עברת מסע מטורף של 9 חודשים שסחבת הריון ועברת לידה, זה לא דבר של מה בכך

אני חושבת שלצערי לא מכינים נשים כמו שצריך לחיים של אחרי הלידה, ולא רק מבחינת הטיפול הטכני בתינוק, אלא גם לגבי התחושות הנורמטיביות הללו שנובעים מטרוף של שינוי בהרומונים ומהתרגשות ומהסתגלות למצב החדש

במיוחד אחרי ילד ראשון

אז קודם כל - את נורמלית! הכל חדש לך ולא ידעת איך זה לפני ולא ידעת איך זה ירגיש אז הכל נראה לך מוזר וחריג. את רק שבועיים אחרי לידה אל תשכחי את זה! 

אני מציעה לך קודם כל להוריד את רמת הסטרס ולהרשות לעצמך להיות אמא, להתאושש ולהסתגל מהמצב החדש

אני חושבת שבמידה ועוברת תקופה של חודש חודשיים שלוש והתחושות הללו לא מרפות כן יש מקום לפנות לטיפול, ולא - לא לוקחים את הילדים והרווחה לא תדפוק לך בדלת כי את אמא גרועה

היום דכאון אחרי לידה הוא מאוד נפוץ, ובכלל גם דכדוך אחרי לידה (שזה לא בהכרח דכאון ויותר אופייני לתקופה בה את נמצאת עכשיו) ואם מדובר בחוסר איזון הורמונלי שלא ניתן לטפל בו מלבד באמצעים קונבנציונליים אז הכל בסדר. מטפלים וממשיכים הלאה.

ובנוסף - המחשבה על עוד ילד לא רלוונטית כרגע. את מחלימה מלידה.

לאט לאט הכל יתבהר והתמונה תראה אחרת, רק תני לזמן לעשות את שלו

לי נראה שאת ממש צריכה עזרה. מישהי שתיתן לך כח ותעזור לצלוח את החרדות הרבות.

אמנם ילד ראשון והתקופה שלאחר הלידה זה אכן אתגר ודורש הסתגלות, אבל תעשי לעצמך טובה גדולה

ולכי למישהי טובה ופרטית שתסייע לך לצלוח את התקופה הזו.

אל תשארי עם החרדות שלך לבד.

תמיכה מהפורום לא תפתור את מצוקתך...

אפשר לפנות לארגון ניצה והם יפנו אותך לאשת מקצוע טובה.

שיהיה בקלות ובנחת.

גם אני הייתי ככה

אל תחשבי כרגע על העתיד,תעברי כל יום ותהני ממנו. אין לנו מושג מה יהיה עוד דקה,אז בעוד כמה שנים?

רוב הנשים יולדות לפחות עוד ילד אחד,אז כנראה שהתחושה הזו עוברת לכולן

חיבוק גדול!! והזמן יעשה את שלו את שבועיים אחרי לידה וכל מה שאת מרגישה כרגע זה טבעי לגמרי בעזרת השם תרגישי טוב ותתאוששי ותהנו יחד

שבועיים אחרי הלידה הראשונה לא הבנתי למה אנשים מביאים תינוקות לעולם...

הסתבכתי עם ההנקה והפצעים וחשבתי שלא אישן יותר לילה שלם...

כשאני רואה אישה אחרי לידה ראשונה, אני מרחמת עליה, כי אני יודעת כמה זה קשה...

זה ה-מון שינויים בבת אחת! פתאום יש מישהו שהחיים שלו תלויים בך. פתאום לתוך הזוגיות נכנס גורם שלישי, פתאום את לא אדון לעצמך- ללכת, לבוא, לישון, לקום,  פתאום נולדים רגשות חדשים.... כל כך הרבה שינויים... תני לעצמך לעכל, להתארגן.. עוד לא צריך טיפול ולא כלום, מקסימום עזרה עם התינוק כדי שתוכלי הרבה לישון.. לא סתם חופשת לידה היא 14 שבועות. זה ברור ומוסכם שלוקח זמן לארגן את החיים מחדש, ושצריך לנוח הרבה.. בקיצור- ברור שזה הלם. ברור שזה מורכב- כי מצד אחד וואו זה כל כך מקסים וכיף להיות אמא לתינוק, מצד שני פתאום הוא 'מחליט עלי', אני כבר לא חופשיה. אז קודם כל תני לעצמך את הזמן. מינימום מינימום שלושה חודשים.  דבר אחד מציעה לך לעשות והוא איזה מן מבחן שיש בטיפת חלב שנועד לאתר דיכאון אחרי לידה, כי אולי פרץ הרגשות האלה לא יחלוף אז כדאי להיות עם יד על הדופק. אבל חוץ מהדבר הזה- מציעה לך לא לעשות כ ל ו ם .פשוט לתת לעצמך ולבעלך להסתגל למצב החדש.  

לקניון, לעיר או לטבע לחזור קצת לנשום בלי הילד ולהרגיש את העולם המוכר.

אם יש לך חברה שילדה לא מזמן ואתן יכולות לצאת לטייל עם הילדים בעגלה

זה גם יכול לעזור. תראי שאת לא היחידה שדואגת. תקבלי טיפים לכל מיני קיצורי דרך

שמקלים על החיים וסתם תרגישי בן אדם שפוי כשתפגשי עם אמהות אחרות.

אם אין לך כזו חברה יש הרבה פעמים חוגים או סדנאות בקניונים להתעמלות עם תינוקות וכד' 

שבהם תוכלי לפגוש עוד אמהות במצבך ולגלות שזה מהנה לחלוק איתן.

קשה

אבל הכרחי 

אין מקצוע שיודעים מהלידה. ואמהות - זה גם מקצוע. מקצוע הכי חשוב בעולם.

תאגרי נסיון ויהיה בסדר.  

כולנו לומדים. ועם כל ילד הבא לומדים דברים חדשים.

בהצלחה!

אפתח במזל טוב,

אכן ילד ראשון זה הלם לגמרי, זוכרת את התקופה הזו למרות שעברו 15 שנה מאז

כל אחת עוברת אותה שונה אבל לא נראה לי שמישהי עוברת את זה ללא קושי כלל

ההורמונים מבלבלים לנו את הגוף ( ואגב גלולות מניעה יכולות לגרום להחמרה- לשים לב ממש אם את תקחי בהמשך איך הגוף והנפש מגיב...).

חשוב לשתף - את יכולה לשתף אצל מי שלמדת קורס לקראת לידה,את האחות בטיפת חלב (אם את מרגישה שהיא אדם מקשיב ומבין- אני גרה בישוב והאחות מדהימה) או אשת מקצוע שמתעסקת בנשים לאחר לידה.

אני לא הייתי מחכה שבוע שבועיים- כי זה יכול לעבור מהר ויכול לעבור כמו נצח לך לבעלך ולתינוק.

יתכן שברגע שתשתפי ויתנו לך קצת כיוון את כבר תרגישי הקלה.

ב"ה שיש לך בעל עוזר, זה לא ברור מעליו- אל תשכחי להגיד לו זאת ולהודות לו.

כדאי לקבל עוד עזרה, אם אתם גרים בקהילה- תמיד יש עזרה ליולדת אחרי לידה- ולא להתבייש.

במועצת בנימין יש מה שנקרא אם לאם - עזרה של נשים לאמהות צעירות (ולא רק) יתכן שיש גם באזורים אחרים- מומלץ בחום בדיוק למצבים כמו שלך.

כל אישה אחרי לידה צריכה מנוחה פיזית ונפשית- לא משנה אם זה יל ראשון או עשירי- לא סתם כתוב בגמרא שגוף האישה מתפוקק אחרי לידה, זה חוויה טראומתית לגוף  ולא קיבלנו עם התינוק ספר הנחיות- לגידול בנחת ובשמחה.

לומדים עם החיים אט אט מה עושים עם היצור הזה שקיבלנו בנס מה'. הרבה תפילות שהגידול יעבור בנעימים ובקלות.

כעת את צריכה לטפל בעצמך- אז תשמחי עם האוצר שקיבלת ותחליטי שאת גם  מטפלת בעצמך לו מעט כמו שאת מטפלת בו.

דברי עם מישהי כפי שכתבתי למעלה , לכי לאיזה טיפול עיסוי מפנק ( או כל דבר אחר בסגנון שמרגיע ואת אוהבת...לא להתקמצן!!) וה' יתן לך כוח ושמחה ולב אוהב ופחות דואג =)

בהצלחה, אהובה

כל כך הרבה דברים טובים ונכונים וחכמים אמרו לך.

קטונתי.

רק משהו אחד מדגדג לי, מנסיוני האישי.

תבדקי B12!!

זה מאוד אופיני שיורד לפני/אחרי לידה.

ואצלי, באופן מיידי זה מביא לחרדות הזויות ודמיונות, הגרוע מכל- בצבעים הכי חיים שאפשר.

ממש חיה בסרטים, ואני אמא ותיקה כבר, כן, ואז תופסת את עצמי ונזכרת שלא בדקתי הרבה זמן B12.

או שלא לקחתי את הכדורים.

וזה משפיע מידית!

בהצלחה מתוקה!

תרגעי,

עוד מעט, ממש אוטוטו תצליחי גם להנות מההורות המדהימה!

ארגון של נשים מקסימות שנמצאות שם בדיוק בשביל מקרים כאלו.

יצירת קשר - ניצה

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.