר, הוא לא יכול לעזור עם הלילות...בתקופת מבחנים (אצלינו עוד לא התחילה) אנחנו נוסעים לחמי וחמותי והם ישמרו על הקטן ואני אלמד (הכי פינוק שיש, יהיה אוכל חם וטוב לכולם, בלי לדאוג לכלום)

זה עובר! וממש מהר.בלדרית
זו בהחלט משימה לא פשוטה, אבל באמת שככל שהילד יגדל הוא יישן טוב יותר ואת תתרגלי ויהיה לך קל יותר. בהצלחה.
בן עשרה חודשים לא הייתי מביאה לאוניברסיטה כי יהיה לו משעמם. אבל בהחלט הייתי מביאה תינוק קטן יותר, גם אם זה ידהים את כולם, טובת הילד קודמת ואפילו הייתי שוקלת להוריד עומס בלימודים ולהאריך את התואר אם זה יקל עליכם.
סליחה, אבל זה אכן מפריע להתרכז לפעמיםבעזרת ה
בכיתה כשיש מדי פעם בכי של תינוק וטיילת עם עגלות..
אם זה במוסד לימודים שאין הרבה יולדות אז בסדר, אחת שתיים לא מפריע.. אבל במקומות דתיים שיש הרבה זה לפעמים כבר מפר את הלמידה.
מי שילדה צריכה למצוא איך היא משלבת ביעילות. זה לא צריך ליפול על חשבון הלמידה של האחרות.
מי שיולדת וממשיכה ללמוד עושה מסירות נפשבתי 123
ענקית! תחשבי שאין חופשת לידה ואין מסגרת לתינוק בין שבועיים ולא לכולם יש הורים שגרים קרוב ויכולים לעזור
תחשבי איך היא מגיעה ללימודים אחרי לילה ללא שינה איך היא צריכה לחזור ולשבת על כיסא אחרי לידה ...בגלל שהיא הפכה לאמא אין לה זכות לסיים את הלימודים?! כמובן צריך להתחשב ולצאת מיד שהתינוק בוכה אבל כל עוד האקדמיה לא מתאימה את עצמה לאמהות עם חופשה נורמלית או אפשרות ללמוד מהבית לא יקרה שום דבר אם שאר הכיתה יתאמצו קצת
את מתארת את זה כגורלבעזרת ה
לא חייבים להביא ילד כל שנה בתואר
יש פסיקות שמתירות רווח קצת יותר רחב.
ואם מישי בכל זאת בחרה בזה זה מהמם בעיניי ואין לי שום בעיה עם זה. אבל יש לזה השלכות. והיא צריכה לשאת בהם.
יש איזה תפיסה כזאת של אימהות שכולם צריכים לשאת איתם בעול.
אני הכי בעד שהאקדמיה תתן חופשת הולמת לאם סטודנטית, אני מבינה מאד שלא לכולן יש תמיכה משפחתית. אבל לא חושבת שזה תפקידן של שאר הסטודנטיות לשאת בעול. לא שייך ללהתאמץ קצת. לפעמים זה ממש לא מאפשר למידה.
אז במקום למחות נגד האמהות תמחיבתי 123
נגד האקדמיה
לאישה יש זכות להביא ילדים וגם זכות ללמוד!
זה לא סותרבעזרת ה
זה שני דברים שצריכים שינוי.
גם במכללה דתית יש דתיים ברמות שונות ויש בנות שבוחרות למנוע בשביל להפיק מהתואר למידה מיטבית. גם מי שחושבת שזה אסור ולא מסכימה עם זה, עדיין בכל מקום שתהיי יש אנשים ששונים ממך ויש להם בחירות שונות וצריך לכבד. אז תגידי להן לשאת בעול של חברה שלהן? לא נראלי הגיוני שהן לא הביאו ילד בשביל לעבור את השנים של הלמידה בצורה מיטבית ובסוף תגידי להן לשאת בעול של החברות שלהן.
אני הכי בעד עזרה הדדית, אין לי בעיה לעשות עבודת הגשה בשביל חברה שילדה או לסכם עבורה חומר. אבל יש הבדל בין לעזור לבין לאפשר הפרעה בלמידה.
עצוב שאת רואה את זה בתור עולבתי 123
ולא בתור התחשבות שמאפשרת למשהי ללמוד בדיוק כמו שלך מגיע משהי שמשקיעה מאמץ פי אלף מתלמידות אחרות
זה לא סותר את זה שצריך להשתדל כמה שפחות להפריע

זה לא שייך לאיך אני רואה את זהבעזרת ה
את מסוגלת להבין שלעיתים זה פשוט *לא* מאפשר למידה?? שאני לא אדע את החומר למבחן כי אני פשוט לא מצליחה להתרכז עם הטיילת?? התואר שלמדתי היה מאד מורכב, כזה שצריך להחזיק ראש. אני לא רואה עזרה לחברה כ'עול', בפירוש כתבתי לך שיצא לי לעשות ולעזור לחברות שילדו או התחתנו והמון!! אבל עזרתי במה שיכלתי וזה שונה מכך שכופים עלייך.
(השתמשתי בביטוי לשאת בעול כביטוי שמבטא לקיחת אחריות, ולא במובן שילדים הם עול במובן השלילי של המילה חלילה!!)

אני לא חושבת שהן בהכרח עושות יותר מאחרות, יש בנות שמשקיעות מלא מאמץ כי אין לא תמיכה כלכלית והן מתמרנות בין עבודה לימודים ומלגות, או כי אבא שלהן חולה או כל אחת ונסיבותיה היא. זה שסטודנטית היא נשואה או אמא לא בהכרח שהיא משקיעה יותר!! יש כל מיני נסיבות חיים גם ברווקות שגורמות לצורך להשקיע יותר מאמץ.
מוסד אקדמי נועד כדי ללמוד בו.וואוו
איזה זכות יש להפריע? אנשים משלמים המון כסף שכר לימוד!
אני איתךבעזרת האחרונה
אני מסכימה איתך מאודטארקו
דווקא בתור הסטודנטית שכן ילדה בתואר, וכן הביאה את התינוק-
הייתי בסופר מודעות שציוצון קטנטן שלו ועפנו החוצה.
כי באמת זה שאני רוצה (או אין לי ברירה) לבוא עם התינוק לא נותן לי זכות להפריע לאחרות.

(אגב, אצלנו לצערי אין מסגרת לפי ימים או שעות, אלא רק מעון תמ"ת שמחייב רישום לשבוע מלא.. ובגלל שאני לומדת יחסית רחוק מהבית זה פשוט היה לא רלוונטי.. הלוואי שהיו להם פתרונות הגיוניים)
כל הכבוד לך. תמיד התפעלתי מהנשים רגישות שעפו החוצהארלט

כשהתינוק צייץ כי הבינו שאין להפריע לשאר. זה לא נעים להעיר למי שנשארת עם תינוק מפריע אבל זה באמת לא בסדר.

גם אני אף פעם לא הפרעתי ובשניהבתי 123
לפני שיהיה טיפה רעש יצאתי בשקט החוצה
אבל אם תלמידות מתלוננות עך עצם זה שיש עגלה בכיתה והאישה צריכה לצאת להניק זו ממש קטנוניות וחוסר התחשבות לדעתי

בלי קשר לתינוקות העולם הוא לא שקט וסטרלי צריך התחשבות הדדית לכולם
ולא נכון להגיד לאישה ילדת אז תקפיאי את הלימודים זו בעיה שלך
חוסר התחשבות??בעזרת ה
חוסר התחשבות זה לא להבין שיש אנשים שלא מצליחים להתרכז ככה!
לא דיברתי על עגלה אחת.
אבל כשיש 3-4 זה כבר הסחות כל השיעור.

ושיעור נועד להיות שקט וסטרילי.
אולי את מאוד רגישה אני לא מכירהבתי 123
אותך ולא שופטת כמובן שלא כתבתי כלום באופן אישי
אני רק יכולה להגיד לך שאצלנו היו כמה אמהות עשינו מקסימום השתדלות שלא נפריע ישבנו ליד הדלת ויצאנו בשקט שהיה צריך
כל הכיתה סיימה בהצטיינות את התואר אז ב"ה
אני מאמינה שכשחושבים על האחר ויש אהבת ישראל במיוחד עוזרים למצווה הככ חשובה הזו של פרו ורבו אז יש סיעתה דשמייא ענקית לכולם
אני מסכימה עם בעזרת הרעות1
גם טיילת בסוף הכיתה ופתיחה/סגירה של הדלת מפריעות ללמידה.
ישנן דרכים נוספות ללמוד עם תינוק בלי להפריע לשאר הסטודנטים, יתכן והן עולות יותר כסף אבל סטודנטית שבוחרת ללדת צריכה לקחת גם דבר כזה בחשבון. אני בעד תמיכה ועזרה ככל הניתן (גם אני אמא סטודנטית) אבל לא על חשבון הסטודנטים האחרים שאין להם מקום אחר ללמוד בו.
מצוות פרו ורבו חשובה אבל אסור לשכוח דרך ארץ...
מצוות בין אדם לחברו גם חשובהבעזרת ה
ואני לא רגישה
דיברתי עם הרבה בנות שזה מפריע להן
אולי לא תמיד מעיזות להעיר..
לא אומר שלא מפריע.
זה מזכיר לי את ראש השנה האחרוןחותמת+

הלכתי במאמץ רב לבית הכנסת בשביל לזכות להתפלל והיתה שם מישהי עם תינוק בן חודש, וזה נורא הפריע.
קודם כל בכי שלו שגרם לה לצאת עם הכירכרה החוצה ולהזיז נשים וחוץ מזה את כל ההתעסקות שיש סביב תינוק,
וכשמישהי החליטה לומר לה משהו היא ישר אמרה- סליחה?? בגלל שילדתי כבר אין לי זכות להשתתף בתפילות ראש השנה? אפשר לחשוב שאתן נגד ילודה....

ולי אישית נגרם צער מזה כי באמת עשיתי מאמצים לבוא ובסוף גם לא יכולתי להתפלל טוב.

בדיוק ככה. גם לי זה מזכיר את זה. ממש חוצפהמיואשת******
יש לכל זמם בחיים את הדבר המתאים ואת התפקיד שלו. ומי שלא מסינה שבמקום זכויות היא צוברת חובות וכעסים בראש השנה על דברים כאלו והתפילה שלה לא רק שלא שווה כלום אלא רק מזיקה, יותר עבירות שהיא מוסיפה לעצמה בראש השנה. ממש עצוב
זה ממש לא בסדרדבורית
וחוסר הבנה של תפקיד וזמן כמו שכתבה מיואשת.
הרבנית כל הזמן מדברת על זה בשיעורים לנשים. כל שלב בחיים ועבודת ה' המתאימה לכל שלב. אבל לבוא עם תינוק לביכנס ולהפריע זה לא מתאים
אז של מי הבעיה בדיוק? שלי? בגלל שמישהי ילדה זה הבעיה של כולםמיואשת******
איזה מן משפט זה לומר שאי אפשר לומר ילדת זה הבעיה שלך. זו בהחלט הזכות שלך , והתינוק שלך, ושילוב הלימודים והתינוק הוא בעיה שלך, ואין שום הצדקה לפתור את זה על ידי הפרעה לאנשים אחרים

כמו שהשכנה שלי לא יכולה לומר לי- הילדים שלי ירעישו מעל הראש שלך במשחקי כדור כי אי אפשר לומר - ילדת ילדים וקשה לך להעסיק אותם אז זו בעיה שלך ולכן נהפוך את זה להיות בעיה של כל הבנין.

ללדת ילדים זה זכות גדולה. וזכות פרטית. אני לא סובלת את הגישה הזו כאילו כולנו אחראים לכל הילודה בצורה קומונלית פרו ורבו כל עם ישראל עזרה הדדית.
זה לא עובד ככה
אני לא מקיימת מצוות על חשבון אף
אחד אחר ולא מצפה מכל עם ישראל להיות ערבים לילדים שאני בוחרת להביא לעולם בגלל הלימודים שאני בוחרת לעשות.
זה בחירה (גם אם יש אנשים שללדת אצלם זה לא בחירה, לימודים זה כן בחירה, ויש בעל בסיפור הזה גם כן בדרך כלל) ועל בחירות משלמים לבד ולא מנדבים את החברה לשאת בנטל
אתן יכולות להמשיך בויכוח אני לא חושבתבתי 123
שאמא שיוצאת בשקט מהכיתה בלי להפריע זה נטל ועול על תלמידות אחרות
אהבתי את הדוגמה של השכנה ברור שלא לגיטימי לתת לילדים לשחק בכדור אבל אני בחיים לא אחשוב להעיר לה כשהילדים רצים אפילו שזה ממש מפריע
נשמהה, יש הבדל בין רעש נורמליוואוו
של ילדים משחקים בביתם לבין הצורך לשמור על שקט כדי לאפשר למידה! זה מוסד לימודי וזה בית.. סביבה טבעית
התחתנתי בתחילת התואר וסיימתי עם 3 ילדיםחמישייה ב"ה
עם נסיעות ארוכות,עם ימים ארוכים, עבודה מעשית וכו'.
היה מאתגר, היה קשה, אבל עבר.. ובשלום.. אולי יכולתי לסיים עם ממוצע קצת יותר גבוה אבל הרווחתי שפיות..יחסית😅
היה לי מעון במכללה, לא זול, אבל העדפתי את זה על פני להשאיר ילד רחוק ליום ארוך.
וכן, עיצבן אותי שאני משלמת הרבה, או חברות נפרדות מילד ליום ארוך, כל אחת ובחירותיה שלה, ואז יש את זאת *שבאופן קבוע* הייתה מגיעה עם תינוקת בת 8-9 חודשים אפילו, שמרעישה,יוצאת ונכנסת איתה, ממש בחוסר התחשבות. זה היה מוציא מריכוז וגם מעצבן באופן אישי.
לא שאף פעם לא הכנסתי ילד לשיעור, אבל רק אם היה ישן או בגיל פצפון שהם לא מרעישים או שיצאתי מיד אחרי סימון נוכחות..

פעם אחת קרה לי שהיה לי מבחן ולא היה לי סידור בשום פנים לתינוק. ביקשתי מהמרצה להיבחן בחדר הסמוך לבד כדי לא להפריע. למזלי היא הסכימה (לי זה היה סיוט אבל לפחות רק לי).

בחרתי בהורות, אני בעד ילודה, אבל אני זאת שצריכה לשאת בעול ולא לצפות מזרים שיתחשבו בי או ישאו בעול איתי. אם הם עושים זאת זה נהדר וזה חסד גדול, אבל זה לפנים ממידת הדין.
מסירות נפש למען מה בדיוק? למען התואר..?וואוו
בהנחה שאת התואר היא לא לומדתבתי 123
בשביל הכיף האישי שלה אלא כדי שתוכל לדאוג למשפה שלה ולעזור בפרנסה
ובהנחה שהיא לא מביאה ילדים רק כי זה כיף אלא כי כך רוצה הקב"ה
אז כן לא לישון כל הלילה ולהתאמץ וללכת ללימודים זו מסירות נפש..
ושוב אני לא בעד להפריע חו אצלנו כל מי שהביאה תינוק תמיד ישבה בדממה ליד הדלת ויצאה בשיא השקט כשהיה צריך
מתפקדת! =/*מה*

סטודנטית לתואר ראשון, בדרך לילד שני בעז"ה! 

מוכנה להצטרף בעיקר לקיטורים קורץ נשמע שכולן פה סופרוומניות ממש! אז אני לא... לא משקיעה טיפת זמן ללימודים מעבר לשהות שלי שם, לא ברור איך נעבור את התואר הזה... איי הרבה סיעתא דשמיא, בעז"ה

שומעת מסטודנטים שתואר בהנדסה זה קשה ותובעניארלט

גם בלי לידות ובית.. אז שיקח יותר זמן- זה לא נורא, העיקר שתעברי את זה יותר ברוגע

אני ב"ה גמרתי תואר עם שנייםאני והגיטרה
היה איתי בלימודים עד גיל 3 חודשים. שאיבות במהלך הלימודים (עיוני +מעשי), וב"ה צלחתי.
בעזה גם את השני נולד חודשיים לפני המבחן של הסוף...
ה' תיזמן לי טוב את הלידות, אז זה עזר ;)
נתק מאחות בגלל דעות קיצוניות. שיתוף ופריקהמעיין34

יש לי אחות גדולה

שהתרחקה מהדת ככל הנראה מתוך כפייה בילדות

משם היא התרחקה יותר, עזבה את הבית, עובדת עכשיו בתל אביב, ובקיצור כל סביבתה זה שמאל

היא מושפעת מאוד מהסביבה, תמיד.

יגידו לה שיש לה קמטים- תעשה הזרקה

יגידו לה שיש לה שיניים לא ישרות- תעשה גשר למרות שהיא בת 40

ובקיצור לא מעריכה את עצמה וחיה על דעות של אחרים בלי עמוד שדרה.

פה זו רק הקדמה

לאחרונה היא ואני עם המון חילוקי דעות ולאחרונה אפילו יש נתק.

היא אומרת לי שאני בתוך כלוב ומנסה לעשות עלי פסיכולוגיה הפוכה שלא טוב לי כדתיה ושאני רק חושבת שכן.

כל דיון שצץ במשפחה היא מראה בקיצוניות כמה היא נגד הדתיים

לא משנה כמה אני מראה לה שחילונים פועלים אותו דבר רק בדרכים שונות- היא ישר תחפש בכוח שהם לא למרות שהעובדות יעידו אחרת

לדוגמה לאחרונה דיברנו על גיוס חרדים והיא התעקשה שהם צריכים להיות בכלא אם הם לא מתגייסים בדיוק כמו שחילונים. אמרתי לה שגם חילונים מוציאים פטור אבל היא מתעקשת שהם מוציאים דרך ועדה אז זה בסדר ולא כמו חרדים שהם מוציאים פטור בגלל ישיבות.

ובקיצור הדיון נגמר רע

הרגשתי שהיא ממש אנטי ומחפשת את החרדים ושהיא לא אובייקטיבית ולקחתי את זה אישית למרות שאני לא חרדית אלא דתיה.

אוף זהו

נשמע שעדיף בלי דיונים כאלה, ולה עוד יותר עדיףירושלמית במקור

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

עונהמעיין34

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

תשאלי את עצמך מה את מעדיפהמקרמה

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

זה לא כזה פשוטמעיין34

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אפשר להגיד בהכי פשןטהמקורית

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

עשיתי שיחה כזו איתה לפני שנה בערךמעיין34

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

לגבי החוויה שלה מול ההורים אין לךהמקורית

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

וואי לא נעים😒 נשמעת די מסכנה...שיפור

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

תמיד עולה דיון ומעולם לא אני העלתי אותומעיין34

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

רגע אז יש במשפחה שלכם חרדים, דתיים וחילונייםירושלמית במקור

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

אנחנו דתייםמעיין34

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

אם ככה, זה שיקול של האח כמה דחוף לו נושא נפיץירושלמית במקור

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

באמת נשמע לא כיף להיות עם מישהי ככה😣שיפור

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

עצוב לי אבל מחזק אותי שזה כנראה הדבר הנכוןמעיין34

ממליצה לך ללמוד תקשורת מקרבתאמאשוניאחרונה

אפשר להתחיל מהפודקאסט של דני מקורי ואז לחקור עוד.

אחרי שהעקרונות יושבים לך טוב, אפשר לנתח סיטואציה עם כלי בינה מלאכותית לפי עקרונות תקשורת מקרבת, וככה ללמוד איך לייצר דינמיקה חיובית בקשר מבלי שזה יבוא על חשבון אף אחד.

בעיני נתק רלוונטי רק במקרה של מישהו שבהגדרה מנסה להרע, ולא בגלל תקשורת ודינמיקה לקויה שהרבה פעמים נובע מלא מחוסר מודעות וזה בר שינוי.

אמנם חלק מהדברים שכתבת קשה לשנות, אבל חלק אחר אפשר ולכן כדאי לתת לזה צאנס.

למשל אם גם ככה הקשר האישי בעייתי, להיכנס לפוליטיקה וערכים זה לשפוך שמן על המדורה.

בנוסף יש דעות שונות לגבי התנהלות מול ההורים שצריך ללמוד איך לדון על זה.

בנוסף נראה שהיא שופטת אותך כדתיה שעשו לה שטיפת מוח ולכן מחזיקה באמונה הדתית שלה, אבל גם נראה שאת שופטת אותה שהסביבה החילונית שלה עושה לה שטיפת מוח..

עם כל הרעשים האלו קשה לדעת כמה הגרעין עצמו קשה לפיצוח וכמה כל המסביב משפיע ולכן לפני שהולכים על אופציה של ניתוק קשר כדאי לוודא שהעבודה על הדינמיקה נעשתה ללא הסחות של פוליטיקה ושיפוטיות.

לי יש גם כל מי י במשפחה- לא מדברים על פוליטיקהאני נשארת אני..

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

צודקתמעיין34

אצלינו גם יש מגוון, ויש כאלה שדווקא רוצים להתווכחשיפור

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

מדויק זה בדיוק מה שקורהמעיין34

אני עכשיו נפלתי בזה וזה ממש יכול לתסכלנפש חיה.

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

צודקת אבל מה אעשהמעיין34

מרגיש שהכי 'שלום' יהיה דווקא בנתק מאשר כל הזמן ביקורת ומחלוקות שעושות אש

רחוק- מתוקנפש חיה.

אנחנו נפגשות פעם באף פעםמעיין34

אבל בקבוצות של המשפחה הכל מתחולל

מה זה אומר קבוצות של המשפחה?אמאשוני

אם היא רוצה קשרפילה

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

ואי תודה לה' שזה הסתדרמעיין34

וחמות זה יותר מורכב איזה קשה זה שלא מכילים ותומכים בחיים שבחרנו ..

וב"ה שהדעות שלה לא השפיעו על בעלך.

הדעות של ההורים יותר חשובים משל האחים.

באמת ב"ה שהסתדר

הלוואי שגם עם אחותי יסתדר מעצמו

האמת שהפתרון זה פשוט לא להעלות נושאים נפיציםאורוש3

זה פשוט חסר טעם...

היא לא תשכנע אותך ואת לא אותה.

גם לי יש מגוון דעות אצל חלק מהמשפחה. ולא רואה תועלת בוויכוח. לפעמים מעלימה עין אם יש איזו הערה לא במקום. בגדול מדברות על ילדים, על מראה, על ספורט, על בגדים. וככה יש קשר נעים.

שווה להעלות מולה. שאת יודעת שיש ביניכן חילוקי דעות אבל חבל שזה ישפיע על הקשר ואם אפשר פחות לדבר על נושאים כאלה.

אני מכירה גם באופן אישי את המקום הזהמתואמת

(אפילו מכמה כיוונים)

הפתרון מבחינתי הוא מינון של המפגשים (לא יותר מפעם בשנה, כן, גם כשמדובר באחות), ובזמן המפגש לדבר על הדברים המשותפים המעטים וזהו זה. לשמור על חיוך ועל מצב רוח טוב, ובעיקר לזכור שאמנם משפחה היא לא מעל התורה - אבל היא כן משהו שצריך לשמור עליו בטוב בכל הכוח.

מה מלבישים עכשיו לתינוק בן חודש?שאלות חדשות.

לא קצר, נכון?

הוא עדיין עם 2 שכבות ארוך ודק

מרגיש ליי שחם לו קצת

וכשיוצאיםהחוצה בכלל הוא מזיע..

צריכה לקנות לו בגדים חדשים ומסתבכת מה כדאי

לדעתי לא 2 שכבות... אני ילדתי בקיץ וממש זוכרת שהרוליני(:

שהרופאת ילדים עברה לפני השחרור בחדרים וביקשה לא להלביש להם יותר משכבה אחת ארוך כי חם מאד!! אם נמצאים במזגן אפשר עוד או שמיכה... זה בעיני. סביבות גיל חודש הם גם מתחילים לווסת את עצמם.

אבל אם רוב היום אנחנו במזגן, הגיוני לשים 2 שכבות?שאלות חדשות.

אני משוטטת בכל האתרים לחפש ארוך ודק

משימה מורכבת..

תלוי כמה המזגן קרטארקו

בגדול הכלל הוא רמה אחת יותר ממך

אז אם בקיץ יש מצבים שאני אשמח להיות ערומה אם זה היה לגיטימי

אז קצר זה רמה אחת מעל...

נקסט.מוריה

יש להם אוברולים חמודים עם רוכסן.

אוברול בלי גופיה מרגיש לי לא נעים, אני טועה?שאלות חדשות.

אני הייתי מלבישההשם שלי

בגד גוף המןכנסיים/ רגליות.

לדעתי זה בסדר.מוריה

בשל נקסט ספציפית יש בד מתחת לרוכסן.

ואם את באיזור באר שבע, יש שם שילב עודפים, ויש שם בגדים מתוקים במחירים יחסית נמוכים.

אם הוא מבד נעים מה הבעיה?טארקואחרונה

בטוח לא שתי שכבותטארקו

הבן שלי נולד בתחילת יולי ויש לי תמונות שלו מגיל חודש עם קצר.

צריך לזכור שהגוף גם לא יודע לווסת חום עדיין, לא רק קור.

אני חושבת שהייתי מלבישההשם שלי

שכבה אחת ארוכה.

ושמירה לפי צורך.

זה תלוי גם איפה גרים.

תלוי.מוריה

אם יש מזגן וקר, שכבה ארוכה.

אם בחוץ, וחם קצר. ולדאוג שלא יהיה עליו שמש.

וזה גם תלוי ילד.

יש כאלה שחם להם יותר.

אוקישאלות חדשות.

תודה לכולם

נוריד שכבה

ונתארגן על עוד בגדים..

אני גם עם תינוק בן חודשבת.

ושמה שתי שכבות קבוע

עדיין כשיש מזגן זה לא מספיק לו.. והוא מתחיל לרעוד

אבל התינוק שלי עדין מאד "עוברי"

אולי זה קשור..

🌷שרשור פעילויות חינמיות לחופש הגדול!!!🌷אין לי הסבר

מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.

לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩

על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.

בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)

בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.

אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.

תודה רבה לכולן,

וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉

כמה צעררוצה עוד

עוד חודש, ושוב מסתמן שהתשובה היא שלילית.

לא ברור לי עוד איך אני עדיין אופטימית כל חודש אחרי שאני יותר מ4 שנים בסאגה הזאת.

הילד/ה הכי קטנים הולכים וגדלים. ואני מתקשה לשמוח כבר בימי ההולדת של הקטנים. לראות איך הכל מתרחק ממני.

מרגישה שאני תקועה בחיים, שאני כאילו בשלב נח שהקטנים כבר די גדולים, אבל אני בכלל לא נהנית מהשחרור רק מצטערת ודואגת ורוצה כבר עוד קטנ/ה.

מרגישה שיש לי הרבה תכניות לשנים שאחרי סיום הילודה. דברים שרוצה להתפתח בהם, דברים שחיכיתי לעשות.... אבל העוד ילודה לא שם. ואני לא מסוגלת לחשוב על סגירת הפרק הזה בכלל, מרגישה שעדיין לא זכיתי להקים ממש משפחה.

והשעון הביולוגי מתקתק ומתקתק. כבר חגגתי 40.

חנן אותנו ה', ב"ה, בכמה ילדים, חמודים וטובים.

אבל רציתי כל כך הרבה יותר!

פי כמה. ומה שאני מבקשת עכשיו הוא כחצי ממה שרציתי במקור.. וגם לזה כרגע לא זוכה. אני חשה כאובה כל כך,

על זה שמסלול החיים שה' נתן לנו כלל כל כך הרבה אתגרים ומורכבויות, וקרענו את עצמנו כדי לצלוח את הכל. אבל הקטע של הילדים כבר מעל לכוחותי יותרררר.

זה לא שעם הקודמים היה פשוט, כל ילד והסיפור שסביבו- ב"ה לא משעמם.

וחאלס. חאלס חאלס. מסביבי כולן הרות ויולדות, משפחות גדלות, כולם כבר "עקפו" אותנו או בדרך לשם;

שכנות צעירות, אחים ואחיות......

החופש הזה מציב אותי שוב,

עם החויה הזו שכבר כמעט אין לי על מי לשמור ובמי לטפל (יש לטפל אוהו במתבגרים שמעסיקים מאד.. הכוונה לקטנטנים).

עם התחושה שכולן הרות ויולדות ורק אצלנו משהו נדפק. כולם מתקדמים החיים ורק אנחנו תקועים מאחור .

יחד עם עוד דברים שתקועים אצלנו בזמן האחרון, מרגישה עצב גדול. ותקיעות. מרגישה שעשיתי השתדלויות בכל מיני תחומים ובכל הכיוונים;

התייעצתי עם רופא פוריות וב"ה הבדיקות שלי תקינות.

בעלי כרגע לא בקטע להבדק, כך שגם נסיון טיפולים לא רלוונטי.

עשיתי תהליכים שונים גם בזוגיות כדי שבעלי יזרום ויסכים לעוד ילדים, זה לקח לבד כמה שנים, ועוד תהליכים גם כדי שאני אהיה מספיק מוכנה, עם כל מיני חששות שהיו לי.

התפללתי, אפילו עשיתי כמה סגולות.

וחודש אחרי חודש אני בטוחה שהנה זהו. מקווה, מחשבת כבר תאריכים לחופשת לידה. ושוב מתבדה.

הבדיקות הריון צוחקות לי בפרצוף: שלילי, מה חשבת???

בטא קטן מ5.

כבר לא יודעת מה לעשות עוד. מרגישה באפיסת כוחות מול ה' ומול המציאות. בא לי פשוט לבכות לבכות לבכות ולהיעלם. עד מתייייייי טאטע

די.

וואי אני ממש רוצה לתת לך חיבוקהלוואייי

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

תודה רבה יקרהרוצה עוד

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

וואווו מרגישה את הכאב שלך❤️‍🩹😰🥺שיפור

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

אמן אמן אמן!!! תודה ממש!רוצה עוד

ואו חיבוק גדולמעיין34

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

תודהרוצה עוד

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

אני כל כך מבינה אותךמעיין34

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

קודם כל חיבוק גדול♥️המקורית

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

תודה רבהרוצה עוד

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

מזדהה מאוד, לא יודעת מה לומר חוץ מלברך אותך בע"האור עולה בבוקר

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

חיבוק ענקהדריםאחרונה

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

גופיה בלי תיקתקים במידה של תינוקותהשם שלי

הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.

הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.

אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.

ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.

מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?

חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.

או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.

אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.

אולי לגזור את הלמטה עם התיקתקים?שמש בשמיים

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אולי זה מה שאני אעשההשם שלי

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

תודההשם שלי

זה ממש יקר.

איזה ציצית את שמה לו לכזה גודל? אולי יש להם גופיהמאוהבת בילדי

את הציצית אני מתכננת להקטיןהשם שלי

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

תודההשם שלי

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

לי לא מפריע אבל לכל אחד נח משהו אחראין לי הסבר

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

מצאתי משהו מכותנההשם שליאחרונה

הזמנתי, נקווה שיהיה טוב.

תודה רבה

למה לא גופיה ציצית?אשת בעלי

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

אצלנו גם רק גופיציצית..ציפור27

מוסיפה עוד יתרוןרק טוב!

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

נכון. גם אצלינו הם מתחילים בגיל גדול יותריעל מהדרום

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מצד שני124816

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

לא הבנתי מה הבעיה לשים ציצית מעל גופיה עם תקתקיםמחי

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

זה עניין הלכתי גופיה? חשבתי שזה נוח להרבהמנגואית

כן. יש עניין לא ללבוש ציצית ישר על הגוףיעל מהדרום

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

זה לא נח תיקתקים לילד גמולהשם שלי

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

לנקסט יש 1.5-2 שזה בעצם 18-24מקרמה

ראיתי את זההשם שלי
עבר עריכה על ידי השם שלי בתאריך ט"ז באב תשפ"ו 16:16

אבל מהניסיון שלי המידות של נקסט יחסית גדולות.

אז אני חוששת שזה יהיה לו גדול מידי.

שוב אני ותהיות על מעבר דירהחמדמדה

מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)

ואני ככ חוששת…

קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית

מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי

אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול

איך אסתדר עם לנקות אותו?

ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?

ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')

אני מאוד נקייה

ואם יש דברים שלא יירדו?

ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?

ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…

וואי נראה לי די מהר לא תצליחי להביןפרח חדש

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אם זה ירגיע אותךהמקורית

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

אופ אני מקווהחמדמדה

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

אגב אני קוראת אותך וזה מזכיר לי שנכנסתי לבית שליפרח חדש

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

כן מאמינה שזה יעבור ליחמדמדה

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

ידיות של ארונות אפשר להחליףרק טוב!

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

נכון! אנחנו החלפנו וזה עולם אחרטארקו

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אני מרגישה ככה עד עכשיו😅המקורית

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

יווו לא טוב😂😂😂חמדמדה

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

ואו ממש מבינהAvigailh1

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

פרה פרהלומדת כעת

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

אני מרגישה שמה שעושה דירה לשלי זו השקעהממשיכה לחלום

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

וואי תודה לכולן חיממתן את ליבי (וצריכה המלצה לחומרחמדמדה

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

אני הייתי מחליפה את הצינוראוזן הפיל

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

כן הזמנתי מטמו, אבל עד שיגיע חחחחמדמדה

לדעתי תקני בארץ בנתייםטארקו

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

צינור חדש לדוש עולה פחות מ50רק טוב!

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

חומר מסיר אבניתרק לרגע9

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אנטי קאםק לא הזיז לוחמדמדה

מוזר...רק לרגע9

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

רק צזכרי בהריון חומרים חזקים לא מומלציםאני אאה

כן אני בשלב שאחרי🐒חמדמדה

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

איזה אנטיקאלק השתמשת?טארקו

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

של המקלחותחמדמדה

אז אולי תחפשי את של האסלותטארקו

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

ננסה גם וגםחמדמדה

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

ממליצה לא להשתמש הרבה ב00המקורית

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

כן זה לשלב שיירד כל השחור מהקרמיקה רקחמדמדה

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

רגע את מדברת על להוריד את השחור? את צריכהטארקו

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה לא רובהחמדמדה

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

צינור עדיף להחליף. עולה כמה שקלים בכל סטוק/טמבורטארקו

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

יש ליעקובי חומרים ממש טוביםמקרמהאחרונה

רק להיזהר... הם חזקים מטוד

לעבוד לפי ההוראות

בא לי להניח תסכול(מצב כלכלי, זוגיות ועגלה לתינוק)אני נשארת אני..

המצב הכלכלי שלנו לא משהו

לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..

ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.

מה הבעיה

ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך

וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר

כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..

ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה

וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב

אבל זה מייגע

נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.

כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!

אני בהריון חדש

נו אין לי כח

מה עכשיו

לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק

אבל לאחרי הלידה אין לי

ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה

אני לא זורמת עם כל סוג

וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל

אין הרבה כאלה

ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש

זה סיוטטט

גרים בחור

אוף

ומה הקטע הזוגי

שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות

הוא לא יבין תמיד מה הצורך

הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים

ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים

ומותר לומר

כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך

גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר

גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..

בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת

אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי

וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש

אבל בא לי לשמוח..

ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..

ואם כבר..תמליצו לי על

עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..

אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים

אה ושתתקפל בקלות חובה

ותתפללו שאמצא מציאה טובה

יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי

חיבוק גדול!באתי מפעם

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

יש לך תכנון כלכלי לעתיד?אמאשוני

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אנחנו לא זוג צעיר בכלל..עם כמה וכמה ילדיםאני נשארת אני..

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

אולי יש לי עגלה וטיולון של ספורטליין למסירההרמה

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

נשמע לא פשוטיעל מהדרום

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

מסכימה, גם אני עשיתי כך, מבחירה לגמרימתואמת

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).


@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!


(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

יש טיולונים מגיל לידהממשיכה לחלום

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

תודה רבה אבל אצלי ישנים על הבטןאני נשארת אני..

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

אפשר להוסיף לטיולון מעין מגן רגלייםמתואמת

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

תודה רבה אבל פחות מתחברת לרעיון🫣אני נשארת אני..

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

אז מקווה שתמצאי עגלת אמבטיב טובה במסירה❤️מתואמת

תודה רבה ❤️אני נשארת אני..אחרונה

לא רלוונטי לי ..הם ישנים על הבטן בעגלה במשך היוםאני נשארת אני..

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

אפשר גם בטיולון (ולחגור רק את הרגליים)יעל מהדרום

אין מצב הם מתעוררים מכל פיפסאני נשארת אני..

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

המלצה על סוג עגלהרק טוב!

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

הלוואי אמצא אותה יד שניה..לא קיימת..אני נשארת אני..

אני מתחברת לקטע הזוגיניגון של הלב

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

נכון הוא באמת לא מודעאני נשארת אני..

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

אני קודם כל חיבוקשמעונה

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

לא ספורטליין...אני נשארת אני..

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כל ילד מחדש אני מתפעלת איך אני מפחדת מהשלב הזהפה לקצת

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

אז תחתכי לחתיכות קטנות, או בנגיסוןיראת גאולהאחרונה

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

אולי יעניין אותך