עברת מסע מטורף של 9 חודשים שסחבת הריון ועברת לידה, זה לא דבר של מה בכך

אני חושבת שלצערי לא מכינים נשים כמו שצריך לחיים של אחרי הלידה, ולא רק מבחינת הטיפול הטכני בתינוק, אלא גם לגבי התחושות הנורמטיביות הללו שנובעים מטרוף של שינוי בהרומונים ומהתרגשות ומהסתגלות למצב החדש

במיוחד אחרי ילד ראשון

אז קודם כל - את נורמלית! הכל חדש לך ולא ידעת איך זה לפני ולא ידעת איך זה ירגיש אז הכל נראה לך מוזר וחריג. את רק שבועיים אחרי לידה אל תשכחי את זה! 

אני מציעה לך קודם כל להוריד את רמת הסטרס ולהרשות לעצמך להיות אמא, להתאושש ולהסתגל מהמצב החדש

אני חושבת שבמידה ועוברת תקופה של חודש חודשיים שלוש והתחושות הללו לא מרפות כן יש מקום לפנות לטיפול, ולא - לא לוקחים את הילדים והרווחה לא תדפוק לך בדלת כי את אמא גרועה

היום דכאון אחרי לידה הוא מאוד נפוץ, ובכלל גם דכדוך אחרי לידה (שזה לא בהכרח דכאון ויותר אופייני לתקופה בה את נמצאת עכשיו) ואם מדובר בחוסר איזון הורמונלי שלא ניתן לטפל בו מלבד באמצעים קונבנציונליים אז הכל בסדר. מטפלים וממשיכים הלאה.

ובנוסף - המחשבה על עוד ילד לא רלוונטית כרגע. את מחלימה מלידה.

לאט לאט הכל יתבהר והתמונה תראה אחרת, רק תני לזמן לעשות את שלו

לי נראה שאת ממש צריכה עזרה. מישהי שתיתן לך כח ותעזור לצלוח את החרדות הרבות.

אמנם ילד ראשון והתקופה שלאחר הלידה זה אכן אתגר ודורש הסתגלות, אבל תעשי לעצמך טובה גדולה

ולכי למישהי טובה ופרטית שתסייע לך לצלוח את התקופה הזו.

אל תשארי עם החרדות שלך לבד.

תמיכה מהפורום לא תפתור את מצוקתך...

אפשר לפנות לארגון ניצה והם יפנו אותך לאשת מקצוע טובה.

שיהיה בקלות ובנחת.

גם אני הייתי ככה

אל תחשבי כרגע על העתיד,תעברי כל יום ותהני ממנו. אין לנו מושג מה יהיה עוד דקה,אז בעוד כמה שנים?

רוב הנשים יולדות לפחות עוד ילד אחד,אז כנראה שהתחושה הזו עוברת לכולן

חיבוק גדול!! והזמן יעשה את שלו את שבועיים אחרי לידה וכל מה שאת מרגישה כרגע זה טבעי לגמרי בעזרת השם תרגישי טוב ותתאוששי ותהנו יחד

שבועיים אחרי הלידה הראשונה לא הבנתי למה אנשים מביאים תינוקות לעולם...

הסתבכתי עם ההנקה והפצעים וחשבתי שלא אישן יותר לילה שלם...

כשאני רואה אישה אחרי לידה ראשונה, אני מרחמת עליה, כי אני יודעת כמה זה קשה...

זה ה-מון שינויים בבת אחת! פתאום יש מישהו שהחיים שלו תלויים בך. פתאום לתוך הזוגיות נכנס גורם שלישי, פתאום את לא אדון לעצמך- ללכת, לבוא, לישון, לקום,  פתאום נולדים רגשות חדשים.... כל כך הרבה שינויים... תני לעצמך לעכל, להתארגן.. עוד לא צריך טיפול ולא כלום, מקסימום עזרה עם התינוק כדי שתוכלי הרבה לישון.. לא סתם חופשת לידה היא 14 שבועות. זה ברור ומוסכם שלוקח זמן לארגן את החיים מחדש, ושצריך לנוח הרבה.. בקיצור- ברור שזה הלם. ברור שזה מורכב- כי מצד אחד וואו זה כל כך מקסים וכיף להיות אמא לתינוק, מצד שני פתאום הוא 'מחליט עלי', אני כבר לא חופשיה. אז קודם כל תני לעצמך את הזמן. מינימום מינימום שלושה חודשים.  דבר אחד מציעה לך לעשות והוא איזה מן מבחן שיש בטיפת חלב שנועד לאתר דיכאון אחרי לידה, כי אולי פרץ הרגשות האלה לא יחלוף אז כדאי להיות עם יד על הדופק. אבל חוץ מהדבר הזה- מציעה לך לא לעשות כ ל ו ם .פשוט לתת לעצמך ולבעלך להסתגל למצב החדש.  

לקניון, לעיר או לטבע לחזור קצת לנשום בלי הילד ולהרגיש את העולם המוכר.

אם יש לך חברה שילדה לא מזמן ואתן יכולות לצאת לטייל עם הילדים בעגלה

זה גם יכול לעזור. תראי שאת לא היחידה שדואגת. תקבלי טיפים לכל מיני קיצורי דרך

שמקלים על החיים וסתם תרגישי בן אדם שפוי כשתפגשי עם אמהות אחרות.

אם אין לך כזו חברה יש הרבה פעמים חוגים או סדנאות בקניונים להתעמלות עם תינוקות וכד' 

שבהם תוכלי לפגוש עוד אמהות במצבך ולגלות שזה מהנה לחלוק איתן.

קשה

אבל הכרחי 

אין מקצוע שיודעים מהלידה. ואמהות - זה גם מקצוע. מקצוע הכי חשוב בעולם.

תאגרי נסיון ויהיה בסדר.  

כולנו לומדים. ועם כל ילד הבא לומדים דברים חדשים.

בהצלחה!

אפתח במזל טוב,

אכן ילד ראשון זה הלם לגמרי, זוכרת את התקופה הזו למרות שעברו 15 שנה מאז

כל אחת עוברת אותה שונה אבל לא נראה לי שמישהי עוברת את זה ללא קושי כלל

ההורמונים מבלבלים לנו את הגוף ( ואגב גלולות מניעה יכולות לגרום להחמרה- לשים לב ממש אם את תקחי בהמשך איך הגוף והנפש מגיב...).

חשוב לשתף - את יכולה לשתף אצל מי שלמדת קורס לקראת לידה,את האחות בטיפת חלב (אם את מרגישה שהיא אדם מקשיב ומבין- אני גרה בישוב והאחות מדהימה) או אשת מקצוע שמתעסקת בנשים לאחר לידה.

אני לא הייתי מחכה שבוע שבועיים- כי זה יכול לעבור מהר ויכול לעבור כמו נצח לך לבעלך ולתינוק.

יתכן שברגע שתשתפי ויתנו לך קצת כיוון את כבר תרגישי הקלה.

ב"ה שיש לך בעל עוזר, זה לא ברור מעליו- אל תשכחי להגיד לו זאת ולהודות לו.

כדאי לקבל עוד עזרה, אם אתם גרים בקהילה- תמיד יש עזרה ליולדת אחרי לידה- ולא להתבייש.

במועצת בנימין יש מה שנקרא אם לאם - עזרה של נשים לאמהות צעירות (ולא רק) יתכן שיש גם באזורים אחרים- מומלץ בחום בדיוק למצבים כמו שלך.

כל אישה אחרי לידה צריכה מנוחה פיזית ונפשית- לא משנה אם זה יל ראשון או עשירי- לא סתם כתוב בגמרא שגוף האישה מתפוקק אחרי לידה, זה חוויה טראומתית לגוף  ולא קיבלנו עם התינוק ספר הנחיות- לגידול בנחת ובשמחה.

לומדים עם החיים אט אט מה עושים עם היצור הזה שקיבלנו בנס מה'. הרבה תפילות שהגידול יעבור בנעימים ובקלות.

כעת את צריכה לטפל בעצמך- אז תשמחי עם האוצר שקיבלת ותחליטי שאת גם  מטפלת בעצמך לו מעט כמו שאת מטפלת בו.

דברי עם מישהי כפי שכתבתי למעלה , לכי לאיזה טיפול עיסוי מפנק ( או כל דבר אחר בסגנון שמרגיע ואת אוהבת...לא להתקמצן!!) וה' יתן לך כוח ושמחה ולב אוהב ופחות דואג =)

בהצלחה, אהובה

כל כך הרבה דברים טובים ונכונים וחכמים אמרו לך.

קטונתי.

רק משהו אחד מדגדג לי, מנסיוני האישי.

תבדקי B12!!

זה מאוד אופיני שיורד לפני/אחרי לידה.

ואצלי, באופן מיידי זה מביא לחרדות הזויות ודמיונות, הגרוע מכל- בצבעים הכי חיים שאפשר.

ממש חיה בסרטים, ואני אמא ותיקה כבר, כן, ואז תופסת את עצמי ונזכרת שלא בדקתי הרבה זמן B12.

או שלא לקחתי את הכדורים.

וזה משפיע מידית!

בהצלחה מתוקה!

תרגעי,

עוד מעט, ממש אוטוטו תצליחי גם להנות מההורות המדהימה!

ארגון של נשים מקסימות שנמצאות שם בדיוק בשביל מקרים כאלו.

יצירת קשר - ניצה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡