אמא שלי מדברת איתם בצרפתית ואנחנו עברית ואנגלית

אני לא יודעת צרפתית וחבל- אמא שלי לא דיברה איתנו בצרפתית בגלל שאבא שלי לא ידע

הם עוד קטנים...

אבל עברית ואנגלית הם ידעו לדבר

מה שתבחרו לעשות, יהיו ילדים שיזרמו עם זה וילמדו שתיים וגם שלוש שפות

ויהיו ילדים שיהיה להם ממ קשה ויתכן שיהיה להם עיכוב בדיבור

זה פשוט תלוי ילד והכשרון שלו לשפות

מה שחשוב זה 

1. לדבר בשפת אם אמיתי שלך. אם אנגלית לא טבעי לך אל תדברי בה,את רק תלמדי אותם שגיאות בשפה וגם תוך חצי שנה תגלי שאת לא יודעת איך מתקשרים איתם כי חסר לך כל מיני מילים בשפה (למשל איך אומרים- תראה הנה מערבל בטון? ואיך אומרים - יש פה ניצנים על העץ הזה) ותחזרי לשפה שטבעית לך. אז חבל לבלבל

2. להיות עקבי עקבי עקבי. להחליט על שפה ולדבר בה, לקרוא בה ספרים, לשיר בה. הכל. לא לבלבל אותם

לדעתי אין שום בעיה שאת תדברי צרפתית והוא אנגלית. עברית הם יקלטו בבית הספר, ולגנים תשלחי אותם לפי מה שתמצאי ומתאים לך. 

אחד האחיינים תלת לשוני ולפני גיל שנתיים כבר ידע איזו מילה להגיד לאיזה מבוגר.

המח מאד גמיש בגילאים  הצעירים ועוד לפני שיש ממש הבנה מתפתח במח זיהוי הצלילים האופייניים לכל שפה.

נראה לי רק רווח נקי לילדים

יש לי בת אחת שהיה לה מאד קשה עם הדו לשוניות ודיברה אך ורק שפה אחת, ואז בגיל 4 עברה לעברית ותוך חודש עברה לדבר אך ורק בשפה הזו

לעומת השאר שדיברו בשתיהן חלק ועשו מעברים חלקים וערבבו והכל

והילדה הזו היא הכי כשרונית שלי בקטע של קליטה ותפיסה מהירה, תופסת דברים עוד לפני שגמרתי את המשפט

אז אני כן רואה את זה ככישרון לשפות, ואני רואה אצלה גם בלימודים שקשה לה בשפות ואיזה מזל שהנחלנו לה אנגלית כי היא ממש לא טובה בזה (בערך המקצוע היחיד שהיא לא טובה בו)

לגן בגיל 4 הגיעה ילדה דוברת צרפתית ואנגלית, שלא ידעה מילה עברית.

תוך חודש דיברה עברית, אמא שלה התלוננה שהיא כבר עונה לה בעברית.

לא חייבים לשלוח למעון בעברית ילדים קולטים גם בגיל קצת יותר גדול משנה.

ועל הילדים שלי לא ראיתי בעיית אוצר מילים.

ממה שעלה פה דיברו המון על התועלת באנגלית, ובשפה שניה, וכמה זה יועיל וכו'.

בתור גרועה באנגלית, לא מזלזלת בזה בכלל, אבל!!-

השנים הראשונות של הילד הן שנים קריטיות להתפתחות הנפש הרכה שלו. ולכן מילים כמו תועלת פחות שייכות לגיל זה. בגיל כזה צריך לחשוף אותו כמה שיותר לקודש, ולגדול על טהרת שפת הקודש זה דבר שלא יסולא בפז.

העברית, בניגוד לשפות אחרות, היא שפה שעל פיה נברא העולם, היא שפה שבונה קודש, ולכן לדעתי בגיל זה הילד צריך להחשף ע"י ההורים רק לעברית.

אנגלית, וגם צרפתית, יהיה לו את כל החיים ללמוד. במיוחד אם הוא שומע אותן בבית של סבא וסבתא לעיתים קרובות...

אבל הרושם שנחרט ע"י שימוש בעברית כשפת אם הוא מופלא וקדוש.

שפת הקודש היא שפת הקודש

עד כמה שידוע לי אין היום מי שמדבר עם ילדיו בשפת התנ"ך בלבד, ועברית אמנם מבוססת על שפת הקודש ויש בה הרבה מילים משפת הקודש, אבל היא בעצמה, מורכבת מעוד הרבה מילים שהומצאו או נלקחו משפות אחרות ואין בהן קודש

גדולי ישראל רבים גדלו על שפת האידיש שמבוססת על גרמנית טהורה

ואנגלית וצרפתית או כל שפה אחרת קשה ללמוד, הבדל של שמים וארץ ממי שגדל על זה ומי שלמד את זה. זו המציאות , אז אי אפשר לומר שתמיד אפשר ללמוד, כי המציאות מוכיחה שההבדל הוא עצום.

בסופו של דבר כמובן זה החלטה של כל אחד, אבל שתהיה מבוססת על עובדות נכונות

אחרי שהוא שמע את העדות של אייכמן והוא הבין כל מילה בלי צורך בתרגום כל ה"קדושה" של האידיש נמחקה בשבילו.

אישתי גם רוצה לדבר עם הילדה בשפת אם שלה. מבחינתי אין בעיה אבל אני אומר לה שבע"ה בקרוב המשיח מגיע וכולם ידברו לשון הקודש אז זה מיותר.

שפת אם לבין רכישה מאוחרת של שפה.. שלרוב הישראלים מאוד קשה

לגבי העניין של הקדושה דוקא בדיבור של חול יש בעיה לדבר בשפת הקודש אבל מכיוון שהעברית שאנחנו בדבריןם היא לא שפת הקודש אין בעיה.. דוקא אוכלוסיות שמקפידות על זה מדברות באידיש או באנגלית בכוונה

בקשר לקריאה וכתיבה את ממש  צודקת האותיות הראשונות שהילד צריך ללמוד הם עברית כדי שיוכל ללמוד תורה

כלומר, חשוב לי מאד האנגלית

אבל בחיים לא חיברתי את זה לדוסיות בשום צורה ובטח לא לאידיאולוגיה תורנית.

ממש מענין לשמוע, אם כי לא קריטי. אז רק אם בא לך...

אף פעם לא חשבתי על זה ככה

תודה על כיוון המחשבה, ותצליחי בדרכך החשובה!!!!!!

זה חשוב מאד, מסכימה עם כל הסיבות שאמרת, ואני מצטערת מאד שאני לא יודעת אנגלית טוב, שוב- מהסיבות שאמרת, ומהסיבה הפשוטה שיש לי משפחה אהובה בחו"ל.

א ב ל - אני התכוונתי רק לעניין האנגלית בגיל צעיר. ולדעתי, עד גיל שלוש צריך להתחנך על ברכי העברית.

ואחר כך- ללמד אנגלית הכי טוב שאפשר!

אבל עד גיל שלוש, זה הגיל הכי קריטי למלא את הילד בתום הילדות. בקודש.

ולהגיד- נלמד אותו אנגלית/חשבון/קריאה כדי להכין אותו, כי אז הוא קולט הכי טוב- זה לפספס את השלב הקריטי הזה.

ושוב, במיוחד לימוד אנגלית, כי השפה היא בסיס קודש ביהדות.

תקראו את מאמר תום הילדות של הרב טאו..

ואני דווקא לא מגדירה את עצמי דוסית על חלל כמוך..

כלומר בגישה שלך צריך לבחור או או, אי אפשר בגיל שלוש פתאום להתחיל דבר שפה אחרת לגמרי

וגם, נגיד שכן, מה עם הילדים היותר קטנים? תדברי עם ילד אחד אנגלית כי הוא כבר בן שלוש ועם ילד אחר עברית כי הוא בן שנה. 

לא עובד.

זה לא גיל של תועלתנות, זה גיל של קבלה אינסופית.

ולכן, אם את בוחרת להכניס בגיל הזה קודש, זה יהיה בסיס כל חייו.

והאנגלית, עם כל יתרונותיה, היא שפת חול.

ונראה של נסכים על זה, אז לא מרחיבה כרגע,

אבל רק רציתי לתת קול אחר לכל התועלתנות שעלתה פה..

זה לא שמישהי פה דנה אם לשבור את השיניים בשפה בכח בשביל התועלתנות. 

זו השפת אם שלי, האם לדבר בה או לא...

ושוב, את אומרת שקשה לך עם האנגלית שלך, ושלדעתך מגיל שלוש כדאי לדבר בזה, אבל זה רלוונטי רק במשפחות של ילד אחד

ואני אומרת שעברית זה לא שפת קודש

אז באמת לא נסכים

שכל הורה ידבר בשפתו. עברית הילדים ילמדו מחברים ובגן . אם אין לילד בעיה בשפה הוא יקלוט את שלוש השפות. רק יתחיל לדבר מאוחר יותר

או הפיוטים של אבן עזרא לעברית מדוברת של היום. 

באמת, לא מבינה.

רב הילדים של היום לא יבינו את רב המילים שם

אפשר לומר שזה שפה קשורה, אבל לומר שכדאי לגדל בשפה הזו כי היא קדושה, בעיני מצחיק. אנחנו לא מגדלים בשפה הזו, ובשיעורי ספרות ילדים לא מבינים מילה מכל הפיוטים והשירים, אז אם לא מכירים את רב המילים, אין שום קשר לומר שצריך לגדל בשפה הזו

והעברית של היום היא לא שפת קודש (לפחות לא בעיני)

"כסות של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה שאין הולכין אלא אחר עיקר הכסות כסות של שני שותפין חייבת שנאמר על כנפי בגדיהם לא נאמר כסותך אלא למעט שאולה שהטלית השאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מכאן ואילך חייבת".

אף אחד לא יכול להבין את הטקסט הזה, זה כאילו הוא כתוב בלטינית. רגע, מה? זה כן מובן? אוף. טוב עזבו, לא משנה.

ואני גדלתי באותו חינוך, ובלי דוברי אנגלית בסביבה, ובכל זאת עם דיבור השפה האנגלית חלק, (לדעתי זה חשוב ומודה להורים שלי עד היום) רק אומרת שזה מקסים, אבל לא חייב להיות תלוי זה בזה.

לדעתי זה חיוני , והאנגלית שלומדים בבית ספר ממש לא מספיקה, וממש אי אפשר להשוות 

אבל כל אחד כהבנתו יעשה

דוברי אנגלית בשיעורי אנגלית בישראל יוצאים בד"כ קירחים מכאן ומכאן, גם לא נכנסים לשיעורי אנגלית הרגילים כי יודעים יותר מדי בשביל זה, וגם לא למדו את השפה בצורה רשמית ולא יודעים הרבה מהכללים ותיקונים של דברים שלמדו מהבית.

אני גם יודעת אנגלית יותר טובה מחלק מהחברות שדיברו אנגלית בבית. אבל אצלי זה כן קשור לזה שאני ממשפחה שיש בה דוברי אנגלית והשפה לא היתה לי זרה כמו להרבה ישראלים, וגם כי דיברתי שפה נוספת בילדותי (שאמנם אני לא מדברת או מבינה אותה כיום, אבל ההשפעות של דו-לשוניות בילדות ממשיכות גם ללימודי שפות נוספות בהמשך החיים). המצב הקיים הוא שהרבה תלמידים שמכירים את האנגלית כמעט רק בבית הספר (ובפרט אצל דתיים, שיש בהם אחוז הרבה יותר גבוה של ילדים שלא מכירים אנגלית מטלוויזיה ושירים) לא מסוגלים לנהל שיחה או להבין הוראות פשוטות באנגלית בבגרותם (אני יודעת כי יוצא לי הרבה ששכנים שלי, בגילי ואף יותר, מבקשים ממני תרגום לדברים יומיומיים פשוטים שיש להם צורך בהם והם לא מבינים מספיק כדי להמשיך). שלא לדבר על אנשים שלא מתקבלים לעבודות מסוימות כי אין להם אנגלית מספיק טובה בשביל זה, וזה אפשרי לרכוש רמה כלשהי במהלך החיים אבל זה בהחלט מעכב.

גם דברו כמה שפות (אותו סיבה כמו אצלכם)

כולם חוץ מאחת דוברים היום 3 שפות- בעיני זה פשוט נכס.

מה שכן- התחילו לדבר מאוחר...

יש לנו מכרים שיש להם ילד מיוחד (ת.דאון) והם דברו גם איתו 2 שפות וזה עבד להם.

זה קשה עד גיל 3 שזה ילדים גדולים ומתוסכלים קצת שעוד לא מדברים.

ומאד חשוב כדי שבאמת ילמדו את השפות- שיהיה נורא ברור 

עם אבא מדברים אנגלית

עם אמא צרפתית.

בגן עברית.

(אנחנו ספרנו מה למדנו בגן בשולחן שבת בשפה אחת לאמא ואז 'תרגמנו' לאבא.. היה לנו ברור שצריך..)

בהצלחה!

בעלי מדבר איתם רק באנגלית (כולל הכל, שירים, סיפורים, יום-יום, שיעורי בית מה שאפשר),

ואני מדברת איתם רק בעברית.

בהתחלה היתה לנו מחשבה שגם אני אדבר איתם באנגלית (יש לי אנגלית מאוד טובה, שפת אב שלי), אבל זה לא זרם לי מספיק כדי להתחייב להכל, ובנוסף לא יכולתי להשאיר את לימוד העברית של הילדים שלי בידי מערכת החינוך (וסליחה לאנשי החינוך שפה, אתם מן הסתם מודעים גם לטעויות הרבות שהילדים לומדים במסגרות רשמיות).

חשוב לנו שהם ידעו אנגלית, גם כדי לדבר עם המשפחות שלנו וגם כי זו מיומנות חשובה שעדיף לרכוש בשלב מוקדם יחסית בחיים כי אחר כך זה יותר מורכב בד"כ.

אז הילדים שלי בעיקר מבינים אנגלית, פחות מדברים (מחוסר רצון, הגדולה בת 6 מסוגלת לפחות לנהל שיחה בסיסית עם הסבאסבתא שלה), אבל ברור לי שברגע שהם יתחילו ללמוד אנגלית בצורה רשמית בביה"ס יש להם בסיס חזק של מילים בסיסיות רבות ושטף משפטים.

אם היינו רוצים ללמד אותם שפה שלא מלמדים בבתי ספר היינו מקפידים איתם יותר משלב מסוים שגם יענו וידברו בשפה.

עוד עצה שקיבלנו בנושא: מדי כמה זמן מופיעה בשיחה מילה שהם לא מכירים ומבינים. יש לזה כמה פתרונות: אצלנו אם אני בבית הם מבקשים ממני שאתרגם (ואז אנחנו משתדלים שהם יגידו באנגלית את המילה שהם מחפשים את פירושה), ואם לא אז מנסים קודם כל להסביר להם מה המילה בלי לתרגם (נגיד מה זה ball? זה משהו עגול שמשחקים בו, הוא קופץ, וכן הלאה...)

ילד רגיל יכול להסתדר גם עם שלוש שפות.   זה לא מבלבל אלא אם כן יש לילד בעיה.

מומלץ ביותר לדבר כמה שפות.  הילד קולט. ומקבל בחינם שפה נוספת.

בנוסף יצאו מחקרים שמראים שלילד שחשוף ליותר משפה אחת מתפתח המח בצורה אחרת מלילד שחשוף לשפה אחת, ומעניק לו יכולות גבוהות יותר.    (גם חשיפה למוסיקה אגב מפתחת מאוד).

אנחנו דיברנו אנגלית, ועברית הם אוספים בכל מקרה, כך שלא צריך לדאוג לעברית.

כדאי לדבר את שתי השפות, אנגלית וצרפתית.  עברית הם ילמדו בגן ובבית הספר.   

תתמידו גם בעתיד על שימוש בצרפתית ובאנגלית.   לא הכל צריך להיות באותה רמה. העיקר שזה לא זר לאוזן ואפשר לדבר ולהבין.

אם את תדברי רק בשפת האם שלך, ובעלך רק בשפת האם שלו - הילד/ה ידע את שתי השפות על בוריין.

הצרות מתחילות כמדברים עם שגיאות בשפה שפחות שולטים בה.

לגבי 3 שפות- שוב, אם מקפידים לא לערבב אותן- יש סיכוי טוב. תלוי בילד.

אף פעם אל תכניסי בתוך משפט בשפה אחת מילה משפה אחרת. זה מתכון לשפה עילגת 

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.

אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

מלא מלא ערבים שם? 🙈

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅

ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).

לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)

מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.

ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

 7 לידות ב"ה

מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.

בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד

עם כמה נשות צוות חדשות

הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול

הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים

והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.

אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם

הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.

מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.

לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף

אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי

האוכל נחמד.

שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם

אז לא יודעת איך האווירה

אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה

כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..

אולי סריגים?

או סרפנים?

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

הבטן שלי נראית ממש הריונית עגולה ויפה, בהריונות קודמים לא יצאה לי כל כך מוקדם, אבל עכשיו ממש בולטת, וברגיל אין לי בטן כמעט, אז זה חריג.

אבל מקווה לשחרר לאט לאט את הפחד ולהצליח לשתף יותר. בתפילה שההריון ימשיך להיות בריא ולהתפתח תקין🙌

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

ואיל האוכל שם?

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד

[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה