אמא שלי מדברת איתם בצרפתית ואנחנו עברית ואנגלית

אני לא יודעת צרפתית וחבל- אמא שלי לא דיברה איתנו בצרפתית בגלל שאבא שלי לא ידע

הם עוד קטנים...

אבל עברית ואנגלית הם ידעו לדבר

מה שתבחרו לעשות, יהיו ילדים שיזרמו עם זה וילמדו שתיים וגם שלוש שפות

ויהיו ילדים שיהיה להם ממ קשה ויתכן שיהיה להם עיכוב בדיבור

זה פשוט תלוי ילד והכשרון שלו לשפות

מה שחשוב זה 

1. לדבר בשפת אם אמיתי שלך. אם אנגלית לא טבעי לך אל תדברי בה,את רק תלמדי אותם שגיאות בשפה וגם תוך חצי שנה תגלי שאת לא יודעת איך מתקשרים איתם כי חסר לך כל מיני מילים בשפה (למשל איך אומרים- תראה הנה מערבל בטון? ואיך אומרים - יש פה ניצנים על העץ הזה) ותחזרי לשפה שטבעית לך. אז חבל לבלבל

2. להיות עקבי עקבי עקבי. להחליט על שפה ולדבר בה, לקרוא בה ספרים, לשיר בה. הכל. לא לבלבל אותם

לדעתי אין שום בעיה שאת תדברי צרפתית והוא אנגלית. עברית הם יקלטו בבית הספר, ולגנים תשלחי אותם לפי מה שתמצאי ומתאים לך. 

אחד האחיינים תלת לשוני ולפני גיל שנתיים כבר ידע איזו מילה להגיד לאיזה מבוגר.

המח מאד גמיש בגילאים  הצעירים ועוד לפני שיש ממש הבנה מתפתח במח זיהוי הצלילים האופייניים לכל שפה.

נראה לי רק רווח נקי לילדים

יש לי בת אחת שהיה לה מאד קשה עם הדו לשוניות ודיברה אך ורק שפה אחת, ואז בגיל 4 עברה לעברית ותוך חודש עברה לדבר אך ורק בשפה הזו

לעומת השאר שדיברו בשתיהן חלק ועשו מעברים חלקים וערבבו והכל

והילדה הזו היא הכי כשרונית שלי בקטע של קליטה ותפיסה מהירה, תופסת דברים עוד לפני שגמרתי את המשפט

אז אני כן רואה את זה ככישרון לשפות, ואני רואה אצלה גם בלימודים שקשה לה בשפות ואיזה מזל שהנחלנו לה אנגלית כי היא ממש לא טובה בזה (בערך המקצוע היחיד שהיא לא טובה בו)

לגן בגיל 4 הגיעה ילדה דוברת צרפתית ואנגלית, שלא ידעה מילה עברית.

תוך חודש דיברה עברית, אמא שלה התלוננה שהיא כבר עונה לה בעברית.

לא חייבים לשלוח למעון בעברית ילדים קולטים גם בגיל קצת יותר גדול משנה.

ועל הילדים שלי לא ראיתי בעיית אוצר מילים.

ממה שעלה פה דיברו המון על התועלת באנגלית, ובשפה שניה, וכמה זה יועיל וכו'.

בתור גרועה באנגלית, לא מזלזלת בזה בכלל, אבל!!-

השנים הראשונות של הילד הן שנים קריטיות להתפתחות הנפש הרכה שלו. ולכן מילים כמו תועלת פחות שייכות לגיל זה. בגיל כזה צריך לחשוף אותו כמה שיותר לקודש, ולגדול על טהרת שפת הקודש זה דבר שלא יסולא בפז.

העברית, בניגוד לשפות אחרות, היא שפה שעל פיה נברא העולם, היא שפה שבונה קודש, ולכן לדעתי בגיל זה הילד צריך להחשף ע"י ההורים רק לעברית.

אנגלית, וגם צרפתית, יהיה לו את כל החיים ללמוד. במיוחד אם הוא שומע אותן בבית של סבא וסבתא לעיתים קרובות...

אבל הרושם שנחרט ע"י שימוש בעברית כשפת אם הוא מופלא וקדוש.

שפת הקודש היא שפת הקודש

עד כמה שידוע לי אין היום מי שמדבר עם ילדיו בשפת התנ"ך בלבד, ועברית אמנם מבוססת על שפת הקודש ויש בה הרבה מילים משפת הקודש, אבל היא בעצמה, מורכבת מעוד הרבה מילים שהומצאו או נלקחו משפות אחרות ואין בהן קודש

גדולי ישראל רבים גדלו על שפת האידיש שמבוססת על גרמנית טהורה

ואנגלית וצרפתית או כל שפה אחרת קשה ללמוד, הבדל של שמים וארץ ממי שגדל על זה ומי שלמד את זה. זו המציאות , אז אי אפשר לומר שתמיד אפשר ללמוד, כי המציאות מוכיחה שההבדל הוא עצום.

בסופו של דבר כמובן זה החלטה של כל אחד, אבל שתהיה מבוססת על עובדות נכונות

אחרי שהוא שמע את העדות של אייכמן והוא הבין כל מילה בלי צורך בתרגום כל ה"קדושה" של האידיש נמחקה בשבילו.

אישתי גם רוצה לדבר עם הילדה בשפת אם שלה. מבחינתי אין בעיה אבל אני אומר לה שבע"ה בקרוב המשיח מגיע וכולם ידברו לשון הקודש אז זה מיותר.

שפת אם לבין רכישה מאוחרת של שפה.. שלרוב הישראלים מאוד קשה

לגבי העניין של הקדושה דוקא בדיבור של חול יש בעיה לדבר בשפת הקודש אבל מכיוון שהעברית שאנחנו בדבריןם היא לא שפת הקודש אין בעיה.. דוקא אוכלוסיות שמקפידות על זה מדברות באידיש או באנגלית בכוונה

בקשר לקריאה וכתיבה את ממש  צודקת האותיות הראשונות שהילד צריך ללמוד הם עברית כדי שיוכל ללמוד תורה

כלומר, חשוב לי מאד האנגלית

אבל בחיים לא חיברתי את זה לדוסיות בשום צורה ובטח לא לאידיאולוגיה תורנית.

ממש מענין לשמוע, אם כי לא קריטי. אז רק אם בא לך...

אף פעם לא חשבתי על זה ככה

תודה על כיוון המחשבה, ותצליחי בדרכך החשובה!!!!!!

זה חשוב מאד, מסכימה עם כל הסיבות שאמרת, ואני מצטערת מאד שאני לא יודעת אנגלית טוב, שוב- מהסיבות שאמרת, ומהסיבה הפשוטה שיש לי משפחה אהובה בחו"ל.

א ב ל - אני התכוונתי רק לעניין האנגלית בגיל צעיר. ולדעתי, עד גיל שלוש צריך להתחנך על ברכי העברית.

ואחר כך- ללמד אנגלית הכי טוב שאפשר!

אבל עד גיל שלוש, זה הגיל הכי קריטי למלא את הילד בתום הילדות. בקודש.

ולהגיד- נלמד אותו אנגלית/חשבון/קריאה כדי להכין אותו, כי אז הוא קולט הכי טוב- זה לפספס את השלב הקריטי הזה.

ושוב, במיוחד לימוד אנגלית, כי השפה היא בסיס קודש ביהדות.

תקראו את מאמר תום הילדות של הרב טאו..

ואני דווקא לא מגדירה את עצמי דוסית על חלל כמוך..

כלומר בגישה שלך צריך לבחור או או, אי אפשר בגיל שלוש פתאום להתחיל דבר שפה אחרת לגמרי

וגם, נגיד שכן, מה עם הילדים היותר קטנים? תדברי עם ילד אחד אנגלית כי הוא כבר בן שלוש ועם ילד אחר עברית כי הוא בן שנה. 

לא עובד.

זה לא גיל של תועלתנות, זה גיל של קבלה אינסופית.

ולכן, אם את בוחרת להכניס בגיל הזה קודש, זה יהיה בסיס כל חייו.

והאנגלית, עם כל יתרונותיה, היא שפת חול.

ונראה של נסכים על זה, אז לא מרחיבה כרגע,

אבל רק רציתי לתת קול אחר לכל התועלתנות שעלתה פה..

זה לא שמישהי פה דנה אם לשבור את השיניים בשפה בכח בשביל התועלתנות. 

זו השפת אם שלי, האם לדבר בה או לא...

ושוב, את אומרת שקשה לך עם האנגלית שלך, ושלדעתך מגיל שלוש כדאי לדבר בזה, אבל זה רלוונטי רק במשפחות של ילד אחד

ואני אומרת שעברית זה לא שפת קודש

אז באמת לא נסכים

שכל הורה ידבר בשפתו. עברית הילדים ילמדו מחברים ובגן . אם אין לילד בעיה בשפה הוא יקלוט את שלוש השפות. רק יתחיל לדבר מאוחר יותר

או הפיוטים של אבן עזרא לעברית מדוברת של היום. 

באמת, לא מבינה.

רב הילדים של היום לא יבינו את רב המילים שם

אפשר לומר שזה שפה קשורה, אבל לומר שכדאי לגדל בשפה הזו כי היא קדושה, בעיני מצחיק. אנחנו לא מגדלים בשפה הזו, ובשיעורי ספרות ילדים לא מבינים מילה מכל הפיוטים והשירים, אז אם לא מכירים את רב המילים, אין שום קשר לומר שצריך לגדל בשפה הזו

והעברית של היום היא לא שפת קודש (לפחות לא בעיני)

"כסות של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה שאין הולכין אלא אחר עיקר הכסות כסות של שני שותפין חייבת שנאמר על כנפי בגדיהם לא נאמר כסותך אלא למעט שאולה שהטלית השאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מכאן ואילך חייבת".

אף אחד לא יכול להבין את הטקסט הזה, זה כאילו הוא כתוב בלטינית. רגע, מה? זה כן מובן? אוף. טוב עזבו, לא משנה.

ואני גדלתי באותו חינוך, ובלי דוברי אנגלית בסביבה, ובכל זאת עם דיבור השפה האנגלית חלק, (לדעתי זה חשוב ומודה להורים שלי עד היום) רק אומרת שזה מקסים, אבל לא חייב להיות תלוי זה בזה.

לדעתי זה חיוני , והאנגלית שלומדים בבית ספר ממש לא מספיקה, וממש אי אפשר להשוות 

אבל כל אחד כהבנתו יעשה

דוברי אנגלית בשיעורי אנגלית בישראל יוצאים בד"כ קירחים מכאן ומכאן, גם לא נכנסים לשיעורי אנגלית הרגילים כי יודעים יותר מדי בשביל זה, וגם לא למדו את השפה בצורה רשמית ולא יודעים הרבה מהכללים ותיקונים של דברים שלמדו מהבית.

אני גם יודעת אנגלית יותר טובה מחלק מהחברות שדיברו אנגלית בבית. אבל אצלי זה כן קשור לזה שאני ממשפחה שיש בה דוברי אנגלית והשפה לא היתה לי זרה כמו להרבה ישראלים, וגם כי דיברתי שפה נוספת בילדותי (שאמנם אני לא מדברת או מבינה אותה כיום, אבל ההשפעות של דו-לשוניות בילדות ממשיכות גם ללימודי שפות נוספות בהמשך החיים). המצב הקיים הוא שהרבה תלמידים שמכירים את האנגלית כמעט רק בבית הספר (ובפרט אצל דתיים, שיש בהם אחוז הרבה יותר גבוה של ילדים שלא מכירים אנגלית מטלוויזיה ושירים) לא מסוגלים לנהל שיחה או להבין הוראות פשוטות באנגלית בבגרותם (אני יודעת כי יוצא לי הרבה ששכנים שלי, בגילי ואף יותר, מבקשים ממני תרגום לדברים יומיומיים פשוטים שיש להם צורך בהם והם לא מבינים מספיק כדי להמשיך). שלא לדבר על אנשים שלא מתקבלים לעבודות מסוימות כי אין להם אנגלית מספיק טובה בשביל זה, וזה אפשרי לרכוש רמה כלשהי במהלך החיים אבל זה בהחלט מעכב.

גם דברו כמה שפות (אותו סיבה כמו אצלכם)

כולם חוץ מאחת דוברים היום 3 שפות- בעיני זה פשוט נכס.

מה שכן- התחילו לדבר מאוחר...

יש לנו מכרים שיש להם ילד מיוחד (ת.דאון) והם דברו גם איתו 2 שפות וזה עבד להם.

זה קשה עד גיל 3 שזה ילדים גדולים ומתוסכלים קצת שעוד לא מדברים.

ומאד חשוב כדי שבאמת ילמדו את השפות- שיהיה נורא ברור 

עם אבא מדברים אנגלית

עם אמא צרפתית.

בגן עברית.

(אנחנו ספרנו מה למדנו בגן בשולחן שבת בשפה אחת לאמא ואז 'תרגמנו' לאבא.. היה לנו ברור שצריך..)

בהצלחה!

בעלי מדבר איתם רק באנגלית (כולל הכל, שירים, סיפורים, יום-יום, שיעורי בית מה שאפשר),

ואני מדברת איתם רק בעברית.

בהתחלה היתה לנו מחשבה שגם אני אדבר איתם באנגלית (יש לי אנגלית מאוד טובה, שפת אב שלי), אבל זה לא זרם לי מספיק כדי להתחייב להכל, ובנוסף לא יכולתי להשאיר את לימוד העברית של הילדים שלי בידי מערכת החינוך (וסליחה לאנשי החינוך שפה, אתם מן הסתם מודעים גם לטעויות הרבות שהילדים לומדים במסגרות רשמיות).

חשוב לנו שהם ידעו אנגלית, גם כדי לדבר עם המשפחות שלנו וגם כי זו מיומנות חשובה שעדיף לרכוש בשלב מוקדם יחסית בחיים כי אחר כך זה יותר מורכב בד"כ.

אז הילדים שלי בעיקר מבינים אנגלית, פחות מדברים (מחוסר רצון, הגדולה בת 6 מסוגלת לפחות לנהל שיחה בסיסית עם הסבאסבתא שלה), אבל ברור לי שברגע שהם יתחילו ללמוד אנגלית בצורה רשמית בביה"ס יש להם בסיס חזק של מילים בסיסיות רבות ושטף משפטים.

אם היינו רוצים ללמד אותם שפה שלא מלמדים בבתי ספר היינו מקפידים איתם יותר משלב מסוים שגם יענו וידברו בשפה.

עוד עצה שקיבלנו בנושא: מדי כמה זמן מופיעה בשיחה מילה שהם לא מכירים ומבינים. יש לזה כמה פתרונות: אצלנו אם אני בבית הם מבקשים ממני שאתרגם (ואז אנחנו משתדלים שהם יגידו באנגלית את המילה שהם מחפשים את פירושה), ואם לא אז מנסים קודם כל להסביר להם מה המילה בלי לתרגם (נגיד מה זה ball? זה משהו עגול שמשחקים בו, הוא קופץ, וכן הלאה...)

ילד רגיל יכול להסתדר גם עם שלוש שפות.   זה לא מבלבל אלא אם כן יש לילד בעיה.

מומלץ ביותר לדבר כמה שפות.  הילד קולט. ומקבל בחינם שפה נוספת.

בנוסף יצאו מחקרים שמראים שלילד שחשוף ליותר משפה אחת מתפתח המח בצורה אחרת מלילד שחשוף לשפה אחת, ומעניק לו יכולות גבוהות יותר.    (גם חשיפה למוסיקה אגב מפתחת מאוד).

אנחנו דיברנו אנגלית, ועברית הם אוספים בכל מקרה, כך שלא צריך לדאוג לעברית.

כדאי לדבר את שתי השפות, אנגלית וצרפתית.  עברית הם ילמדו בגן ובבית הספר.   

תתמידו גם בעתיד על שימוש בצרפתית ובאנגלית.   לא הכל צריך להיות באותה רמה. העיקר שזה לא זר לאוזן ואפשר לדבר ולהבין.

אם את תדברי רק בשפת האם שלך, ובעלך רק בשפת האם שלו - הילד/ה ידע את שתי השפות על בוריין.

הצרות מתחילות כמדברים עם שגיאות בשפה שפחות שולטים בה.

לגבי 3 שפות- שוב, אם מקפידים לא לערבב אותן- יש סיכוי טוב. תלוי בילד.

אף פעם אל תכניסי בתוך משפט בשפה אחת מילה משפה אחרת. זה מתכון לשפה עילגת 

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...

מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

על תמר צור שמעתי המלצות להכנסה.

אבל היא הפסיקה לקבל בשילה אם הבנתי נכון.

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני יודעת שיש נשים שלא מתחברות אליה כי היא 'קרה'.

בעיניי דווקא היא מאוד מקצועית, ואני אוהבת שהיא ממש מסבירה את הרציונאל של מה שהיא עושה.

וכמובן, זה שהיא דתיה ויודעת להיזהר ולשמור מוכתמים גם מוסיף.

(התחלתי לפרט יותר אבל לא רוצה להיות חשופה לתביעה או משהו)