ואני לא מכירה שמשתמשים בשבת בסבון של מי שהשאיר דירה.

משאירים נקי, אפשר להשאיר שתיה,

לסכם מראש אם את משאירה מצעים או לא- גם אם לא מגבת ידיים אני משאירה נקיה, לנט"י בבוקר או מה שהם רוצים.

אני לא משתמשת בטישו ודברים כאלה, כשאני מקבלת דירה סתם כי לא נעים לי..

ומסכמת מראש לגבי מצעים

ולהשאיר מפתח

אני הייתי מעירה לשכנה שנתתי לה.

כשאני נותנת את הבית לשבת אני מודיעה מראש שלא יכנסו לחדר הורים (וגם נועלת אותו) 

לא משאירה מצעים - רק שמיכות וכריות

ומשחקים שלא רוצה שיתעסקו מכניסה לחדר הורים הנעול

באחד החדרים יש מיטה לא משהו אז מסבירה מראש שאנחנו מאד מקפידים שלא ישתוללו על המיטה הזאת כי היא לא תשרוד את זה ומבקשת שישימו לב..

כשאני מתארחת לא מרשה לילדים שלי לגעת בשום משחק. כלום. ובכלל משתדלת להיות בדירה כמה שפחות. מיד כשקמים בבוקר יוצאים מהדירה - או לבית של המארחים או לגינה בחוץ אם מזג האויר מאפשר

פעם ישנו במקום שאמרתי במפורש לא, פעם שחכו דברים, פעם הוציאו את כל הארון משחקים.......... ופעם אפילו לא נעלו את הדלת כשיצאו מהבית- וזה היה בסוכות ובכלל התלבטנו אם להישאר עוד לילה אצל ההורים.......

ממש לא נעים

אבל אחרי כמה פעמים שכאלה אמרתי שאני נתת רק לזוג ללא ילדים ורק בחדר אורחים שלנו!

וזה הכלל אצלי- לא מתאים- לא נתת

אורחים יקרים, תרגישו בנוח להשתמש ב- א ב ג

ובבקשה אל תשתמשו ב-א ב ג 

מצעים וכאלה יותר נהוג שלוקחים מהמארחים, כנל מגבות... 

את ממש לא חייבת לתת..

כשתכירי את היישוב תגלי עוד הרבה משפחות שלא נותנות..

לא לכולם זה מתאים.. וזה לגיטימי בהחלט..

לי למשל זה לא כ"כ מתאים.. ובגדול אני לא נותנת..

מתגברת על החוסר נעימות ואומרת שלא יכולה.. בלי להסביר למה..

כשהתחתנו, בן דוד של בעלי רצה את הדירה.. הבית היה חדש.. כל הריהוט/מצעים חדש.. מבריק.. ולא התאים לי שמשפחה עם ילדים שלא שמה כ"כ גבולות לילדים ולא "היסטריים" על הניקיון יתארחו אצלי.. היה לא נעים (להם).. דודה של בעלי עשתה "ברוגז".. אבל הייתי שלמה עם זה.. מעדיפה לשים גבולות לפי הצרכים שלי ולא לאכול את הלב אח"כ..

היו לי כמה חוויות לא נעימות ולא מתאים לי לתת..

אני עובדת קשה בעבודה, קטנים בבית, טורחת מאוד לנקות ולא מתאים לי שכשאחזור משבת שבה הברקתי את הבית, בשירותים יהיה ריח של שתן חזק (בנים) או כל הסלון עם סימני בוץ (חורף) וכדומה..

בכל אופן, גם אם מחליטים לתת, לי ברור שהאורחים או המארחים מביאים מצעים.. 

בהצלחה!

לתת דירה זה אחד הסוגים של - "גמילות חסדים", יש הרבה דרכים ואפשרויות לקיים את המצווה הזאת. לא כל אפשרות מתאימה לכל אחד, כמו שאי אפשר לבקש מכל אישה ללכת כל שבוע להתנדב בבית אבות, כמו שאי אפשר לבקש מכל אדם לאפות ולבשל קבוע לנזקקים, ככה לא לכל אדם מתאים החסד בלתת דירה.

גם אם תהיי היחידה ביישוב, עדיין זכותך.

גילוי נאות, אני לא נותנת את הדירה שלי, גם לא לקרובים ביותר (קרה שנתתי למשפחה הקרובה, אבל נדיר), קשה לי מהרבה סיבות, זה גורה שכלהשבת נהרסת לי, ולי זה לא מתאים!

ב"ה אני מצליחה לקיים את מצוות גמילות חסדים בהרבה דרכים אחרות.

וגם במקום שבו זה נורמה ממש מקובלת התחושה היא לא נוחה להיות זו שמסרבת

לטעמי זה הנקודה הבעייתית פה

אני הרבה פעמים מסרבת למרות שלא נעים לי עם זה כל כך אבל זה כל כך מלחיץ אותי לתת את הדירה שאני מתגברת על אי הנעימות ומסרבת אבל לכן גם ממש לא נעים לי לבקש ומשתדלת להמנע מזה עד כמה שאפשר

שאת יודעת שלא מתחשבנת ונותנת בלב שלם זה לא שאת מבקשת כל שבועיים, זה שונה..

גם אני בפעמים הבודדות שנאלצתי לבקש ביקשתי ממישהי שאני יודעת שנותנת ממש בשמחה ובקלות ולא מתחשבנת

אבל בלי קשר לעניין של החסד לדעתי יש גם עניין של הדדיות 

לתת דירה זה מאמץ - צריך לסדר יותר, לנקות יותר אי אפשר להשאיר בית חצי הפוך (מה שעלול לקרות אם אנחנו יוצאים לשבת ולא הספקתי לארגן את הבית) 

וזה חוץ מהעול הנפשי הקשה שזה עושה לי, זה מאד מאד מלחיץ אותי שיהרסו לי דברים, שיכנסו לי לפרטיות, שיחטטו לי בארונות

כנראה שיש נשים עם מידות יותר טובות ממני אבל אני בכל זאת יש לי חולשת אנוש כזאת שאם יש לי שכנה שנותנת לי את הדירה בשמחה כשאני צריכה אני כן ארגיש מחויבת יותר להתגבר ולהתאמץ ולתת לה את הדירה ואחרת שלא נותנת ואני לא מרגישה צורך "להחזיר" לה לא יהיה לי מספיק מוטיבציה להתאמץ בשבילה את המאמץ הכל כך גדול הזה

לפעמים לא מסתדר פה ושם אז אפשר לא להכין אבל בגדול יש הדדיות

פעם את מבשלת לאחרות, פעם כשאת זו שצריכה את מקבלת מאחרות

לא כל דבר אנחנו מצליחים לעשות ממניע טהור של חסד, לכן המסקנה צריכה להיות שלא נעשה בכלל?

יש כל מני סיטואציות בחיים שעושים דברים מתוך מחויבות או בושה או כל מני סיבות אחרות. 

ברור שעדיף להגיע למדרגה של חסד טהור שנעשה את הדברים נטו מתוך רצון לתת ולעזור ולעשות חסד ולא מתוך שיקולים אנושיים אבל רובינו לא תמיד שם ולא בכל התחומים.

לכן נחליט שלא עושים, שלא נותנים? אני חושבת שלא. עדיף לעשות למרות שהמניעים לא תמיד מושלמים כי סוף כל סוף מעורב פה גם רצון לעשות חסד ביחד עם שיקולים אנושיים אחרים, ברצון הבסיסי עמוק בלב יש לנו רצון לעשות חסד ולהתעלות מעל שיקולים קטנוניים וכשאנחנו כופים את עצמינו לעשות את המעשה ולתת זה חלק מעבודת המידות.

לא לעשות בגלל שלא הגענו לדרגת חסד מושלמת זה להכנע למידות הרעות. כך נראה לי.

יש הבדל בין לא לעשות כי זה לא חסד בצורה הזאת לבין לא לעשות כי בגלל סיבות כאלה ואחרות אין לי אפשרות או יכולת לעשות - האופציה הראשונה זה פספוס של ההסתכלות הנכונה על עבודת המידות והאופציה השניה לגיטימית - לא תמיד אפשר ואדם צריך להכיר את הכוחות והיכולות שלו

כשאני יודעת שכשמבקשים ממני אני נותנת בשמחה. לא בודקת למי ולמה, לא נוטרת ולא מתחשבנת, ומי שלא מתאים לה לא נותנת ואני ממש לא אחפש אותה בסיבוב. בשמחה אני נותנת גם למי שבתחום הזה לא נותנת, וזה לא העניין. תרצי לקרוא לזה סחר- מכר, אין לי בעיה. אני כן רואה את זה גם כחסד ועזרה לזולת, וגם כדבר מאוד נצרך במקומות מסוימים.. לא משווה גמילות חסדים של אחת לאחרת, או כל סוג שהוא. 

דרך אגב, לא עשיתי מחקר אבל אני לא חושבת שיש בסביבתי אנשים שמתחשבנים כמו שאת מתארת למי לתת ולמי לא מהסיבה הזאת (יכול להיות סיבות אחרות כמו משפחה שאני פחות אסמוך עליה.. זהו)

אני גדלתי בסביבה לא דתית ולא קהילתית ואחד הדברים שהכי מקסימים אותי אצל דתיים זה העניין הזה של החלפת דירות.

עצם זה שבאופן בסיסי אתה סומך על בן אדם לרמה שתתן לו להתארח אצלך - זה דבר מיוחד מאוד ואני שמחה לארח ולהתארח כך.

מבחינתי היתרון בלתת את הדירה שלנו הוא שזה מכריח אותנו לסדר כמו שצריך (סתם ככה אנחנו מבולגנים אבל בשביל מישהו אחר מתאמצים יותר). ובמוצ"ש תמיד כיף לחזור לבית נקי ומסודר עם שוקולד על השולחן...

לגבי ההדדיות - שאני אתן דירה ואוכל ככה לבקש חזרה - אנחנו צעירים יחסית והמשפחות בסביבה שלנו יותר גדולות ופחות נוסעות, אז לא תמיד יוצא שיש דירה כשאנחנו צריכים.

אבל, אני רוצה להיות חלק מחברה שבה הדבר הזה קורה ולכן מוכנה להתאמץ גם אם זה לא משרת אותי באופן ממש ישיר כרגע.

אני רואה איך זה עם האנשים שגדלתי איתם, שכדי להתארח לסוף שבוע המארח נאלץ לשלוח אותך לairbnb או מלון וזו תחושה נוראית.

כמובן מצטרפת לכל מה שאמרו למעלה על תיאום ציפיות וכו'

ישר כח לכל המארחים שמתאמצים ולכל המתארחים הנעימים!

אני לא משאירה מצעים- מוגזם לגמרי.

מרשה להשתמש בכל המשחקים- אם יש משהו שאת לר רוצה תכניסי לארון בחדר שלך.

יש כאלה גם שלא משאירים חדר שינה אלא חדר אורחים עם מיטת הייריזר וכו'. כל אחת והרגשתה האישית.

אני יודעת שפותחים ארונות- שיפתחו, אי אפשר לשלוט בזה לדעתי.

בעקרון- אני אומרת שאפר להשתמש במה שצריך.

משאירה מיחם עם קפה/שוקו/ כוסות כפיות וכו.

בד"כ לא אוכלים בדירה. אם כן0- צריך לבקש רשות מיוחדת.

על זה אני באמת לא מתה, זה מגעיל אותי נורא...

אבל זה נורא אישי, כל אחד ושריטותיו...

ו..כל הכבוד לך, זה לא מובן מאליו!

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...