אמא שלי מדברת איתם בצרפתית ואנחנו עברית ואנגלית

אני לא יודעת צרפתית וחבל- אמא שלי לא דיברה איתנו בצרפתית בגלל שאבא שלי לא ידע

הם עוד קטנים...

אבל עברית ואנגלית הם ידעו לדבר

מה שתבחרו לעשות, יהיו ילדים שיזרמו עם זה וילמדו שתיים וגם שלוש שפות

ויהיו ילדים שיהיה להם ממ קשה ויתכן שיהיה להם עיכוב בדיבור

זה פשוט תלוי ילד והכשרון שלו לשפות

מה שחשוב זה 

1. לדבר בשפת אם אמיתי שלך. אם אנגלית לא טבעי לך אל תדברי בה,את רק תלמדי אותם שגיאות בשפה וגם תוך חצי שנה תגלי שאת לא יודעת איך מתקשרים איתם כי חסר לך כל מיני מילים בשפה (למשל איך אומרים- תראה הנה מערבל בטון? ואיך אומרים - יש פה ניצנים על העץ הזה) ותחזרי לשפה שטבעית לך. אז חבל לבלבל

2. להיות עקבי עקבי עקבי. להחליט על שפה ולדבר בה, לקרוא בה ספרים, לשיר בה. הכל. לא לבלבל אותם

לדעתי אין שום בעיה שאת תדברי צרפתית והוא אנגלית. עברית הם יקלטו בבית הספר, ולגנים תשלחי אותם לפי מה שתמצאי ומתאים לך. 

אחד האחיינים תלת לשוני ולפני גיל שנתיים כבר ידע איזו מילה להגיד לאיזה מבוגר.

המח מאד גמיש בגילאים  הצעירים ועוד לפני שיש ממש הבנה מתפתח במח זיהוי הצלילים האופייניים לכל שפה.

נראה לי רק רווח נקי לילדים

יש לי בת אחת שהיה לה מאד קשה עם הדו לשוניות ודיברה אך ורק שפה אחת, ואז בגיל 4 עברה לעברית ותוך חודש עברה לדבר אך ורק בשפה הזו

לעומת השאר שדיברו בשתיהן חלק ועשו מעברים חלקים וערבבו והכל

והילדה הזו היא הכי כשרונית שלי בקטע של קליטה ותפיסה מהירה, תופסת דברים עוד לפני שגמרתי את המשפט

אז אני כן רואה את זה ככישרון לשפות, ואני רואה אצלה גם בלימודים שקשה לה בשפות ואיזה מזל שהנחלנו לה אנגלית כי היא ממש לא טובה בזה (בערך המקצוע היחיד שהיא לא טובה בו)

לגן בגיל 4 הגיעה ילדה דוברת צרפתית ואנגלית, שלא ידעה מילה עברית.

תוך חודש דיברה עברית, אמא שלה התלוננה שהיא כבר עונה לה בעברית.

לא חייבים לשלוח למעון בעברית ילדים קולטים גם בגיל קצת יותר גדול משנה.

ועל הילדים שלי לא ראיתי בעיית אוצר מילים.

ממה שעלה פה דיברו המון על התועלת באנגלית, ובשפה שניה, וכמה זה יועיל וכו'.

בתור גרועה באנגלית, לא מזלזלת בזה בכלל, אבל!!-

השנים הראשונות של הילד הן שנים קריטיות להתפתחות הנפש הרכה שלו. ולכן מילים כמו תועלת פחות שייכות לגיל זה. בגיל כזה צריך לחשוף אותו כמה שיותר לקודש, ולגדול על טהרת שפת הקודש זה דבר שלא יסולא בפז.

העברית, בניגוד לשפות אחרות, היא שפה שעל פיה נברא העולם, היא שפה שבונה קודש, ולכן לדעתי בגיל זה הילד צריך להחשף ע"י ההורים רק לעברית.

אנגלית, וגם צרפתית, יהיה לו את כל החיים ללמוד. במיוחד אם הוא שומע אותן בבית של סבא וסבתא לעיתים קרובות...

אבל הרושם שנחרט ע"י שימוש בעברית כשפת אם הוא מופלא וקדוש.

שפת הקודש היא שפת הקודש

עד כמה שידוע לי אין היום מי שמדבר עם ילדיו בשפת התנ"ך בלבד, ועברית אמנם מבוססת על שפת הקודש ויש בה הרבה מילים משפת הקודש, אבל היא בעצמה, מורכבת מעוד הרבה מילים שהומצאו או נלקחו משפות אחרות ואין בהן קודש

גדולי ישראל רבים גדלו על שפת האידיש שמבוססת על גרמנית טהורה

ואנגלית וצרפתית או כל שפה אחרת קשה ללמוד, הבדל של שמים וארץ ממי שגדל על זה ומי שלמד את זה. זו המציאות , אז אי אפשר לומר שתמיד אפשר ללמוד, כי המציאות מוכיחה שההבדל הוא עצום.

בסופו של דבר כמובן זה החלטה של כל אחד, אבל שתהיה מבוססת על עובדות נכונות

אחרי שהוא שמע את העדות של אייכמן והוא הבין כל מילה בלי צורך בתרגום כל ה"קדושה" של האידיש נמחקה בשבילו.

אישתי גם רוצה לדבר עם הילדה בשפת אם שלה. מבחינתי אין בעיה אבל אני אומר לה שבע"ה בקרוב המשיח מגיע וכולם ידברו לשון הקודש אז זה מיותר.

שפת אם לבין רכישה מאוחרת של שפה.. שלרוב הישראלים מאוד קשה

לגבי העניין של הקדושה דוקא בדיבור של חול יש בעיה לדבר בשפת הקודש אבל מכיוון שהעברית שאנחנו בדבריןם היא לא שפת הקודש אין בעיה.. דוקא אוכלוסיות שמקפידות על זה מדברות באידיש או באנגלית בכוונה

בקשר לקריאה וכתיבה את ממש  צודקת האותיות הראשונות שהילד צריך ללמוד הם עברית כדי שיוכל ללמוד תורה

כלומר, חשוב לי מאד האנגלית

אבל בחיים לא חיברתי את זה לדוסיות בשום צורה ובטח לא לאידיאולוגיה תורנית.

ממש מענין לשמוע, אם כי לא קריטי. אז רק אם בא לך...

אף פעם לא חשבתי על זה ככה

תודה על כיוון המחשבה, ותצליחי בדרכך החשובה!!!!!!

זה חשוב מאד, מסכימה עם כל הסיבות שאמרת, ואני מצטערת מאד שאני לא יודעת אנגלית טוב, שוב- מהסיבות שאמרת, ומהסיבה הפשוטה שיש לי משפחה אהובה בחו"ל.

א ב ל - אני התכוונתי רק לעניין האנגלית בגיל צעיר. ולדעתי, עד גיל שלוש צריך להתחנך על ברכי העברית.

ואחר כך- ללמד אנגלית הכי טוב שאפשר!

אבל עד גיל שלוש, זה הגיל הכי קריטי למלא את הילד בתום הילדות. בקודש.

ולהגיד- נלמד אותו אנגלית/חשבון/קריאה כדי להכין אותו, כי אז הוא קולט הכי טוב- זה לפספס את השלב הקריטי הזה.

ושוב, במיוחד לימוד אנגלית, כי השפה היא בסיס קודש ביהדות.

תקראו את מאמר תום הילדות של הרב טאו..

ואני דווקא לא מגדירה את עצמי דוסית על חלל כמוך..

כלומר בגישה שלך צריך לבחור או או, אי אפשר בגיל שלוש פתאום להתחיל דבר שפה אחרת לגמרי

וגם, נגיד שכן, מה עם הילדים היותר קטנים? תדברי עם ילד אחד אנגלית כי הוא כבר בן שלוש ועם ילד אחר עברית כי הוא בן שנה. 

לא עובד.

זה לא גיל של תועלתנות, זה גיל של קבלה אינסופית.

ולכן, אם את בוחרת להכניס בגיל הזה קודש, זה יהיה בסיס כל חייו.

והאנגלית, עם כל יתרונותיה, היא שפת חול.

ונראה של נסכים על זה, אז לא מרחיבה כרגע,

אבל רק רציתי לתת קול אחר לכל התועלתנות שעלתה פה..

זה לא שמישהי פה דנה אם לשבור את השיניים בשפה בכח בשביל התועלתנות. 

זו השפת אם שלי, האם לדבר בה או לא...

ושוב, את אומרת שקשה לך עם האנגלית שלך, ושלדעתך מגיל שלוש כדאי לדבר בזה, אבל זה רלוונטי רק במשפחות של ילד אחד

ואני אומרת שעברית זה לא שפת קודש

אז באמת לא נסכים

שכל הורה ידבר בשפתו. עברית הילדים ילמדו מחברים ובגן . אם אין לילד בעיה בשפה הוא יקלוט את שלוש השפות. רק יתחיל לדבר מאוחר יותר

או הפיוטים של אבן עזרא לעברית מדוברת של היום. 

באמת, לא מבינה.

רב הילדים של היום לא יבינו את רב המילים שם

אפשר לומר שזה שפה קשורה, אבל לומר שכדאי לגדל בשפה הזו כי היא קדושה, בעיני מצחיק. אנחנו לא מגדלים בשפה הזו, ובשיעורי ספרות ילדים לא מבינים מילה מכל הפיוטים והשירים, אז אם לא מכירים את רב המילים, אין שום קשר לומר שצריך לגדל בשפה הזו

והעברית של היום היא לא שפת קודש (לפחות לא בעיני)

"כסות של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה שאין הולכין אלא אחר עיקר הכסות כסות של שני שותפין חייבת שנאמר על כנפי בגדיהם לא נאמר כסותך אלא למעט שאולה שהטלית השאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מכאן ואילך חייבת".

אף אחד לא יכול להבין את הטקסט הזה, זה כאילו הוא כתוב בלטינית. רגע, מה? זה כן מובן? אוף. טוב עזבו, לא משנה.

ואני גדלתי באותו חינוך, ובלי דוברי אנגלית בסביבה, ובכל זאת עם דיבור השפה האנגלית חלק, (לדעתי זה חשוב ומודה להורים שלי עד היום) רק אומרת שזה מקסים, אבל לא חייב להיות תלוי זה בזה.

לדעתי זה חיוני , והאנגלית שלומדים בבית ספר ממש לא מספיקה, וממש אי אפשר להשוות 

אבל כל אחד כהבנתו יעשה

דוברי אנגלית בשיעורי אנגלית בישראל יוצאים בד"כ קירחים מכאן ומכאן, גם לא נכנסים לשיעורי אנגלית הרגילים כי יודעים יותר מדי בשביל זה, וגם לא למדו את השפה בצורה רשמית ולא יודעים הרבה מהכללים ותיקונים של דברים שלמדו מהבית.

אני גם יודעת אנגלית יותר טובה מחלק מהחברות שדיברו אנגלית בבית. אבל אצלי זה כן קשור לזה שאני ממשפחה שיש בה דוברי אנגלית והשפה לא היתה לי זרה כמו להרבה ישראלים, וגם כי דיברתי שפה נוספת בילדותי (שאמנם אני לא מדברת או מבינה אותה כיום, אבל ההשפעות של דו-לשוניות בילדות ממשיכות גם ללימודי שפות נוספות בהמשך החיים). המצב הקיים הוא שהרבה תלמידים שמכירים את האנגלית כמעט רק בבית הספר (ובפרט אצל דתיים, שיש בהם אחוז הרבה יותר גבוה של ילדים שלא מכירים אנגלית מטלוויזיה ושירים) לא מסוגלים לנהל שיחה או להבין הוראות פשוטות באנגלית בבגרותם (אני יודעת כי יוצא לי הרבה ששכנים שלי, בגילי ואף יותר, מבקשים ממני תרגום לדברים יומיומיים פשוטים שיש להם צורך בהם והם לא מבינים מספיק כדי להמשיך). שלא לדבר על אנשים שלא מתקבלים לעבודות מסוימות כי אין להם אנגלית מספיק טובה בשביל זה, וזה אפשרי לרכוש רמה כלשהי במהלך החיים אבל זה בהחלט מעכב.

גם דברו כמה שפות (אותו סיבה כמו אצלכם)

כולם חוץ מאחת דוברים היום 3 שפות- בעיני זה פשוט נכס.

מה שכן- התחילו לדבר מאוחר...

יש לנו מכרים שיש להם ילד מיוחד (ת.דאון) והם דברו גם איתו 2 שפות וזה עבד להם.

זה קשה עד גיל 3 שזה ילדים גדולים ומתוסכלים קצת שעוד לא מדברים.

ומאד חשוב כדי שבאמת ילמדו את השפות- שיהיה נורא ברור 

עם אבא מדברים אנגלית

עם אמא צרפתית.

בגן עברית.

(אנחנו ספרנו מה למדנו בגן בשולחן שבת בשפה אחת לאמא ואז 'תרגמנו' לאבא.. היה לנו ברור שצריך..)

בהצלחה!

בעלי מדבר איתם רק באנגלית (כולל הכל, שירים, סיפורים, יום-יום, שיעורי בית מה שאפשר),

ואני מדברת איתם רק בעברית.

בהתחלה היתה לנו מחשבה שגם אני אדבר איתם באנגלית (יש לי אנגלית מאוד טובה, שפת אב שלי), אבל זה לא זרם לי מספיק כדי להתחייב להכל, ובנוסף לא יכולתי להשאיר את לימוד העברית של הילדים שלי בידי מערכת החינוך (וסליחה לאנשי החינוך שפה, אתם מן הסתם מודעים גם לטעויות הרבות שהילדים לומדים במסגרות רשמיות).

חשוב לנו שהם ידעו אנגלית, גם כדי לדבר עם המשפחות שלנו וגם כי זו מיומנות חשובה שעדיף לרכוש בשלב מוקדם יחסית בחיים כי אחר כך זה יותר מורכב בד"כ.

אז הילדים שלי בעיקר מבינים אנגלית, פחות מדברים (מחוסר רצון, הגדולה בת 6 מסוגלת לפחות לנהל שיחה בסיסית עם הסבאסבתא שלה), אבל ברור לי שברגע שהם יתחילו ללמוד אנגלית בצורה רשמית בביה"ס יש להם בסיס חזק של מילים בסיסיות רבות ושטף משפטים.

אם היינו רוצים ללמד אותם שפה שלא מלמדים בבתי ספר היינו מקפידים איתם יותר משלב מסוים שגם יענו וידברו בשפה.

עוד עצה שקיבלנו בנושא: מדי כמה זמן מופיעה בשיחה מילה שהם לא מכירים ומבינים. יש לזה כמה פתרונות: אצלנו אם אני בבית הם מבקשים ממני שאתרגם (ואז אנחנו משתדלים שהם יגידו באנגלית את המילה שהם מחפשים את פירושה), ואם לא אז מנסים קודם כל להסביר להם מה המילה בלי לתרגם (נגיד מה זה ball? זה משהו עגול שמשחקים בו, הוא קופץ, וכן הלאה...)

ילד רגיל יכול להסתדר גם עם שלוש שפות.   זה לא מבלבל אלא אם כן יש לילד בעיה.

מומלץ ביותר לדבר כמה שפות.  הילד קולט. ומקבל בחינם שפה נוספת.

בנוסף יצאו מחקרים שמראים שלילד שחשוף ליותר משפה אחת מתפתח המח בצורה אחרת מלילד שחשוף לשפה אחת, ומעניק לו יכולות גבוהות יותר.    (גם חשיפה למוסיקה אגב מפתחת מאוד).

אנחנו דיברנו אנגלית, ועברית הם אוספים בכל מקרה, כך שלא צריך לדאוג לעברית.

כדאי לדבר את שתי השפות, אנגלית וצרפתית.  עברית הם ילמדו בגן ובבית הספר.   

תתמידו גם בעתיד על שימוש בצרפתית ובאנגלית.   לא הכל צריך להיות באותה רמה. העיקר שזה לא זר לאוזן ואפשר לדבר ולהבין.

אם את תדברי רק בשפת האם שלך, ובעלך רק בשפת האם שלו - הילד/ה ידע את שתי השפות על בוריין.

הצרות מתחילות כמדברים עם שגיאות בשפה שפחות שולטים בה.

לגבי 3 שפות- שוב, אם מקפידים לא לערבב אותן- יש סיכוי טוב. תלוי בילד.

אף פעם אל תכניסי בתוך משפט בשפה אחת מילה משפה אחרת. זה מתכון לשפה עילגת 

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

2. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

3. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

   כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

לגבי פ2?

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

רק גל תינוקות?

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מתרגשתתת איתך!!